מדינת הקיץ ומדינת החורף

בישראל יש מזה שנים שעון קיץ ושעון חורף .אבל ישןטענות ששעון הקיץ הקיים אינו מספק כלל את הצרכים.

אמיר דנציגר הוא בוגר האוניברסיטה הפתוחה בירושלים בתואר מדעי המדינה ויחסים בין לאומיים וכותב צעיר של שירי ארץ ישראל שפירסם באתר זה בעבר מאמר על שפת הפזמונים העבריים . אבל כאן הוא עוסק בנושא אחר לגמרי הנחיצות בשעון קיץ ארוך  הרבה יותר  ולהתקיים בהתאם מדוייק  לעונות השנה.  

מדינת הקיץ או מדינת החורף :הנחיצות בשעון קיץ ארוך

מאת אמיר דנציגר

השנה החלטתי לאגד את החומרים שאספתי במשך עשר שנים סביב שעון חורף/שעון קיץ לכדי כתבה קצרה ובמסגרתה להציג את היתרונות שיש לשעון קיץ ארוך ולמה לפי דעתי הכרחי שבישראל יהיה שעון קיץ כזה.

תשאלו אותי למה דווקא עכשיו – הרי ישראל החליפה השנה כבר לפני שלושה שבועות – וובכן אני כותב עכשיו את המאמר כי בימים אילו – בסוף חודש אוקטובר ובתחילת נובמבר אירופה וארצות הברית עוברות לשעון קיץ.
העיסוק סביב סוגיית שעון הקיץ העסיקה אותי לאורך השנים מאחר שהדבר נראה לי כאבסורדי שישראל עוברת משעון חורף לשעון קיץ בכלל לא לפי מזג האוויר אלא לפי הנוחיות של הציבור המסורתי/דתי/חרדי – בשנים עברו שעון הקיץ הוחלף לשעון חורף בשיא הקיץ בספטמבר ואף גרוע מזה ביולי – והיו אף שנים שלא היו בכלל שעון קיץ – הכל במאמר.
בשנת 2005 הושגה לבסוף פשרה שתהא בתוקף עד 2012 – אבל אחרי זה אני לא יודע מה יקרה (ואם תשאל אותי הפשרה הזאת לא מספיקה), לא מספיק שבארץ שלנו בכל מקרה אין לנו מספיק שעות אור אז גם בקיץ רוצים לגזול מאיתנו שעות אור.
השמש משאב עיקרי – הטענה העיקרית שלי בגנות שעון חורף ארוך (יותר משעון קיץ) היא שהשמש היא המשאב העיקרי בארץ ואין סיבה שלא לנצל אותה לרווחת ולתועלת התושבים. השמש חוסכת לנו אנרגיה וכל שנה מפורסמים מחדש נתונים של משרד התשתיות שמעידים על כמות מסוימת של חסכון בחשמל – לפי נתונים שונים שמתקבלים כל שנה ממשרד להתאחדות התעשיינים ישראל חוסכת בצורה הזאת כמה עשרות ואף מיליונים של שקלים בהנהגתה שעון קיץ.
כמו כן שעת אור נוספת ביום במשך חודש חוסכת גם במספר תאונות הדרכים – כאשר ידוע שאצלנו בארץ מספר תאונות הדרכים הוא גבוה מאוד.
אולם, מעבר לעובדה שאנחנו צריכים לנצל את השמש ולתעל אותה לצרכינו יש את הסיבה הפשוטה שמדינת ישראל היא מדינת קיץ מדינה חמה – בה רוב ימות השנה השמש זורחת וממוצע הטמפרטורות בחודשי ספטמבר אוקטובר נע בין 17 לבין 25 – ביום, לרוב כאשר במדינות אירופה ובארצות הברית הממוצע הוא הרבה פחות – בין 10 ל-17 – ביום לרוב אזי זה הרבה פחות הגיוני שחודשי ספטמבר אוקטובר הינם באירופה ובארצות הברית – שבמקומות האלו כבר קר – עדיין מתנהל שעון קיץ בעוד שבמדינת ישראל שכאן הרבה יותר חם יש שעון חורף.

אז מתי ולמה בכל זאת מחליפים את השעון?

Image:Victory-Cigar-Congress-Passes-DST.jpeg

נתונים שאספתי במהלך השנים מראים כי בישראל משנים את השעון לא לפי מזג האוויר אלא לפי נתוני שר הפנים של אותם שנים כאשר החלטה זו הינה שרירותית למדי – היו שנים ששעון הקיץ היה תקף אף לפרק זמן קצר מאוד של שלושה חודשים בלבד והיו אף מספר רב של שנים שבהן לא הוחל כלל לא שעון הקיץ.
בשנת 2005 הושגה פשרה שמשנת 2005 עד שנת 2012 יוחלף השעון משעון חורף לשעון קיץ ביום שישי האחרון שלפני 2 באפריל – שזה כמו באירופה ובארצות הברית והמעבר חזרה משעון קיץ לשעון חורף יבוצע ביום שישי האחרון שלפני יום כיפור – שזה יוצא בחודשי ספטמבר/אוקטובר.
הטענה המרכזית שהייתה היא – לא בדבר העובדה שהצום הוא יותר קצר – הצום הוא עדיין 25 שעות אלא בגין העובדה שבמקרה כזה הצום מסתיים יותר מוקדם – במקום מ-17:30 עד 18:30 הוא מתקיים מ-16:30 עד 17:30.
דבר כזה יוצר מצב אבסורד שלמעשה בגין יום אחד בשנה (יום כיפור) ישראל מפסידה חודש ולרוב אף יותר של עוד שעת אור כמו שיש באירופה.

פשרה זו הייתה לאחר מאבקים רבים סביב הנושא – שכן נושא זה יצר וויכוח נרחב בין החילונים לחרדים.


דבר נוסף חשוב לציין שישראל היא מדינה שבה ההבדל בין היום הכי ארוך – 21.6 – השמש שוקעת
ב-19:50 שעון קיץ, לבין היום הכי קצר – ה-21.12 שבו השמש שוקעת ב-16:30 הוא שלוש שעות ו-20 דקות (אבל למעשה הוא שעתיים ו-20 וזאת לאור העובדה שכאשר משנים את השעון – אוטומטית יורדת שעה).
מתאריך ה-21.12 הימים מתארכים ומתאריך ה-21.6 הימים מתקצרים – אולם, באופן תמוה, בחישוב של כל יום שווה דקה של שקיעת השמש לכיוון בירידה או בעלייה ישראל מפסידה חצי שעה בערך לכל כיוון – אם היא הייתה שוקעת בכל יום דקה למעלה או למטה השקיעה הייתה צריכה להיות משעה 16:00 עד שעה 20:20 – כאשר היא מגיעה בערך לשעה 19:50 בסוף חודש מאי ולשעה 16:35 היא מגיעה בסוף נובמבר כאשר יש בסביבות חודש גם בקיץ וגם בחורף שזמן השקיעה לא משתנה.
וזה כלום לעומת מדינות אירופה כאשר יש מדינות שההפרש רק של שקיעת השמש בין היום הכי ארוך ליום הכי קצר הוא 5 או 6 שעות ויותר (כאשר ההפרש של הזריחה מגדיל את ההפרש הכללי).
בחורף השקיעה היא ב-16:00 ובקיץ ב-22:00 (וזה בנוסף לשעה של חילוף השעון).

דבר נוסף הוא שבמדינות אירופה ובארצות הברית דמדומי השקיעה – מהרגע ששוקעת השמש עד לרגע שיש חושך היא יותר ארוכה – בין 40 דקות ל55 דקות בעוד שכאן בארץ הדמדומים הם בסך הכול בין 20 דקות לחצי שעה 35 דקות.
גם הפשרה שהושגה יוצרת מצב ששעון הקיץ מונהג בין חמישה חודשים וחצי חודשים לשישה מתחילת אפריל עד אמצע ספטמבר – זה יוצר מצב שבישראל בעקבות זאת יש יותר חושך מאור כאשר ברוב ימות השנה – עקב כך השקיעה של השמש לא עולה על השעה שש בערב – לדוגמא עכשיו זה סוף אוקטובר והשמש שוקעת בשעה 16:55 בשעון חורף, בסוף ספטמבר בשעון חורף היא שוקעת בסביבות השנה 17:30 – לעומת מדינות אחרות באירופה שבהן היא שוקעת בשעות יותר מאוחרות כמו 19:30 אפילו 20:00.
למרות שבחלק ממדינות אירופה בסופו של דבר השמש שוקעת בשעה יותר מוקדמת מאשר בארץ האיזון מגיע יותר מאוחר – רק למעשה במעבר שלהם לשעון חורף – בסוף אוקטובר.
המסקנה – במקום לנצל את שעון הקיץ ולגרום לשעת אור נוספת (גם ככה אין לישראל יותר מידי בשיא הקיץ) אנחנו לא יודעים לתעל את המשאב העיקרי שיש לנו – כיוון שהשמש בסופו של דבר גורמת לאנרגיה.

דבר נוסף שקשור כאן בעקיפין הוא שחושך הוא גורם המשפיע על הדיכאון ולכן במדינות סקנדינביה וכן בקנדה נכנסים יותר לדיכאון החורף – יש הרבה אנשים שאומרים שמדינת ישראל היא איפה שהוא באמצע אבל אני חושב שעדיין למרות כל זאת בשיא הקיץ אין לישראל מספיק שעות אור שהיא תוכל לנצל ולתעל אותם לטובתה.

פתרונות אפשריים:

Image:Daylightsavings.jpg

יש שני פתרונות אפשריים למצב

– שעון קיץ כל השנה – מדינת ישראל היא מדינה חמה גם בחודשי החורף – אולם פתרון כזה אכן הוא פתרון פחות ריאלי כיוון שאני מודע לעובדה שהשעון הטבעי (איך שקוראים לזה) הוא שעון החורף ושעון הקיץ הוא שעון מלאכותי שהאדם יצר לאחר מלחמת העולם הראשונה על מנת לחסוך באנרגיה.
למקרה כזה כמה שהפתרון הינו פחות ריאלי – השמש תשקע ביום הכי קצר ב-17:30 וביום הכי ארוך ב-19:50 ובשיא הקיץ חודשים יוני – אוגוסט הזזת המחוג בשעתיים – אני לא בטוח עד כמה הפתרון הזה גם כן ישים אבל לפחות ככה בשיא הקיץ נרוויח עוד שעה של אור ובמקום מ-19:50 עד 19:00 השמש תשקע מ-20:50 עד 20:00 וכך באמת נרוויח שעה יותר של אור – כאשר שוב לדעתי אין מספיק שעות אור בקיץ. במקרה של שעון קיץ כפול הבעיה שיכולה להיווצר היא בעיית הזריחה דווקא – אולם הזריחה בשעון קיץ יחיד היא בשעה 5:30 בבוקר כך שגם אם עוד שעה הזריחה לא תהיה אחרי שבע אלא בשש וחצי (וגם אם הזריחה היא אחרי שבע זה לא אומר שיש אור רק אחרי שבע כי כמו שיש דמדומי ערב יש גם דמדומי בוקר של לפחות חצי שעה).
אולם, הבעיה המרכזית בכך היא יציאת השבת – כאשר היא יוצאת חצי שעה לאחר שקיעת השמש אזי במקום ב-20:20 היא תצא ב-21:20.

הצעה זו ירדה מסדר היום כאשר בשנת 2004 השר דאז אברהם פורז הציע את החוק וכבר החוק נדחה.

– הצעתי השנייה היא הצעה שנראית כל כך הגיונית אבל למעשה היא הכי ריאלית שיש – כפי שכבר ציינתי – מחליפים לשעון חורף לפני יום כיפור – שלרוב יוצא בספטמבר בגלל יום אחד ואז משאירים אותו עוד חודש וחצי – בלי סיבה אחרת הגיונית. כמה שזה לא נראה הגיוני אולי זה הפתרון היחיד המתבקש – אומנם להחליף פעמיים את השעון מחורף לקיץ זה קשה ופחות הגיוני וזה גורם לשעת שינה אחת פחות בלילה אולם לפי דעתי זה עדיף פי אלף מונים על כך שמחשיך סתם לחינם בשעה כל כך מוקדמת – שאין למעשה הגיון לוגי בשעה שהשמש שוקעת – בגין כל מה שאמרתי עכשיו.
החל משנת 2000 לערך נקבע בחוק שמספר הימים של שעו הקיץ לא ירד מ-150.

מסקנה: אני לא יודע אם המאמר שכתבתי כאן ישכנע אנשים שכדאי לעשות שעון קיץ ארוך אבל לפי דעתי זה מאוד כדאי מאחר שברוב העולם הבינו את התועלת שיש בשעון קיץ ארוך אז אני חושב שגם אצלנו כדאי להבין. עם כל הכבוד לציבור המסורתי/דתי/חרדי אני חושב שלמען הציבור הכללי – למען החיסכון, למען הפחתה בתאונות הדרכים ולמען בילוי נוסף בשעת אור זה שווה לעשות את הפשרה.

במהלך שנות התשעים חשבתי ללכת עם הנתונים האלו לכנסת אבל אני מאמין שלפי שעושים זאת צריך להציג את הנתונים האלו לציבור ולספק לו מידע, על מנת שהוא גם יגבש את עמדתו בנושא.

מבחינת איזור הזמן ישראל מצויה באזור שהוא מזרחי וכן הרבה יותר דרומי מאירופה ושני הדברים האלו משפיעים – ככל שהמדינה היא גם יותר צפונית ביחס לקו המשווה או יותר מערבית הדבר משפיע על זמן הזריחה והשקיעה שלה וההבדל בין היום הארוך ביותר ליום הקצר ביותר.

נתונים נוספים:

זריחה ושקיעת השמש ממוצעים:

(הנתונים הם בשעון חורף – בעת שעון קיץ יש להזיז שעה קדימה)

ינואר עד יוני

חודשים ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני
זריחה 6:40 6:17 5:43 5:05 4:39 4:35
שקיעה 17:03 17:31 17:53 18:14 18:35 18:50

יולי עד דצמבר

חודשים יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
זריחה 4:48 5:09 5:38 5:48 6:15 6:37
שקיעה 18:45 18:18 17:38 16:58 16:38 16:40

לפי שתי הטבלאות רואים בבירור שאם הייתה שקיעה של יום יותר יום פחות השמש – ביום הכי ארוך היא הייתה יכולה לשקוע ב-20:20 (השעה היא 18:50 ולא 19:50 כי זה אחיד לשעון חורף) בעוד שבחורף היא הייתה יכולה לשקוע ב-16:00 ואפילו פחות מזה כאשר בין נובמבר לדצמבר מתי שהיא צריכה לרדת לפי ההגיון של זמני שקיעה יש אפילו עלייה קטנה.

השנים ואורך שעון הקיץ בהם:

שנה תאריכים מספר ימים
1948 20.5-31.10
1949 30.4-31.10 184
1950 31.3-31.8 153
1951 31.3-29.8 151
1952 19.4-27.9 161
1953 11.4-12.9 154
1954 12.6-11.9 91
1955 11.6-10.9 91
1956 2.6-29.9 119
1957 27.4-21.9 119
משנת 1958 עד שנת 1973 לא הוחל שעון חורף
1974 6.7-12.10 98
1975 19.4.30.8 132
משנת 1976 עד לשנת 1979 לא התקיים שעון חורף
1980 2.8-13.9 42
משנת 1981 עד שנת 1983 לא התקיים שעון קיץ
1984 5.5-25.8 111
1985 13.5-31.8 109
1986 17.5-6.9 111
1987 14.4-12.9 150
1988 9.4-3.9 146
1989 29.4-2.9 125
1990 24.3-25.8 154
1991 23.3-31.8 161
1992 28.3-5.9 161
1993 2.4-5.9 156
1994 1.4-28.8 149
1995 31.3-3.9 156
1996 14.3-15.9 185
1997 13.3-4.9 177
1998 18.3-6.9 170
1999 2.4-6.9 154
2000 14.4-6.10 173
2001 9.4-24.9 167
2002 29.3-7.10 192
2003 27.3-2.10 188
2004 6.4-22.9 168

חוק משנת 2005 עד שנת 2012 שעון הקיץ יתחיל ביום שישי שלפני ה-2 באפריל ויסתיים ביום שישי לפני יום כיפור

2005 1.4-9.10 191
2006 31.3-1.10 184
2007 30.3-16.9 170
2008 28.3-5.10 191

מקרא מפה:
מה שצבוע באדום כהה – פירושו שנה שבה מספר הימים הכולל הוא פחות מ-100

מה שצבוע בזהוב – פירושו ששעון הקיץ התחיל אחרי ה-21.4 (קצת אחרי אפריל זה עוד נראה הגיוני – שבוע שבועיים ראשונים)

מה שצבוע בתכלת – פירושו שנה שבו שעון החורף הוחל לפני ה-1 בספטמבר (השבועיים הראשונים בתוך ספטמבר, לא הוספתי לחישוב למרות שזה מקומם בשנים שהשעון הוחלף בשבוע הראשון של ספטמבר.

• יוצאי דופן 1984 ו-1985 שצבועים בזהוב ובתכלת אבל לא באדום כהה כי בהם שעון הקיץ הוחל אחרי ה-21 לאפריל ותחילת שעון החורף הייתה לפני ה – 1 לספטמבר אבל, הם היו אורכם היה יותר ממאה ימים.

במדינות בהן הפעלת שעון הקיץ קצרה מישראל הן מצריים – 154, אוסטרליה – 155, בר
זיל -134, סוריה – 175.

העתקתי לכאן את הטבלא זו כיוון שרציתי שיראו שבכל השנים היה מאבק קשה סביב סוגיית השעון, בנוסף לעובדה המקוממת ביותר שהיו 20 שנים במרוכז שבהן לא הוחל שעון קיץ כלל וכלל, אז גם בשנים שהוא הוחל אורכו נקבע באורך שרירותי ביותר. כאשר ברוב מכריע של השנים – שעון הקיץ היה פחות משישה חודשים (הזמן של האביב הקיץ ותחילת הסתיו) כמו באירופה.

מאמר זה בא להראות לאנשים את השרירותיות שהייתה בקביעה בשנים עברו מה גם שאומנם הושגה כעת פשרה (לפי דעתי זה עדיין לא מספיק – אבל זה טיב של פשרה) והיא אמורה להסתיים בשנת 2012, ומה יהיה אחרי זה – יכול להיות שעוד פעם יחזרו למצב שאורכו של שעון הקיץ נקבע באופן שרירותי ביותר.

לסיכום אמנם יש יתרונות שיש לשעון חורף – השעון הביולוגי הטבעי, קל יותר להשכיב עימו את הילדים לישון.
אולם זה אינו המצב בארץ שכן המצב בארץ הוא שעדיין בתקופת הקיץ מדינת ישראל משנה את השעון לשעון חורף.
ניתן לאמר ששעון קיץ ארוך חוסך באנרגיה, מפחית בתאונות הדרכים והסיבה הטריוויאלית ביותר לעריכת שעון קיץ ארוך היא על פי מזג האוויר השורר בחוץ – כל שנה כאמור בחודשי ספטמבר אוקטובר יש בין 25 ל-30 מעלות בכל הארץ ובזמן הזה מתנהל בארץ שעון חורף – דבר זה אינו חכם . .עלינו להתאים את עצמנו לעונות השנה ולא לחיות בניגוד להן.  
נקודה למחשבה.

ראו גם
שעון קיץ בויקיפדיה
שעון קיץ שעון חורף

אמיר דנציגר על חשיבות השפה בזמר העברי

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מרים מ  On נובמבר 8, 2008 at 9:15 pm

    השכלתי ולמדתי הרבה מהכתבה.מאוד מדכא בחורף לצאת מהעבודה כשכמעט חושך, אולי שעון קיץ כל השנה הוא רעיון טוב.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 20, 2012 at 9:42 am

    אדון דנצינגר היקר והנכבד צר לי לתקן אותך ואינך יודע כי שעון הקיץ לא חוסך מאומה כי מסתירים את זה מהציבור כל המדינות הנאורות השכילו להבין זאת ואצלנו עדיין לא נפל האסימון בקיץ יש יותר שעות אור ווגם חום ומדליקים עוד שעה נוספת מזגנים אז איפה פה
    החיסכון ובאיזה סרט אתה חי? כדאי מאד שתבדוק טוב טוב את הנתונים לפני שאתה כותב שטויות  

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: