ההיסטוריון הישראלי של ה"ביטלס " : על תופעת "הביטלמניה " בישראל

 

כתבה מיוחדת לרגל ביקורו של פול מקרטני בישראל

לרגל ביקורו של הזמר המפורסם פול מקרטני בישראל ,וגם לרגל פירסום  הספר המחקרי בעברי של עודד היילברגר "אנגליה חולמת :הביטלס,אנגליה ושנות השישים " שעוסק בלהקה שהפכה לאחת התופעות התרבותיות המרכזיות של  המאה ההעשרים,להלן ראיון מקיף עם אספן הביטלס הגדול ביותר  של מדינת ישראל וההיסטוריון שלהם,ירדן אוריאל .

 וגם סקירה קצרה וראשונה מסוגה  על השפעתם של הביטלס  בשדה הספר העברי. 

 


בימים אלו ביקר בישראל הזמר המפורסם ביותר בעולם  שריד להקת "החיפושיות " הלהקה המפורסמת ביותר של כל הזמנים  ,  פול מקרטני  

 ובמקביל יצא לאור ספר  מחקרי חדש בעברית על הביטלס כמעט ראשון מסוגו וגם כן בימים אלו ממש הופיע בהוצאת כרמל הספר אנגליה חולמת – הביטלס, אנגליה ושנות השישים  "של עודד היילברונר.

 ספר המתיימר להיות המחקר המקיף הראשון בישראל על  הלהקה שהפכה לאחת התופעות התרבותיות המרכזיות של  המאה העשרים.

 

 

  

קריקטורה מאת שלמה כהן  

פול מקרטני אחד משני השרידים של להקת הרוק והקבוצה המוזיקלית המפורסמת ביותר של המאה העשרים מבקר בימים אלה בישראל. הביקור לא חסר קשיים התקבלו איומי התנקשות בחייו מגורמים איסלאמיים קיצוניים .
והכל זוכרים את הפעם הקודמת כאשר הביטלס כלהקה לא היגיעו לישראל .כידוע אי אז בשנות השישים הביטלס הוזמנו לבקר בישראל והעניין בוטל. יש האומרים בגלל התנגדות אביו של הפוליטיקאי והסופר יוסי שריד מנכ"ל משרד החינוך דאז( יוסי שריד הכחיש במאמר נרגש )  יש אומרים בגלל התנגדות אמרגן מתחרה ומקנא גיורא גודיק ששיכנע את הרשויות לא לתמוך בביקורים אלו .

מחקר חדש שהתפרסם בימים אלו הראה שהתשובה האמיתית לשאלה מי נתן את ההוראה לעצור את ביקור הביטאלס אז בארץ היא שונה מאוד.
אכל שהחובבים הישראלים יכלו להתנחם בו היה במפגש של העיתונאי וחבר הכנסת עקיבא נוף עם ג'ון לנון ואישתו יוקו אונו לאחר שהלהקה האגדתית כבר התפרקה מפגש ממושך שבמהלכו נוף אף שיכנע את לנון לשיר שיר שכתב בעברית !
ובכל זאת לביטלס כמו בכל מקום אחר הייתה השפעה גדולה גם בישראל.
ועד עצם היום הזה כאשר שיריהם שימשו כפס קול עבור פרקי סדרת הילדים "השמיניה ". שיוצרה גיורא חמיצר חובב ביטלס מושבע דאג להכניס לפס הקול שלה את כל שירי הביטלס כדרך להראות על קשר בין דור השמיניה האולטרה מתוחכם והדור של הוריהם ( ומן הסתם גם כדי לחבר יותר בין הצופים הצעירים והוריהם )
לביטלס אף קמו שני היסטוריונים חובבים לא אקדמאיים בישראל ירדן אוריאל ויואב קוטנר .

 מחקר החיפושיות בישראל

 

 

קריקטורה מאתר ימי הולדת

  ד"ר עודד  היילברונר כתב  בהקדמתו :
השפה העברית היא בין היחידות שבה לא הופיע כלל עד היום מחקר מקיף על תרבות הביטלס …העדרו של תיאור התופעה ושל הסבר שלה מן הבחינה ההיסטורית התרבותית והחברתית מזכירה את האיסור על כניסתם לישראל בשנת 1964. נראה כי זולת שיריהם לא רואים בישראל בתרבות הביטלס תרבות הראוייה להתייחסות מעמיקה.
לא מדוייק בכלל.
האמת היא שהביטלס כן זכו לתיאור מפורט מכל הבחינות  בעברית בפרויקט  היסטורי ענק.

  אך פרוייקט  זה לא היה בכתב אלא ברדיו כפרוייקט ענק של החובב הידוע ביותר של הביטלס בישראל  הלא הוא העורך המוזיקלי והיסטוריון מוזיקת הפופ יואב קוטנר שיצר סדרה מקיפה ופרטנית ביותר על תולדותיהם ברדיו בשם "מסע הקסם המסתורי ".

 וחובב אחר ירדן אוריאל החל לתאר את תולדותיהם בסדרה של   שחיבר שני ספרים על תולדות הביטלס ממה שהיה אמור להיותה פתיח לסדרה מקיפה ביותר על ההיסטוריה שלהם סדרה שנעצרה למרבית הצער עם הכרך השני שבו אוריאל החל לתאר את ראשית פרסומם. .

 

ראיון עם היסטוריון "החיפושיות" 

 

 

ירדן אוריאל הוא  האספן הגדול ביותר והמומחה ביותר לביטלס בישראל אם כי ידוע פחות בציבור הרחב מיואב קוטנר.ולהלן ראיון עם ירדן אוריאל .

 מה מושך אותך כל כך בביטלס בהשווואה לכל להקה אחרת ?.
ירדן אוריאל : דבר ראשון – המוסיקה. מעבר לכך – ההרכב האנושי של חברי הלהקה. צירוף נדיר של ארבעה אנשים מוכשרים ומיוחדים – כל אחד בדרכו שלו. הביטלס הם להקה שקל להזדהות איתה, אך בו בזמן יש בה עומק שיעסיק חוקרים ומחברי ספרים עוד שנים רבות.
איך הפכת להיות חובב אספן של הביטלס?

 אוריאל :

 מן הסתם אפשר להאשים בזה, כמו תמיד, את האם היהודיה. אמא שלי אהבה אותם (באופן סביר ושקול) כך שגדלתי על המוסיקה שלהם תרתי משמע. האלבומים הראשונים שלי היו אלו אותם היא רכשה. בסביבות גיל 12 התחלתי לקנות אלבומים שלהם בעצמי ולאט לאט זה הפך לאספנות שיטתית שהתפתחה והתפרסה על פני תחומים שונים כספרים, חולצות, סיכות , וכיום סרטי די וי די וכל מוצר אחר שאפשר להעלות על הדעת שקשור לחיפושיות.

 אגב האם זה נכון שהיה מוזיאון ביטלס בישראל באיוזר קרית אונו ?

 , ירדן אוריאל :  ישנה ספריה ציבורית באיזור  בגני תקווה, המתהדרת באגף שלם של ספרי ביטלס. הם מתגאים בהיותם הספריה בעלת אוסף הספרים הגדול ביותר בארץ בתחום. כספרייה ציבורית הם צודקים, אך אינם עומדים בשורה אחת עם כמה אוספים פרטיים שאני מכיר.

 

 סט של נייר מכתבים של   הביטלס משנות השמונים  

 

יש לך קשרים עם חובבים אחרים של הביטלס ?
הקשרים שלי הם בעיקר עם אספנים מחו"ל. חלקם אני מכיר מעל 10 שנים. בארץ לעומת זאת, אינני מכיר הרבה חובבים אחרים. כיום אני בקשר עם לא יותר משלושה חובבי ביטלס ישראלים. מדי פעם פונים אלי תלמידים ואף סטודנטים שעושים עבודה כלשהי בנושא הביטלס על מנת שאעזור להם. פעם אפילו התקשר אלי ילד ושאל אותי אם אסכים לתת לו את האוסף שלי. כשאמרתי לו שלא אוכל כי זה תחביב שלא אוכל לוותר עליו, הוא שאל אם אסכים להוריש לו את זה בצוואה שלי…
בעבר הייתי יותר מעורב בתחום המקומי. ערכתי הקרנות וידאו ברחבי הארץ, שידרתי תכניות ברשת ג' (כשעוד שידרה מוסיקה לועזית) וברדיו האיזורי, פרסמתי כתבות בעיתונים שונים, אבל מאז עשיתי את הבחירות שלי בחיים. הביטלס הינם תחביב נחמד אולם עיקר חיי הוא משפחתי ועבודתי.
הקשרים עם חו"ל הם רגועים באופיים. בארץ לעומת זאת אנשים יותר תובעניים. בעבר התארחתי בפורומים מחו"ל בתחום. ריכזו עבורי את השאלות ואני עניתי על כולן זמן קצר לאחר מכן. זה מקובל. אפילו מקארטני עושה זאת כך – אם יותר לי להיתלות באילנות גבוהים.

 בארץ לעומת זאת פנו אלי לא מזמן בהצעה דומה, אולם לאחר התכתבות קצרה, כשהתברר לזו שפנתה אלי כי אינני מעוניין להשתתף בצ'ט חי אלא רק לענות על שאלות שיועברו אלי מראש, היא לא טרחה אפילו לענות לתשובה ששלחתי לה.

  זו דוגמה לבעיית הקשר בארץ ומדוע אינני שש יותר לתרום לסצינה המקומית. לו דברים היו קורים אחרת, הייתי מסדר לאותו פורום אורחים נכבדים יותר ממני, עימם אני בקשר, כמו מבקר המוסיקה של הניו יורקטיים, שחיבר בעצמו ספר על הביטלס ומארק לואיסון, שספריו בתחום נחשבים לחשובים ביותר.

 

 

 כתבת שני ספרים בסדרה על  תולדות הביטלס שנפסקה.  למה הפסקת את הסדרה ומה תיכננת לעשות שלא בוצע ?
 אוריאל: במקור תיכננתי להוציא סדרה בת עשרה ספרים, כל אחד מהם בן מאה ומשהו עמודים, שתתמקד בסיפור חייהם של ארבעה אנשים רגילים שעשו דברים בלתי רגילים. יש אנשים המתעניינים בצד הטכני של הביטלס – כלי המוסיקה שלהם, האקורדים אותם הם ניגנו ומספר הביצועים שהקליטו לכל שיר ושיר. אני החלטתי להתמקד בפן האנושי ולהציגו כסיפור עלילה. היו שהאשימו אותי ברדידות בשל כך והיו שהבינו וכיבדו אותי על בחירתי. הכל עניין של טעם.
כמו כן, בתור אספן מצא חן בעיני הרעיון שהפרוייקט יהיה מורכב ממספר פרטים (ספרים) נפרדים שכל אחד מהם מהווה חלק אינטגרלי של הפרוייקט השלם. הספקתי להוציא שניים, כאשר את השני הפקתי בתמיכת חברת "אפל", החברה של הביטלס ואת ההקדמה לו כתב ביל הארי, ידיד קרוב של ג'ון לנון שליווה את הביטלס בראשית דרכם וסייע להם.
מאז הספקתי לכתוב את הפרק הראשון של הספר השלישי בלבד. לא מצאתי זמן להמשיך. המשפחה, העבודה והחיים בכללותם תבעו את שלהם.
לספר השלישי תכננתי לבקש ממארק לואיסון שיכתוב עבורו הקדמה. חברת אפל הייתה אמורה להעביר לי בבוא הזמן תמונות נדירות כל מנת שאשלבם בספר. כאמור, הדבר לא יצא לפועל בינתיים.
לפני כשנתיים עלה במוחי רעיון להוציא את שני הספרים יחד עם תוספות, משחק ג'אווה של הביטלס שידידה מתכנתת שלי יצרה ואולי אפילו ספר נוסף בפורמט PDF על דיסק. אלא שדיון בו נתקלתי באחד הפורומים באינטרנט עורר בי שאלות מהותיות לגבי כדאיותו. אחד החכמים באותו פורום הכריז אז שהוא בעיקרון לא קונה דיסקים. הוא מוריד אותם מהאינטרנט וכי לא צריך לשלם עבור מוסיקה. רוב החברים בפורום די הסכימו איתו. אף אחד לא הגן על זכות האמן על יצירתו. הבנתי שעל אותו עיקרון, אשקיע כסף, זמן ומוטיבציה רק על מנת שמישהו כמו אותו כוכב יוכל להעלות את פרי עמלי לאינטרנט ולחלוק אותו עם האחרים בשם העיקרון המקודש. אני מקבל את זכותם לחופש המידע, אבל מסרב לממן אותו מכספי. הוגן, לא?
במילים אחרות, במציאות אחרת בזמן אחר הייתי עושה את הפרוייקט ומשקיע בשיווקו.
בכל אופן יום אחד, כאשר אתפנה מעיסוקי, אשלים את הספר הנ"ל ואמשיך הלאה, לבאים בתור. הדבר יקרה. יתכן אמנם שאצטרך לצאת לפנסיה לשם כך, אבל בסופו של דבר אכן אמצא את הזמן להמשיך את הפרויקט.

 

 

אביך  הסופר מירון אוריאל  שכידוע תרם רבות לספרות  הפופולארית בישראל עם  מאות ספרים  וחוברות  ובהם סיפורי טרזן מערבונים של"בוק ג'ונס " ו"סטלגים " וכתב תחת   עשרות שמות בדויים ,גילה אי פעם עניין בביטלס?ירדן :  אבי נתן לי יד חופשית. מעולם לא הגביל או ביקר אותי. להיפך. כשנתקל בפריטים מעניינים הקשורים לביטלס במהלך עבודתו, הוא נהג להביא לי אותם.
כאשר ג'ון לנון נרצח הוא פנה אלי ברצינות והביע את תנחומיו. מעבר לכך, ככול הזכור לי, לא דיברנו מעולם על שירי הביטלס עצמם. הוא אהב מוסיקה קלאסית בעיקר. אגב, בשנותיו האחרונות הוא הביע דווקא את אהבתו לשיר CREEP של רדיוהד. לא היה לו מושג מי זה טום יורק, אבל הוא בהחלט ידע להעריך שיר טוב כששמע אותו.

? ואם כבר אתה התעניינת ביצירות שלו שהן כיום מושא בפני עצמן לאספנים ?
אוריאל : את ספריו של אבי קראתי כנער צעיר באמצע שנות השבעים. מצאתי אותם בבוידם בבית הורי, שהיה מלא בספרים מסוגים שונים. אהבתי במיוחד את כרכי חוברות "טרזן". האמת היא שבמשך תקופה ארוכה לא ידעתי שהוא כתב זאת. הוא מעולם לא הודה בכך. נהגנו לצחוק יחד על שמות הנבלים השונים בחוברות ועל הדמיון חסר הגבולות שבהם ובזה זה הסתכם. בסופו של דבר אמי הייתה זו שהדליפה לי את הסוד הגדול.
לא אוכל לענות על השאלה מה דעתי על ספריו כיום, מאחר ולא שבתי לעיין בהם מאז קראתי אותם לראשונה. אפשר לומר שבכך אני הולך בדרכו של אבי. גם הוא הפנה להם עורף ולא שב לעסוק בהם לאחר שסיים לכתוב אותם. האמת היא שאינני מרגיש צורך לחזור אליהם מאחר והם לא היו חלק מעולמו כפי שאני הכרתי אותו.

ההיסטוריון השני של הביטלס בישראל

 

יואב קוטנר

לצידו של ירדן אוריאל קם עוד היסטוריון ישראלי ללהקת "הביטלס " בישראל  מפורסםהרבה יותר.הלא הוא השדרן והעורךהמוזיקאלי והמומחה למוזיקת רוק ישראלית וזרה  יואב קוטנר.קוטנר יצר את תכנית הרדיו "פול מקרטני מת " ב- 1975) בעזרתו של חבר ירושלמי בשם עודד היילברונר (כיום דוקטור מכובד ומחבר ספר חדש על הביטלס ) תוכנית שאותה קריין רם תדמור ועסקה בכל השמועות ותיאוריות הקונספירציה המוזרות שצצו באמצע שנות השישים על מותו כביכול של מקרטני והחלפתו בכפיל הנראה בדיוק כמוהו .זוהי תוכנית רדיו המשלבת בתוכה מתח ובידור והייתה למעשה מתיחה אחת גדולה .יואב קוטנר הביא כמעט את כל התימוכין האפשריים לשמועה והותיר רושם ברור מאוד על המאזינים הנדהמים כאילו מקרתני באמת מת ואת מקומו תפס מתחזה .

תוכנית זאת שודרה בשתי גרסאות שונות. .
הגרסה הראשונה של התכנית הוקלטה ב-1975 בהגשתו של רן תדמור, שהיה אז ה-כוכב בין קרייני גלי צה"ל והגשתו, בטון הנכון של רצינות כבדה ומצמררת במיוחד בקטע מצמרר שבו הקריין חוזר כמו מנטרה שוב ושוב על המילים "פול מקרטני מת " , סייעה רבות להצלחת התכנית.התכנית עוררה תשומת לב כה רבה עד שזכתה ב-1976 בפרס רשות השידור.
ב-/1977. קוטנר החליט כי טוב הוא עשה גירסה שנייה משופרת וערוכה טכנית טוב יותר ( אך ללא הבדלים תוכניים של ממש ) בהגשתו של משה מורד לימים מגיש "עוד להיט" ואח"כ מנהל ב"NMC .) גם בגרסה הזו השאירו את קולו המקורי של רם תדמור בקטע המפחיד שחוזר כל הזמן "פול מקרטני מת".גירסה זאת זכתה בפרסים בכמה תחרויות בחו"ל.
אולי בהשראת הפרסים הללו וההצלחה המפתיעה של הפרוייקט כולו קוטנר החליט ליצור פרוייקט רחב יריעה בהרבה על הביטלס.
ב1981 הוא הפיק ערך והפעם גם הגיש את הסדרה "מסע הקסם המסתורי" 60 שעות על להקת "החיפושיות" ששודרו במשך כשנה שלמה.במהלכה היציג קוטנר את ההיסטוריה השלמה והמפורטת ביותר של הביטלס שניתנה אי פעם ובמהלכה היציג לצד השירים המוכרים של הלהקה גם הקלטות נדירות ומיוחדות שהיגיעו לידיו . הסדרה עסקה גם בהשפעות הביטלס על המוסיקה ברחבי העולם ובכלל זה בישראל ועל השפעת הלהקה על דפוסים חברתיים בשנות השישים.
בין השאר היא כללה פרק בשם "פול מקרטני חי " שבו סתר קוטנר את כל מה שנטע בתוכנית "פול מקרטני מת" ולמעשה הודה בפה מלא שהייתה זאת מתיחה. ..הסדרה זכתה בפרס מפקד גלי צה"ל ונחשבת עד היום לאחד מהפרויקטים המוצלחים והמשפיעים בתולדות הרדיו הישראלי.היה לה קהל מעריצים נלהב שעקב אחריה בדבקות והחליף בינו קלטות של פרקי הסדרה.
אבל היום כמעט שלושים שנה לאחר השידור המקורי של הסדרה למרבית הצער הסלילים של הסדרה מתפוררים ויש צורך לשחזר אותם פשוטו כמשמעו . ויש מקום לחשש שאם לא יוחלפו במהירות למדיה אחרת הפרוייקט ההיסטורי של 'קוטנר יעלם כלא היה ( כמו חומרים חשובים רבים אחרים שהושמעו ברדיו לאורך השנים ).
כמו כן ערך וכתב הקדמה לאחד הספרים הראשונים  על "הביטלס" בעברית: ספרו של רוברט פרימן.  הביטלס : מבט אישי בעין העדשה. ( שבא, 1995)  ירדן אוריאל מה דעתך על סדרת "מסע הקסם המסתורי " של קוטנר  ?
ירדן אוריאל : אהבתי אותה. היא הייתה ערוכה היטב, הוגשה בצורה מקצועית, קולחת ומעל הכל – מעניינת. לדעתי היא מהווה הישג יוצא דופן בקנה מידה עולמי נכון לתקופתה, מאחר ומאז התגלו פרטים רבים נוספים על הביטלס שלא היו ידועים אז וצצו הקלטות נדירות רבות שלא היו זמינות באותה תקופה. עקב זאת מבחינת תכניה הסידרה אינה מעודכנת, אולם זה לא מפחית כהוא זה מחשיבותה.מעבר לכך אין פרוייקטים רדיופונים/טלוויזיונים ראויים לציון בעברית .
במשך השנים ערכתי בעצמי תכניות רדיו שהוקדשו לביטלס ברשת ג' (כשעוד שידרה מוסיקה לועזית) וב"רדיוס". בתכניות אלו שילבתי הקלטות נדירות רבות שטרם נשמעו עד אז ברדיו הישראלי (מאחר ולא היה ידוע עליהם כאשר יצר קוטנר את "מסע הקסם המסתורי"). עם זאת, אלו היו תכניות חד פעמיות ולא פרוייקטים מתמשכים כמו "מסע הקסם המסתורי" .
היו מגזינים מיוחדים כלשהם בעברית על הביטלס ?ירדן אוריאל
לא זכורים לי מגזינים או חוברות בנושא. היה איזה מועדון מעריצים בחיפה שהוציא מעין עלון – כמה דפים מצולמים ומודפסים, אבל זה בודאי לא נחשב (חבורה של ילדים שהוציאו משהו בעצמם בבית של מישהו מהם).
השר והחיפושיות

השר לשעבר מודי זנדברג עם הביטלס .צילם דניאל צ'צ'יק.הביטלס זכו עם זאת לכבוד גדול נוסף ברדיו הישראלי בשנת 1996 כאשר אדם שהפך מאז לח"כ ושר מודי זנדברג היגיש במשך שנים תוכנית רדיו על הביטלס וחבריה בשם "שומעים חיפושיות" תחילה ברשת הצפונית של קול ישראל, שנקראה "הגל הבטוח" ולאחר מכן כאשר הורדה משם בתחנה 88FM,. התוכנית עסקה בנושאים ספציפיים הקשורים ללהקה, וטובלה בפרטים על התרחשויות בחיי הלהקה וחבריה ועסקה גם בתקופת הסולו של חברי הלהקה.התוכנית ששודרה בימיה האחרונים בידי בועז כוהן הורדה לאחרונה מהרדיו למרות מחאות מאזינים . 
זנדנברג אגב היה רק חבר הכנסת השני שעסק בנושאי הביטלס .קדם לו החבר כנסת והפזמונאי עקיבא נוף שריאיין את לנון ואף שיכנע אותו לשיר פזמון שלו בעברית. 

 מה לדעתך היו ההשפעות הבולטות של הביטלס על התרבות הישראלית ?
 אוריאל : לא אני הכתובת לכך. ישנם סוציולוגים והיסטוריונים שעושים קריירה מלהסביר דברים מעין אלה. עם זאת, אין ספק הביטלס עזרו לפתוח עבורנו את העולם החיצון, בתקופה בה חו"ל היה רחוק הרבה יותר מאשר היום. הם וגיבורי תרבות אחרים בני זמנם הראו שיש גם תרבות אחרת וכשהם התפתחו וצעדו קדימה הם משכו אחריהם גם את אלו שעקבו אחריהם בארץ, שבתורם השפיעו הם על הכיוון אליו התקדמה התרבות הישראלית.

 נספח: רשימת ספרים על ושל הביטלס בעברית

תרבות מוזיקת הרוק והפופ הייתה ועודנה תחום חשוב ביתור בחיינו התרבותיים מאז שנות השישים אבל רק מעט מאוד ספרים קיימים עליה בעברית ורובם המוחלט עוסקים בביטלס.
לשם השוואה אין כמעט אף זמר רוק או להקת רוק אחרים שקיים עליו /עליהם אפילו ספר אחד בעברית.
על אלביס פרסלי שלו יש עדיין בארץ מאות מעריצים ומינימום של עשרות זמרים חקיינים הופיעו בשנות השישים אלבום של אלי בן חנן ושני ספרי כיס בהוצאת רמדור .
על הזמר קליף ריצ'רד שהיה המתחרה הגדול בפופולאריות עם הביטלס בשנות השישים בישראל הופיעו שני ספרי כיס גם כן בהוצאת רמדור וגם ספר בסדרת "התאומים" של אותו אלי בן חנן העוסק בסיפור מתח סביב הגעתו לארץ .
יש  בעברית  ספרים על הזמרים שמלפני עידן הרוק   דני קי ופרנק סינטרה,    יש ספר על זמר הרגאיי מג'מאיקה בוב מארלי,   ישנם שני ספרים על   הזמר   מייקל ג'קסון,    ישנו ספר שיצא לאור בשנות השמונים  על הזמרת מדונה ,  חוברת של המרכז לטכנולוגיה החינוכית על הזמר  בוי ג'ורג' (!) ,  ספר על להקת  הבנים בקסטריט-בויס,   ספר על להקת הנשים הספייס גירלס ,   וספר על להקת הנשים האול סיינטס.
יש ספר על זרם "הפאנק" במוזיקה של שנות השבעים.  

מלאונרד כהן קיימים שישה ספרי תרגומים בעברית .
מבוב דילן תורגם ספר זכרונות    בידי ירון פריד בשנת 2007 .
תורגם ספר של הזמר פרנק זאפה . ורומן ספרות יפה של הזמר ניק קייב שתורגם בידי גיורא לשם.

ישנם  תרגומים של שני ספרים שניכתבו בידי הזמרת בריטאני ספירס ואימה  וספר שלישי המבוסס על סרט בכיכובה.   
וישנם תרגומים של שבעה  ספרי ילדים שכתבה הזמרת מדונה (!).
וזהו זה פחות או יותר מה שקיים על ומשל יוצרי הרוק והפופ הגדולים  והקטנים בשדה הספר העברי .
כל השאר זה על הביטלס .
 טקסטים של שירי החיפושיות

הה ברברה איזו  זנות המלחמה
גדעון רוזנטל ( מתרגם) הה ברברה, איזו זנות המלחמה ::שירים ותרגומים / ; עריכה ועיצוב ראובן רוזנטל ; פנטומימה אילן זיו ; צילום גדעון רז תל אביב : ספרית פועלים, תשל"ה 1975 .

גדעון רוזנטל נפל במלחמת יום הכיפורים  בגולן, את הספר יצר והביא לדפוס אחיו רוביק רוזנטל והוא
כולל שירים מתורגמים משל ז'ק פרוור,  ז'ק ברל,  לאונרד כהן , בוב דילן, והחיפושיות,

החפושיות :גופי מסיבות / ליקט וערך אהרון חפץ  ברית התנועה הקיבוצית. מחלקות התרבות, תשלט . חוברת של 63 עמודים עם שירי הביטלס .
שירי החיפושיות וג'ון לנון : בתרגום עברי / תורגם ע"י גובני יצחק חיפה : נפש,  1985 [תשמ"ה]
החיפושיות וגיטרה 1 - 1962-1966 207) this.width = 207;" align=center border=0 !width="207">
החיפושיות וגיטרה : אוסף מלהיב וייחודי של כל שירי החיפושיות עם אקורדים לגיטרה / [עורך אלון רזניק ; עיבודים: ריקי רוקסבי תל-אביב : מודן, 2000 שני כרכים .
ספר 1 1962-1966

ספר 2. 1967-1970

b.jpg
צלילי פסנתר עם החיפושיות :שירים נבחרים בעיבוד קל פסנתר, אורגנית, גיטרה. עורך אלון רזניק. מודן 2000 . תוי שירי הביטלס עבור נגינה על פסנתר.

ספרי עיון על החיפושיות


: מרים לוין, רינה רוט מוצרט והחיפושיות / תל אביב : רמות, אוניברסיטת תל אביב, בית-ספר לחינוך [?-0197 ספר חינוך מוזיקלי כולל מדריך למורה.
הביטלס שנים ראשונות
ירדן אוריאל הביטלס : השנים הראשונות / (גבעתיים) : (המחבר), (תשנ"ד 1993
ירדן אוריאל הביטלס : הדרך למעלה / כפר-סבא : י.ב. מוסיקה, תשנ"ו 1996 כולל מבוא וביבליוגרפיה באנגלית

רוברט פרימן הביטלס : מבט אישי בעין העדשה. תרגמה מאנגלית אילת יגיל , עורך ומחבר ההקדמה יואב קוטנר תל-אביב : שבא, 1995.
לחץ לסגירה
נפתלי וגנר הביטלס : שבע השנים הטובות. איורים יפה וגנר ירושלים : מאגנס, 1999 תשנ"ט.
אסנת  גולדפרב-ארזואן,   יחסי הגומלין בין מוסיקה אמנותית ומוסיקה פופולרית בין השנים 1956-1977   דיסרטציה (מ.א.) – אוניברסיטת בר אילן,  (המחלקה למוסיקה  תש"ס (1999)
כולל דיון על  Revolution no.9 של הביטלס ועל יוצרים כמו  אלביס פרסלי ,ליאונרד ברנשטיין, פיליפ גלאס ,מייק  אולדפיאלד והפינק פלוייד.

, ג'ימס וודול   ג'ון לנון ויוקו אונו : שני מורדים – אגדת פופ / מגרמנית: אריה אוריאל תל-אביב : ספרית פועלים, תשס"א 2000.
, זאב מגן דמיין : ג'ון לנון והיהודים/ ירושלים : מרכז שלם – מחלקת הסטודנטים, [2000]. הופיע לראשונה בתוך: תכלת, כתב-עת למחשבה ישראלית מס' 8, תש"ס, תחת הכותר: דמיין: על ג'ון לנון ואהבה חוברת של 40 עמוד . הופיע שוב ב: מאמרים חדשים על הציונות / עורכים: מיכאל אורן, דוד חזוני, יורם חזוני
כמה מחשבות שונות ומשונות על ג'ון לנון והיהודים לאו דווקא בסדר זה.
לעניות דעתי היצירה החשובה ביותר בעברית הקשורה באיזה שהיא צורה לביטלס .

 

 פרק מהספר
 ראיון עם  עודד היילברונר
עודד היילברונר משוחח על ספרו עם לונדון וקירשנבאום
יואב קוטנר על "אנגליה חולמת "


ג'ון וייז ג'קסון "חייו של ג'ון לנון -כולנו רוצים לשנות את העולם . הוצאת רסלינג ,2009. ביוגרפיה חדשה ומקיפה על חיי לנון.

שונות

הוסף לסל את צוללת צהובה / הביטלס
הביטלס – צוללת צהובה / מבוסס על תסריט מאת לי מינוף ואחרים מאנגלית – לבי ואהוד מנור סביון : פן, 2005
ספר לילדים על פי סרט האנימציה של הביטלס

ספרי ילדים מאת חברי הביטלס

ג'ון לנון אהבה אמיתית :ציורים לשון /עם הקדמה מאת יוקו אונו; עיבד אל נקלריו, על-פי ציורים מאת ג’ון לנון; מאנגלית: אורי בלסם, תל-אביב : מודן, 1999
רוב הספר איורים צבעוניים ומיעוטו דברי לואי

פול מקרטני, ג'ף דנבר ופיליפ ארדה;  גבוה בעננים / עברית: רמונה די-נור ירושלים : כתר ועילמור, 2006
ספר לילדים אחרי שבולדוזרים של רשות הפיתוח העירוני הורסים את בית היער של יאיר הסנאי, יוצאים הוא וחבריו למשימת הצלה מלאת סכנות

רותה קופפר על הספר
רונן טל על  פול מקרטני וזמרים אחרים כסופרי ילדים
יוקו אונו, חלון פתוח /; טקסטים של יוקו אונו ; מאמר: שלומית שקד ; [מנהל הגלריה: סעיד אבו שאקרה ; אוצרת אורחת: שלומית שקד אום אל-פחם : אום-אל פחם. הגלריה לאמנות, 1999
קטלוג תערוכה שהציגה את יצירותיה של אלמנתו של לנון בישראל.
 העיתונאית רחל מיכאלי המומחיתלביטלס פירסמה כתבה על התערוכה הנ"ל
השנים שבהן הצרצרים שרו" גליון יום שישי, הארץ, 26.11.1999

ראיון עם ג'ון הנדריקס האוצר של יוקו אונו בגלריה באום אל פאחם לקראת פתיחת תערוכתה במקום    

שיר  מתורגם של לנון

"תארו לכם" תרגם עודד פלד עיתון 77 גליון 131 דצמבר 1990  ע' 13  וגם ,מעריב מוסף שבת תרבות וספרות 31.10.1997 ע' 28

 

כמה סיפורים  של ג'ון לנון ביחד עם רישומים מפרי עטו הופיעו בעברית בכתב עת  ספרותי "המעורר כתב עת לספרות ואמנות מספר 7 , 1999 כולם  בתרגום ארז שווייצר. 

אלה היו :

1. "מחול המומחים בנשף החברה של סוץ הופ "ע'59-61.

2. "פרדוקס ואפודה תואמת בבקשה"   ע'52-64

3. . "חייו של הולך בטל "( מאת אלה סקוט פיצ'גראלד) ע' 65-68

4. "תלה את השום הזה סביב צווארך ולא תתחתן לעולם" ע' 69-72

 

 ראו גם על

ארי קטורזה על לנון כסופר

  היכל התהילה של המאמרים והכתבות על הביטלס בעברית  

על "החיפושיות"  הופיעו  מאות כתבות בשפה העברית בעיתונות ובמגזינים. אבל לרוב הכתבות הללו היה להן ערך רק לזמנן . בכל זאת  היו כמה שהתבלטו מעל לכל השאר בעמקות או ברעיונות. ולהלן   רשימת מאמרים בולטים וחשובים  ומעניינים במיוחד  שהופיעו לאורך השנים  על הביטלס בעברית בעיתונות ובכתבי עת אקדמאיים ( פחות או יותר …)

חנן יובל "למה לתת הזדמנות לשלום –פעם אחת :על שני תקליטים של ג'ון לנון " עיתון 77 לספרות ותרבות מספר 25 ,1981, ע' 43

יואב קוטנר "עוצמתו של הסרג'נט " מוזיקה :מגזין על צלילים ואנשים" 1987  ע'23-26.

יואב קוטנר "זה לא קורה :על להקת החיפושיות " ידיעות אחרונות -7 ימים 12.6.1987 ע' 34-37

ירון פריד "החיים הכפולים של ג'ון לנון" כותרת ראשית מספר 300 31.8.1988 ע' 34-37.

 רחל מיכאלי " הביטלס קמו והצדיעו", מוסף קליפ, חדשות, 21.7.88, עמ 4-5

עדויות ממקור ראשון על הביטלס במועדון הקאוורן ומתחילת דרכם מזכרונותיו של מתופף להקת החימום של הביטלס, המרסיביטס ג'ון בנקס שחי בארץ והקשר שלו לביטלס עם גילויים שלא מופיעים באף מקום אחר בספרות הביטלס . הכתבה פורסמה לאחר מותו של המתופף שחי בישראל בעשרים השנים האחרונות לחייו.

  דב אלפון " "הוא צעק הרבה ": שיחה עם פול מקרטני " הארץ מוסף 30.6. 1989 ע' 27

רחל מיכאלי "מוקדש לג'ון ג'ורג' ורינגו " מוסף "קליפ" "חדשות"   11.1. 1990 ע' 12 -13 .

תיאור  קונצרט באנגליה של פול מקרטני מתוך סיבוב ההופעות הראשון שלו אחרי 13 שנים מאז להקת כנפיים.לראשונה מבצע על הבמה רפרטואר מהביטלס שכלל ברובו שירים מתקליטיהם המאוחרים שהביטלס עצמם לא הספיקו להופיע איתם מעולם.

  רחל מיכאלי . לנון הפסיד למנדלה", מוסף קליפ, חדשות, 10.5.90, עמ 10-11

תיאור  קונצרט רב משתתפים (לו ריד, לני קרביץ , הפילהרמונית של ליברפול ואחרים) שביצעו גירסאות חדשות לשירי לנון. הקונצרט תחת ניצוחה של יוקו אונו נערך בליברפול והועבר בשידור חי, נערך לציון יום הולדתו החמישים של לנון.

רחל  מיכאלי "מג'ון לנון עד רונירוזנטל : ליברפול והביטלס " מוסף "חדשות" 20.4.1990 .ע' 32-34

  כתבת תחקיר גדולה שעסקה בסיבות מדוע ליברפול  התעוררה מאוחר מידי לתעשיית הביטלס ומי שולט בתעשיה זאת. כתבה שכללה ראיונות עם אחיו של פול מקרטני ,האמרגן הראשון שלהם וכו' .אחת הכתבות התחקיריות המקוריות היחידות על הביטלס  שהופיעו בעברית  ולא עסקה רק בסקירה היסטורית על הביטלס  או בביקורת תקליטים  שלהם. .

 רוני סומק "בן 50 " מעריב -פנאי 3.10.1990 רשימה לזכרו של לנון .  .

דני רובס "אהבתי גם את פול ואת מקרטני יותר מכל " מעריב 2.2. 1990 ע' 1. ד

דני רובס "ג'ון פול ג'ורג' רינגו ואני " גיתית מספר 112 , 1994 ע' 12-13.

ג'ון וינר "ג'ון לנון והאף בי איי " ילקוט למחשבה סוציאליסטית מעתונות העולם מספר35 ,1995  ע' 6-8.

גדי להב "בעקבות ארבעת המופלאים " עיתון 77 מספר 192 , 1996 ע' 14.

נפתלי וגנר "" שירי הביטלס ניהליזם מוסיקלי או לידר" מפתח :כתב עת למורי מוזיקה מספר 3 1999 ע' 6-24

י רחל מיכאלי " יוקו אונו בירושלים", גליון יום שישי, הארץ 20 מאי 99 עמ ב11

 כתבה שמצליבה בין שתי הדמויות הקרובות והמשפיעות על סיפור תולדות הביטלס, ג'ורג' מרטין ויוקו אונו. לאחר שהשקיעו זמן רב באנתולוגיות של הביטלס וג'ון לנון, התפנו לביטוי אמנותי עצמי שהצטלב הודות ללוח זמנים מקרי, בירושלים.

 

עודד היילברנר "האנגליות של הביטלס " בתוך ירחמיאל  כהן (עורך ) תמונה וצליל:אמנות מוסיקה והיסטוריה , הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,2007 ע' 401-419

 

עודד היילברונר בידור לכל המשפחה מוסףהארץ, 1.6.07

התקפה על התקליט סרג'ינט פפר   לרגל מלאת לו 40 שנה

 

רחל מיכאלי  אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני?מוסף הארץ 5 ספטמבר 08 עמודים 25-24
 
הזדמנות נדירה לבחון את הדרך בה נתפסת אגדת הביטלס בציבור. בעקבות מסעו של פול מקרטני בדרך 66 בארה"ב בנסיון לשמור על אנונימיותו, באוגוסט 08, מתחקה  המאמר אחרי דיווחים של מקומונים ותחנות רדיו אזוריות לאורך המסלול.

 

כתבה שמצליבה בין שתי הדמויות הקרובות והמשפיעות על סיפור תולדות הביטלס, ג'ורג' מרטין ויוקו אונו. לאחר שהשקיעו זמן רב באנתולוגיות של הביטלס וג'ון לנון, התפנו לביטוי אמנותי עצמי שהצטלב הודות ללוח זמנים מקרי, בירושלים.
 

עודד היילברנר "האנגליות של הביטלס " בתוך ירחמיאל  כהן (עורך ) תמונה וצליל:אמנות מוסיקה והיסטוריה , הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,2007 ע' 401-419

 

עודד היילברונר בידור לכל המשפחה מוסףהארץ, 1.6.07

התקפה על התקליט סרג'ינט פפר   לרגל מלאת לו 40 שנה

 

רחל מיכאלי  אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני?מוסף הארץ 5 ספטמבר 08 עמודים 25-24
 
הזדמנות נדירה לבחון את הדרך בה נתפסת אגדת הביטלס בציבור. בעקבות מסעו של פול מקרטני בדרך 66 בארה"ב בנסיון לשמור על אנונימיותו, באוגוסט 08, מתחקה  המאמר אחרי דיווחים של מקומונים ותחנות רדיו אזוריות לאורך המסלול.

 

 

כתבה שמצליבה בין שתי הדמויות הקרובות והמשפיעות על סיפור תולדות הביטלס, ג'ורג' מרטין ויוקו אונו. לאחר שהשקיעו זמן רב באנתולוגיות של הביטלס וג'ון לנון, התפנו לביטוי אמנותי עצמי שהצטלב הודות ללוח זמנים מקרי, בירושלים.

 

 

 

עודד היילברנר "האנגליות של הביטלס " בתוך ירחמיאל  כהן (עורך ) תמונה וצליל:אמנות מוסיקה והיסטוריה , הוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל,2007 ע' 401-419

 

 

עודד היילברונר בידור לכל המשפחה מוסףהארץ, 1.6.07

התקפה על התקליט סרג'ינט פפר   לרגל מלאת לו 40 שנה

 

רחל מיכאלי  אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני?מוסף הארץ 5 ספטמבר 08 עמודים 25-24
 
הזדמנות נדירה לבחון את הדרך בה נתפסת אגדת הביטלס בציבור. בעקבות מסעו של פול מקרטני בדרך 66 בארה"ב בנסיון לשמור על אנונימיותו, באוגוסט 08, מתחקה  המאמר אחרי דיווחים של מקומונים ותחנות רדיו אזוריות לאורך המסלול.

  

עודד הילברונר "הביטלס:  להקה  לכל המשפחה או מנהיגי מהפכה ? " תו –מוזיקה אמנויות מספר  11 2008 ע' 54-59

 

 



 וכמובן המאמר הטוב והחשוב  מכולם:


זאב מגן  דמיין : על ג'ון לנון ואהבה / הופיע לראשונה בתוך: תכלת, כתב-עת למחשבה ישראלית מס' 8, תש"ס,  2000- ומאוחר יותר כחוברת תחת  הכותר: דמיין: על ג'ון לנון והיהודים "  .

 

 

 ספרים  על  תרבות הרוק  ( מלבד הביטלס )


ספרים כלליים בעברית על מוזיקת הרוק הם מועטים ביותר אפשר לספור אותם על אצבעות כף אחת:



מרדכי רגב בואו של הרוק : משמעות, התמודדות ומבנה בשדה המוסיקה הפופולארית בישראל / דיסרטציה תל-אביב : אוניברסיטת תל-אביב, 1990
מוטי רגב רוק : מוסיקה ותרבות / תל-אביב : דביר, תשנ"ה-1995


ספר המוסיקה : מראשיתה ועד ימינו קלאסית, עממית, פופ ורוק / בעריכת ג'יל רולי ; עורך המהדורה העברית – אורי אפשטיין; תרגום – מרדכי וורמברנדט תל אביב : אורנשטין, תשנ"ז 1997. כולל פרק על הביטלס.


  ארי קטורזה  בוהמיניות להמונים – מוסיקת רוק ותרבות הנגד בארצות הברית


‬עבודת גמר (מ"א)–האוניברסיטה העברית בירושלים, 2001

‬ אורי בריטמן רוק מתקדם : משנות ה-60 ועד היום / תל-אביב : מפה, 2005 


האתר של ברייטמן


ארי קטורזה היהודים של הרוק : מוזיקת רוק, המאבק למען צדק חברתי בארה"ב והקונפליקט סביב ההגמוניה התרבותית בעידן הבתר-מלחמתי  דיסרטציה–האוניברסיטה העברית בירושלים, 2008. ‬

קישורים רלבנטיים


הביטלס בויקיפדיה


פורום הביטלס ב"תפוז "


מאמרי פורום הביטלס  


הביטלס מאמרים וסקירות שונות


מאמרים על הביטלס


בלוג ביטלמניה


פורום "תרבות פסיכודאלית" בתפוז


משה גלעד על ליברפול בעקבות החיפושיות


מוצרים ישראלים מיוחדים שנוצרו על "החיפושיות" 


האתר של ירדן אוריאל


ירדן אוריאל הולך למופע הביטלס


וגם


מירון אוריאל אביו של ירדן אוריאל


יואב קוטנר היסטוריון ביטלס ישראלי


יואב קוטנר על הביטלס וישראל


"מסע הקסם המסתורי" הסדרה של יואב קוטנר על הביטלס הולכת ומתפוררת


ירדן אוריאל על פרשת ביטול ביקור הביטלס
"סינטיה לנון " מתארת את פרשת ביטול ביקור הביטלס בישראל
יוסי שריד מכחיש כל קשר בין אביו וביטול ביקור הביטלס בישראל בשנות השישים
יואב קוטנר מאשר : אבא של שריד אכן חף מפשע בפרשה העגומה


מיהו האשם האמיתי בביטול ביקור הביטלס בישראל? :המחקר המלא והפיתרון הסופי של התעלומה


מדוע לא היגיעו הביטלס לישראל :הפרודיה


43 שנים אחרי ישראל מתנצלת רישמית על ביטול ביקור הביטלס


ואילו כן היו הביטלס מבקרים ביש/ראל של 1965?


פול מקרטני בפארק הירקון 43 שנים אחרי


נמרוד צוק על המופע של מקרטני 43 שנים אחרי


התוכנית "פול מקרטני מת" של יואב קוטנר
מצב שימור סרטיית הרדיו והטלוויזיה  ברשות השידור 


רון מייברג על ביקור מקרטני


חיפושיות הקצב
השר מודי זנדנברג והביטלס


וגם על זנדנברג


אמרו לך שאתה דומה לפול מקרטני ?: רחל מיכאלי על אובססיית מקרטני בארה"ב


דניאל אליוף על הקשר בין הביטלס ,ישראל ,חג מולד ותקליטים


דניאל אליוף על אוסף ביטלס שיצא בישראל בשנות השבעים


להיטון :מגזין מוזיקה שהרבה לעסוק ב"חיפושיות "


ג'ון לנון פוגש את עקיבא נוף


",תארו לכם" שיר מאת ג'ון לנון

חיים מזר על פזמוני "הביטלס "

הביטלס ו"האיש משום מקום "

הביטלס ו"השוטה על הגבעה"


ג'ימס  בונד פוגש את החיפושיות   ו

לסיום סקירה זאת על הביטלמניה הישראלית : הנה  עמוד קומיקס מאת הצייר והגרפיקאי  והקומיקסאי  אשר דיקשטיין שהופיע ב"הארץ שלנו" ב-1965 שחושף אחת ולתמיד מה היה באמת  סוג הקשר בין שתי תופעות התרבות המרכזיות של בריטניה בשנות ה-60   הסוכן החשאי  ג'ימס בונד  ולהקת החיפושיות .

תמונה מוגדלת של עמוד זה ראו כאן

 

 

 

 


 



Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • רק מלה קטנה  On ספטמבר 26, 2008 at 2:11 pm

    חשוב מאוד שיהיה מישהו שיטרח בתיעוד כל החומרים האלה, על כל פרטי הפרטים שלהם (כמו גם שאר חומרי תרבות מסוג זה).
    כל הכבוד על היוזמה, על השקדנות ועל הטירחה.
    תזכה למצוות.
    שבת שלום ושנה טובה.

  • איציק  On ספטמבר 27, 2008 at 10:16 am

    קוטנר והיילברונר שתפו פעולה גם בתכנחת מסע הקסם המסתורי.היילברונר היה התחקירן
    חוץ מזה לקוטנר אוסף הביטלס הגדול ביותר בארץ

  • מספר666  On ספטמבר 27, 2008 at 10:41 am

    ידעתי שהילדברונר שיתף פעולה עם קוטנר בתוכנית ההיא ולמען האמת וזה רק הופך את הצהרתו בפתיחת ספרו לביזארית באופן קיצוני . :
    השפה העברית היא בין היחידות שבה לא הופיע כלל עד היום מחקר מקיף על תרבות הביטלס …העדרו של תיאור התופעה ושל הסבר שלה מן הבחינה ההיסטורית התרבותית והחברתית מזכירה את האיסור על כניסתם לישראל בשנת 1964. נראה כי זולת שיריהם לא רואים בישראל בתרבות הביטלס תרבות הראוייה להתייחסות מעמיקה.
    "
    האם האיש מזלזל בפרוייקטים שהוא עצמו היה שותף להם ?
    ולגבי הטענה שהאוסף של קוטנר הוא הגדול יותר כנראה שהענייין שנוי במחלוקת לטענת כמה מומחים ואספנים שדיברתי עימם האוסף של ירדן אוריאל הוא הגדול יותר גם מאחר שהוא מתמקד רק בביטלס בניגוד לזה של קוטנר.
    אבל האמת היא שאני בעצמי לא טרחחתי לבדוק ולהשוות במו עיני ולראות למי האוסף היותר גדול .

  • איציק  On ספטמבר 27, 2008 at 11:08 am

    המאמר של מגן כלל אינו עוסק בביטלס.הוא נפוח בנאו-שמרניות ומנסה לתת פירוש מסובך לכמה משפטים של לנון (הנפוחים לא פחות ) אודות הטבע האנושי.
    ברוח היידגר ורולס הוא מציע מבט על טבע האדם ואם נתעלם מן המסר הפסוודו שמרני מסורתי העולה ממאמרו הרי אין כאן כל התייחסות לביטלס

    בכלל יש להבדיל בין ספרים בעלי אופי רכילותי-רדוד אודות הביטלס שיצאו בעיברית כמו
    ,ספריו של ירדן אוריאל
    אגב, האם אלו ספרים במובן המלא של המילה
    לבין מחקר רציני,מעמיק ורב השפעה

    נפתלי וואגנר כתב את אחד הספרים המבריקים בשדה המוסיקולוגי אודות הביטלס ומאמריו פורסמו בכתבי עת חשובים בין היתר בספר ה- 40 שנה לסרג'נט פפר שיצא לא מזמן בהוצאת
    Ashgate
    היילברונר עצמו פרסם השנה מאמר חשוב על הביטלס בספר "תמונה וצליל" בעריכת ירחמיאל כהן בהוצאת מרכז זלמן שזר ובו הוא בודק את תופעת האנגליות של הביטלס
    מאמר נוסף של היילברונר הופיע ב-
    Journal of Cultural and Social History
    בגליון מרץ של השנה וזכה להדים רבים

  • מספר666  On ספטמבר 27, 2008 at 11:32 am

    נותן את הכבוד האולטימטיבי לשירו של לנון (שהוא גם בעיני גדול שירי הפופ של כל הזמנים מבחינת השילוב של הטקסט שלשם שינוי אומר משהו ווהמוזיקה )
    הוא מתייחס אליו כאל יצירה אידיאולוגית חשובה בגלל עצם השפעתה ויוצא לתקוף את ההשפעה הזאת נקודה אחרי נקודה ברצינות ובעמקות .
    מסופקני אם יש פזמון אחר שזכה אי פעם לכבוד כזה (חוץ אולי משירים של בוב דילן? .
    ודאי לא פזמונים מהסוג שכותבים היום זזה פשוט מצחיק אפילו לחשוב על זה.

  • ירון  On ספטמבר 27, 2008 at 12:06 pm

    די עם הפטפטת
    תנו לקרוא ולהנות מכתבה יפה

  • ירון  On ספטמבר 27, 2008 at 1:36 pm

    אולי שיר חשוב והניתוח מעניין אך לתארו
    כיצירה החשובה ביותר בעברית הקשורה באיזה שהיא צורה לביטלס מוזרה.הלא כן?כיצד היא קשורה לביטלס
    אגב, הררי ניתוחים נשפכים כעת על שירי הארקטיק מונקיס,שאני לא נמנע על אוהדיהם אך באופנת ביטול ההירככיות שכה מאפיינת את תרבותנו כיום, אף שירי פופ אלה או אחרים מנותחים ברצינות
    ומה לגבי הררי הניתוחים אודות תמליל השיר אלינור ריגבי

  • מספר666  On ספטמבר 27, 2008 at 1:43 pm

    שהיא עוסקת במישהו היה אחד מאbשי הביטלס .
    עכשיו אינני טוען שהמאמר הוא יצירת מופת כשלעצמה .
    הוא בהחלט לא.
    אני רק טוען שמבין כל מה שיש בעברית ( ראה רשימה למעלה)
    זהו הניתוח המקורי והמעניין ביותר שקשור באיזו שהיא צורה לביטלס.

  • מספר666  On ספטמבר 27, 2008 at 4:46 pm

    הדבר המדהים והמלמד לגבי כל "קרנבל " הביטלס שהתנהל כאן במשך שבועות מאזההודעה על בואו של פול מקרטני ושכלל גילויים חדשים לגבי ביטול ביקורה של הלהקה בשנת 1965 וכו' היה כי הראה כמה משפיעים וחשובים היו הביטלס ונשארו אחרי ארבעים שנה על התרבות שלנו
    על כמה להקות ויוצרים אחרים אפשר להגיד את זה?
    כשאני חושב על יוצרים אחרים במוזיקה הפופולארית שליצירתם יש ערך לא רק מוזיקלי אלא ממש ספרותי שישאר אחרי שנים רבות , שיצרו פיזמונים שלמילים שלהם יש תוקף גם ללא המוזיקה שלהם שכמובן מעצימה אותם אני יכול לחשוב רק על חברי הביטלס ( "דמיין " של לנון הוא שיר שיכול להישאר גם ללא המוזיקה אם כי זאת מעצימה אותו פי עשרת אלפים ) על בוב דילן ולאונרד כהן.
    וזהו .
    אולי גם כמה מהשירים של אלביס פרסלי? אבל הוא משהו שונה שיצירתו שורדת לא בגלל האיכויות הגם ספרותיות שלה ( שאין בה )
    '
    ודאי לא "האבנים המתגלגלות" אפילו לא הפינק פלויד (אם כי יש להם כמה דברים לא רעיםמ בחינת המילים ) שלא לדבר על כל להקות הראפ משנות השמונים ואילך שמי בכלל יירק אפילו מתוך נוסטאלגיה לכיוון שלהם בעוד 40 שנה?
    בגלל העוצמה של המילים כמו שקורה עם שיריו הביטלס.
    אף לא אחד מאלה היה זוכה לקבלת פנים כזאת כמו שריד להקת הביטלס שהכתבות על הופעתו היגיעו לעמודים הראשונים של העיתונים .

  • zooley  On ספטמבר 27, 2008 at 6:23 pm

    אני זוכר אותו ממאמר מלומד שפירסם בזמנו במוסף הארץ, בו הוא מתיימר לנפץ את "הפרה הקדושה" ושמה סרג'נט פפר. תשפטו בעצמכם את
    עומק רצינותו ואת האג'נדה שלו כחוקר תרבות. אני, בכנות, הסקתי מכך שהילברונר הוא מאותם חוקרי תרבות שלא יתנו לעובדות לבלבל אותם בדרך למסקנה נמרצת שנקבעה כבר מראש. מילא לא להקשיב למוזיקה, אבל ההתעלמות הכל כך בוטה מכל פרט שלא מתיישר עם התיאוריה שלו מוציאה את היילברונר (לפחות במאמר ההוא) כאחד מגדולי הפלצנים שבחוקרי התרבות (ויש תחרות קשה בתחום, אני יודע.)

  • מיקי  On ספטמבר 27, 2008 at 6:52 pm

    לזולי
    מחקר הביטלס ומוסיקת רוק בישראל כל כך ירוד ורדוד שאיני יודעת אם בכלל אתה יודע לקרוא אנגלית ולהבין כי דברים שהיילברונר ומרעיו כותבים כאן כל כך מקובלים בבריטניה וארצות הברית שדבריך הם ממש עלבון לאינטיליגנציה.סרג'נט פפר כבר שנשחט לפני שנים ולא צריך את הדוקטור המלומד כדי לדעת זאת. הפרובינצליות שבדבריך ורדידות מחשבתך זקוקים לרענון.תחשוב מחדש ותראה כמה אתה נבוב
    אגב, לא מזמן יצא אוסף מאמרים באנגלית על סרג'נט פפר.איני יודע אם תוכל לקרוא אותם כי הם באנגלית .בקש מחבריך או הוריך שיתרגמו עבורך ותגלה עולם חדש ומעניין יותר מאשר הנה-נה נה-נה של היי ג'וד

  • היכל  On ספטמבר 27, 2008 at 6:59 pm

    zooley
    רק הערצה עיוורת לביטלס ירצה אותך?אינך מוכן לשמוע דעה אחרת

  • מספר 666  On ספטמבר 27, 2008 at 7:03 pm

    שסרג'נט פפר שומר על מעמדו בציבור חובבי המוזיקה כגדול להאלבומים בכל הזמנים.
    בכל אופן הוא דורג בידי מגזין "הרולינג סטונס "במקום הראשון ברשימת "500 האלבומים הטובים בכל הזמנים" של המגזין בשנת 2003
    וזה נראה לי כמדד איכות טוב כמו כל מדד אחר.
    אז יכול להיות שיש כמה אקדמאים שלא חושבים כך אבל מבחינת הקהל הרחב של חובבי המוזיקה אף אחד לא מתייחס לדעתם.

  • היכל  On ספטמבר 28, 2008 at 1:23 pm

    ל-666
    פפר הוא אלבום מעולה,אין ספק.אולם יש לשמוע ולהבין אותו על רקע התקופה ואלבומים אחרים שנוצרו במהלך 1967
    אין זה קשור לאקדמאים או פרופסורים:אפשר לשמוע דעה אחרת
    אגב "הניו מיוזיקל אקספרס" האנגלי דירג את האלבום במקום ה- 27 ברשימת 100 האלבומים הטובים ביותר
    The magazine "Rolling Stone"
    יש לך טעות זה סטון ולא סטונס
    דרג מחדש את 100 האלבומים הטובים ביותר לפני 3 שנים ופפר היה מקום חמישי
    מה אומרים הדירוגים הללו? יש להם מקום בתודעתינו או זו סתם פיקציה של עורך עיתון
    באנגליה, מזה כמה שנים האלבום הראשון של הסטון רוזס (שמעת עליהם?)נצב במקום הראשון בדירוגי האלבומים הטובים ביותר

  • מוטי  On ספטמבר 28, 2008 at 1:26 pm

    די להתפלסף
    הביטלס גדולים ככל שיהיו הם רק בני אדם
    מה קרה לכם,ההופעה העבירה אתכם על דעתכם? עוד מעט תאמינו שמקרטני מת ולנון חי
    ל-666
    אנו עוסקים בבני דם ולא בטרזן

  • מספר 666  On ספטמבר 28, 2008 at 1:59 pm

    ומה הקשר של זה שהם בני אדם עם מה שכתוב כאן ?

  • מספר 666  On ספטמבר 28, 2008 at 2:41 pm

    לטעון ש"יש לשמוע ולהבין אותו על רקע התקופה ואלבומים אחרים שנוצרו במהלך 1967 "
    זה לטעון את המובן מאליו .
    האם יש איזשהו תקליט שנוצר אי פעם שעל מנת לשמוע ולהבין אותו כהלכה עשרות שנים אחרי אין צורך להבין את הרקע שבו נוצר ?
    השאלה האמיתית היא כמה תקליטים ואלבומים שורדים לאורך ארבעים או חמישים שנה
    שעדיין רואים בהם יצירה כל כך חשובה שעדיין הם מגיעים נגיד לאחד המקומות העליונים בכל דירוג של פופולאריות .
    כמה תקליטים כאלה יש חוץ מסרג'נט פפר שמחזיקים מעמד כל כך הרבה זמן בצורה כזאת ?
    לא הרבה .
    אז יש צורך לנתץ מיתוסים ו"להסביר את ההקשר " אני מבין את הצורך הזה ובשביל זה יש אקדמיה .
    אבל עדיין כמה אלבומים אחרים הצליחו ומצליחים לשרוד בצורה כזאת כל כך הרבה זמן ?
    לי נראה שזה לא פחות חשוב ואולי הרבה יותר חשוב מלהסביר שיש להבין את סרג'נט פפר על רקע "זמנו " להסביר איך זה שכאשר אמן מזדקן בן 66 הרחק הרחק אחרי שיאו שבמשך למעלה משלושים שנה לא יצר שום יצירה חשובה באמת מתקבל בצורה כזאת בידי הקהל והתקשורת.
    לזה יש לאקדמיה תשובה ?

  • עידן  On ספטמבר 28, 2008 at 5:02 pm

    יש לך תשובה כיצד פרנק סינטרה שרד כל כך הרבה שנים? או הסרט "צלילי המוסיקה" או אלביס פרסלי
    מה מיוחד ומייחד את הביטלס ומדוע דווקא סרג'נט פפר ולא האלבום הלבן,שהוא הטוב ביותר שלהם
    אין תשובה זולת זמו, איכות,יחסי ציבור,הקשרים של מקרטני עם עולם התקשורת והמבנה הקפיטליסטי של עולם המוסיקה

  • דן  On ספטמבר 28, 2008 at 5:06 pm

    תקראו בספר של הלבורגר אנגליה חולמת.
    עכשיו סיימתי לקוראו והוא מבריק,מהנה וקריא ביותר

    פרק הסיום מכונה אלינור ריגבי והוא נותן
    תשובה לכל הויכוח העקר כאן

    שאלה ל-666
    איך אתה יכול להשוות בין ספריהם של ווגנר והלבורגר לחוברות הטיפש עשרה של ירדן אוריאל או אוריאל ירדן? יש ספרים ויש חוברות שמניחים בפתח קליניקה של רופאי שיניים

  • טעות  On ספטמבר 28, 2008 at 5:10 pm

    דן,השם הוא היילברונר והוא מרצה לתרבות בשנקר ובאוניברסיטאות בישראל

    קראתי שבבריטניה מאד מעריכים מאמרים שלו על הביטלס

    מישהוא יודע? היה פעם חוקר הנאציזם בשם זה או דומה.זה אותו אדם? או שני אנשים שונים. יש ספר על המפלגה הנאצית שחבר מישהוא בשם עודד היילברונר

  • מספר 666  On ספטמבר 28, 2008 at 6:21 pm

    "
    מה מיוחד ומייחד את הביטלס ומדוע דווקא סרג'נט פפר ולא האלבום הלבן,שהוא הטוב ביותר שלהם
    אין תשובה זולת זמו, איכות,יחסי ציבור,הקשרים של מקרטני עם עולם התקשורת והמבנה הקפיטליסטי של עולם המוסיקה "
    למה שיהיה ל"מיבנה הקפיטליסטי של עולם המוזיקה איכפת איזה אלבום הוא יותר פופולארי לאורך זמן כל זמן ששניהם מביאים כסף?
    ולמה צריך למקרטני לשנות שסרג'נט פפר יהיה נערץ יותר מהאלבום הלבן ? הרי שניהם ילדיו .
    מה איכפת לו את מי מעדיף הציבור כל זמן שהוא מעדיף אחד משניהם?
    אלא אם כן הוא חושב בכנות שסרג'נט פפר הוא הטוב והחשוב יותר.

    ומדוע דווקא סרג'נט פפר ולא האלבום הלבן,שהוא הטוב ביותר שלהם
    "

  • מספר 666  On ספטמבר 29, 2008 at 7:55 am

    אין לי תשובה למה אלביס פרסלי שרד כל כך הרבה שנים בדיוק כמו הביטלס.מאחר הוא נופל מהם מבחינת איכות המילים של שיריו.
    למה הוא שרד בצורה כזאת זאת עבורי תעלומה
    וכאן כנראה זה רק מוזיקה והאישיות של הזמר ללא קשר לאיכות יצירתו.
    לגבי פרנק סינטרה עובדת הישרדותו לאורך עשרות שנים היא דווקא מפתיעה פחות מזאת של הביטלס ושל אלביס ,מאחר שבתקופת חייו האופנות התרבותיות השתנו במהירות פחותה בהרבה מאשר בזמננו .
    זה שהביטלס (וגם אלביס ) מצליחים לשרוד לאורך זמן בתקופתנו תקופה של שינוים תרבותיים ומהירים
    ובילתי פוסקים ולדבר גם אל דורות שלא ידעו אותם כלל בזמן אמיתי זה הדבר המפתיע .

    תמיהה שיש לי : מדוע בישראל למשל יש היום עשרות זמרים חקיינים של אלביס פרסלי?
    הסיבה היא כנראה נוסטלגיה.
    אבל אם כך מדוע אין גם עשרות זמרים חקיינים לזמר אחר שהיה פופולארי בדיוק כמו אלביס פרסלי ועם כבר כמו הביטלס, קליף ריצ'רד?
    אדם שעליו אפילו הופיע ספר מתח ישראלי בשנות השישים שמתאר פרשת פשע סביב לביקור מתוכנן שלו בישראל ?
    ( אין מותחן כזה לגבי אף זמר רוק אחר בעברית אם כי יש משהו מקביל על השחקן זמר דני קי)

    למה אין אנשים ששרים את שיריו של קליף ריצ'רד בסגנונו ועם לבושו המיוחד ?
    ואם כבר למה אין כאן עשרות חקיינים של זמרים ידועים אחרים כמו נגיד אלטון ג'ון ובוב דילן ?
    הסיבה היחידה שאני יכול לראות היא משום שאין לכך "לגיטימציה" בחו"ל .
    אילו בחו"ל היו זמרים חקיינים של קליף ריצ'רד או נניח של דני קי ושל בוב דילן אז החקיינים תרתי משמע בארץ היו מחקים אותם בכך.
    אבל מכיוון זאין דבר כזה בחו"ל אז אף אחד לא מעלה על דעתו לעשות דבר כזה בארץ.
    ללמדך שתרבות הנוסטלגיה של עולם הרוק והפופ בארץ היא בסופו של דבר תרבות של חיקוי לפרטי הפרטים של מה שיש בחו"ל אבל לא מעבר לכך .
    אם אין דבר מסויים בחו"ל הוא לא יהיה גם בישראל.כאן צריכים תמיד מודל לחיקוי לגבי כל דבר.

  • ארי  On ספטמבר 30, 2008 at 6:09 pm

    666
    להלברונר יש הסבר מקורי בספר שלו אנגליה חולמת עליו כתבת לפני מספר ימים
    הוא נקרא תסמונת צ'רלי צ'פלין והלברונר משווה בין האלמותיות של צ'פלין לביטלס
    בכלל אין טעם להשוואה בין אלביס, קליף ואחרים לביטלס.הביטלס הם רמה אחרת. צריך להביט בתופעות על מוסיקליות כמו צ'פלין, משפחת המלוכה בבריטניה או צ'רציל כדי להבין מה מנציח אנשים שתודעת האנשים לאורך דורות יש עוד פרק נוגע ללב בספר שנקרא "אלינור ריגבי" ושם המחבר מסביר כיצד התקבעו הביטלס בתודעה האנגלית

  • מספר 666  On ספטמבר 30, 2008 at 7:48 pm

    שכמו שיש מליוני מעריצים היום לביטלס שכוללים רבים רבים שאפילו לא נולדו בעת קיומם ,כך גם יש לאלביס פרסלי .
    כך שאני לא בטוח כלל שהמדובר רק בנוסטלגיה כפי שאפשר לאמר במקרה של קליף ריצ'רד למשל .
    אבל אני מסכים כמובן שהביטלס הם רמה אחרת מאלביס פרסלי .
    אגב מבחינה אמנותית גרידא בוב דילן הוא לדעתי לפחות שווה ערך לביטלס וכנראה גם ליאונרד כהן .

    ובצרפת גדול השנסונרים ז'ק ברל הוא כנראה לכל הפחות מתקרב אליהם באיכויותיו .
    אבל באמת קשה לחשוב על הרבה אחרים.
    שאלה גדולה היא למה מאז שנות השמונים לא קמו אמנים נוספים ברמה כזאת וכל המוזיקה הפופולארית נראה כנתונה בהתדרדרות ממושכת ,למרות שמבחינה כלכלית מסחרית גרידא היא חזקה הרבה יותר משהייתה בשנות השישים .
    ואולי דווקא זאת הסיבה ?

  • ארי  On אוקטובר 1, 2008 at 10:47 am

    איני מבין את כוונתך לליאונרד כהן.קשה לי להאמין שברוסיה הקומוניסטית, הפיליפינים,ניו זילנד או ארגנטינה היתה לו או לדמותו איזו שהיא משמעות
    אגב, כמה תקליטים או מכר, לאיזה אייקון הוא הפך וכיצד הוא נראה?אין לי מושג.בתרבות המשנה הדיכאונית-רומנטית יש לו משמעות אך לא יותר מכך

    לגבי דילן אתה צודק,אך גם כאן יש לזכןר כי דילן דיבר לקבוצת אנשים סויימת בשנות ה- 60סטודנטים וצעירי מעמד בינוני אמריקאי. כשהיו צריכים אותו בשנת 1968 הוא הוציא את ג'ון ווסלי הרדינג הפולקי-מסורתי

    דילן הוא אייקון- תרבות- נישה- מרדנית.הביטלס הנן אייקון הגמוני וזה ההבדל.יתכן כי מבחינה פוליטית דילן היה חשוב יותר,אך מבחינת התרבות הפופולרית לביטלס יש מקום של כבוד.לכן ההשוואה עם צ'פלין בספר של הלברונר

    ז'ק ברל הוא איכותי (מבחינת קול) אך לא כמוסיקאי.שוב: לאיזה איקון הוא הפך מחוץ לצרפת,ממתי אם בכלל הוא נכנס למוזיאון מדם טוסו ואיזה אלבום אלמותי הוא יצר בעשרות שנות פעילותו
    לגבי הדרדרות המוסיקה הפופולרית ההסבר לדעתי נעוץ בבטול ההיררכיות והרלטביזציה של התרבות בכלל שמעניקה הכשר ותווית איכות לכל "יצירה" או גיהוק תרבותי.על רקע זה,כל סוגי השרלטנות יכולים לפרוח

    תופעת הביטלס לא יכולה לחזור.היא ייחודית למקום, זמן וקבוצת אנשים ייחודית

    תופעת דילן יכולה לחזור

  • מספר 666  On אוקטובר 1, 2008 at 2:01 pm

    הפך לסוג של איקון דווקא בישראל שכאן הרבה מאוד משיריו תורגמו והושרו בידי זמרים מקומיים שונים שיוסי בנאי היה רק אחד מהם לא פחות ואולי גם יותר מהביטלס.
    מופעים הוצגו עליו ועל פי שיריו ואפילו נכתב עליו רומן של רן יגיל שהפך להצגה.

    כך שהוא בהחלט היה איקון גם מחוץ לצרפת ובלגיה ומבחינה של ישראל ברמה כמעט מקבילה לזאת של הביטלס בדרך שבה חדר לתרבות המקומית .
    וראה על כך
    געגועים לז"ק ברל
    http://www.notes.co.il/eshed/12459.asp
    לגבי לאונרד כהן אינני יודע איך הוא בחו"ל אבל לעברית טרחו לתרגם שישה ספרי שירים שלו וזה כנראה אומר משהו על ההערכה שחשו כלפי יצירתו הספרותית מעל ומעבר לזאת של זמרים אחרים .

  • rרחל  On אוקטובר 2, 2008 at 11:46 am

    בערימות המלל הריק שנשפכו עם הביקור של מקרטני בתקשורת. כמה חבל שאף אחד חוץ ממך לא השכיל לראיין את ירדן, לאו דווקא על עצמו, אלא לנצל לקראת הביקור את הידע המעודכן והמרתק שלו על מקרטני האדם וההופעה.פספוס

  • רחל  On אוקטובר 2, 2008 at 1:14 pm

    שהובאה במאמרו השנוי במחלוקת ""בידור לכל המשפחה "

    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/864956.html
    היא מעוררת בי חיוך בעיקר כי הביטלס מאז ומעולם היוו את התשובה השמרנית, הפופית, לרולינג סטונס הרוקרים הבועטים. לא היה צריך לחכות להיילברונר "שיעלה" על התגלית כעבור ארבעים שנה
    יש מהפכנות אדירה בסרג'נט פפר ובתרומה התרבותית והמוסיקלית של הביטלס בטווח הארוך. גדולה בהרבה, אגב ממה שהנחילו מיק ג'אגר ודוגמן הרוק ג'ים מוריסון, אבל לא במובן שהם שינו את עורם והפכו להיות הסטונס.

  • רחל  On אוקטובר 2, 2008 at 1:17 pm

    כתוספת מוצעת לרשימת מיטב הכתבות שלךעל הביטלס אני נזכרת בכתבה של דוד שליט על סיד ברנשטיין (מי שהביא את הביטלס להופיע בניו יורק פעם ראשונה) נדמה לי במוסף הארץ , לדעתי ב-95-97 משהו בין השנים האלה. אבל לא בטוחה לגבי השנים. תבדוק בארכיון.
    סביר שגם לקראת הביקור של יוקו בארץ ב-99 היה לה ראיון, (אולי אבנר ברנהימר, בטח ב7 ימים,לא בטוחה)

    כשאני מנסה להיזכר במאמרים מכוננים על הביטלס בשפה העברית , היחיד שהצלחתי להיזכר במאמרים שלו בנושא זה רון מיברג שהיה תענוג לקרוא בעיקר בתקופת "קליפ" וחדשות, אבל גם אחר כך (כשהוא כותב על הביטלס הוא בן אדם טוב יותר ורגוע יותר). חשבתי על זה שבאמת לא פורסמו פה דברים גדולים בעיתונות בנושא. בילדותי ניזונתי בעיקר מספרים תוצרת חוץ מסטימצקי,הודות לחסך בכתיבה בעברית יש לי ספריה עולמית עשירה מאד בתחום, כי באמת לא היו פה מקורות מידע.
    והיו כתבות בלהיטון שסיפרו על הביטלס במסגרת סדרות מתורגמות על תולדות הרוק. לא זוכרת אמירות מעניינות ובטח לא ראיונות או מפגשים עם הארבעה. מפגש מתועד אחד שאני זוכרת זה רק תצלום גדול שפורסם פעם בלהיטון בפסטיבל קאן, של ג. עיטור עם פול ולינדה .
    לדעתי סוף שנות השבעים

  • טל  On אוקטובר 2, 2008 at 7:50 pm

    רחל
    להסתמך על כתבות בלהיטון שעוסקות בביטלס זה מגוחך.אפשר להתבגר

    זה מזכיר לי את הכתבות הילדותיות של מישהוא בשם ירדן אוריאל שכתב בשנות ה- 90 על מה הביטלס אהבו לאכל ואיך לנון פגש את פול

    ישנו ספר בשם תמונה וצליל בעריכת ירחמיאל כהן. הספר יצא השנה ונפתלי ווגנר ממליץ בקורס שלו על מאמר מתוך הספר שנקרא "האנגליות של הביטלס" של מחבר הספר "אנגליה חולמת".קראנו את המאמר
    בקורס על הביטלס והתרשמנו ממנו

    אגב, להערתך שאין חדש בשמרניות של הביטלס אזי לידיעתך טוקבקיסטים ניסו פעם לרצוח אותי (נפשית)
    כאשר טענתי טענה שכזו בתגובה למאמר של היילברונר בעיתון הארץ.קראו לי בוגד וטענו כי אין מהפכניים מן הביטלס

    אגב, זולת נושא הביטלס כשמרנים או מהפכנים יש עוד פנינים רבים בספר של היילברונר,כמו הפרק על דיוויד בואי

  • מספר 666  On אוקטובר 2, 2008 at 8:40 pm

    שהכתבות של ירדן אוריאל הן ילדותיות ,אלא שהוא מתעניין יותר בעניין ההיסטורי של הביטלס ופחות הניתוחי .
    אולי כדאי לצטט משהו שהוא כתב לי בבאי מייל היום :
    איני אוהב טוקבקים. הבוטות, ההתנשאות, חוסר הכבוד ואי היכולת לקבל את דעת האחר צורמים בעיני. אני יודע שלא כל הטוקבקיסטים הם כאלה, אולם הצעקניים ונותני הטון שביניהם הם כן ואין לי כל כוונה להתעמת עם שכאלה. שפתם אינה שפתי ועולמם אינו עולמי.
    ראה לדוגמה אחדות מהתגובות למאמר שכתבת. הרי אם היינו מאמצים את ההגיון שבהן לפיהן ספרי אינם עומדים בקריטריונים להיקרא ספרים (הם כן, אבל זה לא חשוב כרגע), היו הספריות מתרוקנות בן רגע מחלק ניכר מספרי השירה וההגות שבהן. מחזות רבים היו נעלמים ממדפינו וספרות הילדים הייתה מאבדת רבים מספריה ולא לשכוח את ספריו של ג'ון לנון שהיו הופכים באופן מיידי לחוברות המונחות בקליניקה של רופאי שיניים.
    בנוסף, תאר לעצמך אלי כמה ביוגרפיות היו מושלכות לפח רק בשל התעסקותם בחיי היום יום של הדמויות עליהן נכתבו, בטענה שהן בעלי אופי רכילותי-רדוד.
    למרבה המזל, המציאות שונה. כאשר כתבתי את ספרי הראשון לא היה שום ספר בעברית בנושא הביטלס. כמובן שיש מקום לניתוחים מעמיקים של שירי הביטלס, המוסיקה שכתבו והרקע ההיסטורי-חברתי של התקופה בה פעלו, אולם בעיני כתיבה היא כמו מדרגות – אין בה קיצורי דרך ולפני שניגשים למלכת הניתוח והפירוק, יש צורך בבסיס, במישהו שיספר את הסיפור כפי שהתרחש ומאחר שהייתי הראשון, החלטתי שאני הוא זה שיעשה זאת.
    ודאי תסכים איתי אלי שגם למספרי סיפורים יש מקום בעולמנו ומשום כך תבין למה איני מעוניין להתווכח עם אנשים שאינם חושבים כך, אנשים שדומה בעיני כי שכחו שמאחורי כל תופעה עומדים אנשים אחרים עם סיפורים שאפשר (ורצוי) לספרם"

    אני מסכים בהחלט עם ירדן אוריאל .
    יכול להיות שהגישה שלו אינה האקדמאית הטהורה ,אבל היא ראויה מאוד בפני עצמה. .

  • מספר 666  On אוקטובר 3, 2008 at 1:32 pm

    לראשונה באינטרנט התרגום העברי של המשורר עודד פלד לפזמון האוטופי המפורסם והמשפיע ביותר של כל הזמנים.
    IMAGINE של ג'ון לנון
    ראו
    "תארו לכם" שיר מאתג'ון לנון
    http://www.notes.co.il/eshed/48264.asp

  • לני  On אוקטובר 4, 2008 at 9:19 am

    הבעיה עם הכתיבה הישראלית על מוסיקה פופולרית בכלל, רוק או הביטלס היא שהיא כה רדודה ולא נמצאת בקשר עם אופן המחקר, הכתיבה או יכולת ההתבוננות של כותבים אנגלו-אמריקאיים עם נושאים אלו
    כותבים מבקרי רוק כגריל מרקוס, סימון פרית',או איאן מקדונלד זרים לחלוטין לשיח הישראלי (אם קיים בכלל) על מוסיקה פופולרית
    וכך אנו מוצאים עצמנו דנים באכויותיו המפוקפקות של כתיבתו ירדן אוריאל אודות הביטלס בעוד פיליפ נורמן מוציא בימים אלו את האופוס שלו על לנון John Lennon: The Life, By Philip Norman
    בארץ מעולם לא היתה כתיבה רצינית על הביטלס, הפאנק, דילן או בואי ולכן ספרו של היילברונר על הביטלס מהווה פריצת דרך חשובה.סוף סוף מתיחסים ברצינות לז'אנר שכזה.

    כיוון שבארץ לא מכירים כלל את הספרות העניפה אודות איקוני רוק כג'ו סטרומר, בריאן וילסון,קורט קוביין ולהבדיל אלביס אנט מחרטטים אודות האיכויות של כתבות "להיטון" משנות השיבעים ונזכרים בחוברת מטופשת שנכתבה על הביטלס בתחילת דרכם או בספרי ילדים כגון "צוללת צהובה

    הדיון כאן כל כך פרובינציאלי

  • מספר 666  On אוקטובר 4, 2008 at 10:17 am

    משום שקודם כל יש ניסיון להבין כאן מה בכלל יש בעברית לפני שממשיכים הלאה .
    ומה יש בעברית על הביטלס שהוא דווקא טוב וחשוב לפני שממשיכים הלאה.
    וראינו ברשימה למעלה שדווקא היו כמה דברים בעברית במדיומים שונים שאינם נופלים ממה שהופיע בחו"ל על הביטלס.
    התוכניות של יואב קוטנר
    המחקר המוזיקלי של וגנר
    המאמר שלזאב מגן
    ומי יודע למה היה מגיע ירדן אוריאל אם היה משלים את פרוייקט עשרת הכרכים שלו ?
    הילברונר בספרו ביצע חטא חמור.
    הוא ניסה להשכיח את כל מה שהיה קיים לפניו ולהעמיד פנים שמעולם לא היה קיים .
    עובדה הוא מעמיד פנים בספרו שמעולם לא
    הייתה קיימת סדרה מונומנטלית בשם "מסע הקסם המסתורי" סדרה של שישים שעות (!) על תולדות הביטלס והשפעותיהם ,שהוא בעצמו נטל בה חלק כתחקירן.
    כל מי שיקרא את ספרו בלבד עלול לחשוב שאכן לפני שבא עודד היילברונר לא היה בישראל כל ניסיון לחקור את הביטלס "
    עכשיו נשאלת השאלה :למה הוא מבצע את ההשכחה הזאת ?
    לעניות דעתי הדבר הוא פגם חמור בספרו.
    .

  • לני  On אוקטובר 4, 2008 at 2:20 pm

    דווקא קראתי את ספרו של הילבונר והוא מזכיר את במפורש את ווגנר בגוף הטקסט.בנוסף ברשימה בסוף הספר ווגנר מופיע מספר פעמים.כיוון שלמדתי אצל שניהם והם מאד מפרגנים אחד לשני אין על מה להתלונן

    כיוון שאתה עוסק בחומר כתוב אזי תכניותיו של קוטנר ברדיו לא נכנסו לספר.אגב, גם ערבי השירה בציבור של דני רובס לא נמצאים בספר כמו גם התוכנית לגן הילדים של מודי זנדברג ב 88

    לאחר המלצתך באתר שלך הלכתי לחפש וגם מצאתי את המאמר של זאב מגן על לנון והיהודים ולאמר לך את האמת לא הבנתי מילה,לא הבנתי מה הקשר ללנון ועדיין איני מבין מה הקשר לביטלס שאתה כה ממליץ עליו

    אגב, קוטנר מככב בראש רשימת התודות של הלבורגר

    עוד דבר מעניין שמצאתי בספר זה שורת מאמרים שהלבורגר כתב בעיברית ובאנגלית על הביטלס

  • מספר 666  On אוקטובר 4, 2008 at 3:40 pm

    את ההקדמה הביזרית של הספר שלו :
    השפה העברית היא בין היחידות שבה לא הופיע" כלל עד היום מחקר מקיף על תרבות הביטלס …העדרו של תיאור התופעה ושל הסבר שלה מן הבחינה ההיסטורית התרבותית והחברתית מזכירה את האיסור על כניסתם לישראל בשנת 1964. נראה כי זולת שיריהם לא רואים בישראל בתרבות הביטלס תרבות הראוייה להתייחסות מעמיקה.
    "
    בקצרה אוסף של שטויות .
    אם אני הייתי במקום קוטנר הייתי כותב משהו מאוד חריף בעניין במקום הרשימה המפרגנת שהוא כתב עליו .
    אבל קוטנר הוא כנראה אדם יותר מידי טוב ולא נעים לו לקרוא לסדר חברים כיכול שעושים הכל כדי להשכיח את התרומות שלו ולהעמיד פנים שאיתם מתחיל הכל.
    ולגבי המאמר של מגן
    עצתי לך:
    קרא שוב
    ואז אולי תתחיל להבין.
    ואם לא קרא בפעם השלישית ואז אולי זה יתחיל
    לחדור .

  • איצו  On אוקטובר 4, 2008 at 5:15 pm

    אני קורא מזה מספר ימים את הויכוח המתנהל כאן וכלל איני מבין את מהותו

    666 -ל-
    הרי באמת לא נכתב דבר על הביטלס בעיברית
    קוטנר עושה תכניות רדיו.הילברונר עוסק במחקר וכתיבה.לא ידוע לי כי קוטנר פרסם משהוא על הביטלס

    נפתלי וגנר כתב מחקר מפואר והוא אכן מוזכר בהרבה פורומים.אך מעולם לא ידוע לי כי קוטנר כתב משהוא עליהם זולת באתרי רשת בו הוא מופיע

    אגב, מהוא המאמר הפלצני על דמיין של לנון? ניסיתי ונרדמתי

  • מספר 666  On אוקטובר 4, 2008 at 5:44 pm

    אולי תבחר לעצמך כבר כינוי קבוע אחד במקום להעמיד פנים שאתה שורה של אנשים שונים?
    כל אחד מהכינויים בהם השתמשת עד כה יכול לשמש.
    אתה יכול להמשיך כשיהיה לך משהו חדש לתרום לדיון במקום לחזור על עצמך.

  • מספר 666  On אוקטובר 4, 2008 at 6:18 pm

    מעניינת.
    יש כאן מישהו ( מקורב של המחבר? ) שמזלזל לחלוטין בכל תרומה לא אקדמאית שהופיעה באיזה שהוא מדיום בכתב או ברדיו על הביטלס .

    אלא שהוא אפילו אינו מסוגל לתקוף את התרומות האלו בצורה ישירה ואינו מסוגל או אינו רוצה אפילו להסביר במה כל התרומות האלו נופלות בעומקן מהיצירה שהוא מגן עליה בחירוף נפש כזה.
    במקום זה הוא תוקף אותם בעלבונות אישיים ובניבולי פה כמו אחרון חובבי הכדורגל בבלומפילד.
    חבר יקר :מי שלא תהיה אולי תבחר לעצמך כינוי קבוע ותתחיל להסביר לנו בצורה פרטנית מדוע התוכניות של יואב קוטנר הן כל כך נחותות שמר הילברונר לא ראה כל סיבה להזכיר את עצם קיומן?

    להזכירך הטענה שלו לא הייתה שלא הופיעו "בדפוס " חומרים רציניים על "הביטלס בעברית .אלא שלא "הופיעו בכלל" ( דהיינו בכל מדיום כלשהו )( (
    ואגב שמתי לב שמר הילברונר הזכיר את ספרו של וגנר למרות שעצם קיומו של הספר הזה סותר את כל טענותיו על"החרם התרבותי" שהיה קיים כאן כביכול לגבי הביטלס .
    מן הסתם מאחר שזהו ספר מחקר אקדמאי רשמי וזה עלול היה לפגוע במעמדו בעולם האקדמיה פשוטו כמשמעו אם לא היה מאזכר אותו.
    אבל כנראה הכלל הזה אינו חל על כל מי שאינו אקדמאי

    רק חבר יקר , אנא ממך , נסה לעצור את עצמך ולא להשתמש בניבולי הפה או בהתקפות אישיות .
    אני יודע שזאת משימה קשה עבורך אולי בלתי אפשרית.
    אבל למה לא להתאמץ עבור הביטלס והחוקר הדגול היחיד שלהם בעברית עודד הילברונר

  • מספר 666  On אוקטובר 5, 2008 at 6:07 am

    עברתי על הספר שלו .
    בדרך כלל הוא נראה בסדר ובהחלט מלמד אבל אני לא מומחה בנושא .

    אבל יש עימו בעיה :
    הראיון היחיד שלו בתקשורת עד כה בנושא היה רצוף שגיאות מההתחלה ועד הסוף ושגיאות אלמנטריות שאתה לא מצפה כמוהן למומחה כזה בביטלס.

    בראיון היחיד שהוא נתןעד כה לגבי הספר בעיתונות שהוא נתן לכתבה של צור
    ארליך בשם "חיפושית הקצב " במקור ראשון "
    http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;jsessionid=3edb07f230d57fdeca7208bf449d9bc1a7a84ee4bccd.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=34036&channel=4&subchannel=3

    הוא אומר לגבי פרשת ביקורם המתוכנן של הביטלס בישראל ב-1964
    "לדעתי הביטלס בכלל לא רצו לבוא לארץ", אומר ד"ר עודד היילברונר מהאוניברסיטה העברית. השבוע, בתזמון לא מתוכנן אך ודאי לא מזיק, מופיע ספרו החדש של היילברונר 'אנגליה חולמת' (הוצאת כרמל), העוסק באנגליה של שנות השישים ובייחוד בביטלס כתופעה תרבותית-חברתית. "זה היה כנראה גימיק, המצאה של אמרגנים פה בארץ. אני לא יודע אם הביטלס ידעו מה זו ישראל, ואם בכלל היה אכפת להם ממנה. בקיץ 64' הם בכלל היו בארצות הברית. לא היתה להם סיבה לבוא לישראל; הרי למי בכלל יהיה פה כסף לקנות כרטיסים. הם לא באו בתקופה ההיא למקומות קטנים. הם נסעו ליפן, לאוסטרליה, הופיעו באצטדיון שיי בניו-יורק בקיץ 65' עם 150 אלף איש. אין לנו שום הוכחה שהביטלס רצו לבוא לארץ. האמרגן היהודי שלהם, בריאן אפשטיין, לא היה יכול לסבול את ישראל, וסירב למשל לבקשות לפרסם הודעת תמיכה בישראל הנצורה ערב ששת הימים, כך שמהכיוון שלו זה ודאי לא יכול היה להגיע. הגימיק הזה הצליח להקים פה מהומה קטנה סביב הלהקה שמשחיתה את הנוער בשערותיה הארוכות".
    עד כאן היילברונר בראיון שניתן לפני כמה שבועות ב"מקור ראשון ".
    למרבית הצער כל ההצהרה הזאת היא
    שגויה מההתחלה ועד הסוף כפי שהוברר מעבר לכל ספק רק כמה ימים לאחר פירסום כתבה זאת אבל היילברונר היה צריך לדעת זאת כבר הרבה קודם לכן .
    קודם כל ישנה הוכחה מחברי הביטלס עצמם על הרצון לקיים ביקור, בסדרת "מסע הקסם המסתורי" שהיילברונר כידוע היה התחקירן שלה הושמעה הקלטה משנת 1964 בה רינגו סטאר מספר למעריצי הלהקה ש"בשנה הבאה נופיע בישראל…")
    וכידוע רק כמה ימים לאחר פירסום הראיון הנ"ל פורסם בעיתונות גם ראיון של עיתונאי ישראלי עם מקרטני שבו מקרטני דיבר על כך שהביטלס אכן רצו ותיכננו לבקר בישראל.
    וכן פורסם בעיתוןהארץ מחקר "אנטומיה של החמצה היסטורית"
    http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1022450.html
    על הסיבות מדוע ועדה ממשלתית הביאה לביטול המופע שאכן תוכנן.
    הביטלס בהחלט ידעו מה זה ישראל ,והאמרגן שלהם אפשטיין על פי המחקרים שצויינו למעלה רצה להביא אותם לישראל
    היילברונר טוען : "לא היתה להם סיבה לבוא לישראל; הרי למי בכלל יהיה פה כסף לקנות כרטיסים?"
    לקליף ריצ'רד הזמר המפורסם ביותר אז בבריטניה מלבד הבייטלס הייתה אז סיבה לבוא לישראל.הוא ביקר והופיע כאן ב-1963.
    אז אם קליף ריצ'רד שמע על ישראל ובא אליה אז מדוע שהביטלס לא ?
    בקצרה כל מילה שלו באותו קטע ראיון שניתן על תקן של מומחה ראשון במעלה לקשרים בין הביטלס וישראל היא שגויה .
    יש לקוות שמומחים גדולים ממני לביטלס למשל ירדן אוריאל אם יסרקו את ספרו של הד"ר היילברונר לא ימצאו שגיאות נוספות מסוג זה לגבי הביטלס ותולדותיהם.

  • נטע  On אוקטובר 5, 2008 at 10:36 am

    ישנו ראיון עיתונאי שמקרטני נתן ב 1974 לאיש גלי צה"ל אורי לוטן בו הוא נשאל על הביטלס בישראל ומקרטני כלל לא יודע על הביקור שתוכנן להם 10 שנים קודם לכן

    אכן,בראיון לאילן לוקאץ בערוץ 2 כמדומני מקרטני נזכר בספור אך לא אתפלא אם היחצנים שלו לימדו אותו שיעור או שתיים על מה זה ואיפה זאת ישראל לפני הראיון

    בגליון מוג'ו האחרון (אוקטובר 2008 Mojo) ישנו ראיון עם מקרטני על האלבום הלבן לכבוד 40 שנה לצאתו. כמות השכחה שמפגין מקרטני בראיון בשנת 1968 מעוררת חשד שמקרטני לא יכל לזכור אפילו מה אירע 4 שנים קודם לכן

    אני חושבת שהראיון של רינגו מ- 1964 שאגב, הוא מתייחס שם גם לביקור בארצות ערב,לא תקין.בקייץ 1964 כבר נקבע סיבוב ההופעות של הביטלס בארצות הברית לקייץ 1965 כולל ההופעה באצטדיון "שי" כך שבכל מקרה הביטלס לא יכלו להגיע לכאן

    אגב, בראיון שנתן לנון לעיתון אנגלי במץ 1966 הוא מדבר על ישראל כעל מדינה בדרום אמריקה. הומור לנוני או חוסר ידע? ללנון הפתרונות

    מתי כבר יהיה בארץ דיון מדוייק ומלומד על הבי הביטלס? מדוע הקרתנות הזו

  • מספר 666  On אוקטובר 5, 2008 at 6:01 pm

    אני מציע שאת-ה תשמור/י מכאן ואילך על הכינוי נטע ,תחסוך-י מעצמך את הצורך להמציא שמות חדשים בכל פעם .
    מה גם שהשמות שאתה בוחר בכל פעם הם כל כך מגוחכים.תישאר עם זה
    ולגבי תשובתך:
    האם עלה על דעתך שמקרטני אולי באמת לא זכר בשנות השישים או השבעים או היוםכל פרט לגבי כל מסע מתוכנן של הביטלס.אבל יש מסמכים שאפשר לבדוק אותם?
    חבל שהד"ר היילברונר לא טרח לעשות זאת .
    אבלזה מה שבוצע במחקר של אלון גן חוקר רציני שפורסם ב"הארץ" והפריך במחי יד את כל ההבלים שאותם השמיע הד"ר היילברונר בעיתון "מקור ראשון ". "
    אגב כדאי לציין שגם מהראיון הנ"ל וגם מההקדמה של הד"ר היילברונר בולט איזה ריח לא נעים שלזילזול מוחלט בתרבות הישראלית אבל עלי לקרוא יותר מכתביו לפני שאוכל לפסוק בעניין הזה. .

  • מספר 666  On אוקטובר 5, 2008 at 6:08 pm

    קראתי כמה מהמאמרים שלו על תרבות פופולארית .המאמר שלו על תרבויות הצעירים של ישראל שפירסם בספר של רסלינג "הנעיר הישראלית הוא מוצלח .
    המאמר שלו ב-כתב העת "אלפיים "על התרבות הפופולארית בעולם כיום הוא מעניין ומביא כמה תובנות חדשות .
    אני פחות מתלהב מהמחקרים שלו על המפלגה הנאצית שמהם אפשר לראות שהוא רואה בה רק תאונה של ההיסטוריה שהייתה יכולה לקרות לכל אחד.
    יכול להיות אבל הוא לא מביא שום נתונים משכנעים גם לא במחקר שלו על הנאצים באיזור היער השחור של גרמניה .

  • נטע  On אוקטובר 5, 2008 at 6:58 pm

    מר אשד הנכבד

    אתה רוצה שאשלח לך תמונה שלי וצילום תעודת
    זהות כדי שתכיר בי

    איזו חוצפה יש לך להתיחס כך אלי.תגובתי אליך לא כללה ירידות אישיות

    הערתי אודות הדיון הרדוד בביטלס בארץ כנראה צריך להתחס לרמת הדיון באתר שלך

    אולי תתחיל להיות מודע למה שקורה באנגליה ובאירופה ( אם בכל אתה קורא אנגלית או צרפתית) בכל הקשור למחקר הביטלס ותבין את הקרתנות הישראלית לגבי הביטלס

    העולם כך כך התפתח בכל הנוגע לידע והשיח אודותיהם שהטענות המובאות באתר שלך כה מגוחכות

  • מספר 666  On אוקטובר 5, 2008 at 7:22 pm

    אני לא עד כדי כך מתעניין בביטלס.
    אני מקבל את זה שיש מאות או אלפי ספרים על הביטלס בשפות אחרות שהם יותר חשובים מכל מה שיש בעברית .
    קראתי כמה מהם ואני מסתפק בזה.

    אבל אין לי שום דבר לתרום מעבר לכך לשיח על הביטלס .

    אם כבר מעניין אוי יותר השיח על להקות וזמרים ישראליים
    לעומת זאת
    מעניינת אותי הכתיבה הישראלית על הביטלס רדודה או לא ( ויש בה פריטי םכפי שהראיתי שאינם רדודים כלל ) שמסתבר שאף אחד עד כה בעצם לא ידע מה היא כוללת כולל המעריצים השרופים ביותר בארץ של הביטלס שבספריותיהם יש מאות ואלפי ספרים באנגלית ובצרפתית אבל הם לא ידעו להגיד לך כלום על מה בעצם יש בנושא בעברית .
    רובם למשל לא יודעים שאחד ד"ר זאב מגן פירסם מאמר ענק ולא רדוד
    בכלל על"דמיין". .
    אני חושב שברשימה שלי תרמתי את תרומתי האישית הצנועה לשיח העברי על הביטלס.
    ואני מסתפק בזה.

  • עודד היילברונר  On אוקטובר 6, 2008 at 8:47 am

    שלום לכולם
    חברים הפנו אותי לאתר זה בו מתקיימים כרגע ויכוחים אודות ספרי אנגליה חולמת העוסק באנגליה ובביטלס

    אני מבקש לצין כי הדעות שנשמעו כאן לא נכתבו על דעתי וכלל לא הייתי מעורב בויכוחים המרים שהתנהלו כאן

    אני מבקש לציין כי הן יואב קוטנר,חבר טוב שלי,והן נפתלי ווגנר אף הוא חבר טוב יצרו את המסד המחקרי אודות הביטלס בישראל ואין להתעלם מתרומתם

    חבל כי עד כה לא נכתבו או נאמרו דברים אחרים ורציניים על הביטלס

    לעניין ספרי: התרומה שלו למחקר הביטלס בארץ ובעולם הנה מיקום התופעה אותה אני מכנה "תרבות ביטלס" בספקטרום פוליטי וכלכלי-חברתי רחב יותר.מי שישים לב,הפרקים בספר שאינם אודות הביטלס תופסים קצת יותר משליש הספר. השאר הנו ניתוח תרבותי-סוציולוגי של אנגליה וליברפול משנות ה-50 ועד שנות ה- 80

    בניתוח זה השיטה הקפיטליסטית ההגמונית בה תרבויות הגמוניות ותת-תרבויות ממלאות תפקיד מרכזי ביצירת והמצאת מוסיקה פופולרית

    תודה לכל המתווכחים והעצות השונות אותן קבלתי,כולל אלו האישיות

    בברכה
    עודד

  • מספר 666  On אוקטובר 6, 2008 at 11:25 am

    חבל רק שהוא לא טרח להשמיע שום דבר חשוב ומעניין באוזנינו ורק חזר מילה במילה על הודעת היחצנית על הספר ונשאיר זאת בכך
    אגב בהזדמנות זאת כדאי להזכיר שבכובע האחר שלו לא כחוקר תרבות פופולארית היילברונר הוא חוקר ידוע של תולדות יהודי גרמניה ותולדות הנאציזם ברמה המקומית באיזורי גרמניה ( ואני בהחלט מעריך אנשים שעוסקים בשני תחומים שונים כל כך אין הרבה כאלה חוץ מעומר ברטוב ממני ואולי עוד אחד שניים ) .
    יש לו תזה דבקצרה אפשר לתאר אותה כך :שגרמניה הייתה המדינה הכי פחות אנטישמית עלי אדמות עד שבא מכוכב לכת אחר החייזר אדולף היטלר שבכלל היסתיר את האנטישמיות החריפה שלו מהגרמנים התמימים אוהבי היהודים עד שעלה לשלטון.
    אפילו הנאצים בעצמם אליבא דהיילברונר או בכל אופן אלו שפעלו באיזור היער השחור שאותו חקר לא באמת האמינו באידיאולוגיה שלהם עד המלחמה לפחות .
    דהיינו היטלר היה "תאונה " שיכולה לקרות לכל אחד. והאידיאולוגיה הנאצית הייתה עניין חסר כל חשיבות מבחינת הנאצים עצמם . מבחינתם האוייב האמתי היו בכלל הקומוניסטים .
    אז נשאלת השאלה איך בתוך כמה שנים בודדות החייזר היטלר וחבורת עוזריו היצליחו לשכנע את כל הגרמנים אוהבי האדם שלהם לבצע רצח של מליונים. על כך עד כה הוא סתם ולא פירש
    אם נרצה היילברונר הוא הקוטב הנגדי של גולדאהגן שטוען שהאנ
    שהגרמנית היו אז אומה אנטישמית לחלוטין כפי שמראה התנהגותם במלחמה.
    אני מוצא את התזה של היילברונר כמעניינת אינני יודע אם הוא נולד בארץ או בחו"ל אבל היא בהחלט משקפת את התזה של"הישראלי " האובייקטיבי שנמאס לו מכל השטויות האלו של ניצולי השואה הסנטימנטליים והוא רוצה להראות דברים כהווייתם . דהיינו : הגרמנים לא היו אשמים יותר מכל אחד אחר וכל אחד בכל מצב יכול היה לבצע גנוסיד בדיוק כמו הגרמנים ואולי אפילו בצורה הרבה יותר זוועתית מאותה אומה תרבותית ופרו יהודית .
    אז מה כל זה קשור לביטלס ?
    באמת לא קשור סתם לידע כללי.

  • עודד היילברונר  On אוקטובר 6, 2008 at 2:40 pm

    שלום 666
    לא נראה כי הבנת בדיוק את השקפותי אודות היסטוריה גרמנית והנאציזם,אך נשאיר זאת לזמן יום השואה?) או מקום אחר )

    אגב,נולדתי בישראל ומחקרי אודות הנאציזם, הרייך הגרמני השני, גרמניה בעת החדשה התפרסמו לא רק בעיברית אלא אף בשפות אחרות

    הקשר בין היטלס לביטלס הנו כי מאז אדולף היטלר לא היה אדם שנוא בתרבות המערבית כיוקו אונו

  • מספר 666  On אוקטובר 6, 2008 at 6:03 pm

    לא היה אדם שנוא בתרבות המערבית כמו יוקו אונו.
    זאת הצהרה קצת חזקה לא ?
    עם כל ההערכה לינקו אני לא הייתי מכניס אותה לספר השיאים של גינס בעניין הזה
    בכל זאת יש כמה אנשים שהייתי שם לפניה :
    לי אוסוואלד וריצ'רד ניקסון וסנטור מקרתי למשל .
    ובתחום הקולנוע ג'ורג' לוקאס הוא לדעתי אדם שנוא הרבה יותר מאשר יוקו הייתה אי פעם. וביל גייטס כמובן
    עד כמה שידוע לי אף אחד אפילו לא ניסה להתנקש בחייה .

  • עודד היילברונר  On אוקטובר 7, 2008 at 9:25 am

    זו היתה צריכה להיות בדיחה
    אגב, הן ללי אוסוולד והן לריצרד ניקסון יש עד היום המון מעריצים בעקר עקב מדיניות החוץ שלו והכלכלה המרסנת-שמרנית שהםעיל לאחר משבר הנפט,בשנה האחרונה לכהונתו

    אוסוולד זוכה לאיבה אך לא לשנאה.העתונאי בוב וודוורד שכתב גם את "כל אנשי הנשיא" (עם ברנסטיין) רואה בו סתם אדם מסכן

    סנטור מקרתי זכה לרהביליטציה קצרה בארצות הברית כבר בתקופת ריגן,ושוב, לקיתונות של איבה אצל קלינטון

  • ראובן ברדך  On נובמבר 20, 2008 at 4:41 pm

    מי שרוצה לשמוע את החגדש של מקרטני ולראות טריביוט אנגלי לביטלס:
    http://cafe.themarker.com/view.php?u=77523

    http://cafe.themarker.com/view.php?t=646950

    http://recieverblog.blogspot.com/

    http://recieverblog.blogspot.com/2008/08/it-was-forty-years-ago-today.html

  • מספר 666  On מאי 14, 2009 at 11:05 pm

    לרגל פסטיבל הביטלס המתקיים השבוע הזה בחולון להלן מאמר של חיים מזר על אחד מפזמוניה הידועים ביותר של הלהקה הנצחית.
    השוטה על הגבעה
    http://www.notes.co.il/eshed/56271.asp

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: