מותו של מספר 2 : הרצח המוזר באלבניה

הרצח המסתורי באלבניה
על הספר של עיסמאיל קדארה "היורש"
תרגמה מצרפתית חגית בת –עדה, סדרת "נובלה " הוצאת כתר 2008

בימים אלו יצא לאור בהוצאת כתר ספרו של הסופר האלבני הנודע איסמעיל קדארה "היורש" ספר שלדעת רבים מתאר בצורה הקולעת ביותר את האווירה הקפקאית של פחד תככים בתוך בליל תככים וחשדות אין סופיים ובלתי ברורים ששררו בצמרת המדינה, כשהוא מנסה בספרו החדש לפתור תעלומה מימיו האחרונים של המשטר הקומוניסטי באלבניה.

הארץ

סמל אלבניה

רוני סומק

אלבניה. בדרך למבצר קרויה

                                       להוק בוצ'פאפא

 

הַמִּיץ שֶׁיִּסָּחֵט  מֵהֶעָלִים יִהְיֶה הַדְּיוֹ הַיְּרֻקָּה

בָּהּ אֶכְתֹּב אֶת עֲצֵי הַזַּיִת

בַּדֶּרֶךְ לַמִּבְצָר.

כָּאן הֵם לֹא שְׁתוּלִים כְּכַרְטִיסֵי בִּקּוּר

שֶׁנֹּחַ פִּזֵּר אַחֲרֵי

הַמַּבּוּל,

הֵם מַזְכֶּרֶת מֵהַנָּסִיךְ סְקַנְדֶרְבֶּג שֶׁצִּוָּה

בַּמֵּאָה הַחֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עַל כָּל חָתָן וְכַלָּה

לִשְׁתֹּל עֲשָׂרָה עֵצִים לִכְבוֹד אַהֲבָתָם.

תּוֹתְחֵי הַהִיסְטוֹרְיָה, אִם לְגַנְדֵּר אֶת הַשָּׂפָה,

לֹא נָדַמּוּ כָּאן מֵעוֹלָם. הָאֲדָמָה שֶׁדִּבְּרָה

בּוּלְגָּרִית, טוּרְקִית וְאִיטַלְקִית שׁוֹתֶקֶת

עַכְשָׁו בְּאַלְבָּנִית.

הַדָּם הַסָּפוּג בָּהּ עֲדַיִן פּוֹרֵץ מִמַּשְׁאֵבוֹת הַלֵּב,

וְעַל גִּזְעֵי הָעֵצִים נֶחֱרָט לֵב אַחֵר וּבְתוֹכוֹ

הַהַבְטָחָה, שֶׁבָּאַהֲבָה הַזֹּאת אַף אֶחָד לֹא

יַעֲצֹר אֶת הַמַּבּוּל.

 

( הופיע ב"שבו 18 " , באדיבות רוני סומק )

אלבניה היא ככל הנראה המדינה האירופית הפחות מוכרת במקומותינו. אין בכך להפתיע שכן בארץ זו נרמסה במגף מסומר של הרודנות האכזרית והקשוחה ביותר באירופה כולה במשך זמן שלטונו הממושך של אנוור הוג'ה, הרודן הקומוניסטי שמבחינת משך תקופתו כשליט בלתי מעורער, תואר המעיד על עצמו, הוא השלישי אחרי קסטרו בקובה וקים איל סונג בצפון קוריאה.

אך יחד-עם-זאת אל לנו לשכוח שבאלבניה ניצלו חייהם של יהודי אלבניה בידי האלבנים, ובסיום המלחמה נמצאו בה יותר יהודים משחיו בה בתחילתה. שינוי משמעותי זה נגרם באמצעות פליטים יהודים שהגיעו אליה ממקומות שונים למצוא בה מקלט מאחר וידעו שבארץ זו לא יאונה להם כל רע. מצב נדיר באותם זמנים שאף לא מדינה אחרת יכלה להבטיח להם.

הרודן

לאחר מלחמת העולם השנייה השתלט עליה הרודן אנור הוג'ה ששלט באלבניה במשך 40 שנים תמימות והשליט בה רודנות מהגרועות והשנואות ביותר עד מותו ב-1985. במהלך שנות שלטונו הארוכות הוג'ה עשה גם מספר דברים ראויים. הוא קידם את מעמד הנשים ופיתח את החינוך והפסיק את נקמות דם שהיו לקו אופי אנדמי במדינה. אבל מכל בחינה האחרת היה הוג'ה הקומוניסט הקשוח, הנוקשה והעיקש שמכולם.

 

אנוור הוג'ה עם נשוא הערצתו סטלין ושר החוץ שלו מולוטוב .

המשטרה החשאית של הוג'ה הסיגורימי הייתה כנראה הדורסנית ביותר בגוש הקומוניסטי כולו בלי להוציא מכלל זה את ברית המועצות או מזרח גרמניה, וכל אלבני שלישי נחקר על ידי חוקריה או נשלח על ידיהם למחנות מאסר. טיהורים בשלטון בוצעו שוב ושוב, פעם אחר פעם, ושוב בנוסח הבוטה של סטלין ומאו שאותם הוג'ה העריץ ואותם חיקה. באלבניה מעולם לא הייתה "הפשרה" והתמתנות ברוח התהליך שחל ביתר ארצות הגוש הקומוניסטי משנות השישים ואילך. אלבניה נשארה מדינה סטליניסטית קשוחה עד הסוף.
הרודן האלבני ניתק את קשרי אלבניה עם ברית המועצות רק לאחר מותו של סטלין הנערץ עליו היות ולדבריו הרוסים התרככו ונעשו "ליברליים" מדי לטעמו. במקביל, הוא שמר על יחסים הדוקים עם סין של מאו ונחשב לבן בריתה העיקרי של סין האדומה באירופה.

לאחר מות מאו כשגם הסינים נעשו "נגועים בליברליזם" חריף לשיפוטו של הוג'ה הוא ניתק את הקשרים ובתהליך זה הפך את ארצו לסלע מבודד חמוש ומחכה להתקפה בכל רגע מכל פינה אפשרית ובראש ובראשונה חשש משתי השנואות העיקריות שחברו לדעתו בצרוף מוזר. האחת היא בעלת בריתו לשעבר ברית המועצות והשניה היא מדינה שעימה לא היה לאלבניה קשר כלשהו, ישראל.

על מנת להתגונן מפני ההתקפה הבלתי נמנעת על אלבניה כפי שחשדנותו המופלגת הולידה בראשה ההוזה, חפר ובנה הוג'ה כמעט מיליון בונקרים במדינה (שבע מאות וחמישים אלף בונקרים במדינה של שלושה מליון אזרחים).

Pill boxes in Albania built during Hoxha's rule to avert possible external invasion. Over half a million were built.
בתהליך הזוי זה אלבניה הפכה לאנומליה מוזרה, כמעט פתטית, אפילו בגוש הקומוניסטי. היא היתה למעין צפון קוריאה של מזרח אירופה.

הדמות האלבנית היחידה ששמה הצמיח כנפיים וחצה במעוף את מסך הברזל בין אלבניה לשאר העולם היה של הסופר איסמעיל קדרה שנודע כגדול סופרי אלבניה והמועמד הקבוע שלה לזכייה בפרס נובל על ספריו שמספרים על אלבניה ועברה. אולם מוזר הדבר שכל עוד נמשכו ימי שלטונו של הוג'ה נשאר קאדרה בארץ כאזרח רצוי (אם כי מידי פעם היו לו בעיות עם הצנזורה ונאסר עליו לכתוב למשך כמה שנים) .
https://i0.wp.com/www.elconfidencial.com/fotos/ocio/2009062460premiodentro.jpg
רק לאחר פטירתו של הרודן טרח קדארה לגלות מהארץ מרצונו ולעבור לחיים הנוחים יותר בפריז. צעד שעשה בזמן שארצו כבר הייתה קרובה לסף הדמוקרטיה, תהליך שהשלימה כעבור שנתיים. הוא הסביר שהגירתו דווקא נועדה לקרב את התמוטטות המשטר, אולם מעשה זה שלו שעמד כנראה בסתירה מסוימת למציאות השאיר טעם מר בפיהם של רבים באלבניה של היום קאדרה נראה כ"עריק " שנטש את מדינתו בימיה הקשים ביותר ,ובלשון המעטה הוא אינו זוכה כיום לאהדה רבה שם.

. מאידך היה זה בצרפת שספריו החלו להתפרסם והקנו לו תהילה ומשם תורגמו ללשונות אחרות וזכו בקהלים בארצות רבות אחרות.

אחדים מבין ספריו תורגמו לעברית.

ספרו הראשון "גנרל צבא המתים  " עוסק באלבניה של שנות החמישים והוא סיפורו של גנרל איטלקי שלחם שם בימי מלחמת העולם השנייה ויוצא לבקר את קברי פיקודיו שנהרגו באלבניה.

השנה השחורה מצעד הכלולות קפא בקרח

ספרו השני שתורגם לעברית " השנה השחורה. מצעד הכלולות קפא בקרח / מצרפתית: אביטל ענבר, ספרית מעריב, תשנ"א, 1991הוא קובץ של שני סיפורים שאחד מהם הוא סיפור היסטורי עוסק באלבניה הכאוטית של שנות העשרים והשלושים.
הטוב שבכולם ה"פירמידה ", שתורגם מהמקור האלבני בידי המשורר רמי סערי (כל השאר כמקובל בעולם תורגמו מהתירגום לצרפתית ) אינו עוסק לכאורה באלבניה, אלא דווקא בבניית הפירמידה הגדולה של מצרים אלפי שנים לפני הספירה. אכן הספר הוא אלגוריה שקופה מאוד שבמרכזה לאנוור הוג'ה המגלומן המגולם בדמות פרעה מצרי קדמון כיאופס והפירמידה שלו מוצגת כאם הראשה הקדומה למיזם הבונקרים המונומנטאלי של הוג'ה.

עוד ספר של קאדרה שתורגם בידי סערי מהמקור האלבני הוא : אפריל שבור. /    ירושלים :   כתר,   2010(Oרומן העוסק במאבק בין המסורת לקדמה באלבניה של תחילת המאה ה-.20

היורש

מחמד סאו מספר 2 והיורש של הוג'ה במשך עשרות שנים עד שנרצח בידי גורם מיסתורי .
וכעת בספרו החדש "היורש" חוזר קדארה אל אחד האירועים הביזאריים והמסתוריים ביותר בתולדותיה של אלבניה המודרנית אירוע שהטיל צל כבד על ימיו האחרונים של הרודן הוג'ה, הרצחו של היורש המיועד לשלטון באלבניה מחמד סאו שהיה שותפו של הוג'ה לשלטון, ומבצעו או מבצעיו טרם נחשפו.

במשך עשרות שנים למעשה מהימים הראשונים היה מחמד סאו מספר שניים הקבוע של הוג'ה. הוג'ה קיים סביבו פולחן אישיות אבל זה תמיד נתפש כדבר מובן מאליו שבסופו של תהליך צפוי סאו לתפוס את מקומו.

סאו היה מטבע הדברים טיפוס קשוח ואכזר בדיוק כמו מנהיגו. המנהיג הסובייטי מיקויאן שלא היה ידוע ב"צמחונותו" ציטט פעם ב-1961 את האימרה של סאו: "מי שמתווכח עם המנהיגות יכווה בלחיו יקבל יריקה בפרצופו ואם יש צורך יחטוף גם כדור בראשו."

 

התעלומה 

 

 

 
כעבור כעשרים שנה התגלה סאו כנביא כאשר חווה את האימרה שלו על בשרו. בדצמבר 1981 נמצא סאו מת בביתו עם קליע קטלני בראשו.

יש חילוקי דעות עד עצם היום הזה מה בעצם קרה שם. על פי ההכרזה הרשמית סאו התאבד כתוצאה מהתמוטטות עצבים. מאוחר יותר נטען כהבהרה שהוא היה במקביל מרגל של הסי אי אי, של אמ. אי-5 הבריטי ושל הקג.ב. הסובייטי וגם כסוכן של היוגוסלבים של טיטו. על פי ההודעה הוא היה סוכן "מרובע" שהצליח להתפתל ולחמוק כנחש והגיע לדרגה הבכירה ביותר של השלטון והתמקם שם במשך עשרות שנים, ואף ותיכנן התנקשות בחיי הוג'ה
כצפוי לאחר הודעה כזאת כל נאמניו של סאו נאסרו או הוגלו במסע טיהורים נרחב. אלמנתו של סאו ושניים מבניו נאסרו בהאשמות שונות ומשונות או ללא הסבר כלל, והוגלו מהבירה טיראנה כמקובל במשטר.

סאו עצמו נקבר באתר זבל על מנת להפגין את הבוז שהשלטון חש כלפיו.

הוג'ה אף טרח ופירסם ספר בשנת 1982 שבו כמה פרקים הוקדשו להתקפות על סאו ותרומתו לאלבניה (אם כי הרודן נמנע משום מה להסביר בצורה משכנעת כיצד מרגל מרובע כזה נשאר בצדו במשך כ-40 שנה מבלי להיחשף). "הוא נקבר ככלב", סיכם הרודן בבוז את תיאור הפרשה. לאחר מכן שמו של סאו נמחק מההיסטוריה הרשמית של הארץ. הוג'ה הלך לעולמו ב-1985 ונחסך ממנו לראות את רפורמות הגלסנוסט של מיכאיל גורבצ'וב. את מקומו תפס יורשו רמיז עליה.

אך כעבור שנים אחדות אלבניה הפכה לבסוף למדינה דמוקרטית כמו יתר הארצות הקומוניסטיות של מזרח אירופה.

אז מה בעצם קרה שם ? איך ולמה מת סאו ?

זה לא באמת ברור עד עצם היום הזה. הסברה המקובלת היא שהוג'ה כמובן מאליו היה קשור לרצח ויש טוענים שהוא נתן הוראה לחסל את סגנו הוותיק בגלל שהציע לפתוח את אלבניה לעולם בכדי להחלץ מבדידותה הכפויה.

רמיז אליה יורשו של הוג'ה בשלטון . האם הוא עמד מאחורי רצח סאו ?

הצעה אחרת סבירה יותר היא שהוג'ה החליט להחליף את היורש שלו ביורש אחר צעיר ומקובל יותר על ההמונים, רמיז אליה. הוג'ה ידע שסאו יתנגד לכך ולכן חיסלו. ככל הנראה הוג'ה האשים את סאו בכינוס של מנהיגי המפלגה בכך שבנו נישא לבת של משפחה בורגנית, "פשע בל יכופר" כנראה במפלגה הקומוניסטית של אלבניה ולכן קרא לסלקו .על פי טענה אחת הוג'ה אף ירה בו במו ידיו לחסלו. סיפור זה התפשט אף כי דבר זה לא נראה סביר לאור מצבו הבריאותי הקשה של הוג'ה באותו פרק זמן. אבל לעולם אין לדעת. לפחות לא בעת כתיבת שורות אלה.

בדיאבד הפרשה מדהימה מאחר שאירעה בשלב כל כך מאוחר בתולדות הקומוניזם האלבני ומזכירה רק פרשיות רצח שאירעו עשרות שנים קודם לכן. לי זה כלל לא ברור מדוע הוג'ה עמד מאחורי החיסול האלים, בעת שעל נקלה יכול היה לעצרו, לאסרו ולנהל נגדו משפט ראווה כמקובל. במצב של מבוכה כזאת צפה ועולה האפשרות שאולי ככלות הכל בניגוד לצפוי לא הוג'ה היה אחראי לרצח אלא רק ניצל אותו בדיעבד.

ואולי סאו באמת התאבד ?

הספר

 

איסמעיל קדארה שהיה במקום והכיר היטב את הנפשות הפועלות מתאר את הפרשה בצורה חצי בדיונית בספרו "היורש". חובה לציין כי כבר לפני קדארה היה בנמצא חומר מצויין לכתיבת ספר בלשי רב מכר על פרשת רצח במדינה טוטליטארית. האם הרודן הוא אכן הרוצח כפי שמצפים הכל ? ואולי אחרי הכל אין לו קשר לעניין?

אלא שקדארה החליט לעשות את הבלתי צפוי ונמנע מליצור רומן בלשי "רגיל". הוא משנה קצת את הנסיבות. במרכז הסיפור עומדת בתו של היורש שמתחתנת עם בן משפחה בורגנית ומביאה לכאורה לנפילת אביה .אולם כל העניין נשאר במכוון אפוף מסתורין בלתי מפוענח. אין זה ברור על מה ולמה מת היורש, ומסביב רוחשות רק שמועות שונות. מופצים רמזים שונים אך מתגבר הרושם שאיש ואולי גם השליט הכל יכול עצמו אינו יודע מה באמת קרה שם.

הספר מוצג כמונולוגים של כמה דמויות כמו של בתו של היורש שאולי הביאה לנפילתו, של מספר 3 בשלטון (הלא הוא ראמיז עליה) שהסתובב ליד ביתו בלילות ואולי רצח אותו כדי שיפנה את הדרך, של המנהיג עצמו שלרשותו עמדה מנהרה מיוחדת שהובילה מביתו היישר לחדרו של היורש, ולבסוף מונולוג הנישא בידי רוחו של היורש עצמו שגם הוא כמסתבר, נמצא במבוכי אפלה כמו שאר הדמויות לגבי מה שבעצם קרה.
ובכל זאת …הסופר חושף לפנינו כבדרך אגב בעמודים האחרונים של הספר את זהות הרוצח/ת וזה אינו מי שציפינו.

 

אז מה יש לנו כאן ?

מי שמחפש סיפור בלשי המתרחש בארץ אקזוטית ומנסה לפענח תעלומת רצח מיסתורית אמיתית יתאכזב, אם כי דומה שפיתרון כלשהוא ניתן אבל הוא לא באמת משכנע וכנראה הייתה בכך כוונה. כספר בלשי זהו ספר גרוע מאין כמוהו, מאחר ששום דבר אינו ברור אפילו כשאנו נכנסים לראשיהם של כל החשודים ברצח ואפילו לפיתולי מוחו של הנרצח עצמו.

אבל לעומת זאת מי שמחפש ספר שמתאר את האווירה רווית הפחדים והחשדות של שלטון טוטליטרי פרנואידי לחלוטין לא יתאכזב. קאדרה מצליח להעביר את האווירה הקודרת במדינה שבה הכל סתום והכל מבולבל והאמת היא הדבר הפחות מוצק מכל. אפילו בני המעמד השליט במדינה הדחויה ואפילו השליט האבסולוטי עצמו אינו יודע היכן הוא עומד. כאמור, כל זה מעוצב ביכולת אמנותית רבה.

מדובר בספר מומלץ לקריאה לכל מי שרוצה לחוש את אווירת החיים הקודרים במשטר טוטליטארי. הוא איננו מומלץ למי שמחפש ספר בלשי בנוסח סיפורי שרלוק הולמס ואגתה כריסטי שבו הכל מוצא את פתרונו בהיגיון ובתחכום. כמדומה שקדארה רומז לנו שאין לחפש היגיון כזה במדינה כמו אלבניה או בחברה האנושית בכלל.

נספח :אלבנית בעברית: עוד ספרים של קאדרה בעברית

גנרל צבא המתים /מצרפתית: דניאל יבזורי. : ספרית פועלים, תשמ"ח, 1987
השנה השחורה. מצעד הכלולות קפא בקרח / מצרפתית: אביטל ענבר, ספרית מעריב, תשנ"א, 1991
הפירמידה /איסמעיל קאדרה ; תרגם מאלבנית: רמי סערי ; אחרית דבר: אורלי גולדוסר ורמי סערי כרמל 2000
היורש /אסמעיל קדארה ; מצרפתית – חגית בת-עדה כתר .2008.

אפריל שבור, תורגם מאלבנית בידי רמי סערי, הוצאת כתר, 2010

התאונה, תורגם מאלבנית בידי רמי סערי, הוצאת כתר, 2012

תורגמו לעברית  גם דברי שירה אלבנית ובהם של המשורר והמתרגם הוקזנאל בוצ'פפה שמחזור שיריו "עיניים " בתירגום ( מאנגלית ) קובי אור הופיעו ב"עיתון 77" ולאחרונה באתר זה .

אלבניה בשפה העברית .

על אלבניה קיים בעברית מספר מצומצם ביותר של ספרים ואלו הם :

 

ספר הרפתקאות על אלבניה :

 

  • קרל מאי

    karl may albaznya 1

  • המנהיג הצהוב.. עברית ה. נבר ( נחמיה רבן ) .הוצאת א.זלקוביץ 1954

    בגרמנית :

  • karl may albanya 2

    Durch das Land der Skipetaren (1892)

    גיבורו של קרל מאי קרא בן נמסי באיזורי אלבניה של היום.

ספר ריגול על אלבניה

המעצמה השישית. מאת "ברט ויטפורד " (  אשר דורי.)  הוצאת רמדור  1972. מהדורה שנייה . 1983. רומן ריגול על הסוכן החשאי מסוקס האצבעות פטריק קים היוצא לחטוף פצצה גרעינית שהסינים מעבירים לרשות אלבניה על מנת שתוכל לאיים עימה על שאר אירופה. ספר שמזכיר מאוד את הנעשה היום עם איראן.

ספרי ילדים על אלבניה :

– גלילה  רון פדר עמית   אלבניה: שודדי הים האדריאטי. /   סדרת משימה עולמית ,מספר 12  איורים: מירב שדה – לביא.  מושב בן-שמן : מודן, 2012.

הבלקנים /אדמונד סטילמן ועורכי לייף ; [מאנגלית: אהרון אמיר ספרית מעריב, 1979
אריה הראל

בין סין לברית המועצות הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה .( המתאר בין השאר את המעבר של הוג'ה מהשפעה  של ברית המועצות להשפעתה של סין )
שאול שי הטרור האסלאמי והבלקן :האסלם ופיגועי ההתאבדות הרצליה : מפעלות המרכז הבינתחומי, הרצליה, 2006

ספרים על אלבניה בתקופת השואה

יצחק אדיז'סילדות במקלט אלבניה /  עריכה: רפאל יוליוס. הבאה לדפוס: אביטל סף ‬,הוצאת יד ושם 1994

פרק מהספר על החיים במסתור

פרק מהספר על פרטיזנים יהודים

מנדיל גברא תמונות בשחור לבן ( בעריכת אריה חשביה () הוצאת מילוא 2001

תמונות בשחור – לבן הוא סיפורו היוצא דופן של ילד שנולד ביוגוסלוויה, עבר את שנות מלחמת העולם השנייה במסתור באלבניה, הצליח לשרוד בשנות השואה תודות לשורה של מעשי נסים – חלקם פרי מזל עיוור וחלקם פרי תושייתו המופלאה של אביו.
בסה, מילה של כבוד : מוסלמים אלבניים שהצילו יהודים בשואה/ צלם: נורמן גרשמן ; [אוצרת התערוכה: יהודית שן-דריד ושם 2007

כתבה על התערוכה

.  עברית באלבנית

"סימן הנגיסה " ספר שירים מאת רוני סומק במהדורה שניה באלבנית.

ולהלן רשימה של ספרים עבריים שתורגמו לאלבנית באדיבות המכון לתרגום ספרים בעברית וכפי שאפשר לראות ישנם רק ארבעה סופרים ישראליים שזכו לתשומת לב בארצו של הוג"ה.
1. התנ"ך תורגם לאלבנית לראשונה במאה ה-18 ותרגום חדש שלו נעשה ב-1993 לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי .
. 2. יהודה עמיחי – אוסף שירים – 1997, Dituria
3. אפרים קישון – אוסף סיפורים – 1994, Shtepia Botuese Enciklopedike
4. אפרים קישון – אוסף סיפורים – 1998, Shtepia Botuese Koci
5.. אורי אורלב – חיית החושך – 1998, Botimet Toena
6. רוני סומק –  סימן הנגיסה קובץ שירים – יצא לאור בשתי הוצאות שונות . אחת אקדמאית ואחת פופולארית   2001, Ader ,2001; Dudaj

"סימן נגיסה" מאת רוני סומק במהדורה ראשונה באלבנית בהוצאה אקדמאית .

7. רוני סומק/שירלי סומק – כפתור הצחוק – 2006 , Geer

 

המהדורה האלבנית של  ספר הילדים "כפתור הצחוק " מאת רוני ושירלי סומק

ציור של רוני סומק הופיע ב"שבו 18"

קישורים רלבנטייים על "היורש " ועל אלבניה

הפרק הראשון של "היורש "

איסמעיל קדרה בויקיפדיה

פרטים על קדרה

מיהו אישמעיל קאדרה

קולו של קאדרה הוא יוצא דופן

לתרגם את קאדרה לאנגלית

על קאדרה ועל חוסר תרגומים לאנגלית משפות אחרות

עוד ספר של קאדרה על הוג'ה וסאו

אלבניה בויקיפדיה

בלוגר על אלבניה

אנואר הוג'ה רודן אלבניה 

ביוגרפיה של הוג'ה

עוד ביוגרפיה של הוג'ה

גרסת בנו של הוג'ה

פרויייקט הבונקרים של הוג'ה

ארכיב יצירות של הוג'ה

מחמט סנו היורש

סאו "מתאבד "

הוג'ה תווקף את סאו

רמיז אליה

כנס על הצלת יהודי אלבניה בשואה

בסה :תערוכה על יהודי אלבניה בשואה
חסידי אומות העולם באלבניה

"עיניים ": מחזור שירים של משורר אלבני

רוני סומק מסביב לעולם ( וגם באלבניה)

 

עטיפת המהדורה האלבנית של "היורש "

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עמי סלנט  On אוגוסט 30, 2008 at 12:48 pm

    אלי ,

    תודה על רשימה מרתקת !!
    בהחלט סקירה טובה שגילתה לנו על עולם בלתי מוכר.

    עמי סלנט

  • שירה  On אוגוסט 30, 2008 at 11:52 pm

    לאלי שלום
    בלי קשר- הייתי רוצה מאד שתכתוב על חלקם של הרומנים בשואה ועל גורלה של יהדות רומניה בתקופה זו.
    או לפחות אנא הפנה אותי לספרות בנושא זה במידה ונכתבו ספרים או מאמרים על הנושא. מודה לך מאד . שירה

  • עידן  On אוגוסט 31, 2008 at 4:18 am

    יש הרבה מידע באינטרנט בנושא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: