פרשת הפרופסור דוד אוחנה

פרופסור דוד אוחנה.

פרופסור דוד אוחנה חוקר ומרצה ידוע ומכובד נתפס כמה שעל פניו נראה כהעתקה ממאמר של כותב שורות אלו  באינטרנט שקטע  שלם ממנו הכניס ללא רשות  לספרו החדש "לא כנענים לא צלבנים ".

בימים אלו יצא לאור ספרו של פרופסור דוד אוחנה "לא כנענים ,לא צלבנים ":מקורות המיתולוגיה הישראלית" .פרופסור אוחנה הוא היסטוריון ידוע שכתב ספרים כמו התשוקה הפרומתאית, (מוסד ביאליק  2000.)  וחרון האינטלקטואלים, (הקיבוץ המאוחד, 2007)  ואחרים.

הספר  הנ"ל הוא מקיף ומפורט ויש בו קטעים מעניינים.

אולם דפדוף קצר בספרו זה גילה תוצאה מפתיעה ובלתי צפויה :

 . בע"מ 331 ובעמוד-337 מביא הפרופסור  אוחנה רשימה של ספרי ספרות יפה על הצלבנים בעברית.כאשר את כל ספר הוא מתאר בכמה מילים.  
לעניות דעתי יש כאן העתקה לא הוגנת ( מאחר שלא ניתן קרדיט ) של מידע הלקוח ממאמר שלי באינטרנט "הישראלים והצלבנים :חלק ב' "שהופיע באתר "האייל הקורא " בשנת 2003 מבלי לטרוח לציין את המקור.
.ואיך אני יודע זאת ?
על פי האיזכור של שני סיפורי קומיקס שם בעמוד 337 .
.הפרופסור אוחנה  מתאר את הסיפור "אבירי הכותל המערבי " שצוייר בידי  גיורא רוטמן ,סיפור קומיקס
מ"הארץ שלנו" והוא מתאר אותו כך
:

…"גם בסדרת אבירי הכותל המערבי " מאת דב זליגמן מלווה בציוריו של גיורא צעיר יהודי המדמה לצלבן מציל את חייו של "מגן הקבר הקדוש " " גוטפריד מבויון ( 112 וזהו ציון הערת שוליים שבה אוחנה טורח ברוב חסדו לספק לקורא את המיקום המדוייק של המקור שממנו לקח 'דב זילגמן "אביר הכותל המערבי "הארץ שלנו חוברות 26-50 ,1974 .כעבור שלוש שנים התפרסמה גם סדרה של עשרה מאמרים בהארץ שלנו על תולדות הצלבנים מאת יעקב שביט " סוף הערת השוליים ).

הצעיר מסייע להיהודים הנצורים בירושלים ,מונע את שרפתו של הכותל המערבי חובר לבסוף לצבא ישראל .סוג זה של אמפטיה לצלבנים רודפי היהודים ואנלוגיה בינהם ובין החיילים הישראלים אינם יוצאי דופן במסע המופלא במנהרת הזמן מאת עודד בצר .."
לא כנענים לא צלבנים " ע' 337 )

 
 
 
 ע' 337  מהספר של פרופסור דוד אוחנה החשוד כהעתקה מהאינטרנט.

ועכשיו יואילו בבקשה הקוראים  לראות מה אני כתבתי על אותו הסיפור במאמר הנ"ל באינטרנט  :

"שבועון הילדים "הארץ שלנו" פרסם בשנת 1974 סיפור מצויר ב-‏25 חלקים (בחוברות 26-50) בשם "אבירי הכותל המערבי", שכתב דב זליגמן וצייר גיורא רוטמן. הגיבור הוא צעיר יהודי המתחזה לצלבן בתקופת מסע הצלב הראשון (אמצעי ספרותי בו השתמשו כבר, כזכור, פרידברג ורבינוביץ), מציל את חייו של גוטפריד דה־בויון, מנהיג הצלבנים, ומנסה לעזור לקהילת יהודי ירושלים בזמן המצור. הצעיר מציל את הכותל המערבי משריפה ונשאר לשמור עליו עד שהוא נכבש על ידי חיילים ישראליים. הסיפור משדר אהדה רבה לצלבנים ולמנהיגם, למרות שהוצגו כרודפי יהודים, והיה בו יותר משמץ של השוואה ביניהם לבין החיילים הישראלים המודרניים שהופיעו בסוף הסיפור (להבדיל מהיהודים הדתיים של ירושלים)……
העניין החדש בצלבנים בספרות הילדים הגיע לשיאו בשנת 1977, כאשר הופיעה בעיתון הילדים "הארץ שלנו" סדרה של עשרה מאמרים בהמשכים מאת ההיסטוריון וסופר הילדים יעקב שביט, על תולדות מסעי הצלב וממלכת הצלבנים. הסדרה הסתיימה בתיאור מלכותו של בולדוין ה-‏1.
 דהיינו כאן במקרה של "אבירי הכותל המערבי " הפרופסור אוחנה טורח לציין במראה מקום מדוייק בסוף הספר את החוברות שבהן הופיע סיפור זה.

יהפרופסור אוחנה מציין ברשימה עוד סיפור קומיקס "מיסטר טי במזרח הפרוע ( 1988) מאת מישל קישקה שם" "הנער הישראלי נמלט מהצלבנים האכזריים ".

נראה מה אני כתבתי על הסיפור הנ"ל:
בסיפור קומיקס מ-‏1988 בשם "מיסטר טי במזרח הפרוע", מאת מישל קישקה, שהופיע בכתב העת לילדים "משהו", נוסע הנער מיסטר טי בזמן לתקופות שונות ומגיע, בין השאר, לתקופת מסע הצלב הראשון. שם הוא פוגש בצלבנים, המתוארים (לראשונה מזה זמן רב בספרות העברית) כברברים רצחניים, עמם הוא שוהה עד לכיבוש ירושלים בידיהם, שאז הוא מצליח להמלט (הוא אף רואה, במנזר של העתיד, ציור צלבני המתאר את רדיפתם אחריו…).

יכול הפרופסור דוד אוחנה לטעון שהוא הלך ל"ארץ שלנו" וקרא את הספור בעצמו ורשם את מיקומו המדויק של הסיפור "אבירי הכותל המערבי "  
אכן יפה.  רק חבל שלא טרח בהזדמנות זאת לציין באותה הדקדקנות גם  את התאריכים המדוייקים של מאמריו של יעקב שביט  גם הם "מהארץ שלנו " מאותו פרק זמן  שגם הם צויינו במאמרי ( ללא ציון תאריכיהם המקוריים ) .
דהיינו :

כאשר פירטתי את התאריכים במקרה של "אבירי הכותל המערבי " הפרופסור אוחנה הכניס אותם.

כאשר אני לא פירטתי את התאריכים המדוייקים של הסיפור של מיסטר טי והסדרה של יעקב שביט גם הפרופסור  אוחנה לא פירט.
אבל אם הייתה אצלו קונסיסטנטיות ואם היה מבצע את המחקר בעצמו ולא מסתמך עלי הוא היה טורח לבדוק את התאריכים גם ב"משהו " ולהוסיף אותם.
דהיינו הוא פשוט העתיק את הפרטים שהופיעו במאמר שלי בלי לטרוח לציין זאת.

ועוד פרט נוסף וחשוב :

גם אני וגם אוחנה קוראים למחבר הסיפור "אבירי הכותל המערבי " "דב זליגמן".
אבל זוהי טעות .
שמו של המחבר הוא "דב זיגלמן" וכך הוא מופיע בכל פרקי הסיפור. ובכל הסיפורים האחרים שאותם כתב עבור "הארץ שלנו ".
אני מתנצל בזה לפני מר זיגלמן על טעות הכתיב הקונסיסטנטית שלי באיות שמו, במאמר זה .
טעות שמשום מה גם הפרופסור אוחנה מקפיד לחזור עליה למרות ששמו של מר זיגלמן מאוית כהלכה בכל פרקי הסיפור ב"הארץ שלנו ".
דהיינו הפרופסור אוחנה קיבל את המידע שלו ממקור שני מימני כולל שגיאות הכתיב שלי שאותן לא טרח לתקן כפי שהיה עליו לעשות.

 

למיטב ידיעתי זאת פעם ראשונה בתולדות ספרות ההיסטוריה וההיסטוריוגרפיה הישראלית שהיסטוריון רציני טרח לאזכר בספר בנושא היסטורי=היסטוריוגרפי כלשהו יצירות קומיקס היסטוריות מעיתוני ילדים.את "אבירי הכותל המערבי " של רוטמן " ואת מיסטר טי
היו שעשו את זה לגבי סיפורים ורומאנים אבל מעולם לא לגבי קומיקסים. זאת הפעם הראשונה בהחלט .
אז זה בהחלט מצער שאם  פרופסור אוחנה הוא כזה חובב קומיקס גדול שהטריח את עצמו להזכיר אותם בספרו הוא לא מצא לנכון לאמר עליהם שום דבר מעבר לכמה מילים שהם פחות או יותר חזרה על מה שנאמר כבר בידי. .
דהיינו הוא הסתמך על מקור זמין שביצע את החיפוש עבורו בקומיקס הישראלי בנושא "הצלבנים ", אבל הקפיד שלא לציין את המקור הזה.

. גם חלק משאר הספרים והסיפורים שמובאת ברשימה זאת שלו היצירות הפחות ידועות על התקופה כמו סיפור "מזכרונות לבית דוד " של רקנדורף ופרדיברג ואחרות
הפרטים לגביהם זה די ברור לקוחים מהחלק השני של מהמאמר שלי בנושא "הישראלים והצלבנים " שנמצא ברשת והוא כאמור רלבנטי מאוד לספרו של אוחנה שהוא ( או התחקירן שלו) מן הסתם מכיר אותה מאחר שזה אחד המאמרים הראשונים בגוגל כאשר מחפשים את המילה "צלבנים "
אבל בכל זאת מר אוחנה לא טרח לאזכר רשימה זאת או את שמי בשום מקום או להכניס אותי לרשימה הביליוגרפית המפורטת שלו . הפרופסור אוחנה מקפיד לתת הפניות רק לספרים עצמם אך לא לרשימה שבה סודרו כולם ביחד לידיעת הקהל הרחב .
אני יכול להעלות על דעתי שייתכן ואל שאר הספרים ברשימה דוד אוחנה יכול היה להגיע בעצמו בלי הפנייתי, אם כי הוא לא אמר עליהם שום דבר שאי אפשר למצוא עליהם במה שאני כבר כתבתי עליהם ,הוא פחות או יותר ניסח מחדש את דברי על כל ספר בכמה מילים קצת שונות .
אבל קשה לי להאמין שהוא יכול היה לדעת על סיפור הקומיקס הצלבני בסדרת "מסטר טי " שהופיע במגזין לא ידוע לנוער בראשית שנות השמונים מבלי שיקרא על כך ברשימה שאני הכנתי ..
קרא את הרשימה שלי השתמש בה בספרו אבל לא טרח לתת קרדיט לאיש שאצלו הוא קרא על כך.

על פניו עם כך :
יש כאן חשד לשימוש לא הוגן בחומרים מהאינטרנט בידי פרופסור דוד אוחנה, דהיינו העתקה של חומר  זמין לכל מהאינטרנט ( ועם זה אין כל בעיה ) ופירסומו בספר ללא ציון המקור ומתן קרדיט בהערת שוליים ו-או בביליוגרפיה ( ואם זה ישנה בעיה גדולה ) .
: כאשר פרופסור דוד אוחנה מביא חומר גם מרשימות ביבליוגרפיות על ספרים גם כאלה שהופיעו רק באינטרנט ,עליו לתת ליוצר הרשימה קרדיט ולציין שהוא מקור המידע שלו ולהביא קישור למיקום הכתבה ברשת ובאתר שבו היא מופיעה( במקרה זה אתר "האייל הקורא") . .
בכך הוא מראה שהוא מכבד את המאמץ שאותו השקיע יוצר הרשימה וללא שום תרומה כספית או אקדמאית כל שהיא מיותר לציין , ומאפשר לאנשים אחרים להגיע לרשימה שלו וכאשר הוא אינו מציין את המקור הוא יוצר רושם מוטעה ושקרי כאילו הוא יצר את הרשימה הביבליוגרפית בכוחות עצמו. .
כדאי לציין כאן שבעבר כבר קרה דבר דומה שחוקר באונ' בר אילן פירסם ספר בסדרת האוניברסיטה המשודרת על הנביא ירמיהו ובו ציין רשימת יצירות ספרות יפה על ימי הנביא מבלי לטרוח לציין שמקור הרשימה הוא במאמר שלי בנושא שפורסם באינטרנט.
לאחר שהודעתי על כך ברשת האיש שלח אלי מכתב התנצלות וטען ששכח וזה יתוקן במהדורות הבאות.  

תגובות עורך הדין של פרופסור דוד אוחנה

דרור ארד-אילון - דרור ארד-אילון, עורכי דין

דרור איילון עורך דינו של פרופסור דוד אוחנה

צוות עורכי הדין שלי אייל ליאני ואמציה שצקי פנו בעניין במכתב לפרופסור אוחנה.
התגובה התקבלה דרך עורך דינו הידוע דרור איילון  שייצג את פרופסור אוחנה במשפטיו הקודמים לגבי הטענות כנגדו שהוא טרדן מיני סדרתי של עובדות במקום עבודתו במכון בן גוריון .

1. תגובת עורך הדין הייתה הודעה מאיימת שאני הוא זה שהעתקתי ממאמר גדול של אוחנה שהתפרסם לפני המאמר שלי האם צלבנים אנחנו " שהופיע בגליון "גג " מספר חמש וגם בגרסה מורחבת יותר בתקופון "עיונים בתקומת ישראל ". אלא שמשום מה הוא נימנע מלתת דוגמאות ספציפיות בעניין למרות שהתבקש לפרט  ובכתב. .
טענתו של עורך הדין שסירב להתייחס לקטעים הספציפיים ( שבכל מקרה אינם מופיעים בשום גרסה של מאמר זה בדפוס ) הייתה ככל הנראה אם הובנה נכון בידי עורכי הדין שלי שמאחר שהעתקתי מאוחנה הוא יכול לעשות כשלו במאמר שלי.
( דהיינו משהו בסגנון "הגונב מהגנב פטור") .

2. טענתו השנייה הייתה שהפרופסור אוחנה אינו גולש כלל ומעולם לא גלש באינטרנט וממילא לא יכול היה להיתקל במאמרי הנ"ל .
 3. טענתו השלישית הייתה איומים בהגשת תביעה נגדי על פגיעה בכבודו של אוחנה בהעזתי לפרסם הודעה בעניין באינטרנט.

( עורך הדין אגב  מסיבות שאינן  ברורות לנו סירב לשלוח את  טענותיו אלו בכתב כפי שהתבקש ) .

ותגובתי על הטענה הראשונה היא זאת:
אכן הייתי מודע למאמריו של אוחנה ( אם כי התחלתי לכתוב את המאמר הגדול עוד לפני שהם יצאו לאור ) בהחלט לא העתקתי מהם שום דבר וגם כשאני מעיין בהם כעת איני רואה שום העתקה. יש רק ציטוטים דומים מאותם המקורות שעוסקים באותם הנושאים.
.בכל מקרה הקטעים השנויים במחלוקת בוודאי שאינם נמצאים במאמרים הנ"ל של אוחנה 

אם זאת ..אם יבואו ויראו לי קטע ספציפי שבבירור מופיע בצורה זהה אצלי ואגיע למסקנה שאכן בוצעה שם העתקה לא הוגנת ממאמרו הנ"ל של פרופסור דוד אוחנה הרי שאודה על כך בפה. מלא ואתן על כך את התנצלותי . . כרגע בכל אופן לא ידוע לי על קטעים כאלו.
הודעה ברוח זאת לעורכי הדין של אוחנה לא נענתה עד כה בתגובה.
הודעתי לעורכי הדין של  הפרופסור דוד אוחנה שאין לי בעיה לפרסם התנצלות בכתב אם  רק יראו לי במדוייק קטעים מועתקים ממאמריו של אוחנה אצלי.

 היצעתי לפרסם ברשת ביחד שני מכתבים מקבילים בנושא אחד שלי ואחד של הפרופסור אוחנה שיודיעו שניהם על צערנו על השימוש הלא הוגן האחד בחומרים של האחר על החשיבות של פירסום המקורות שבהם אתה משתמש אם אתה מעתיק מהם.
וזה ישמש לדעתי כתמרור הזהרה בנושא לגבי אנשים אחרים על החשיבות לצטט במדוייק כל מקור שבו משתמשים מאמר בכתב עת או מאמר באינטרנט .

הצעה זאת לא התקבלה בשום תגובה.

. .תגובת עורך הדין של אוחנה לבקשתי לפרסם הודעת התנצלות על השימוש ללא רשות בקטעים ממאמרי הייתה הודעה על כוונתם להגיש נגדי תביעה על עצם העזתי לפרסם את הדברים האלו כלפי הפרופסור אוחנה .
הם סירבו להתייחס להצעותי השונות.
אני מוצא את התגובה הזאת מצערת. אפשר היה לסיים את העניין במכתב פשוט באינטרנט שמבהיר את העניין בצורה פשוטה מצידי ומצד מר אוחנה .

כפי שהדברים נראים כרגע הפרופסור אוחנה ביצע העתקה של קטע ממאמר שלי באינטרנט ,ולא טרח לתת לו שום קרדיט לא הערת שולים ולא בביבליוגרפיה . ומסרב להתנצל על כך. משל היה זה דבר רגיל ומקובל שמרצה בכיר יעתיק קטע שלם מהאינטרנט עבור ספרו ויציג אותו כפרי מחקרו שלו.

יש להבין שאין לי שום בעיה עם שימוש במידע שאני מספק לצרכים מחקריים .

כל מה שאני מבקש הוא שיינתן לי קרדיט והפנייה נאותים. .

תגובת עורך הדין אמציה שצקי על כל הפרשה :
"מאמר, או כל חלק ממנו, הינו "יצירה ספרותית" כהגדרתה בחוק זכות יוצרים התשס"ח-2007 (להלן: "החוק"). מכח החוק לכותב המאמר יש את זכות היוצרים הבלעדית במאמר, והוא, ורק הוא, רשאי להעתיק, לפרסם, לבצע, לשדר ו/או להעמיד את יצירתו, או כל חלק ממנה, לרשות הציבור.החוק אמנם מתיר לכל אחד לעשות שימוש הוגן ביצירה, אך אין בכך בכדי להרשות לכל מאן דהוא להשתמש במאמר כחלק מספר, מבלי לקבל את רשותו של כותב המאמר לכך, או למצער לתת לכותב המאמר קרדיט בשל השימוש ביצירתו.
אדם אשר עושה שימוש ביצירה ספרותית של אדם אחר, ללא רשותו של יוצר היצירה הספרותית, עלול להיתבע לדין ולשלם פיצויים ליוצר.
("אין באמור לעיל בכדי להוות ייעוץ משפטי, ובכל מקרה יש לפנות לעורך דין לשם קבלת ייעוץ משפטי לגופו של כל מקרה".)

נספח : מכתב שנשלח בעניין  בידי עו"ד אייל ליאני לפרופסור דוד אוחנה

לכבוד מר דוד אוחנה

 

בשם מרשי מר אלי אשד, ת"ז 59759357, הנני פונה אליך כדלקלמן:

 

·       ביום שני ה-28 באפריל 2008 מתוכנן במכון ואן ליר בירושלים ערב ספרותי לכבוד ספרך "לא כנענים,לא צלבנים – מקורות המיתולוגיה הישראלית".

·       בערב לפי הפירסומים משתתפים אישים כמו אורי אבנרי, חיים באר, פרופ' עליזה מיוחס-ג'יניאו, יהושע סובול, פרופ' יהושע פורת, הרב חנן פורת, פרופ' חביבה פדיה, פרופ' זאב צחור.

·       לפי גרסת מרשי, אותה בדקתי ואימתתי, הספר שעליו מבוסס הערב נמצא כבעייתי ביותר מבחינתנו  ויש בו משום פגיעה חמורה בחוק זכויות יוצרים 1911 ובפקודת זכויות יוצרים.

·       על פי החוק ועל פי המוסר הפשוט אין להעתיק יצירה של מחבר ללא רשותו וללא ציון בהערת שוליים שם המחבר ומקור הציטוט.

 

·       בספר "לא כנענים ולא צלבנים" ( הוצאת כתר ומכון הרטמן) יש  לדעת מרשי ולדעתי משום פלגיאט. מאמרו של אלי אשד "הישראלים והצלבנים חלק שני שנמצא ברשת באתר "האייל הקורא":

·       http://www.haayal.co.il/story?id=1371&NewOnly=2&LastView=2008-04-11%2018:37:32

·       נעשה כאן דבר חמור : היה עליך לציין את  את שמו של אלי אשד  כמקור המידע שלך כאשר הבאת חומר גם מרשימות ביבליוגרפיות על ספרים גם כאלה שהופיעו רק באינטרנט..

·       כמו כן היה עליך לתת ליוצר הרשימה קרדיט ולציין שהוא מקור המידע שלו ולהביא קישור למיקום הכתבה ברשת ובאתר שבו היא מופיעה (במקרה זה אתר "האייל הקורא ").

·       בכך היית   מראה שאתה מכבד את המאמץ שהשקיע יוצר הרשימה (ללא שום תמורה כספית או אקדמאית כל שהיא) ומאפשר לאנשים אחרים להגיע לרשימה שלו. וכאשר לא ציינת את שם המקור יצרת רושם מוטעה ושקרי  כאילו יצרת בכוחות עצמך את הרשימה הביבליוגרפית על יצירות ספרות על ימי הצלבנים

רשימה שלאמיתו של דבר נוצרה בידי אלי אשד ופורסמה באינטרנט כזמינה לכל.

·       בשל כך , מר אוחנה, אין אנו חושבים שראוי שתקיים את האירוע עד שלא תסדיר את העניין הזה עם אירגון "שיתוף", שהח"מ הוא יועצו המשפטי, לשביעות רצונם של כל הצדדים.

·       אם העניין לא יוסדר כבר בימים הקרובים ביותר  נאלץ לצאת לתקשורת לפני יום ה-28 באפריל  ולקרוא למשתתפים המכובדים של האירוע לא להשתתף באירוע לכבוד ספר שיש עליו חשד של פלגיאט ופגיעה חמורה בחוק זכויות יוצרים ועושק זכויותיו ושמו של מרשי.

 

 

בברכת יום טוב ושבוע נעים  

עו"ד  אייל ליאני

קישורים רלבנטיים

פרופסור דוד אוחנה

הישראלים והצלבנים חלק א'

חלק ב'

חלק ג'

ראיון עם דב זיגלמן וגיורא רוטמן

קניין רוחני

זכויות יוצרים :עקרונות היסוד

גניבה ספרותית :ההגדרה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמית  On יוני 26, 2008 at 10:26 am

    בתור מי שקורא את הדברים כאן בפעם הראשונה, ואין לו מקור מידע אחר להסתמך עליו, הדברים אגן נראים כגניבה ספרותית.
    אני תוהה האם ציון מקור אינטרנטי בעבודות אקדמיות נתפש כבלתי-רציני?
    האם היה נוהג כך אוחנה אילו היה מדובר בפרסום ספרותי "קשיח"?

  • מספר 666  On יוני 26, 2008 at 10:44 am

    מה חשב הפרופסור אוחנה בעניין.
    בכל מקרה למי שאינו יודע העתקה מהאינטנרט היא עברה אם לא מצויין המקור ויש על כך כללים אקדמאים מדוייקים ביותר.

  • מספר 666  On יוני 26, 2008 at 10:54 am

    ידוע לי מעבר לכל ספק שישנם המוני עבודות תלמידים וסטודנטים מאות ואולי אלפים שהם פשוט העתקה של מאמרים שלי מהרשת .
    נתקלתי בכמה וכמה כאלו.
    אפילו נתקלתי בעבודה אחת כזאת על הקיסרית תיאודורה שהוגשה בידי סטודנטית והועלתה על הרשת .
    אין לי כוח להתחיל להתעמת בעניין עם המוני סטודנטים ,זה חסר טעם .
    אבל שמרצה מכובד מצטרף להמונים האלו ומעתיק גם הוא לספר בהוצאה אקדמאית שאמורה לשמור על הכללים בעניין ?
    זה כבר עניין אחר.

  • ניב  On יוני 26, 2008 at 1:03 pm

    אני מבין שזה כביכול מעשה לא ראוי
    אבל נניח שהשתמש הפרופסור במאמר שלך
    מתוך ההנחה שהרעיון שלך לקשר את הנושא לקומיקס ראוי לסיפרו הלך לחפש את הספר
    מצא וראה שאכן כך
    אך בחר שלא לההודות לך על הדבר בתודות
    מה אכפת לך?

  • .  On יוני 26, 2008 at 1:21 pm

    יש יותר ממשהו משונה בזה שאנחנו הכותבים המקצועיים באינטרנט, הפכנו לפריירים, שכותבים בבלוגים המקצועיים שלנו חומר מקצועי נידונים לגניבות ואנשים פשוט גונבים מכל הבא ליד, ומבלי לתת קרדיט, גונבים רעיונות, תוכן, סגנון, אמירות, משפטים שלמים.
    ומחקרים כמובן. לכן, אולי צריך לחשוב לסנן לחשוב על צמצום התוכן בבלוג לעניין מקוצר והפניית הקורא לחומר מטעמך, או תחת שמך.

  • מספר 666  On יוני 26, 2008 at 1:43 pm

    הפרופסור השתמש בעבודה שלי שאני עמלתי עליה ופשוט העתיק אותה ומקבל עליה את כל הקרדיט בעולם האקדמיה.
    בוא נחשוב על מקה דומה :
    נגיד שהיית אתה מבצע מחקר על סוגי ציפורים ומדווח על כמה סוגי ציפורים שילית באתר באינטרנט .
    ובלי לקבל שום תמורה שהיא
    וחר כמה שנים איז הפרופסור היה מדווח על הציפורים האלו בצורה שבבירור הייתה מועתקת ממך ובמלי להזכיר את שמך ומקיים כנסים שבהם הוא מקבל את כל הקרדיט על התגלית שלך . .
    איך היית מרגיש אז ?
    בכל מקרה אין צורך להזכיר את העניין בתודות מספיקה הזכרה בביליוגפריה שיכולה להפנות חוקרים אחרים למקורות שלו .

  • עידית  On יוני 26, 2008 at 2:07 pm

    כנאמר במכתבו של עו"ד ליאני? האם האירוע התקיים בסופו של דבר? אותי שכנעת ואשמח להתעדכן.

  • שולי  On יוני 26, 2008 at 4:32 pm

    הבעיה היא שהוא פרופסור ואתה אלי לא, לכן הוא בטוח שמרגע שקיבל את התואר הנכסף מגיע לו לקחת מכל הבא ליד, ואיש לא יחשוד בו.

    אבל כך גם לגבי לא מעט מתיימרים להיות סופרים ומשוררים שיש להם תואר שני ומעלה, הם בטוחים שבגלל התואר הם משוררים או סופרים
    בשעה שהציבור צריך לדעת – שכל כותב בעל תואר שני ומעלה שמכריז שהוא גם משורר או סופר –
    נקרא איש אקדמיה שעוסק גם בכתיבה, והוא איננו משורר על אחת כמה וכמה סופר.

    הוא איש אקדמיה שעוסק גם בכתיבה .

    והדוגמא שאלי מביא פה עם הפרופ' בדיוק מדגימה את הבעייתיות האדירה של אנשי האקדמיה שיש להם תארים. ושבטוחים שבגלל התארים הם משוררים או סופרים.

  • גלי וינשטיין  On יוני 26, 2008 at 9:12 pm

    הי אלי, מה נשמע?
    הפלגיאריזם באקדמיה הוא נושא עתיק כמו מקצוע הזנ…ת
    ומה יותר עתיק
    אני לא יודעת
    אבל שני המקצועות דומים
    כל הזמן יש באקדמיה פלגיאיריזם ואחד גונב מהשני ופרופסורים ידועים מאוד גונבים על ימין ועל שמאל
    ואני מכירה אישית פרופסורים שממש העתיקו קטעים מספרים ומאמרים
    וזה ידוע
    ותמיד תופשים אותם ועולים עליהם בשלב מסויים
    ואז יש קצת רעש אבל המערכת האקדמית לא עושה כלום. קצת מביישים אותם וממשיכים הלאה
    לפי חוק זכויות היוצרים החדש שיצא במאי האחרון
    ברגע שאתה מפרסם מאמר תחת שמך ואינך עובד שכיר בגוף עיתונאי כל שהוא המאמר שלך ואתה בעל זכויות היוצרים
    זוהי מהות הקניין הרוחני
    ועל המאמר יש תאריך פרסום
    ועל לכן זה בר הוכחה
    לגבי מאמרים ברשת – מאמרים אלקטרונים, אם מדובר
    במאמר ללא קישורים נלווים, שלגביהם אין זכויות יוצרים
    אז לא נראה לי שיש בעיה להוכיח
    מביאים הוכחה של תאריך פרסום
    ולכן זה מה שידרש מהפרופסור וממך
    להביא הוכחה של קדימות בפרסום
    ומי שיביא קדימות הוא יזכה
    כך נראה לי

  • עידן  On יוני 27, 2008 at 12:23 am

    לפי דברייך, איציק קורנפיין, שוער בית"ר ירושליים בעבר, בעצם לא היה שוער, אלא איש אקדמיה העוסק בכדורגל, בגלל שהיה לו גם תואר שני במנהל עסקים…

  • מספר 666  On יוני 27, 2008 at 5:51 am

    התנצלות בכתב מצד הפרופסור או נציגו תספיק כדי לסגור את העניין.
    אפשר יהיה לפרסם אותה כאן
    וא או לשלוח לי מכתב שיתפרסם ברשת .
    כמובן שיהיה צורך להכניס קטע במהדורה הבאה של הפסר אם תהיה כזאת שבה יש ההתנצלות נוספת .

  • שולי  On יוני 27, 2008 at 10:25 am

    מכל הנושא שעלה פה כל מה שיש לך לכתוב זה על שוער כדורגל?
    ????????

    לפחות ספר על שוער כדורגל כלשהו קראת פעם או שאתה רק צופה בהם באדיקות ומכרסם ויורק תוך כדי כך גרעינים מהפה כמעשה תוכי בכלוב?

    כשתבין את הנושא, קודם כל של כדורגל כמובן תתפתח ותלמד הלאה ואז תוכל לבוא ולטעון לביקורת כלשהי על דבריי בנוגע לאנשי אקדמיה

    אני שוב חוזרת –

    בעלי תואר שני ומעלה הנאחזים בקרנות המזבח מתחזים ליוצרים ספרותיים וגונבים בלי בקרה ואפילו מבלי לצטט מיוצרים מקוריים ללא תארים , שכותבים דרך כשרונם וייחודם כיוצרים אמיתיים את החומרים שלהם ואז באים אנשי האקדמיה כאמור מתואר שני ומעלה ומספחים את הדברים , מקבלים כיבודים מהוצאות לאור שאוהבות את ראשי התיבות ד"ר ופרו"פ או תואר שני צמוד לפרופיל איש האקדמיה שלהם.

    שהציבור יפנים אחת ולתמיד-

    ד"ר, תואר שני או פרופ' ,כל התארים הללו המוצמדים לסופרים ומשוררים מלמדים מיד – כי כל היידע שלהם שייך ומשתייך לאקדמיה שממנה יצאו ולא להם בשום אופן כיוצרים מקוריים.

    לקחת לתשומת לב ולהפנים אחת ולתמיד.
    ואלי כדאי שגם אתה תכתוב על זה פעם איזה תחקיר.

  • שולי  On יוני 27, 2008 at 10:46 am

    תארים אוניברסיטאיים לא מקנים לאף יוצר ספרותי את הכישרון הנדרש בכדי להוציא ספרים.
    משום מה, בעשר השנים האחרונות צצו בשטח מאות אנשי אקדמיה האוחזים בעט הסופרים, כולם יצאו מהארון והחליטו שהגיעה שעתם הגדולה להראות את כישוריהם כיוצרים לכל דבר.

    מרביתם המכריע אינם יוצרים ספרותיים מכל סוג ומין ומעולם לא היו, הם משתמשים ביידע שהם רכשו במסגרת לימודיהם האוניברסיטאית בכדי לדעת מהיכן לצטט, מהיכן לשאוב, ואין לשנות טקסט כך
    שהוא יתאים לקו כלשהו שעשוי להפוך אותם לכאורה לכותבים מקוריים.

    יש פער גדול מאוד בין אנשי אקדמיה שיש להם יידע כללי רב – לכותבים ספרותיים ללא תארים שעוסקים בכתיבה .

    אפשר לראות את הפערים האלה קיימים לא רק במה שאלי נתן פה כדוגמא לגביו, אפשר לראות את הנושא הזה אצל עשרות אנשי אקדמיה המתיימרים להיות סופרים ומשוררים, ולא רק שאינם מחדשים בכלום, זהו גם לא תפקידם.תפקידם של אנשי אקדמיה הבאים מתחום הספרות הוא
    לרכז, לכתוב, ולהיות הגוף האקדמי שינתח ויוסיף
    משמעות תיאורתית לספרות הנכתבת בידי היוצרים המקוריים, תפקידם של אנשי האקדמיה איננו לכתוב
    ספרות מקורית, לא לשם כך הם למדו לתואר שני ומעלה, והדבר בא בהתנגשות נוראית ופוגע בעשור האחרון , אם לא יותר מכך, בכל היוצרים המקוריים .

    ושוב לעידן –
    יש הבדל תהומי בין שוער כדורגל עם תואר במינהל עסקים- לדוקטור לספרות או בעלת תואר שני המתיימרים להיות יוצרים מקוריים.

  • עידן  On יוני 27, 2008 at 3:58 pm

    אחרי שתירגעי ממתקפת הסטריאוטיפים המכלילה והיהירה ללא צורך אל מול מי שהזכיר את המילה 'כדורגל' באתר, אשאל אותך שאלות נוספות:

    אם בהכללות עסקינן, אני רואה שאצלך, מי שלמד ארבע שנים לתואר ראשון אינו 'איש אקדמיה' ויכול לעסוק בכל מקצוע שירצה, אולם מי שלמד שנתיים נוספות והוסיף תואר שני להנאתו כבר אינו יכול לעסוק בתחביבו האהוב כי עכשיו הוא פתאום 'איש אקדמיה' ולכן לפי הגדרתך הוא צריך לחקור את עבודותיהם של אחרים בלבד ואסור לו ליצור יותר בעצמו.

    אולי בעינייך זה הגיוני, אבל בעיני זה ילדותי. נגיד שכמה מהסופרים והמשוררים האהובים עליך ביותר יחליטו פתאום להרחיב אופקים וללמוד עוד קצת לתואר שני. אז מה? תאסרי עליהם לכתוב ולעסוק במה שהם טובים ומוכשרים בו רק בגלל שלדעתך תואר שני משנה את האדם ומחייב אותו להיות 'איש אקדמיה'?

  • סטודנט למשפטים  On יוני 27, 2008 at 6:05 pm

    מזל טוב. לפי חוק זכויות יוצרים החדש אתה יכול לזכות ב-100,000 ש"ח ללא
    הוכחת נזק.

    על פניו נראה שהבעייה שלך היא שהוא שינה את הניסוחים שלך כך שיהיה לך
    דיי קשה להוכיח. כידוע, זכויות יוצרים מגינות על יצירתיות ולא על העמל
    שהושקע, למרות שאין ספק שיש יצירתיות בבחירות עצמם של הנושאים שכתבת
    עליהם ועל החיבורים שעשית, אבל כיוון שאין לך זכויות יוצרים בעובדות
    היסטוריות והוא שינה את הניסוחים זה הופך להיות שאלה הוכחתית דיי קשה.

    חצוף הדוד אוחנה הזה. אני מקווה שתלך איתו עד הסוף בעניין הזה.

    בהצלחה.

  • שולי  On יוני 27, 2008 at 10:34 pm

    התחלת עם כדורגל ועכשיו אתה מחפש תשובות לשאלות ברורות לכל בר דעת.
    התשובה היא ברוב המקרים שונה לגמרי ממה שאתה חושב אבל אתה עוסק בכדורגל, ולא בספרות.

    אבל משום ששאלת אומר את זה:
    מרבית היוצרים אינם מתחילים לכתוב ומוציאים ספרים ואז נזכרים שאין להם מספיק יידע ובאים לספסל הלימודים האקדמי, עושים תואר ראשון שני ודוקטורט.

    זה קורה בדיוק להפך:

    אנשי אקדמיה בעל תואר שני ומעלה לאחר שרכשו לעצמם השכלה יידע וכישורים של אנשי אקדמיה נזכרים כי הם פתאום גם רוצים להיות יוצרים, ואז מתחילים לכתוב הגיגיהם בספרים חנוטים וחפים מכל כישרון. הכישרון היחיד שיש שם ברוב המקרים הוא כישרון של ציטוט ציטטות ויכולת "גאונית" לשאוב משמעויות מחומר שהם למדו והשכילו השייך רובו ככולו ליוצרים האמיתיים.

    התפקיד של אנשי האקדמיה שונה מתפקידם של היוצרים וכדאי אחת ולתמיד להבהיר זאת.
    [
    מקווה שהבנת את הדברים, וגם אם לא , לא צריך, כדורגל תמיד יעניין אותך יותר.

  • עידן  On יוני 27, 2008 at 11:11 pm

    לעומת זאת, אני מכיר יוצרים רבים אשר למדו באקדמיה לתוארים שונים, העשירו את הידע שלהם והחלו ליצור דברים חדשים ומרתקים. אף אחד מהם מעולם לא תכנן להיות מרצה, חוקר או 'איש אקדמיה' כמו שאת לא מפסיקה לקרוא לזה.

    תאמיני או לא, אבל הם קיימים:

    ארכיטקטים בעלי תואר שני שאינם 'אנשי אקדמיה'
    מוזיקאים בעלי תואר שני שאינם 'אנשי אקדמיה'
    ציירים בעלי תואר שני שאינם 'אנשי אקדמיה'
    סופרים בעלי תואר שני שאינם 'אנשי אקדמיה'
    קולנוענים בעלי תואר שני שאינם 'אנשי אקדמיה'
    אנשי עסקים בעלי תואר שני שאינם 'אנשי אקדמיה'
    מעצבים בעלי תואר שני שאינם 'אנשי אקדמיה'
    וכו'…

    באוניברסיטאות היוקרה בארצות הברית, למשל, מרצים רבים מהאומנים המובילים בעולם בתחומם, זוכי פרסי פוליצר, נובל, גראמי וכו'. כנראה שאף אחד מהם לא קיבל את ההבהרה שלך, שולי, שאסור להם לעשות זאת…

    ולסיום, כדאי שתפסיקי להחליט בשביל כולם מה התפקיד של כל אדם ואדם ומה "צריכים" לעשות כל האומנים ומה "צריכים" לעשות כל האנשים באקדמיה. הכללות זה בסדר לפעמים, אבל לא במקרה זה.

  • שולי  On יוני 28, 2008 at 11:05 am

    , אחרי שנתת ניתוח מעמיק והזוי ומגוחך,
    ודיברת על כדורגל, אין לי מה להוסיף לך. עושה הרושם שאתה ממש אבל ממש לא מבין מה הולך בתוך הצביעות של אנשי האקדמיה המתחזים ליוצרים ספרותיים, לא ברור על מי אתה מגן, ובשביל מה אתה מתנצח, כי הכל מדוייק במה שכתבתי.

    בנוגע ללמה צריך ללמוד באוניברסיטה, הרשה לי הערה אחת :

    מי שלומד באוניברסיטה לתואר שני ומעלה בשביל להיות יוצר, אמן וכו', לא יהיה לעולם מה שהוא חולם להיות. זה מגוחך.

    אנשים לא לומדים באוניברסיטה בשביל להיות יוצרים – הם לומדים שם בשביל לרכוש השכלה ותארים, מי שרוצה להיות יוצר לומד במסגרת של יוצרים, מי שרוצה להיות תאורטיקן עושה תואר שני. אף אוניברסיטה לא נותנת תעודה לאף כותב ספרותי, ולמי שנדמה שתואר שני נותן את התעודה על הכישרון הספרותי מטעה את כל הציבור בישראל.

    היוצרים הכי טובים הם האוטודידקטים! כי הם פתוחים , כי הם כנים, כי הם מקצועיים ואמינים.
    היוצרים הכי טובים אינם בוגרי אוניברסיטאות ואינם מוקפים בתארים בכדי להדגיש את כישרונם.
    הם לא צריכים את זה.

    ניצול המידע שיש לאלה שלומדים ספרות לא יכול להחליף כישרון ולא יחליף כישרון, שלרוב לא קיים בהם . עידן, תסתכל על כל הסופרים הגדולים והמשוררים הגדולים אף אחד מהם לא בעל תואר דוקטור לספרות. כולם בעלי כישרון טבעי.

    אין קשר ללומדים מקצועות אחרים, מי שלומד ארכיטקטורה – לא יהיה אמן, הוא לומד בכדי להיות אדריכל, אמנים לומדים במסגרות מוסדות לאמנות. מי שלומד תולדות אמנות באוניברסיטה לא מקבל שום אישור לזה שהוא אמן מקסימום למד תולדות האמנות.

    לכן לא יתכן שמי שלמד לתואר שני בספרות או עשה דוקטורט בספרות – יקבל אישור לזה שהוא סופר או משורר. כי הוא לא. אקדמאים לספרות לא יכולים להיות יוצרים, להתחזות ל"יוצרים", כי הם לא.

    מי שמשקיע בלימודי ספרות מתואר שני ומעלה ורוצה להיות סופר עושה נזק גדול מאוד לספרות העברית.

    עידן
    בוא נישאר לא מסכימים, תחזור לשחק כדורגל.

  • נעמי  On יוני 28, 2008 at 5:28 pm

    את ההפרדה המלאכותית שאת מנסה ליצור בין סופרים "אמיתיים" ואנשי אקדמיה הייתי מבינה יותר אם, נגיד, לא היית באה מארץ שבה עמוס עוז וא.ב. יהושוע ויצחק לאור היו מוצאים את מקומם בפנטאון השירה והספרות.

  • POP  On יוני 28, 2008 at 5:32 pm

    אוי נעמי. גם את מאלה שעשו תארים בשביל שעכשיו הם סופר/ משורר מטעם עם עובד?
    נורא קיויתי שלא, תמשיכי בתארים, עדיף.

  • עידן  On יוני 28, 2008 at 6:34 pm

    כנראה שאת מדברת מתסכול אישי מסויים נגד 'אנשי אקדמיה' בעלי תואר שני בספרות, למרות שאין לך שום דבר נגד בעלי תואר ראשון… (אולי בגלל שיש לך תואר ראשון? 🙂

    בכל מקרה, ברור שכשרון הוא הדבר החשוב ביותר אצל יוצרים ולא הלימודים, אבל אין כל רע אם משורר מסוים מחליט ללמוד עוד שנתיים באוניברסיטה לתואר שני על מנת להעשיר את הידע שלו על משוררי העולם למשל.

    לפי הגדרתך, רצון זה של אותו אדם ללמוד עושה מיד נזק ענק לספרות העברית והופך את האדם לאיש אקדמיה מתועב שאסור לו יותר ליצור ולעשות כלום, אלא רק לכתוב על אחרים. מוזר – כנראה שאין לך אמונה שיש אנשים המסוגלים לשרוד את "שטיפת המוח הנוראית" שעושים להם באקדמיה בתואר השני. כנראה שבעינייך כולם הופכים מיוצרים תמימים לרובוטי אקדמיה טיפשים ומרושעים. את יודעת מה? גם אם זה נכון לגבי אנשים מסויימים – עדיין אי אפשר להכליל לגבי כולם.

    בעצם – כן אפשר – עובדה שאת עושה את זה ומי שמתווכח איתך הוא "כדורגלן נחות" ו"הזוי". את כל כך בטוחה בעצמך וכל כך מתנגדת לדעות של אחרים שאת בעצם מתנהגת כמו 'אנשי האקדמיה' שאת יוצאת כנגדם בכעס כה רב. ושוב – יש הרבה מטומטמים ופלצנים באקדמיה – זה בטוח. אבל לא כל יוצר בעל תואר ראשון (את?) הוא טוב לספרות ולא כל יוצר בעל תואר שני בספרות (ממש לא אני) הוא רע ומתחזה.

    יכול בהחלט להיות שיש לך נסיון אישי רע עם אנשים כאלו ולכן פיתחת את התאוריה שלך, אבל זה לא אומר מיד שצריך להכליל לגבי כל העולם.

    ובקשר לנושא הכתבה, אגיד שבהחלט אינני מכבד את התנהגותו של פרופסור אוחנה ומוטב היה אם היה מפרסם מהדורה מתוקנת בה מגיע הקרדיט לחוקר שעשה את העבודה. אין ספק שיש מרצים רבים בישראל שהשתן עלה להם לראש והם מנצלים את מעמדם למבחר מעשים מגעילים מסוגים שונים ומשונים.

    לסיום, צריך לומר עוד שהקריטריונים לקבלה ללימודי ספרות בישראל הם לא גבוהים ולצערי רבים ומוכשרים הולכים ללמוד הנדסה, כלכלה ורפואה כדי להתפרנס, כך שבכיתות הלומדים למדעי הרוח נמצאים (בצד כמה מוכשרים באמת) גם הרבה בינוניים המצליחים להתקדם באקדמיה ולהתנהג כאילו הם גדולי הדור. חבל אבל נכון. ובכל זאת, שולי, אסור להכליל.

    זהו, אני מתחיל להתכונן לגמר היורו בכדורגל. כנראה שזה נחות עבור אינטלקטואלית מוכשרת כמוך, אז אולי בינתיים תראי את כשרונך האדיר ביצירה ותכתבי לנו איזה שיר פורץ דרך?

    ובכל מקרה – שבת שלום.

  • חיים  On יוני 28, 2008 at 8:57 pm

    עידן, תגובתך מעידה על תסכול, ולא תגובתה של שולי. משהו נורא נורא פגוע אצלך דווקא, כי שולי בסך הכל העבירה ביקורת על אנשי אקדמיה המתחזים ליוצרים ספרותיים כשרובם לא. היא נימקה את טיעוניה בדרך נפלאה, והיא צודקת. כך שבאמת חבל על הוויכוח
    המשך במשחקי הכדורגל שלך ובהצלחה בחיים.

  • עו"ד אייל ליאני  On יוני 29, 2008 at 12:25 am

    כיועץ המשפטי של ארגון שיתוף לצדק חברתי ועידוד היצירה המייצג את מר אשד בפרשה אני שמח על הדיון הער באינטרנט
    עניינתי בנושא כמה מטובי המוחות הישראליים
    כולל העו"ד שייצג את המתלוננת בפרשת ארומה ("כתם שחור")
    עו"ד שרעף ועו"ד אלמוג והם תמכו בעמדתי
    ואני סמוך ובטוח שאלי אשד צודק
    יאמר לזכותו של עו"ד ארד איילון שהיה הגון ואף הודה בחצי פה שהביבליוגרפיה אכן נלקחה מאלי אשד אך לדבריו אין זכויות יוצרים על רשימה כזו.
    ד"ר נמרוד קוזלובסקי, בעל דוקטורט מייל ומרצה בדיני אינטרנט וזכויות יוצרים באונ' ת"א שמע הקייס ממני על פניו בשיחת חולין וסבר אחרת

    אני כותב כאן כמייצג ארגון לצדק חברתי ולא כעו"ד שיעשה הכל למען לקוחו
    את התיק לקחתי מתוך אמונה בצדקתו של אלי אשד
    הייתי תובע פלילי במשטרה , התמחיתי בפרקליטות ת"א ועדיין משמש כתובע צבאי במילואים ואומר שקייס כל כך ברור ומשווע לא היה לי זמן רב

    ההליך נמצא כרגע בקובלנה משמעתית באונ' בן גוריון שזכתה ליחס מהיר ותגובה מהירה של רקטור האונ' בכבודו ובעצמו
    ניתן להליכים להתקיים ולא נפגע בעקרון הסוב יודיצה.

    נ.ב. השבוע פורסמה כתבת שער ענקית אודותיי במעריב זמן ת"א
    הכתבת נעמי רייכמן לא עשתה חסד עם אשד בהתייחסה לכך שאוכזב שלא נכנס הסיפור של פרשת אוחנה.
    אומר שכל הראיון שלי במעריב היה לקדם אג'נדה של צדק חברתי ותרבותי
    פרשת אוחנה היא דוגמא מובהקת לחוסר צדק חברתי
    אני סמוך ובטוח ששלטונות המשמעת באונ' בן גוריון יעשו צדק.

    אומר שכל ההתייסחות לפרופ' אוחנה הייתה בדחילו ורחימו ניסינו להגיע לפשרה מחוץ לכתלי ביהמ"ש והמשמעת
    אך אוחנה ומרשו לא הסכימו לכל פשרה
    אנו באנו לקראתם בכמה צעדים
    דווקא רציתי מאוד בהצלחתו של אוחנה
    גם בשל אג'נדה שלי לקידום אנשים מהרקע של אוחנה שלא גדל באליטה האשכנזית המפאיניקית והגיע לדרגה בכירה באקדמיה
    איננו רוצים לחסל את הקריירה שלו ונהנתי מהיחס הרציני של עו"ד ארד איילון לפרשה.
    נקווה שהענין יסתיים בטוב
    לא אשמח לאידו של אוחנה אם יורשע ונקווה להביא שלום ושלווה בין האקדמיה לבלוגרים ולחוקרים באינטרנט
    אומר גם שאינני רואה בהוצאת כתר שהוציאה הספר של אוחנה כאשמה
    אני משמש גם כבעלים של הוצאה לאור
    (ההמשך הסטורי של הוצאת ביתן של אחד ממיסדי זב"מ)
    אני בטוח שהעורך לא היה מודע לכך
    פרופ' מוקד העלה סברה (השערה בלבד מבלי שנכנס לעומק העני*
    שאם אוחנה טוען שלא יודע להשתמש באינטרנט אולי אחד מתלמידיו העתיק מאשד ואוחנה ציטט מתלמידו
    הסברה הזאת נראית לי הגיונית אך אין לי הוכחות לכך
    יש לי הוכחות חזקות ביותר כמפורט במכתביי לאוחנה שיש ראיות מוצקות לפלגיאט
    במשטרה מכנים זאת פח"מים
    וכתובע משטרתי לשעבר אומר שיש כאן פח"מים ברורים.

    ואסיים בדברי חז"ל
    "כל המביא דברים בשם אמרם כאילו הביא גאולה לעולם"

  • מספר 666  On יוני 29, 2008 at 12:52 am

    העתיק מעבודה של מסטודנט שלו שהוא זה שהעתיק ממני .
    יתכן .
    זה אינו משנה את העובדה ששמו מופיע על הספר והאחריות לעברה היא כולה שלו.

  • עידן  On יוני 29, 2008 at 1:38 am

    אני דווקא מסכים עם הביקורת של שולי על אנשי אקדמיה המתחזים ליוצרים ספרותיים כשרובם לא. פשוט לא קיבלתי את ההכללות הגורפות שלה על כך שלבעלי תואר ראשון מותר ליצור ואילו לבעלי תואר שני אסור, בגלל שלדעתה, התואר השני הופך את בעליו ל'איש אקדמיה' המחוייב לעסוק בביקורת אקדמית בלבד.

    אולי לדעתך היא נימקה את טיעוניה בצורה נפלאה, אבל אני הרגשתי התנשאות וגסות רק בגלל שהעזתי להזכיר את המילה הבזוייה לדעתה 'כדורגל'. בכל מקרה, כפי שאמרת, חיים, (או האם זו את, שולי?) חבל על הויכוח…

  • מספר 666  On יוני 29, 2008 at 7:57 am

    אם הפרופסור אוחנה השתמש בעבודתו של סטודנט שהוא זה שביצע את ההעתקה זה יכול לשמש כאיזה שהוא סוג של נסיבה מקלה.
    בתנאי כמובן שהוא יצהיר על כך ועל זהות הסטודנט הנ"ל.
    הבעיה היא אם אכן זה מה שהיה הפרופסור אוחנה לא ציטט ולא הזכיר את הסטודנט ההיפוטתי הנ"ל כמקור הקטע בספרו,שאז כמובן זה היה הופך את הסטודנט הנ"ל לאחראי לפלגיאט והפרופסור היה יוצא מהעניין נקי.

  • חיים  On יוני 29, 2008 at 10:13 am

    אני מסכים לגמרי עם שולי.
    תואר ראשון היום הוא עניין רווח, תואר שני ויותר מהוה סוג הכרזה על כניסה לעומק בלמידה אקדמית תוך התמקצעות בנושא מובהק. לכן שולי צודקת. הם לא לומדים לכתוב, הם לומדים לנתח חומר של משוררים וסופרים, ובזה הם טובים, לא בכתיבה תמה.

    התמקצעות אקדמית לא אמורה ולא מקנה תעודת כישרון לאף כותב, ולצערנו היום רבים וטובים לומדים לתואר שני ומעלה כי המגמה היא לראות בכל בעל תואר שני כזה – בעל יידע מקצועי ומכאן להניח הנחה שיקרית שהוא או היא מוסמכים להיות סופר או משורר.

    לא נראה לי ששולי דיברה על "אסור לכתוב" אלא העבירה מגמה כללית של טרנד נוראי שהופך היום בוגרי אקדמיה מתואר שני ומעלה לבעלי יכולת להיות כותבים בשעה שהם לא, והיא פירטה במדויק את הנושא. מובן שברמה האקדמית של ניתוח יצירות אחרים הם יהיו מסוגלים לפתח תאוריות, ולהיות לעזר לאנשי הרוח האמיתיים, אבל לא זה מה שהם רוצים , כי בפועל הם לומדים בכדי להיות סופרים. והם לא יהיו סופרים עם תואר שני.

    לכן ההנחה של שולי מדוייקת ונכונה, חבל על המשך הוויכוח .

  • עידן  On יוני 29, 2008 at 11:22 am

    אני טוען שזכותו של כל אחד לכתוב וליצור בחופשיות, מבלי קשר לכמות התארים האקדמים שיש או שאין לו. לדעתי, זכותו של כל אחד לעשות וליצור מה שהוא רוצה גם מבלי ששולי תבוא ותגיד לו מה תפקידו בעולם, ומה מותר ומה אסור לו.

    אם אתה מסכים איתה ולא איתי, זכותך. אבל הויכוח בהחלט לא מיותר וטוב שיש דעות שונות.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On יוני 29, 2008 at 2:58 pm

    אם הויכוח בהחלט לא מיותר וטוב שיש דעות שונות
    הגיע הזמן שתפנים שיש באמת דעות שונות. אבל אתה מחפש להיות אחרון בתגובות, וזה פתטי ומעיד על עיסוקך באכילת גרעינים וכדורגל בתחום המדובר אתה לא מבין כלום.

  • נעמי  On יוני 29, 2008 at 5:59 pm

    עידן אכן ענה לעניין. הוא לא רק צדק בטענותיו, אלא כתב אותן באופן מובנה וקולח.

    מעולם לא פגשתי מישהו שלמד בתואר שני או שלישי מתוך כוונה להמשיך בקריירה כסופר או פובליציסט. לא ברור לי מדוע חיים/שולי/פופ סבורים שמישהו יתאמץ לצלוח קריירה אקדמית רבת מהמורות על מנת להיות מוכר כסופר או במאי או מוכר מזונות. לא ידוע לי על אף סופר שנאמר עליו שכתיבתו אמנם לקויה, אבל יש לו תואר.

    שבוע נעים ורגוע לכולם, ובהצלחה לאלי אשד בתביעתו נגד פרופ' אוחנה

  • עידן  On יוני 29, 2008 at 6:03 pm

    בכל מקרה, אני דווקא כבר כתבתי שאני מסכים עם הביקורת שלך על אנשי אקדמיה המתחזים ליוצרים ספרותיים כשרובם לא. רק כתבתי שאסור להכליל ומעולם לא זילזלתי באחרים או דיברתי בגסות, כמוך. מי שמדבר(ת) על רצון להיות אחרון בתגובות…

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On יוני 29, 2008 at 6:59 pm

    הסטודנט אחראי אולי לפלגיאט (בהנחה שאין לו את הגנת השימוש ההוגן כיוון
    שהשתמש בקטע לכתיבת עבודה סמינריונית או משהו בסגנון) אבל גם הפרופסור
    או הפרוססור כפי שאתה מכנה אותו כיוון שהוא העתיק ללא התייחסות- זה לא
    משנה אם הוא חשב שהוא מעתיק ממך או מהסטודנט שלו. הוא עדיין העתיק.

    מישהו באמת מאמין שמרצה באוניברסיטה לא יודע מה זה אינטרנט??? אולי
    שיטען שהוא גם גר במערה בהר הכרמל חי ממי גשמים וחרובים, מתקשר עם
    הסביבה בנהמות פרימיטביות בלבד, אנאלפבית ובעל פיגור שכלי קל ועל כן גם
    אם היה רואה את המאמר לא היה מבין אותו ובצירוף מקרים מוזר כאשר היכה
    על המקלדת עם הנבוט שלו נוצר במקרה אותו מאמר שמופיע בדבר המוזר הזה
    שנקרא "אינטרנט".

  • מספר 666  On יוני 29, 2008 at 7:03 pm

    של הפרופסור אוחנה עם האינטרנט .ידוע לי שהוא פירסם מאמרים ברשת .
    בכל אופן עם העורך דין שלו ארד איילון טוען שהוא אינו גולש ומעולם לא גלש
    באינטרנט ,אני מניח שזה המידע שהוא קיבל ולכן מידע אמין. אם כי נכון הוא שעורכי הדין שלי הופתעו מעט מאחר שסירב למסור לנו עובדה זאת בכתב .
    אבל זה מענינו לא מעניינינו.

  • אוחנה  On יולי 3, 2008 at 1:54 pm

    אצל אוחנה אין הפרדה בין האסור והמותר
    ולא רק בתחום האקדמי

  • קליוסטרו איקס  On יולי 4, 2008 at 7:19 pm

    שלך עם אוחנה,משהו התחדש בנושא?

  • מספר 666  On יולי 4, 2008 at 7:22 pm

    הפרופסור דוד אוחנה ,הוגשה לרקטור של אוניברסיטת באר שבע.
    הוא הודיע לי שהם מבצעים כעת חקירה יסודית בנושא,ויידעו אותי לגבי התוצאות .

  • נועם  On יולי 6, 2008 at 10:59 am

    אקדמאי בימנו שאינו נעזר בגלישה באינטרנט, ועוד מצהיר על כך בראש חוצות אינו ראוי לתקפקידי לימוד והוראה
    הוא יכול אולי להשתייך להיסטוריה,
    אך בוודאי לא להורות אותה בעת הזו.

  • מספר 666  On יולי 8, 2008 at 1:42 pm

    אנשי אוניברסיטה באר שבע הסבו את תשומת ליבי שאחרי הכל מופיע בספרו של הפרופסור אוחנה איזכור למאמרי מהאינטרנט (
    בהערת שוליים בע' 445
    הערה 49 .
    משום מה ההערה הזאת נשמטה מעיני.

    וכן אני מתנצל בזה פומבית בפני הפרופסור אוחנה .
    מאמרי אכן הוזכר בספרו בהערת שוליים.

    ואם זאת עלי להוסיף ולציין שאינני מבין מדוע הפרופסור אוחנה לא הפנה את תשומת ליבי ותשומת לב עורכי הדין שלי להערה זאת כמלתחילה כאשר כל מה שהיה עליו לעשות פשוט לציין זאת ובכך היה מסיים את העניין מחוץ לרשת במקום לטעון שהוא אינו גולש ומעולם לא גלש באינטרנט ומשום כך לא יכול היה להיתקל במאמר טענה שבדיאבד נראית מוזרה ביותר .
    כמו כן אין זה מספיק רק לציין שם מאמר באינטרנט אלא ליש לתת אליו קישור מדוייק ויש לציין במדוייק את שם מחברו .
    כל הימנעות לעשות זאת יוצרת רושם שגוי ומוטעה כאילו באיזו שהיא צורה מחבר מאמר באינטרנט נופל ממחבר ממאמר בדפוס .
    אני מקווה שבמהדורות הבאות של הספר העניין יתוקן.
    ושוב אני חוזר על התנצלותי לפני הפרופסור אוחנה .
    אולם אם אתקל פעם נוספת בחומר שנילקח ממאמרי איפה שהוא ללא ציון שמי אגיש מיידית תביעה.

  • מספר 666  On יולי 8, 2008 at 2:07 pm

    אין זה מספיק כלל לציין שם מאמר ושם האתר הכללי באינטרנט
    יש להקפיד לציין את שם מחברו ואת מיקומו המדוייק ( ולא רק את המיקום של האתר הכללי שבו הוא נמצא) )
    ויש להקפיד להכניסם לביבליוגרפיה הכללית בסוף
    דבר שלא נעשה .
    מן הראוי להקפיד לשים דגש על כך בהוראות לכללי רישום ביבליוגרפי למרצים .מכאן ואילך .
    הסיבה לכל המהומה והנזק שנגרם לשמו של הפרופסור אוחנה הייתה שהוא לא טרח כלל לציין את שמי בספר גם אם ציין את האתר ,וכתוצאה לא מצאתי את ההערה הזאת שלו בין מאות ההערות הרבות בספר .
    מוסר ההשכל לציבור האקדמאי:
    הקפידו מכאן ואילך לציין את שמותיהם של הכותבים באינטרנט גם בהערות השוליים וגם בביליוגרפיה .

  • מספר 666  On יולי 8, 2008 at 3:07 pm

    כל המנעות מלציין את שמי במהדורה הבאה של הספר )השלישית ) תהיה בה עילה לתביעה הן כנגד המחבר והן כנגד ההוצאה . .

  • מספר 666  On יולי 9, 2008 at 7:43 am

    מעניין העיון בכתב ההגנה של פרופסור דוד אוחנה שהוא הגיש לועדת האתיקה
    של אונ´ באר שבע.יש בעיון הזה כדי לחשוף הרבה על נפשו של האיש .
    יש שם "פנינים" מעניינות מהתשובה שבהם הוא מתייחס לאישיותי הצנועה :
    אם נתעלם מכל העלבונות האישיים שהוא מתיח שם בי על הפרסום של הפרשה
    באינטרנט נראה שתלונתו העיקרית היא שהוא מאשים אותי בגניבה מלוא
    החופניים ממאמר שהוא
    פירסם שנתיים קודם לכן
    .אלו הם דברי הבל שבדיקה פשוטה יכולה להפריך לחלוטין
    נראה שהדבר שהרגיז אותו יותר מכל היה זה שלא נתתי לו שום קרדיט במאמר
    המקורי שלי באתר "האייל הקורא" למרות שהוא פירסם מאמר באותו הנושא
    שנתיים לפני ומשום כך אולי החליט לנקום ולא לפרסם את שמי כתגובה נאותה.
    אז הסיבה לאי פרסום שמו במאמר המקורי היא פשוטה. :
    א. באתר האייל הקורא לא נהוג לפרסם ביבליוגרפיה .אני מידי פעם אכן
    מפרסם ביבליוגרפיות אבל לא באופן קבוע באינטרנט
    ב. התחלתי את המחקר למאמר ( שהיה אמור להתפרסם בגיליוןן תכלת של מרכז
    שלם ולא פורסם לבסוף) לפני שהפרופסור אוחנה פירסם את מאמרו ולא לקחתי
    ממנו שום דבר שכבר לא ידעתי עליו ממחקר עצמאי ולא קשור אליו.
    הפרסום של המאמר התעכב שנים בגלל כל מיני עיכובים ב"תכלת " שהודות להם
    הייתה לפרופסור אוחנה הזדמנות לפרסם את מאמרו ראשון .
    .
    השוואה פשוטה תספיק להראות שזה אינו נכון החלק הראשון של המאמר אינו
    קשור כלל למאמרו. מהחלק השני הפרופסור הנכבד הוא זה שהעתיק לספרו במו
    ידיו.
    ומההחלק השלישי שנינו עוסקים בחומרים זהים אבל אין העתקהכפי שאפשר
    להראות מהשוואה מהסיבה הפשוטה ששנינו עוסקים באותם מקורות ובאותם
    אנשים .
    סביר להניח שבמשך שנים הוא קרא את המאמר באתר ה"אייל הקורא " ,עקב אחרי
    התגובות וראה ששמו ושם מאמרו אינו מוזכר בשום מקום.
    אני מנחש שהיה כאן עבורו עלבון המצטבר שמן הסתם התחזק מקריאה לקריאה
    פעל את פעולתו כשהקפיד כ´´נקמה´´ למחוק את שמי מספרו
    .אפשר לנחש שהוא ראה את עצמו כעושה דין צדק ´´אני נוקם באשד המנוול
    הגנב שלא הזכיר את שמי במאמרו. הגונב מהגנב פטור" ´´.

    נמשיך במבוך העלבונות האישיים שהפרופסור מטיח שם נגדי

    הוא טוען שאני דוגמא לכוחנות שמחפה על יכולת אינטלקטואלית מוגבלת,
    והפצת ידע שאיננה נאמנה לכללי המדע הבסיסיים.הוא מגדיר אותי כקברניט
    ספינת שודדים שאינה מחוייבת לרכושם של אחרים .("? האם ספינת השודדים
    היא ´ אתר ´האייל הקורא ´´)

    ויש עוד כהנה וכהנה פנינים על אישיותי הצנועה בעיקרון הוא מגדיר אותי
    כאיום מסוכן על עולם האקדמיה כולו .על שהעזתי לפרסם את תלונתי כנגדו .

    .
    אז אם יש לי יכולת אינטלקטואלית מוגבלת כל כך אז מדוע מדוע מדוע הוא
    העתיק ממני קטעים שלמים ? האם מישהו יכול להסביר זאת ? העתיק ממני קטע
    שלם שבו שם הסופר מחבר הקומיקס זיגלמון היה מאויית שגוי אבל הוא כל כך
    סמך עלי שלא טרח לבדוק זאת?
    לא לבדוק את מה שאדם בעל יכולת אינטלקטואלית מוגבלת כל כך כותב ?
    כמו כן אין לשכוח האיש אמר משהו שאינו מדוייק לעורך הדין שלו עצמו כאשר
    טען בתחילה שאינו גולש כלל באינטרנט ומעולם לא גלש . אין להעלות על
    הדעת שעורך הדין דרור איילון היה אומר משהו כזה לעורכי הדין שלי אם לא
    היה מקבל מידע כזה ממרשו .
    אז מדוע מרשו העביר לו מידע כזה כשלא היה צורך בכך? מאחר ששם האתר אכן
    מוזכר באחת ההערות ומספיק היה להצביע על כך עבור עורך הדין ובכך היה
    נפתר העניין . .
    אני מנחש שהוא ברגע הראשון פשוט שכח שאכן הזכיר את האתר באחת ההערות
    בספר ומתוך תחושת בלבול ואשמה חבויה ( הוא יודע היטב שהוא עשה משהו לא
    ראוי ) הכחיש לפני עורך דינו שהוא אי פעם גלש ברשת .רק בדיאבד התברר לו
    שההכחשה הייתה מיותרת.אבל אז כבר היה מאוחר מדי

  • עידן  On יולי 9, 2008 at 6:49 pm

    היית יכול לפרסם את שמו באייל הקורא כדי לצאת ע"י חובה וגם כדי להראות שאתה, בניגוד לאחרים, לא משאיר שום צל של ספק בנושאים כאלו.

    גם היה עדיף אם היית שם לב להערת השוליים שלו לפני שיצאת למתקפה חזיתית. עכשיו אוחנה יצא גדול אל מול ועדת האתיקה באוניברסיטה שלו ומיצב את עצמו כאחד שרבים נטפלים אליו לשווא. אגב, מעניין מה היית עושה אם כן היית שם לב להערה הזאת מראש.

    ולמרות הכל, אין ספק שהוא חייב להזכיר את שמך במהדורה הבאה וגם לחשוב קצת בעצמו לפני שהוא פולט שטויות כגון ההצהרה שאינו גולש באינטרנט.

    ובקיצור, יש לנו פה קרב אגואים ילדותי קצת הייתי אומר. אבל בסופו של דבר, מפרופסור 'מכובד' כמו אוחנה הייתי מצפה להרבה יותר, אם כי במדינתנו האהובה, אין מה להתפלא על שום דבר.

  • מספר 666  On יולי 9, 2008 at 9:46 pm

    אבל עליך לזכור שהייתה פניה לפרופסור אוחנה ל]פני שכתבה זאת פורסמה ושום דבר לא הפריע לו להפנות את תושמת ליבנו להערה הנ"ל ואז דבר לא היה קורה ושום רשימה מעין זאת לא הייתה מתפרסמת ( ובכן כן היה קורה הייתי מעיר איפה שהוא באייל שזה אינו מספיק ויש לציין גם את שם המחבר וכו' אבל בזה זה היה מסתיים )
    אגב כדאי לציין בהזמנות זאת את הלשון שהפרופסור המכובד משתמש בה בפני עמיתיו בהטחת עלבונות כלפי איש ריבו לשון שהיא קרובה מאוד למה שהוא מגדיר כאותו טקסט כ"לשון ביבים " (( דהיינו לשון המאמר הזה שאתם קראתם ברגע זה

    יש שם שילוב מוזר של דברים רלבנטיים וגם נכונים לצד דברים מדהימים ממש מפיו של פרופסור מכובד בישראל .
    אולי יהיה שווה לעשות ניתוח פעם של הטקסט הזה משפט אחרי משפט גם של הדברים הנכונים בו וגם של הדברים שהם מדהימים ממש.

  • עידן  On יולי 9, 2008 at 9:56 pm

    לא ידעתי שהייתה פניה לאוחנה לפני פרסום הכתבה. מרוב עצבים כנראה הוא שכח שהכניס את ההערה הנ"ל והעדיף מיד להכנס למלחמת עלבונות.

    בכל מקרה, טוב שהתנצלת, ועכשיו תורו להראות בגרות ולציין את שמך במהדורה הבאה של ספרו.

  • מספר 666  On יולי 9, 2008 at 10:53 pm

    כל המנעות לציין במדוייק את שמי והמאמר שכתבתי בכל מקום שבו הועתק ממני חומר במהדורה הבאה של ספרו של אוחנה אם תהיה כזאת תהיה בגדר עילה לתביעה משפטית הן כנגד הפרופסור אוחנה והן כנגד המוציאים לאור של ספרו הוצאת כתר-מכון הרטמן .
    והפעם לא תעמוד לרשותם הטענה שהם כן הזכירו איפה שהוא את המאמר כבדרך אגב מאחר שדזה בברור אינו מספיק.
    המוציאים לאור כמובן יחשבו כאחראיים לעברה לא פחות מהפרופסור הנכבד מאחר שהם כבר מודעים לכל העניין וכל הימנעות מצידם לתקן את המעות במהדורה הבאה עלולה להחשב כעוון .

  • פרופסור בסטנפורד  On יולי 16, 2008 at 8:29 am

    אם אני במקומך הייתי מפרסם את כל הפרשה הזאת לא רק בעברית אלא גם באנגלית ובצרפתית .
    כדאי שגם אנשים ומוסדות בחו"ל ידעו על העניין אם אי פעם יעלה על דעתם להזמין אליהם את פרופסור דוד אוחנה.

  • עידן  On יולי 16, 2008 at 9:30 pm

    אם אתה כבר מטיף להתנהגות אתית בניגוד לפרופסור אוחנה, למה שלא תתחיל בכך שתחשוף את שמך?

    היה נחמד אם פרופסור מכובד היה מדבר בפומבי בנושא הזה. קשה לי להבין למה אתה מפחד. או שאולי אתה מעדיף פשוט שאלי אשד ילחם בשבילך…

  • מספר 666  On יולי 25, 2008 at 6:22 pm

    לגבי פרשת ההטרדות המיניות של הפרופסור דוד אוחנה
    זאת שבמהלכה הוא הואשם בהטרדה מינית שיטתית של נשים עבדו עימו ולבסוף
    נמצא זכאי אם כי ננזף.
    אחד הדברים המפליאים לגבי הפרשה עד כמה היא הייתה דומה לפרשת הנשיא
    קצב :
    אדם ממוצא מזרחי שהיגיע לעמדה בכירה בתחומו ומואשם בידי נשים
    בהטרדות מיניות סדרתיות.
    אבל זה לא באמת המיוחד כאן שהרי יש אנשים
    בכירים רבים שאינם מזרחיים שמואשמים באותו הדבר .
    המעניין כאן היה שבשיא הפרשה שניהם טענו שהם נרדפים בגלל מוצאם
    המזרחי, כאילו זה הטיעון החזק ביותר העומד לזכותם.
    לגבי קצב שמעתי ואיני יודע אם זה נכון שהנאום המפורסם שלו בנושא בכלל
    היה יוזמה של היחצ"ן האשכנזי שלו ולא של קצב עצמ.ו
    כנראה יש תמיד צורך ביחצנים אשכנזיים שיראו עד כמה הלקוח שלהם נרדף
    בגלל מוצאו.
    בכל מקרה אם כך היה אז זאת הייתה יוזמה שגויה ,הנאום רק הזיק לקצב עוד
    יותר עם התקשורת ולא נראה לי שהוא עזר לו במשהו עם הציבור הרחב.
    הבעיה האמיתית של קצב ושל אוחנה במקרה הזה היה שהם היציגו את עצמם
    כנרדפים אבל הצרה שלהם הייתה שסוכני "הרדיפה" שלהם היו בעצמן נציגות של
    מעמד הטוען לקיפוח הנשים .
    אם היה עומד כנגד אוחנה איזה פרופסור לבן אשכנזי וותיק עשיר, אז לא היה משנה על מה הוא היה מואשם
    פרופסור דוד אוחנה היה יוצא מהפרשה בשלום ובהצלחה מבחינה
    תקשורתית והופך לקדוש מעונה במקומות כמו "אתר קדמה "של הזהות המזרחית
    . .אלא שהוא גילה שזה קשה להציג את עצמך כקדוש מעונה ונרדף כפי שרצה לעשות כשאתה הפרופסור בעל
    הכוח והצד השני הוא נשים חלשות יותר ממך . .
    דהיינו היה כאן מאבק בין נציגים של שתי קבוצות שכל אחת מהן טוענת
    לקיפוח והקיפוח הנשי נראה כחזק יותר מהקיפוח המזרחי שאותו מייצג אוחנה .
    עדיין הוא הפך לקדוש מעונה באתר קדמה,אבל לא בשום מקום אחר.
    ונראה לי שבעצם הטענה שלו ושל קצב על כך שהם נרדפים בגלל מוצאם בעת
    הפרשה הזאת הם גרנו לנזק שלא ניתן לתיקון לכל הטענות על רדיפת המזרחיים
    בעמדות בכירות
    זה חשוב מאוד לדעת גם מתי וכנגד מי יש לטעון את הטענות האלו.
    בפעם הבאה שמישהו יטען בנסיבות כאלו טענה כזאת ואפילו מסיבות חזקות
    יותר זה עלול להיהפך לבדיחה,
    האדונים קצב ואוחנה דאגו לזה.

  • אבי בן שבת  On ספטמבר 9, 2008 at 3:19 am

    כתלמיד לשעבר של פרופ' אוחנה (ספק אם הוא זוכר אותי), קראתי ממרחק מסויים את הכתבה כאן והתגובות הרבות. בואו אני אעזור לכם לעשות סדר בדברים:

    אלי אשד: נראה כאילו אתה מבקש לתפוס גל על עניינו של פרופ' אוחנה. אתה מתלונן על כך שהוא לא הפנה אותך להערה, אבל הרבה לפני זה אתה מודה שהעתקת ממנו דברים ("נפרסם שנינו מכתב התנצלות"). אני לא מבין כל כך איך אתה משלב את עניין ההטרדה המינית, מה גם שנקבע שהיתה נגדו עלילה. אגב, אוחנה אף פעם לא אמר שהוא מואשם בגלל שהוא מזרחי, עד כמה שאני יודע גם הבנות שהתלוננו, או חלק מהן, 'אינן מבנות אשכנז' אז הטענה הזו היא שטות גמורה של אדם שלא יודע.

    עוה"ד של אלי אשד – אני לא מבין את מה שכתבת. מה? אתה מנסה לפאר את שמך? לתת לעצמך פרסום? זה לא עבירה אתית? זה בטוח עלוב! והנה, במקום עניין אתי קיבלת את התשובה הטובה ביותר: ממקרה 'מוצדק ביותר', גילינו שהלקוח שלך, פשוט לא שם לב שכן ניתן לו קרדיט. בשביל מה היית צריך את זה? לקוחות.

    קל מאוד לצאת למלחמה אבל קשה לחזור ממנה.

    ול'סטודנט למשפטים' – כמה יוכל אוחנה לקבל על הפגיעה בשמו הטוב בפרסום הזה?

    לסיום, מר אשד, אולי כדאי שתדבר עם מנהלי האתר שהדף הזה ירד מהאוויר. כבוד הוא לא מוסיף לאף אחד.

    נ.ב אני יכול לאשר שנכון ללפני מספר שנים, אוחנה באמת לא היה גולש באינטרנט.

  • מספר 666  On ספטמבר 10, 2008 at 6:52 am

    נחזור :
    לא העתקתי שום דבר מפרופסור אוחנה .
    אמרתי שהייתי מודע לכך שהוא כתב דברים בנושא שבו אני כתבתי אבל בהחלט לא העתקתי ממנו.
    עד כמה שידוע לי .
    אמרתי שאם יראו לי קטע שהעתקתי ממנו ( ולא ידוע לי על אחד כזה כרגע ) כי אז אתנצל על כך אבל עד עצם הרגע הזה קטע כזה לא נמצא.
    לעומת זאת הוא העתיק ממני ובניגוד למקובל לא טרח כלל לצייין את שמי במקום המתאים ובביבליוגרפיה אלא רק ציין באיזה מקום אחר ששווה לקרוא את תגובות הקוראים למאמר באתר "האייל הקורא בלי לציין שם מחבר בלי לציין כלל שהוא לקח ממנו חומר ".
    וזה אדוני היקר בהחלט לא דבר מקובל בחוגים האקדמאיים.
    הכלל הוא שיש לציין את שמו המדוייק של מחבר כל מאמר שבו אתה משתמש ובוודאי מאמר שממנו העתקת כמעט עמוד שלם כולל שגיאות כתיב.
    אולי תגיד לי אתה :עליך זה היה מקובל שמעתיקים ממאמר שלך בספר מדעי ומשתמשים בו בלי איזכור שמך כמחבר ומבלי להזכיר אותך בביליוגרפיה ובשום מקום ?
    :
    אם הפרופסור אוחנה יצא נגדי בתביעה על פגיעה בשמו הטוב אני אצא נגדו מיד בתביעת פלגיאט .
    בגלל הסיבה שצויינה למעלה .
    אין זה מספיק כלל לציין מאמר ללא איזכור שמו של מחברו ובלי לציין שנלקחה ממנו כמות גדולה של חומר.
    יש בכך משום פגיעה חמורה ברוח חוק זכויות היוצרים .

    הפרופסור אגב היום בהחלט גולש באינטרנט .עובדה הוא קרא את המאמר הזה כפי שהעיד במכתב לרשויות האוניברסיטה שניהלו חקירה במקרה.
    וזה מעמיד באור מוזר את טענותיו לפני עורך דינו שהוא מעולם לא גלש ואינו גולש באינטרנט.
    .לגבי פרשיות ההטרדות המיניות של הפרופסור אוחנה ,מאחר שיש בהם עניין לציבור והיום יותר מאי פעם לאור התגלות פרשיות חדשות באקדמיה מסוג זה של אקדמאים בכירים מסוגו של אייל בן ארי שעל פי הטענות כפה על דוקטורנטיות יחסי מין תמורת קידום אקדמאי איני רואה סיבה למה לא להתייחס אליהן .
    מה שמאחד את כל הנושאים האלו הוא האדם שמשותף לכולם פרופסור דוד אוחנה.
    לגבי הטענות שהוא טען שהוא נרדף בגלל מזרחיותו ותו לא למיטב ידיעתי פרופסור אוחנה טען שהוא נרדף בגלל מזרחיותו בפרשת ההטורדות המיניות בתוכנית של לונדון וקירשנבאום .
    בכל אופן יש לי ידיד שזוכר היטב הצהרות שהוא השמיע ברוח זאת בתוכנית ההיא .

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On יוני 28, 2011 at 2:16 am

    אלי
    נו
    עדיין בלוגר?
    ומה עם עורך הדין הליצן שלך? עדיין מנסה לשעשע אותך?

    חבורת ליצנים

    האמת כואבת אה
    של נעליך מעל רגליך ילד

  • מספר 666  On יוני 28, 2011 at 10:23 am

    מדהים.
    אחרי שלוש שנים הפרשייה עדיין כואבת לו מספיק כדי להעיר לגביה הערות תפלות.
    עם זאת כדאי לציין שמאחר שכיום אני דוקטורנט באונ' באר שבע היגשתי בקשה רשמית שפרופסור דוד אוחנה שקשור לאוניברסיטה זאת יפסל באופן אוטומאטי משיפוט והחלטה לגבי כל דבר שקשור לגבי מאחר שברור שאין לסמוך על האוביקטיביות שלו לרגל פרשיה זאת.
    הבקשה אושרה בצינורות הרשמיים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: