האינטרנט כמטאפורה ליקום

 

האינטרנט כמטפורה ליקום
ביקורת על הספר "אש על פני תהום "מאת ורנור וינג'י בתרגום רחביה ברמן ,הוצאות כתר וינשוף ,2007 .

 

הופיע ב"מקור ראשון "

הספר "אש על פני תהום" של ורנור וינג'י הוא אחד מספרי המדע הבדיוני המעולים והמרשימים  ביותר של שנות התשעים.מעטים הספרים שמשתווים לו בתיאור העתיד הרחוק הגלקטי .
אבל מאז הופעתו המקורית חלף כבר יותר מעשור . .
כעת כשהוא הופיע סוף סוף בתרגום עברי .נשאלת השאלה איזה רושם הוא יוצר היום  15 שנים אחרי הפירסום המקורי .

 

לפני מספר חודשים זכה הסופר האמריקאי ורנור וינג'י בפרס ההוגו  הפרס המפורסם והיוקרתי  ביותר של עולם המדע הבדיוני , לשנת 2007 .

הפרס הוענק לו על ידי אגודת חובבי המדע הבדיוני העולמית, עבור ספרו Rainbows End שנבחר לספר הטוב ביותר שנכתב בשנה הקודמת. וזו הפעם השלישית שרומן של ורנור וינג' זוכה בפרס.
ובמקביל בימים אלו גם יצא לאור בעברית אחד הספרים הקלאסיים של מדע בדיוני שכתב ורנור וינג'י, היום פרופסור למתמטיקה בדימוס, בשנות התשעים לחייו. "אש על פני התהום", בתרגומו של רחביה ברמן. זהו גם הספר הראשון של וינג'י שזכה בפרס הוגו, והוא נחשב לספרו המפורסם ביותר עד היום. למעשה  כיום חמש עשרה שנה אחרי הפרסום המקורי זאת  כמעט (ואולי יותר מכמעט )  יצירה קלאסית של מדע בדיוני .

היוצר

.בראשית הקריירה שלו וינג'י התפרסם פחות מאישתו דאז הסופרתג'והן וינג'י שהתפרסמה הודות לסדרת "מלכת השלג"  שלה ( שהספר הראשון שלה אף תורגם לעברית .).ובמשך שנים היה ורנור בצילה של אישתו ונחשב כסופר הפחות מוכשר של הזוג .

זה החל להשתנות ובאופן דרסטי ממש  בשנות השמונים כאשר וינג' "עקף " את אישתו .והשאיר אותה לבסוף הרחק מאחור מבחינת הפרסום .

בני הזוג אגב ,התגרשו לבסוף ,והגברת וינג'י נישאה מחדש לעורך של ורנור . 

בעברית הופיע עד כה מיצירותיו של וינג'י רק סיפורו הקצר : לונג שוט "

 

כ"

יריה בחשיכה

מאת ורנור וינג'

הופיע בעברית  "עולם המחר :המגזין הישראלי למדע דמיוני

 

 

\העורך אמיר גבריאלי עורך בפועל יעקב אור הוצאה לאור "חותם "פרסומים והוצאה לאור 1979

בתוך המבחר של וולהיים ,בתרגום עודד פלד, ושרונה עדיני.י הוצאת אלישר ,1981.

קובץ שהופיע גם תחת השם 10 סיפורי מדע בדיוני הטובים ביותר /    הוד השרון :   אסטרולוג,   2001.

אבל פרט לכך הוא היה בלתי ידוע לחלוטין לקוראי העברית .

עד כה.

 

 

וינג'י מוכר כאחד המדענים הראשונים שחזו ביצירה ספרותית את האינטרנט ואת השלכותיו. בשנת 1981 הוא פירסם נובלה בשם "שמות אמיתיים" (( TRUE NAMES ), שבה תיאר לראשונה את מה שאנו מכירים כיום כ"סייבר ספייס" – סביבה ממוחשבת, שבה מסתובבים משתמשי מחשב שונים בזהויות דמיוניות ומתקשרים זה עם זה. מה שתיאר אז וינג' בגדר העתיד הקרוב, הוא היום לחלוטין בגדר ההווה. לאמיתו של דבר כמעט כל מה שמתואר בנובלה כבר התממש ואף התיישן. קורא שיקרא היום את הסיפור מבלי לדעת את תאריך הוצאתו לאור, לא יעלה בדעתו שהסיפור אמור לתאר עתיד.

בהמשך, וינגי' יצר תפיסה עתידנית פילוסופית בשם הפילוסופיה של הסינגולאריות. תפישה זו גורסת שבתוך כמה עשרות שנים יעברו בני האדם, כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית מואצת ללא הרף, לשלב חדש של התפתחות שאיננו מסוגלים כרגע להעלות על הדעת – שלב הסינגולאריות. בלתי אפשרי בזמן זה בו אנחנו נמצאים לשער מה יהיה מעבר להתפתחות ולשינויים אלה, שכן המין האנושי יטפס בסולם האבולוציה שלבים רבים קדימה.
קשה לתאר ביצירה ספרותית את בני הדור הסינגולארי.

קשה   אבל  לא בלתי אפשרי.  וסופרי מד"ב שונים שלחו בכך את ידם וניסו   לתאר ביצירה ספרותית את בני האדם שלאחר הסינגולאריות .

 

 

 וינג'י עצמו  התמודד חלקית עם  בעיה זאת בספרו MAROONED IN REAL TIME   ׁ ( 1986) שבו הוא מתאר בני אדם מהעתיד הקרוב שמגיעים לעתיד הרחוק שלאחר שבוצעה הסינגולריות  ואנחנו לא מקבלים שום רמז למה שקרה לאנשים שחוו זאת .

ב"אש על פני תהום" וינג'י עוקף את הבעיה בכך שהוא מתאר יקום שבו ישויות שונות עוברות למצב של סינגולאריות אך גיבורי הסיפור בני אדם וחייזרים נשארים בדרגה של התפתחות שלנו אנשים שאותם אנחנו יכולים להבין ולהזדהות עימם מה שאינו נכון לגבי הישויות שעברו "העלאה "ויצאו מתחום שלנו לסוג כל שהו של "  אלוהות.

יצירת מופת על העתיד הגלקטי ?

 

"אש על פני תהום" ( 1992) היא לדעתי אחת מהיצירות הבולטות ביותר של ספרות המדע הבדיוני בשנות ה-90.ברוחב היריעה הקוסמי שבה ביכולת הסיפור וגם בתשומת הלב שלה זכתה באותו העשור. לי ספר זה זכור היטב כאחד מספרי המדע הבדיוני שהרשימו ביותר שקראתי בשנות התשעים  "בזמן אמיתי ". ( ביחד עם טרילוגית מאדים של קים סטנלי רובינסון וספרי היפריון של דן סימונס ) . .
בספר זה יצר וינג'י סביבה מרשימה ביותר של עתיד רחוק שבו יש מעין "רשת אינטרנט" גלקטית, בדומה למאגר אינסופי של ידע וגזעים שונים מאלפי עולמות המתקשרים זה עם זה דרכה, לאורך מאות אלפי שנות אור ובמשך מליוני שנים.
החיים בגלקסיה נמשכים על מי מנוחות במשך מליארדי שנים, כשהגזעים השונים מתקשרים זה עם זה באמצעות הודעות ברשת האינטרנט הגלקטית, עד שמגיע רגע בו הם מוצאים עצמם מאוימים בידי ישות עתיקת יומין ונוראה, "השואה" שהוקמה לתחייה לצרכי מחקר מדעי ממידע בארכיב עתיק יומין אי שם ברשתות המידע הגלקטיות .

 ישות זאת מתגלה כאדירת כוח יותר מכל ישות אחרת בהיסטוריה הרשומה של היקום. השואה משמידה ומשעבדת בדרכה מיליוני יצורים וגזעים שלמים ללא כל מטרה נראית לעין (וכנראה אין כזאת) בחדווה של נער המשמיד ושורף קן נמלים.
מה אפשר לעשות כנגד ישות מפחידה כל כך? כנגדה יוצא צוות זעיר ולכאורה חסר כל סיכוי :  מידענית  אשר מתפקידה לסקור את "מאגרי המידע" של הגזעים השונים ברשת, וללקט מתוכם מידע מסונן וממוין עבור מעבידיה החייזרים; ובן אנוש "ברברי", שהוקם לתחייה משינה בת אלפי שנים.  הספר הבא שכתב וינג'י שגם עליו זכה ב"פרס הוגו", "שקע בשמיים", מתאר את הרפתקאותיו אלפי שנים קודם לתקופתו של הסיפור הזה.

השניים יוצאים לכוכב מרוחק שבו התרסקה ספינה שבה נמצאת כנראה דרך להתמודד עם האיום הכל כך מסוכן. אבל הם נחשפים לצרה צרורה כשמתברר כי על הכוכב קיימת תרבות בדומה לראשית הזמן החדש של גזע דמוי כלבים, שכל כמה מהם הם בגדר ישות אינטליגנטית אחת, והם מקיימים תרבות מפותחת משל עצמם שנמצאת כעת בעיצומה של מלחמת אזרחים אכזרית .
ומכאן ואילך מתולל על פני הכוכב מירוץ נואש כנגד הזמן באבק להשיג מתרבות הכלבים את הידע הנדרש על מנת לעצור את "השואה " שצבאותיה מתקרבים לכוכב בכל רגע וניצחונה עלול להיות איום שלא יתואר על החיים האינטליגנטיים בכל מקום .

ספרו של וינג'י שופע דמיון עשיר והוא מעביר את קוראיו אל עתיד רחוק ונעלם כפי שמעט מאוד ספרים עשו בעשרות השנים האחרונות.הוא מצליח להעביר אל הקוראים דרך הקריאה את התחושה של "הפליאה " לעומת יקום עצום מימדים שופע בגזעים מסתוריים שאנחנו יכולים לקלוט משהו מהם דרך הדמיון.זוהי התחושה שמושכת את רוב חובבי המדע הבדיוני אל הז'אנר הזה מלכתחילה וקשה מאוד למצוא אותה ביצירות שמחוצה לו .
ואל תיקחו זאת כדבר מובן באליו, זאת תחושה שכבר כמעט אינה קיימת בספרי וסרטי מדע בדיוני מודרניים שלוקחים יותר מידי כמובן מאליו את היקום רחב הידיים שאותו מגלות הדמויות במהלך הסרט והופכים אותו לעיתים קרובות למשהו יותר מידי דמוי ארה"ב בראשית המאה ה-21 .

( ראו בתור דוגמה  מרגיזה במיוחד את סדרת המדע הבדיוני שזוכה ליותר מדי תשבחות "בטלסטאר גלקטיקה " ששם כל הדמויות אנושיות ואנדרואידיות אם כי הן אמורות להיות תוצר של מערכת כוכבים רחוקה לבושות ומתנהגות ומדברות ומתלוננות ומקללות כמו אמריקנים מקליפורניה בשנת 2007 לספירה ).
הספר מיועד בעיקר למכורים למד"ב אבל גם אחרים יוכלו להיהנות ממנו . אני אישית כמידען מצאתי שהספר מעניין מאוד בדרך שבה הוא מטפל בנושא הספרנים והמידענים של העתיד שמוצגים כבלשים וחוקרים שאינם נופלים מהארכיאולוג השפילברגי אינדיאנה ג'ונס בחיפושי המידע שלהם ברשתות מידע עתיקות ומלאות סכנות סתומות .
עם זה אני בהחלט יכול להזדהות.

אבל מצד שני …הספר שהיה מרשים כל כך בשנות התשעים כאשר קראתי אותו לראשונה באנגלית כבר עושה רושם מרשים פחות בקריאה 15 שנה מאוחר יותר בתרגום העברי . יש בו כמה וכמה פגמים שמתבלטים יותר לאורך השנים ( וכנראה  גם בגלל  התבגרות המבקר). .

התרגום

 נתחיל עם התרגום : המתרגם של הספר רחביה ברמן הוא מתרגם מנוסה של מדע בדיוני ושמאחוריו כבר תרגום ספרים מורכבים למדי של סופרים כמו דויויד ברין ואורסון סקוט קארד ואחרים . והתרגום שלו  הוא בדרך כלל בתחומי  הסביר והנסבל,  אם כי שום דבר שאפשר לכתוב עליו שבחים נלהבים.

הוא אינו מסוג המתרגמים שמשאירים את חותמם  האישי על הספרים שהם מתרגמים בסיגנון  מיוחד של "תרגום " שהוא יצירה מחדש בדומה לזה שהיה למתרגמים כמו אליעזר כרמי למשל .. ואפשר להתווכח אם זה טוב או רע. זה כבר עניין של טעם אישי  של כל קורא.

בכל אופן יש לי בעיה חמורה עם החלטתו לתרגם את  המילה : "BLIGHT ל"שואה " ( HOLOCAUST)  בעברית מאחר שהיא יכולה לעורר קונוטציות שאינן במקום.

המילה "המשחית " או "המשמיד " הייתה יכולה להתאים הרבה יותר עבור הקורא הישראלי . זאת צרימה שאפשר היה לתקן אותה בקלות בידי ההוצאה בשלב העריכה .

העלילה

ואשר לספר עצמו :

 גזעי החייזרים שאותם מתאר וינג' בספרו ובראשם גזע דמויי הכלבים הם כמעט משכנעים בשונות שלהם מאיתנו ,אבל לא משכנעים לחלוטין .
זאת בעיה קבועה בספרי המדע הבדיוני שהישויות החייזריות הן עדיין אנושיות יתר על המידה וכך גם ב"אש על פני תהום " אבל נראה שסופרי מדע בדיוני לעולם לא יוכלו להתגבר על הבעיה הזאת ולהציג גזע שונה מאיתנו באמת ולכל היותר יוכלו להציג ואריאציות על הגזע האנושי .
עוד בעיה בהיגיון של הספר היא מדוע "השואה " שהיא ככל הנראה סוג של וירוס מחשב בדרגות אלוהיות ממש מתעניין כל כך גם הוא בישויות הנחותות סביבו. מדוע אינו ממשיך לעסקיו כמו כל שאר הישויות שעברו לסינגולריות ?
אלא שהשאלה הזאת מדוע ישויות עליונות יבזבזו את זמנן היקר בהצקה לבני גזעים נחותים שהם בהשוואה אליהם כמו חרקים כבר מכניסה אותנו לתחומים תיאולוגיים שוינג' מעדיף שלא לעסוק בהם ולשאלות של מקור וסיבת הרשע שמעסיקות את האנושות מאז ומתמיד.
ובכל זאת אחד הדברים המרגיזים בספר הוא שלעולם איננו לומדים כפי שהיינו רוצים לדעת על "הכוחות " הישויות העליונות ועל "השואה " מדוע היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת בטירוף אכזרי של ילד קטן ומרושע .
זהו פגם באמינות הספר וב"הסכם" הקיים בין הסופר והקורא להסביר לו בצורה הגיונית את המתרחש בעולם הבדיוני המשכנע שיצר.
אבל אפשר לראות בזה גם ריאליזם. גם במציאות איננו יודעים את כל מה שהיינו רוצים לדעת.
הסיום של הסיפור  אינו משכנע. הוא שייך לאותם "סיומים" שמכונים מאז ימי אוריפידס "האל מתוך המכונה"; זהו סיום המציג משהו שהגיבור אינו יכול להתמודד עימו בכוחותיו שלו , והוא  צריך להיסמך על איזו ישות אלוהית שתפתור עבורו  את הבעיה. זה מה שפחות או יותר קורה בספר הזה.
אבל מצד שני כנראה שבתיאור התמודדות עם ישות כמו "השואה" אין למחבר אפשרות להציג לקורא פתרון אחר.

קיימת גם בעיה קטנה נוספת עם העובדה שהספר שופע הדמיון שפורסם בשנת 1992, התיישן מעט במרוצת חמש-עשרה השנים שעברו. למשל, הפורומים שבהם מתכתבים בני גזעים שונים בעתיד הרחוק של כך וכך מליוני שנים,שהם בגדר מטאפורה ליקום כולו יותר מידי מזכירים את הפורומים של הרשת של שנות ה-90 בכדור הארץ, כולל ההודעות המטופשות, המבולבלות והסתם ביזאריות .
בכל זאת, בן זמננו הקורא היום את הספר אינו יכול שלא לתמוה: איך זה שבני הגזעים העתידניים ,מליוני שנים בעתיד  נתקעו בשלב הפורומים ולא היגיעו  מעולם לשלב ההתפתחות של בלוגים גלקטיים ?

 

ה"מקדימון " לאש על פני תהום " המתאר את האירועים אלפי שנים קודם לכן. זכה גם הוא בפרס הוגו .

וורנור וינג' בויקיפדיה

ספריו של וינג'
סקירה על וינג'
אתר חובבים של וינג'
'

פרק ראשון מאש על פני תהום

"אש על פני תהום "
ביקורת של רן בר זיק

דיון במארקר על הספר 

הספר בויקיפדיה
הספר באמזון

מבחר ביקורות באנגלית

ביקורת של המהדורה המיוחדת

ביקורת שנייה

ביקורת שלישית

ביקורת רביעית

ביקורת חמישית

ביקורת שישית
ביקורת שביעית

הספר והרשת

 

הסינגולאריות

בואה של היחודיות :מאמר מפורסם מאת וינג'

יובל דרור על וינג'

סינגולריות טכנולוגית

סינגולריות קץ העידן האנושי
חוזי האינטרנט
אנשי הקדם גגד הסינגולאריות

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דודי קינג  On ינואר 8, 2008 at 12:30 am

    אכן שני ספרים מופלאים. אני עדיין מחכה שהסופר יכתוב כבר את השלישי בסדרה.

    הערה קטנה: רשמת "החיים בגלקסיה נמשכים על מי מנוחות במשך מליארדי שנים". בספר יש יותר מרמז אחד שאירועים של השמדה רחבת היקף בגלקסיה ע"י ישויות עליונות היא עניין כמעט שגרתי. הסיום שלו מרמז על כך באופן מובהק.

  • נטלי גוטמן  On ינואר 8, 2008 at 1:46 pm

    ציטוט מהמאמר של וינג' "בואה של הייחודיות":
    "…על-אנושיות היא מהות הייחודיות. בלעדיה נקבל רק שפע של עושר טכני, מבלי שיהיה זה אפשרי לספוג אותו כראוי"
    בשורה התחתונה: יש תקווה, והיא בגישור בין הרעיון העתיק של אריסטו(אדם הוא חיה חברתית) לבין הרחבת המוח באמצעים טכנולוגיים על-תרופתיים – ללא שינוי הרכבו הגנטי החמרי, ופסיכולוגיים- אמנותיים כאחד. כך נוכל לעצור את ההרס בלי לחסום את הקידמה!
    ושוב וינג': "…פיתוח סימביוזת אדם/מחשב באמנות: שילוב של יכולת יצירת הגרפיקה של מכונות מודרניות יחד עם הרגישות האסתטית של בני אדם"
    מכאן גם הגואל המודרני נראה בלשי למדי- כחוקר רבתחומי, מעין מרבה רגליים חושניות שבטבעיות מצליח לגרום להרחבת מאורתו- שכלו ולשכל המשותף לו ולשאר היצורים.

    מעניין שבפיסיקה, אכן נחקרה הייחודיות כתופעה מוכחת, במקביל להוקינס, נכתבו ספרים תעודיים על חיפוש אחר הדבר בגלקסיה, למשל הספר "כמתים בזמן"
    המתאר את המשלחות הרבות לחלל על מנת להשיג סימן לנקודה שאחראית על היווצרות היקום

    ולענייננו הרוחני שוב אצטט:"…לא ניתן לעצור את הייחודיות, שמה שבא הוא תוצאה בלתי נמנעת של התחרותיות הטבעית של בני האדם, והאפשרויות הטבועות בטכנולוגיה. ובכל זאת… אנו היוזמים. גם המפולת הגדולה ביותר מופעלת ע“י דברים קטנים. יש בידינו החופש ליצור תנאים ראשוניים, לגרום לדברים לקרות בצורה פחות עוינת"

    הדגש פה על הזהירות, כשהכל ברור וזורם בגדול, סימן שהייחודיות מאיימת למחוק אותנו!
    האסתטיקה כפתרון, האם לא ידענו זאת גם קודם? עוד לפני עידן השואה, ועידן ניטשה וקירקגור?

    אלי, מסכימה שזו כניסה לעתיד המקצוע שלך. תודה.

  • האיש שבא לצחוק  On ינואר 8, 2008 at 2:12 pm

    "כתבי קודש" חדשים עם נביא ופרשנית….משפשף הידיים בהנאה, עוד צפויות לנו עלילות והנאות…

  • נטלי גוטמן  On ינואר 8, 2008 at 2:52 pm

    מהי ההשקפה התקפה ? למעשה, אני חושב שהעידן החדש פשוט שונה מדי מכדי להכיל אותו במסגרת הקלאסית של טוב ורע. מסגרת זו מבוססת על הרעיון של מוחות מבודדים ובלתי משתנים, המחוברים באמצעים קלושים וצרי-פס.

    אך העולם הפוסט-ייחודי הולם בהחלט את המסורת הרחבה יותר של שינוי ושיתוף פעולה, שהחלו כל כך מזמן (אולי אפילו לפני הופעתם של החיים הביולוגיים). אני חושב שיש מושגים של אתיקה המתאימים בעידן הזה. ניתן לשפר הבנה זו ע“י מחקר בתגבור אינטליגנציה ותקשורת רחבת-פס.

    …גם קיימים כללים המפרידים בין העצמי לאחרים על בסיס רוחב הפס של החיבור.

    וגם אם המוח והעצמי יהיו הרבה יותר רופפים מאשר בעבר, … אני חושב שפרידמן דייסון צודק כשהוא אומר : ”אלוהים הוא מה שהשכל הופך כאשר הוא חולף אל מעבר לקנה המידה של הבנתנו.“

  • האיש שבא לצחוק  On ינואר 8, 2008 at 3:36 pm

    היום אין לאל ידך לכניע המחר
    הרהורי מחר ינחילוך יגון גדול ומר
    חכם.חיה היום,רגעי יומך נצל
    מה ערך המחר? יבוא – מיזה יאמר?

  • נטלי גוטמן  On ינואר 8, 2008 at 3:47 pm

    כל דבר טוב היום, בעל ערך למחר.
    תודה על הקסם השימושי

  • האיש שבא לצחוק  On ינואר 8, 2008 at 3:58 pm

    "אם מסכימים אתך – בדוק מייד היכן טעית"

  • קוראת  On ינואר 8, 2008 at 9:31 pm

    נהניתי מהמאמר, אך למי שלא מכיר את ורנוגר וינג'י וספריו, קצת קשה לעקוב אחרי הכתוב. מוטב היה לכתוב בצורה מעט יותר מסודרת מתייצא כל ספר, באיזה פרסים זכה, ומה ההמשך של מה.

    מעבר לזה, נהניתי לקרוא.

  • האיש שבא לקרא  On ינואר 9, 2008 at 1:47 pm

    פנטזיה ומה שקרוי 'מדע בדיוני'. [אני יודע שאני במיעוט] ובורח מפניה כמפני מגיפה. החיים לטעמי קצרים וכמויות הספרים לקריאה גדולים לעין שיעור ,כך שהעדפות הקריאה שלי שונות מאוד. מה שכן אני מעריץ גדול של מומחים לעתיד, במיוחד את אלה שכותבים ברטרוספקטיבה רחבה.

  • jחוב"ב  On ינואר 12, 2008 at 1:32 am

    הנטלי מכבירת- המילים אשר בפוסטים כאן, ולא מצא ביניהם קשר לפילוסופיה לערבים. זולת השימוש המופרז במילים מחד והתקפות הקיצורים מאידך.
    ויתייאש חוב"ב, ויעזב בטלתו אשר אהב, וילך להשחיז סיכותיו. כי אחד יידע לבטח. עוד יזדמן לו להשתמש בסיכות הללו. ובפיצוץ בלונים ננוחם, כי דין בלון פיצוץ ודין סיכה להנעץ. כי – לפי נביאנו פנגלוס הגדול,הכל נברא למטרה הטובה…

  • נטלי גוטמן  On ינואר 12, 2008 at 11:58 am

    יקומית. חוב"ב והאיש שבא… בהופעה המילולית, מעשה של דמות אחת שמרחיבה את חוש האינטלקטואליות שלה על ידי סיגנונות חוויה שונים, בכתיבה סוחפת…- קלסתרון החיים הטובים…
    יחידת מופת לתאי זיכרון היקום.
    ורק למטרה הטובה…

    מה עם הגוף? – "לתמיד כמעט ונטשתי,
    לרגע אבל, מה אומר – נראה חבל…"
    (מירוסלבה פבורסקיה, הכתבה באתר תחת הכותרת: בעיות של שפה)

    תרצה לקרוא? הפעם – זו שירה סיוראליסטית.

    נהניתי להבין אותך

  • האיש שבא לקרא  On ינואר 12, 2008 at 1:46 pm

    וכה אמר הנביא מנישאפור:
    "מלאתי הרהורים בבית יוצר אחד
    היוצר אבניו סבב, על מלאכתו שקד
    מראש מושל כביר ומעקב אביון
    גם אוזן גם מכסה עשה עשה לכד"

    ועד כאן מה שקורה לגוף, אחר כך, ואחרי שאל עפר שב,
    אבל עו אותו הרגע
    " בלילה כד גדול אני אחפש
    ביין אצטייד – ואתעלס…."
    אכן חיים טובים.וסוף זכרון שכחה.
    וסוף מופת – קלון
    וסוף עירות עילפון.
    וסוף השיר וההתפלספות כשנשבר העפרון

  • חוב"ב  On ינואר 13, 2008 at 4:26 pm

    תגובה קלסית במקום סוריאליסטית.
    "….. איכה תאבי קשת עורף כי תראני עין
    במה תאמרי לקסום לרוח שוממה
    במסתרים אבוא.דברתי רב מדי."
    אין בעיות שפה. אין בעיות פילוסופיות לערבים, [אולי יש פילוסופיה לבניאדם] אין היסטוריה שלך מה שיהיה. ואין דבר שטרם נאמר.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: