קומנדנטה חורחה בוש :אפוקליפסה קומית

חמישים שנה מלאו למהפכה הקובנית ולרגל האירוע  כתב בהזמנתי הסופר המומחה לענייני קובה ירון אביטוב סיפור של היסטוריה חלופית המדמיין מה היה קורה אילו ג'ורג' בוש הבן היה מתמנה לאחר עזיבתו את נשיאות ארה"ב למנהיג קובה.
האתר גאה לפרסם את הסיפור הזה בפירסום בכורה עולמי.

ירון אביטוב  פרסם ארבעה ספרים  ולמעלה משישים סיפורים מאמרים ורשימות שונות על קובה , ביניהם "האורות של מיאמי", הוצאת כרמל/עמדה, "הלילה של סנטיאגו", אסטרולוג, ו"יומה", הוצאת גלורי. בימים אלה רואה רומן סיפורים חדש שלו, "הומלס", העוסק בחייו הסהרוריים של הומלס ברחובות תל אביב, בהוצאת עמדה/כרמל) .

באתר זה פורסם כבר סיפור קודם שלו על ימיו האחרונים של שליט קובה פידל קסטרו .

קומנדטה חורחה בוש (אפוקליפסה אלטרנטיבית)

מאת
ירון אביטוב

חודש לאחר שפרש מהבית הלבן, והותיר אחריו שובל של השמצות, קיבל חורחה בוש, שבאמריקה קוראים לו ג'ורג', הצעה מפתיעה מאוד מהוועד הקובני להגנת המהפכה: להתמנות לנשיא קובה במקום פידל קסטרו, שגזר על עצמו  תענית דיבור במנזר מהפכני על פסגת הפיקו טורקינו.
חורחה בוש החליט להיענות להצעה, וכעבור ימים אחדים נחת בקובה יחד עם אחיו ג'ב מושל לשעבר , נאמן לשיטת הנפוטיזם הקובני הגורסת שבראש כל מהפכה חדשה צריכים להתייצב שני אחים, האחד מבוגר והשני צעיר יותר, האחד נשיא והשני סגנו לכל דבר ועניין.
חורחה בוש, שחיפש בנרות מקבילה לצ'ה גווארה כדי להשלים את הטריומוויראט המהפכני, שקל למנות את אביו כיועץ, אולם כיוון שאביו לא מהווה סמל מהפכני, הוא החליט להעניק חנינה כללית לאוסמה בן לאדן, שאותו הכיר מלימודים ומעסקים מפוקפקים אחרים, והציע לו ולבלוני החמצן שלו לשמש כיועציו המיוחדים. זקן הרי ממילא כבר יש לו, ואפשר לתקוע לו סיגר נצחי בזווית הפה ולתלות את הפוסטר שלו בלא מעט בתים (ממילא, הוא שמע שבדרום אמריקה כבר תולים את הפוסטר שלו).

מקסימום – אמר חורחה בוש לעצמו, וסימן לעצמו ביומן להתחיל לגדל אף הוא זקן ולהורות זאת גם לאחיו – אם בן לאדן לא יגלה כלפיו נאמנות ויתחיל לחתור תחתיו, הוא ימנה אותו כשליחו למהפכות נידחות, ושם כבר ידאג להדליף לסי.אי. איי על מקום הימצאו, ואלה ידאגו לחסלו כשינתקו אותו מבלוני החמצן.
"ה'פה קומנדטה!" קיבלו אותו מאות אלפי קובנים משולהבים בשדה התעופה. הם המתינו שהאיש הכי שנוא על משטרו של קודמו, יפצח במהפכה האמריקנית שלו ויהפוך את קובה, כמו את פורטו-ריקו לפניה, למדינה ה-51 של ארצות-הברית.


מחורחה בוש ציפו הקובנים לרפורמות מרחיקות לכת, כאלה שפידל לא היה מסוגל להן: לפתוח את שערי קובה להגירה, להחזיר את הגולים על מנת שישקיעו וישתקעו, להפוך מחדש את הזנות השורצת ממילא בכל פינה ואת ההימורים לחוקיים. בקיצור, אמריקניזציה מוחלטת כמו בימי באטיסטה העליזים.
"ויוה חורחה! ויוה לה רבולוסיון!" שאגו ההמונים והרבה אלכוהול קובני – מבירה אטואיי ועד קובה ליברה – נשפך ברחובות.
כבר בלילה הראשון סידרו לחורחה בוש שתי רקדניות מולטיות עסיסיות של להקת הטרופיקאנה, והוא ביקש לדאוג גם לחבריו הטובים, אלי הנפט מטקסס. לכבודם, המירו מיד את שם מועדון הטרופיקאנה ל"טקסס". בעיניים מזוגגות משתייה, הודה חורחה בוש למארחיו החמים ולמארחותיו החמות עוד יותר. בצו נשיאותי ראשון קבע: כל סרסור קובני מצוי יכול להפוך לברוקר בבורסה של וול סטריט, וכל זונת רחוב לכוכבנית בהוליווד. אתאיסטים מצווים בצו הנשיאותי להפוך למאמינים אדוקים לא רק בחסוס כריסטו, ישוע המשיח, אלא גם בקדושת המלחמה הבאה. חורחה בוש גם הורה לפתוח את כל בתי הקזינו שנסגרו לאחר ניצחון המהפכה, והמוני אמריקנים – בעצם אלה שעוד לא איבדו את כספם בוול סטריט או בבנקים שפשטו רגל, ואלה שלא איבדו את פרנסתם או את בתיהם בקדנציה השערורייתית שלו כנשיא המעצמה מספר אחת בעולם, יצבאו על השערים כשלצידם מכרכרות מולטיות עירומות למחצה שמפזילות מבט לעבר חלציהם השופעים וארנקיהם השופעים עוד יותר.

הצעד הבא של חורחה בוש יהיה להכריז על עצמו כריצ'רד לב הארי, לפתוח במלחמת קודש נוצרית ולצאת למסע צלב מודרני. חורחה בוש התלבט קשות בין מלחמה קרה, מלחמה בווייטנאם, בעיראק, באפגניסטאן, באיראן או במזרח התיכון, אבל לבסוף בחר לתקוף דווקא את מולדתו לשעבר, אחרי שהכניס אותה לרשימת שבע המדינות התומכות בטרור, שעתה הפכה לרשימת השמונה. בעזרת טייקונים טקסניים, החליט חורחה בוש לסדר לקובה כמה בארות נפט וגם כמה סוללות טילים שהשיג בדרך לא דרך, כדי שתהיה עילה טובה לפרוץ המלחמה. יותר מאלף גולים קובנים, שחזרו לארצם לאחר מינויו של חורחה בוש, עשו את הדרך חזרה וניסו לפשוט על מיאמי ומפרץ סן פרנסיסקו, אבל נהדפו על ידי המגינים האמריקניים.

 

חללים רבים נותרו בשטח, והשאר נשלחו למחנה החינוך מחדש בגואנטנמו, הסטאלג האמריקני של המאה העשרים ואחת. חורחה בוש הציע עסקת חליפין: שחרורם של הגיבורים, תמורת כמה נערות גוגו שיודעות לעשות את העבודה לבית הלבן.

בעזרת חורחה בוש, הצליחה למעשה קובה להגשים את כל מה שפידל חלם עליו ולא ידע להשיג: משבר טילים חדש, פצצת אטום שאותה הבריחו לו חבריו דרך הגדר המחוררת של הבסיס הצבאי בגואנטנמו, ולבסוף גם מלחמה עולמית קטנה ונחמדה שהחריבה סופית את האי האקזוטי הזה, היודע לעשות אהבה יותר מאשר מלחמה.

 
כתב צבאי אמריקני קשיש, שחווה על בשרו את כל המלחמות, נחת באי ימים אחדים לאחר שהתפוגגו ענני הקרינה האחרונים של פצצת ההירושימה שהוטלה עליו. חבריו התריעו בפניו על הסכנות הכרוכות בביקור באי הסובל מקרינה, אבל הכתב לבש שכפ"ץ ומסכת אב"כ והפליג אליו ברפסודת עץ, אלא רק שבכיוון ההפוך: דהיינו בקו מיאמי-הוואנה. הטיסות לאי וממנו כבר בוטלו מזמן.
המראה הראשון שהתגלה לעיניו היו גופות רבות – גברים שחמחמים ויפהפיות אקזוטיות מרקיבות – זרועות לאור חופי הקוקוס. השאהידים החמאסניקים, אמר הכתב המנוסה לעצמו, היו יכולים למצוא כאן הרבה יותר מ-72 הבתולות שעליהם הם חולמים ביום של הפצצה, אלא שהצרה שהבתולות הגן-עדניות הללו כבר איבדו מזמן את בתוליהן.
"ויוה חורחה! ויוה לה רבולוסיון!" צעק הכתב בתקווה שמישהו מהמתים ישיב לו, אבל הוא נענה רק במשקי כנפי העיטים הצוללים על הגוויות כמו מטוסי קרב מנמיכי טוס.
הכתב הוותיק החל לפסוע לעבר העיר החרבה.

 

ראו גם

גן העדן המורעל :50 שנות פידל קסטרו והמהפכה הקובנית בספרות העברית

הבלוג של ירון אביטוב

ימיו האחרונים של פידל קסטרו :עוד סיפור מאת ירון אביטוב.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: