שפת הירטימה ה"שפה של אף אחד"

לרגל הקרנת הסרט של הבמאית דנה לוי " "שפה של אף אחד" ( 2007)  בסינמטק . להלן  כתבה על נשוא הסרט רון בן אמנון האיש שבמשך למעלה מ40 שנה יצר שפה מומצאת כולה שלו שפת הירטימה.שפה שהוא היה האדם היחיד שידע לדבר בה ( אבל לא בצורה שוטפת) אך לא דיבר בה כי לו היה לו עם מי לדבר איתה.
. אבל הוא הצליח להעלות משהו ממנה לאינטרנט ויצר עבורה  מילונים  שנימצאים כיום בספריה הלאומית ואף תירגם בה את התנ"ך  כך שהיא נשארה אחריו.

לפני מספר שבועות ב- ב-4.11.2008 הלך לעולמו בגיל 77 אדם מיוחד במינו בשם רון בן אמנון שבמשך למעלה מ-30 שנה עמל על דבר אחד :יצירת שפה מקורית משלו "ירטימה ( Iartima, Yartima(), "השפה של אף אחד ".
זאת הייתה שפה שהוא שאף שתשמש כשפה בינלאומית לקירוב בני האדם.שפה שרק הוא ידע לדבר בה ( אבל לא בצורה שוטפת כפי שהודה ) אך לא דיבר בה כי לו היה לו עם מי לדבר איתה.
לדעתו שאמנם יש להודות שהייתה משוחדת זאת הייתה השפה האולטימטיבית משום שהייתה "פונטית, גמישה, נשמעת טוב, וחשוב מכל – היא אמיתית, אף אחד לא דיבר בה מעולם".
מי היה ממציא השפה החדשה רון בן אמנון ?

יוצר הירטימה

רון בן אמנון יוצר שפת הירטימה, גיבור הסרט "שפה של אף אחד".

רון ישראל  בן אמנון  נולד בצ'כוסלובקיה  ב1930 ושרד את השואה. לאחר מלחמת העולם השנייה עלה למדינת ישראל .
בישראל לא אירעו בחייו אירועים הרי גורל. בכל זאת  הוא שהה ארבעה חודשים בבית הסוהר באשמת זיוף וגניבה במקום שבו עבד כמנהל חשבונות. לאחר מכן אושפז במשך כשנה בבית חולים לחולי נפש.
לאחר ששוחרר משם חיפש את מזלו בחו"ל ונדד באירופה .

לבסוף חזר לישראל לטענתו בהשראת הסרט "אקסודוס " בכיכובו של פול ניומן שעורר בו געגועים לישראל במיוחד לאחר ששמע את אחד הצופים אומר לחברו "לישראל יש תוחלת "ואז הבין שסר מהדרך ושעליו לחזור לישראל.

ספרו היחיד  של רון בן אמנון.
למרבית הצער אין בספר זה מילה אחת על או של פרוייקט חייו העיקרי של בן אמנון ,שפת הירטימה.
 הוא חזר נשא אישה ולמעשה לא עבד יותר במשך שנים רבות. במשך תקופה זאת הוא כתב ספר זכרונות בשם "שורש מארץ ציה " ( שהוצא לאור בעזרתו של המו"ל עזרא נרקיס בשנת  -2004) שבו תיאר את חייו במהלך השואה ולאחריה עד ראשית שנות השישים כאשר כתב את הספר ומשם לקוחים הפרטים שלמעלה.

"ספר חוויותיו של ניצול שואה ששרד את התופת והגיע לישראל. הוא נותר נוכרי במשך עשרות שנים, נהדף ממעגל החיים והפך להיות 'שורש מארץ ציה' – כי, כשורש, היה מזונו דל ממים. הוא נותר חסר מולדת גם בתוכו והפך נוכרי אף לעצמו.דרמה אנושית מרתקת לכל קורא ובמיוחד למי שהשואה מדברת אליו."( מתיאור של הספר באתר "ספר טוב")"

ולמי שהשואה אינה מדברת  אליו כלל כמוני מקריאה בספר זה לא נראה שהוא עבר הרבה חוויות יוצאות דופן בהשוואה לאלו של פליטי שואה אחרים.ואין זה ברור לחלוטין למה טרח לכתוב ולפרסם את הספר הזה.

היה זה דווקא דבר שאותו אינו מזכיר כלל בספר מאחר שככל הנראה החל לעסוק בו רק לאחר שסיים את כתיבתו שבגללו הוא מעניין ומיוחד. יצירת שפת הירטימה..ודווקא על זה מן הראוי היה שיכתוב ספר שעליו חשב אך למרבית הצער מעולם לא כתב.

השפה של אף אחד

דפים בשפת הירטימה.

שפת הירטימה התבססה בעיקרה על שפת אימו של בן אמנון הצ'כית אבל גם על עברית אנגלית וגרמנית וכמובן על מילים שהמציא בעצמו.
הירטימה נוצרה בילדותו של בן אמנון כמשחק מילים וכשפת קוד בינו ובין חבריו. אז יצר טבלאות סודיות של מילים לתקשורת ולחליפת מכתבים עם חבריו לכיתה בתיכון. שפה מומצאת מהסוג שאותו המציאו ילדים רבים במקומות שונים.
דוגמה מפורסמת במיוחד היא שפת האלף בית בשיר הזוכה באירויזיון 1978 "אבניבי של "אהוד מנור ונורית הירש.
אך כמעט בכל מקרה ילדים שהמציאו שפה מעין זאת בילדותם שכחו אותה לאחר זמן קצר .

לא כך היה במקרה של בן אמנון
בבגרותו כאשר חיפש משהו לעשות עם חייו נזכר בן אמנון בשפה מהילדות ומתוך דחף שלא היה ברור אפילו לו עצמו החליט לשכלל את הקוד ולהפוך אותו לשפה של ממש.
ומה שהחל כתחביב הפך לעיקר עיסוקו שכן היה לו הרבה זמן פנוי כי הוא לא עבד במשך למעלה מ40 שנה וכל זמנו הוקדש לירטימה. לעבודה על יצירת ופיתוח שפה זאת הוא הקדיש כמעט את כל זמנו מ-1963 ועד מותו ב- 2008 תקופה 45 שנה שבמהלכה יצר כ-800 אלף מילים.

הוא תרגם תחילה מילים ממילון אנגלי לירטימה ולאחר מכן מילים נוספות ממילון אלקלעי העברי .

אמנם   זאת הייתה שפה שאיש לא דיבר בה מלבדו ובגלל שלא היה לו עם מי לדבר עימה לא יכול לדבר בה בעצמו .אבל זה לא הפריע לו להמשיך בפרוייקט הענק שלו.
לבן אמנון היו תקוות גדולות עבור הירטימה.

הוא קיווה ששפת הירטימה תיהפך לשפה בינלאומית שאינה קשורה לתרבות מסויימת תעזור להביא שלום עולמי .
יש לי תחושה שלא עבדתי לחינם" כתב בדף של שפת הירטימה באינטרנט   "ושלירטימה יש סיכוי כאשר יגיע הזמן ותוקם וועדה עולמית לקביעת האינטר-שפה לאנושות"……… התרגום של Iartima הוא 'השפה של אף אחד'. אם תתקבל, תהפוך השפה ל-Yartima, 'השפה של מיליונים'. כמעט אותה מילה, ועדיין שונה לגמרי. הבחירה מוטלת עליך, אנושות".  

ספק רב אם זאת אכן הייתה הסיבה האמיתית לפיתוח השפה. הוא עסק בכך כי זה עניין אותו .נקודה.. אבל לקוות אפשר תמיד.
להלן  קטע מראיון קצר שקיימתי עם בן אמנון בחיייו ב-2007  שנה לפני מותו.
למה החלטת ליצור שפה חדשה ?
בן אמנון : כי זה משך אותי זה היה דרך להעביר את הזמן ואחר הוקסמתי בידי העניין והחלטתי שאם כבר אז יש להמשיך הלאה ועד הסוף ויצרתי שפה חדשה. חשבתי אולי זאת תיהפך לשפה בינלאומית אבל בסופו של דבר היא קיימת כי היא עניינה אותי .

יש כבר שפה מלאכותית האספראנטו למה לא להישאר עם אספרנטו ?
בן אמנון: אני מכיר את אספרנטו זאת שפה מכוערת ואפשר ללמוד אותה בכמה חודשים.השפה שלי יפה הרבה יותר.

  מילון לשפת הירטימה .

 

התנ"ך בשפת  הירטימה.

 
לפני מותו בן אמנון הספיק לתרגם את רוב ספרי התורה את "בראשית" את "שמות" ואת "במדבר" ( אך לא "ויקרא" ואת "דברים" מאחר שאותם מצא מלאים בחוקים שלא עניינו אותו ואולי גם מצא שהם מסובכים מידי לתרגום) ואת ספרי נביאים ראשונים את "יהושע" "שופטים" את "שמואל א'" ו"שמואל ב'" ואת "מלכים א'" ואת "מלכים ב'" עד פרק י"ז הפרק העוסק בהגליית עשרת השבטים של ממלכת ישראל בידי אשור.

תרגום המקרא לירטימה

כן תרגם את "מגילת רות". אולי משום במהדורות הלועזיות של התנ"ך מגילת רות באה לאחר ספר שופטים ואולי בגלל ששם בת זוגו במשך שנים רבות. שעודדה אותו לפתח את השפה היה רות.

סך הכל תרגום התנ"ך של בן אמנון לירטימה כולל 255 עמודים מודפסים ועוד כ30 עמודים בכתב יד. הוא סיפר שתרגום התורה מינוס "ויקרא " ו"דברים " לקח לו שנה שלמה.   ב-2007 כאשר ראיינתי אותו הוא היגיע לסוף ספר שופטים.סביר להניח שבעוד שנתיים שלוש נוספות אם היה ממשיך לחיות. היה משלים את תרגום התנ"ך כולו. ואחר כך מן הסתם היה ממשיך לתרגום יצירות נוספות. אבל זה לא קרה.

תרגום התנ"ך נשאר היצירה הספרותית היחידה בשפה זאת להוציא תרגום שיר אחד

Where Have All the Flowers Gone"מאת פיט סיגר שפורסם במגזין הספרותי "מעיין "גליון 3 2007 .

וזהו  ככל הידוע הטקסט היחיד בירטימה שקיים בדפוס. ומאחר שאין מי חוץ מבן אמנון שמבין שפה זאת אין דרך להעריך את איכותו הספרותית.

ירטימה במדיה

בשנותיו האחרונות מצא בן אמנון עזרה בקרובי משפחה שונים לפרסום שפתו.

הוא הצליח להעלות את הירטימה לאינטרנט באמצעות קרוב משפחה האנימטור טל פולקמן שהקים לירטימה אתר באינטרנט כך שאפשר היה  למצוא מידע על הירטימה ברשת.אבל כיום למרבית הצער האתר הזה אינו קיים יותר.

קיים קליפ שהעלה בן אמנון שנה לפני מותו ליוטיוב ושבו הוא מדבר בירטימה המוגדרת כ"שפה הבינלאומית הבאה" . ככל הידוע לי זהו קטע הוידאו היחיד ברשת של שפת הירטימה ועל אף שהוא קצר הוא מכיל מידע חשוב על ההגיה הנכונה של השפה העלומה הזו שהייתה מן הסתם נכחדת לחלוטין לולא הקטע הזה. עם זאת יש לזכור שגם בן אמנון עצמו לא דיבר היטב בשפה שהמציא. ..

.פירסום נוסף לבן אמנון ולירטימה הביאה נכדתה של אישתו במאית הסרטים הדוקומנטריים דנה לוי שהחליטה ליצור סרט על פרויקט השפה המומצאת השלו ויצרה עליו סרט בשם "שפה של אף אחד"( 2007")  שאותו ניתן להשיג היום כדי וי די בחנות "האוזן השלישית ".

בסרט מרואיין בן אמנון ומסביר את יצירת השפה מתועדים רגעים כמו מסירת המילון של השפה לספריה הלאומית בירושלים  עלמנת שתהייה נמגישה לציבור הרחב..

וגם נחשפת חיבתו של בן אמנון ללבוש שמלות וחצאיות בסגנון הסקוטים.

דנה לוי.צילום טל שני

ראיון עם דנה לוי הבימאית של " שפה של אף אחד":
למה יצרת את הסרט?

דנה לוי : האמת שהתחלתי את הסרט כי רציתי לבקר את סבתא שלי יותר וידעתי שבלי תירוץ טוב, זה לא יקרה. התחלתי לחקור את רון, בן זוגה, על השפה שהמציא. תמיד ידעתי על זה אבל אף פעם לא חקרתי אותו לעומק על זה. ראיתי שיש לו הרבה דברים שהוא רוצה להגיד לעולם והרגשתי שאני יכולה לעזור לו לספר את סיפורו. עינין אותי להבין מה גורם לאדם לקום ולכתוב שפה חדשה ולהקדיש לזה את כל חייו? גם רון וגם סבתא שלי, שניהם ניצולי שואה, תמיד היו דמויות מאד מיסתוריות בעיני, שלא הרבו לדבר, והם סיקרנו אותי מאד. אולי חשבתי שאוכל ללמוד משהו על עצמי דרכם
וכך לפני מספר שנים החלטתי לעשות סרט על רון, סבי החורג. שעמל על שפה שהמציא כבר 40 שנה, 5 שעות ביום, בתקווה שיום אחד תשמש את כל העולם כשפה בינלאומית. ". חשבתי שזה נושא מעניין לסרט, והאינטלקטואליזם מקבלים ניסוח ייחודי ורב עוצמה..

איזה דברים עיניינו אותך במיוחד במהלך יצירת הסרט ?

 לוי:יש בי צד שמזדהה עם רון, רון הוא אאוטסיידר אולטימטבי.
לא קל להיות אאוטסיידר בחברה הישראלית, יש כאן תרבות של חבר'ה. תרבות של עדר. והנה בא אדם שלא מתכחש לכך שהוא יוצא דופן, לא אכפת לו שמסתכלים עליו ברחוב כשמתחשק לו ללכת עם חצאית. הערצתי אותו על זה, על זה שפשוט עשה מה שהתחשק לו בלי להתחשבן. זה חופש אמיתי. וזה מה שרציתי להראות. שלהיות לא נורמלי- זה בעצם הכי נורמלי שיש, כלומר הכי שפוי. כי יש בזה כנות עצמית.
בהמשך הסרט הוא כבר יותר מתחשבן , בעיקר בהשפעת הבשלנית, שמאד ערה לתגובות מהסביבה ורק רוצה שהכל יראה "נורמלי".

רון בן אמנון בצילום מהסרט

מה גילית במהלכו על גיבורו ?
לוי:עם הזמן גיליתי שהוא דמות הרבה יותר מענינת ומורכבת ממה שחשבתי. יום אחד לדוגמא , כשסבתי כבר היתה בכסא גלגלים וכבר לא דיברה, ביקש שאצלם אותו. כשהתחלתי לצלם, הוא נעמד ולתדהמתי ראיתי שהוא לובש חצאית. הוא פתח לפניי ארון שלם מלא בגדי נשים ופאות. הוא סיפר שכבר 20 שנה מתלבש כך מדי פעם.
סבתי לא אהבה את זה בכלל, אך בסוף חייה כבר לא יכלה להתנגד ורון ניצל את ההזדמנות ללבוש חצאיות מדי יום
בדרכו הפשוטה והססגונית רון ניפץ את כל הסטריאוטיפים והמיתוסים המוכרים העומדים בבסיס החוויה הישראלית. מבעד לעיניו, מושגי ניצול השואה, הציוני הגברי, העבריין, חולה נפש, הטרנסג´נדר, וכן מושגי הזקנה .
למעשה מה שגיליתי היה שהוא בעצם ממציא לעצמו את הזהות. שהמצאת הזהות שלו היא פרויקט חייו. הוא שינה את שמו מאיוון לישראל, כדי לשכוח את העולם הישן באירופה, מצד שני הוא גם לא מרגיש שייך לישראליות אז הוא ממציא שפה חדשה שאינה מחוברת לאף תרבות ורק הוא מבין. וגם את זהותו המיני הוא לא מקבל כמובן מאליו. הוא בוחר ללבוש בגדי נשים. כל אילו דברים שלא ידעתי עד שעשיתי את הסרט. כשהצופים רואים אותו עומד פעם הראשונה מולי בחצאית, זו גם הפעם הראשונה שאני רואה אותו כך, והמבוכה שלי ניכרת.

אם היית עושה אותו היום היו דברים שהיית משנה בו ? או מוסיפה בו ?

לוי:קשה לי לענות על השאלה הזו, זהו סרטי הארוך הראשון שעשיתי, והוא נעשה כמעט ללא תקציב. כמעט כולם עבדו עליו בהתנדבות. למדתי הרבה מהעשייה שלו. צילמתי אותו במשך 5 שנים.
זהו סרט אישי, קשה לי להתרחק ולומר שיכלתי לעשות אותו אחרת.


הסרט מומלץ בהחלט ולו רק בגלל נושאו המדהים של האיש שהקדיש את חייו ליצירת שפה מומצאת .
יוצרה של שפת הירטימה גווע ,אבל השפה נשארת אחריו כמונומנט לעקשנות וליצירתיות האנושית.

בעתיד הקרוב אעלה כתבה נוספת באתר זה על עוד שפות מומצאות מאין אלו כולל שפות מומצאות שהומצאו במדינת ישראל.

נספח :כמה  מילים בירטימה

בירטימה מדינת ישראל =- היבראיקה

שמות ספרי התנ"ך בירטימה
.

HE RAINA SAIVAI – The Holy Bible

DENET – Genesis בראשית
MIRENO – Exodus שמות
Dei Bol – Numbers במדבר
Yosua – Yoshua יהושע
Dei Daiori – Judges שופטים
S a m u (I/II) – Samuel – שמואל (א-ב)
C U N D E I – Kings מלכים (א' והתחלת ב')
R u t – Ruth רות

ראו גם :
בן אמנון מדבר בירטימה

הספר "שורש מארץ ציה "

הסרט "שפה של אף אחד "

עידו הרטוגזון מספיד את רון בן אמנון ואת הירטימה 

על דנה לוי

האתר של דנה לוי

Image result for ron ben amnon yartima

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  On ינואר 20, 2009 at 5:07 pm

    הסרט "שפה של אף אחד " יוקרן בסינמטק תל אביב ב-21 לינואר יום רביעי בשעה 7.30 בערב
    הקהל מוזמן לחוות משהו משפת הירטימה .

  • אילן  On ינואר 21, 2009 at 12:00 pm

    רק הערה קטנה: שפה נחשבת נכחדת אם אין דוברי שפת-אם שידברו אותה, כלומר גם כשיש דובר ילידי אחד – השפה כבר נכחדה למעשה, כי אין לו עם מי לדבר אותה. וגם אם ילמד אותה אנשים אחרים, זו לא תהיה שפת אמם, ולכן עבורם זו לא תהיה השפה הטבעית, והם לא יהיו דוברים ילידיים שלה.
    כך שבעצם ירטימה מעולם לא היתה שפה חיה. אם היה מדבר אותה עם ילדיו, הם היו הדוברים הילידיים הראשונים של השפה, ורק אז השפה היתה חיה.
    כמו שאליעזר בן יהודה לא היה דובר ילידי של עברית, אבל כיוון שדיבר אותה עם בנו, בנו הפך לדובר הטבעי הראשון של עברית מודרנית.

  • 999  On ינואר 21, 2009 at 1:47 pm

    אחד.אבל אם הוא נהנה, מי אנחנו שנפסול זאת.

  • nachum  On ינואר 21, 2009 at 3:21 pm

    if you are not in the wikipedia you are just a gig.

  • אתי  On ינואר 22, 2009 at 5:53 pm

    להיות לא נורמלי זה הכי נורמלי שיש..
    מאוד מסכימה עם המשפט הזה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On ינואר 27, 2009 at 11:35 pm

    אדם ממלא את חייו בתוכן
    ללא כל חיזוקים מבחוץ
    אחד הסיפורים המדהימים ביותר ששמעתי

  • אלישבע לוקס-נחושתן  On אפריל 22, 2010 at 7:30 am

    ראיתי את הסרט הזה פעמיים.הוא גרם לי לאזור אומץ ולהוציא לאור ב2010 את ספר ביכורי שירי וציורי בשם בְּחַיֶלֹהִים, על מנת שהם לא ישארו בגדר: שפה-של-אפאחד.
    רון גם הופיע בחלומי יום לפני פטירתו
    השיפוט הרדוד והדיבור בשפה של "נורמליות" הוא נובע מפחדם של הדוברים שמא גם בהם זה קצת קיים.
    כל הכבוד לרון וכמובן- לדנה לוי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: