שירה של ה"פרחה"

 

 

שיר "הפרחה " שהושמע לראשונה בסרטם של אנשי הגשש החיוור "שלאגר" היה אחד היותר שנויים במחלוקת שהושמעו אי פעם  ברדיו.

השיר שנכתב בידי גבר ( אסי דיין ) מושמע כשירה של בחורה נחותה מבחינה אינטלקטואלית ,. הוא גרם ל"בלגן " בקריירה של הזמר עופרה חזה ונאסר לשידור בגלי צה"ל במשך חודשים אם כי בכל מקום אחר הפך ללהיט היסטרי  .

וישנה מבקרת הטוענת שמדובר בשיר משפיל ומבזה שיכול היה להיכתב רק בידי גבר אשכנזי .
מבקר הפזמונים של האתר חיים מזר ( גבר אשכנזי גם הוא זה נכון ) חושב אחרת.

שיר הפרחה

מילים: אסי דיין

לחן: צביקה פיק
שרה עופרה חזה

בסרט "שלאגר" ( 1979)

 

אין לי ראש למילים ארוכות
ואתה מן מילה ארוכה שכזאת.
צ'או ידידי וד"ש לחייך,
בתקוה שתבין את הפרחה.

השמש של פראג' קורעת את הים,
ואני מפליגה בתוך הקבקבים.
לאן שיקחו האורות אני שם,
עם הלקה, הליפסטיק ושאר דאוו'ין.

כי בא לרקוד, ובא לי שטויות
בא לי לצחוק ולא בא לי עליך
בא לי בימים ובא לי בלילות
בא לי לצעוק: "אני פרחה".

פנים שלא עושות חשבון,
וג'ינס בסטייל שכתוב בעיתון.
סלסול נצחי בשערות,
ופוסטרים במקום קירות.

רוצה לאהוב כמו בסרטים,
חתיך שיבוא באנגלית וצבעים.
COME ON BABY, המטוס מחכה,
ועוד חלום שלי ממריא לו ובוכה.

כי בא לרקוד, ובא לי שטויות
בא לי לצחוק ולא בא לי עליך
בא לי בימים ובא לי בלילות
בא לי לצעוק: "אני פרחה".

פעם כשיהיה לי זמן להיות גדולה,
פעם תיגמר המסיבה.
כי בסוף כל פרחה מסתתר שיכון קטן
בעל לדוגמה ואלף כיווני עשן.

כי בא לרקוד, ובא לי שטויות
בא לי לצחוק ולא בא לי עליך
בא לי בימים ובא לי בלילות
בא לי לצעוק: "אני פרחה".

חלומה של ה"פרחה" 
חיים מזר  

מתן הכינוי "פרחה" לנערה או לאישה צעירה הוא משפיל ומבזה.שירו של אסי דיין מנסה להחזיר לה ולו במעט את הכבוד האנושי. עיון בשיר יראה כי יש בו אמירה וסיפור עם התחלה,אמצע וסוף.אפשר להתייחס אליו כאל בלדה ולקרוא לו "הבלדה של הפרחה" בשיר יש חמישה בתים ופזמון חוזר :שני בתים, פזמון חוזר,שני בתים פזמון חוזר,בית,פזמון חוזר.

בית ראשון:

אין לי ראש למילים ארוכות
ואתה מן מילה ארוכה שכזאת.
צ'או ידידי וד"ש לחייך,
בתקוה שתבין את הפרחה

בבית זה יש דיאלוג בין מי שהוא המנסה לחזר אחרי ה"פרחה" והיא דוחה אותו על הסף. את המחזר לא שומעים,אבל מתוך התשובה שה"פרחה" נותנת לו,אפשר לדעת עליו דבר מה. השיר נפתח בהצהרת כוונות בו אומרת ה"פרחה" :"אין לי ראש למילים ארוכות". ה"פרחה אינה חפצה בשפה גבוהה.היא ביסודה נערה/אישה צעירה . המילים הגבוהות לא עושות עליה רושם,מה עוד שהמחזר עצמו נראה לה אדם נפוח מרוב חשיבות עצמית וכפי שהיא רומזת לו בעדינות בשורה השנייה "ואתה מן מילה ארוכה שכזאת". למרות היותה בחורה פשוטה,יש לה טביעת עין חדה היא יודעת להבחין בין אנשים.מי בא עם אמת משלו ומי רק מתחזה ככזה. ה"פרחה" עונה למחזר בשפה שלו בשורה השלישית תוך שימוש במילה לועזית "צ'או",להראות שגם היא יודעת אי אלו מילים לא עבריות.כל שהיא רוצה שיעזוב אותה לנפשה.

בית שני:

השמש של פראג' קורעת את הים,
ואני מפליגה בתוך הקבקבים.
לאן שיקחו האורות אני שם,
עם הלקה, הליפסטיק ושאר דאוו'ין

בבית זה ה"פרחה" מסבירה למה היא דוחה את מי שמחזר אחריה.לא רק שהיא לא מעוניינת בו בכלל,היא לא מעוניינת בשום מחויבות .היא מחפשת את החיים הקלים ורוצה להנות מהם כמות שהם.היא לוקחת את החיים בקלילות ומשתמשת בשפה המוכרת לה,שפת הסלנג-"השמש של פראג","קורעת את הים", "דאוו'ין". היא מצטיידת בדברים המינימליים-"קבקבים,לקה ,ליפסטיק ושאר דאווי'ן".פריטים המראים שסיפור העלילה מתרחש בקיץ.להוציא את ההתייחסות הישירה לים ,יש לו לים גם דימוי כפול. בשורה השנייה במילה מפליגה ,ההפלגה היא לא בכלי שיט,אלא בקבקבים.כלי שיט יכול להיסחף על ידי על ידי רוחות או זרמי הים למקומות שונים .ה"פרחה" מפליגה לאשר ישאו הגלים את הקבקבים שלה ולהיכן היא תיסחף? "לאן שיקחו האורות אני שם" כל מקום מבורך.בתוך קלילות זו אפשר גם לשמוע מצוקה,האורות הם בבחינת אורות נמל-חוף מבטחים.
פזמון חוזר:

כי בא לרקוד, ובא לי שטויות
בא לי לצחוק ולא בא לי עליך
בא לי בימים ובא לי בלילות
בא לי לצעוק: "אני פרחה".

הפזמון החוזר הוא המשכו של הבית השני ובו ה"פרחה" אומרת בצורה ברורה שהיא רוצה להנות מהחיים, לרקוד, להיות ללא שום מחויבויות ,לקחת את החיים בקלות,להצהיר ולצעוק בראש חוצות :"אני פרחה".היא מצהירה קבל עם ועדה על מהותה ואומרת למי שמעוניין ולמי שלא מעוניין לקבל אותה כמות שהיא ,שלא ינסו לחנך ולעצב אותה.

בית שלישי:

פנים שלא עושות חשבון,
וג'ינס בסטייל שכתוב בעיתון.
סלסול נצחי בשערות,
ופוסטרים במקום קירות.

השורה הראשונה "פנים שלא עושות חשבון" היא המשך הצהרת הכוונות של האמירה שלה בשורה האחרונה של הפזמון החוזר. שוב שימוש בסלנג המבטא אדישות ואי התייחסות למה שחושבים עליה שהיא "פרחה".היא ממשיכה בשלה ומשתובבת כאוות נפשה,צמודה לצווי האופנה המוצגים בעיתון.בבית תלויים פוסטרים כנראה של אלילי נוער והיא משחקת בשערה כמנהגה של כל נערה בגיל זה.

בית רביעי:

רוצה לאהוב כמו בסרטים,
חתיך שיבוא באנגלית וצבעים.
, המטוס מחכהCOME ON BABY
ועוד חלום שלי ממריא לו ובוכה

בבית זה ה"פרחה" מציגה חלום ושאיפה רחוקים מאוד.היא רוצה מה שהוא שנראה רק בקולנוע.כאן נמצאת התשובה לאותו אחד שחיזר אחריה בבית הראשון .היא מחכה למי שהוא הרבה יותר מרשים ממנו ,מי שהוא שווה יותר ."חתיך שיבוא באנגלית וצבעים".לא אנגלית של המחזר,אלא אחד שבאמת יודע את השפה וכדי להראות שהיא בכל זאת יודעת מה שהוא בשפה זו ,היא משתמשת בביטוי שאותו חתיך אמור להשתמש בו. החתיך קורא לה לבוא לטוס,המטוס כמייצג אמידות שבה לא התברכה ובאמצעותו היא תברח מהעולם האמיתי.החתיך הוא בן דמותו של האביר על הסוס הלבן. ה"פרחה" ערה ומודעת לכך שמדובר רק בחלום ."ועוד חלום שלי ממריא לו ובוכה". היא מבינה שחלום זה איננו מציאותי,אבל היא זקוקה לאותו טעם שימתיק לה קצת את החיים,אותה לגימת טעם שמאפשרת לה להיות עם הרגליים על הקרקע.החלום האמיתי מוצג בבית החמישי.

בית חמישי:

פעם כשיהיה לי זמן להיות גדולה,
פעם תיגמר המסיבה.
כי בסוף כל פרחה מסתתר שיכון קטן
בעל לדוגמה ואלף כיווני עשן

בשורה הראשונה היא אומרת "פעם כשיהיה לי זמן להיות גדולה/פעם תגמר המסיבה" החיים הקלילים והלא מחייבים יסתיימו והיא תהיה בוגרת ומוכנה למחויבויות.היא תמצא את העוגן שלה "כי בסוף כל פרחה מסתתר שיכון קטן". זה מה שבעצם מה שהיא מחפשת באמת.בית משלה.המשפט "אלף כיווני עשן" מזכיר את המושג כיווני אוויר שהוא בעל חשיבות רבה בכל בית מגורים,בית עם זרימה חופשית של אוויר ולא נחנקים. כל העשן של החלומות, והם רבים ,מתפוגג .ייעודם נגמר. הבעל שבו היא מעוניינת הוא בעל לדוגמה.לא מי שהוא היודע לעשות רק רושם. היא רוצה גבר של אישה אחת. מי שהוא אותו תאהב אהבת אמת.

בתוך הבלדה לפרחה יש אלמנטים של מחאה כנגד הזלזול והלגלוג כלפיה.למרות הצגת האני "הפרחית","הפרחיות" היא מצב רגע
י של גיל הנעורים במעמד סוציו- אקונומי נמוך.יכול להיות שבבגרותה היא לא תהיה אישה מתוחכמת ובעלת השכלה גבוהה,אבל בבגרות שלה כשתגיע השעה, ה"פרחה" לא תהיה שונה מכל אישה אחרת.דווקא בפשטות שלה ובאינטליגנציה הטבעית שלה היא מבינה את מהותם האמיתית של החיים.

 

ראו גם

 

עופרה חזה שרה את שיר הפרחה בסרט "שלאגר"

עופרה חזה שרה את שיר הפרחה עם המלחין צביקה פיק

שיר הפרחה בויקיפדיה
ירדנה אלון על "אני פרחה"?

הסרט "שלאגר " ומקומו בתרבות הישראלית

 

אתר הנצחה לעופרה חזה

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איתי ערן  ביום אוגוסט 27, 2008 בשעה 10:58 am

    יופי של ניתוח. הפרחה היא למעשה פילוסופית שעושה את הבחירות ממקום של מודעות עמוקה לקיום ולמה שחשוב באמת.רק שהייתי משער שאלף כיווני עשן מרמז למיקומו של הבית, אולי באיזה פרבר של חיפה, הקריות.

  • קונספירטור  ביום אוגוסט 27, 2008 בשעה 11:14 am

    בא אנטימולוג. תוקע בו סיכה, מפרק, כנפיים פה מיחושים שם, רגלים פה ובטן שם.
    יש יופי של מחקר – אין פרפר

  • ערס מצוי  ביום אוגוסט 27, 2008 בשעה 4:27 pm

    השיר הזה צריך להיות המנון לאומי בישראל
    כל כך מוצלח מששששששוווווו, הערסים לשלטון
    והכותב של המילים, אח אח אח, כמה שהוא היה ציני נשאר ציני ובועט במוסכמות תקע סיכה בסטיגמה. לקח פרחות כתב שיר געגועים, שיר לאומי. .

    מה שהכי יפה פה באמת זה הכותב בפוסט זה, תמים פשוט ואיש נהדר!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום אוגוסט 27, 2008 בשעה 4:42 pm

    כמה שטויות !!!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום אוגוסט 27, 2008 בשעה 11:16 pm

    זה בגלל שפרחות מעשנות הרבה
    וגם הבעלים שלהן
    משפט מבריק ומצחיק
    זה הכל

  • אלון  ביום אוגוסט 28, 2008 בשעה 3:19 am

    פשוט איש מוכשר אסי דיין.

    שיר מצוין. תמיד חשבתי שהוא דבילי, ועכשיו שיניתי את דעתי.

    יופי של פוסט

  • שמואל  ביום אוגוסט 28, 2008 בשעה 8:26 am

    כן מוכשר, האסי דיין ציני במחוות קטנות לעמך , לאורך כל החיים שלו כקולנוען מסטול וכאיש הגות ציני וסרקסטי, הטקסט הזה נבע מהצורך לקחת את הפרחיות ברצינות ובלי המנגינה המילים היו נמחקות מזמן מתודעתנו. ואז בא גאון אחר וחיבר מנגינה ונתנו לתימניה הזמירית לשיר, ופתאום זה קיבל מפנה דרמטי ביחס לפרחות בישראל.

    מילים דביליות, ציניות, אפילו רעות.
    איכסססס.

  • מספר 666  ביום אוגוסט 28, 2008 בשעה 9:02 am

    בשנות השבעים .
    אם כי לדעתי הוא היגיע לשיא יצירתו כשהלחין שירי משוררים .
    ושירי שנות השבעים שלו זה כמעט כל מה שזוכרים מימנו .
    הוא עשה עוד שניים או שלושה להיטים בשנות השמונים והתשעים.
    אבל מישהו זוכר או מכיר שיר אחד ששוה משהו שהוא יצר בחמש עשרה השנים האחרונות ?
    הוא נראה לי כדמות של אדם שכל קיומו ופרסומו כיום מתבסס על כמה שירים שהלחין לפני יותר משלושים שנה .
    וכל השאר
    זה פוזה של "המאסטרו" שכבר לא מסוגל ליצור שום דבר וחי על תהילת העבר.

  • אגב  ביום אוגוסט 29, 2008 בשעה 10:00 pm

    שני פרצופים למחבר השיר :
    1. גזענות, ביזוי, השפלה, התנשאות,
    2. הערכה למחשבה חופשית,שבירת מוסכמות,לעג
    לתרבות ההשכלה

    בגלל שהשיר מחובר לגשש הכף נוטה ל- 2

    ועוד משהו : – שיר מעולה

  • Morya  ביום יוני 10, 2015 בשעה 7:51 am

    נראה כי עם הזמן הכינוי פרחה תפס תאוצה בהשפעת תרבות הפופ האמריקאית ושירים כמו פריחה של עופרה חזה היוו את אות הפתיחה לכניסת הטרנד המרושל למיינסטרים.

  • אורי  ביום ינואר 13, 2018 בשעה 5:44 pm

    כל פעם אני מגיע לאתר שלך אלי אשד.
    וכל פעם בול, בדיוק מה שחשבתי, אבל לא בדיוק ידעתי איך לנסח את זה.
    והערה קטנה: "קורעת את הים" שורה ענקית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: