הפולניות בקומיקס העברי

הקוף הישראלי קופיקו פוגש במקבילו הפולני "טיטוס " בציור של האמן הפולני קריסטוף אוסטרובסקי

שאלה שהתקבלה מתחקירנית ידועה

אני עובדת עכשיו על תערוכה חדשה  בנושא פולנים בארץ ותהינו האם אתה מכיר או יכול להמליץ לנו על סטריפים, יצירות, גליונות של קומיקס על פולנים בישראל. כלומר: העלייה ההמונית מפולין והשתלבותה בתרבות: קרפיונים באמבטיה, בדיחות על פולניות, נימוס פולני, טיפוסים פולנים, הומור פולני וכו'.

אין לי אף קצה חוט. היוצר היחיד שאנו מכירים שהוא פולני וכבר השגנו חומרים עליו הוא יוסף באו אך תהיתי אם אתה מכיר עוד או שיש לך רעיונות.

תשובה :
לצערי ככל שאני מגלגל במוחי איני נזכר בשום דבר כזה בקומיקס.לילדים או למבוגרים  
המטרה שלהם הייתה הרי ליצור טיפוסים עבריים צבריים הפוך עד כמה שאפשר מ"הפולנים " 

 אז מן הסתם דווקא שם הם התרחקו עד כמה שאפשר מהסטריאוטיפ הזה.שאותו ראו כלחלוטין לא במקום אם לא בזוי .
לעניות דעתי התרבות הפופולארית בכלל החלה להשתמש בסטריאוטיפים של הפולניות רק משנות השבעים עם סרטי אסקימו לימון וכו' ורק אז הוא קיבל איזה סוג של לגיטימציה מוגבלת (מאוד) 
ובכלל  כל הפריחה של "הפולניות " היא רק מהשנים האחרונות ,אבל היא בגדר לא קיימת בשנות השלושים הארבעים החמישים והשישים.

 עם זאת בהחלט ייתכן שהסטריאוטים "הפולניים " היו קיימים בחוברות בדיחות והומור שונות,תחום שאותו אני מכיר פחות. ומן הסתם היה קיים בהצגות ההומור על הבמה בתיאטראות .

אבל בסדרות ההומור שאני כן  מכיר כמו "גמד " משנות החמשים והשישים  לא זכור לי שנתקלתי בבדיחות מיוחדות על "פולנים " ו"פולניות".

על אירופים אחרים אנגלים וצרפתים רוסים וגם אמריקנים בהחלט כן ,בהמונים .

אבל על הפולנים ( כמו על הגרמנים ) לא זכורה לי אפילו בדיחה אחת. או אפילו איזה שהוא איזכור מיוחד .

לא בחוברות הבדיחות.

אולי העמים הספציפיים הללו נחשבו ככאלו שאינם יכולים לעורר כל  צחוק בקרב הקוראים הפוטנציאליים?

אני בכלל לא בטוח שכל הסטראוטיפים האלו שמיוחסים כיום לפולנים בכלל יוחסו להם אי פעם איפה שהוא לפני שנות השמונים של המאה העשרים. גם לא בפולין.

 לאמיתו של דבר כל "הפולניות " הזאת של גרבוז ועירית לינור ושת' תמיד נראתה לי כדבר מזוייף ומומצא בידי עיתונאי שהיה צריך למלא כמה שורות אז הוא התחיל לדבר על "פולנים מיתיים" פרי המצאתו כמו שעשה בזמנו ז'ארי במחזה "המלך אובו " שמתרחש "בפולין כלומר בשום מקום".

כדאי להזכיר גם את יהודי ליטא שכל קשר בינם ובין התרבות הליטאית שסבבה אותם היה מקרי בהחלט,מאחר הייתה להם תרבות נפרדת כולה שלהם.
ליחס להם "ליטאיות " בהקשר של התרבות הליטאית הכללית תהיה שגיאה גסה .
כנ"ל לגבי יהודי פולין הדתיים והחרדים ( שהיו הרוב ) שהיה מעט מאוד קשר בינם ובין התרבות הפולנית וליחס להם איזו שהיא "פולניות " מומצאת רק מעורר גיחוך.
לכל היותר אפשר לאמר שהיה קשר למיעוט היהודי חילוני בפולין ובין התרבות הפולנית ,אבל כאמור נראה לי שרוב או כל הסטריאופים בנושא לא נוצרו קודם ל- 15 או 20 השנים האחרונות לכל המוקדם. .
מה היו הסטיריאוטיפים שכן היו קיימים בנושא הזה לפני 50 או 80 שנה שנה אין לי מושג אבל כנראה היו חסרי קשר למה שנקרא היום "פולניות " שהיא פרי המצאתם של כמה עיתונאים זריזי עט בתל אביב והיא קשורה יותר לנעשה בצפון או מרכז תל אביב מאשר לורשה.

 

מאידך אם מישהו מהקוראים כן מכיר וזוכר משהו  שעוסק ב"סטריאוטיפים"הפולניים שקודם לשנות השמונים ,הוא מוזמן להביא זאת לכאן.

וראו עוד בנושאים אלו :

 

ביקור הסופרים הפולניים בישראל

פנטזיות פולניות בשפה העברית

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • פולני  ביום פברואר 3, 2009 בשעה 4:35 pm

    כל השאר,אמת.

  • דניאלה  ביום פברואר 3, 2009 בשעה 6:04 pm

    יש ספר מצחיק להפליא של יאיר גרבוז שנקרא "תמיד פולני" זכורה לי חוויה של צחוק עד דמעות בזמן הקריאה – מומלץ.

  • עמוס  ביום פברואר 3, 2009 בשעה 6:30 pm

    לא רק בחוברות "גמד", אלא בכל קובצי הבדיחות למבוגרים שבחנתי לכבוד שאלתך אין איזכור של הסטריאוטיפ הפולני העכשוי (שיאיר גרבוז היה אכן ממכונניו, עוד בדבר כ"י. פולני"). גם אל אצל בן אמוץ, קינן, ושות או בשירי הלי-לה-לו

    הנימוס הפולני ("קצין פולני אינו לוקח כסף") דוקא נמצא הרבה כאן (בהומור מנדטורי) ממש כמו באירופה (בעיקר אנגליה)

    אני מניח שהשערתך על צמיחת הסטריאוטיפ הזה רק בשנות השבעים נראית לי נכונה. השערתי שלי היא שהיא נעשתה כתגובה תרבותי לצמיחת ה"מזרחיות" וככח מאזן אותה – גם בסרטי הבורקס, בהם היא מופיעה לראשונה (וגם במערכונים של להקות צבאיות מאותה תקופה)

    כמבון שבהומור ובתרבות הפופולרית האירופית – ובודאי שבהומור היידי והיהודי-אמריקאי – אין זכר לאיפיון כזה של פולניות (ובתפקיד הפולניה התייצבה היידישע מאמע סתם – ראו ספרו של דן גינזבורג "איך להיות יידישע מאמע" ממנו שאבו קומיקאים ישראלים מלוא חופניים וללא מתן קרדיט, כמקובל במחוזותינו)

  • מספר 666  ביום פברואר 3, 2009 בשעה 7:02 pm

    כל "הפולניות " הזאת של גרבוז ועירית לינור ושת' תמיד נראתה כדבר מזוייף ומומצא בידי העיתונאי שהיה צריך למלא כמה שורות אז הוא התחיל לדבר על "פולנים מיתיים" פרי המצאתו כמו שעשה בזמנו ז'ארי במחזה "המלך אובו " שמתרחש "בפולין כלומר בשום מקום".
    אני בכלל לא בטוח שכל הסטראוטיפים האלו שמיוחסים כיום לפולנים בכלל יוחסו להם אי פעם איפה שהוא לפני שנות השמונים של המאה העשרים. .
    אפילו לא בפולין עצמה.

  • מספר 666  ביום פברואר 3, 2009 בשעה 7:33 pm

    כדאי להזכיר גם את יהודי ליטא שכל קשר בינם ובין התרבות הליטאית שסבבה אותם היה מקרי בהחלט,מאחר הייתה להם תרבות נפרדת כולה שלהם.
    ליחס להם "ליטאיות " בהקשר של התרבות הליטאית הכללית תהיה שגיאה גסה .
    כנ"ל לגבי יהודי פולין הדתיים והחרדים ( שהיו הרוב ) שהיה מעט מאוד קשר בינם ובין התרבות הפולנית וליחס להם איזו שהיא "פולניות " מומצאת רק מעורר גיחוך.
    לכל היותר אפשר לאמר שהיה קשר למיעוט היהודי חילוני בפולין ובין התרבות הפולנית ,אבל כאמור נראה לי שרוב או כל הסטריאופים בנושא לא נוצרו לפני 15 או 20 השנים האחרונות.
    מה היו הסטיריאוטיפים שכן היו קיימים בנושא הזה לפני 50 או 80 שנה שנה אין לי מושג אבל כנראה היו חסרי קשר למה שנקרא היום "פולניות " שהיא פרי המצאתם של כמה עיתונאים זריזי עט בתל אביב ווהיא קשורה יותר לנעשה בצפון או מרכז תל אביב מאשר לורשה.

  • לילי יודינסקי  ביום פברואר 3, 2009 בשעה 11:41 pm

    אלי היקר, תודה לך מקרב הלב שהעלית את הנושא באתר שלך ופתחת אותו לקוראים ולמגיבים.
    אני מקווה שיהיו לכם רעיונות נוספים. כל קצה חוט יתקבל בברכה.
    חשבתי לעבור ביסודיות על הסטריפים של דודו גבע, אולי בהקשר של יוסף הפקיד שיש בו מהפולניות.
    אמנם אביו היה ממוצא צ'כי אך עדיין.

    יוסף באו גם הוא דמות מעניינת. ביקרתי במוזיאון שלו בברדיצ'בסקי 9 ועיינתי ביצירותיו, צפיתי בסרטונים, ראיתי טיוטות ועבודות שלא ראו אור.

    אני מקווה למצוא חומרים נוספים אך מצד שני אני סומכת על הידע של אלי אשד.
    שוב, תודה לכולכם ותרגישו חופשי להיזכר בדברים נוספים ולשלוח לי למייל:
    yudinsky@netvision.net.il

    לילי יודינסקי
    תחקיר ויזואלי

  • איתמר  ביום פברואר 3, 2009 בשעה 11:45 pm

    אני חושב שהוא אפילו המקבע המשמעותי של הפולניות כמצב אקזיסטנציאלי (או חומץ סלק) בתרבות הישראלית.
    לא כזה עוזר לתחקירנית אבל ניחא.

  • מספר 666  ביום פברואר 4, 2009 בשעה 6:32 am

    שחנוך לוין הוא אחד הממציאים של "הפולניות ".
    לי כל הנושא הזה של ה"פולניות " בכלל מזכיר את "הצ'כים כפי שהם מתוארים אצל האשק וקרל צ'אפק מאשר הפולנים כפי שהם מתוארים באיזו שהיא יצירת ספרות שלהם שקראתי.
    אז כאשר דודו גבע מתאר בסיפוריע "יוסף " שלו משהו שנראה לקוראים מסויימים כ"פולניות " זוהי רק השלכה שלהם של סטריאוטים מומצא שגבע עצמו כלל לא התכוון אליו .
    הוא כנראה חשב על "צ'כיות ".
    אבל היום קוראים לזה "פולניות ".
    למה הסטריאוטיפ עבר מהצ'יכים אל הפולנים יכול להיות נושא למחקר סוציולוגי-תקשורתי מעניין. .
    ככל הנראה זה קרה בעקבות בעקבות הופעת אירגון "סולידריות " בפולין בראשית שנות שמונים ופתיחת היחסים עם פולין בעקבות הגלסנוסט של גורבצ'וב בשנות התשעים
    הפולנים שוב לא נראו אז כעם מוקצה מחמת מיאוס כפי שנראו מאז שנות הארבעים ,כעת הם יכלו לשמש כנושא לבדיחות והשוואות .
    אז העבירו אליהם את כל תכונות האופי שעד אז ייחסו לעמים שנחשבו כסימפטיים הרבה יותר ובראשם הצ'כים.

  • רוני ה.  ביום פברואר 4, 2009 בשעה 7:27 pm

    בין מה שהיה לפני השואה לבין ישראל שאחרי השואה.

    לפני שנות השלושים היו בהחלט בדיחות על פולנים (או כפי שנקראו אז אוסטיודן או גליציאנרים). ראה למשל בכתבי דרויאנוב (http://www.benyehuda.org/droyanov – לא הכל ברשת).

    אני נוטה להסכים שהסטראוטיפ ה"פולני" בארץ התחיל בערך בסוף שנות השבעים. כזכור, אסקימו לימון הראשון יצא בשנת 1978. מנחם בגין, שנהג לנשק ידיים של נשים כמו "אציל פולני", זכור לי כהתייחסות התקשורתית הראשונה לפולניות, וגם זה היה בסוף שנות השבעים.

    נדמה לי שבמידה לא קטנה הרהביליטציה של הפולניות נוצרה בעיקר כהומור עצמי על ידי הפולנים עצמם. אולי כדרך להתאושש מן ההריסות ולנסות לבנות זהות עצמית חדשה.

  • עמוס  ביום פברואר 4, 2009 בשעה 8:14 pm

    כפי שכבר ציינתי, בודאי שבדיחות על "פולנים" (יהודים ושאינם יהודים) היו ויהיו. בדיחות על הנימוס הפולני המופרז, ואיזו ג'נטלמניות פומפוזית, נפוצות בצרפת ובאנגליה (שם החייל הפולני סיםק בדיחות במלחה"ע השנייה), ובאמריקה הפולנית הם סתם הטפשים (גם הפולאק היהודי טיפש אצל דרויאנוב, הגליציאנער ערמומי, הליטאי פלפלן עד גיחוך).

    השאלה היא באיזו מידה הן משקפות את הסטריאוטיפים העכשויים: של זוגיות המבוססת על קרירות מינית, ואמהות – מניפולציה של רגשי אשמה, אובסיית אוכל, דאגנות יתר, וחדוות הסבל. אינני מכיר עוד מקום שבו מיוחסות תכונות אלו לפולנים: באמריקה הקרירות המינית היא נחלת הוואספיות (הבעל: הכאבתי ל? האשה: לא. למה? הגבר: כי זזת) ובעולם – נחלת האמריקאיות (האיטלקי שנתפס שוכב עם גוייה בחוף הים: חשבתי שהיא אמריקאית). האמא האיטלקיה ההוליוודית – וכמובן הצפון אפריקאית בצרפת – היא לעתים "פולניה", וכמובן – היידישע מאמע בכלל
    .
    ודבר אחרון בינתיים – צודק מאוד מה שנאמר כאן על יוסף של דוד גבע. גם בדימוי העכשוי של "פולני" הוא רחוק מכך מאוד – הוא בא ממסורת של גיבור עממי פשוט, תם עד כסילות (אולי מלאכותית) החושף את עולם הקומבינות (ראה משפחתו של יוסף, האחים המצליחנים). מחוג'ה נסר-א-דין שלנו, המזרחים, ועד שווייק האירופי – התרבות מלאה בגיבורים כאלה. פולני (אבל במובן הגרבוזי – הנרגן, ההיפוכונדר, החששן) הוא ממש לאץ להפך

  • מספר 666  ביום פברואר 4, 2009 בשעה 8:24 pm

    מה שקרה היה שכמה אנשי תיקשורת לקחו אלמנטים אקראיים שונים ויחסו אותם לפולניות מומצאת פרי דמיונם. ובעקבות הכתבות שלהם בנושא העניין התקבע בדמיון של עוד אנשי תקשורת וכך "הפולניות " חדרה לתודעה הציבורית.

    ללילי יודינסקי ,עצתי לכם אם תעשו בסופו של דבר תערוכה כי אז היא צריכה לעסוק בעיקר באותם אנשי תקשורת ממציאי הפולניות כמו גרבוז .
    משום שאין שום "פולניות " מהסוג שחשבתם עליו לפני סוף שנות השבעים.

טרקבאקים

  • מאת clip xe bmw ביום אוקטובר 12, 2014 בשעה 5:06 pm

    clip xe bmw

    הפולניות בקומיקס העברי | המולטי יקום של אלי אשד

  • מאת xe ô tô bmw ביום אוקטובר 23, 2014 בשעה 8:23 am

    xe ô tô bmw

    הפולניות בקומיקס העברי | המולטי יקום של אלי אשד

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: