הרמב"ם : גיבור הקומיקס

הופיע ב"מקור ראשון "

אלבום קומיקס יצא בז'אנר החדש אך המתפתח במהירות של סיפורי קומיקס על חכמי וגדולי ישראל היוצאים לאור בידי יוצרים ומול"ים דתיים או חרדיים.

ובמקרה הזה המדובר בלא פחות מאלבום קומיקס המבוסס על סרט מצוייר !

הגיבור הוא לא אחר מאשר "הנשר הגדול " רבי משה בן מיימון הרמב"ם.

כרגע הז'אנר נראה כמשגשג ויוצר את הרושם שייתכן שבני ברק  שחנויות הספרים שבה גדושות כיום באלבומי וחוברות קומיקס על עלילות חכמים ורבנים תהפוך בקרוב למרכז הקומיקס הבא לצד תל אביב.

אבל …אירועים מדאיגים ביותר הקשורים להצבת פסל על אותו הרמב"ם בעיר טבריה יוצרים חשש כבד שאולי הטרנד הזה עלול להתגלות כקצר ימים לפני ירידת החשיכה על האמנות בעולם החרדי.

.
רבי משה בן מימון הרמב"ם  "הנשר הגדול "  רופא פוסק ופילוסוף ,הוא אחת הדמויות הבולטות המפורסמות של ההיסטוריה היהודית ואין זה פלא שלאורך הדורות דמותו הציתה את דמיונם של יוצרים עממיים שונים ושימשה כבסיס לאגדות רבות,אולי יותר מכל דמות רבנית אחרת.

הרמב"ם בספרות היפה

rambam-1

ישנם כשלוש מאות סיפורים "עממיים " שונים על הרמב"ם וחייו  הנמצאים בכתבי – יד ובדפוסים, ברשימות ובהקלטות. אם כסיפורים בודדים  ואם במסגרת מחזורי סיפורים שבהם סופרו קורות חייו  של הרמב"ם מלידתו ועד מותו וקבורתו.

לעיתים היה לסיפורים העממיים  רק קשר מועט ביותר לתולדות חייו של הרמב"ם האמיתי.  ולעיתים אף יוחסו לו בסיפורים דברים שהרמב"ם התנגד להם בחייו.

ובגלל שהרמב"ם היה רופא ואיש מדע פה ושם יש עליו גם סיפורים קדומים  שמזכירים סיפורי מדע בדיוני…

על הרמב"ם ישנה אגדה   שמופיעה עד כמה שידוע לי לראשונה בקובץ "סיפורים" שיצא לאור בפראג בשנת 1847 . מחברה הוא ליאופולד ויזל שכנראה יצר אותה בהשראת הספר "פרנקנשטיין" והיא מופיעה שם ביחד עם אחת הגרסאות הראשונות  של סיפור המהר"ל מפראג והגולם  גם היא פרי כתיבתו של וייזל אם כי הפעם אין זאת יצירתו המקורית. והוא כתב את שניהם מן הסתם ממש במקביל. .  לפי הסיפור הרמב"ם   עסק ביצירת מה שאנו מכנים כיום גולם . במהלך הניסוי הוא הורג את תלמידו בהסכמתו של זה (!) , חותך את גופו לחתיכות, שם אותן במיכלים, ולאחר ניסויים שונים בספר היצירה, הגוף מתחיל להתחבר ונוצר אדם מלאכותי. אלא שהרמב"ם מתחיל לחשוש מאשר עלול לקרות עם האדם המלאכותי הזה, שכן עלולים לעבדו כמשיח, והוא משמידו. גם סיפור זה נגמר בהתקפה ארסית כנגד אלה שחושבים שמותר לעסוק בדברים מעין אלה.. .

אבל בעידן המודרני ובספרות העברית החדשה דמותו מופיעה רק לעיתים נדירות משום מה גם בהשוואה לדמויות ידועות אחרות כמו רבי יהודה הלוי למשל.
.אפשר לספור על אצבעות יד אחת את מספר הספרים והמחזות שעסקו בחייו.


אפשר להזכיר למשל מחזה קצר , לא מן הידועים , של משה שמיר ( מחבר "מלך בשר ודם " ) בשם " היד החזקה" ( תשט"ו) על חיי הרמב"ם. מחזה שבמקור נוצר כתסכית לרדיו.והוצג פעם אחת ויחידה בקיבוץ עין גב בחול המועד פסח תשט"ו בידי שחקני הבימה ומאז לא הוצג יותר(ניתן למצוא אותו בקובץ המחזות של שמיר " חמשה מערכונים " הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך, הספריה למוסיקה, 1959)

יצא לאור  גם קובץ אגדות על הרמב"ם שכתב אריה חורשי בשם "הנשר הגדול" ( תל-אביב : ירון גולן, 1989 )

Image result for ‫הסוד הכמוס אילי גורליצקי‬‎
אפשר להזכיר יצירה בולטת יותר ספר של השחקן אילי גורליצקי "הסוד הכמוס: הרמב"ם וידידו אבן רשד ( תל-אביב : ידיעות אחרונות, ספרי חמד, 2002 ‬) שבו מוצגת חליפת מכתבים פיקטיבית בין הרמב"ם ובין החכם המוסלמי הדגול בן זמנו אבן רושד. במכתבים יש דיון ברעיונות פילוסופיים שונים של השניים על האדם ,על החברה , על היהדות ועל האסלאם והשונה והדומה בינם ועל עניינים אלוהיים שונים ועוד ועוד דיונים שמהם מסתבר שהיה קשר רוחני הדוק בין השניים אם כי במציאות ספק האם היה קשר כל שהוא בין השניים.


ואפשר להזכיר גם את הרומן ההיסטורי "ספר צאלאח א דין " של טאריק עלי הפקיסטאני, סופר ובמאי,(הופיע בעברית בתרגום; גיא רקוביצקי — תל-אביב : אופוס, 2003) שהוא ספר זכרונותיו הבדיוני של מעסיקו של הרמב"ם צלאח א-דין,כפי שהוכתב ללבלרו היהודי. בספר זה  הגדוש בסקס ובזימה מוצג הרמב"ם בצורה שבלשון המעטה תביא להרמת גבה אצל יהודי אדוק.אבל כנראה צפויה מסופר מוסלמי.

 .מנהרת-הזמן 50 - הנשר הגדול / גלילה רון פדר עמית

ובשנת 2010 יצא לאור הספר מספר 50 בסדרת "מנהרת הזמן של גלילה רון פדר " "הנשר הגדול " ,  והוא עוסק במסעם בזמן של ילדים ישראלים מודרנים אל זמנו של הרמב"ם ובפגישתם עימו.

 אבל פרט לאלה אין כמעט כלום בספרות היפה על הרמב"ם..
וניתן לשער שכותבי הספרות היפה נרתעו במקצת מהדמות הענקית של הרמב"ם עם כל זה שאכן היו לו חיים מרתקים.

הרמב"ם קומיקס

בקומיקס העניין קצת שונה.

בשנת תשס"ו יצא  לאור אלבום קומיקס  בשם הרמב"ם סיפורו של גאון " שמתאר לראשונה את סיפור חייו של הרמב"ם בצורה בדיונית מצויירת .

האלבום יצא לאור בהוצאת מארווד הוצאה המתמחה באלבומי קומיקס בעברית ובאנגלית המיועדים בעיקר לציבור הדתי והחרדי  והוציאה אלבומים נוספים מסוג זה כמו אלבום בין שני כרכים על חייו של המשורר והלוחם שמואל הנגיד. "

ההיסטוריה של האלבום  על הרמב"ם היא מעניינת כשלעצמה. הוא מבוסס על סרט מצוייר שאותו יצר הרב האמריקני ברל ויין הידוע בספרי ההיסטוריה היהודית שלו המיועדים לקהל הרחב.
ויין יצר סדרת סרטים מצויירים Heralds of Destiny שעוסקת בדמויות שונות של היהדות ובהם רש"י סרט שהוקרן גם בישראל ועל פיו נוצר אלבום קומיקס נוסף בהוצאה זאת, והרמב"ם.כאשר הן את רש"י והן את הרמב"ם מדובב השחקן הידוע מסדרת "מסע בין כוכבים " לאונרד נימוי .
אריה מאר הבעלים של מארווד שכבר היה אחראי בעבר על אלבום לקח את הסרט המצוייר על הרמב"ם ועיבד אותו ביחד עם אשלי לזארוס   לאלבום גראפי עם איורים המבוססים על האנימציה של הסרט של סבטלנה פקרובסקי  עם לודיה סולופ.
מכיוון שלא ראיתי את הסרט איני יכול לשפוט עד כמה הם שונים אם כי מן הסתם יש שינויים שונים.

האלבום.
האלבום עצמו סוקר את חייו של הרמב"ם מילדותו ומתמקד בשתי תקופות דרמטיות במיוחד.
תקופת ילדותו וצעירותו של הרמב"ם כאשר משפחתו נרדפה וברחה מקורדובה בספרד תוצאה של כיבושה בידי האלמוחדין המוסלמים הקנאיים והרצחניים מצפון אפריקה בהנהגתו של אבן תומרט שרדפו יהודים ונוצרים בחרי אף וכפו עליהם להתאסלם.

בני משפחתו של הרמב"ם ברחו מפניהם לפאס במרוקו אלא שגם עיר זאת שוב נכבשה בידי האלמוחדין ומנהיגם האכזרי והרמב"ם שוב נעאלץ ליטול את מטה הנדודים
.האלבום מתאר בפרטנות את תקופת הנדודים הדרמטית הזאת שבמהלכה היגיע הרמב"ם לזמן קצר לארץ ישראל.
החלק השני של הספר עוסק בתקופה שבה הרמב"ם משרת כרופאו האישי של צאלאח א דין התקופה שבה התפרסם כמנהיג וכהוגה וכמחוקק. .
צאלאח א דין המנהיג המוסלמי הנועז אך גם הסובלני והמתון מוצג באלבום בסימטריה מעניינת כניגודו המוחלט של אבן תומרט המנהיג האלמוחדיני המרושע והאכזרי מהחלק הראשון גם למראה..


הציירים מצליחים להעביר היטב את הניגוד בין שני המנהיגים המוסלמיים ששניהם התפרסמו בכיבושיהם גם הודות לתווי הפנים העדינים והנעימים יותר של צאלאח א דין לעומת האכזריות הרצחנית בפניו של אבן תומרט.
בחלק זה האלבום מתאר את מסע הצלב של המלך האנגלי ריצ'רד השלישי נגד צאלאח א דין. .ומתאר את הרמב"ם כמי שהיה מעורב בכך אישית מאחר שהמלך ריצ'רד היה מעוניין בשירותיו של הרמב"ם כרופא ( סיפור שמקורו עוד ברומן היסטורי ידוע מראשית המאה ה-19 של וולטר סקוט בשם "הקמע" שבו מסופר כיצד צאלאח א דין שולח את רופאו האישי לטפל באוייבו ריצ'רד. )

רמב"ם וריצ'רד לב ארי

ובין לבין מתוארים גם האירועים החישובים באמת בחיי הרמב"ם אירועים אינטלקטואליים שונים כמו כתיבת מכתב תימן ליהודי תימן הסובלים מהרדיפות והמאבקים והויכוחים עם רבנים שונים שמתנדים קהילות שמתנגדים לדעות של הרמב"ם ולספריו.

אולם יש כאן בעיה מבחינת יוצרי האלבום ומבחינת הקוראים שהיא אכן קשה לפיתרון: האירועים האינטלקטואליים בחייו של הרמב"ם ( שהם בסופו של חשבון החשובים ביותר הן עבורו והן לדורות הבאים ) אינם עוברים טוב בסיפור כמו האירועים המלחמתיים של מלחמת האלמוחדון ומסע הצלב הנוצרי . אלו דרמטיים יותר ולכן עוברים טוב יותר מבחינת הסיפור.וגם מבחינת האמנות.
האירועים האחרים בחייו של הרמב"ם של כתיבת ספרים וויכוחים הם פחות מעניינים מבחינת הדרמה..והסיפור בחלקים אלו הוא סטטי למדי וגם אינו יכול להיות אחרת. התוצאה: הדגש בסיפור הוא על האירועים הפחות חשובים בחיי הרמב"ם.אבל המעניינים יותר ויזואלית.
נראה לי שאפשר היה להגביר את הדרמה אם היה האלבום מפרט יותר גם לגבי ההתנגדות העמוקה שאותה עוררו ספריו וחידושיו של הרמב"ם בקהילות היהודיות ולא מסתפק רק בקטע קצר בעניין.
.זה היה גם מראה ביתר בירור את החידוש הדרמטי שבהופעתו של הרמב"ם בזירת ההנהגה היהודית.
אבל ניתן להניח שיוצרי האלבום והסרט שעליו הוא מבוסס העדיפו של להיכנס יתר על המידה למחלוקות פנים יהודיות ושמו את הדגש על המחלוקות של היהדות עם בני הדתות האחרות כפי שאכן העדיף לעשות גם הרמב"ם עצמו בחייו,.
האלבום נותן סקירה טובה למדי של חייו של הרמב"ם ומעביר אותנו בתחנות העיקריות של חייו. מי שמחפש מידע על חייו של הרמב"ם ימצא אותו באלבום הזה.
מי שמחפש יצירה גראפית עצמאית דרמטית העומדת לחלוטין בפני עצמה גם ללא קשר לנושאה,עדיף שיחפש ספרים אחרים.

אבל נשאלת השאלה האם גם בעתיד יופיעו יצירות ויזואליות כאלו על הרמב"ם וחייו ? או על חיי חכמים אחרים ?

התשובה היא לכאורה חיובית.

 

כרגע הז'אנר נראה כמשגשג בעולם החרדי  ויוצר את הרושם שייתכן שבני ברק  שחנויות הספרים שבה גדושות כיום באלבומי וחוברות קומיקס על עלילות חכמים ורבנים  בהוצאות שונות פרי יצירתם של יוצרים חובבנייים יותר ופחות תהפוך בקרוב למרכז הקומיקס הבא לצד תל אביב.  אבל …אירועים מדאיגים ביותר הקשורים להצבת פסל על אותו הרמב"ם בעיר טבריה שהתרחשו זה מקרוב  יוצרים חשש כבד שאולי הטרנד הזה עלול להתגלות כקצר ימים לפני ירידת החשיכה על האמנות בעולם החרדי כבר בעתיד הלא רחוק.  

 

 

המאבק על פסל הרמב"ם

Image result for ‫פסל הרמב"ם שמואל בן עמי‬‎

בשנת 2004 לרגל מלאת 800 שנה להולדת הרמב"ם  נוצר  בידי הפסל הישראלי מטבריה שמואל בן עמי  פסל ענק של הרמב"ם מברונזה. אבל הצבת הפסל בעיר טבריה נתקלה בקשיים בלתי צפויים בראשית המאה ה-21 .

א.א. למה   פיסלת את פסל הרמב"ם?


פסל הרמב"ם מאת שמואל בן עמי

שמואל בן עמי הרעיון היה של הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו וכמובן של ראש עירית טבריה זוהר עובד. הם רצו  לחגוג שמונה מאות  שנה להולדתו של הרמב"ם בשנת2004 .  זאת בגלל  המסורת שהרמב"ם  קבור בטבריה והכוונה הייתה להציגו לראשונה בזמן המימונה בטבריה שיש אומרים שהיא נקראת על שמו של מיימון אביו של הרמב"ם".

 המטרה הייתה שהפסל יהפך לאתר תיירות ויחזק את הקשר של טבריה עם הרמב"ם.

 עבורי לפסל היה משמעות אישית. משום שאני יליד העיר פאס במרוקו שהרמב"ם גדל בה עד שנאלץ לברוח משם בגלל ניסיון של השלטונות שם לאסלמו בכפיה. וכך מבחינתי הפסל הוא מחוה הכפולה לעיר פאס בה גדל הרמב"ם ושם נולדתי  ולעיר טבריה ששם נקבר. ושם אני חי.כך שאני מרגיש קרבה מיוחדת לרמב"ם.
החלטתי להציג את הרמב"ם יושב ופותח ספר וכך להראות את חוכמתו.
הרעיון לקוח מהפסל של הרמב"ם שנוצר בעיר מולדתו בקורדובה ב-1963 ולקחתי משם את הרעיון של הרמב"ם יושב עם לבוש איסלאמי כפי שהיו לבושים במצרים . והקפדתי שזה יהיה לבוש של התקופה ההיא.

פסל של הרמב"ם בקורדובה שבספרד.

היה לך מודל ספציפי לדמות הרמב"ם ? הרי לא יודעים בדיוק איך הוא נראה .
בן עמי : בהחלט .השתמשתי בדמות של הרמב"ם שמופיעה על הבול הידוע  שהיא גם התמונה שהופיעה על שטר ה-1000 שקל שמדינת ישראל הוציאה פעם.מבחינתי כך נראה הרמב"ם וכך הוא נראה בפסל.
 
 
קובץ:Rambam-portrait.jpg
הדיוקן המקורי של המב"ם כפי שהופיע לראשונה בספר מהמאה ה-18 -Thesaurus antiquitatum sacrarum ("אוצר העתיקות המקודשות"), עבודה בת 34 כרכים של בלסאוס אוגולינוס, אשר הודפסה בוונציה ב-1744
 
איפה הפסל מוצג היום ?
בן עמי .לצערי לא איפה שהוא היה צריך להיות,  בטבריה.
לתדהמתנו   לאחר סיום העבודה על הפסל התברר  באופן בלתי צפוי שישנה  התנגדות חזקה  מחוגים דתיים שונים ומחוגי ש"ס בעירייה להצבת הפסל בטבריה שהיא עיר מאוד דתית.
 הם טענו שיש ציווי ביהדות "לא תעשה לך פסל ומסכה" ודרשו להשמיד את הפסל.למה הם מתנגדים כל כך לפסל של הרמב"ם גדול היהדות לא ברור לי ,אבל עובדה.
הכוונה המקורית שלנו הייתה להטיל בפסל  מום  דבר שמכשיר את הפסל מבחינת היהדות כדי למנוע בכך פגיעה ברגשות התושבים הדתיים. ואכן הטלתי בפסל מום באוזן הרמב"ם. אך זה לא עזר.ממלא מקום ראש העירייה איש ש"ס דרש להרוס את הפסל.
וכך העירייה נאלצה לבטל את הפרוייקט. כמעט הרסו את הפסל.
לבסוף  היציעו  להעביר אותו  לעיר פאס במרוקו. הם אפילו  קיבלו את אישורם של המשנה למלך מרוקו ומנהל מחוז פאס להציב את הפסל בעיר שבה גדל הרמב"ם.
אבל התברר שגם שם יש התנגדות דתית הפעם מוסלמית  להצבת הפסל.  שהרי גם באיסלאם יש התנגדות לפסלים. 
 היציעו את זה שוב  לעיר נוצרית  טולדו ספרד. לנוצרים הרי אין שום התנגדות לפסלים.

 

אבל גם שם לא רצו  את הפסל מאיזו שהיא סיבה  שאינה ידועה לי.

אני תמה : אולי בטולדו הרגישו שאם יש כבר פסל של הרמב"ם בקורדובה אז זה מספיק בשביל ספרד כולה ואין צורך בפסל נוסף של יהודי שאחרי הכל ברח מספרד בילדותו?
בסופו של דבר הפסל ניצל, .לרמב"ם נמצא מושב חדש. הוא הועבר מטבריה לירושלים.

היום הרמב"ם עומד  ליד משרדי הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו בירושלים ברחוב יפו 42 בירושלים.

בן עמי : לפחות הפסל עומד ולא נהרס כפי שהיה חשש בשלב מסויים..   אבל אני בהחלט לא מאושר ממיקומו היום.  הפסל נועד לטבריה ושם הוא צריך לעמוד.
היום אני עושה מאמצים גדולים להחזיר את הפסל  לטבריה איפה שהוא שייך מאחר ששם לפי המסורת הוא קבור. בנתיים ללא הצלחה.  לצערי ההתנגדות בטבריה לפסל הרמב"ם היא חזקה מידי.
הרמב"ם בעתיד הנראה לעין ישאר בירושלים. הצבור החרדי לא רוצה אותו בטבריה.


משום מה אני בספק שהיו מתגלים קשיים כאלו בהצבת פסל של הרמב"ם לפני 50 או 40 שנה בטבריה .

גם מצד החוגים הדתיים ביותר. הרושם שלי הוא שההתנגדות הקיצונית הזאת היא תופעה חדשה.

אותי  כל  הפרשה מפליאה  שהרי החוגים של ש"ס שהתנגדו כל כך לפסל כמדומה שאין להם שום התנגדות לתמונות של הבאבא סאלי ועובדיה יוסף.

אז מדוע הם מתנגדים לפסל של הרמב"ם ?

פסל של הרמב"ם  בחצר "זיכרון ספרד" במוזיאון ראלי לאמנות לאטינו -אמריקנית  בקיסריה.מהבלוג "מסע בתוך החמישים .

 
 
ככל הנראה הבעיות הבלתי צפויות שצצו בהצבת פסל הרמב"ם  בטבריה  מראים יותר מכל דבר אחר על הקצנה דתית גוברת והולכת בראשית המאה ה-21. והדבר מעורר חששות לגבי פרוייקטים נוספים מסוג זה בעתיד.
ההיגיון הפשוט אומר שאם היום חוגים חרדיים חזקים כל כך  מתנגדים לפסלים של דמויות יהודיות מפורסמות  הרי מחר  בעוד כמה שנים ,ככל שההקצנה תתחזק  הם ימצאו את עצמם מחוייבים להתנגד גם לתמונות.
גם של עובדיה יוסף  גם של הבאבא סאלי ,אם הם מתנגדים עכשיו לפסל של הרמב"ם.
וגם כמובן מאליו גם לסיפורי קומיקס.
האם בעתיד יצוצו התנגדויות גם כנגד אלבום קומיקס מאוייר על חיי הרמב"ם או דמויות דתיות אחרות ?
האם ניתקל בעתיד בתנועה שתקרוא לשרוף אלבומים על חיי הרמב"ם?

 

נספח :עוד יצירות על הרמב"ם בספרות היפה

תבליט דיוקנו של הרמב"ם באולם הכניסה לבית הקונגרס האמריקאי.

התבליט נעשה בשנת 1953, והוא אחד מבין 23 תבליטים (ובהם גם תבליט של משה רבנו) המוצגים, כמי שעבודתם הייתה אבן יסוד לחוקה האמריקאית.

שאול  הורביץ, נצחון החכמה : ספור לבני הנעורים על-אודות הרמב"ם – ר' משה בן מימון / תל-אביב : אל-המעין, 1955.

אבישור, יצחק,  שבחי הרמב"ם : סיפורים עממיים בערבית יהודית ובעברית מהמזרח ומצפון-אפריקה ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשנ"ח

נספח :

אוסף בולים מרחבי העולם על הרמב"ם

Main Menu

21- 011 – Rambam (d. 1204), Grenada, 1985.

23- 258 – Rambam (d. 1204), Guinea, 1985.

.25- 32a – Rambam (d. 1204), FDC, Sierra Leone, 1985.
.

27- 018 – Rambam (d. 1204) mentioned on Aleppo Codex stamp, Israel 2000.

.29- 027 – Rambam (d. 1204), SS, The Gambia, 2004.
.31- 024 – Rambam (d. 1204), SS, The Grenadines, 2004.
.33- 006 – Rambam (d. 1204), FDC, Uruguay, 2004.
.35- 005 – Rambam (d. 1204), FDC, Israel, 2005.
.37- 022 – Rambam (d. 1204), FDC, Israel, 2005.
.

39- 256 – Rambam (d. 1204), Chad, 2009.

22- 012 – Rambam (d. 1204), Grenada, 1985.

24- 015 – Rambam (d. 1204), Lesotho, 1985.

.

26- 028 – Rambam (d. 1204), Dominica, 2000.

.

28- 029 – Rambam (d. 1204), Micronesia, 2000.

.30- 026 – Rambam (d. 1204), SS, Grenada, 2004.
.32- 025 – Rambam (d. 1204), SS, Sierra Leone, 2004.
.

34- 020 – Rambam (d. 1204), Uruguay, 2004.

.

36- 019 – Rambam (d. 1204), Israel, 2005.

.38- 023 – Rambam (d. 1204), FDC, Israel, 2005.
.

40 -259 – Rambam (d. 1204), Chad, 2009.

Rambam (d. 1204), Mozambique, 2009

ראו גם

הרמב"ם בויקיפדיה

תמונתו של הרמב"ם

הרמב"ם באתר הכנסת

אלבום הרמב"ם 
הרמב"ם הסרט המצוייר בכיכובו של לאונרד נימוי
הרב ברל ויז מחבר סיפור האלבום

הרמב"ם בבית הספרים הלאומי

מחלוקת על הדפסת כתבי הרמב"ם בכרך אחד

הרמב"ם כרופא

אברהם אופיר שמש על התיק הרפואי של הרמב"ם

בריאות על פי הרמב"ם

תזונה נכונה לפי הרמב"ם

כללים רפואיים של הרמב"ם

רפואה והלכה ב"יד החזקה "

היגיינה טיבעית וגישת הרמב"ם

צמחי מרפא עלפי הרמב"ם

סיפורים על הרמב"ם

הרמב"ם ולימודי הרפואה

אריה חורשי על הרמב"ם בטבריה

הרמב"ם בטבריה

העיר טבריה וקבר הרמב"ם

קבר הרמב"ם בטבריה

פרשת םסל הרמב"ם

פסל הרמב"ם בטבריה

רבני טבריה נגד פסל הרמב"ם

הרמב"ם חוזר למרוקו?

הפסל שמואל בן עמי

שמואל הנגיד: אלבום הקומיקס

עוד פסלים של שמואל בן עמי

בבוקר לח בשנת תרל"ח : המלחמות על הבלדה על יואל משה סלומון

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שועי  On פברואר 11, 2009 at 4:31 pm

    תודה רבה על
    קשה לי לראות איך דמות חמורת סבר כרמב"ם יכולה לשמש חומר לחוברת קומיקס. תמיד ישנן הפתעות
    ואף על פי כן, כמה תקונים
    א. הרמב"ם לא היה רופאו של צלאח א-דין כי אם רופאו של האוטורטיבה הדתית בחצרו של צלאח א-דין, אלקאצ'י אלפאצ'ל
    ב. ספק הוא האם הרמב"ם קבור בטבריה
    שכן יש לו גם ציון בפוסטאט למיטב ידיעתי
    ויש לציין עוד, כי לו אכן היה נקבר בטבריה יש להניח שהיה הדבר מצויין בכתבים יהודיים בני הזמן. או באנצקלופדיות של גדולי הרופאים בערבית ימי ביניימית בהן יוחד ערך לרמב"ם
    ייתכן אפוא כי הציון הטברני אינו אלא אגדה שהפכה למטה לחמם של מפרנסיה ומפיציה
    ג. באשר לספרו של גורליצקי, הספר הוא אכן בדיוני לגמריי. לא היו כל קשרים אמיתיים בין הרמב"ם ובין אבן רשד. הרמב"ם אכן מעיד שהגיעוהו לפוסטאט מירב חיבורי אבן רשד על הקורפוס המדעי האריסטוטלי זולת ספר החוש והמוחש
    אבל אינו מעיד בשום מקום, ובשום ספר ערבי שראיתי לא הועד עליו כי קיים קשר מכתבים עם אבן רשד

    • רחלי  On אוגוסט 19, 2012 at 6:04 pm

      תודה רבה!
      נכנסתי בטעות לפוסט הזה, והיה מאוד קשה לצאת ממנו 🙂

  • שועי  On פברואר 11, 2009 at 5:36 pm

    השורה הראשונה צריכה להיות
    תודה רבה על הפוסט מרחיב הדעת

  • מספר 666  On פברואר 11, 2009 at 5:37 pm

    גם דמות חמורת סבר כמו הרמב"ם ודמויות חמורות סבר אחרות כמו שמואל הנגיד ורש"י והמהר"ל מפראג והבעל שם טוב.
    כולם משמשים היום כנושאים לאלבומי קומיקס.אם תיכנס לכל חנות ספרים בבני ברק תמצא.
    וכמה מהם ברמה אמנותית סבירה בהחלט ולמעשה יש שיפור קבוע ברמה ככל שהאמנים צוברים ניסיון.
    אני עצמי מחכה לאלבום קומיקס על הגאון מוילנה .

  • שועי  On פברואר 11, 2009 at 5:55 pm

    ?תמהני עליך, חוברת על הגאון מוילנה
    יותר מתאים ל-666 להתעסק עם ר' יוסף דלה רינה
    אני דווקא מבקר מדי פעם בפעם בחנויות בבני ברק, אך מודה ומתוודה כי על פי רוב איני מציץ בספרי הילדים והנוער ועל כן הדברים מהוים עבורי חידוש מוחלט
    אבל דומני שעדיין אעדיף לעיין בחוברות אסטריקס של גוסיני-אודרזו
    או בחוברות עתיקות יומין של זאגור
    שרק לפני שנים אחדות הבנתי שהוא נקרא כך על שם האל המרכזי של הדת האורפאית

  • מספר 666  On פברואר 11, 2009 at 6:13 pm

    שניים מהקומיקסאים החרדים הידועים ביותר אלי וגולד מציירים בסגנון שהוא העתק מדוייק של הקומיקסאי הבלגי הרז'ה יוצר טינטין.
    אם תדפדף באלבומים שלהם הגיבורים שלהם יראו לך במבט מרפרף ראשון כמו טינטין חרדי שנפל איך שהוא במכונת זמן לארץ ישראל בראשית המאה ה-19 על מנת לפגוש דמויות כמו משה מונטיפיורי והרב שמואל סלנט.
    בכל מקרה בשלב הזה כבר אפשר לאמר שהקומיקסאי החרדי הממוצע הוא ברמה גבוהה יותר מהמקומיקסאי החילוני הממוצע ( להוציא כמובן את האורי פינק ונמרוד רשף הבודדים ) ביצירת סיפור דרמטי.

  • שועי  On פברואר 11, 2009 at 6:30 pm

    זה הלא יותר קצר ממפיסטופוליס
    נפתח לי פה צוהר לתרבות קומיקס שלא הכרתי
    וזה מצחיק, כי בעוד מאתיים שלש-מאות שנה ישרור ודאי פולמוס פנים יהודי האם הרז'ה השפיע על אלי וגולד או להיפך

  • מספר 666  On פברואר 11, 2009 at 7:00 pm

    שתעזור לך להבין את התופעה של הקומיקס החרדי תמצא כאן
    היסטריית הקומיקס החרדי
    http://www.notes.co.il/eshed/11446.asp
    וראיון עם קומיקסאי חרדי דרור כהן שמספר על התחום והתפתחותו המואצת
    http://cartoonmuseum.org.il/dror_cohan.asp

  • עמרם נאווי  On פברואר 11, 2009 at 7:46 pm

    נשמטו ממך ספרים (רומנים) רבים על הרמבם, וגם אי דיוקים לא מעטים – שאחד מהם תוקן כבר (בעניין סלאח א-דין).

    הרמבם (מוסא אבן מיימון אבן עבדאללה אל-קרטבי) נחשב ונערץ על מוסלמים. להאשים את טריק עלי בהשמצת הרמבם מפני שהוא "מוסלמי" זה כמעט מביך באי-ידיעה – טריק עלי הוא איש שמאל מרקסיסטי החי בלונדון, ובינו לבין איסלאם יריבות מרה. הרומן שלו משרטט באותו אופן גם מוסלמים, והוא רומן סנסציוני לא מוצלח במיוחד

    כמעט ברור שהרמבם אינו קבור בטבריה, וכך אכן סברו רבים במאה התשע עשרה והשמונה עשרה. גם דיוקנו כביכול מוטל בספק – הרי בדיוקן הזה הוא גלוח פיאות – בניגוד להוראתו שלו עצמו

  • מספר 666  On פברואר 11, 2009 at 7:56 pm

    להביא לכאן כל רומן נוסף שאתה מכיר על הרמב"ם.
    אגב ידוע לי שישנם רומנים כאלו גם בשפות אחרות אבל התמקדתי רק בעברית.
    בכל אופן אתה מוזמן להביא גם אותם.
    לגבי טריק עלי הוא אכן אינו מוסלמי דתי כלל אבל כאמור תיאורו את הרמב"ם בלי ספק היה גורם זעם לא מתון אצל יהודים דתיים.

  • שועי  On פברואר 11, 2009 at 11:14 pm

    תודה לך סיטרא
    על המידע אודות הקומיקסאים החרדיים
    זה מעניין מאוד, מקווה שמלבד מסר פדאגוגי לקיום מצוות יש שם גם הומור וסיפור טוב

  • מספר 666  On פברואר 12, 2009 at 7:56 am

    בנתיים מבחינת האיכות הסיפורית והאמנותית האלבומים של אלי וגולד מובילים .
    אלו כוללים נכון להיום את :
    'גלגולה של מזוזה', 'סימן חיים', 'בין שתי טיפות' ו'סוד המטמון העתיק' והאי האחרון.
    על פי הטענות הפירסומיות שאולי קרובות למציאות אין היום ילד חרדי שלא מכיר אותם.
    בכל מקרה הם הפסגה ואם אתה מעוניין להכיר קומיקס חרדי תתחיל איתם.
    יש גם קומיקסאי בשם ג'קי שמפרסם אלבומים על שני ילדים חרדים שמבצעים מסעות בזמן.ושווה לעקוב גם אחריו.
    על כולם אני מקווה לפרסם כתבות בהמשך אגב.
    בכל מקרה דעתי עליהם כרגע היא זאת :
    אם תקרא את האלבומים שלהם היום מנקודת המבט של מבוגר מנוסה שכבר התנסה היטב במיטב של הקומיקס האמריקני והאירופי וכו'
    הרי תמצא את האלבומים שלהם אלמנטריים מבחינת הסיפור והאמנות.
    אם לעומת זאת תשווה אותם לקומיקסים דומים שפורסמו בעולם החרדי לפני חמש שנים בלבד ,תראה קפיצה של חמש מדרגות בסיפור ובאמנות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: