האחים אלפרון כגיבורי ישראל

גליון מיוחד של יום הזיכרון לחללי צה"ל עם כתבת  שער על ראובן האח הבכור שנפל וקיבל עיטור  גבורה , של האחים אלפרון.

איך הפכה חבורת העבריינים  מגבעת שמואל האחים אלפרון לפושעים הידועים  המתוקשרים והנערצים ביותר של ישראל ?


רציתם את (אריאל) שרון ?
קיבלתם את אלפרון.
( סטיקר שחולק במרכז הליכוד בעת מערכת בחירות )

ביום הזיכרון לחללי צה"ל נתתי הרצאה בקורס של ד"ר דוד גורביץ שעוסק במאפיה ובמסגרתה הרציתי על המאפיה היהודית והישראלית בתרבות הפופולארית.
בהרצאה דנתי בשאלות כמו איך הוצגו דמויות מפורסמות כמו מאיר לנסקי ,בגסי סגל,דאצ' שולץ וחבריהם היהודים בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה האמריקנית? איך הוצגו בתרבות הפופולארית היהודית האמריקנית? כמו כן דנתי בנושא הלא מוכר כל-כך של השפעה של הגנגסטר היהודי על יצירת גיבורי העל בקומיקס האמריקני . בהרצאה הרחבתי גם על הדרך בה הופיעו הגנגסטרים בספרות העברית בספרים כמו "תמונות יפואיות" של מנחם תלמי ובסיפורי פשע שונים שכמו "אלדורדו" של יגאל מוסינזון ועד לספריו החדשים של רם אורן ורבי מכר אחרים ובדרך בה הוצגו בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים.
ובמסגרת הרצאה זאת עסקתי גם בשכני הידועים ביותר האחים אלפרוו וhויש להודות זה היה הנושא שעורר יותר מכל את עניינם של הסטודנטים המאזינים.
לכאורה נושא לא מתאים ליום הזיכרון לחללי צה"ל אבל לאמיתו של דבר כפי שהראיתי  רלבנטי מאין כמוהו.

האחים אלפרון אחותם שוש ועורך דין ,תמונה קבוצתית נדירה מראשית הדרך ב-1978.

כמה ימים קודם לכן ב-2.5 .2008 הופיע בגיליון יום הזיכרון של "זמן תל אביב " של מעריב כתבת שער ענקית בשם "לנצח אחים : "לפני 38 שנה נהרג בתעלת סואץ ראובן ,האח הבכור למשפחת אלפרון .השוטר שהותיר אחריו תינוקת בת שלושה חודשים קיבל לאחר מותו את עיטור המופת מאריק שרון .כעת לראשונה אחיו מדברים על מותו הטראגי של אחיהם הבכור ,מקור הגאווה והכאב ,ששירת במשרה ,לחם בששת הימים והותיר אחרי מותו תינוקת בת שלושה חודשים . כיום היא בשליחות המדינה בדרום אמריקה. אחותו שושנה בריסקו בטוחה :אם הוא היה חי ,הכל היה נראה אצלנו אחרת ".

האחים אלפרון הם למעטים שחיו במערה ולא שמעו מעולם את שמעם מטיל האימה הם התושבים הידועים המפורסמים והמוכרים ביותר בציבור הרחב של עיר מגורי  גבעת שמואל.
בכל פעם שאני מעיר באיזה שהוא מקום שאני מגבעת שמואל כי אז באופן בלתי נמנע נשאלת השאלה הנצחית שהפסקתי לספור את מספר הפעמים ששמעתי אותה : אתה מכיר את האלפרונים ? הם השכנים שלך? " משל הם היו האנשים היחידים מכל העיר שמן הראוי לדעת מה קורה איתם.

כדאי לציין שוב בפעם המי יודע כמה שגבעת שמואל היא לא רק מקום מושבם בהווה או בעבר של האחים אלפרון  אלא גם מקום מושבם של משוררים כמו ש.שפרה והמורה המשוררת חנה בדולח ( המחנכת של האלפרונים בילדותם ) וסופרי ילדים כמו דורית אורגד נירה הראל ,עודד בצר ז"ל ואחרים

אבל זאת עובדה מצערת איש מהם לא זכה אפילו לעשירית מתשומת הלב התקשורתית שלה זכו וזוכים האחים אלפרון שאף זכו לתשומת לב ספרותית וטלווזיונית כפי שנראה.

לגבי השאלה : התשובה  היא כן האלפרונים הם שכנים וותיקים שלי בכך שהם גרים באותה העיר, .נתקלתי בהם כמה וכמה פעמים ואין לי הרבה מה לאמר על אלו שנתקלתי בהם ,לאמיתו של דבר אינני זוכר עליהם כמעט דבר.

אבל אני מכיר אנשים שמכירים אותם היטב.
בכל מקרה  האמת צריכה להיאמר : שכני הוותיקים האחים אלפרון אינם סתם עוד שכנים וגם לא עוד שכנים מעולם הפשע , הם הפכו לאורך השנים מסתם עוד חבורת בריונים שכונתית כפי שהיו בהתחלה כששמעתי עליהם לראשונה לאיקונים תרבותיים של ממש : הם זוכים לכותרות ראשיות קבועות בעיתונות כ"משפחת הפשע מספר 1 של ישראל " הם הפכו לכוכבי התקשורת הגדולים ביותר שאותם הפיקה גבעת שמואל אי פעם.

המשפחה

מוסא אלפרון,פעיל פוליטי בליכוד וידוע בפרוייקטים שלו לגמילה מסמים כמו בנסיונות ההתנקשות בחייו.

 אח אחד מוסא ידוע כפוליטיקאי כפעיל וותיק במרכז הליכוד ,וכמי שבין התנקשות אחת לשנייה בחייו עוסק בגמילת נרקומנים מסמים.

אח שני ניסים מחזיק לדעת מומחה העיתונאי בוקי נאה בשיא הישראלי של מספר ההתנקשויות הרב ביותר שמהם יצא  בדרך כלל ללא כל פגע.

יודעי דבר טוענים שניסים הוא שני רק לפידל קסטרו בתחום שיאני זה ( ובהחלט מקדים את אוייבו זאב רוזנשטיין למרות כל מיני טענות נוגדות של מלעיזים ) . הוא ידוע גם כבעל "העיניים המפחידות ביותר בעולם הפשע הישראלי" ". על פי עדותו של אותו בוקי נאה .

המטרה. נסים אלפרון צילום: שאול גולן

ניסים אלפרון המחזיק בשיא הארצי של יציאה בשלום מהתנקשויות בחייו .

אח שלישי יעקב שהוא כנראה המפורסם מכולם והוא חבר שלי למקצוע . הוא היה עיתונאי במקומון ברעננה עם משפחתו הופיע עם משפחתו בתוכנית ריאליטי משלו "פעם בחיים " ביחד עם הדוגמנית גולדמן. הוא ידוע כמי שלא היסס במו ידיו לדקור פושע צעיר וחצוף בשם אמיר מולנר ( בן של קצין משטרה שיעקב בעצמו הכניס אותו לעולם הפשע ) שגילה כפיות טובה משוועת והעז להתייחס בחוסר כבוד  כלפי החונך שלו בעולם הפשע ועל החוצפה הזאת  שילמו ביוקר הוא ושומר הראש שלו.

 

יעקב אלפרון עיתונאי במקומון ברעננה.

לאחר אותה פרשה עגומה שבה היה מעורב גם בנו החייל של אלפרון ,דרור ,שנעלם לאחר מכן השתתפו בני משפחת אלפרון באופן חסר תקדים בתוכנית בשידור חי של דודו טופז שממנה קראו לדרור להסגיר את עצמו .לא ידוע לי על משפחת עבריינים אחרת שקיבלה זמן שידור כזה.

אמיר מולנר מנהיג של עולם הפשע.נדקר בידי יעקב אלפרון בגלל שהפגין חוסר נימוס למבוגרים ממנו. .

הכל מחכים כעת לתגובתו הבלתי נמנעת של מר מולנר ששוב לא יוכל להיחשב ל"יעד המשטרתי מספר 1" עד שינקום את נקמתו באלפרונים או שימות בדרך.

צילום: עופר עמרם

יעקב אלפרון.הצילום האחרון בבוקר בבית המשפט.צילם עופר עמרם.

צילום: ירון ברנר

המכונית המפוצצת של יעקב אלפרון. כמה שעות לאחר הצילום שלמעלה. צילם ירון ברנר

עידכון לדברים שנכתבו :יעקב אלפרון נרצח בהתנקשות בחייו ב-17 לנובמבר 2008. מי עמד מאחורי ההתנקשות ? ישנן שמועות רבות בנושא. אין ספק שהיו רבים שהיו מעוניינים במותו.

 

אח רביעי זלמן עבריין שהתפרסם במיוחד באיומיו על ראש העיריה של גבעת שמואל עד שקיבל צו הרחקה מבניין המועצה ( שהוא גר רק כמה מטרים ממנו ) זכה לכבוד גדול שהוא כנראה שימש מודל לדמות בספר ילדים של דורית אורגד.

זלמן ומוסא אלפרון.

אריה אלפרון. לא היסס לשים את ידיו על האיש המפחיד ביותר בעולם הפשע הישראלי.

אח חמישי אריה הנחשב לחזק שבכולם ידוע בציבור כמי שפיצפץ וריסק בנגיחה נוראה את פרצופו של מי שנחשב עד אז לאיש החזק והמפחיד ביותר בעולם הפשע הישראלי איציק אברג'יל

בהזדמנות חגיגית זאת  אריה ועוזריו שברו  וריסקו  גם  את עצמותיו של אחד מעוזריו הבכירים של אברג'יל.

איציק אברג'יל מנהיג בעולם הפשע לאחר  מפגש עם האחים אלפרון.

אברג'יל מצא את עצמו כעת במצב הלא נעים שהוא מתלונן במשטרה  כנגד בני משפחת אלפרון על נסיון תקיפה כנגדו.וזאת בניגוד למקובל בעולם התחתון שדברים כאלו נסגרים רק במוות.
הכל מחכים כעת לתגובתו הבלתי נמנעת של אברג'יל שלא יוכל להיחשב למלך הבלתי מעורער של עולם הפשע עד שלא ינקום את נקמתו באלפרונים או שימות בדרך מידיהם.

זאב רוזנשטיין ממנהיגי עולם הפשע ,שלח כנופית רוצחים שכירים בעקבות האחים אלפרון.

עוד אוייב ידוע של בני המשפחה הוא עוד מישהו  בעבר לאיש החזק של עולם הפשע הישראלי זאב רוזנשטיין או לפחות הוא נחשב לאיש החזק עד שעורר מסיבה מסתורית זאת או אחרת את זעמם  של בני משפחת אלפרון ,הללו לא התרשמו משמו המאיים כ"מלך עולם הפשע הישראלי "  ורוזנשטיין מצא את עצמו קורבן לניסיונות התנקשות חוזרים ונשנים.
לבסוף הוכנס רוזנשטיין לבית הסוהר למשך שנים  גם כתוצאה מהודעה שהזמין כנופיית רוצחים שכירים מבלרוסיה לחסל אחת ולתמיד את בני המשפחה המפחידים.
כרגיל בני המשפחה יצאו ללא פגע גם מנסיון הרצח הזה.

רוזנשטיין לעומת זאת יבלה בבית הכלא גם על זה עוד שנים חייו.

מה יקרה כאשר יצא מבית הסוהר ? האם יצא לנקום את נקמתו באחים אלפרון ? או שמה אלו יסגרו איתו את החשבון סופית ?

לעתיד הפתרונים.
גם האחיות של המשפחה אינן קוטלות קנים.
. האחות שושנה ידועה כמי שהחזיקה  ב"פונדק הנמרים"  בדרך בין גבעת שמואל לפתח תקווה עד שחזרה בתשובה ומאז המקום שסיפק בשר חזיר  ווהיה ידוע כמרכז ועידות ומפגשים של עולם הפשע הפך למסעדה כשרה בשם " אשל אברהם ".

יש להם גם מודעות מלאה לתולדות הפשע הישראלי ואחות אחרת  חביבה ידועה כבת זוגו של נחמן פרקש הפושע הנמלט המפורסם מהעבר.

האחים אלפרון במדיה

 

      

 

"..קלמן התישב ליד ירון והחל לספר לו על ילדותו ..
" רק כמה בתים היו כאן ,ואנחנו היינו משחקים בשדות בפרדסים .הכל היה פתוח.הכל היה שלנו.יכולנו לעשות מה שרצינו. ועכשיו אנחנו חנוקים ,חיים כמו עכברים בחורים שבין המגדלים.והשכונות החדשות לוקחות לנו את האדמות ,את הפרדסים ,את
האוויר".
( מתוך משלושה יוצא אחד נמאת דורית אורגד ע' 64 )

עם השנים התקשורת פיתחה עימם סוג של הכרות כמעט אינטימית שאין כמוה אצל משפחות פשע אחרות .האלפרונים עצמם ידעו לטפח את תשומת הלב התקשורתית הזאת היטב ובשלב .לאלפרונים או לפחות ליעקב אלפרון  שעבד כאמור בכעיתונאי במקומון של רעננה יש הבנה עצומה איך תקשורת עובדת .הוא אפילו שכר פעם עיתונאי שסיקר אותם את יוסי היימן כמנהל בסוכנות גביה שאותה הקימו.
ותשומת הלב הזאת לא הסתכמה רק בתחום העיתונות .האלפרונים זכו  גם לתשומת לב של עולם הספרות.

משפחת אלפרון תופסת  במקום חשוב בספרו של אריה קרישק על תולדות גבעת שמואל ."הגבעה שבלב : סיפורה של גבעת שמואל ". ( הוצאת דיוקן -טפר ,1997)

.. הם עומדים במרכז פרק שלם בספרו של העיתונאי בוקי נאה  כתב פלילי ( והצאת גלורי ,2004)  על עולם הפשע הישראלי

   

הם שימשו כבסיס לספר תיעודי שלם כולו רק עליהם   של העיתונאי ראובן שפירא  סוכן סמוי 1636 נגד משפחת אלפרון  ( הד ארצי , 2000) ׁ  שמתאר מבצע משטרתי כושל כנגדם שבמהלכו שימש ידיד משפחה וותיק כסוכן סמוי שדיווח על פעילויותיהם למשטרה.

האלפרונים מאוזכרים ומופיעים גם בספרי הזכרונות של עמיתיהם לשעבר , האחים העבריינים  משכונת רמת עמידר השכנה "יוסי הררי   "דרך המלך " (  ספריית מעריב  2010 ).ובספר הזכרונות של אחיו התאום רוני הררי "הבורר ( 2012).

הבורר - רוני הררי , אבי פרידמן - אתר נוריתה

 

במקביל הם שימשו במקור השראה לספר ילדים של דורית אורגד משלושה יוצא אחד (קרית גת: דני ספרים, 2004)
זהו סיפורו  של  נער שנופל ברשתה של כנופית   נערים המסתובבים בפרדסים ליד השכונה בראשותו של טיפוס מפוקפק בשם "קלמן " מטילה אימה ומוכרת  סיגריות וסמים לתלמידי בית ספר יסודי . עד שאחיו של הגיבור מקימים את חבורת שג"ש ( שומרי גבעת שמואל ) שלוכדים אותם ומסגירים אותם למשטרה.

הספר נותן אוירה של שכונת רמת אילן המאוימת בידי השכונות הגבעת שמואליות שסביבה שכוללים אלמנטים פליליים שונים.

אני יכול להעיד שזאת אוירה אותנטית לגמרי .כך רואים או ראו ברמת אילן את גבעת שמואל שאליה התייחסו תמיד בעין עקומה כישוב שבו שולטים "אלנטים פליליים "  וממנה היו מידי פעם  נסיונות להיפרד בניסיון לעבור לישוב בעל שם טוב יותר בציבור..
יעקב אלפרון אפילו זכה לתוכנית ריאליטי משלו " בשם "פעם בחיים " שבה הדוגמנית יעל גולדמן התלוותה למשפחתו על תקן של "כיפה אדומה תמימה" שחדרה למאורת הזאבים ושואלת את עצמה כמה דקות תשרוד שם .

קובץ:Borer.JPG

האלפרונים אפילו זכו לכבוד האולטימטיבי ומשמשים כבסיס לסדרת הטלוויזיה "הבורר " ששם הדמויות העבריניות ובראשם בורר ובכיר בעולם התחתון שאותו מגלם משה איבגי ונראה כשילוב של כמה מהאחים אלפרון והוא ובני משפחתו חיים איפה אם לא בגבעת שמואל שמוצגת שם כבירת הפשע של מדינת ישראל שאנשיה עסוקים בחיסול מאמצים של כנופיות של ישובים אחרים מתוחכמים פחות לערער על מעמדם הבכיר .

בגבעת שמואל הסדרה הזאת  עוררה  זעם עצום ועצומות לתקשורת .  שוב מציגים אותם כמרכז הפשע הישראלי ?

בשכונת רמת אילן אנשים הנידו בראשם ,תמיד ידענו עם מי אנחנו חיים בשכנות.

לפי השמועה התבססה הדמות של הבורר על הדמות של יעקב אלפרון שאכן שימש ומשמש כבורר בעולם התחתון ( וכך גם אחיו ) . התסריטאי הכחיש אבל הסדרה התרחשה בגבעת שמואל דבר שעורר קצת  הרבה כעס בישוב  ולא היה מקרי . ומה הייתה המטרה בסדרה ?  להציג גנגסטרים שאפשר להזדהות עימם כטיפוסים עממיים שמקפידים לשמור על קידוש השבת עם צרות ובעיות של אופרת סבון
.ובסך הכל אנשים שכל צופה בבית יכול להזדהות עימם ועם בעיותיהם.

 איקונים תרבותיים

וידוי : בכל פעם שאני קורא על ההתמודדויות של האלפרונים עם כנופיות אחרות ממקומות אחרים התמודדויות שמהם לרוב הם יוצאים כשידם על העליונה אני מרגיש סוג של גאווה שכונתית.
בכל זאת שכנים . פעם הם הביאו כבוד לישוב כאשר זכו בתחרויות איגרוף שונות.

היום גבעת שמואל לא זוכה בשום תחרות ספורט אז היום  לפחות האחים  אלפרון  מביאים סוג אחר של כבוד כאשר הם גוברים על כנופיות מישובים שונים ומשונים ומראים שוב ושוב  לכל את את עליונותה של גבעת שמואל לפחות בתחום הזה.

( כמה מהאחים חיים היום מחוץ לגבעת שמואל זה נכון בישובים כמו רעננה אבל פעם גיבעת שמואלי תמיד גבעת שמואלי )

יעקב אלפרון.

זה לגבי כתושב של גבעת שמואל  אבל נראה האחים הפכו היום לאיקונים תרבותיים של ממש  לכלל תושבי המדינה גם אלה שאינם חיים בגבעת שמואל . הם   יותר מכל עבריין אחר מכבדים בנוכחותם תכניות אירוח ומציגים בהם  את גרסתם סוחטת הדמעות לאחר עוד אירוע אלים שבו היו מעורבים הם הפכו למוכרים לכל .
למה דווקא האלפרונים ?

למה איציק אברג'יל או עמיר מולנר מעולם לא קיבלו סימפטיה תקשורתית  כזאת ? ( זאב רוזנשטיין דווקא קצת התקרב כשהפך להיות יקיר מדורי הרכילות  כתוצאה מכל נסיונות ההתנקשות בחייו שכשלו אבל גם הוא לא באמת היגיע לדרגה הזאת ).
וה לדעתי בגלל שהם עונים על המודל של העבריין  בעל העבר ההירואי  שמוצג בסרטים כמו "קזבלן " של יגאל מוסינזון.

Image result for ‫קזבלן‬‎
העבריין קזבלאן בגילומו של יהורם גאון בסרט הידוע מראשית שנות השבעים.
מקור השראה לאחים אלפרון ?

היה זה יגאל מוסינזון שהחל בתיאור עולם הפשע במחזות המפורסמים שלו "קזבלן" שהפך למחזמר קלאסי, "ו אלדוראדו" מוסינזון התפרסם הודות לדמות הפושע אלימלך זורקין ובספרו חסמבה ושודדי הסוסים " ו"חסמבה וילדי ההפקר (שכולם הוסרטו).את זורקין פושע ממוצא בלתי מוגדר אבל כנראה אשכנזי גילמו גם זאב רווח וגם ספי ריבלין בקולנוע והוא ניצל כנופיית ילדים ולאחר מכן הצטרפו אליו שני אחים וגם בן ואחיין .
מוסינזון תיאר כנופיות נוספות כמו כנופיית פושטשניק וצרברוס והיד השחורה ועוד ועוד שבהן נלחמו החסמבאים .

אבל העבריין הידוע ביותר שיצר היה ונשאר קזאבלאן שאותו גילם יהורם גאון במחזמר מצליח.

קזאבלן   הוא עבריין ופושע נכון אבל בעברו לוחם נועז למען המדינה ובסופו של דבר לוחם למען הישוב שבו הוא חי ו בשטח הגדול ביפו  ופוגע רק במי שמגיע להם דהיינו בפושעים אחרים .

לדעתי בני משפחת אלפרון הם ממשיכיו החוקיים של הקזבלן מההצגה והסרט של מוסינזון . או לפחות של התדמית הזאת .
ובני משפחת אלפרון יודעים להציג את עצמם בצורה מושלמת על פי המודל הקזבלני הזה כקרבנות של גזענות החברה מצד אחד שבכל מקרה פוגעים רק בעבריינים גרועים יותר מהם .

באותה מידה אפשר להשוות אותם  גם עם הדמויות של מנחם תלמי בסיפורים היפואיים שלו שבהם הוא מציג טיפוסים כמו "סלומון הגדול " ו"ששון " כדמויות פולקלוריות עבריינים פושעים מסוכנים אבל חביבים כמעט בעלי "לב זהב "שמקדישים לפחות חלק מזמנם לעזרה לקהילה שבה הם חיים ולכל "מי שמגיע לו ".
וצריך להודות הם מצליחים והציבור אוהב אותם בגלל זה .

עצם העובדה שהאלפרונים ידועים בתקשורת לפחות כמי שמרביצים מרסקים ודוקרים "בעיקר" עבריינים אחרים ולא אנשים שומרי חוק מוסיפה להילה סביבם של "עבריינים בעלי לב זהב".
את הקסם שאותו מהלכים בני אלפרון על התקשורת אפשר למצוא בצורה מושלמת בספרו של אריה קרישק על תולדות גבעת שמואל "הגבעה שבלב ". .

ההיסטוריון  של גבעת שמואל אריה קרישק דן באריכות בספרו "הגבעה שבלב"  ( 1997)  במשפחת אלפרון"אחת המשפחות הוותיקות בגבעת שמואל והוא מודה שמעלליהם הטילו כתם כבד על השכונה כולה אבל זה בעיקר "בגלל גזענות תקשורתית יותר מאשר בגין העובדות בשטח".
הוא מביא עדות של תושבת השכונה שמציינת ששני האחים שהסתבכו בפשע ( יעקב וניסים ) כבר לא גרים בישוב בעוד שמי שכן גר בישוב מוסה "נחשב למלך ולא עושם שום דבר רע להפך הוא עשה כאן פעילות נפלאה בנושא של גמילה מסמים ..בכל בני המשפחה האחרים הרגה יותר רגועים .הייתה להם אמה נפלאה והם מעולם לא הטילו אימה על אנשי השכונה ."

 בספר מוזכר כי אבי המשפחה ששימש כמזכיר מפא"י באזור היה אדם חיובי מאוד ומזכירים את הבן ראובן שנפל בקרב וכגיבור ישראל הם מציינים שאף לא אחד מבני המשפחה פגע אי פעם בילדי המשפחה או בבתיה .
קטע אחר בספר עוסק בפירוט בפרויקט הגמילה מסמים אותו הקים מוסא אלפרון בשיתוף פעולה עם המועצה בו הוא גמל 12 נרקומנים מבני גבעת שמואל .
כאשר נשאל מחבר הספר אריה קרישק מה הוא זוכר מגבעת שמואל ענה ":
לא זכור לי שום דבר לגבי גבעת שמואל חוץ כמובן מבני משפחת אלפרון משפחת העבריינים המפורסמת שהאבא שלהם היה מקורב למועצה כמרכז עבודות הגינון והרבה אנשים התייחסו אליו בכבוד ובאהדה.
אנשי התרבות הסופרים והיוצרים  של גבעת שמואל היו זכורים למר קרישק הרבה פחות . .

מאז זרמו  הרבה מים בביוב בגבעת שמואל ובני משפחת אלפרון התפרסמו כמי שמטילים את אימתם על ראשי המועצה בגבעת שמואל ולפחות אחד מהם ( ירמי אולמרט אחיו של ראש הממשלה המכהן ) התפטר בטענה שאנשי משפחת אלפרון איימו עליו . טענות דומות נשמעות גם מיורשו  זמיר בן ארי שהוציא צו הרחקה מבניין המועצה כנגד זלמן אלפרון.  .

קרבי זה הכי אלפרון

ראובן אלפרון ,נפל בעת פעולה צבאית.זכה לעיתון המופת לאחר מותו.

אנחנו רואים את הביטוי האולטימטיבי לזה בכתבה שהופיעה עליהם בגיליון יום הזיכרון של "זמן תל אביב " כתבת ענק של כמה עמודים על ראובן אחיהם שנהרג וקיבל עיטור גבורה לאחר מותו .
שושנה האחות טוענת שאילו היה עדיין חי "היה עושה סדר לכל האחים אם הוא היה בחיים הכל היה נראה אחרת .
איך נראה אחרת ?
"לא היו מתעללים בנו ככה.אם הוא היה בחיים ,הוא היה מושך את המשפחה לכיוונים אחרים ,המשפחה שלנו כשהייתה בגלות ,היו בה מהנדסים ועורכי דין ,הוא היה בחור חיובי וחכם .הוא אהב מאוד לקרוא כל הזמן היה מבקש שאביא לו ספרים ..
גם אברהם כץ שהיה שכנם ושל האלפרונים ריגל אחריהם במבצע כושל באופן מיוחד ששימש כבסיס לספר "סוכן סמוי 1636 נגד משפחת אלפרון "  על חייהם ומעלליהם של האלפרונים טען ש"ראובן היה בחור זהב… הוא החזיק קצר את האחים שלו ,ואם הוא היה נשאר בחיים ,אני בטוח שהכל היה נראה אחרת במשפחת אלפרון ,ובניה לא היו מידרדרים לפשע .בכל מחיר לא היה נותן לאחרים שלו להסתבך ולהשתולל .
הכתבה הסימפטית מספרת לקוראים על הצורות שבהן האחים אלפרון הנציחו במשך השנים את אחיהם המת .בין היתר הם תרמו ספרי תורה לבתי  כנסת (!) ערכו אירוע גדול במלאת שלושים שנה למותו ומדי שנה כבר 38 שנעה הם עורכים משחק כדורגל גדול בגבעת שמואל של הקבוצה המקומית נגד קבוצה יריבה בנוכחות בני המשפחה .

אם נרצה בני משפחת אלפרון הם היורשים הטבעיים של קזבלן בנויים וחיים ומציגים את עצמם בתקשורת על פי המודל שלו כמעין קזבלנים חיים

האלפרונים שהחלו את חייהם כבריונים רגילים והפכו להרבה יותר מזה . כי הם תמיד נראים כיותר מסתם פושעים בזויים  אלא בתור הפושטקים שאיפה שהוא בפנים יש להם מידי פעם לב זהב
אחרי הכל יש להם אח , ראובן , שנהרג בקרב וקיבל עיטור גבורה יש להם אח מוסא שעוסק בגמילה מסמים יש להם את הבן דרור שהתגייס לצנחנים במקום להשתמט כמו רוב התל אביביים הצפונים ומרבית העבריינים .
איך שהוא זה כבר נותן לאלפרונים הילה של שונים משאר הפושעים
אני טוען שהדרך שבה הוצגו האלפרונים היא למעשה מעין המשך לא מודע של הדרך שבה הוצגו גנגסטרים היהודיים בארה"ב  כמו מאיר לנסקי  כלוחמי מלחמות היהודים .

הם בריונים אלימים אכזריים ורצחניים אבל העוצמה התדמיתית של האלפרונים נובעת מהעובדה שהם איך שהוא הצליחו להחדיר בציבור את התחושה שברגע המבחן אתה יכול לסמוך עליהם שיתייצבו בצד הנכון
ועצם העובדה שהבן של יעקב אלפרון,  דרור טרח להתגייס לצה"ל וליחידה ובחר ביחידה לוחמת מובחרת רק מחזקת את המסר הזה למרות כל הבעיות שעימם הסתבך מאז…

יעקב עם דרור אלפרון.

( אי אפשר גם להכחיש שכל הפרשה  מזכירה את הספר והסרט  של מריו פוזו ""הסנדק " על בנו של מנהיג עולם הפשע  דון קורליאונה ,מייקל שבחר להתגייס ליחידה צבאטית מובחרת במלחמת העולם השנייה לפני שחזר והפך למנהיג פשע בעצמו.

ומן הסתם גם זה נמצא בתודעתם של אנשי התקשורת שמסקרים את הסיפור  )
אתה לא יכול לאמר על זה על בריונים אחרים כמו זאב רוזנשטיין איציק אברג'יל מולנר אוחנה ושות' שאמנם נוצרה סביבם הילה של סכנה אבל בסופו של יום …הם שום דבר לא יותר מפושעים בזויים.  הם מתעניינים רק בכסף ואין סביבם את הערכים של כבוד נאמנות וגבורה שאותם טורחים האלפרונים להפיץ סביבם כחלק מאסטרטגיה תקשורתית מתוחכמת מאין כמוה.
ספק  גם אם אפשר לאמר זאת על איזה שהוא פושע  צמרת ישראלי אחר  ובוודאי  לא על ילדיהם של אותם פושעים שכאשר גם  הם מתראיינים לתקשורת   נראים תמיד  כ"ילדי שמנת"  מפונקים אכזריים  מרושעים  אפילו יותר מהוריהם המפורסמים.

הם מעוררים בסופו של דבר רק  שאט נפש פחד וסלידה ולא שום תחושה כפולה אפלה של הערצה כפי שהאלפרונים הודות לערכים האלו מצליחים לעורר .

אפשר לטעון שfכל אותם פושעים וילדיהם  רק מפנימים יפה מאוד את הערכים המתועבים שמוצגים בסדרות כמו "השרדות " שלפיהם רק מי שתוקע סכין בגב חברו יכול לשרוד.

האלפרונים עם הערכים שלהם של עזרה זה לזה ושמירה על הכבוד בכל מצב אכן נראים כשייכים לדור קודם שלא ידע את "הישרדות ".
ובסופו של דבר האלפרונים עם הבנתם את הערכים המנחים של החברה הישראלית של גבורה ,גם מרגישים לקרבה לא פחותה לערכים המנחים אותה היום של הערצת ההצלחה והכסף והשורדים ויהי מה ולעזאזל הכל .
דהיינו שיש גם קודים מסויימים של החברה שעם הפושעים ישמרו עליהם כי אז יראו כמעט חלק מהחברה המהוגנת שאם לא ישמרו עליהם יראו בסופו של דבר כמה שהם עוד טיפוסים אפלים מהשוליים של החברה ותו לא .
אפשר להגיד עליהם הרבה דברים אבל האחים אלפרון מגלים יכולת שרידה שלא תאמן.

יעקב אלפרון במסיבת שחרור מבית הכלא ב-1978.

.מישהו זוכר עדיין פושעים אחרים שהטילו את חתיתם על סביבתם בשנות השמונים והתשעים ? לא הם נעלמו אבל האחים אלפרון עדיין כאן ותופסים עוד ועוד כותרת ראשיות ובאמצעי מדיה שונים שאותם הם יודעים לנצל לטובתם היטב . . .
וחלק מהקסם שהאחים אלפרון חמהלכים על חלק מאיתנו הן שהם ושמרים בקפדנו ובדקדקנות על הקודים האלו של כבוד ולחימה למען המדינה הרבה יותר טוב מאשר עושים אזרחים מהוגנים רבים.
כאשר אגרופיהם של האלפרונים מפצפצים ומרסקים את פרצופיהם של יריבים ראשי עולם הפשע השונים רובם ככולם משתמטים מצה"ל הם נוקמים בכך באופן סמלי את נקמתה של החברה הישראלית כולה על הפגיעה באידיאלים הישנים שלה וזאת לדעתי הסיבה מדוע הם זוכים באהדה תקשורתית וציבורית כה גדולה לעומת כל שאר אנשי עולם הפשע בישראל .

עוד על משפחת אלפרון ועל אוייביה השונים והמשונים  ראו

ראובן אלפרון גיבור ישראל

מוסא אלפרון ביוגרפיה
יעקב אלפרון נגד אמיר מולנר

 

יעקב אלפרון ריאליטי שואו

 

פורום" פעם בחיים" בתפוז

התנקשות בניסים אלפרון

דרור אלפרון טירון בצה"ל

דרור אלפרון בתקשורת
קרבי זה הכי אלפרון

 

הספר "כתב פלילי "מאת בוקי נאה הכולל פרק על משפחת אלפרון

מצב עולם הפשע בארץ סקירה

בלוגר על משפחת אלפרון 

בוקי נאה עיתונאי

ניסים אלפרון האיש בעל שבע הנשמות

אריה אלפרון נגד איציק אברדג'יל הסרט
תיאור הקרב בין אריה אלפרון ואברג'יל 

 

הבנות של משפחת אלפרון בתוכנית "עובדה "

האוייבים :

אין להם אוייבים :רשימה לא עדכנית של האויבים של האלפרונים

זאב רוזנשטיין
זאב רוזנשטיין זומם נגד האחים אלפרון

 

רוצחים שכירים מבילורוסיה נגד האלפרונים

הבורר :סדרת טלווזייה שמבוססת על פי השמועה על האלפרונים

יעקב אלפרון הריאליטי שואו

 
דרור אלפרון בעטיפה של "שבע ימים " לאחר רצח אביו יעקב אלפרון. העטיפה המבוססת על הפוסטר של הסרט "הסנדק".
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מאי 12, 2008 at 4:40 pm

    אף אחד לא מעז להגיב

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אוקטובר 26, 2016 at 5:45 am

      מה עם הגהה על הכתבה, "תמיד ידענו אם מי אנחנו חיים בשכנות",
      תיקון – עם ולא אם.

  • שמיר ושיט  On מאי 12, 2008 at 5:13 pm

    דווקא כן מעיזים. הנה.
    להפוך פושעים לטאלנטים זה חלק מהתרבות הישראלית הכי מכוערת שיש, וכך גם הפוסט הזה
    למרות שהכוונות של אלי טובות, והוא בלש תרבות מוצלח מאוד, אין זה אומר שהפושעים האלה ראויים לבמה.

    אבל, אבל אם נחשוב קצת יותר טוב מה שאלי עשה פה, זה בכלל לא כל כך רע, זה דווקא טוב מאוד מפני ש90 אחוז מכלל הפוליטיקאים, אנשי ציבור, מליארדרים ומליונרים, ולפחות 70 אחוז מהישראלים הם פושעים, אז זה באמת כבוד גבול להיות משפחת הפשע אלפרון.

  • ענת פרי  On מאי 12, 2008 at 5:59 pm

    קישור לכתבה ב"הארץ" על משה מולכו, שלדברי
    חבריו בגבעתי שימש מודל לדמותו של קזבלן
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/980857.html

    ולא נעים לי להודות, אלי, אבל מאד נהניתי לקרוא.

  • ירדנה אלון  On מאי 12, 2008 at 8:22 pm

    אני לא רוצה כרגע להגיב על חלקים מן הרשימה העוסקים כביכול "משפחות הפשע" בישראל
    אני רוצה להתייחס ליגאל מוסינזון שלעניות דעתי היה סופר גרוע שכתב כתיבה סטריאוטיפית מתובלת בדעות קדומות , לבן שלי לא נתתי להתקרב לספרי חסמבה למרות שבילדותי קראתי אותם בשקיקה בעצם כולם בילדותי קראו אותם בשקיקה היום אני מוצאת את הכתיבה שלו דוחה
    באשר לאלימלך זורקין לעניות דעתי הוא שאב את הדמות מאחד מספריו של צ'ארלס דיקנס "אוליבר טוויסט" שם האיש הרע המנצל ילדים הוא כמובן מיודעינו פייגין היהודי
    גם את קזבלן אני לא מסוגלת לראות היום בלי לקחת שקית הקאה ומכייוון שאני לא מזוכיסטית אני נמנעת מלצפות בסרט בדיוק כפי שאני לא מחזיקה מסאלח שבתי ואם יוצא לי לצפות בו עם הילד שלי אני מראה לו איך והייכן טמונים כל המוקשים של החשיבה הסטריאוטיפית והגזענית מלאת הדיעות הקדומות
    באשר ל"משפחות הפשע "הישראליות
    אני סבורה שמכייון שחסר לנו בנוף הישראלי איזה דון קורליאונה,או "מאפיה"נוסח סיציליה משהו שיש בו קורטוב של הליכה על חבל דק שבין החוקי והעברייני שזה הרבה יותר מעניין ומרתק ויש לו ניחוחות מצד אחד אירופאיים מצד שני אקזוטיים אז ממציאים כל מיני "משפחות פשע" ו-"מאפייה ישראלית"גם כי יותר משזה קרוב למציאות זה מגביה את קומתם של אלה שאמורים כביכול ללכוד אותם אם יצליחו לעשות זאת הרי זה בא להם בזכות "חוכמתם" ו-"מבריקותם" שכן הם הצליחו להדביר אוייב לא פחות מתוחכם ומסוגנן שלקח שנים ללכוד אותו
    כן חסרים לנו בנוף הישראלי המתהווה מאפיוזו אבל אנחנו שוכחים שהמאפיוזו הסיציליאנים וברחבי איטליה זוהי מסורת רבת שנים כלומר שורשיה נטועים עמוק בתקופת הרנאסאנס ואולי עוד לפניה .
    וכך חסרים לנו גם מיני "רובין הוד" ויערות שרווד,איזה ארתור לרפואה עם אבירים
    ושולחן עגול
    את מקומה של מרגו הזונה המרוקאית מילאה פעם מורגן לה פיי ועוד נשים מופלאות וקורטיזונות למינהן נוסח הגברת עם הקאמליות
    בקיצור מיתוסים ואגדות עם שיש להם שורשים בעבר והם תמיד מציתים את הדמיון

  • מספר 666  On מאי 12, 2008 at 10:23 pm

    שכמה מכנופיות הפשע הישראליות המודרניות לוקחות השראה מסרטים כמו "קזאבלן " בדיוק כמו שכנופיות הפשע האמריקניות קיבלו את השראתם מהספר וסרטי ה"סנדק " של פוזו וקופולה ".
    כל עולם הדימויים של המאפיה האמריקנית המודרנית היה מבוסס על סרטי הסנדק ולא על מסורת קדומה כביכול שמעולם לא התקיימה .
    כך למשל הנשיקה של המנהיג באצבעותיו שפכה להות מקובלת אצל המאפיונרים מוצאה בהמצאה פשוטה של מריו פוזו ומעולם לא התקיימה לפניו עד כמה שידוע .
    אם נרצה הסרטים האלה הם התנ"ך שלהם והמיתוסים שלהם שנראים להם איך "אנשים בעלי כבוד " צריכים להתנהג.
    כך אגב גם בהונג קונג ששם הכנופיות מקפידות להתנהג לפי הכללים המתוארים בסרטי הפשע והקונג פו שנעשים וכך ביפן ששם אנשי האירגון היאקוזה הם הצופים האדוקים ביותר של הסרטי האקשין שנעשים על האירגון העביריני הזה והם מחקים את הדמויות שם ואת התנהגותם .
    עכשיו איני טוען שקזבלן הוא בהכרך השפעה ישירה או מודעת אבל זוהי מעין תבנית מיתית שקיימת איפה שהוא בתודעה העבריינית של איך "איש בעל כבוד " צריך להתנהג.
    זה שבפועל הם מפירים את התבנית הזאת שוב ושוב זה לא לעניין
    .כלפי החוץ וכלפי התקשורת ואולי אפילו כלפי עצמם הם מקפידים לשמור אותה

  • ירדנה אלון  On מאי 13, 2008 at 7:57 am

    כאן אני קצת חולקת על דעתך אלי זה לא שמשפחות הפשע המאפיה האיטלקית האמריקאית שאבו את ההשראה מן הסרט נהפוך הוא הסרט שאב את השראתו כלומר כותב הספר מריו פוזו (שכן קודם היה הספר)ואחר כך בא הסרט ושניהם שאבו את ההשראה ממה שהיה קיים כבר אז וכתבו על כך בדיוק כפי שדיימון ראניון שאב את כתיבתו מעולם הפשע האמריקאי ולא ההפך קודם באה המציאות וממנה נכתבים וממנה באה ההשראה ולא ההפך
    אבל תולדות המאפייה האיטלקית מתחילים עוד במאה החמש עשרה כלומר תחילת הרנסאנס וזה התחיל מסיבות חברתיות פוליטיות רק לאחר מכן במשך השנים זה התגלגל לאן שהתגלגל
    כמובן שההגירה לאמריקה שינתה כללים והתנהגויות זה מפני שהזמנים משתנים ואיתם גם בני האדם
    אבל הנה אולי עוד מקום לעשות תחקיר תולדות המאפייה
    וממה שאני מבינה מקריאת ספרי היסטוריה המאפיה "הקוזה נוסטרה" ששורשיה כאמור נטועים עמוק בתוך החברה האיטלקית עוד מימי הרנסאנס
    אכן הצמיחה גיבורי תרבות לא מועטים, בל נשכח התקופה הייתה תקופת הפיאודאליזם ורוחות של הומניזם התחילו להתעורר ולנשוב ברחבי אירופה ובאיטליה בעיקר והמאבק החל כמאבק נגד הפיאודליזם ועל כן כל מי שנלחם באצולה נחשב בעיני האיכרים העשוקים כגיבור והפך עם הזמן לגיבור תרבות (ראה רובין הוד באנגליה)
    כאמור דברים השתנו,
    ולכך התכוונתי בתגובתי הראשונה שלמאפיה או "אירגוני הפשע" או ה-"קוזה נוסטרה" יש שורשים עמוקים הרבה יותר בחברה העולמית זה לא התחיל בשנות השבעים של המאה העשרים עם צאתו של הסרט "הסנדק" הסנדק הוא רק עוד נדבך במיתוס
    יפה ומעניין לכשעצמו על כך אני מניחה אין חולק

  • מספר 666  On מאי 13, 2008 at 8:48 am

    נכון שמריו פוזו טען עם צאת הספר שהוא ביצע תחקיר מפורט על המאפיה והכל מבוסס על עובדות מתועדות " וכו' .
    האמת המרה שהוא גילה אחרי שנים הייתה שהוא כימעט לא ביצע תחקיר כזה.
    הוא לקח אירגון שהיה קיים וחשב לעצמו "איך אירגון כזה היה מתקיים אם אני הייתי מנהל אותו " ".
    ומכאן כל השאר הוא יצירה בדיונית מומצאת לחלוטין שיש לה מעט מאוד קשר למאפיה האמיתית כפי שהייתה ושלמריו פוזו לא היה אליה שום קשר וגם לא עניין אמיתי .
    הוא רק כתב ספר שהוא רצה שיהפך לרב מכר. זה הכל .
    בוודאי לא לזאת האיטלקית שמריו פוזו לא היכיר כלל .
    המציאו כל מיני סיפורים איך דון מאפיה זה או אחר הוא הבסיסי לדמות דון קורלאונה .פוזו נהנה מאוד לשמוע את הסיפורים האלה .
    הוא הודה על האמת ,הוא פשוט לקח את הדמות מאימו ושינה את מינה .
    המאפיה האמריקנית מעולם לא הייתה כפי שהוא תיאר אותה .
    אבל מכיוון שהמציאות בספרו הייתה אטרקטיבית הרבה יותר ממהציאות האמיתית של המאפיה אז אנשי המאפיה האמיתיים ( שיש להם מושג ועניין קלוש ביותר על תולדות המאפיה מהמאה ה-15 וכו') החלו לחקות את המתואר בספר ובסרט בבחינת "כך זה צריך להיות ".
    אגב מעניין שנראה שמקרה כזה בדיוק קרה עם קזאבלאן שמוסינזון המציא לחלוטין מדמיונו אבל הופיעו כל מיני אנשים וטענו שהם הם הבסיס לקזאבלאן .

  • ירדנה אלון  On מאי 13, 2008 at 9:30 am

    ישנם יוצרים לא מעטים שטוענים כי הדמות עליה מבוססת יצירתם היא מוצאת וזאת גם משיקולים כלכליים שכן ביוגראפיה של אדם נחשבת לנכס רוחני שלו לקניין רוחני של אותה אישיות ועל כן כשכותבים יצירה המבוססת על דמות קיימת צריך גם לשאול את פיה ואף לשלם לה תגמולים מה שבני אדם לא ממש אוהבים לעשות
    למייטב ידיעתי הקו הזה נמצא גם בקולנוע לדוגמא הסרט "אור" שהבמאית והתסריטאית שלו טוענת שהיא המציאה את הדמות ועל כך כולם היללו ושיבחו אותה על היכולת שלה לראות דברים מבפנים
    האמת היא שהסרט מבוסס על דמות שאני מכירה באופן אישי ושאני יודעת שהיא לא מומצאת כלל
    אבל כאמור מאחר ועל ביוגראפיה צריך לשלם אז טוענים להמצאה
    מה גם שזה כביכול מגביר את ההערכה ליוצר כאילו איך למרות שלא קיימת דמות כזאת במציאות הוא הצליח לחדור לנבכי נפש הארכיטיפ שהיא אמורה לגלם ובכך מגלה עמקות מחשבה
    זה כבר עניין של אגו של יוצרים

  • י'(חסוי מטעמי בטחון)  On מאי 13, 2008 at 9:39 am

    ההקבלה בין קזבלן "המרוקאי סכין" לבין אלפרון היא אכן הסיבה הנעוצה בפופולאריות של האלפרונים. ראוי לציין את האירוע המתוקשר האחרון בו נכחו סליבריטאים יחד עם נציגי עיתונות ועבריינים. לאירוע הגיע מר ליאור דיין, כאורח המשפחה. בהגיעו לאירוע, בעצם, קיבלה המשפחה את האישור הממסדי- האליטיסטי בתפיסתם את משבצת הקזבלן בחברה הישראלית. הרי אין מדובר בבחור צעיר ומסומם, בן לאיש בוהמה מסומם גם הוא. מדובר בנכדו, בשר מבשרה של הגנרל, איש נהלל והצבר מספר 1, המניף את אגודלו לעבר האחים, או לעבר קזבלן עצמו ב"סחטיין" עממי בתוספת" כל הכבוד, התקבלתם למועדון".
    אך דבר אחד, לעניות דעתי, פספסת בהבחנה שלך בין העבריינים: בעוד האלפרונים הופכים לסילבריטאים, הם גם מתחילים לעמאס על רשויות החוק. בשיח שוטרים תוכל למצוא היום דווקא הערצה לעמיר מולנר. אין מדובר בפושע רגיל, אלא פושע מהזן החדש: פושע שיוצא למשימות בעצמו ולא שולח שליחים. פושע שמתייחס לארגון הפשע שלו כעסק לגיטימי ולא עוטף אותו בגינונים של עולם הפשע או בסמנני סליבריטאות. פושע שאינו בוחל באמצאי חיסול (והמבין יבין) אלא שובר קודי התנהגות של עבריינים, אין שם חברים. מולנר אינו זקוק לאהדת/ שינאת הציבור, ההפך, הוא מנסה שלא לחצות את גבולות עולם הפשע. זה באמת יהיה לראות מי ישרוד ובאיזה צד רשויות החוק יתמכו בסוף.

  • סקרן לדעת  On מאי 13, 2008 at 10:33 am

    חוק את מסתמכת בכתבך שצריך לשלם תגמולים לדמות שמישהו כתב עליה ספר. [או מאמר] עם או בלי רצונו. בחייו או ליורשיו אחרי מותו, דמות מזוהה -כמו בגין נגיד, או דמות מתבססת על דמות קיימת. כמו ארי בן כנען.
    כל שניתן זה לתבוע בבית משפט פיצויים אם יוכיחו נזק שנגרם לתדמית, או השמצות בלתי מבוססות.
    כמה שילם רבין לפרס על הופעתו בפנקס שירות? כמה שלמה הגברת מור לדיין?

    ועל התבטאות כמו זו שלך כאן נאמר – מעט בדיקת עובדות לא הזיקה לכותב מאמר…

  • סקרן לדעת  On מאי 13, 2008 at 10:42 am

    של אדם היא קניין רוחני שלו נכס שלו וצריך לקבל רשותו לפני שכותבים עליו ברצוני לשאול אותך אם קבלת רשות מכל מי שהזכרת בהתבטאויותך לכתוב עליה או שיש כמות מילים שרק ממנה מתחילה הביוגרפיה' להיות קניין?
    נניח ביקורתך על מוסינזון וספריו שהם קטע מאוד דומיננטי בביוגרפיה שלו? ואם כתבת קצת פחות אז זה בסדר.

  • ל-666  On מאי 13, 2008 at 10:44 am

    אלפרון לפני שהצגת לפנינו את הביוגרפיה המשפחתית שלהם?

  • נטלי  On מאי 13, 2008 at 11:01 am

    המידע במחקר שימושי מהיבט זה של עוצמת הפנטזיה הספרותית , ייתכן שסטיגמות ואף תרבויות התנהגות שלמות הינם פרי היצירות המוצלחות שתופסות לב באמצעים כירורגיים.

    עניין אחר הוא כשההמון המהולל רבות בתקשורת עולמית משיג לעצמו נחמה בנקמה:
    "…נקמתה של החברה הישראלית כולה על הפגיעה באידיאלים הישנים שלה, – כותב אלי,-
    כאשר אגרופיהם של האלפרונים מפצפצים ומרסקים את פרצופיהם של יריבים ראשי עולם הפשע השונים רובם ככולם משתמטים מצה"ל…"

    חולשות קטנות של חברה שאיבדה את החזון, פגיעות מתוך כוונה לפגוע ולא משנה שזה נעשה ממניעים רחוקים מכל סוג של אידאולוגיה.
    שפל הטעם מתפש בקלות,
    להודות לרעיון חשפני זה, כעת ניתן לזהות כיוון ובזמן(עוד לא מאוחר!) ואז, ליצור מצב כנגד,
    באותה דרך של בדיה אך מאתגרת יותר את הרוח, בדיית-על… הלא זו המהפחה הקופרניקאית הבאה, שאולי היא חלק מהשירה ששנים רבות קופחה והדלדלה והיום בפרוש מתעוררת?!

  • מספר 666  On מאי 13, 2008 at 11:03 am

    אבל מכיון שכל החומר לקח ממקורות מידע שבמילא נגישים לכל באינטארנט ובספרים שכולם צויינו
    מבחינה חוקית אין עם זה בעיה.
    בכל מקרה לא נראה לי שלאלפרונים הייתה אי פעם בעיה לראות את שמם בדפוס כל זמן שהוא אויית נכון.

  • מספר 666  On מאי 13, 2008 at 11:10 am

    לגבי מה שצויין כאן למעלה על מולנר
    "אין מדובר בפושע רגיל, אלא פושע מהזן החדש: פושע שיוצא למשימות בעצמו ולא שולח שליחים. פושע שמתייחס לארגון הפשע שלו כעסק לגיטימי ולא עוטף אותו בגינונים של עולם הפשע או בסמנני סליבריטאות. פושע שאינו בוחל באמצאי חיסול (והמבין יבין) אלא שובר קודי התנהגות של עבריינים, אין שם חברים. מולנר אינו זקוק לאהדת/ שינאת הציבור, ההפך, הוא מנסה שלא לחצות את גבולות עולם הפשע. זה באמת יהיה לראות מי ישרוד ובאיזה צד רשויות החוק יתמכו בסוף.

    "אני לא מתיימר להיות מומחה בשינויים שעוברים בעולם הפשע הישראלי אבל אציין שהתיאור שניתן כאן של מולנר מזכיר את השינויים שחלו בעולם הפשע האמריקני בשנות השלושים כאשר מאפיונרים כמומאיר לנסקי ולוצ'אנו שהעדיפו את התדמית של אנשי עסקים "אפורים " פחות או יותר תפסו את מקומם של המאפיונרים הותיקים הצבעוניים הקטלניים שדווקא התהדהרו בסלבריטאיותם ובכתבות הצבעוניות עליהם .וראו אל קאפונה כדוגמה ידועה.
    השיטה של לנסקי ושות' הייתה להיות לגיטימיים היכן שרק אפשר ולנקוט באלימות רק כאמצעי אחרון בהחלט ( אם כי מעולם לא היססו להשתמש בה)
    בהחלט יכול להיות שזה מה שקורה עכשיו בעולם הפשע הישראלי וכמדומני שזה גם הכיוון שרוזנשטיין העדיף ללכת בו אבל ההתנקשויות בחייו טרפו לו את הקלפים והפכו אותו לסלבריטאי אולי כמעט כנגד רצונו.

  • ירוחם  On מאי 13, 2008 at 2:51 pm

    נרשמתי לקורס הבנת הקריאה – אולי כאשר אסיים, אוכל לקרא ולהבין את נטלי
    ולכן הקורס שווה כל שקל שמשלמים בשבילוץ

  • ירדנה אלון  On מאי 13, 2008 at 6:52 pm

    אני לא המצאתי את זה, זה מה שהחוק אומר בקשר לקניין רוחני , זה שבארץ למרות החוק הוא מופר חדשות לבקרים , וקשה לאכוף אותו בגלל הזמן הרב שלוקח לטחנות הצדק הישראלי לעבוד,,זה לא אומר שאין חוק כזה,
    להווה ידוע לך שגם אסור לצלם אותך ברחוב או במקום ציבורי ללא רשותך כך שאם אתה נמצא במרחב ציבורי בו יש צוות טלביזיוני זכותך לדרוש מהם לא לצלם אותך
    ודבר שני אם אתה כל כך סקרן לדעת יש הבדל בין בקורת על ספר או סופר ועל יצירה כלשהי לבין כתיבת ביוגראפיה או ספר המבוסס על על דמות מסויימת ואם אינך יודע את ההבדל בין בקורת על , וכתיבה על, אני סמוכה ובטוחה כי סקרנותך לדעת כבר תוביל אותך לתשובות הנכונות

  • סקרן  On מאי 13, 2008 at 7:49 pm

    שגוי באופן מוחלט. מותר לצלם אותך בארץ ובעולם במרחב הציבורי. אילו היה אסור – מישהו כבר היה עושה כסף מצילומו. אסור לחדור למרהב הפרטי שלך.
    מותר לכתוב כמה שרוצים על 'הביוגרפיה' של כל מי שבוחרים לכתוב עליו. א ס ו ר לחדור למסמכיו הפרטיים ולעשות בהם שימוש ללא רצונו.
    אני אוהב את כתיבתך הדעתנית- נא בדקי האינפורמציה שבידיך במערכת המשפטית, בספר החוקים.- את טועה ומטעה.
    סקרנותי מובילה אותי לבדוק טענות שמועלות. וכאשר אני מוצא שגיאה מהותית אני מתחיל לפקפק באמתות שאר הטענות.
    כל חוק ניתן לציטוט. אם לטענתך יש חוק [=מה שאין] נא לשלפו לפני כולנו וכולנו ניטיב את דרכינו מפני יראת החוק.
    הביקורת הספרותית אמורה להתייחס לטקסט שמובא ע"י הסופר. ברגע שההתייחסות היא לסופר – זוהי 'ביוגרפיה' שהסופר לא מסר לביקורת..
    מותר להשתמש 'קבביוגרפיה' בדיוק כמו בדוגמאות שהעליתי – ובעוד מיליוני דוגמאות שלא העליתי.

  • סקרן  On מאי 13, 2008 at 8:14 pm

    ביוגרפיה איננה קניין רוחני – קניין רוחני ו\או זכויות יוצרים מעוגנים בפרטנות בחוק וכדאי לך להציץ. תוכלי להקיש בגוגל 'זכויות יוצרים' ותמצאי את כל התשובות.

    חוקי ההגנה על הקניין הרוחני מגינות על פירות שיצר האדם שיש לו ביוגרפיה. [כמו לכל אחד]
    וגם הם מוגבלים בזמן אבל גם בהרבה דברים מהותיים. זכותי להשתמש 'ברעיון' שלך לכתוב על כוזרים איני רשאי להשתמש בניסוח טקסטואלי של מה שכתבת על כוזרים.

  • יוני  On מאי 14, 2008 at 7:12 am

    אלפרון זה במקור הלפרין. מדובר באשכנזים אשר "עברו" למצרים לפני שעלו לישראל…

  • ירדנה אלון  On מאי 14, 2008 at 7:13 am

    אתה קצת מתבלבל, אין זכויות יוצרים על רעיון יש זכויות יוצרים על ביצוע של רעיון, שניינו יכולים לשבת בבית קפה ואני יכולה לספר לך על רעיון שיש לי לכתיבת תסריט או לעשיית תערוכה או כל רעיון אחר שאני רוצה לממש,ואתה יכול להגיד לי שזה רעיון נואל ושלא כדאי לי בכלל להתעסק עם זה, ואז ללכת לדרכך ולממש את הרעיון ולי לא תהייה שום זכות משפטית בקשר לכך מעבר למחשבה שיש לי עסק עם מישהו שלעולם לא כדאי לי לפרוס רעיונות בפניו כי הוא יגנוב אותם (בעברית פשוטה יתעלק לי על המוח, אני מספיק מנוסה בדברים האלה וזה קרה לי יותר מפעם אחת)
    אז ככה שעל רעיון לכשעצמו אין זכויות יוצרים
    יש זכויות יוצרים על הביצוע
    ובאשר לשאר הדברים שהעליתי אני צודקת אני יודעת על מה אני מדברת ואני לא זקוקה לגוגול על מנת להיווכח בחוסר צידקתי מה גם שמי שמסתמך על גוגול על מנת להוכיח דבר מה ולא מביא משפטן שאכן מבין בעניין אין לי מה להתווכח איתו
    דבר שני מתשובתך אלי הסקתי שכל ההזדנבות שלך אחרי באה משום שאני אישה דעתנית אז כנראה שיש לך בעיה עם נשים דעתניות אבל זאת הבעיה שלך לא שלי

  • ירדנה אלון  On מאי 14, 2008 at 7:37 am

    אסור לצלם אותי במרחב ציבורי ללא רשותי, אולם ישנם אנשים רבים שאינם מודעים לזכות זאת ויש מי שמנצל זאת

  • סקרן  On מאי 14, 2008 at 9:10 am

    אין לי בעייה עם נשים דעתניות או טיפשות ואת גוררת השיח למחוזות אין חפץ שלא הועלו.
    בתגובתך הקודמת את חוזרת על דברי אותם את סותרת. אין זכויות על רעיון. אז מי בדיוק התבלבל?
    העיקר -לפי חוק, במקום לשלוח וטתך לרשומות ולחקיקה קיצרתי לך הדרך לגוגל. אין 'זכויות יוצרים' על הביוגרפיה. אין שום 'הגנה' על צילום במרחב הציבורי..יש הרבה מאוד אנשים שיודעים חוק נוקשים ובעלי אמצעים שהיו שמחים 'לעשות כסף ולעשות שפטים' במי שהיה מצלם אותם – אם יכלו חוקית למנוע זאת. אין חוק כזה לא כאן ולא בשום מקום בעולם [אולי בצפון קוריאה…] יש הגנה על פרטיות, כנגד לשון הרע,על חדירה למרחב הפרטי. אין לי רשות להמיב מצלמה מבחוץ ולצלם אותך בביתך. מרגע שיצאת. אני יכול לראות אותך [זה מותר?] ולהנציח את הראיה במצלמה.
    זה בכלל סטיה מהביוגרפיה שבה דברת מלכתחילה. ובס"כ זנב לנושא.
    חוקי זכויות יוצריפ. קנין רוחני, הגנה על פרטיות. מניעת חדירה לרשות היחיד, לשון הרע. כל אלה מעוגנים היטב בספר החוקים.. וחוץ ממך וממני יש הרבה מאוד שיודעים. [למה את מנכסת לעצמך את המחשבה שרב האנשים אינם יודעים. זלזול בהכללה?]. . אני מצטער אך לאור השיח שביננו אקרא את דבריך בעייןם הרבה יותר חשדנית וביקורתית ואבדוק את אמינות הטענות. כי במקום לבדוק היכן טעית את מנסה להפוך זאת ל'לבעייתי עם דעתניות'…
    נחזור ונדגיש – יש לך המון טעיות בטענות שהעלית. וזה 'שאת יודעת' שאת צודקת רק מגחיך את הטענות.

    אגב – אני יוצר.ז.א.כותב שפירסם.

  • רציונלי  On מאי 14, 2008 at 9:45 am

    בדבר 'חובת תשלום תמלוגים' של ירדנה ובשאלה סקרנית מהיכן נלקחה קביעה זו. ותראו לאן התגלגלו הדברים. טוקבק רווי יצרים שמזכיר ימים טובים שכמעט שכחנו…
    הכל אמוציונלי – במיוחד מגברת שטוענת לרציונליות…

  • ירדנה אלון  On מאי 14, 2008 at 12:46 pm

    המעטה בערכי לא תעלה ולא תוריד אני יודעת שאני צודקת , אז כך שכל השיח הזה שבמקום להתמקד בטיעונים מתמקד באישיות שלי לא מזיז לי את הקצה
    ולסקרן – אתה לא אבא שלי,אתה לא בן זוגי,אתה לא הבן שלי,לא חבר שלי, ומבחינתי מישהו שפוחד להזדהות ומתחבא מאחורי כינוי (למרות שאתה לא יכול לשטות בי ואני מזהה את הסגנון, )
    לאור כל זאת ממש אבל ממש לא איכפת לי מה אתה חושב עלי,ואם אני אמינה עליך או לא(אתה באמת סבור שאיכפת לי מה חושב עלי אחד שמתחבא מאחורי כינוי כמו "סקרן לדעת"? לי זה נראה יותר
    כמו "סקרן להתנצח"
    או "סקרן להמעיט בערכם של אחרים על מנת לחוש נעלה יותר"
    לאור כל זאת אני אפילו מציעה לך לא לקרוא אותי למה לך לכלות את זמנך על מישהו שאפריורי אתה סבור שהוא לא אמין?
    חפש לך חברים אחרים יש לא מעט כותבים ומגיבים כאן באתר למה לך להיתקע דווקא איתי?
    יש לך זכות בחירה אז תבחר אלא אם כן הבחירה שלך היא להמעיט בערכי
    ולהציג אותי באור שלילי ולעשות לי דה לגיטימציה
    אז אם זאת הבחירה שלך למה לי להיתקע עם אחד כמוך?
    ועתה משהבהרתי נקודה זאת אני מאחלת לך דרך צליחה עם מגיבים אחרים ושיהיה לך האומץ יום אחד לכתוב(אתה טוען שכתבת ופירסמת האם תמיד תחת השם סקרן לדעת?)
    את דיעותיך,מחשבותיך,הגיגיך, טרוניותיך, או שביעות רצונך תחת שמך האמיתי

  • סקרן לשעבר  On מאי 14, 2008 at 3:18 pm

    טפשית שלך שהנחתי שהיא פליטת קולמוס. ונעשתה בעדינות ומתוך רמז. היכן מראה המקום? ובכן לא כך. מה שכן באמת הצלחת להמאיס עצמך עלי בתגובותיך הארכניות, האישיות, המגדריות וכיוב'. אין לי ענייםן בך ובהתנצחות איתך.כל שרציתי היה לתקן הערה לא מוסמכת לא בדוקה שנאמרה מפיך בפסקנות מגוחכת. " מי שרוצה לכתוב ביוגרפיה חייב בתשלום תמלוגים לנשוא כתיבתו – . ואת יודעת שאת צודקת" ובכן תתחמי לאור צדקתך.
    אני מתכנן לכתוב יצירה על גברת מומחית לכמעט הכל ושמה יהיה אלונה ירדני היא תשב בבתי קפה ותשמש גורו לעניני מגדר ומוצא. למי עלי לשלוח תמלוגים? הדמות תתואר באהדה רבה כך שבשום פנים אי אפשר יהיה לטעון 'השמצה' השחרת פנים'. .
    ובדברי אברהם ללוט – שני שוביניסטים לא-אשכנזים, אם תיימיני אשמיל ואם תשמילי איימין. רק שלא ניפגש.

  • ירדנה אלון  On מאי 14, 2008 at 7:53 pm

    לכבוד החלטה אמיצה זו שלך

  • מספר 666  On נובמבר 17, 2008 at 4:49 pm

    אחד "מגיבוריה " של כתבה זאת חוסל היום בהתנקשות מקצועית ביותר שמן הסתם הוזמנה בידי אחד או יותר מיריביו המרובים מספור
    וראו פרטים כאן .
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=595048&sid=126

    במשך השנים הפך יעקב אלפרון לדמות המפורסמת והמתוקשרת ביותר שנולדה בעיר גבעת שמואל.
    אפשר להתלונן על כך אבל זה המצב .
    ואפשר לרארות זאת בקלות גם מכמות הכתבות וההספדים והביוגרפיות שמופיעות עליו כעת בכל אתר גדול ויופיעו מחר בעיתונות המודפסת ובכלי התקשורת האחרים.
    וראו כמה דוגמאות

    איליה יריחומוביץ' עליעקב אלפרון 30 שנותפשע
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=595076&sid=126
    טל אריאל אמיר על סיפורו של אלפרון 30 שנים של עברינות
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/812/633.html?hp=0&loc=2&tmp=143

    שירות הארץ על
    יעקב אלפרון האיש שצבר לעצמו אוייבים רבים
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1038147.html
    באתר וינט פירסמו את תגובתו של קצין משטרה שנדהם מהגיל המופלג שאליו היגיע אלפרון עם רקוטרד כזה של סכסוכים מאחוריו
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3624299,00.html

    כן מביאים את סיפורה של אישתו ( כעת אלמנתו )אהובה
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3624286,00.html
    הכמות מן הסתם רק תגדל בימים הבאים .

    ומן הסתם לא יהיה אפילו עיתונאי אחד שישכח להזכיר בהקשר זה או אחר את הספרוהסרט "הסנדק " שבו הבוס של המאפיה נרצח בידי אוייבים ובנו יוצא לנקום את דמו בנקמה איומה .

  • מספר 666  On נובמבר 17, 2008 at 4:49 pm

    אחד "מגיבוריה " של כתבה זאת חוסל היום בהתנקשות מקצועית ביותר שמן הסתם הוזמנה בידי אחד או יותר מיריביו המרובים מספור
    וראו פרטים כאן .
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=595048&sid=126

    במשך השנים הפך יעקב אלפרון לדמות המפורסמת והמתוקשרת ביותר שנולדה בעיר גבעת שמואל.
    אפשר להתלונן על כך אבל זה המצב .
    ואפשר לרארות זאת בקלות גם מכמות הכתבות וההספדים והביוגרפיות שמופיעות עליו כעת בכל אתר גדול ויופיעו מחר בעיתונות המודפסת ובכלי התקשורת האחרים.
    וראו כמה דוגמאות

    איליה יריחומוביץ' עליעקב אלפרון 30 שנותפשע
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=595076&sid=126
    טל אריאל אמיר על סיפורו של אלפרון 30 שנים של עברינות
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/812/633.html?hp=0&loc=2&tmp=143

    שירות הארץ על
    יעקב אלפרון האיש שצבר לעצמו אוייבים רבים
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1038147.html
    באתר וינט פירסמו את תגובתו של קצין משטרה שנדהם מהגיל המופלג שאליו היגיע אלפרון עם רקוטרד כזה של סכסוכים מאחוריו
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3624299,00.html

    כן מביאים את סיפורה של אישתו ( כעת אלמנתו )אהובה
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3624286,00.html
    הכמות מן הסתם רק תגדל בימים הבאים .

    ומן הסתם לא יהיה אפילו עיתונאי אחד שישכח להזכיר בהקשר זה או אחר את הספרוהסרט "הסנדק " שבו הבוס של המאפיה נרצח בידי אוייבים ובנו יוצא לנקום את דמו בנקמה איומה .

  • מספר 666  On נובמבר 18, 2008 at 6:23 am

    מותו של יעקב אלפרון הוא הכותרת הראשית בלפחות שלושה עיתונים :"מעריב " "ישראל היום " ואפילו "הארץ (!) ותמונתו הענקית מתנוססת בגאון בכולם וכמובן יש כתבות ענק על חייו ופועלו .
    עוד לא ראיתי את "ידיעות " אבל מן הסתם גם שם זה כך .
    מי היה מאמין לפני עשרים שנה שהבחור הזה מגבעת שמואל יזכה לכבוד גדול כל כך בתקשורת לאחר מותו.

  • מספר 666  On נובמבר 18, 2008 at 6:23 am

    מותו של יעקב אלפרון הוא הכותרת הראשית בלפחות שלושה עיתונים :"מעריב " "ישראל היום " ואפילו "הארץ (!) ותמונתו הענקית מתנוססת בגאון בכולם וכמובן יש כתבות ענק על חייו ופועלו .
    עוד לא ראיתי את "ידיעות " אבל מן הסתם גם שם זה כך .
    מי היה מאמין לפני עשרים שנה שהבחור הזה מגבעת שמואל יזכה לכבוד גדול כל כך בתקשורת לאחר מותו.

  • מספר 666  On נובמבר 18, 2008 at 6:36 am

    בעיתון "מעריב"
    הם הקדישו תשעה עמודים (_!!!!)

    לפרשת מות אלפרון כולל עמוד השער. שעליו מתנוסס תמונתו האחרונה שליעקב אלפרוןבכובע ( שנראה זהה לזה שאותו לבש מרלון ברנדון בסרט "הסנדק ")
    ב"ישראל היום " הם הקדישו לכך שמונה עמודים .
    בעיתון "הארץ " הם היו מתונים יותר :"רק ארבעה עמודים .
    ומותו של אלפרון לא השתלט לחלוטין על העמוד הראשי כאירוע המרכזי של השנה ,רק כאחד האירועים היותר חשובים .
    הלוואי שאם איזה סופר מגבעת שמואל היה נפטר היו מקדישים לו תשומת לב תקשורתית כזאת אבל זה לא סביר שזה יקרה.

  • מספר 666  On נובמבר 18, 2008 at 6:36 am

    בעיתון "מעריב"
    הם הקדישו תשעה עמודים (_!!!!)

    לפרשת מות אלפרון כולל עמוד השער. שעליו מתנוסס תמונתו האחרונה שליעקב אלפרוןבכובע ( שנראה זהה לזה שאותו לבש מרלון ברנדון בסרט "הסנדק ")
    ב"ישראל היום " הם הקדישו לכך שמונה עמודים .
    בעיתון "הארץ " הם היו מתונים יותר :"רק ארבעה עמודים .
    ומותו של אלפרון לא השתלט לחלוטין על העמוד הראשי כאירוע המרכזי של השנה ,רק כאחד האירועים היותר חשובים .
    הלוואי שאם איזה סופר מגבעת שמואל היה נפטר היו מקדישים לו תשומת לב תקשורתית כזאת אבל זה לא סביר שזה יקרה.

  • מ  On נובמבר 18, 2008 at 4:56 pm

    אני שומע אלפרון אלפרון כבר שנים אבל עדיין לא הבנתי באיזו מאפיה מדובר. במה הם בדיוק עוסקים? סחר סמים? פרוטקשון? זנות? בכמה כסף מדובר.

    נראה לי שמדובר בדגי רקק שזוכים להרבה מאוד פירסום בגלל שיש סיכסוך בין כמה כנופיות יריבות, ועבריינים יותר רציניים פשוט לא מגיעים לידעתנו.

    סתם תחושה.

    מכול מה שקראתי לא הבנתי מה בדיוק הסיפור. בכול מקרה זה נשמע כמו אל קאפונה או לנסקי או אחד מאלה שהרוויחו מליונים מפשע

  • מספר 666  On נובמבר 19, 2008 at 8:11 am

    שי גולדן פירסם היום את הכתבה המעניינת הזאת על סוד "קסמו" התקשורתי של יעקב אלפרון כדמותתקשורתית :
    העבריין מהדלת שממול
    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,29858,.aspx
    שבו הוא מציג אותו כסלבריטאי הפשע הגדול ביותר של ישראל
    והוא כמובן משווה בין השאר בין אלפרון וטוני סופרנו ומתלונן שההשוואה היא מגוחכת שהרי טוני סופרנו טלוויזיוני היה דמות מורכבת בהרבה מיעקב אלפרון האמיתי .
    אלא ששי גולדן טועה כמובן לחלוטין בהבנת התופעה התקשורתית של אלפרון.
    הוא אפילו לא מתחיל להתקרב
    ללא קשר למה שהיה במציאות יעקב אלפרון בתדמיתו לא היה כלל חיקוי של טוני סופרנו וגם לא התיימר לכך .
    הוא אכן היה במציאות עברין שראה את עצמו כאיש עסקים כמו טוני סופרנו הטלווזיוני .
    אבל המודל התדמיתי היה אחר
    והמודל של יעקב אלפרון היה בין השאר "דון קורלאונה מ"הסנדק " של קופולה " שהוא דמות שונה מזאת של סופרנו .
    לא איש עסקים ורוצח .
    אלא מעין מנהיג שכונתי ואפילו פעיל קהילתי שמן הצד גם צריך לבצע חיסולים פה ושם .
    וזאת גם הדמות שמתוארת במחזה ובסרט של יגאל מוסינזון "קזבלן ".
    זה שבמציאות הוא היה אכן יותר כמו טוני סופראנו זה ללא קשר ,זאת הדמות שיעקב אלפרון ניסה לשוות לעצמו בהופעותיו התקשורתיות ואולי מי יודע גם פה ושם מידי פעם גם האמין בה בעצמו .
    ואחרי הכל איך אפשר להשוות את טוני סופראנו האפרורי הבנאלי והרצחני עם הדמות הזוהרת כביכול של דון קורלאוניה בכיכובו של מרלון ברנדו.
    מסופקני אם אלפרון ראה אי פעם בסופראנו כמודל כלשהו לחיקוי בהשוואה.
    זאת להבדיל מעבריינים צעירים יותר "שגדלו " על טוני סופראנו .

    אני תמה אם העובדה שבתמונותיו האחרונות ביום מותו אלפרון לובש את הכובע מהסוג שאותו לבש מרלון ברנדו "בהסנדק " היא מקרית .
    האם יעקב אלפרון ניסה ללכת אחרי מודל החיקוי עד הסוף?

  • מספר 666  On נובמבר 19, 2008 at 8:11 am

    שי גולדן פירסם היום את הכתבה המעניינת הזאת על סוד "קסמו" התקשורתי של יעקב אלפרון כדמותתקשורתית :
    העבריין מהדלת שממול
    http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1018,209,29858,.aspx
    שבו הוא מציג אותו כסלבריטאי הפשע הגדול ביותר של ישראל
    והוא כמובן משווה בין השאר בין אלפרון וטוני סופרנו ומתלונן שההשוואה היא מגוחכת שהרי טוני סופרנו טלוויזיוני היה דמות מורכבת בהרבה מיעקב אלפרון האמיתי .
    אלא ששי גולדן טועה כמובן לחלוטין בהבנת התופעה התקשורתית של אלפרון.
    הוא אפילו לא מתחיל להתקרב
    ללא קשר למה שהיה במציאות יעקב אלפרון בתדמיתו לא היה כלל חיקוי של טוני סופרנו וגם לא התיימר לכך .
    הוא אכן היה במציאות עברין שראה את עצמו כאיש עסקים כמו טוני סופרנו הטלווזיוני .
    אבל המודל התדמיתי היה אחר
    והמודל של יעקב אלפרון היה בין השאר "דון קורלאונה מ"הסנדק " של קופולה " שהוא דמות שונה מזאת של סופרנו .
    לא איש עסקים ורוצח .
    אלא מעין מנהיג שכונתי ואפילו פעיל קהילתי שמן הצד גם צריך לבצע חיסולים פה ושם .
    וזאת גם הדמות שמתוארת במחזה ובסרט של יגאל מוסינזון "קזבלן ".
    זה שבמציאות הוא היה אכן יותר כמו טוני סופראנו זה ללא קשר ,זאת הדמות שיעקב אלפרון ניסה לשוות לעצמו בהופעותיו התקשורתיות ואולי מי יודע גם פה ושם מידי פעם גם האמין בה בעצמו .
    ואחרי הכל איך אפשר להשוות את טוני סופראנו האפרורי הבנאלי והרצחני עם הדמות הזוהרת כביכול של דון קורלאוניה בכיכובו של מרלון ברנדו.
    מסופקני אם אלפרון ראה אי פעם בסופראנו כמודל כלשהו לחיקוי בהשוואה.
    זאת להבדיל מעבריינים צעירים יותר "שגדלו " על טוני סופראנו .

    אני תמה אם העובדה שבתמונותיו האחרונות ביום מותו אלפרון לובש את הכובע מהסוג שאותו לבש מרלון ברנדו "בהסנדק " היא מקרית .
    האם יעקב אלפרון ניסה ללכת אחרי מודל החיקוי עד הסוף?

  • ירדנה אלון  On נובמבר 19, 2008 at 1:46 pm

    בחודשים האחרונים מתחולל ויכוח בתקשורת בכל הנושא של עבריינים ותקשורת, הדעות כמובן חצויות לכאן ולכאן וזה לאו דווקא נוגע לאלפרון או לאלה שהמשטרה מכנה "ברוני פשע" או ראשי אירגוני פשע,זה קורה גם עם עברייני מין מפרוסמים כמו למשל חנן גולדבלט, שאירגוני הנשים יצאו חוצץ נגד מתן במה וראיונות איתם, או במקרה של יגאל עמיר שהראיון איתו לא שודר, אני מודעת הייטב לכך שהתקשורת מפרסמת לא בגלל שטובת הציבור וזכות הציבור לדעת,אלא מפני שזה מוכר עיתונים,באופן אישי אין לי בעייה עם זה שנותנים להם במה, נהפוך הוא, מדמויות מיסתוריות, וכביכול מטילות איימה(לא תמיד כביכול)ניתנת לי האפשרות לצפות בהם מקרוב, לדעת עליהם קצת יותר טוב, להפעיל את שיקול דעתי ,ולהתבונן בהם ובמה שיש להם להגיד בעין בקורתית,אינני רוצה שיצנזרו מיידע על מנת כביכול "לגונן" עלי, אינני ילדה קטנה,ואני סבורה שהשיפוט שלי והיכולת להבחין בין טוב לרע הם לא פחות טובים מאלה שכביכול "חסים" על נשמתי ,ו- "שומרים" על מידותי, מי שעיניים לו בראשו גם אם יראה וישמע ויקרא על דמויות מעין אלה לא בהכרח פתאום יתחיל להעריץ אותם,אולי בדיוק ההפך,יראה שהם בני אדם,ולא איזה מפלצות על,שכשרואים אותם חוטפים פיק ברכיים ושיתוק שלא מאפשר התמודדות איתם במידה ותפגוש מי מהם, הדבר חשוב בעיקר בטיפוסים כמו גולדבלאט למשל, שדווקא הכתבה שנעשתה איתו בערוץ השני לפני שבועיים,לא האירה אותו כלל וכלל באור מחמיא, גם לא מפלצתי כזה שבלתי ניתן להתמודד איתו וזה משהו שחשוב שנשים ידעו,
    מעבר לכך כמו דברים רבים שאנחנו מייבאים מאמריקה, שלה יש תרבות של מיתוסים של עבריינים דוגמת "בילי הנער" ועוד דמויות כאלה, הם הפכו לאייקונים תרבותיים, מפני שאמריקה באופן כללי מקדשת את האינדבדואל, גם אם הוא איש שחי בשוליים החברתיים, אולם כל עוד הוא פועל כאינדבדואל (אינדבדואל מצד השלילי של המילה) "מגיע לו " להיות מיתוס, לא כך בחברה הישראלית, שהיא חברה קולקטיביסטית יותר, זה מתחיל במה שנקרא במחוזותינו "ערכי המשפחה" וכאן אכן אנחנו רואים שהכינוי שהן המשטרה והן התקשורת מדביקים להם זה "משפחות פשע" ואולי כאן מן הראוי לבחון יותר לעומק את מושג "ערכי המשפחה" שמקורו כמובן ביהדות, יש לזה צדדים יפים ונהדרים שמגוננים ותומכים ומזינים הן את היחיד והן את הקולקטיב המשפחתי, אולם יש לזה גם פן שלילי שבו הדבקות ב "ערכי המשפחה" והמחוייבות למשפחה "דם זה לא מים" לא אחת גוררת אנשים למקומות אפלים שאלמלא פרשו את המושג בדרך מעוותת לא היו מגיעים לאן שהגיעו "בעזרת" המשפחה.

  • ראובן  On מאי 19, 2012 at 11:26 am

    כתבה מאוד יפה.. מאוד נהנתי לקרוא..סך הכל הם משפחה טובה שהתקשורת סתם שמה להם רגל.. אני מקווה שיהיה להם רק טוב שתיהיה להם בריאות נחת וחיים יפים.. ועוד משהו..אני יודע שיש שתי אחיות חזרו בתשובה ועוד חלק מהמשפחה..אבל תנסו להתחזק קצת מבחינה רוחנית…

  • תן חיוך  On אוגוסט 28, 2012 at 2:49 am

    סתם מה עשיתם מאיתנו עם כל הכבוד אנחנו עדיין לא איטליה נאפולי כולה ישראל.. היום כל ג'וק חושב שהוא עבריין

  • עמי  On מרץ 5, 2013 at 7:03 pm

    מקווה שישתקם והחיה חיים נורמליים ואמייצים כי הכול אשליה

  • משה אמיר  On אוגוסט 26, 2013 at 10:30 pm

    יוסי הררי איזה עדה הוא?

  • המיקום הנכון של התגובה  On אוקטובר 26, 2016 at 5:47 am

    מה עם הגהה על הכתבה, "תמיד ידענו אם מי אנחנו חיים בשכנות",
    תיקון – עם ולא אם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: