יוסקה מאיור :הקומיקס הישראלי כסיפור הרפתקאות היסטורי

 

"

יוסקה מאיור " של דב זיגלמן וגיורא רוטמן " הייתה  סדרת הקומיקס הארוכה הפרטנית והריאליסטית ביותר שהופיעה אי פעם בעיתון ילדים בישראל ,ולמעשה סידרת הקומיקס הישראלית הההיסטורית השאפתנית ביותר שהופיעה כאן עד השנים האחרונות ממש בסיפורה על קורות לוחם מעלה מעפילים ויתומים מאירטופה שעוזר לפרוץ את  הדרך לירושלים ,שבסיום הסיפור מגלה עם כמה חברים  את "דרך בורמה".  זאת הייתה סדרה יוצאת דופן שכיום  ומזה שנים רבות אין כמוה יותר .

הימים הם ימי השישים מדינת ישראל ולמלחמת העצמאות ובזמן כזה כדאי להיזכר בסיפור הקומיקס החשוב והמקיף ביותר שפורסם אי פעם על תקופת קום המדינה ,"יוסקה מאיור" שכתב דב זיגלמן ואייר גיורא רוטמן.
זהו סיפור מצוייר שפורסם במגזין הארץ שלנו במהלך השנים 1972 – ב1973 ( בכרכים של תשל"ב –תשל"ג ) החל מ- 24.1.1972 . בגליונות ההארץ שלנו
חוב' 20-51. תשל"ב חלק א."וחוב' 1-50 חלק ב'.ב-81 חלקים.
והוא למעשה סיפור הקומיקס הרציף הארוך ביותר שפורסם אי פעם בעברית בעיתוני הילדים.אם ניתן לגר על קומיקס ישראלי שביצע צעדים לכיוון "הסיפור ההיסטורי האפי " הרי זהו הסיפור .
נכון קומיקס אינו מדיום מוערך ביותר בחוגי התרבות "הנחשבים" אולם הוא זוכה לכבוד גודל והולך בשנים האחרונות.
לאחרונה הוקם לכבודו מוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון שמציג כעת תערוכה על תולדות הקומיקס העברי משנות השלושים ועד שנות השבעים ותערוכה זאת מציגה גם דוגמאות מ"יוסקה מאיור " כמו גם מסיפורים אחרים של זיגלמן ורוטמן.

 

"יוסקה מאיור " הוא סיפור עלילותיו של פרטיזן לשעבר בשואה שהעפיל לארץ ישראל והפך לקיבוצניק ולוחם.
בחלק הראשון של הסיפור יוסקה מצטרף לפלמ"ח לאחר שהוא עובר ניסויים שונים לבדיקת אומץ ליבו ויכולותיו בידי מפקדו יצחק. . לאחר מכן הוא משתתף בפעולות העפלה ולבסוף נשלח למשימה מיוחדת בפולין : הוא מבריח 150 ילדים יהודיים ממנזר שבו הם כלואים בפולין ..ואגב כך הוא פוגש את האחות היפה מירי שהופכת להיות חברתו אם כי אין לאמר שיש לה תפקיד מרכזי מעבר לכך בסיפור.

 

החלק השני עוסק ביוסקה במלחמת העצמאות .בסיפור משתתף יוסקה בקרבות על גוש עציון ומסעות השיירות לירושלים הנצורה בתחת פיקודו של משה דיין ולבסוף בסיום הסיפור מגלה עם ידידיו את דרך בורמה שמשחררת את ירושלים מהמצור.
יעקב אשמן עורך "הארץ שלנו " ( ובעצמו יוצר של דמות לוחם אחר  במלחמת העצמאות "גידי גזר ") כתב בהקדמתו לפרק הראשון של הסיפור שהופיע בגליון של 24.1.1972 של הארץ שלנו : "
"..מול מבול הסופרים המצויירים ( קומיקס ) הזרים המתפרסמים לאחרונה אצלנו אנו שמחים להגיש לקוראי " הארץ שלנו" את הסיפור המצויר המקורי החדש "יוסקה מאיור".
דוב זיגלמן וגיורא רוטמן מחברי הסיפור, בחרו בגיבורם בנער יהודי שנלחם בנאצים ,בהיותו בשורות הפרטיזנים ועלה לישראל ,אך גם כאן לא מצא מנוחה ,והתנדב לפלמ"ח ,למאבק למען ההעפלה ,ואף השתתף במלחמת השיחרור.דמות הגיבור יוסקה מאיור היא ספרותית,אך הרקע והמאורעות לקוחים ממש מן המציאות.כך תהיה לכם הזדמנות לקרוא חומר מעניין ומותח וגם ללמוד קצת את ההיסטוריה שלנו ."
.
הגיבור הוא דמות הירואית ללא כל תסביכים פטריוט אמיץ לב חסר פשרות כפי שהיו פעם גיבורים וכפי שכבר אינם עוד . וזוהי אולי הדוגמה האחרונה של סוג גיבור זה שכבר אינו קיים בתרבותינו בשום סוג של מדיום .
"יוסקה מאיור " הוא מעניין במיוחד שמאחר שזהו הסיפור הריאליסטי והמפורט ביותר על התקופה לפני קום המדינה ומלחמת העצמאות בקומיקס העברי, סיפור שעליו בוצע התחקיר המפורט ביותר . ובכלל הוא שייך לסוגה נדירה ביותר בקומיקס העברי סוגת הסיפורים ההיסטוריים ,וניתן לספור על אצבעות שתי ידיים את כמותה סיפורים שפורסמו בקומיקס על תקופת קום המדינה ויוסקה מאיור ההירואי ( שפרצופו שהוא פרצופו של ציירו גיורא רוטמן ) הוא הבולט שבכולם.
יוסקה מאיור רץ במגזין הילדים "הארץ שחנו במשך שנתיים ו-81 עמודים בשני חלקים .יוסקה מאיור הוא פלמחניק חבר קיבוץ פרטיזן לשעבר המשתתף במשימות מיוחדות שונות של הפלמ"ח .מטעמם של ישחק שדה ומשה דיין המופיעים כדמויות בסיפור .
היה זה סיפור שהצטיין בהקפדתו על אמינות היסטורית יחסית שבוצעה לאחר תחקירים היסטוריים מדוקדקים וברמה הגבוהה של האיור שבו של רוטמן. ומבחינות רבות אפשר לראות בו מעין נקודת שיא של סיפורי הקומיקס בעיתוני הילדים הישראליים

 

להלן ראיון עם היוצרים:
איך נוצר יוסק'ה מאיור?
גיורא רוטמן : הסיפור על 'יוסק'ה מאיור' נולד כתוצאה מחסר. חסר במידע היסטורי על התקופה ההיא. מידע שמערכת החינוך של אז, ולגמרי ביודעין , מנעה מאתנו.
צריך לזכור ששנינו, גם דובי וגם אני תוצרים של אותה מערכת חינוך. מה שאנחנו ידענו על הימים שקדמו להקמת המדינה לא בא מבית הספר. למה?
מפני שלפני שמלמדים על מלחמת העצמאות, צריך ללמד על המחתרות. וכשמלמדים על המחתרות מוצאים כל מיני שלדים בארון: רצח ארלוזורוב, 'ארגוני הפורשים', הסיזון, אטלנה ועוד.
דובי זיגלמן: למורים שלנו היה נוח לסיים את ההיסטוריה במלחמת העולם השנייה…מה שקרה אחר-כך כנראה שלא היה חשוב להם.
שנינו אוהבים היסטוריה וחשבנו שכולם היו אוהבים היסטוריה אילו ידעו ללמד את זה בבתי הספר. כמו שצריך . וזה אולי יותר מכל דבר אחר מה שהביא אותנו ליזום סיפור כזה.
זיגלמן : : הרעיון מאחורי הסיפור הוא פשוט – להמציא גיבור דמיוני ולהעביר אותו דרך אירועים היסטוריים אמיתיים ובכך, להטמיע את האירועים ההיסטוריים אצל הקוראים. עובדה, שעד שליאון יוריס לא המציא את ארי בן-כנען, בעולם לא הכירו את הסאגה של ישראל.
מאחר והרקע ההיסטורי של הסיפור היה אמיתי, שנינו היינו מחויבים להעביר לקוראים 100% אמינות. ומה יותר אמין מהשם 'יוסק'ה מאיור'. לדעתי, יוסק'ה, מוטק'ה ודומיהם הם השמות הכי פלמ"חניקים שיש.
 
גיורא: התחלנו במחקר היסטורי. ראשית, חיפשנו בספרי ההיסטוריה אירועים שיהיו מעניינים ומותחים גם לקורא הצעיר. שנית, חיפשנו מספר אירועים שיכולים ליצור רצף עלילתי הגיוני – רצף שיהיה נאמן לאמת מחד, ושמאידך ישרת את העלילה.
בנוסף ובקשר למה שאמרנו קודם על הרגישויות, האירועים שבחרנו היו חייבים להיות 'קורקטים' מבחינה פוליטית. כי לא רצינו לדרוך לאנשים על היבלות.
כשידענו באיזה אירועים נשתף את 'יוסק'ה', התחלנו במחקר החזותי ויזואלי..

  

דובי: בקשר לדריכה על יבלות. כדאי להזכיר כאן תקרית קטנה. בשנה השניה, כשהתפרסם הפרק שסיפר על טבח השבויים בגוש-עציון, הגיע למערכת השבועון מכתב זועם מפרופסור כלשהו מאוניברסיטת חיפה שטען שאנחנו מסלפים את האמת וזורעים שנאה בין יהודים לערבים. כנראה שכן דרכנו לו על היבלות.
גיורא: העורך, יעקב אשמן ז"ל מאד כעס כשקרא את המכתב. הוא לא היסס וענה לפרופסור מעל גבי העיתון. בקיצור, הוא דחה את כל האשמות שלו…
דובי: התחנה הראשונה שלנו במחקר החזותי הייתה 'במוזיאון ההגנה' בבית גולומב. רצינו לדעת, אילו כלי נשק הפעילו לוחמי תש"ח. גיורא הביא איתו כלי רישום ועברנו ממוצג למוצג ורשמנו סקיצות. כמו שאמרנו קודם – אמינות.
שנים אחרי זה, כשהייתי סטודנט לתקשורת בארה"ב והתמחיתי באיורים, הבנתי עד כמה אמינות חזותית חשובה למסר.
לדעתי, האמינות בעצם עשתה את הסיפור לכל-כך מוצלח. 


גיורא: חיפשנו רפרנטים לא רק לכלי נשק. חיפשנו תצלומים של משוריינים, מטוסים, לבוש, מקומות ונופים. ולא רק שלנו. חיפשנו גם תצלומים שלימדו אותנו איך נראה האויב ובאיזה כלי נשק הוא נלחם. שום דבר שקיים היום הרי לא דומה למה שהיה פעם – לפני שישים שנה, הכל היה נראה אחרת ואנחנו רצינו לדעת איך אחרת…
היו דברים שמצאנו והיו דברים שלא. עד כמה שזכור לי, תצלום של 'משוריין פורץ מחסומים' לא מצאנו ונאלצנו להמציא – על בסיס תצלום של משוריין רגיל.

  

 

  יוסקה מאיור עם משה דיין.

דובי: המחקר שלנו היה מאד יסודי. לדוגמה, בסיפור על חילוץ הילדים היתומים מהמנזר בלובלין (שמבוסס על סיפור אמיתי), הצלחנו למצוא תצלום של האתר עצמו. משום מה, התצורה של הבניין הזה נחקקה עמוק בזיכרוני. שלושים שנה מאוחר יותר, כשהגעתי עם משלחת קציני צה"ל ללובלין, ראיתי את המנזר הזה וזיהיתי אותו. עד כדי כך היה המחקר שלנו היה יסודי.
גיורא: הגישה לכל איור ואיור הייתה כמעט כמו לסרט קולנוע. כלומר, נקודת המבט של המאייר לא הייתה תמיד אופקית ובגובה העיניים. ולשם כך, בחלק מהתמונות ביימנו את הסצנה. דובי היה נעמד בתנוחה מסוימת ואני הייתי ממקם את עצמי כך, שזווית המבט שלי לא הייתה קונבנציונאלית. זה הכניס הרבה דרמטיות לסיפור. אבל לא רק התנוחה. גם הבעות הפנים. מאמץ, כאב, או פליאה חייבו אותנו לביים.
דובי: לגיורא היה חשוב לשבץ גם נשים. כך נכנסה לסיפור 'מירי', חברתו של יוסק'ה. אבל, כדי לאייר את כל 'הדמויות המזדמנות' האחרות שהופיעו בסיפור וכדי ליצור שוני חזותי בין דמות לדמות, השתמשנו בדמויות של כל החברים שלנו – ואסור היה לנו לפסוח על אף אחד.
בהתחלה, זה קצת היה מוזר כשחבר היה פונה אלי בשאלה: "מה עשיתי השבוע בסיפור?"
החבר'ה שלנו – שהיו אז סטודנטים מגודלים – היו מעורבים רגשית בעלילה
דובי: הפרק השבועי של 'יוסק'ה מאיור' היה מודפס בשער האחורי של השבועון – כך היה נהוג במרבית העיתונים לנוער. יום אחד בא אלינו אשמן ז"ל ואמר שהפרק הבא יודפס בעמוד פנימי. באותו רגע חשבתי שאולי משהו קרה לפופולריות של 'יוסק'ה'.
גיורא: מאוחר יותר התברר, שחברת פרסום מסוימת בדקה את הרגלי הקריאה של הנוער. הם מצאו שהפרק השבועי של הסיפור המצוייר ניקרא בקיוסק עצמו ברגע שנרכשה החוברת. במילים אחרות, הסיפור יצר מעין רפלקס מותנה אצל הילדים – קונים עיתון והופכים אותו כדי לקרוא את הסיפור. אותה חברת פרסום יצגה יצרן משקאות קלים מפורסם שדרש שהמודעה שלו תמוקם במקום 'יוסק'ה'. המערכת הסכימה. כך אילץ היצרן את הקוראים להיחשף למסרים שלו. לדעתי, זה לא היה הוגן.
דובי:אבל זה היה חד-פעמי

 

 

 

...
גיורא: לקראת יום העצמאות, הציע אשמן ז"ל להפיק את הפרק החגיגי בצבע.
דובי: אם אינני טועה, באותו שבוע, הופיע אחד הפרקים שנגעו בגוש-עציון, שכידוע נכבש על ידי הלגיון הירדני ביום העצמאות. זה ריגש אותנו מאד.
גיורא: צריך לזכור, שבימים ההם לא הדפיסו עיתונים בצבע. אז הגדירו לנו שני צבעים (כחול וכתום). בכלל, הנושא הזה של מעברי צבע ורשתות לא כל כך היה מוכר לנו אז. ולכן, נאלצנו לעשות הפרדת צבעים ידנית – שחייבו אותנו לעבוד בשכבות. אני חייב לציין כאן, שהציור המקורי של כל פרק ופרק נעשה על בריסטול בגודל 'חצי גיליון'. כלומר, פי 4 ויותר מהגודל שבו הוא הודפס.
דובי: הרבה עבודה השקענו. אבל התוצאה שהתקבלה לא הייתה מדויקת. מפני שהעיתונים הודפסו אז בשיטת בלט/רוטציה על נייר גס. בעצם, התוצאה הייתה די מאכזבת. היה ניסיון נוסף של המערכת 'לשדרג' סיפורים שלנו על-ידי הכנסת מלל שהוכן בסדר-דפוס ולא כמו שגיורא היה כותב ביד. זה לא צלח. אחרי ניסיון אחד חזרנו לשיטה הישנה – כתיבה ביד.
היו תגובות על "יוסקה מאיור " ?
רוטמן בהחלט הילדים בשכונה במקום מגורי אז בחיפה למדו איך שהוא שאני זה שעושה את הקומיקסים האלה שהם היו קוראים בהארץ שלנו ורמו אחרי והציקו לי כל הזמן בכל מקום בשאלות מה יהיה בהמשך בשבוע הבא .אבל אשקר אם אגיד שלא נהניתי מהעניין הזה .
עם זאת אני מודה, שעד להמצאת האינטרנט, לא ידענו עד כמה הסיפור הזה נגע וריגש את בני הנוער. שם, בתוך הבלוגים והפורטלים למיניהם מצאנו כמה התייחסויות מרגשות מאנשים שהם היום הורים לילדים לסיפור הזה והבנו שבאמת עשינו משהו לאנשים ..

  

 

 

 

 

 

 

 

 

יוסקה מאיור יוצא לדרך בורמה.

רוטמן וזיגלמן אכן שוקלים עכשיו לחזור לקומיקס באתר מיוחד באינטרנט  מיוחד.

דובי: הייתי רוצה לראות את 'יוסק'ה' חוזר…יהיה מדויק יותר לומר: אותנו

בדיאבד ברור שהמדובר בסיפור שלגבי הקומיקס הישראלי הוא סיפור אפי של ממש בפרטנות ובעמקות שבה הוא תאר את האירועים ההיסטוריים של קום המדינה ומשלב בהם דמויות אמיתיות כמו משה דיין ( שר הביטחון של ישראל בעת פירסום הסיפור ) שמופיע כמפקדו של יוסקה מאיור ביחד עם דמויות ידועות אחרות. כמו יגאל אלון יצחק שדה ואחרים .
הסיפור גם לא היסס לתאר אירועים אכזריים שכמוהם לא תוארו באותה התקופה כמו הרג השבויים הישראלים בידי הליגיונרים הירדנים בגוש עציון .

במהלך פרסום הסיפור פרצה מלחמת יום הכיפורים ואם כי הסיפור תוכנן עד סופו עוד לפניה ומן הסתם היא נתנה נופח נוסף לאירועים האכזריים שאותם תיאר הסיפור של מצור ושל הרג לקוראים הצעירים שקראו בו זמנית על הלחימה האמיתית בתעלה ובצפון והרגישו תחושת מצור אמיתית .

הסיפור מסתיים בגילוי דרך בורמה בידי יוסקה וחבריו  ועל ידי כך הפריצה הסופית של המצור על ירושלים ,פרק שפורסם בזמן מלחמת יום  הכיפורים.

 

(

,זהו  אגב האירוע האמיתי היחיד שאירע במלחמת העצמאות ותואר בצורת קומיקס יותר מפעם אחת . הוא כבר תואר בסיפור "דרקך בורמה " של מרדכי אלון  ב"דבר לילדים " בשנת 1967 .בזמן מלחמת ששת הימים וגם אז הסיפור סימל את חושת הפריצה מהמצור שאותה הביא המלחמה ההיא. .

אמנם לא כולם אהבו את יוסקה מאיור .הקוראת דליה רימר מאורים כתבה מכתב "טענות נגד הארץ שלנו " "עוד לא פגשתי אדם כיוסקה מאיור " שמצליח בכל מעשיו ושיהיה נועז וגיבור ושום רגש של פחד אפילו לא צץ בו".
קוראים ענו לה בתשובה ש"יוסקה מאיור הוא סיפור בלבד וסיפור יכול להיות דמיוני
".

והייתה הקוראת רות גרנובסקי שהשוותה את יוסקה מאיור עם המלאך סיימון טמפלר שכיכב אז העל המסך הקטן שכמוהו כיוסקה מאיור יוצא לכל פעולה אינו מפחד לעולם וידו תמיד על העליונה .
ומסקנתה הייתה "יוסקה מאיור זהו רק סיפור מצוייר בהמשכים כפי שהמלאך הוא סיפור מצולם .
למכתב שלה צורף ציור של יוסקה עם הילת המלאך סימון טמפלר…
דהיינו לא תמיד תחושת האמינות שלה שאפו היוצרים בכל מאודם ושעבורה הקפידו כל כך במחקר ההיסטורי דבקה בקוראים .
למה בעצם הפסקתם את יוסקה מאיור ?
רוטמן : יוסקה מאיור נפסק אחרי שנתיים כשדובי עבר לארה"ב אבל באמת הרגשנו אז שהסדרה כבר מיצתה את עצמה שנתיים של פרסום רציף זה בהחלט פרק זמן ארוך מאוד.

דובי : אני  דווקא מאד רציתי 'שיוסקה מאיור' ימשיך – מפני שהיו עוד הרבה פרשיות ומבצעים שיכולנו לספר עליהם. אבל אשמן ז"ל התעייף ממנו.'יוסקה מאיור' נפסק מפני שאשמן רצה שהוא יפסק. – בטח לא אני.
אחרי שסיימנו את 'יוסקה מאיור' עוד הפקנו שלושה סיפורים 'בהארץ שלנו':
   מלכודת במצולות, אבירי הכותל, ואוצר טמון בקרח. 

 ולכן, נסיעתי לארה"ב לא שייכת לעיניין.לארה"ב נסעתי כדי ללמוד תקשורת חזותית רק בדצמבר 1974!!! ומקודה זאת גיורא המשיך לבד.
היום, כשאני מרצה למבוגרים על 'פרשיות נעלמות מ- 45-48', אני יודע כמה חומר מותח היינו יכולים לשבץ בסיפור על יוסקה. אני מאד מקווה שנוכל למצוא דרך 'להחיות' את יוסקה ולהפיק ממנו עוד סיפורים. לדעתי השוק מחכה לזה.

 


מאז סיפור זה שהביא למעשה את ז'אנר הסיפור ההירואי בקומיקס העברי לא פורסמו כמעט סיפורים כאלה והוא נשאר בגדר ציון דרך .
לפירסום הסיפור היו תוצאות לא צפויות עבור גיורא רוטמן יוסקה מאיור הפך אותו לצייר הקבוע של סדר ספרי חסמבה של "יגאל מוסינזון " ולצייר הקבוע של דמויות כמו יואב צור מפקד חסמבה רחל סגניתו ושרגא השמן : :
רוטמן: יגאל מוסינזון ראה את "יוסקה מאיור " שלי בהארץ שלנו והתרשם.
כל כך התרשם שהוא טילפן אלי ביוזמתו יום אחד בהפתעה מוחלטת עבורי ואמר לי " מהיום אתה הצייר של חסמבה".
נדהמתי. אתה לא מצפה לקבל סתם ככה שיחה כזאת בלי הודעה מוקדמת בלי כלום .
וזה בהחלט ריגש אותי מאוד כי אהבתי את החסמבות ואת הציירים שלהם שמואל כץ ומ.אריה
.לדעתי מוסינזון נשאר ילד עם יום מותו זה היה סודו הגדול. אחרי שני ספרים שציירתי שהוא פיקח עליהם הוא כבר סמך עלי ונתן לי יד חופשית לעשות כרצוני.
רוטמן צייר עבור מוסינזון למעלה מעשרים ספרי חסמבה יותר מכל מאייר אחר ,ופרק בספר חסמבה האחרון שפורסם אף מתרחש במשרד האדריכלים שלו!.
המשכת לכתוב מאז ?
מאז כתבתי גם רומן על מלחמת העולם השנייה עם לוחם יהודי אבל לצערי גם עם זה לא קרה הרבה וזה תקוע לי מאז במגירה .
היוצרים אינם שוללים כלל אפשרות שאולי יחזירו את יוסקה לפעולה מבצעית בסיפור נוסף אבל כרגע לא ברור מתי.

 

 

 

 

 

 

 

.
בין המאורעות שהוא מתאר ופרסום הסיפור חלפו 24 שנים. מאז פרסומו של יוסקה מאיור והיום חלפו 35 שנה .זהו זמן ארוך מאוד שבמהלכו השתנתה החברה הישראלית בצורה דרסטית והסיפור ההירואי נראה כשריד של תקופה שחלפה לא פחות מהאירועים שאותם הוא מתאר. לאחר מכן שוב לא פורסמו יותר סיפורים מסוג זה.
יוסקה מאיור היה ככל הניראה הגיבור הפטריוטי הישראלי המשכנע האחרון בספרות הפופולארית.ואחריו בתקופה שלאחר מלחמת יום הכיפורים כבר לא הופיעו כאלה .
את מקומו תפסו מאז מגוון של דמויות מתלבטות שלחימה למען העם והמדינה היא הדבר האחרון שמעניין אותם.
אבל נחמד לשוב ולהיזכר בו בימים אלו של חגיגות השישים לקיום המדינה.שעבור הקמתה לחם יוסקה מאיור .

מכתב מקורא לשבועון "הארץ שלנו".

ראו עוד

מגידי גזר ועד יוסקה מאיור :מלחמת העצמאות בקומיקס העברי

דרך בורמה

יותר חסמבאי מהחסמבאים עצמם :על גיורא רוטמן

יוסקה מאיור חלק א'

יוסקה מאיור חלק ב'

 
 
 
יוסקה חוזר מדרך בורמה ,הסיום .
 
פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: