העתידים של האתמולים :ספרי הבלשים של אייזק אסימוב

ביקורת על הספרים "מערות הפלדה " ( בתרגום רמי שלהבת ,הוצאת ינשוף ,2005)
ושמש הערומה (בתרגום רמי שלהבת ,הוצאת ינשוף ,2007 )

פעם בעבר יצחק ( אייזק )  אסימוב היה סופר המדע הבדיוני החביב עלי ביותר ולאחר מכן כשגיליתי שהוא כותב מאמרי וספרי מדע פופולארי , גם סופר המדע הפופולארי החביב עלי ביותר ,ובאיזה שהוא שלב כשגיליתי שהוא כותב גם ספרי היסטוריה גם אחד מכותבי סיפרי ההיסטוריה החביבים עלי ביותר .
מן הסתם קראתי מאות ספרים שכתב ואנתולוגיות שערך בתחומים שונים . לרעיונותיו השונים הייתה השפעה גדולה עלי .מאז חלפו שנים אסימוב נפטר בשנות השמונים ואני הפסקתי לקרוא אותו .
.לאחרונה קראתי לאחרונה בעיניים חדשות כמה מיצירותיו הידועות והנה הראשון משני מאמרים שהם תוצאה של קריאה זאת .
לאחרונה הופיעו בעברית בהוצאת "ינשוף" תרגומים חדשים של שניים מספריו המפורסמים והטובים ביותר שנכתבו בידי אחד מגדולי סופרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר במאה העשרים, יצחק אסימוב. מדובר ב"מערות הפלדה" ו"השמש הערומה". שני הספרים האלו כבר הופיעו בתרגום עברי של חיים גליקשטיין בהוצאת מסדה ב1975 ובמקורם הם פורסמו בארה"ב בשנות החמישים.
כאשר הם פורסמו במקור באנגלית ובעברית הם נראו כרדיקליים ומדהימים בתמונות העתיד הצפוי למין האנושי המתוארות בהן.
הספרים הופיעו אי אז לפני מחצית המאה בשנות החמישים אולם דומה שיש בהם רלבנטיות עצומה גם היום בעידן האינטרנט ואולי יותר מאשר אי פעם.
כאשר קוראים אותם היום בשנת 2008 שהייתה עתיד רחוק מאוד כאשר כתב אותם אסימוב לראשונה  עולה השאלה : עד כמה תמונת העתיד המתוארת בהם תוצר של שנות החמישים היא אמינה גם היום  ?
ולכאורה,במבט ראשון תמונת העתיד של אסימוב התיישנה למדי .
אבל לא לגמרי ,ובנקודות מסויימות היא לא התישנה כלל נהפוך הוא ..

המחבר

יצחק אסימוב  סופר רב-כישרון בתחומי המדע הפופולארי והמדע הבדיוני, הוא יהודי שנולד ברוסיה ב-1920, ובילדותו היגר לארה"ב ואת מרבית חייו חי בניו-יורק. תחילה בנה לעצמו קריירה אקדמית בה הגיע לדרגת פרופסור באוניברסיטת קולומביה היוקרתית, היכן שלימד ביוכימיה. אך מסתבר שבתוך האקדמיסט הצנוע המעדיף להימצא בביתו מאשר בכל מקום אחר, מסתתר הרפתקן נועז בעל דמיון מפליג וכובש תבל. למרות שתיאר את המסעות לכוכבים הרחוקים ביותר הוא עצמו נודע כמי שנרדף על-ידי פחד טיסות. בשישה באפריל 1992 כפי שנמסר כתוצאה מאילוח דם. אך רק כעשור לאחר פטירתו חשפה אלמנתו בספר שפרסמה על חייהם כי סיבת מותו נגרמה כתוצאה מעירוי דם שהיה נגוע באיידס, בעת מהלך ניתוח מעקפים ב-1983.

בין-יתר מעלותיו שהקנו לו את יוקרתו כמספר בעל שיעור-קומה נמצאה פוריותו המדהימה; הוא כתב וערך מאות ספרים ובצדק נחשב לאחד הסופרים הפוריים ביותר של כל הזמנים. אך בשונה מסופרים הנודעים כ"סופרי כמות" הוא היה וגם נשאר סופר איכותי ומרתק, הסוחף את קוראיו למסעות דמיונו העשיר שאינו יודע גבולות ומגבלות. למרות פוריות זאת הצטיינו רבים מספריו במדע בדיוני ומדע פופולארי ביכולתו לבנות סיפור משכנע ואמין, היונק את כוחו גם מידע מדעי מוכח, תכונה שלה היה משקל רב בעיצובו כסופר-על במחוזותיו, וכזה שספריו קבעו לעצמם מעמד של קלאסיקה בתחומיהם.

במהלך חייו נחשב אסימוב לאחד משלושת סופרי המדע הבדיוני המפורסמים ביותר בעולם כולו. השניים האחרים הם ארתור סי קלארק ורוברט הינליין. אך רבים תמימי-דעים כי מביניהם אסימוב הוא הבולט ביותר וספריו הפכו לסמל של יכולת סיפור מבריקה משולבת בחשיבה רציונאלית ואמונה כי ככלות הכל בכוחו של המדע להיטיב עם האנושות.
יצירותיו הספרותיות המפורסמות ביותר כוללות את סיפור המדע הבדיוני המפורסם והפופולארי ביותר של כל הזמנים "שקיעה " ( על פי סקרים שונים שנערכו ) שכתב עוד ב-1941 כאדם צעיר ובו תיאר את תגובותיהם של אנשי עולם שאינם  יודעים כלל חושך מהו  מאחר שולמם  מואר בידי שש שמשות ,  לליקוי חמה המסתיר את כל השמשות   אחת לכמה אלפי שנים  וגורם לעלטה מוחלטת על הכוכב.  דבר שמביא עליהם חורבן מחזורי.לרוע המזל הסיפור הוסרט פעמיים בגירסאות איומות ממש שהקוראים מוזהרים להתרחק מהן כמו ממגיפה.
אסימוב התפרסם גם הודות לסדרת "המוסד " שלו שנחשבת לסדרת המדע הבדיוני המפורסמת והמצליחה ביותר של כל הזמנים.סדרה זאת מתארת את שקיעתה ונפילתה של קיסרות גלקטית השולטת על כלל מיליוני העולמות האנושיים בגלקסיה ,אך שקיעה זאת נחזית בידי מדען גאון בשם הרי סלדון הודות למדע "הפסיכוהיסטוריה " שלו. ועל מנת לקצר ככל האפשר את התקופה הברברית הצפויה בעתיד והחזרת העתיד למסלול של התפתחות סלדון יוצר שני "עמים נבחרים " " מוסדות "בשתי הקצוות של הגלקסיה " . האחד מהם "המוסד הראשון " המורכב ממדענים של מדעי הטבע והשני "המוסד האחר " המורכב מקבוצה קטנה וסודית אנשים העוסקים במקצועות הרוח והפסיכולוגיה שמתפקידו לפקח על המוסד הראשון ולוודא שמשימתו תוכתר בהצלחה. מטרת שני המוסדות היא להביא לבסוף להקמת קיסרות גלקטית שנייה ואת חידוש צמיחת התרבות האנושית בתקופה קצרה ככל האפשר. והסדרה עוסקת במאמציהם של מוסדות אלה להשלים את המשימה שהוצבה בפניהם בידי מייסדם במשך מאות שנים. אסימוב כתב טרילוגיה של ספרים מסדרה זאת וחזר אליה כעבור עשרות שנים בספרים חדשים שהפכו כולם לרבי מכר ובהם עסק בשילוב סדרה זאת עם סידרת הרובוטים שלו שבמקור הייתה נפרדת לחלוטין.
ספריו האחרונים הם תיאור חייו של מייסד המוסד הארי סלדון שזה די ברור שהוא תיאור חצי אוטוביוגראפי של אסימוב עצמו .


פרסומו של אסימוב התפשט עוד יותר במידה רבה הודות לסיפוריו המתמקדים באנשים המלאכותיים, כל אותם אלה שיצר האדם והמכונים "רובוטים ". אסימוב היה בין הראשונים שהתייחסו לרובוטים לא כיצורים המאיימים מעצם טבעם על שלום האנושות. היפוכו של דבר הוא הנכון. אסימוב המציא את שלושת חוקי הרובוטיקה בסיפוריו הקובעים את התנהגות הרובוטים לא כיצורים המאיימים על שלום האנושות אלא כעוזרים בעלי-ערך מוסף, יצורים הנתונים לחלוטין בשליטת האדם ואינם מסוגלים מעצם טבעם לפגוע בבני אדם, שכן יש חוקים שהושתלו בהם כחלק מיסודות קיומם שמונעים זאת מהם. כמודל לרובוטים ביצירת סיפורים אלה הסתמך אסימוב על ה"גלמים" כפי שהם מופיעים במסורות היהודיות שאותן היכיר אסימוב היטב והוא לקח מהן את הרעיון שה"חכמים " יכולים לשלוט בפעילות היצורים המלאכותיים וכי אלה נתונים לפיקוח של הלכות וחוקים שונים.

 אי-אפשר שלא להזכיר כאן  גם את  הסופר הצ'כי הנודע קרל צ'אפק (1890 – 1938), האיש שהמציא את המלה "רובוט" וכתב עליו ועל בני מינו. השם "רובוט" הופיע לראשונה במחזהו של צ'אפק R.U.R. שנכתב בשנת 1920, השנה בה נולד אסימוב!אגב, ראוי להזכיר כי תיאטרון חובבים מחיפה העלה את המחזה כהצגה מקצועית לכל דבר בבימויו המשכנע של שחקן תיאטרון האהל יהודה גבאי בשנת 1955. הצגת הבכורה התקיימה באולם האהל בתל-אביב.

"מערות הפלדה" באיטלקית.

אין ספק כי סופר בשיעורו של אסימוב הכיר לצ'אפק תודה עמוקה וכך גם לסיפורי הגלמים שקדמו להם.
מסיפורי הגלמים הוא שאל את הרעיון שבני האדם "החכמים" יכולים לשלוט בפעילות היצורים המלאכותיים, וכי אלה נתונים לפיקוח באמצעות מערכת מורכב ומסועפת של הלכות שונות וחוקים שונים, ובמרכזם שלושה המשמשים כמסד. למרות זאת ולוא בכדי ליצור דרמה ומתח בסיפוריו "איתר" אסימוב שוב ושוב "כשלים" בשלושת חוקים אלה שסביבם יצר עלילות שהראו כי בסופו של דבר שלושת החוקים אכן תמיד "עובדים".

dreamsb.jpg
לאחרונה נוצר הסרט "אנוכי הרובוט " עם ויל סמית שכביכול מבוסס על ספרו הידוע של אסימוב בשם זה אך לסרט זה אין לאמיתו של דבר כל קשר לסיפורי של אסימוב והוא הפוך מהם לחלוטין ומציג את הרובוטים והמחשבים כסכנה פוטנציאלית עצומה למין האנושי וסביר להניח שאסימוב היה מתהפך בקברו אם יכול היה לצפות בסרט זה שעיוות לחלוטין את רעיונותיו.
ייתכן  שאחת הסיבות לשינויים הגדולים בסרט לעומת סיפורי המקור היא שכיום רוב סיפורי הרובוטים של אסימוב אכן עושים היום רושם מיושן למדי.

התחושה של הקוראים היום בספר כמו קובץ הסיפורים"אני רובוט " שאמור לתאר את העתיד הקרוב מאוד  שהסיפורים   מתארים עתיד שלא התממש מעולם ושוב אינו רלבנטי בראשית המאה ה-21 .אמנם מצד אחד .היום יש כבר רובוטים מקבילים לאלה שאסימוב  מתאר אם כי לא משוכללים כל כך ולא פעילים בכל מקום כל כך. איכשהוא הניסיונות  ליצור רובוטים פוזיטרוניים אינטלגינטיים ורב ישומיים  שלסיפוריו של אסימוב הייתה השפעה גדולה עליהם " נתקעו" באמצע הדרך גם ביפן המקום שבו עובדים עליו יותר מכל מקום אחר.

כמדומה שגם נדיר  למצוא רובוטים בספרי המדע הבדיוני המודרניים של ראשית המאה ה-21  שעוסקים במחשב הרבה יותר מאשר ברובוט בניגוד לתקופה של לפני עשרות שנים .

אסימוב עצמו כתב סיפורי מחשבים רבים אבל אלו תיארו מחשב ענקי "מולטיביאק " השולם בעולם כולו ממקום אחד. איך שהוא אסימוב כמו שאר סופרי המדע הבדיוני לא העלה על דעתו כלל את אפשרות  מגוון המחשבים העצום הקיים היום .
בקצרה כנביא אמת הוא לא הוכיח את עצמו במיוחד.
אבל יש גם יוצאי דופן לכך ביצירתו של אסימוב.

רובוטים כבלשים

מערות הפלדה

עטיפת התרגום הישן של "מערות הפלדה" בהוצאת מסדה.

 The-naked-sun-doubleday-cover.jpg

סיפוריו המפורסמים ביותר על רובוטים הם סיפורים בלשיים המתרחשים בחברה עתידנית ועוסקים בשוטר אנושי וידידו הרובוט החוקרים תעלומות רצח מוזרות שונות. ספרים אלה כללו כמובן גם את שני הספרים המתורגמים שהצטרפו כעת לספריו שמכבר הולבשו בעברית, "מערות הפלדה " ו"השמש העירומה " ( שהופיע לראשונה במגזין ב-1956). שני המצטרפים החדשים מרתקים גם היום בגלל תמונת העתיד המוצגת בהם. מדובר במעין תחזית ספרותית-מדעית הנחשבת ליותר מפורטת מבין אלה שאסימוב הציע בספריו לקוראיו הרבים במרוצת השנים. בספרים אלה עשה אסימוב צעד נוסף וגדול לעבר העתיד כאשר לא הסתפק אך ורק בחיזוי טכנולוגיות עתידניות אלא גם התמקד בדרך בה החברה האנושית תשתנה במהלכו של אותו עתיד. כמובן שמדובר בתחזית יותר נועזת יותר מורכבת וקשה.
בספרים אלו יצר אסימוב גם תת-ז'אנר חדש, והוא "הבלש העתידני"; סיפר בלשי המתרחש בסביבה של סיפור מדע בדיוני ועם זאת מקפיד לשמור על הכללים של הסיפור הבלשי הקלאסי בסגנונם המפורסם של ארתור קונאן דוייל יוצרו של שרלוק הולמס ואגתה כריסטי, יוצרתם של הרקול פוארו והגברת ג'יין מרפל הקשישה. לכאורה גישה זו של אסימוב נראית כמשימה בלתי אפשרית. ולוא רק בגלל העובדה שבמהלך הסיפור הוא מרחיב את דעתו של הקורא בכמויות כפולות ומשולשות של מידע על העולם העתידני הלא מוכר, שבו מבקרים הוא והבלש, בהשוואה לסיפור הבלשי הרגיל המתרחש בימינו. אך אסימוב מצליח להתמודד במשימה המורכבת הזאת שקבע לעצמו.


ובכל זאת נשאלת השאלה האם ספרים אלה שהופיעו בשנות החמישים עדיין קיים בהם מכוח השכנוע, ותמונת העתיד שמוצגת בהם מחזיקה מעמד גם בימינו.

בספרו "מערות הפלדה" מציג אסימוב חברה שהיא הקצנה של מבנה החברה המוכרת מניו יורק שבה חי. זו חברה המורכבת מזן מיוחד של אנשים שאינם יכולים לחיות בשום מקום אחר שאינו העיר הגדולה, אך למרות היותם אגרופוביים מובהקים, גם אינם מסוגלים לחיות הרחק מן ההמון הסואן. התמונה שאסימוב מעלה לפני קוראיו אכן אינה באמת שונה בהרבה מהחברה שאותה הכיר ורק נבדלת ממנה בהיותה נתונה בסוג מסוים של קונפליקט עם אנשי החלל, אלה הם החללנים. אנשי כדור הארץ הסובלים מעודף אוכלוסין עצום חיים בערים המוכרות כ"מגה ערים" ענקיות, שבהן אין יום ואין לילה ואי אפשר לראות את השמיים בגלל הערפיח הכבד; תמונה שהיא מוכרת לנו היום היטב הודות לסרטים כמו "בלאד ראנר". לאמיתו של דבר מתחילות גם הערים שלנו להיראות יותר ויותר כמו הערים של אסימוב. ואולי ראוי לכנותן כבר היום לא כ"מגה-ערים" – אלא "ערים אסימוביות".

"שמש ערומה" בתרגום הישן בהוצאת מסדה.

אבל בדיעבד היום מעניינת עוד יותר התמונה של העתיד שאותה מציג אסימוב בספרו "השמש הערומה" שהוא ההמשך. בספר זה חוזה אסימוב לראשונה בפירוט רב את מה שהיינו מכנים כיום, "קהיליית האינטרנט" (הופיע לראשונה במגזין ב-1956) . התמונה בה הוא מציג לפנינו סוג של יצור אנושי הנראה מבחוץ כתאומו של האדם המודרני – מדויקת עד להדהים.

בספר זה מפגיש אסימוב את צמד הבלשים שלו, איליה ביילי איש כדור הארץ והרובוט דניל, עם אנשי כוכב אורורה. שם אנשים חיים בבידוד זה מזה ומתקשרים זה עם זה דרך "צפייה" שתופסת את מקומם של החיים החברתיים וכמעט שאינה מותירה, או משיירת, דרך למגע אנושי עד שבסופו של דבר נוצר מצב בו מתייחסים אליהם כמנודים. הקהילייה הזאת שאנשיה מכירים זה את זה כמעט אך ורק דרך השלט הרחוק כמו קהיליות האינטרנט בימינו.

אסימוב  גם ניסה לרדת לשורשי הפסיכולוגיה וההתנהגות של אנשים מעין אלה שחשים סלידה פיזית ממש מקרבת אנשים אחרים ומעדיפים רק "לצפות בהם". אם ניזכר בכל אותם האנשים שאין להם כל מעצורים בבואם לחשוף את עצמם ואף לקיים יחסי מין בפני הצופים בהם, הרי ברוך שאסימוב לא טעה בהרבה כאשר תיאר איך וכיצד תתפתח חברה שכזאת.

כתחזיות עתידניות שני הספרים האלה עולים בערכם וחשיבותם ובדייקנותם על כל יצירה אחרת של אסימוב בה הציג חברות שבהן רובוטים הם משרתים נאמנים, או שהציג  קיסרות גלקטית שמשתרעת על כל עולמות הגלקסיה.
אולם עוצמתם של הספרים האלה טמונה לא רק בתמונת העתיד המשכנעת ובדיעבד מתבררת כמדויקת להפליא, אלא גם ביסוד תיאור דמויותיהם של הבלש איליה ביילי שמתמודד בכל ספר עם תעלומה אחרת, ותוך כדי כך עליו להתמודד עם חברות אנושיות שהן תמונות-מראה משקפות זו את זו; החברה העירונית של כדור הארץ והחברה הכפרית המנותקת של סולאריה, ומצליח בכל זאת למצוא בתוך עצמו מידה של אובייקטיביות כזו המאפשרת לו להצליח לבחון את הבעיות שלהן מבחוץ.


מזווית ראייה זאת שני הספרים האלה של אסימוב, "מערות הפלדה" ו"השמש הערומה", עולים על רוב יצירותיו האחרות שהתיישנו במידה כזו או אחרת, ובהן גם קיים גודש מעיק של הערצת הטכנולוגיה כפותרת כל בעיה .

הם בוודאי עולים וגם על ספריו החדשים יותר משנות השמונים  שבהם החזיר את דמותו של ביילי לפעולה "הרובוטים של שחר " ( 1983) שבו פותר ביילי רצח  בכוכב הבית של הרובוט דניל.   ו"הרובוטים והאימפריה" ( 1985) שבו מתואר מותו של ביילי שבו בני האדם מכדור הארץ וש ביוצאים מעולמם על מנת ליישב את הגלקסיה .  הספרים האלו הם כבר לא זה.וודאי לא כתחזיות של חברה עתידנית והיום הם נראים כמיושנים.

"מערות הפלדה " בהונגרית.

  לעומתם שני הספרים  משנות החמישים לא איבדו מאומה מעוצמתם בתיאור חברה עתידנית, שאמנם כיום בראשית המאה ה-21 כבר אינה נראית עתידנית כפי שהורגלנו לראותה. יותר ויותר היא נדמית לווריאציה של החברה שבה אנו חיים כיום, ואפילו לא ווריאציה אקזוטית במיוחד, ודווקא בכך נמצא סוד הצלחתם.

קישורים
אסימוב בויקיפדיה

פרק מ"מערות הפלדה"
ארז אברמוביץ' על מערות הפלדה

אסימוב על ספרי הרובוטים שלו

 אבי בליזורבסקי על אסימוב האיש והאגדה 

רן לוי על אסימוב -ההיסטוריה של העתיד

סקירה על אסימוב

מהו סדר הקריאה בספרי אסימוב

מה ישאר מאייזק אסימוב בעוד 20 שנה ? : דיון במארקר

האתר של אסימוב 

מאמרים על אסימוב באתר "הידען "

"כמה טוב  להם" :סיפור מאת אסימוב שחוזה את מצב החינוך בעתיד 

אלי אשד על אסימוב :

המוסד האחר : ספרנים ביצירת אסימוב

חוזי האינטרנט

 המוסד והגאון מוילנה  

כוכב הלכת הנבחר :סדרת "המוסד" כמשל ציוני 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אפריל 3, 2008 at 12:25 pm

    יצחק???????

  • אייבי ויילר  On אפריל 3, 2008 at 1:24 pm

    תודה על הרשימה! בשבילי היא מבוא טוב לאסימוב אותו איני מכיר כמעט כלל. (חור בהשכלתי)
    כל טוב

  • עידן  On אפריל 3, 2008 at 2:47 pm

    אם תעשה כתבה על השחקן ג'וני דפ – האם תקרא לו יוני דפ?

  • יצחק'לה דפ  On אפריל 3, 2008 at 7:51 pm

    כמו אצל דליה. כותב המאמר פשוט התבלבל

  • מספר 666  On אפריל 3, 2008 at 10:10 pm

    השם הוא יצחק אסימוב בעברית .
    אסימוב חזר על כך שוב ושוב שתרגומיו לעברית שמו צריך להופיע כ"יצחק " ולא כ"איזאק".
    ונראה לי שיש לכבד את רצונו .

  • שונרא  On אפריל 3, 2008 at 11:09 pm

    באחד מספרי הבדיחות שלו הוא כתב על כך שהוא הופתע מאוד מכך ששמו אויית בעברית כפי שאויית.

    כאשר הוצאת לילך יצאה עם סדרת הספרי המדע לילדים שלו (לקראת סוף שנות השמונים) כתבתי אליו ושאלנו להעדפתו. הוא ענה שהוא מעדיף את השם שכבר מוכר לקוראים ומוכר ספרים – אבל שמח ששמו לב לכתיבתו.

    ייתכן שהתכתובת עוד נמצאת בארונותיה של הוצאת הספרים הזו.

  • מספר 666  On אפריל 3, 2008 at 11:16 pm

    משום שלי דווקא זכור מממאמרים עיתונות ואול גם מפנטזיה 2000 שנאמר שם במפורש אסימוב מעדיף שבישראל ובעברית שמו יאויית כ"יצחק " .
    גרגע איני יכול לתת הפניה מדוייקת ,אבל אני זוכר את זה היטב.

  • שונרא  On אפריל 3, 2008 at 11:21 pm

    בוודאי תוכל לשאול את טובה שטייג (שעושה דברים טובים לספרים, לטעמי).

    בר כוכבא 40 , פתח תקווה

    מען למכתבים:ת.ד 2559 פתח תקוה
    טל': 9344057 – 03, פקס: 9043817 – 03

    http://www.lilachbooks.co.il

  • מספר 666  On אפריל 3, 2008 at 11:37 pm

    שהוא פשוט שינה את דעתו לאורך השנים .
    אגב כדאי לשים לב שתרגומיו הראשונים בהוצאת מסדה מופיעים כ"מאת "י.אסימוב ושמו מאויית תמיד כ"יצחק" .וכנראה משום שאז הוא הקפיד בעניין .
    רק בשלב מאוחר יותר התרגומים החלו להיות מופיעים כמאת "אייזק" וכנראה משום שאז כבר לא היה איכפת לו כל כך .

  • רחל  On אפריל 4, 2008 at 12:27 am

    אני מעריצה גדולה שלו!!! של אסימוב הוא הסופר הנערץ עלי ביותר. היי שכחת גם מה שהוא לא כתב בסדרות נמסיס למשל וקץ כלזמן
    קץ כלזמן מרתק במיוחד לאור העובדה שהמסע בזמן קטע כל פעם מחדש את ההתקדמות בנושא החלל… ולכן שים לב מה קורה שם בנושא משהו מתורת היחסות של איינשטיין פרדוקס מאוד ידוע שלקוח משם.
    הטכנאי פוגש את עצמו.
    אגב דניל אוליבאו הרובוט הזה הוא פשוט דמות מגניבה.
    חוקי הרובוטיקה הם השראה לסידרת הטלוויזיה הנודעת מסע בין כוכבים הדור הבא. האנדרואיד מיסטר דאטה תוכנת כך שהוא יראה כמה שיותר דומה לדניל של אסימוב.
    שים לב שבספריו אסימוב מצייר עולם אופטימי יחסית לעולמות אחרים של סופרי מדע בדיוני.
    האנושות מנצחת את המכשולים העומדים בפניה.
    בעיקר בעזרת הפסיכוהיסטוריה של סלדון.
    יצירת שני המוסדות השונים.
    אסימוב אינו שולל את מדעי הרוח ולא את המדעים המדוייקים הוא נותן להם לדור ביחד.
    גם אם זה בנפרד בשני צדדים שונים של הגלקסיה.
    לידיתע הלומדים משפטים, הנהלת חשבונות, מנהל עסקים וכדומה. אסימוב הבין כנראה שצריך איזון בין שני הדיסיפלינות כדי לשמור על האנושות.
    לכן נוצר גם השילוב שנקרא פסיכוהיסטוריה.
    אגב, גם קראתי את הספרים המדעיים יותר של אסימוב.
    וכמי שהייתה פעילה בוועד למלחמה באיידס פשוט התאבלתי על מותו מהנגיף הארור הזה.
    בשנת 1983 לא היה ניטור סדיר של מנות דם נגועות …
    הנגיף עצמו התגלה רק בשנה ההיא על ידי רוברט גאלו.

    רחל

  • מספר 666  On אפריל 4, 2008 at 6:27 am

    תיאורטית הוא יכול היה לכתבו ולהיות פעיל עד עצם היום הזה. אבל זה לא קרה.

  • רונן  On אפריל 4, 2008 at 10:50 am

    לידיעתם, אייזיק אסימוב נרשם בתעודת הלידה שלו בשם "יצחק" ובראיונות לעיתונים עבריים הוא התעקש שכך ירשמו את שמו.

  • סקרן  On אפריל 4, 2008 at 11:07 am

    כתובה עברית? ואם לא אז איך היה האיות הלועזי?

  • מיכאל  On אפריל 8, 2008 at 11:02 am

    אייזיק (או יצחק…) אסימוב הוא הסופר האהוב עלי כבר שנים ארוכות….
    כשהייתי ביסודי קיבלתי את סדרת החלל שלו, ומאז אני מכור.
    אחלה מאמר, נהנתי לקרוא
    🙂

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: