היאוש של אריאל זילבר


 

מבקר הפזמונים של האתר חיים מזר חוזר לנתח את יצירתו של הזמר אריאל זילבר שבו כבר עסק בעבר כאשר דן בשירו "בטי בם ".והפעם שיר יאוש בעל אופי תנ"כי  "הנה אנו המיואשים " ….
ובקרוב יופיע כאן לראשונה מאמר סקירה וניתוח מקיף ביותר של מזר על כלל יצירתו של אריאל זילבר שיפתח מדור חדש באתר זה שבו נסקור לא רק יצירות ספציפיות של אמנים מבצעים ,אלא נדון וננתח את כלל יצירתם.

הנה אנו המיואשים

מילים: אריאל זילבר
לחן: אריאל זילבר

הנה אנו, המיואשים
בחיים אנו מתקשים
לא, אבל לא מתלוננים
רק תוהים ובוהים
אלוהים, איך עוברים החיים

איך שמשון באשתאול היה אכבר גבר
ואיך אני באשקלון עובד באוטו זבל
לה לה לה…

איך ניסינו להיות שונים
ולעלות בסולם הערכים
חרף כל המאמצים
אז כלום עוד לא זז
אנחנו לא מרוצים

איך אדם וחווה אכלו פירות בגן עדן
ואיך אני יושב פה, אוכל עוגיות בשק"ם
לה, לה, לה…

איך אל שרה באו מלאכים, אני נזכר לי
ומה יש לי משלושת המלאכים של צ'רלי
לה, לה, לה…

איך כל הנביאים רדפו צדקה וחסד
ומה אני עם הרדיפות שלי אחר הכסף
לה, לה, לה…

כך הגענו עד עצבות גדולה
ולא נוקטים בשום קו פעולה
והדרך, לאן היא מובילה?
אולי אנחנו לא בנויים בשבילה

איך יוסף היו לו חלומות לפענוח
ואיך אני עם החלומות שלי ברוח
לה, לה, לה…

אבל איך אפשר עם המחשבות האלו כך לחיות
אולי גם לי עתיד פתאום משהו לקרות
לה, לה, לה…

אז אולי אני, אני אסע לי מחר לטיול באופניים
ואעלה כמו אליהו בסערה לשמיים
לה, לה, לה…

אז אולי אני אסע לי מחר לטיול באופניים
ואעלה כמו אליהו בסערה לשמיים
לה, לה, לה…

הירואיות מקראית ומצוקת ההווה

מאת חיים מזר

השאלה המתבקשת לנוכח שם השיר "הנה אנו המיואשים" היא ממה נובע היאוש? מה מניע את אריאל זילבר לחשוב על היאוש? משם השיר אפשר לראות שאין מדובר ביאוש,פרטי ,אלא במשהו ציבורי.ניסיון להציג תחושה של הציבור כולו.מקריאת השיר אפשר לראות שהיאוש איננו נובע מאירוע טראומטי ,אלא מתוך השוואה לעבר הרחוק,לתקופת המקרא.תקופה בה פעלו דמויות גדולות מהחיים וכי בני תקופתו של אריאל זילבר לא מסוגלים להגיע לרמתם.היאוש נובע מתוך איזו שהיא הידרדרות .השיר בנוי מאחד עשר בתים שיש בהם שילובים שונים של עבר,הווה, עתיד ושל גוף ראשון יחיד ורבים.

בית ראשון:

הנה אנו, המיואשים
בחיים אנו מתקשים
לא, אבל לא מתלוננים
רק תוהים ובוהים
אלוהים, איך עוברים החיים

בית זה הוא תיאור בזמן הווה ומציג את תחושת הרבים,היאוש.הניסיון הלא קל להתמודד עם המצוקות בלי יכולת לתת להן מענה.תחושה של החמצה שאפשר היה להגיע להרבה יותר ,אבל זה לא הסתייע.כאילו שאפשר היה להגיע להישגים רבים ומשמעותיים.לא מוצגות בבית זה שאלות בנוסח למה ועד מתי. מין קבלת הגורל כפי שהוא.ישנן אמנם תהיות אבל בנוסח מינורי ,הרמת גבה לכל היותר. אריאל זילבר מרגיש את עצמו כמו שליח ציבור העומד בפני האלוהים בבקשה לעשות מעשה .להוציא את הציבור מהמצוקה ולתת לו להרגיש שהחיים אינם עוברים סתם כך.

בית שני:

איך שמשון באשתאול היה אכבר גבר
ואיך אני באשקלון עובד באוטו זבל
לה לה לה…

בבית זה נעשית השוואה ראשונה עם דמות מקראית,שמשון רב הכוח הפיזי ורב התושייה שידע להשתמש בכישוריו כדי להתמודד עם הפלישתים. השימוש בסלנג "אכבר גבר" בא להמחיש את עוצמת כוחו של שמשון והנה מחבר השיר מה הוא עושה? בסך הכל מפנה את הזבל מהעיר.עובד עירייה העושה את עבודתו נאמנה ,אבל לא יותר מכך.ראוי לשים לב לערים אותן אריאל זילבר מזכיר,אשתאול ואשקלון,שתי ערים פלישתיות. האם יש כאן רמיזה פוליטית ,ביקורת כנגד צה"ל שאינו פועל באותה נחישות כנגד הפלשתינאים כמו ששמשון ידע לעשות זאת כנגד הפלישתים?

בית שלישי:

איך ניסינו להיות שונים
ולעלות בסולם הערכים
חרף כל המאמצים
אז כלום עוד לא זז
אנחנו לא מרוצים

תיאור העבר,אבל עבר קרוב מאוד,סמוך להווה.הציבור עשה ניסיון לעשות משהו,לשנות ממנהגו ולפעול על פי קוד ערכים מוסרי.יתרה מכך, נעשה ניסיון להעלות את רמת המוסר,אבל התחושה של דריכה במקום לא השתנתה.צריך להיות משהו נוסף שילווה את ההתנהגות הנורמטיבית ויהפוך את החיים לראויים יותר. התוצאה היא אי שביעות רצון מהמצב הקיים.

בתים רביעי-שישי:

איך אדם וחווה אכלו פירות בגן עדן
ואיך אני יושב פה, אוכל עוגיות בשק"ם
לה, לה, לה…

איך אל שרה באו מלאכים, אני נזכר לי
ומה יש לי משלושת המלאכים של צ'רלי
לה, לה, לה…

איך כל הנביאים רדפו צדקה וחסד
ומה אני עם הרדיפות שלי אחר הכסף
לה, לה, לה…

כמו בבית הראשון שילוב בין העבר המקראי להווה.בניגוד לבית השני בו ישנה התייחסות לדמות מקראית אחת בבתים אלה ההתייחסות היא לקבוצת דמויות מקראיות ומנגד מצבו של היחיד בזמן העכשווי. ההנגדות מציגות סיטואציות של מצוקה.מצד אחד אדם וחווה שנהנו מפירות עסיסיים וטבעיים ומנגד כל מה שיש לו זה עוגיות השק"ם. מאכל אמנם טעים אבל לא מספיק מזין.

 אי אפשר שלא לשמוע כאן התייחסות לשירות המילואים שהוא חלק מהוויה הישראלית. סיטואציה שניה היא של המלאכים שביקרו את אברהם ,זה נהג בהם כמנהג הכנסת האורחים המכובדת ואלה הבטיחו לו כי בעוד שנה אשתו שרה תלד בן,חרף גילה המבוגר.

המלאכים שהוא מכיר הם המלאכים של צ'ארלי. מזכיר את סדרת הטלוויזיה "המלאכיות של צ'ארלי" .אותן נשים מחוטבות שופעות מיניות שנשלחו למשימות מסוכנות נוסח ג'יימס בונד ותמיד ממשו את המטרות שהוצבו בפניהן. אריאל זילבר יודע שמלאכיות אלה לא תוכלנה לעזור לו במאום.מדובר בסרט,משהו לא מציאותי.הרושם המתקבל כי הוא מחפש גיבור-על הנמצא מחוץ למסגרת הקיימת שיעזור לו להחלץ מהמצוקה אבל אותו אחד לא יבוא.

יש לשים לב גם למין של המלאכים בבית זה-גברים.קשה לו לקבל את הרעיון שגם אישה יכולה לעזור.בסיפור בריאת האדם נאמר כי אלוהים ברא את האיש כדי שתהייה עזר לאדם "כי לא טוב היות האדם לבדו" המחבר מוכן להשאר במצבו הקשה,אם העזרה תבוא מאישה.העזרה חייבת לבוא מגבר. הסיטואציה השלישית היא ההנגדה בין הנביאים לבינו. הנביאים חיפשו את הצדק והחסד.הם חיפשו ערכים והוא מחפש כסף. כשם שהנביאים לא הצליחו להפוך הציבוריות המקראית לאנשים צדיקים ועושי מעשי חסד,כך הוא לא הצליח להגיע למעמד הכלכלי הנכסף.התחושה שלו היא חסך בדברים בסיסיים אוכל,ידידים ורווחה כלכלית.

בית שביעי:

כך הגענו עד עצבות גדולה
ולא נוקטים בשום קו פעולה
והדרך, לאן היא מובילה?
אולי אנחנו לא בנויים בשבילה

כמו בבית הראשון גם בבית זה תיאור המצב הוא בזמן הווה. כמו שהבית הראשון פותח בהצהרה "הנה אנו", כך בית זה פותח בהצהרה :" כך הגענו".גוף ראשון רבים.התחושה היא של עצבות. אם בבית השלישי מתואר מאמץ שנעשה לשינוי המצב ,בבית זה לא ננקטת שום פעולה.תחושה של יאוש וחוסר אונים. התוצאה, אפטיה, דרך שלא ברור להיכן הולכים בה. השאלה "אולי אנחנו לא בנויים בשבילה" היא בבחינת אמירה המנסה אולי לתרץ מצב מצוקה זה. במשתמע נאמר שהציבור לא ניחן בכוחות נפשיים לחלץ את עצמו.הוא לא ניחן בעוז הנפש ועקשנות להילחם בחירוק שיניים להגיד,עד כאן!

בתים שמיני-תשיעי:

איך יוסף היו לו חלומות לפענוח
ואיך אני עם החלומות שלי ברוח
לה, לה, לה…

אבל איך אפשר עם המחשבות האלו כך לחיות
אולי גם לי עתיד פתאום משהו לקרות
לה, לה, לה…

חזרה לנגדה עבר הווה. הדמות המוצגת היא יוסף כמי שידע לפתור חלומות ובעיות אישיות. למחבר אין חלומות שיתנו לו רמז לפיתרון אפשרי וכי אולי יינתן בהם פתח תקווה לשינוי עתידי. ההתפכחות באה מיד. לא מדובר, אלא בחלומות ברוח והבנה שאין להישען על חלומות מסוג זה. חזרה אל המחשבה המוצגת בבית החמישי "ומה יש לי משלושת המלאכים של צ'ארלי?"

בתים עשר-אחד עשר:

אז אולי אני, אני אסע לי מחר לטיול באופניים
ואעלה כמו אליהו בסערה לשמיים
לה, לה, לה…

אז אולי אני אסע לי מחר לטיול באופניים
ואעלה כמו אליהו בסערה לשמיים
לה, לה, לה…

הפעם החיבור הוא בין עבר לעתיד. הדמות המוצגת היא אליהו הנביא.כשם שאליהו עלה בסערה השמיימה ,כך גם הוא יעלה בסערה השמיימה ,אלא שהוא יעשה זאת באופניים.הרבה פחות דרמטי. שני הבתים דומים זה לזה ביסודם מבחינה טקסטואלית. הבית העשירי פותח במילים "אז אולי אני,אני…" והבית האחד עשר פותח במילים "אז אולי אני…" בבית העשירי ישנה הכפלה של המילה אני.להדגיש את האני הפרטי שלו בלבד. הפיתרון היחידי הוא אסקפיסטי במובהק .לברוח מתוך המצוקה לאיזה שהוא עולם ערטילאי.


הנה אנו המיואשים :הקליפ

האתר של אריאל זילבר

אריאל זילבר בויקיפדיה
אריאל זילבר באתר מומה

חיים מזר על הטרגדיה של בטי בם

פזמונים תנכיים והיסטוריים :מאגר מידע

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • הצועד בנעליו  On נובמבר 17, 2008 at 9:07 am

    את המוטיב של קריאה מרומזת להשתמטות בהשוואה בין "ואיך אדם וחוה אכלו פירות גן עדן" לבין "ואיך אני יושב פה, אוכל עוגיות בשקם".
    ויותר מכך – יש מזהים את 'פירות גן עדן' של אדם וחוה עם פטריות גורמות הלוצינציות ש'פותחות את הראש', ומכאן שיש כאן קריאה כפולה הן להחלפת שירות מילואים חסר תועלת ותוחלת במצב כלשהו חוץ-נורמטיבי של "גן עדן" יהא אשר יהא תוך השתמטות מהצבא, והן לעישון סמים.
    במסווה של געגועים תמימים לעבר העמיד המשורר קריאה חתרנית שהשומע הנורמטיווי תצילנה אוזניו.

    ואת חוק המאגר הביומטרי יש לעצור.
    ומוות לחרצופים.

  • מספר 666  On נובמבר 30, 2008 at 7:22 am

    חיים מזר ממשיך בפרויקט אריאל זילבר שלו שבו הוא מנתח פזמונים שונים של אחד הזמרים הישראליים השנויים ביותר במחלוקת כיום אדם שהפך מיקיר הקונצנזוס כפי שהיה בראשית הקריירה שלו למישהו שנמצא אי שם מעבר לחלק הימני הקיצוני ביותר של המפה יוצר שהוא כיום כמעט בגדר מוקצה בעיני חלקים מהציבור.
    והפעם הוא עוסק בפזמון "מסך עשן "
    http://www.notes.co.il/eshed/50054.asp

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: