איש החזון נגד הטכנוקראט :הבלדה על יואל משה סלומון

פסל יואל משה סלומון

פסלו של יואל משה סלומון בכיכר המייסדים בפתח תקווה

השבוע מתקיים בפתח תקווה אירוע מיוחד במינו :

לרגל מלאת 130 שנה ליסוד העיר בשנת תרל"ח ביום רביעי החמישי לנובמבר 2008 מבוצע שיחזור מסעם המפורסם של חבורת מייסדי פתח תקווה יואל משה סלומון ועמיתיו ביחד עם רופא יווני לאדמות מה שהפכה להיות פתח תקווה כדי לקבוע אם המקום ראוי ליישוב.

במסגרת השחזור יצאו מיפו  חמישה רוכבים בבגדי התקופה שיגיעו  לכיכר המייסדים בעיר פתח תקווה ,ששם יחשפו  אז פסלי חמשת מייסדי פתח תקווה.

הסיפור   (שהועלה  על הכתב לראשונה לפני 124 שנים בדיוק בידי בן משפחתו של עבדכם ) הונצח בבלדה האלמותית של יורם טהר לב הוא היום סיפור קלאסי .

אמנם קמו עליו ועל אמינותו ההיסטורית עוררים רבים שבהם נדון בקרוב בכתבה גדולה על האמינות ההיסטורית של השיר והסיפור שעליו הוא מבוסס ועל הויכוחים עליו.
אבל לפני שנעבור לויכוחים הסוערים שנמשכים מזה מאה שנה כמעט על אמיתותו או שקריותו של הסיפור  ושהביאו אף להקמתה של ועדת חקירה בשלב מסויים : :
הנה  "טיזר" ניתוח ספרותי קצר של חיים מזר על הבלדה שהוא בגדר פתיחה למה שעומד לבוא.

הבלדה על יואל משה סלומון

מילים: יורם טהרלב
לחן: שלום חנוך

שר :אריק אינשטיין

בבוקר לח בשנת תרל"ח
עת בציר הענבים
יצאו מיפו על סוסים
חמשת הרוכבים.

שטמפפר בא וגוטמן בא,
וזרח ברנט
ויואל משה סלומון,
עם חרב באבנט.

איתם רכב מזרקי
הדוקטור הכסוף,
לאורך הירקון הרוח
שר בקני הסוף.

ליד אום-לבס הם חנו
בלב ביצות וסבך
ועל גבעה קטנה טיפסו
לראות את הסביבה

אמר להם מזרקי
אחרי שעה קצרה:
איני שומע ציפורים
וזה סימן נורא.

אם ציפורים אינן נראות
המוות פה מולך,
כדאי לצאת מפה מהר,
הנה אני הולך.

קפץ הדוקטור על סוסו
כי חס על בריאותו,
והרעים שלושתם פנו
לשוב לעיר איתו.

אמר אז יואל סלומון
ושתי עיניו הוזות:
"אני נשאר הלילה פה
על הגבעה הזאת".

והוא נשאר על הגבעה,
ובין חצות לאור
פתאום צמחו לסלומון
כנפיים של ציפור.

לאן הוא עף, לאן פרח
אין איש אשר ידע,
אולי היה זה רק חלום
אולי רק אגדה.

אך כשהבוקר שוב עלה
מעבר להרים,
העמק הארור נמלא
ציוץ של ציפורים.

ויש אומרים כי עד היום
לאורך הירקון
הציפורים שרות על יואל
משה סלומון.

איש החזון נגד והטכנוקרט : הבלדה של יואל משה סלומון

מאת חיים מזר

"הבלדה על יואל משה סלומון" מתארת את ראשיתה של פתח תקווה לא מההיבט של בוני העיר הראשונים ומפעלם רב החשיבות,אלא מהבסיס שעליו נשענת העיר ,חזונו של אדם שהשקיע ממירב מרצו להקמתה. כמו כול בלדה גם שיר זה הוא בעל מבנה עלילתי מובהק.יש התחלה,אמצע וסוף.מבנה ליניארי טיפוסי לסיפור עלילה,רק שכאן הכול נמסר בתמציתיות.

בשיר שנים עשר בתים.בית ראשון הוא הפתיח של סיפור העלילה.נמסר מועד מדויק בו חמישה אנשים יצאו משעריה של יפו ופנו לדרכם. לא נמסר לאן.בתים שני ושלישי מוסרים את שמותיהם של אלה שיצאו לדרך זו. רק לגבי שנים מהם נמסר פרט מזהה נוסף. פרט זה מלמד משהו על אישיותם. על יואל משה סלומון נמסר ש"חרב באבנטו".הוא איש יודע קרבות ויוצא למסע זה מאובזר כנדרש למקרים של מצבים לא צפויים. השני הוא מזרקי הדוקטור הכסוף".דוקטור למה? על כך לא נמסר דבר. האם הוא רופא או איש מקצוע אחר? מכיון שהוא כסוף אפשר להניח כי מדובר באדם מבוגר.

בתים רביעי עד שביעי מספרים להיכן הגיעו ואיך הגיבו לנוכח מראה עיניהם.המקום אום-לבס(מלאבס),אזור רווי ביצות ומטבעו של מקום כזה שיש בו פוטנציאל למחלות. התיאור בבתים אלה מתמקד בהתנהגותו של מזרקי.ניכר בו שהוא בעל ידע נרחב.הידע במקרה זה הוא צפרות.מאי נוכחותן של ציפורים הוא מבין שהם נקלעו לשממה. הרושם המתקבל הוא ששהייה ממושכת במקום משמעותה היא מחלות ומוות.הוא ושלושת חבריו מסיקים מסקנות .הם מתמלאים במורך לב ועוזבים את המקום.

מבית שמיני ועד הסוף ההתמקדות היא ביואל משה סלומון. בניגוד למזרקי וחבריו הוא נשאר במקום. כשעיניו הוזות הוא אומר בצורה שאי אפשר לטעות בה:"אני נשאר הלילה פה/על הגבעה הזאת".הוא תוקע יתד. בחצות הליל הוא עובר מטמורפוזה.הוא מצמיח כנפיים ,פורשן ועף הרחק מהמקום.להיכן לא נמסר.מכל מקום למחרת האזור כולו החל לפרוח וציוץ הציפורים נשמע מכל עבר.המקום הופך לשוקק חיים. לא עוד שממה וביצות.כל זה התרחש במהלכן של שעות ספורות,מחצות הליל עד אור הבוקר.היה כאן מעשה פלאי.מה עשה יואל משה סלומון כדי שהמקום ישנה את אופיו?לא נמסר על כך שום דבר.יואל משה סלומון הוא בבחינת עושה נפלאות.יכולת המצויה בידיהן של דמויות מיתולוגיות.יש כאן פלא כפול.שממה ההופכת לפורייה וציפורים שלא רק מצייצות,אלא גם יודעות לשיר .הציפורים שרות על יואל משה סלומון ,שירה במובן הוורבלי.הן שרות בשפת בני אדם.

בשיר ישנה הנגדה בין שתי דמויות ,אחד,הדוקטור המסמל את איש המקצוע,הביוקרט המכיר היטב את מקצועו,אך אופק ראייתו צר מאוד. השני הוא יואל משה סלומון,איש החזון שלא נרתע מקשיים.הביטוי אי אפשר לא קיים בעולמו.הוא אדם בעל אופק ראייה רחב הצופה למרחקים.בדמיונו הוא יודע לעוף והכנפיים שצמחו לו הן בבחינת מטאפורה ליכולתו לעוף על כנפי דמיונו ולראות מה שאחרים לא רוצים או לא יכולים לראות.בניגוד למזרקי הדוקטור הוא אינו חס על בריאותו ומוכן לכל קורבן והתוצאה לא איחרה לבוא.עיר חדשה.

המילה ציפור מופיעה חמש פעמים,ארבע פעמים בלשון רבים ופעם אחת בלשון יחיד,מוטיב רב חשיבות המעיד על חסך שהיה קיים בימיו של יואל משה סלומון בישוב היהודי.לעוף במובן המטאפורי של המילה.המילה ציפור בלשון רבים מופיעה פעמיים בהקשר שלילי,אי נוכחותן במשמעות של מוות,פעם אחת בלשון יחיד כאשר יואל משה סלומון לובש את דמותה של הציפור ופעמיים בלשון רבים. נוכחותן מסמלת חיוניות ושמחת חיים.יואל משה סלומון היה הזרז להופעתן ומעתה תמלא הארץ באנשי חזון לא רק באנשי מעשה.כמו בלהקות ציפורים בהן המוביל מוחלף מידי פעם,כך גם יהיו מי שיחליפו את יואל משה סלומון בבוא העת,לשמר לטפח את המפעל שבו התחיל.

הבלדה

הקליפ
שחזור המסע

הפזמונים של יורם טהרלב

בבוקר לח בשנת תרל"ח :המאבקים על בלדת פתח תקווה

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידו גור אריה  On נובמבר 4, 2008 at 3:35 pm

    מאוד נהניתי לקרוא תודה

  • אליעזר  On נובמבר 5, 2008 at 8:07 pm

    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3618269,00.html

  • צליל  On נובמבר 6, 2008 at 2:01 pm

    מניחה שתאיר את עיני, כרגיל
    (בנוסף לדברים שכותב אהוד בן עזר)

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On נובמבר 6, 2008 at 6:16 pm

    בהקשר הזה אני מעלה שאלה שמטרידה אותי ימים רבים: בספר "שיר השירים אשר לסלומון" של טוני מוריסון, מסופר על שיר ילדים המספר על אדם בשם סלומון שהצמיח כנפיים ועף. האמנם מדובר בצירוף מקרים בלבד??

  • מספר 666  On נובמבר 21, 2008 at 11:00 am

    אין שום פזמון שעורר ויכוחים היסטוריים נזעמים כל כך בידי נציגים ממורמרים של משפחות ותיקות בישראל כמו "הבלדה על יואל משה סלומון " של יורם טהר לב . ובימים אלו כאשר התבצע בפתח תקווה לרגל 130 שנות קיומה שחזור של מסעםשל חמשת הרוכבים מהבלדה והצבת פסליהם בכיכר המייסדים בפתח תקווה ,כל הויכוח עתיק היומין על מה בעצם קרה שם באותו יום בשנת תרל"ח ומי השתתף או לא השתתף ברכיבה ההיסטורית אל ביצות הירקון התפרץ מחדש בסערה כפולה ומכופלת .

    להלן לראשונה חקירה מלאה של הפרשה שהפכה למיתוס ושל כל הגרסאות השונות של כל הצדדים .
    בבוקר לח בשנת תרל"ח :המלחמות על הבלדה על יואל משה סלומון
    http://www.notes.co.il/eshed/49706.asp

  • מספר 666  On יוני 28, 2009 at 11:31 am

    בעוד מספר ימים יעלה מופע ענק בשם "אני ואתה בפארק " שבו זמרים שונים ישירו את שיריו הקלאסיים של הזמר אריק איינשטיין.
    לרגל האירוע ,חיים מזר חוזר אל הפזמון המפורסם שנתן את שמו לאירוע ( ואולי פזמונו הידוע ביותר של איינשטיין ככותב המילים ) שיר שלמרות פשטותו וכנראה גם בגללה הפך לסוג של הצהרה אידיאולוגית ההצהרה האידיאולוגית הידועה ביותר של פזמון כלשהו משנות השבעים..

    מאמר זה של חיים מזר הוא בגדר פותח של תחום בחקר הפזמונים.

    ובו הוא דן ב"התכתבות" המעניינת הקיימת בין פזמון זה ובין פזמון של הזמר ברי סחרוף ושל הכותבים דן תורן וחיים לרוז ( שהוא אחד ממפיקי האירוע "אני ואתה בפארק" ). . .

    אם כי נושא "ההתכתבות " ובין שירי משוררים שונים המתייחסים בצורות וברמיזות שונות אחד לשני הוא נושא מוכר וידוע ,הרי משום מה עד היום עסקו מעט מאוד בנושא "ההתכתבות" בין פזמונים מושרים שונים ויש כמה וכמה כאלו שעוסקים בכך וגם ידועים ביותר.זהו נושא מעניין מעין כמוהו למחקר,ויש חומר רב שמן הראוי לעסוק בו.
    ראו
    לא משנה שאמרו את זה קודם
    http://www.notes.co.il/eshed/57909.asp

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: