הדרכים של אלון אולארצ'יק: ניתוח הפזמון "היא הולכת בדרכים "

תוצאת תמונה עבור אלון אולארצ'יק תקליט ראשון

 

אלון אולארצ'יק הוא זמר שהתפרסם בראש ובראשונה בגלל חברותו בלהקת כוורת ,וגם בגלל כמה שירי סולו בודדים שלו .

הוא מעולם לא התפרסם והתבלט  כיוצר כותב ומוזיקאי  כמו עמיתו לכוורת דני סנדרסון אבל יש לו את הפינה הקטנה שלו  בעולם המוזיקה הישראלי ..
חיים מזר מנתח במדורו הקבוע   של ביקורת פזמונים את אחד משירי הסולו הידועים שלו .

 

הדרכים השונות של אלון אולארצ'יק או  לאן הולכת מרים?

מאת חיים מזר

היא הולכת בדרכים

מילים: אלון אולארצ'יק

לחן: אלון אולארצ'יק

ובבוקר יום ראשון
מתעוררת לחלום
ובבוקר יום שישי
עם זיכרון ילדות אישי

מתחמקת נשמתה
למגע העלטה
מתעטפת לתוכה
היא נסיכה בלי ממלכה

היא הולכת בדרכים
היא הולכת בדרכים
מעל הים במטוסים גדולים
אנה פניה יפנו
אנה פניה יפנו
אנה תלכי מרים
מסתובבת בעולם
אן תלכי מרים

והלילה בלי כוכב
והקסם בידיו
ואורות בעיר זרה
מלטפים את שערה

יום יבוא אולי תדע
מה צפון בכף ידה
מה טומן לה גורלה
באמתחתו האפלה

היא הולכת בדרכים
היא הולכת בדרכים
מעל הים במטוסים גדולים
אנה פניה יפנו
אנה פניה יפנו
אנה תלכי מרים
מסתובבת בעולם
אן תלכי מרים

שיר זה מתאר חיפושי דרך של נערה או אישה בשם מרים. אחת שמסתובבת בכל העולם ולא ברור אם היא מוצאת את מקומה. השיר בנוי במתכונת של שני בתים,פזמון חוזר,שני בתים,פזמון חוזר.החריזה בכל הבתים היא במתכונת של אא,בב ובפזמון החוזר אין חריזה.בחלקו הוא בנוי במתכונת של שורות מוכפלות. בשיר יש סיפור.כל בית הוא המשכו של הבית הקודם.יש התחלה,יש אמצע אבל לא ברור אם יש סוף.

בית ראשון

ובבוקר יום ראשון
מתעוררת לחלום
ובבוקר יום שישי
עם זיכרון ילדות אישי

השורה האחרונה היא השורה החשובה: "עם זיכרון ילדות אישי". מתי היתה הילדות? טווח הזמן בבית זה הוא של שבוע אחד בלבד. מיום ראשון ,תחילת השבוע עד יום שישי,לקראת סוף השבוע. ילדות המתחילה בבוקרו של יום ראשון ומגיעה לבגרות מלאה אך לא בשלה בבוקרו של יום שישי.התקווה היא שיקרה משהו במהלך השבוע ,מה שהוא בבחינת אירוע מכונן, אבל לא קורה כלום. כל מה שנשאר הוא רק הזיכרון של תחילת השבוע-חלום שלא התממש. פתיחת השורה הראשונה היא ב"ו" החיבור מראה שהיה מה שהוא אחר קודם ליום ראשון. היה יום ראשון אחר ואולי עוד יום ראשון ותמיד מגיעים ליום שישי .מחזורי חיים שהתוחלת של כל אחד מהם היא שבוע. סדרות של חלומות והתפכחות סיזיפיים ולהלכה ללא שום אפשרות לפרוץ ממעגליות אינסופית זו.

ובכל זאת ישנה איזו פריצה החוצה מתוך הסיזיפיות אבל לאן? התשובה או יותר נכון הספק תשובה נמצאת בבית השני:

מתחמקת נשמתה
למגע העלטה
מתעטפת לתוכה
היא נסיכה בלי ממלכה

הפריצה היא לתוך החשכה.לתוך הכלום.אף אחד לא רואה אותה והיא לא רואה אף אחד. אקורד הסיום של בית זה הוא עצוב שלא לומר טרגי. "היא נסיכה ללא ממלכה".אין לה ממלכה,אין המוני עם שיעריצו אותה ואין נסיך שיתאהב בה.בדרך כלל לפועל ע.ט.ף בבנין התפעל מתווספת למילה הבאה בעקבותיו האות "ב" למשל להתעטף בשמיכה ואילו באן האות המתווספת היא האות "ל".הנערה או האישה מתעטפת לתוך העלטה. האם הייאוש הביא אותה למצב של בריחה? במהלך זה הנסיכה הופכת לשקופה. רואים דרכה אבל לא רואים אותה. כאן מגיע הפזמון החוזר:

היא הולכת בדרכים
היא הולכת בדרכים
מעל הים במטוסים גדולים
אנה פניה יפנו
אנה פניה יפנו
אנה תלכי מרים
מסתובבת בעולם
אן תלכי מרים

הפזמון החוזר ארוך יותר משני הבתים שלפניו ומשני הבתים שאחריו. ההכפלות של השורות מעידות עד כמה גדולה המצוקה. ללכת וללכת בלי שיהיה ברור אנה פניה מועדות. לא רק במרחב המוכר,אלא גם במחוזות רחוקים. בסופו של הפזמון החוזר מתבררת גם זהותה. אין היא יותר אלמונית. שמה הוא מרים. מי זאת מרים?
את זאת יודע כותב המילים. הרושם המתקבל הוא שאלון אולארצ'יק מתייחס לדמות אמיתית המוכרת לו היטב. אם בשני הבתים החריזה עדיין משאירה איזה שהוא סדר בתוך חיפושי הדרך,בפזמון החוזר נפרץ הסדר ואפשר לשמוע הדים לאי שקט אפילו מה שהוא עצבני,לא מרוכז ,לא ממוקד. משעה שמגיעים למקום זר,על פניו הסדר חוזר למקומו.החריזה חוזרת לבית השלישי ולבית הרביעי.

בית שלישי

והלילה בלי כוכב
והקסם בידיו
ואורות בעיר זרה
מלטפים את שערה

"ו" החיבור בשלושת השורות הראשונות של בית זה יוצרת תחושה של המשכיות. כאן אין זכרונות ילדות של ימי ראשון המסתיימים כזיכרון ביום שישי.זהו אירוע מתמשך שהכל בו משרה על מרים אווירה של רכות .הלילה,הקסם, האורות מלטפים את שערה. אין אמנם כוכב שיאיר את שמי הלילה,אבל יש הרבה אורות . העיר אמנם זרה,אבל האורות כאילו מפנים את זרקוריהם לעבר דרך או דרכים שיוציאו את מרים מחיפושי הדרך .תחושה של אופטימיות המועצמת בבית הרביעי:

יום יבוא אולי תדע
מה צפון בכף ידה
מה טומן לה גורלה
באמתחתו האפלה

תקווה שאולי באיזה שהוא יום יסתיימו חיפושי הדרך ומרים תמצא את מקומה .

בבית זה ישנה נגיעה במיסטיקה, כף היד,הגורל, משל כאילו עתידה של מרים נקבע באיזה שהוא מקום ועתיד זה לא ברור .האפלה שהופיעה לראשונה בבית השני מופיעה כאן שוב. גם פה יבואו האכזבות ומפחי הנפש. ושוב שבים לבית החוזר,לאי סדר עם פוטנציאל להרס עצמי.

האם בעיר הזרה מרים תקלע ותלך לאיבוד?

ראו גם :

"היא הולכת בדרכים "

האתר של אלון אולארצ'יק

אלון אולארצ'יק בויקיפדיה 

תמונה יכולה לכלול: ‏‏‏אדם אחד או יותר‏ ו‏טקסט‏‏‏

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יוני  ביום אפריל 11, 2008 בשעה 6:28 am

    אלון אולארצ'יק הוא אחד מהמוזיקאים המוכשרים בישראל ולא מוערך מספיק, לצערי. יש לו הרבה יותר מ"כמה שירי סולו בודדים" ולדעתי השיר הזה הוא בהחלט לא פסגת יצירתו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: