העין של ואן נויין

 

 

צילום :גוני דיסקין

 

ואן נויין היא  משוררת תסריטאית שחקנית ודוגמנית , נולדה בישראל בשנת 1982 , בתו של אחד "מפליטי הסירות " מוייטנאם שהתיישב בארץ .

היא זכתה לראשונה לפרסום כאשר נעשה על חייה סרט דוקומנטארי בשם "המסע של ואן נויין " עליה ועל אביה המתאר את מסעם חזרה לוייטנאם ,לראות מה קרה במולדת הישנה .

 

מאז סרט זה התפרסמה ואן נויין יותר כמשוררת דווקא וכאחת   היוצרות  הבולטוט  של כתב העת לשירה "מעיין " שהוציא גיליון מיוחד המוקדש לשירתה בשם "עין הכמהין". .

.

למי  יש עין טובה?  – ביקורת על "עין הכמהין" מאת ואן נויין

מאת ירון ליבוביץ'

 

 

 

ספרה של ואן נויין "עין הכמהין " אינו ספר פשוט כפי שאפשר אולי לחשוב ממבט ראשון . גם לחפש על המשוררת פרטים, למרות שיהיו אולי אלו שיתפלאו על כך, הייתה משימה לא פשוטה . יש רק מעט מאוד מאמרים ביקורתיים שנכתבו עליה באופן יחסי ובראשם מאמר של מנחם בן.
מפתיע אותי, שמשוררת היוצרת רחש –בחש, כלומר באזז, בקרב המיליה הספרותי, לא זוכה להתייחסות מרובה יותר .

תחילה כמה פרטים ביוגרפים.: היא בת לפליטים ווייטנאמיים שהורשו להתיישב על ידי מנחם בגין בזמנו, אולם היה לי חשוב לדעת אם היא ילידת ווייטנאם. רציתי לנסות להבין כמה עד המטען שהביאו הוריה נשאר אצלה. כששאלתי על כך אנשים שמכירים אותה אמרו לי שהיא ילידת הארץ, אולם הם אמרו לי שלא יהיה זה נכון לייחס למוצאה מקום חשוב בשירתה. י

יתכן שהם צודקים, אבל אי אפשר לומר שחלק מן המטען של ההורים לא עבר אל בתם. דבר מה בכל זאת עבר ממורשת ההורים ואפשר לראות זאת בשיר הראשון שבספר "נהר המקונג" (עמ' 6).
השיר עצמו הוא שיר מרשים והוא מתחיל בדמוי מיוחד: "הלילה חלפתי על שלוש מטות/ כמו שטתי במקונג/ ולחשתי את יפי הפרת והחדקל./

הסמיכות הזאת בין נהר המקונג לנהרות הפרת והחדקל היא מיוחדת ומושכת במיוחד, כפי שכתב זאת מנחם בן בביקורתו.

 

אולם לדעתי העוקץ נמצא דווקא בדימוי של התחנות שעברה הדוברת השירית בלילה אחד לנהר המקונג. אני מודה שהדימוי הזה הוא לא שגרתי, וניסיתי לדעת יותר פרטים על אותו נהר. לפי האנציקלופדיה בריטניקה מדובר על נהר שאורכו 4,350 ק"מ , הוא הנהר השנים עשר באורכו בעולם והשביעי באורכו באסיה. הוא מתחיל בסין ועובר בדרכו דרך מינמר לאוס, קמבודיה וויטנאם ונשפך לים סין הדרומי מדרום להו צ'י מין סיטי. אך מה שסייע לי לרדת לסוף הדימוי הזה הוא אולי פרט אחד שמצאתי באינטרנט על הדלתא של המקונג שהיא משמשת גם לעורק תחבורה אך גם לשוק צף, שבו חקלאים מוכרים את מרכולתם על סירות שבנהר. כלומר המעבר בין תחנות על הנהר מזכיר לדוברת השירית חיפוש בין מטרות אפשריות לקרבה אינטימית. השיר הזה רווי במטאפורות יוצאי דופן ולא שגרתיים בעליל, כמו למשל "ממטרות של אוויר קר מהאנוי…" או "צייר לי תרשים זרימה/ בצבע אחיד/ על פרחים טריים/ באגרטל". ניתן למצוא צירופים כאלה בשירים אחרים בספר הזה, כמו למשל "תל מילים" ( "תל מילים", עמ' 9) ו"הסוסי חשמל" ( "זר מתמשך", עמ' 36).

Vaan's journey - פרטי סרט : המסע של ואן
המטאפורות הללו הזכירו לי מעשה של קולאז', שהדמויות שבו מורכבות מהדבקות של קטעי עיתונות הלקוחים מתחומים שונים זה מזה. שימו לב לקטע הזה שמדגים זאת. "צריחים מתרוממים מעל בצה/ ענפים מחליקים בה/ שפירית מתאזנת לקראת סערה" ("אמסטרדם", עמ' 37). דימוי מן הסוג הזה ניתן לראות ב"מלך המלח" משירו של יהודה עמיחי "אל מלא רחמים". מטאפורות אלה מעניקים נופך מרענן לשירתה של נוין. נוסף למטאפורות הללו לא יכולתי שלא לשים לב למבנה השביר במקצת של המשפטים. כמו למשל בקטע זה "…שהשירה החדשה שלי מלאת כעסים/ ואני קיא שכרותה של זונת הרגשות. שמשוררת מסמרים!" ("משוררת מסמרים", עמ' 39)

האמצעים הצורניים האלה מתאימים כמו כפפה ליד לתכנים העולים מן השירים.
השירים שבספר הזה עוסקים בדבר אחד עיקרי, שהוא חיפוש אחרי קרבה אנושית.
לפעמים החיפוש הנפשי הזה קורה במקומות שונים בעולם, כמו מנהטן, טירול או פריס ולפעמים החיפוש מתרחש במקומות בארץ, כמו הרצלייה.


אבל המקום האמיתי שבו מתרחש החיפוש הזה בשירים האלה הוא בתחום שבין הדוברת השירית לבין הגברים הסובבים אותה. הקרבה הזאת שהדוברת השירית מחפשת היא קרבה אינטימית בעלת אופי מיני בולט.
אני אחסוך מכם את התיאורים הפלסטיים שואן נוין משתמשת בה בשיריה. אבל דימויים אלה מעניקים נופך דרמטי לשירים.
מוטיב אחר המופיע בשירים הוא הגעגוע, הכמיהה לקשר שהיא בסופו של דבר מניעה את החיפוש האינטנסיבי לקרבה. מנחם בן הצביע על המוטיב הזה בשירים של נויין שהוא מופיע בשם של הקובץ "עין הכמהין". המילה כמהין בנויה על השורש "כמה". אבל זה עוד לא הכל. הכמהין הם סוג של פטריות שנקראות כך אולי עקב הכמיהה שלהן לשמש. בכל מקרה פטריות אלה הן מיוחדות נחשבות למעדן והן יקרות מאד, אפשר לומר אוצר, דבר מה אקזוטי, שהרבה אנשים רוצים אותו, למרות שהן גדלות בין היתר בצרפת.

 

זה מחזיר אותי למה לטענה שהשמיע באוזני רועי ארד  שאין לראות במוצא הווייטנאמי של נוין מוטיב מרכזי,.טענה שגויה לדעתי.

האם לא ייתכן  הכמהין היא בעצם משל לדבר מה האקזוטי שהדוברת השירית יודעת שיש לה. הכמהין משחקת תפקיד מרכזי לא בשירים של נויין אלא בסיפור הקצר החותם את הספר הזה ולדעתי משלים את השירים.
הסיפור הוא פיוטי והיריעה כאן תקצר מלדבר עליו אבל עיקר עלילתו הוא סיפורו של גבר שהופך לאישה ואשר עיניו הן פטריות כמהין. אחת מעיניו מתעוורת, והוא/ היא מגלה שהאנשים הסובבים אותה מגלים בה עניין ורצים לקנות ממנה את העין הטובה. בסופו של דבר גבר אחד קונה ממנה את העין ובתמורה הוא הופך לבן זוגה. הסיפור הביזארי במקצת מבטא אולי את מה שהדוברת בסיפור מוכנה לשלם בכדי להשיג את הקרבה אליה היא נכספת. כדי להשיג את הקרבה הזאת היא תמכור את האוצר האקזוטי שיש לה.

"עין הכמהין " מדבר על חיפוש של קרבה אינטימית על ידי דמות שבנתה את עצמה מפיסות של דברים  זרים לסביבתה, ואם נרצה אקזוטיים,  שיש בה.
הדוברת השירית מודעת שיש לה את האוצרות האלה והיא מוכנה להשתמש בהן כדי להשיג את מבוקשה. השירים המיוחדים של נוין יחד עם הסיפור החותם את הספר מבטאים זאת בצורה מרשימה.

קישורים רלבנטיים

שירים של ואן נויין

סיפור של ואן נויין

אני קטלוג בגדים :אישיות דו קוטבית קובי בן שמחון מראיין את ואן נויין

 

תקציר הסרט "המסע של ואן נויין"

רינת אבולעפיה על הסרט  "המסע של ואן נויין"

 

המבקר מאוהב :מנחם בן על ואן נויין

טלי לטוביצקי על ואן נויין

 

התבגרות תל אביבית אריק בנדק על ואן נויין

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • זרינוב  ביום ספטמבר 27, 2008 בשעה 2:34 pm

    עוד דוגמנית שהפכה להיות דוגמנית שירנית שלא עושה רושם חוץ מעל הפשפשים .

  • גבי  ביום ספטמבר 27, 2008 בשעה 4:52 pm

    יותר תמונות
    פחות מילים
    הקטלוג

  • אליה  ביום ספטמבר 27, 2008 בשעה 11:26 pm

    שימשו כעורק חיים ראשי עבור התרבויות שחיו מסביב. ביקורת מעניינת מאוד.

  • חלושס  ביום ספטמבר 28, 2008 בשעה 12:27 am

    אולי בגלל שהיא "יוצרת רחש –בחש, כלומר באזז, בקרב המיליה הספרותי" היא בעצם לא זוכה להתייחסות מרובה יותר.

    תקראו לי סקפטי, אבל יש לי הרגשה, שהילדה הזו היא דוגמנית יחסי ציבור . לדעתי, כל מי שנמצא ברדיוס של צ'קי הוא כזה.

  • קוראת ספוראדית  ביום ספטמבר 28, 2008 בשעה 1:37 am

    כל הכבוד. קשה לפרוץ ולהצליח. וואן היא לא עוד איזו בת של או בת עשירים. כל הכבוד הצליחה בזכות עצמה באה מרקע לא קל.

    מקווה שתעלה ותצליח
    ולמען הסר ספק לא מכירה אותה או אף אחד מהחבורה הזאת באופן אישי

  • מתיה שמואלופה  ביום ספטמבר 28, 2008 בשעה 2:46 am

    לא
    קונה
    את
    הגיבובים
    המסכנים
    שלה
    בראיונות
    ולא
    את
    הספר
    שלה.

  • מספר 666  ביום ספטמבר 28, 2008 בשעה 11:57 am

    שאני עצמי אינני חובב גדול של שיריה של ואן נוין בניגוד לירון ליבוביץ
    אבל זה בסדר הטעם שלנו אינו זהה
    אבל כמה מהתגובות הן מגוחכות .
    מה איכפת לנו אם היא דוגמנית
    אז אסור לה לכתוב שירה?
    עם זאת נכון הוא שהיא כנראה מעוררת בנו הרבה יותר עניין מהדוגמנית -סלבית הממוצעת בגלל סיפור חייה כפי שהוא משתקף בשירים .

  • TLB  ביום ספטמבר 28, 2008 בשעה 1:56 pm

    משוררת מענינת מאוד. לא חסרות כותבות יפות ולא חסרות מכוערות. העיסוק בזה לא נכון.

  • רונקי  ביום ספטמבר 28, 2008 בשעה 3:28 pm

    היא לא משוררת, היא מדגמנת מילים בטקסטים דביליים והלוק שלה עושה רושם על גברים פופוליסטים שמחפשים צורה במקום תוכן.
    מנחם בן הוא אחד מהם.

  • ד'  ביום ספטמבר 28, 2008 בשעה 3:53 pm

    יאמר לזכותה שהיא מעוררת יצרים

  • מספר 666  ביום ספטמבר 29, 2008 בשעה 10:00 am

    אישית חיבבתי את הסרט "המסע של ואן נויין" למרות שהיו שם יותר מידי קטעים איטיים וכבדים מידי שהייתי חותך ללא היסוס והראו על חוסר נסיונו של הבמאי .
    הצרה עם הסרט שהוא נקרא על שם הדמות הלא נכונה,הדמות המעניינת בסרט היא לא ואן נויין שבאה לארץ הזרה לה ויטנאם
    אלא הדמות של האב שחוזר לארצו לאחר עשרות שנים בחזרה מאוחרת ומגלה מה התרחש בהיעדרו .
    השגיאה של הסרט הייתה שהוא לא התרכז בו מספיק ושם יותר מידי דגש על הדמות של הבת המעניינת הרבה פחות.

  • מקורבת  ביום ספטמבר 29, 2008 בשעה 1:25 pm

    הבמאי הוא במאי זוכה פרסים
    כלל לא חסר ניסיון
    http://he.wikipedia.org/wiki/דוקי_דרור

  • החגב עומד יציב  ביום ספטמבר 29, 2008 בשעה 4:25 pm

    הסגנון שלה מעניין, למרות שהתימות בשירים שראיתי רחוקות מהטעם שלי.
    יש בכתיבה שלה פוטנציאל.

  • מספר 666  ביום ספטמבר 30, 2008 בשעה 9:52 pm

    ברכו לואן נויין שיומיים לאחר פירסום הכתבה הזאת של ירון ליבוביץ' עליה כאןנבחרה בידי אתר וינט ( ובעצם בידי המבקר שלו מתי שמואלוף) כאחת הסופרים המבטיחים של 2008 ביחד עם יוצרים כמו ירמי פינקוס .
    ראו
    בקול תרועה
    http://test.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3601420,00.html

  • סקירה קצרה ומספקת  ביום ספטמבר 30, 2008 בשעה 10:20 pm

    על שהעלת את התמונות היפות הללו
    צריך לשאול את צ'יקי ואת עודד כרמלי ואת יחזקאל נפשי מי מהם באמת קרא את השירים

  • יאנה לסקירה  ביום אוקטובר 1, 2008 בשעה 6:32 pm

    חוץ מכרמלי מי שהזכרת הם עסקנים

  • גלעד צוקרמן  ביום דצמבר 20, 2010 בשעה 4:39 pm

    איזו יפה.

  • מירי  ביום ינואר 3, 2015 בשעה 10:21 pm

    הערב צפיתי פעם שנייה בסרט.(בטלויזיה) .את שירתה וסיפוריה של ואן נויין איני מכירה עדיין.
    אך אשלים את החסר בקרוב.
    מאחלת לה הצלחה רבה!
    מירי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: