הליצן העצוב-ניתוח של "שיר הליצן" של בני ברמן

 

 

 

חיים מזר חוזר לאחד הפזמונים הקלאסיים  והעצובים ביותר של שנות השישים

 

שיר הליצן

מילים: מרדכי לבנון

לחן:בני ברמן
שר : בני ברמן

היה היה פעם,
כך סבתא אומרת,
היה היה פעם קירקס.
בין חבל לחבל,
שם דמות מכרכרת,
זו דמות הליצן הננס.

שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.

קטן וזעיר,
הוא נראה מול היתר,
אך עת לזירה הוא נכנס,
פורץ הקהל,
בתשואות חן לפתע,
לכבוד הליצן הננס.

שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל

עיניו מעולם,
לא ידעו מה זה בכי..
עצוב רק אצלו המבט.
דמעה מעולם לא ירדה לו על לחי,
כי הוא להצחיק רק נועד.

שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.

וערב אחד,
אביו מהחבל,
נפל וגופו התרסק.
בכה הקרקס,עת טמנוהו בקבר,
אך בנו הליצן עוד צוחק.

שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.

שמש עולה,
יורד גם הליל..
אך הליצן עוד ממשיך וצוהל.

 

חיוכה העצוב של מורשת הקרקס

 

מאת חיים מזר
מבין שיריו של בני ברמן "שיר הליצן" הוא השיר המרגש ביותר.

לשיר זה אפשר להעניק עוצמה בימתית נוספת  על ידי צוות זמרים.שני זמרים ומקהלה.המקהלה שרה את הפזמון החוזר.פזמון זה מושמע ברקע כמו בתיאטרון היווני העתיק,רק שכאן הוא משמש כתפאורה ווקלית לסיפור העלילה. השיר עצמו מושר על ידי שני זמרים כל אחד בתורו. שתי השורות הראשונות שהן הפתיח לשיר מושרות על ידי זמר או זמרת ויתרת השיר מושרת על ידי אישה-הסבתא המספרת. הבמה מוארת באור עמום ותאורת הספוט מועברת כל פעם למי שמיועדים לשיר.

שיר זה הוא סיפורם של אב ובן,שניהם אמני קרקס. האב אקרובט קטן מידות,כנראה בעל פגם מולד,אשר ניחן בכוח רב, בכישרון אתלטי ובעל חוש קומי. בנו ליצן במקצועו.זו שיר אימאז'יסטי ,כל בית מצייר במילים תמונה מחיי הקרקס. בתמונות אלה מתוארת פעילותם של האב ובנו.בשיר ארבעה בתים ופזמון חוזר. בשלושת הפעמים הראשונות הפזמון החוזר מושר פעמיים ובפעם הרביעית שלוש פעמים. המילה "אך" המופיעה בשורה השלישית של הפזמון החוזר רומזת על על אירוע חריג. מצד אחד שגרת פעולה ומצד שני דבר שלא יודעים את פשרו. נבנה כאן מתח המגיע לשיאו בבית הרביעי.זהו השיא של השיר.החזרה השלישית של הפזמון היא האנטי שיא. .

בבית הראשון סבתא מספרת סיפור לאחד או יותר מבין נכדיה על ליצן נמוך קומה הנע מחבל לחבל. בפזמון החוזר ישנה התייחסות לשגרת העבודה יום,לילה וחוזר חלילה והליצן צוהל. הבית השני מתאר בפירוט את מימדיו של הליצן הקהל יודע להעריך את כשרונו ומקבל אותו בתשואות עם כניסתו לזירת הקרקס.הוא זוכה למחיאות כפיים סוחפות. נראה שהוא מקרין על סביבתו עוצמה רבה.ומה הוא באמת מרגיש? על כך מסופר בבית השלישי. הוא מנסה לעטות על פניו מסכה.הוא אמנם לא בוכה, כי נועד לו תפקיד אחד –להצחיק. אך בכל זאת אפשר לראות בפניו כי הוא עצוב.

בבית הרביעי מתואר אסונו של הליצן. מסיבה כל שהיא הוא מעד .נפילתו מהחבלים הייתה קשה.הוא נחבל בצורה קשה ונפטר. ביום שלמחרת הוא נקבר. לבן לא נשארה ברירה אלא להמשיך להצחיק מכיוון שגם "הוא להצחיק רק נועד". החזרה השלישית על הפזמון החוזר היא במקצב איטי.בקצב זה מושם הגולל על קבר האב.
אכן סיפור טראגי אמיתי שמעטים כמוהו בפיזמונים העבריים.

ראו גם
בני ברמן בויקיפדיה

מלך הליצנים והפונדקים :על בני ברמן 

סיפורו של מרדכי לבנון 

סיפורו של השיר "הליצן "

מלך לפורים :חיים מזר מנתח את השיר של בני ברמן "לא כל יום פורים "

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להגיב על גלי לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: