ילד עם קוף מול הגלובליזציה

 

 

מעטים הם הפזמונים המרשימים באמת מבחינת מילותיהם שהושמעו כאן בשנים האחרונות .אולי בגלל שרוב הפזמונים כיום נכתבים בידי הזמרים שלהם ואלו לרוב אינם מסוגלים לחבר אפילו שתי מילים זו לזו.
.אבל יש גם יוצאי דופן.
"ילד עם קוף" של מאיר גולדברג הוא ללא ספק אחד הפזמונים המרשימים ביותר של השנים האחרונות ועוצמתו בולטת בדיעבד כאשר המשבר הכלכלי הגלובלי רק הופך אותו לרלבנטי הרבה יותר מאשר היה כאשר נוצר ב-2002 .
העיתונאי מטיף המוסר נתן זהבי למשל נוהג להשתמש ב"ילד עם קוף" בכל פעם שהוא משמיע בתוכנית הרדיו שלו נבואת זעם שחורה במיוחד.
חיים מזר  מוכן להרחיק לכת ולהשוות את הפזמון הזה אפילו עם שיריו של אורי צבי גרינברג.
הגזמה פרועה ? או ניתוח הגיוני ובלתי נמנע של איכות הפזמון ? אתם תשפטו .

 

 

ילד עם קוף

מילים: מאיר גולדברג
לחן: יסמין אבן,

נתן סלור
ביצוע: נתן סלור

כלכלת העולם בעירום משתזפת
מרוב עניים לא רואים את החוף
בברזיליה זרימת שוק ההון מטפטפת
בסאן פאולו מופיע ילד עם קוף
ברחוב, באמצע הרחוב
ילד עם קוף
כלכלת העולם מחזיקה במשקפת
שמחת עניים משתמשת בתוף
בניו דלהי חולקים השרים בתוספת
בסרי לנקה מופיע ילד עם קוף
על החוף ממש על החוף
ילד עם קוף

ילד עם קוף ותיבת נגינה
בקרוב בכל עיר ורחוב ושכונה
בכמה תקנה מנגינה ישנה מילד עם קוף?

כלכלת העולם בפרווה מתקררת
מרוב עניים הכדור מתקרר
במוסקבה תקרת המסים מתקלפת
בקמצ'טקה הטיח כמו שלג נושר
ובדרום מזרח אסיה תופר ילד עבד
בגדי כדורגל לילד אחר
ובפער אפשר להחזיק מאהבת
לתמוך בה פיננסית כמה שיותר
ולבלוע אותה ולתפוס במתניה
לנשוך צוארה ירכיה לטרוף
ואותה להמיר כמו שער מטבע
כמו איש עסקים, כמו ילד, כמו קוף
בלי לחשוב, ממש בלי לחשוב, כמו ילד עם קוף

כלכלת העולם בעולם מטיילת
ובני עניים מכינים לה אגרוף
בירושלים חצי ממשלה מתבטלת
בירוחם מופיע ילד עם קוף
ברחוב, באמצע הרחוב, ילד עם קוף

ילד עם קוף ותיבת נגינה
המבט, המבט הוא מכת מדינה
בכל מדינה ורחוב ושכונה
בקרוב, ילד עם קוף.

מגפת העוני

מאת חיים מזר

 

צילום: אריאל גלבוע

מאיר גולדברג כותב מילות "ילד עם קוף".

"ילד עם קוף" מתאר עוני חובק עולם על דרך ההנגדה בין אלה שיש להם לאלה שאין להם. השיר הוא אזהרה לבעלי ההון כי אם לא יעשו מעשה,לא ירחק היום והם יצטרפו לאלה שאין להם. גלובליזציה של העוני.בשיר חמישה בתים המתארים פער זה בכל העולם.שני בתים ארוכים ושלושה בתים קצרים, כאשר הבתים השני והחמישי בגלל הדמיון הטקסטואלי ביניהם הם מעין פזמון חוזר.בכל הבתים חוזר המוטיב של ילד עם קוף. מבחינת העוצמה הוויזואלית וחריפות המסר השיר מזכיר את שירתו של אורי צבי גרינברג.בשיר ישנם מרכיבים של משנה פוליטית-כלכלית.

בית ראשון:

כלכלת העולם בעירום משתזפת
מרוב עניים לא רואים את החוף
בברזיליה זרימת שוק ההון מטפטפת
בסאן פאולו מופיע ילד עם קוף
ברחוב, באמצע הרחוב
ילד עם קוף
כלכלת העולם מחזיקה במשקפת
שמחת עניים משתמשת בתוף
בניו דלהי חולקים השרים בתוספת
בסרי לנקה מופיע ילד עם קוף
על החוף ממש על החוף
ילד עם קוף

בבית זה שני חלקים ,אחד מתייחס לברזיל והשני להודו.שתי מדינות ענק מבחינת הגודל והאוכלוסייה שלהן. סרי לנקה היא אי קטן ושכנה של הודו. שני חלקי השיר פותחים במילים "כלכלת העולם" המכניסות את הקורא ללב העניין ללא הקדמות מיותרות ומה קורה לכלכלת העולם? בפתיח נאמר "כלכלת העולם בפרווה משתזפת". התיאור מתייחס לבעלי ההון שמצבם הכלכלי מאפשר להם להנות מכל טוב ומשפע בלתי נדלה.העירום הוא לא במובן האירוטי,אלא משל לכך שהם משוללי כל דאגות.אדם ממוצע צריך להתמודד לא פעם עם דאגות שונות ואלה כאילו עוטפות אותו שכבה אחר שכבה.הסרת הדאגות משחררת אותו מנטל כבד ומעיק.העניים גרים בחוף מכיוון שזה המקום היחידי שנשאר להם לגור בו,תחת כיפת השמים.מאחר שהצפיפות ברבעי העוני הפכה לבלתי נסבלת.על החוף הם יכולים לפחות לנשום קצת אוויר נקי ולא מעופש.מהתיאור הכללי עובר השיר למקומות ספציפיים. בברזיליה זרימת שוק ההון מטפטפת.הכסף זורם בכמויות בלתי מוגבלות ובעליהם לא מרגישים בחסרונו.כמו טפטפות המזרימות מים להשקעת שדות, כך גם כספם זורם לאפיקי השקעה שונים,אבל הוא לא מושקע במקומות הנכונים.משום מקום מופיע ילד עם קוף.הילד מנסה להרוויח את מטה לחמו בנותנו הצגות רחוב עם קוף.

החלק השני של השיר, כמו בחלק הראשון,עובר מהכללי לפרטיקולארי. מהעולם למקומות ספציפיים."כלכלת העולם מחזיקה במשקפת". המשקפת משמשת לצפייה למרחקים. לאיזה כיוון מסתכלים ולצורך מה? על כך לא נמסר שום דבר. התחושה היא שבעלי המשקפת מנותקים מהסביבה המיידית שלהם. השורות הבאות מתייחסות למקומות מסוימים. הפעם בצד השני של הגלובוס.ניו-דלהי וסרי לנקה.העניים משמחים את עצמם עם תוף .זה מה שיש להם להקל במקצת את העוני המכאיב .לחוף של סרי לנקה הגיע הילד עם הקוף מרחוב בסאן פאולו.אין לו ממי לקבל כסף על שעשועיו עם הקוף. כל מה שנשאר לו הוא לשמח במקצת את העניים .להוסיף חיוך למקצבו של התוף.

בית שני:

ילד עם קוף ותיבת נגינה
בקרוב בכל עיר ורחוב ושכונה
בכמה תקנה מנגינה ישנה מילד עם קוף?

יסמין אבן המלחינה של ילד עם קוף"


בבית זה בוקעת אזהרה לעולם כולו.העוני יגיע לכל מקום,לכל עיר,לכל רחוב ,לכל שכונה. האם לדייריהם של מקומות אלה יהיה בכלל כסף לשלם לילד על כך שהוא מנסה לשעשע אותם? הילד עם הקוף הוא בבחינת אזהרה למי שבידם כלכלת העולם? עליהם להתעורר ולנהוג ביתר תבונה, שאם לא כן השמחה היחידה בה יוכלו להשתתף היא שמחת עניים.

בית שלישי:

כלכלת העולם בפרווה מתקררת
מרוב עניים הכדור מתקרר
במוסקבה תקרת המסים מתקלפת
בקמצ'טקה הטיח כמו שלג נושר
ובדרום מזרח אסיה תופר ילד עבד
בגדי כדורגל לילד אחר
ובפער אפשר להחזיק מאהבת
לתמוך בה פיננסית כמה שיותר
ולבלוע אותה ולתפוס במתניה
לנשוך צוארה ירכיה לטרוף
ואותה להמיר כמו שער מטבע
כמו איש עסקים, כמו ילד, כמו קוף
בלי לחשוב, ממש בלי לחשוב, כמו ילד עם קוף

נתן סלור הזמר  של "ילד עם קוף"

בבית זה המילים "כלכלת העולם" מופיעות רק פעם אחת ומיד עוברים לתיאור הפרטיקולרי. ההתמקדות היא בחלקים המזרחיים של אסיה מצפונה ועד לדרומה.למשפט הפותח "כלכלת העולם בפרווה מתקררת" יכולות להיות שתי משמעויות.משמעות אחת היא הפרווה כסמל סטאטוס של בעלי ההון הלובשים את הבגדים היקרים ביותר.
משמעות שנייה הפוכה .

העוני התחיל לחלחל אל הרבדים העליונים של החברה.בעלי ההון איבדו חלק מרכושם והאפשרות היחידה להתחמם בחורף היא הפרווה היקרה אותה הם לא יכולים או לא רוצים למכור. כדור הארץ מתחיל להרגיש את הצינה.הקור העז הוא הן במובן המטאפורי והן במובן הפיזי-שינוי אקלימי חריף פורץ לכל עבר. הקור בא גם מכיוונם של העניים המפיצים אותו מכיוון שפשוט קר להם.אין להם בתים ולא אמצעים לחמם את עצמם. כשם שבבית הראשון "בברזיליה זרימת ההון מטפטפת", כך גם הקור מטפטף ומתחיל להיות מורגש בכל מקום.עד כמה הקור פועל את פעולתו? מוסקבה מקום קר מאוד בחורף ואין בעיר זו ממי לגבות מיסים. מנגנון הגבייה מתכווץ ושיעור הגבייה מתחיל לרדת. "תקרת המיסים" מאבדת גובה. בקמצ'טקה, הקצה המזרחי ואחד הצפוניים של רוסיה סמוך לאזור הארקטי,אי אפשר לתחזק את המבנים.התחזוקה יקרה מדי והכל מתחיל להתפרק, הטיח מתפורר ונושר.הוא כמו שלג.השוואה רבת משמעות בין צבעו של הטיח לזה של השלג.

בשורות הבאות ההתייחסות היא לאנשים ספציפיים לא במובן השמני ,אלא לקבוצות אנשים הנמצאות משני צידי המתרס.ילד מול ילד ובעל הון מול מאהב
ת.ילד אחד מוחזק בתנאי עוני ונאלץ לתפור בגדי ספורט לילד אחר במערב השבע(עדיין) כדי שזה יוכל לשחק כדורגל בלי שזה האחרון יהיה מודע למקום ייצורם של הבגדים אותם הוא לובש. רמיזה מפורשת לתעשיות הטקסטיל שהועברו למזרח הרחוק במסגרת הגלובליזציה.
במקביל לכך בעל ההון מחזיק במאהבת והוא עושה בה ככל העולה על רוחו.משעה שהוא מגיע לסיפוקו הוא יכול להעביר אותה בבחינת מטבע עובר לסוחר .המאהבת היא בעלת ערך כלכלי משתנה.חפצון מוחלט של האישה.כך חוזרים לנורמות של העת העתיקה,עבדים ושפחות. בעל העסקים בלהיטותו הפיננסית ובנהנתנותו איבד את בגרותו הרגשית משול לילד ולקוף. הוא הפסיק לחשוב . אם הילד עם הקוף מבקש להרוויח כסף מינימלי על מנת שיוכל לשרוד ועדיין חסר את הבגרות הרגשית,בעל ההון בתאוותו הבלתי פוסקת איבד בגרות זו והפך לאדם אטום החי בתוך בועה העלולה להתפוצץ כל רגע.

בית רביעי:

כלכלת העולם בעולם מטיילת
ובני עניים מכינים לה אגרוף
בירושלים חצי ממשלה מתבטלת
בירוחם מופיע ילד עם קוף
ברחוב, באמצע הרחוב, ילד עם קוף

עטיפת אלבום פזמונים של מאיר גולדברג.

כמו בבתים הקודמים, כך גם בית זה השורה הראשונה מתארת את הנתק בתוכה חיה כלכלת העולם.היא "בעולם מטיילת". בעלי ההון לא ערים ולא מודעים למה שנמצא מחוץ לבועה.אלה שאין להם מכינים את מתקפתם "ובני עניים מכינים לה אגרוף". הכל יתפוצץ כפי שנרמז בבית הקודם.אטימות זו אינה רק נחלתו של העולם,אלא גם נחלתה של מדינת ישראל. "בירושלים חצי ממשלה מתבטלת " ומה עם חצי הממשלה השני? האם הוא טוב יותר,אם בכלל ועד כמה? סימני שאלה אלה רבים ובמקום אחד בארץ,בירוחם,אחת מערי הפיתוח על מלוא המשמעויות הכלכליות והחברתיות שלה,מופיעה האזהרה הנמצאת בבתים הקודמים , ילד עם קוף.
תיאור כניסתו של הילד עם הקוף הוא הדרגתי.שם הישוב, רחוב, אמצעו.אם כי לא נמסר באיזה רחוב .זה יכול להיות בכל רחוב.

בית חמישי:

ילד עם קוף ותיבת נגינה
המבט, המבט הוא מכת מדינה
בכל מדינה ורחוב ושכונה
בקרוב, ילד עם קוף.

בית זה מתייחס לאוניברסליות של הילד עם הקוף. גם כאן התיאור הוא הדרגתי. המדינה,הרחוב השכונה. המבט תקף בכל מקום. מבט חלול שישתרש בכל מקום. המקסימום שהילד משדר מבחינת עצמו הוא לשרוד ברמה של ילד.המילה הראשונה בשורה האחרונה היא "בקרוב" היא בבחינת אזהרה נוספת עם מספר סימני קריאה.על כלכלת העולם להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי. אם לא תתעשת הגלובליזציה של העוני תלווה ברגרסיה קוגנטיבית ברמת החברה וברמה הפרטנית כאחד.האם העולם זקוק לקרל מרקס חדש?

 

מאיר גולדברג משורר ותמלילן  לקוח מבלוג הגלריה

 

"ילד עם קוף " הקליפ

ילד עם קוף -השמעה

מאיר גולדברג בויקיפדיה

מאיר גולדברג באתר מומה

נתן סלור

 

יסמין אבן

שגיא נאור על ילד עם קוף

"חי את הרגע " עוד פזמון של נתן סלור ויסמין אבן

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אהוד  ביום דצמבר 17, 2008 בשעה 5:33 pm

    אין היום מספיק שירי מחאה, וחבל
    פעם היו יוצרים כמו סי היימן ואהוד בנאי שכתבו שירי מחאה, והרדיו גיבה אותם והשמיע. למה היום משמיעים רק מילים מתוקות על רומנטיקה (או סקס)? לא פלא שהפכנו להיות חברה אדישה ולא אכפתית

  • גדעון  ביום יולי 20, 2009 בשעה 8:18 pm

    לא הכרתי את יצירותיו של המשורר מאיר גולדברג קודם לכן. אני חושש, שאין לי מה להוסיף, הכח בשירו הוא דווקא שאינו מצריך בתוספת מלים, או הבהרות. את אלה מספקת לנו המציאות. ובכל זאת, אי-אפשר שלא לשים לב, שמאז שהתפרסמה הביקורת הזו, נכתבה רק תגובה אחת. מעניין למה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: