קנאותו של יעקב חורגין

הופיע בגיליון "עמדה " מספר 19"

 

בימים אלו יצא גיליון חדש מספר 19 של המגזין הספרותי הוותיק והמשובח "עמדה". ובו נמצא גם מאמר זה שעוסק בסופר יעקב חורגין .סופר שפעם לפני שנים רבות היה  פופולארי מאוד בקרב הילדים ובני הנוער של המדינה הודות לרומנים ההיסטוריים גדושי ההרפתקאות המזימות והיצרים שלו. וגם הודות לספרי הבלשים והפנטזיה שחיבר סיפורים שהוא היה מן הראשונים והיחידים מבין הסופרים "הנחשבים " שעסקו בכתיבתם לנוער .

לעומת זאת הוא היה פופולארי הרבה פחות בקרב המבקרים הספרותיים שראו בו ולא בלי בלי סיבה כסופר של הימין הקיצוני,ודעה זאת גרמה להדחקתו ממרכז הסצינה הספרותית אל השוליים הנדחים שלה והוא נשכח .
אבל בניגוד לסופרים רבים אחרים ההשכחה לא הייתה לתמיד.

שמו הועלה מחדש מתהום  הנשיה  בשנות השמונים בידי המבקרים הנחשבים גרשון ושקד וחמוטל בר יוסף ,אבל אלו העדיפו להתמקד בסיפוריו למבוגרים המלאים יצרים ומזימות אבל שגם לא היו מסוכנים פוליטית והם ראו בהם פריצת דרך.

מספרי ההרפתקאות שלו לילדים הם העדיפו להתעלם.

חורגין זכה לראות לפני מותו את שמו מועלה שוב בחוגים הספרותיים כסופר חשוב.
ולאחר מכן נשכח חורגין שוב.

עד שהוקם לתחייה בדרך עקומה כלשהיא במסגרת הספר"הגולם :תולדותיה של סדרת קומיקס " שלי ושל אורי פינק ( הוצאת מודן 2003) כבסיס לדמות הקיימת בהיסטוריה חלופית של מדינת ישראל שבה הקומיקס זכה להצלחה גדולה הרבה יותר מזאת שבה זכה בעולם שלנו ובעולם ההוא המקביל של יעקב חורגין היה האחראי ליצירת תעשיית הקומיקס וסדרת "הגולם ". .
וכעת זוהי הזדמנות לחזור ליעקב חורגין שוב .

אל יעקב חורגין  האמיתי ואל כתביו שעוררו בזמנם את הזעם הפוליטי הרב ביותר ממתנגדים ספרותיים ולהעלות שוב את השאלה האם אכן היה חורגין ימני קיצוני מסוכן ? או שמה מדובר בסופר מורכב יותר משנראה במבט ראשון ?

הסופר יעקב חורגין בצעירותו

לפני כמה שנים חיברתי ביחד עם הקומיקסאיאורי פינק ספר בשם "הגולם –תולדות סדרת קומיקס " תולדותיה הבדיוניים של סדרת קומיקס שהחלה בשנות השלושים במגזין בשם "הלפיד שלנו ".
אותו מגזין כפי שתואר בספר נערך בידי אדם אקסצנטרי במקצת וקנאי לאומני בשם "יעקב מוקד " סופר ידוע בשנות השלושים , רוויזיוניסט קיצוני ידיד של הבלש דוד תדהר ומחבר ספר הרפתקאות  אידיאולוגי קיצוני לילדים בשם "הקנאים הצעירים ". והוא היה האחראי ליצירת סדרת קומיקס בשם "הגולם" .
דמות בשם יעקב מוקד לא הייתה קיימת למיטב ידיעתי . גם לא מגזין בשם "הלפיד שלנו ".

אבל פרט לכך קורות חייו  של אותו "יעקב מוקד" הועתקו בשינויים קלים מאוד  מדמות אמיתית מאוד הסופר והעורך יעקב חורגין שבאמת היה כל הדברים האלו.

או לפחות כך זה נראה.

יעקב חורגין ( 1898-1990)  היה במקצועו מורה ובפוליטיקה שלו איש התנועה הרויזיוניסטית שהתנגדה לתנועת העבודה וערכיה, ובהתאם הרומנים ההיסטוריים והתנכיים שלו הדגישו את הצורך להילחם באויב בכל אמצעי שהוא .
.הוא היה מוכר היטב בחוגיו חוגי הימין וגם כמחבר סיפור ילדים אהוב,אבל בחוגי הספרות "הנחשבים "של הממסד הספרותי היחס אליו היה במקרה הטוב מזלזל ולעיתים אף גרוע מכך. הוא נחשב למעין דמות שוליים.
והיו לכך שתי סיבות עיקריות.
וחת הסיבות לכך היה שהרבה לעסוק בז'אנרים ספרותיים שנחשבו כנחותים כמו הספרות הבלשית והספרות הפנטסטית .

סופר הבלשים

ועכשיו ילדים שקט / יעקב חורגין

חורגין היה אחד הראשונים בספרות העברית שכתבו סיפורי בלשים לילדים ,והיה לו בכך גם מניע איש.
מילדותו ולאורך כל חייו הוא היה ידידו הטוב של הבלש העברי הראשון דוד תדהר שעימו שיתף פעולה בפרויקטים שונים.. בין השאר הוא כתב את החוברות שאותן הוציא תדהר על דמויות שונות בתולדות הישוב ובהן חוברת על תולדות שכונת נוה צדק.בתל אביב

נוה צדק - למלאת 55 שנה לקיומה
חורגין הושפע מאוד מידידו הבלש שעליו התפרסמו סיפורים בלשיים שונים ( עם כי עד כמה שידוע לי הוא עצמו לא נטל חלק בכתיבתם משום מה ) ומדיעותיו של תדהר על הצורך בפיתוח כשרונות בלשיים בנוער העברי וכתוצאה החל לכתוב ספרי בלשים.

הבלש משכונת הצריפים - ועוד סיפורים / יעקב חורגין
כך למשל .פירסם חורגין את הבלש משכונת הצריפים, ( שהופיע לראשונה בעיתון "הבוקר לילדים " בעריכתו כבר ב-1944)( סיפור שבו שוטר בתקופת המנדט מזעיק חבורת ילדים לסייע לו בחקירה שמטרתה ללכוד גנב של שעון .. השוטר, כמו תדהר בשעתו, מעניק כאן הכרה מוחלטת לעיסוקם של ילדים בבילוש לטובת היישוב היהודי ".

הבלשים מכיתה וו / יעקב חורגין

שנים לאחר מכן לאחר מכן חורגין חיבר עוד ספר בלשי לילדים בשם "הבלשים מכיתה ו" סיפור בסיגנון "אמיל והבלשים " של אריך קסטנר שהתבסס על סיפורים שסיפר לתלמידיו וגיבוריו היו אותם תלמידים . מכיתה ו אמיתית בבית הספר הכרמל בתל אביב . אם כי זכו לשמות אחרים בסיפור.
הילדים הנ"ל מציבים מארבים מבצעים מעקבים חודרים למקומות מסוכנים ולבסוף בדרך בלתי צפויה מוציאים את הצדק לאור. .

הפנטסיסט

עוד ז'אנר שחורגין הרבה לעסוק בו ולא נחשב כמקובל אז היה מה שמכונה היום סיפורי פנטזיה לילדים ואז כונו סיפורי אגדות
הוא פירסם  סיפורים כמו "חלום ליל הפסח " ( 1943) שבו מלכת הכינרת מגלה לנער את אוצרות מלכי ישראל הגנוזים . את הקובץ  "טירת הכסף ( 1945) סיפורים ואגדות על דייגים יתומים ורוזנים .

והבולט מכולם "יהלום הפלאים ( 1955) קובץ  סיפורי גוזמאות משעשעים על גמדים ילדים ושאר יצורים . על ספר זה זכה בפרס למדן לספרות ילדים והשופטים הסבירו שסיפוריו הדמיוניים "רצופים מעשי נסים ונפלאות גוזמאות והמצאות קונדסיות המתרחשות בעולם רב הרפתקאות ותהפוכות המסתיימות במפלתם של עריצים ובניצחון החלשים והנרדפים.

יעקב חורגין מרד החמורים
שם נימצאים סיפורים על נסיכה כושית המשתוקקת להיות לבנת עור ( סיפור שהיום מן הסתם היה נחשב ללא פוליטיקלי קורקט) ,סיפור על גמדים נועזים שגירשו ענק שחור מן העמק שלהם את הסיפור "מרד החמורים" שבו החמורים מורדים בבניה אדם כל שזמן
שהם משתמשים במילה חמור כמילת גנאי. סיפור בעל השלכות מצמררות אגב אם כי אלו אינן עוברות כלל כמובן בסיפור המבדח לילדים.
ויש שם גם את סיפורי הגוזמאות של הדון נתן גוזמאי מודרני שאוהב נסיעות ומרבה לספר על הנפלאות וההרפתקאות שעבר במסעותיו. למשדל על תחרות צעקות שערך עם מלך שבה כל אחד מהם כמעט החריב את העולם בעוצמת צעקותיו האדמה החלה לרעוד השמיים כמעט שנפלו אלא שנעשה נמס פיו של המלך נסתם באגוז קוקוס וכך ניצל העולם. .

אבל הז'אנר שבזכותו חורגין התפרסם יותר מכל היה הודות לסיפורי הרפתקאות  יצירות עזי מבע לילדים ולנוער

הרומנטיקן

הרומניים ההיסטוריים של חורגין   היו סיפורי ההרפתקאות  החשובים הראשונים לילדים שנכתבו בארץ ישראל והיו קודמיהם ובמידה מסויימת אבותיהם האידיאולוגיים של ספרי חסמבה של יגאל מוסינזון וספריו של שרגא גפני –אבנר כרמלי
אפשר גם למצוא בספרים ההיסטוריים שלו רמזים שונים למצב העכשווי שבו נכתבו וכמה מהם היו כמו אלגוריות למצב זה .
מאידך חורגין היה רומנטיקן ,אוהב דמויות של גיבורים ניצחונות ואהבה .סיפורים שתמיד נראו כמתאימים יתר לבני נוער . בסיפורים אלה חורגין הירבה לתאר דמויות מופת של לוחמים למען ארצם בעלי שאיפת חרות אדירה שעל פי התפיסה המקובלת של יצירותיו נועדו לשמש כמודל לקוראים .
הדמויות של חורגין הן יצריות ופרימיטיבות "מזרחיות " כמו אלו שבסיפוריו המודרניים,אבל בניגוד לסיפורים למבוגרים הן גם מעורבות עד לצווארן בתככים פוליטיים משני היסטוריה זאת בניגוד לגיבורי סיפוריו המודרניים שכל תככיהם השונים הם רק בתחום המשפחה והסביבה המיידית . .
"עלינו להגביר בילדינו את רגש הגאווה על עברם המפואר ביחד עם רגשי הערצה לגבורות שנעשו וזאת כדי לעקור מהם כל רמז שעקת הימים עשויה להוליד בנפשות רכות " " כתב באנתולוגיה של סיפורים היסטוריים שערך בשם "שלשלת הגבורה " מ-1946 .דהיינו לסיפוריו הייתה מטרה מוגדרת ביותר של יצירת תודעה לאומית חזקה .
אבל דומה שיש אצלו אמביולנטיות עזה בעניין זה .
ואולי מקור אמביולנטיות זאת שמוצאה אולי גם בביוגרפיה האישית שלו .
יעקב חורגין שמש כמתורגמן עבור הצבא התורכי ולאחר מכן הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה "חרש" את ארצות המזרח והיכיר היטב את ההואי הערבי והמזרח, אהב אותו י והטיב לתארו .לפי ראיון שקיים בסוף חייו הוא אף התאהב בשלב מסוים בפלחית ערביה יפה וכתוצאה היו איומים על חייו ..הוא סיפר שחש מקורב אליהם חשב בשפתם וחלם בשפתם והרגיש מקורב אליהם יותר מאשר אל החלוצים הציונים שבאו מרוסיה . .
לא בדיוק הטיפוס של הרוויזיוניסט הקנאי שניתן היה לצפות מספר כמו "הקנאים הצעירים
.

הוא בכל אופן התפרסם וגם לשמצה כמי שקרא מעל דפי העיתון לילדים שערך "בוסתנאי לנוער " למסע של נקם נגד הערבים המחריבים . ומאמרי העורך שלו בכתב עת זה היו מלאים תדיר בפאתוס לאומי מסוג זה. וכתוצאה סולק לבסוף מעריכת כתב עת בידי משה סמילנסקי שהסתייג מדיעותיו הרביזיוניסטיות .
לעתיד טען שלא היה רביזיוניסט ממש אלא מקורב אליהם ואל משוררים קיצוניים יותר כמו אורי צבי גרינברג שהיה מבאי ביתו ולא אהב ערבים כלל . ואם נרצה נסחף אחריהם אל מה שלא היו דיעותיו הטבעיות . הוא גם חש כל ימיו כמי שנרדף בידי אנשי תנועת הפועלים בגלל דעותיו הפוליטיות וללא קשר ליכולותיו הספרותיות ,וזה עוד הוסיף שמן למדורת הכעס.
האם זהו רק תיאור מאוחר או שאכן כך חש בזמן אמיתי ?
קשה לדעת . אבל בקריאה שנייה הרומנים ההיסטוריים שלו אכן נראים מורכבים יותר מהצפוי כלפי אדם שנודע כ"רביזיוניסט "
ספריו הראשונים היו כולם לכאורה אלגוריות על צורך במאבק בכובש זר והקוראים בני הזמן הבינו בדיוק למה הכוונה הם דיברו על הצורך להיאבק בכובש הבריטי ובאויב הערבי.

גלריה אמריקנית / יעקב חורגין

עטיפה של קובץ סיפורים ורשימות של חורגין על  יהודי ארה"ב.הוצאת ניב 1964.

בשנות החמישים והשישים הוא היה בגדר סופר נשכח ושכוח. הוא המשיך לפרס םספרים וסיפורים בעיקר במגזינים נידחים של הימין כמו "האומה "  ,אבל איש בביקורת הספרותית לא התייחס אליו.

לכל היותר עסקו בו כסופר לילדים.

בשנות השבעים צצה תחייה של התעניינות בחורגין ובסיפוריו על הישוב הספרדי הישן בארץ ישראל בידי החוקרים כמו גרשון שקד וחמוטל בר יוסף. הם ראו בסיפוריו כסיפורים אותנטיים ויוצאי דופן על הישוב הישן חפים מכל האידיאולוגיה שהייתה באותה תקופה אבן יסוד ביצירות של סופרים אחרים ידועים הרבה יותר כיום .בסיפורים אלו הוא הציג את אנשי אותו היישוב כאנשים ייצריים מאוד ועזי נפש מאוד והם מלאים באלמנטים סקסואליים נועזים לגבי התקופה. אפשר לאמר שחורגין זכה לרהבילטיציה ספרותית

עטיפת קובץ סיפורים של חורגין שיצא לאור ב-1999 עם התחדשות העניין הביקורתי בו .

אבל שום עניין מקביל לא צץ בסיפוריו ההיסטוריים שנראו כיצירות אידיאולוגיות המיועדות לילדים , " יצירות "שהעלו על נס את הלאומיות המתחדשת בארץ ישראל ולפחות אחד מהם זוהה עם אידיאולוגיה ימנית קיצונית דוחה במיוחד.
ואכן יש אמת בכך.
אבל אני מבקש להראות במאמר זה שאין זאת כל האמת ויש ביצירותיו ההיסטוריות של חורגין אמביולנטיות שאינה ניכרת ממבט ראשון .ואולי לא לחלוטין הייתה ברורה גם למחבר עצמו .אבל היא בהחלט הייתה שם .

בספרו הראשון חומת אגריפס ( 1932) מתואר גיבור הספר המלך אגריפס הראשון שמתכנן מרד ברומא האדירה ושמלם על כך לבסוף בחייו כאיש הססן ובעל אופי חלש שאינו מסוגל להיאבק עם האינטריגות שאליהן הוא נקלע ועם התלהבות הקנאים הרואים בו את מושיעם ולבסוף שולח יד בנפשו.
ניתן לראות בנושא הספר המאבק בקיסרות הרומאית השליטה רמז ברור לצורך להיאבק באימפריה הבריטית השליטה ,אבל הדמויות הן רחוקות מאוד מלהיות הרואיות או אף סימפטיות במיוחד לקורא. זהו רומן קודר מאוד גם אם לאומי ובדעותיו ובמרכזו עומד היחיד הנהרס בניסיונו להשיג עצמאות לאומית. היו שראו באגריפס אליגוריה לזאב ז'בוטינסקי .
אבל ניתן לתהות: האם הדמות של אגריפס והתלבטויותיו משקפות במידה מסויימת את אלו של חורגין עצמו שנקלע לחוגים הרוויזיוניסטיים וזוהה עימם אך כפי שהודה בסוף חייו לא חש עימם הזדהות שלמה ?

הקנאים

הקנאים הצעירים - כותרת / יעקב חורגין
.זהו אחד מקנאי גליל קדומים
על משמרתו קפא –ועוד הפצעים חיים עליו
וכולו עוד כמחכה לפקודה אלי נקם
ואולי זה יוחנן ,יוחנן מגוש חלב?
מתוך "בין הרי נפתלי ( בם ארצי כו באדר תרפ"ו)
ספרו ההיסטורי הבא של חורגין הוא הידוע ביותר וללא ספק האידיאולוגי והנחרץ ביותר .והוא אולי יותר מכל ספר אחר שכתב חורגין אחראי  חתדמיתו כסופר של הימין הקיצוני.
זהו "" הקנאים הצעירים: ספור הסטורי. ( 1935) ספר שאולי קיבל השראה מהספר של אריך קסטנר "אמיל והבלשים " בתיאור של חבורת נערים "הקנאים הצעירים " נערים יתומים ובני שבויים המתאחדים כדי לפתור בעיה . והבעיה כאן היא פתיחת מאבק נגד הכובש האכזר הרומאים המדכאים שבהם אפשר למצוא רמזים ברורים מאוד לבריטים של המנדט .
סיפור זה מתאר בגוף ראשון ( ובכך היה ספר זה חידוש גדול בספרות הילדים העברית ואולי גם ראשון מסוגו ) את עלילותיו של נער בשם גרא,הנמלט מעבדות שאליה הובאה משפחתו בידי עבד בוגדני המצטרף לחבורת נערים נועזים "נערים פרועים מזויינים בקשתות בחיצים ובפגיונות " וחדורי להט לאומי. אלו הם  הקנאים הצעירים', בראשותו של הלוחם המפורסם יוחנן מגוש חלב, .

מות היסטורית אמיתית של אחד מראשי המרד הגדול המופיע בספר כדמות אב לצעירים וגיבור מופתי ונערץ על הקנאים הצעירים .
בצאתם להילחם ברומאים כמה שנים לפני המרד הגדול הללו אינם מהססים להילחם ולהרוג ועושים זאת בלהט קרב. גרא מתאר את פעולות הסיור והפשיטות על הרומאים של הקנאים הצעירים וכיצד לבסוף נעשה למפקדם תחת הנהגתו של יוחנן .

הספר מסתיים בתיאור דוחה מאוד בעיני הקורא היום של חיסולו של עבד בוגדני שבגד בבני משפחתו של גרא.הספר בזמנו היה הצלחה עצומה אולי רומן ההרפתקאות המצליח הראשון שנכתב בארץ ישראל.וגם סיפור החבורה הראשון בספרות הילדים  העברית .

ובכך פתח ז'אנר חדש ולעתיד מצליח מאוד שכלל סדרות ידועות כמו חסמבה ו"הבלשים הצעירים ". שגיבוריהם הצעירים הם כמו הקנאים הצעירים גם הם נערים שואפי הרפתקאות הששים לקרב והורגים באוייב ללא היסוס קל שבקלים . סיפור זה כמו סיפוריו האחרים של חורגין הצטיין בקצב המהיר וגדוש התעלומות ובדמויות המרשימות שהוצגו בו .
.מן הסתם היה לספר זה השפעה גדולה על אנשי אירגוני המחתרת האצ"ל והלחי" שחורגין תמך בהם אידיאולוגית .נערים צעירים קראו אותו בשקיקה ואחר כך הצטרפו לתנועות המחתרת שבהן ראו ולא בלי צדק  את יורשותיהן המודרניות של קבוצות "הקנאים הצעירים" של ימי קדם.

הוא עוד זכה  בשנים האחרונות במהדורה חדשה בהוצאת כתר .

אבל היום כאשר אנחנו קוראים על האידיאולוגיה הקנאית של הקנאים הצעירים היא אינה יכולה להזכיר לנו אלא את זאת של האירגוניה האיסלאמיים הקיצוניים ביותר ושל החמאס..
לכאורה הספר מציג עמדה אידיאולוגית קיצונית שלא יכולה להיות ברורה יותר ממנה .

אבל הספר הבא שאותו פירסם חורגין היה מבחינה זאת בגדר הפתעה .

ירושלים בלהבות כרך ב' / יעקב חורגין
הספר הבא שאותו פירםס חורגין שנה לאחר מכן שהוא מבחינת הזמן שהוא מתאר המשך ישיר ל"קנאים הצעירים " הוא הטרילוגיה "ירושלים בלהבות "( 1936) המתארת את המרד הגדול וחורבן בית שני . יוחנן מגוש חלב הוא אחת הדמויות המרכזיות גם כאן .וגם גרע מופיע שוב הפעם כדמות משנה של עוזרו הנאמן של יוחנן .
אבל …
שום דבר מהתיאור הסימפטי המעריץ של יוחנן מגוש חלב לא נשאר בטרילוגיה זאת . יוחנן מתואר בה כאדם הפכפך ולא אמין ובסופו של דבר מסוכן ולא יעיל,אולי אף לא שפוי לגמרי בדעתו …. וכאחד האחראים לכישלון המרד וחורבן ירושלים .הוא מתואר כמי שעסוק יותר במזימות ובתככים כנגד שנוא נפשו מנהיג המרד שמעון בר גיורא תוצאה של רדיפת כבוד אובססיבית מאשר בלחימה ברומאים. הדמות שלו רחוקה מאוד מלהיות דמות מופת למישהו וגרא גיבור הספר הקודם הוא עוזר נאמן אבל מטומטם משהו .רברסיה מזעזעת ממש עבור מי שהיכיר אותו מהספר הקודם ( שנכתב כמסופר בידיו בגוף ראשון ) .
אין ספק שטרילוגיה זאת הייתה הגדר הפתעה לקוראי "הקנאים הצעירים " שללא ספק ציפו לעוד מאותו הדבר ,עוד סיפור לחימה הרואית ברומאים .וחורגין ימשיך להציג את דמותו של יוחנן כדמות מופת .
אבל חורגין משום מה לא סיפק את הציפיה הטבעית הזאת . …..
.
בבירור יש כאן עמדה לא עקבית ומביוולנטית וסותרת .
האם ניתן לראות בכך מעין שניות בהשקפותיו של חורגין עצמו לגבי הצורך במרד בבריטים ?
האם היה אדם שמצד אחד תמך במרד בזמנים שונים  ומצד שני בזמנים אחרים  חשש ממנו וממנהיגיו וחשש שהם רק יביאו לחורבן גדול כמו זה שב"ירושלים בלהבות ?"
אחרי הכל עלינו לזכור שהמדובר באדם שכיבד והעריך את אנשי הישוב הערבי שאותו היכיר היטב כפי שניכר מסיפוריו ולא הייתה לו כלפיהם את העוינות הבסיסית שהייתה לרויזיוניסטים רבים שבאו מאירופה . אולי לא הזדהה לחלוטין עם העמדות של התנועה הרויזיוניסטית כלפי הערבים אם כי הדבר לא ניכר אלא רק בסיפוריו .
אלו בכל אופן המשיכו לעסוק בצורך להיאבק בצוררי העם .

עטיפת "אל המלוכה " מאת יעקב חורגין.

וכך בספרו אל המלוכה (1944) על נעוריו וראשית מלחמתו של המלך לעתיד שאול בן 'קיש בפלישתים,וכיצד פגש באת אשת חייו. .ובו מתואר מאבקו של העם בצרים עליו וניתן לראות בכך רמזים למאבק שבשלטון המנדט .

ספרים אחרים שלו עוסקים בתולדות היהודים בגולה :

טרילוגיית "בין חייתו אדם"  ( הכוללת את הספרים "בין חייתו אדם 2. בלב ים . 3. הפדות ". 1938-1940) עוסקת  בגולה בתקופת גלות ספרד ובה מתואר בקווים חזקים ביותר הדיכוי של עם ישראל בגולה והמסקנה שהפיתרון יכול להימצא רק בארץ ישראל .

""הנביא מאיספהן "  ( 1951) העוסק במשיח השקר היהודי אבו –עיסי שחי בפרס במאה השמינית לספירה

לאחר שקמה לבסוף מדינת ישראל השתנה אופי סיפוריו.
כל האוויר הה"לאומית רוויזיוניסטית " כמו נעלמה מהם והם הפכו לבעלי אופי שונה מאוד.

מעם קרנות המזבח רומן היסטורי / יעקב חורגין

ספרו מעם קרנות המזבח (1958) על אחרית ימי  המלך דוד ומצביאו יואב בו צרויה הוא ספר  קודר מאוד העוסק בתככים האינסופיים בחצר המלוכה של המלך הגווע ובראשם של בניהו בן יהוידע שואף הכוח.תככיםהמביאים לחיסולו של הלוחם הזקן יואב שאין שני לו בשדה הקרב אבל הוא עיוור כנגד תחככנים ערמומיים מוגי לב.

הספר היציג את הדמויות התנכיות בצורה שלילית ומפתיעה.הספר מתאר את סופו של שלב תולדות הממלכה שעוברת מהשלב מהפכני לשלב הבירוקרטי שלה והגיבורים הוותיקים כמו יואב ששוב אינם מתאימים למשטר החדש והבירוקרטי מסולקים בכפיות טובה גמורה. רמז ברור למשטר של מדינת ישראל.

למרכות שהוא יועד לבני הנוער הוא באמת מתאים יותרלמבוגרים .

בספר זה וביצירות אחרות מהתקופה ניכרת השפעת סופרים חדשים כמו משה שמיר ובעיקר ספרו של שמיר  על ימי דוד  "כבשת הרש"

.ירושלים ושומרון / יעקב חורגין

אבל חורגין שכבר נחשב אז בחוגי הספרות מזה שנים  ל"מי שהיה " מעולם לא זכה לאותה תשומת הלב  הספרותית שלה זכה אז  משה שמיר.

הרומן ההיסטורי הבא של חורגין היה :
ירושלים ושומרון(1968). בספר זה מתאר חורגין את מסעו של הנער יהוא לעתיד מלך ישראל ביחד עם ידידיו בידקר (שלישו לעתיד) ואלישע ( לעתיד תלמידו של אליהו והנביא הקנאי לעתיד( ממקום הולדתם ביהודה אל ממלכת ישראל .
הספר הוא למעשה חסר עלילה אמיתית ,הוא בעיקר תיאור האירועים הדרמטיים ( אך הלא כל כך חשובים ) שקוראים להם בדרכם עד שבסופו יהוא נעשה לחייל צעיר בצבא המלך אחאב .הסוף אינו באמת הסוף, שכן יריב מר שמקים לעצמו יהוא נמלט ובבירור מתכונן לנקום ביהוא ובחבריו ואחאב ואיזבל עצמם אינם מופיעים כלל והסיפור כאילו נקטע.
.לא מן הנמנע שספר זה היה רק הפתיח לטרילוגיה שחורגין אולי תכנן לכתוב על חיי יהוא ,טרילוגיה שבה הספר השני אמור היה לתאר את סיפור הקריירה הצבאית שלו . ורק הספר השלישי את תיאור האירועים שהביאו להתמלכותו,אך אם אכן היה פרוייקט מתוכנן כזה הוא מעולם לא הובא לידי הגשמה.
כך או כך יהוא וחבריו ועמיתיהם עובדי ה' מתוארים בצורה סימפטית מאוד ,וכך גם מאבקם בנביאי הבעל ובכוהני העגל . אחד הדברים היפים בספר זה הוא התיאור החי מאוד של היריבות הפנאטית בין כוהני האמונות השונות וסכסוכיהם הבלתי פוסקים .

מה שמפליא בקריאה חוזרת בספר   הוא עד כמה היריבות שמתוארת שם בין קבוצות מאמיני נביאים וכוהנים שונים מזכירה מאוד את המצב כיום במדינת ישראל ,הרבה יותר מאשר את המצב ששרר כאשר חורגין כתב את ספרו בשנות השישים.

גם התיאור של חיי היום יום בממלכות יהודה וישראל גם אם אינו מתאים למציאות ההיסטורית הוא עדיין מעניין מאוד.
מה שמעניין בספר הוא תיאור החברה המוזרה של ממלכת ישראל הקדומה והדתות הצבעוניות והמסוכסכות שבתוכה שמתוארות בעין לעגנית אך עם זאת גם סובלנית מאוד .בדומה לסיפוריו של חורגין על המזרחיים המודרניים הפרימיטיביים הערמומיים בעלי המזימות האינסופיות ועם זאת הסימפטיים כל כך .

ספורו התנכי האחרון היה בשליחות המלך שלמה(1970) סיפור הרפתקאות על לוחמים היוצאים למסע באפריקה ובשבא בשליחות שלמה פוגשים בבני שבטים אפריקניים ובמלכת שבא וחוזרים עימה לממלכת ישראל ואל שלמה ".זהו סיפורו ה"סימפטי " והאופטימי " ביותר של חורגין ואולי שיקף את הזמן שבו הוא חי של אופטימיות חסרת גבולות בזמן שלאחר מלחמת ששת הימים .

מעניין שמכל ספריו לנוער כמדומה שדווקא האחרון הוא העליז והאופטימי ביותר באמת.

יעקב חורגין פרופסור לאונרדו

לאחריו לא פירסם חורגין יותר רומנים היסטוריים .וכאשר התגלה מחדש בשנות השמונים היה זה כאמור רק הודות לסיפוריו מהחיים המודרניים.
הדמויות בסיפוריו של חורגין הגיבורים השליליים וגם החיוביים הם כולם מקבילים של בני המזרח שאותם תאיר בסיפוריו על ההווה אלו אנשים יצריים שמסרבים לתת לשכל הישר ולהיגיון לשלוט בחייהם שנותנים לדמיונות ולמזימות המורכבות לשלטו בחייהם .כך הדבר לגבי שאולה מלך הנועז ולאבו עיסי הנביא החולמני שלמעשה נשלט בידי אחרים ובוודאי ובודאי לגבי יוחנן מגוש חלב בסדרת "ירושלים בלהבות ". אפשר לראות בכך הצגה סטריאואטיפית ואף גזענית של אנשי המזרח

.אבל זאת תהיה שגיאה גסה .שהרי גם הדמויות החיוביות בעיני חורגין כמו  המלך שאול "באל המלוכה " מוצגים  בדיוק בדרך זאת.

יש לזכור בתחום שבו השפיע חורגין יותר מכל על הקוראים בזמנו היה דרך הסיפורים ההיסטוריים שלו ואלו היו שנואים במיוחד על חוגים שונים בישוב מאחר שנראו כמשקפים דעות אידיאולוגיות קיצוניות במיוחד.
אלא שקריאה מעמיקה בהם מראה שאין זה מדוייק ויש בהם גישה אמביולנטית יותר משאפשר לראות ממבט ראשון .
יש אם כך מקום להערכה חדשה של סיפוריו ההיסטוריים של יעקב חורגין ,סיפורים שהם רחוקים מאוד מלהיות יצירות לאומניות פשטניות "פשיסטיות "  כפי שהוערכו עד כה בידי החוקרים המועטים  שטרחו לעיין בהם וניתן למצוא בהם אלמנטים משותפים לסיפוריו המודרניים שזכו בשנים האחרונות להערכה ביקורתית רבה.

יעקב חורגין בזיקנתו.

נספח : יעקב חורגין ביקום חלופי


להלן קטע מהספר"הגולם " מאת אלי אשד ואורי פינק " קטע העוסק בסופר ובעורך יעקב מוקד" דמות המבוססת ישירות על יעקב חורגין.

 ולאמיתו של דבר המחשבה הראשונה  שלי הייתה להשאיר את השם המפורש "יעקב חורגין "..
אלא שהקומיקסאי אורי פינק אדם זהיר ומפוכח הזהיר מפני הסתבכויות משפטיות אפשריות עם קרובי משפחה נזעמים ועורכי דין תאבי בצע  שלא יבינו את כל  הדקויות של יקום מקביל
 והיסטוריות חלופיות  וכו'  לכן השם שונה.

 הסיבה לבחירה ביעקב חורגין כמודל לדמות חשובה בספר הייתה ההנחה שדווקא

 סופר ועורך  זה שתרם לז'אנרים לא קונבנציונליים כמו "הסיפור הבלשי

 הפנטזיה והסיפור ההיסטורי יהיה גם האיש המתאים ביקום החלופי  יותר מכל

 

סופר אחר של התקופה לעמוד מאחורי יצירת סדרת קומיקס על נושאי גבורה ופנטזיה.

 

 יש לנו גולם! הגולם" כמדור שבועי 
 

 

קטע מ"ה'קנאים הצעירים " סידרת קומיקס מאת יעקב מוקד ואוריאל רשף ביקום חלופי , ומאת אורי פינק ביקום הלא חלופי.

המגזין "הלפיד שלנו" היה פרי מוחו ויצירתו של עורכו הסופר והמחנך יעקב מוקד.
מוקד היה מקורב מאוד לחוגי התנועה הרוויזיוניסטית של ז'בוטינסקי, ובספרי הילדים שלו הִרבה לשים דגש על ערכים כמו אומץ לב, גבורה והקרבה עצמית למען האומה והלאום בתקופות היסטוריות שונות. בשנים 1935-1939 ערך מוקד את מגזין הילדים "בוסתנאי לנוער", אך לבסוף התפטר מתפקידו מכיוון שחש שבעלי העיתון אינם מאפשרים לו להחדיר את הערכים הלאומיים הנוקשים שרצה לקדם. "רכרוכיים", כינה אותם בזלזול בראיון שנתן לפני מותו.
מוקד: "ראיתי שאין לי מה לחפש ב'בוסתנאי', הפקידים שניהלו שם את העניינים צינזרו כל מה שרציתי לעשות, את כל סיפורי אומץ הלב והגבורה של נערים עבריים גיבורים שלוחמים ומשמידים ערבים, בריטים, רומאים, נוצרים, ושאר צוררי ישראל.

 הם דחו את כל הסיפורים האלהבטענה שהם עלולים לעורר את חמתה של הצנזורה של השלטון הבריטי. גם הקשרים שהיו לי עם תנועת האצ"ל לא מצאו חן בעיניהם, כי הם חששו שזה  עלול להזיק להם.

אז קמתי והתפטרתי, והקמתי את 'הלפיד שלנו'."
שאלה: "האם יש אמת בשמועות שהמגזין מומן כולו או בחלקו מכספם של גורמים מקורבים

 לתנועת האצ"ל, שהיו מעוניינים שהמגזין יעביר לנוער את עמדותיהם בתחומים שונים?"
מוקד: "יכול להיות שפה ושם הגיעו כמה לירות גם מכיוונים כאלה, אני כבר לא זוכר.

 אני על כל פנים מעולם לא נתתי לאיש להכתיב לי את הקו של המגזין, שתמיד האמין בנאמנות חסרת פשרות ללאום היהודי כשליט היחיד בארץ ישראל עצמאית ומשוחררת מכל כובש זר.

היה חשוב לי להטמיע בילדים את הגאווה הלאומית, את הביטחון שארץ ישראל היא ארצם שלהם וששום אדם זר – לא בריטי, לא ערבי ולא אחר – אינו רשאי לומר להם מה עליהם לעשות."
(מתוך ראיון שנתן יעקב מוקד כמה חודשים לפני מותו לאלי אשד ).

למוקד היו כמה רעיונות רדיקליים לגבי המגזין החדש שלו, שהחל לצאת לאור מדי שבוע. הוא החליט לפרסם סיפורי הרפתקאות ארוכים בהמשכים שיעסקו בנושאים היסטוריים שונים ושיהיו מלווים בשפע איורים כדי למשוך את הקוראים.
כמאייר של הסיפורים בחר מוקד באוריאל רשף הצעיר והזול שהתגורר בשכנות, ושציוריו,

ששמו דגש על דמויות הרואיות נפוחות שרירים, מצאו חן בעיניו.

בתוך זמן קצר הצליח רשף לשכנע את מוקד להכניס למגזין מדור של סיפורים מצוירים לגמרי ("קומיקס" בלעז), שבשבילם המציא מוקד הקנאי לשפה העברית את המונח "עלילונים".

רשף עצמו העדיף את המונח הלועזי "קומיקס", וניסה להחדיר אותו ככל יכולתו.
סיפורי הקומיקס הראשונים במגזין התבססו על ספרו של מוקד "הקנאים הצעירים" שראה אור בשנת 1935 וכעת הופיע כסדרת עלילונים בהמשכים.

הסיפורים תיארו את עלילותיה של חבורת נערים גיבורים מימי בית שני הנלחמים בכובש הרומאי הדקדנטי והמרושע.

נערים אלה לא היססו להתאבד במהלך פעולותיהם ובלבד שיצליחו לקחת עימם לקבר כמה נבלים רומאים, יוונים או יהודים בוגדים, בבחינת "תמות נפשי עם פלשתים". הסדרה זכתה להצלחה סבירה בקרב הקוראים הצעירים, אם כי מחנכים רבים שדעותיהם הפוליטיות היו שונות מדעותיו של מוקד התנגדו בתוקף לרעיון של "הנערים המתאבדים".

סיפור אחד, שבו פוצץ עצמו אחד "הקנאים הצעירים" ביחד עם אויביו בעת ביצוע המשימה,התקבל בעוינות גדולה במיוחד.

 מחנכים רבים חשבו שסיפורים מן הסוג הזה עלולים להזיק לדור הצעיר וליצור תרבות של "קדושים מתאבדים".
מוקד לא נרתע מהביקורת, ולאחר "הקנאים הצעירים" הנחה את רשף לאייר סדרה נוספת מסוג זה – "ירושלים בלהבות", שגם היא התבססה על טרילוגיה של סיפורים שפירסם בעבר.

סדרה זו תיארה את עלילותיהם של הלוחמים ברומאים בימי המרד הגדול, הקנאים והסיקריקים, ששוב הוצגו כמי שאינם מהססים לבצע מעשי טרור גם כנגד בני עמם ואף להתאבד למען המטרה הגדולה – שחרור העם והארץ מהכובש האלילי המנוול.
רשף לא אהב את הסיפורים האלה, שהיו כולם פרי עטו של העורך,

וניסה לשכנע את מוקד שיש מקום גם לסוג אחר של עלילונים במגזין, כאלה שיתבססו על דמות הרואית עכשווית ושלא יהיו בהם מסרים פוליטיים כל כך ברורים, קיצוניים ושנויים במחלוקת.
לאחר שמכתבי הקוראים הראו שהם אינם מתלהבים במיוחד מן הסדרות ההיסטוריות הספוגות בדם שלו, נכנע מוקד והחליט שהגיע הזמן לנסות סדרה מסוג אחר.

תחילה ניסה סדרה בשם "הבלש דוד", שהתבססה על דמותו של ידיד מימי נעוריו של מוקד,

הבלש הפרטי העברי הראשון בארץ ישראל דוד תדהר.

באותם ימים פורסמו בישראל חוברות דמיוניות רבות שהיו מבוססות על דמותו של תדהר, אך רשף היה היחיד שפירסם את מעלליו בצורת קומיקס. בסיפורים אלה הוצג דוד כבלש כל יכול, שבסיועם של עוזריו, סעדיה התימני וירמיהו הרומני, היה פותר תעלומות שנציגי משטרת המנדט עמדו חסרי אונים לעומתן. אך הסדרה לא זכתה להצלחה גדולה בקרב הילדים, שמשום מה נשארו אדישים כלפי "הבלש דוד" ויריביו הנוראים "התליין מקורפו" ו"מאמא טומיגאן".
רשף שב והציע למוקד לפרסם במגזין סדרה שתהיה מבוססת על הדמות שעליה חשב זה שנים – הגולם – והפעם מוקד הסכים. הסיפור הראשון של הגולם פורסם בגיליון ינואר 1940, ג' טבת תרצ"ט.
בנוגע להשתלשלות המדויקת של האירועים יש גרסאות סותרות:
מוקד: "ידעתי שהמגזין זקוק למשהו חדש ורדיקלי, היות שעמדנו על סף פשיטת רגל בעיקר כתוצאה מתעמולה עוינת שהופצה נגדנו בידי חוגים שמאלניים ביישוב

[כאן נחתכו קטעים שדנו בפירוט בזהותם ובמעשיהם הנפשעים של חוגים אלה כנגד 'הלפיד שלנו'. א"א]. הגעתי למסקנה שאנחנו זקוקים לדמות של גיבור שתהיה מודרנית יותר מזו של הקנאים הצעירים ופנטסטית יותר מזו של הבלש דוד – דמות שתלמד את הנוער ערכים לאומיים של אומץ וגבורה במסגרת סיפורי מתח ופנטזיה על רקע העולם המודרני. חשבתי שזו צריכה להיות דמות מן המסורת היהודית, אבל בה בעת שתהיה דמות מודרנית לגמרי. מעין בר כוכבא עכשווי שיוצא לעסוק באתגרי דור ההתיישבות – העלאת מעפילים והגנה על המולדת מפני מבקשי רעתה כמו הנאצים, הבריטים והערבים – וכל זה יהיה מלווה במוסר השכל לקורא, ללמדו שגם הוא יכול. נתתי לאוריאל רשף, המאייר של המגזין, הוראות כלליות ליצור דמות מעין זו.
"אוריאל רשף בא אלי עם סקיצות של כל מיני דמויות, אבל אף אחת מהן לא מצאה חן בעיני. זאת תמיד היתה הבעיה איתו, הוא אף פעם לא הצליח להבין את הרעיונות שלי. רק לאחר שבועות של דיונים הוא הצליח להבין מה אני רוצה, וכך נוצרה לבסוף הדמות המפורסמת והקלאסית של הגולם.
"בינתיים המגזין היה על סף פשיטת רגל, כי התברר שאף אחד לא קונה את הגליונות. חשבתי לעצמי, מה יש לי להפסיד? באתי אל רשף ואמרתי לו: 'קדימה, תצייר עלילון על הגולם בדיוק על פי ההוראות שנתתי לך' – וההמשך ידוע. הסיפור הראשון שפורסם נמכר כמו לחמניות חמות, ומאז לא הסתכלנו לאחור. לדעתי הגולם הוא אחת הדמויות הידועות והאהובות ביותר שיצרתי. אבל להגיד לך את האמת, אני עצמי מעדיף את הקנאים הצעירים. אני חושב שהם היו צריכים להפוך לדמויות ידועות יותר ממה שהן היום. מהם היה לנוער באמת הרבה מה ללמוד."

(מתוך ראיון עם יעקב מוקד).

הערך על יעקב חורגין באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו כרך ג' ,מאת דוד תדהר ידידו הטוב של

חורגין.

 נספח 2 :  רשימה ביבליוגרפית של הסיפורים ההיסטוריים של יעקב חורגין

(הרשימה מסודרת באופן כללי לפי סדר התקופות המתוארות ולא לפי סדר ההוצאה לאור פרט למקרים של קבצי סיפורים קצרים  )

ציור מאת מ.אריה

יעקב חורגין .בשכבר הימים: סיפורים הסטוריים.( הוצאת עמיחי , 1968)
. צייר מ.אריה.. קובץ סיפורים היסטוריים .כולל את :
1"המדיינית" . על בני ישראל במדבר ומשיכתו של אחד מהם למדינית המביאה לרציחתו בידי הכהן האלים פנחס .
2."יעל אשת חבר הקיני ".
3. "ואמת הקיסר לעולם ". על הקיסר נירון .
4. "כרוניקה ישנה ". סיפור על האשמת היהודים בהרעלת בארות בעיר בגרמניה בשנת 126.4. 5. "רק מהתלה " סיפור על התעללות של אציל גרמני ביהודי בימי הביניים .
חורגין , יעקב ( עורך ) שלשלת הגבורה :דמויות וסיפורים מדברי ימי עמינו (אל המעיין , 1946.) .איורים צבי מלבנצ'יק כולל ספורים מאת : יעקב הלפרין, ש. פרוג, יעקב פיכמן, יעקב חורגין, א. שמאלי, שלמה סקולסקי הופיע גם בשם "גיבורי עמנו ".
בקובץ זה בעריכתו מופיעים גם סיפוריו של חורגין
• (
• יהודה המכבי וניקנור היוני- יעקב חורגין סיפור הקרב של יהודה המכבי במצביא הסורי ניקנור ונצחונו הגדול עליו.
• "הלביא של בר כוכבא" על נער החולם בהקיץ שהוא שומע את סיפורו של בר כוכבא מפי נושא כליו.

• הבלש משכונת הצריפים  ועוד סיפורים ( הוצאתש.שרברק 1957 )

• כלל גם כמה סיפורים היסטוריים "ביום החורבן " על טיטוס כובש ירושלים הרומאי הנמלט בבהלה מירושלים המלאה בעיניו כשפים.
• סודו של האביר השחור " על צלבן המגיע לירושלים וגילה שהוא בן לאם יהודיה.

אל המלוכה .( יזרעאל , 1944.)
ימי צעירותו של שאול המלך וראשית מאבקו בפלישתים . .

מעם קרנות המזבח: פרשה תנ"כית , עמיחי , 1958."
סיפור המזימות להמליך את שלמה או אדוניהו בסוף תקופת דוד וחורבנו של יואב בן צרויה.

בשליחות המלך שלמה איורים: אורי-בן יהודה , יזרעאל , 1970 ,"
שני לוחמים עבריים יוצאים בשליחות שלמה לאפריקה ולשבא וחוזרים עם מלכת שבא.

. ירושלים ושומרון:ספור הסטורי( יזרעאל 1965) עטיפה מאת פרץ ויינריך .
שלושה נערים , יהוא אלישע ובדקר ( המספר את הסיפור ) מגיעים מיהודה לישראל ומצטרפים לצבא הישראלי ומוצאים עצמם מעורבים במאבקים של התקופה.

 3 סיפורים היסטוריים (עמיחי, 1950.)
. התוכן: –I. הורדוס החולה.-

-2. מארע בארמון דפניס, על יוסף בן מתתיהו

3:מותה של בירוניקה. על בירוניקה אחות אגריפס השני ועל פגישתה עם מורד יהודי שבא להרגה לאחר שגורשה מהקיסר טיטוס שהפך אותה לפילגשו. .
הנובלות ההיסטוריות האלו למרות שפורסמו בספר שלכאורה נועד לילדים למעשה התאימו יותר לבני נוער ולמבוגרים בגלל נושאיהם הקודרים הטראגיים באמת.
חומת אגריפס שטיבל , 1932 .
על מאבקו של אגריפס הראשון לחידוש עצמאות הארץ בימי הקיסר קלאודיוס
חורגין , יעקב הקנאים הצעירים (הוצאת יזרעאל ,ספריית "דורות " . 1935)
בשני כרכים . יצא במהדורה חדשה בהוצאת כתר ,1989 עם איורים של יעקב גוטרמן .
סיפורו המפורסם ביותר של חורגין על נער צעיר שנשבה עם הוריו בידי הרומאים ונמכר לעבדות .הוא מצטרף לחבורת קנאים צעירים בראשותו של יוחנן מגוש חלב ונוקם ברומאים.
ירושלים בלהבות : מבוכה / ירושלים בלהבות /מות גיבורים. ספריית "דורות " יזרעאל , 1936.שלושה כרכים .
טרילוגיה על המרד הגדול ברומאים ואחריתו הגיבורים הם המורדים שמעון בר גיורא ויוחנן מגוש חלב.
"אפרודיטי במצדה " סיפור שהופיע בכתב העת "האומה " גיליון 19 ,ינואר 1967
סיפור קצר על כיצד שוכר הורדוס את שירותיו של פסל יוני מפורסם לפסל עבורו פסל של אישתו המתה מרים .

"הרפתקה בירושלים " האומה חוברת 36 דצמבר 1972 יהודי מתבולל בימי הקיסר קליגולה נשלח בידי הרומאים למשימת ריגול בבית המקדש אך נחטף בדרך בידי מורדים יהודים .

  הנביא מאיספהן (הוצאת יזרעאל , 1951.) .
סיפור של משיח שקר יהודי אבו –עיסי בפרס .במאה השמינית המוצא עצמו נלכד בין תומכיו ומתנגדיו היהודיים בין עובדי האש הפרסיים ובין המוסלמים . .

בין חיתו אדם :סיפור ספריית "דורות " (הוצאת יזרעאל , 1938 ).
חלק ראשון בטרילוגיה על תלאותיה של משפחת הרופא דון דייגו בימי האינקביזיציה וגירוש ספרד.
חורגין ,יעקב בלב הים ספריית "דורות ", "ישראל בגולה "(הוצאת יזרעאל ,1939).
חלק שני של טרילוגיית "בין חייתו אדם ".
חורגין ,יעקב הפדות ספריית דורות "ישראל בגולה "( הוצאת יזרעאל , 1940 .).
חלק שלישי בטרילוגיית "בין חייתו אדם ".

סםרים נוספים של חורגין כוללים את

גלריה אמריקנית,ניב 1964

פרופסור לאונרדו ,כתר 1990

על יעקב חורגין

אופק ,אוריאל ספרות הילדים העברית 1900=1948 : כרך שני זמורה –ביתן , 1988
אשד, אלי "המקרא בסיפורת העברית" בתוך על הפרק :כתב עת למורים לתנ"ך מספר 15 אוקטובר 1998 . הופיע ברשת בשם בחזרה אל ימי התנ"ך : ז'אנר הסיפור המקראי.
באתר קולמוסנט http://kulmosnet.co.il/articles/eshed/mikra/mikra.htm

אשד, אלי מטרזן ועד זבנג :הסיפור של הספרות הפופולארית בישראל בבל , 2002
אשד, אלי ואורי פינק הגולם סיפורו של קומיקס ישראלי מודן ,2003.
ברגסון ,גרשון שלושה דורות בספרות הילדים העברית
יסוד 1966
כנעני ,דוד "עבר בהווה " ( על הסיפור ההיסטורי בעברית ) " בתוך בינם לבין זמנם :מסות על הספרות העברית החדשה ספריית הפועלים ,1955.
מטלון ,רונית "הקנאי הצעיר –פגישה מחודשת עם יעקב חורגין " מוסף הארץ 21.8.1987
נגיד ,חיים "יעקב חורגין הסופר שהקדים את חסמבה " מעריב 14.2.90
שנפלד , רות מן המלך המשיח ועד למלך בשר ודם :עיונים ברומן ההיסטורי העברי במאה העשרים פפירוס ,1986.
שקד ,גרשון הסיפורת העברית -1880-1980 :כרך שני-בארץ ובתפוצה 1 הוצאת הקיבוץ המאוחד ,1983 ,ע' 98-113. ( הפרק על חורגין בספר זה מבוסס על סדרת מאמרים שאותם פירסם שקד עליו בעיתונות וובו גילה אותו כביכול לראשונה לפני קהל הקוראים המודרני ) .

ראו גם
יעקב חורגין בלקסיקון הסופרים

דוד תדהר ידיד ושותף של יעקב חורגין

נוה צדק למלאת55 שנה ליסודה :חוברת מאת יעקב חורגין

בחזרה אל ימי התנ"ך : ז'אנר הסיפור המקראי

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אביגדור  On ינואר 30, 2009 at 10:37 pm

    וואוו איזה חומר מדליק ומרגש, תודה לך אלי אשד. קראתי את "הגולם" לדעתי הוא אף עולה על קואליר וקליי, יש בין הספרים, הכל כך שונים זה מזה, כמה נקודות השקה לרבות הגולם

  • עידן  On ינואר 31, 2009 at 5:09 am

    אין ספק שאתה בלש אחושרמוטה. אף פעם לא שמעתי על יעקב חורגין, אבל עכשיו מתחשק לי לקרוא כמה מספריו.

  • גיורא לשם  On ינואר 31, 2009 at 12:18 pm

    רשימה טובה מאוד

  • נטלי גוטמן  On ינואר 31, 2009 at 1:24 pm

    לעיצוב הנפש סיפור היסטורי, כל עוד הוא מרגש, תמיד חשוב ולא דורש צנזורה, כי פועל עלבעולמו הפרטי של האדם. הבעיה מתעוררת כאשר אין מספיק סיפורים היסטוריים מגוונים! והעולם הופך להיות צבוע בסוג אחד של דימויים ספרותיים.

    לפי המסורת התרבותית, עולמם של כל העמים והעדות, ממבט שלהם וממבטים בדיונים,כלחם לנפש. הכול כשר, הנפש תתמודד עם עושר הדמויות, תבחר עם הזמן את האנושי שתורם לה… וזו כבר בעייה של הסביבה, אם בחירתה תיראה כמנוסה קיצונית לסמלים לאומניים פוליטיים…
    .
    תודה על ההצצה הנדירה להיסטוריה של הרגשות הכתובים.

  • מספר 666  On ינואר 31, 2009 at 1:30 pm

    וכהערה :אני מתכנן כתבה מקבילה על הסופר צבי לבנה -ליברמן שהיה המתחרה הגדול של חורגין בין שנות השלושים והשישים ככותב סיפורים היסטוריים לנוער אבל מהצד השמאלי של המפה הפוליטית דאז.
    ובין השאר שני ספרים שלו הוסרטו בשנות השלושים של המאה הקודמת כסרטים הראשונים דוברי העברית "עודד הנודד מ-1932
    ו"מעל החורבות".מ-1936
    שני הסרטים הוסרטו בשכונת מונטיפיורי בתל אביב ואנשי השכונה הופיעו בסרטים כשחקנים וכניצבים.
    אם יש מבין הקוראים מישהו שיש לו תמונות וחומרים הקשורים להסרטות של סרטים אלו בשכונת מונטיפיורי הוא מוזמן ליצור עימי קשר.

  • פרופסור נורית גוברין  On ינואר 31, 2009 at 1:51 pm

    תודה שהפנית את תשומת לבי למחקרך החשוב והמעניין על יעקב חורגין. לדעתי, על אף שהזכרת בגוף דבריך את מחקריה של חמוטל בר יוסף, שמה נעדר מן הרשימה הביבליוגרפית שלך.
    אני, כמובן, קראת את מרבית ספרי הילדים והנוער שלו לרבות הרומנים ההיסטוריים שלו בשקיקה רבה בילדותי, והיה להם חלק בעיצוב זהותי, כמו לרבים מבני דורי. ספק אם אכן נדחה משום דעותיו "הימניות" שלא היו בדיוק "ימניות" כפי שהראית, וכפי שאני זוכרת. יש דוגמאות רבות לסופרים שדורם לא העריך אותם והחמיץ אותם מסיבות שונות, ולא תמיד מוטעות. כל דור צריך לחזור ולבחון מחדש את ספרות הדורות הקודמים, וזה הרי גם מה שעשית ואתה עושה. בין הקטבים של זלזול והתעלמות לבין שבח ותהילה יש עוד תחנות ביניים, שיצירתו של חורגין שייכת אליהן, אם כי לא כולה. אבל כל סופר צריך להימדד על פי מיטבו.

  • רייצ'ל מרקס  On נובמבר 26, 2009 at 3:02 pm

    הוא סבא רבא שלי,הבן אדם היה גאון מהלך

  • רייצ'ל מרקס  On אוקטובר 31, 2010 at 7:52 pm

    אח של סבא או סבתא רבא שלי,בתמונות הוא נראה כמו אדם חביב

  • גיורא לשם  On נובמבר 2, 2010 at 12:34 pm

    ילדים לרוב קראו בשנות ה-50 סיפורים מאת יעקב חורגין. אינני יודע מה היה יחסם של המבוגרים שכן הייתי נער צעיר באותם הימים.

  • דניאל שליט  On מאי 13, 2011 at 2:57 pm

    לאלי אשד שלום רב,
    תודה על הרשימה מאירת-העיניים הזאת.
    הגעתי אליה כשחיפשתי את מקורן של השורות הבאות, הזכורות לי מילדותי:

    יש לי סיפור ולך אספרנו
    על גטו, על מרד גדול.
    המרד דעך כבר, הגטו איננו.
    נשאר רק סיפור. זה הכל.

    ובהמשך שם:

    "הם באים!" – חרק השער,
    "הם באים!" זעק הקיר…

    (מה שילד זוכר!)

    ובכן, מה שהיה טמון בזכרוני בקשר לשורות האלה הם הכותרת "שלשלת הגבורה" (על עטיפת ספר שבשערו ציור גליית נשען על חרב-ענק עם דוד קטן)
    – והשם שלמה סקולסקי.

    שאלותיי: האם תוכל להאיר את עיני –
    מי חיבר את "שלשלת הגבורה" – סקולסקי או חורגין?
    האם זה ספר שירים או סיפורים?
    האם השורות הנ"ל כלולות בו?

    בברכת לבילוש פורה בפרט ובכלל,

    דניאל שליט

    • מספר 666  On מאי 14, 2011 at 7:03 pm

      חורגין היה העורך זאת אנתולוגיה של סיפורים מאת סופרים שונים ובהם גם חורגין .

  • עוזי פז,עין הנצי"ב. 7261609 050  On מאי 16, 2014 at 4:32 am

    לאלי אשד השלום לאלי אשד השלום והברכה
    נהניתי מאד מהסקירה הרחבה שלך ומהעלאת הסופר החשוב
    לתודעה הלאומית,
    אני מבקש ארבת עזרתך באיתור ספור שכתב חורגין על
    הסבא רבא שלי מנחם[=מילחם] פיזם מטהריה.
    חורגין לימד אותי באוניברסיטת בר אילן וסיפר לי
    שכתב עליו סיפור בשם "עבד ובן מלך".כי במשך כל
    השבוע היה שומר רוכב על סוסתו ולבוש כערבי
    וביום ששי לעת ערב הפך ליהודי שומר מצוות.אודה לך
    מאד עם תוכל לכתוב לי היכן אוכל למצוא את הספור.
    בברכה
    עוזי פז
    קבוץ עין הנצי"ב.

  • מספר 666  On מאי 17, 2014 at 6:24 am

    אין לי מושג ולא ברור אם חורגין פרסם את הסיפור הזה .לפחות בשם הזה. אבל ..יש דרך לאתר את הסיפור הזה אם הוא פורסם בשם שאתה מציין או שם דומה .
    פנה למכון גנזים שבספריית בית אריאלה בתל אביב. בקש מהם את המגירה בקטלוג שלהם שבה יש את הכרטסת של יעקב חורגין .שם יש רשימה מלאה של הסיפורים שפירסם ואיפה פורסמו. ( אם כי איני בטוח שהרשימה מגיעה לשנותיו האחרונות ) אם הוא פירסם את הסיפור הזה בשם הזה. זה יהיה שם.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: