אבן השתיה והחורבן

 
 
 
סרטה הדוקומנטרי החדש של טלי אוחיון "אבן השתיה" עוסק במקום המסוכן ביותר עלי אדמות "הר הבית " ובסכסוך הקיים לגביו בין שלוש דתות עולמיות ומנסה להבין מה הסיבות לקדושת המקום והאם הוא אכן יכול להביא לשינוי עולמי מסיבי ,לטובה או לרעה.
הבמאית יצרה את הסרט מנקודת המבט של מאמינה בקדושת המקום. כותב שורות אלו מאמין הרבה פחות אך התרשם בכל זאת.

בימים אלו מוקרן הסרט התיעודי "אבן השתיה " של טלי אוחיון סרט הבוחן את הסכסוך בין הדתות השונות על הר הבית מנקודת מבט קבלית מעמיקה מאוד שכמוה נדיר למצוא בסרטים דוקומנטאריים אולי בגלל שהבמאית היא סטודנטית לפילוסופיה יהודית ועוסקת בחקר הקבלה. .
הסרט נוצר בהשראת ידיעה שפורסמה ב2002 על כך שיש שמועות שהמים עולים באבן השתייה וכן שזה סימן לתחילת "הסוף" אחרית הימים ע"פ הכתובים גם לפי אמונת המוסלמים וגם לפי היהדות וכי אנשי דת מוסלמים החלו לחקור בנושא אצל עמיתים יהודיים מחשש שאכן היגיעה העת . ..
הבמאית שמעה ויצאה למסע מרתק בעקבות אותן שמועות וכל אותן רעיונות שבהחלט עלולות להביא לחורבן העולם שהרי ככל שיותר אנשים מאמינים ששינוי או חורבן מקום כלשהוא יכולים להביא לטרנספורמציה עולמית הם יפעלו בכיוון וכיום מספיק במעט אנשים נחושים שיפעילו כלי נשק קטלניים מספיק במקום בעל חשיבות עולמית כמו הר הבית כדי להביא לשינויים מעין אלה.

לאחר צפיה אני מוצא את עצמי בקונפליקט לגבי הסרט ומסריו.
הפתיחה המתארת את בריאת העולם והיקום במסורת הקבלה וכיצד נוצר העולם ממקור שנקרא אבן השתייה תשתית הר הבית והסיבה לקדושתו היא ארכנית מידי מבחינה קולנועית וכל קולנוען ממוצא היה מקצץ אותה באכזריות למען הקהל הרחב. .אבל למיעוט המזערי שבאמת מתעניין בנושאים האלו שבאמת מתעניין בנושאים הפתיחה היא מרתקת .
ומשם עוברת הבמאית לראיין אישים שונים על הר הבית.


היא חוקרת רבנים ומקובלים ומלומדים מומחים וכמר נוצרי ואיש דת מוסלמי על הסיבות לקדושת הר הבית.

איש הדת המוסלמי מסביר  בחיוך שכמובן מעולם לא היה בית מקדש בהר הבית וטענת היהודים היא שגויה לחלוטין אבל נמנע מלהסביר ואם כך מדוע טרח הנביא מוחמד להגיע דווקא אל המזבלה הזאת ( המקום היה מזבלה ביזנטית בימיו של מוחמד אם כי זה אינו מוזכר בשום מקום בתיאור העלייה השמיימה של הנביא ) ולעלות דווקא ממנה מכל המקומות השמיימה .שהרי על פי התפיסה המוסלמית אם מעולם לא היה שם בית מקדש יהודי המשתמע הוא שהמקום היה מאז ומתמיד  אך ורק מזבלה לפני שעלה משם מוחמד השמימה.
היא מראיינת את גרשון סלומון ראש  אירגון נאמני הר הבית הרואה בשליטה בהר מפתח לשליטה על כל ארץ ישראל וקורא בצדק גמור לכניסה חופשית ליהודים להר הבית , כניסה שנמנעת ממנו אישית בידי המשטרה ובתי המשפט מזה עשרות שנים. . ( גילוי נאות :גרשון סלומון הוא קרוב משפחה של כותב שורות אלו ).

אלא שהסיבה מדוע אי אפשר להכניס יהודים להר מתראיין גם הוא.  זהו יהודה עציון חבר בתנועת המחתרת ששקל ברצינות לפוצץ את המקום מתוך אמונה שמכך תצמח הגאולה. 
 הוא מתוודה כיום שהוא אינו מבין כיצד יכול היה לחשוב ב"חצי רצינות" כפי שהוא מגדיר זאת  על פיצוץ הר הבית אבל מודה שמחשבתו הייתה שהרס אל אקצא יביא לשינוי מהפכני בחיי עם ישראל. ובזה הוא כנראה צודק. אם כי אין זה ברור לי כלל אם השינוי יהיה לטובה.
היא חוקרת את חוקרת הקבלה והמשוררת  חביבה פדיה  ( מורתה  של אוחיון במציאות הלא קולנועית ) שמסבירה בסבלנות רבה את חשיבותו המיסטית של המקום ופחות או יותר מבהירה שעדיף שהמצב שם יישאר כפי שהוא ומטיפה לפסיביות כדרך לגאולה האמיתית.
מישהו שהייתי מתעניין מאוד אם היה מופיע בסרט ומשמיע את דעותיו היה מוטי קרפל מחבר "המהפכה האמונית " ספר התנ"ך של חוגים קיצוניים שונים שקורא לבניית הבית המקדש השלישי כחלק ממהפכה פוליטית ורוחנית ולאמיתו של דבר יש לו השפעה רבה על פוליטיקאים כמו משה פייגלין. חבל שהבמאית לא הכניסה את קרפל לסרט הוא יכול היה להיות דובר מעניין לא פחות מעציון על הדרך שבה הר הבית הפך להיות חלק מהפוליטיקה המעשית שלנו.

אבל הסרט כפי שהוא עדיין מביא להירהורים רבים לגבי ההשלכות של המקום הקטן הזה  לגבי עתיד קיומה של האנושות.

 שיחה עם הבמאית טלי אוחיון

טלי אוחיון .צילם ארנון מעוז.  

מה היו הפרויקטים הקודמים שלך לפני "אבן השתייה " ?
אוחיון : למדתי ספרות צרפתית ואמנות תיאטרון באונ' תל אביב בימוי וכתיבה בשלב מסויים קיבלתי מילגה לכתיבת מחזה בשם " מתחת לפני המים",. אך עזבתי אותו לטובת סרט דוקומנטרי ראשון שלי .

 

הסרט הדוקומנטארי הראשו שלי היה " סירוס סיפור אהבה ( יס 2001) – מייקינג אוף לסרט עלילתי בשם " טאהרה" של דורון ערן – העוסק בסירוס נשים בדואיות והתבסס על ספרה של דורית זילברמן .  

4הסרט השני נקרא "אבסורד תחת מלחמה" – דא דא דו יא יא– ערוץ 2 , 2002 )  סיפור מסע אישי שלי ליגוסלביה/סרביה לקבור חבר שנפטר ממוצא סרבי שהיגיע לישראל ושפ פגשתי אותו. …. דבר שהיווה טריגר למפגש עם אומנות תחת מלחמה ביגוסלביה –

 מצאתי שם קולנוע סוריאליסטי ותיאטרון אבסורד רווי בהומור שחור וציניות, ומפגש עם מוסיקה "פרנקשטיינית" המחברת בהרמוניה נפלאה את מה שלכאורה מצטייר דיסהרמוני. כישראלית ובפרט כמי שחוותה ילדות של "מלחמה" בקרית שמונה הייתה לי זיקה גדולה ל"צורה" לאופן הביטוי האומנותי שמצאתי שם … פוטוריזם דאדאיזם אבסורד וסוריאליזם הם "צורות" – זרמים שהתפתחו בעקבות מלחמות העולם.עבורי הסרט הזה היה סוג שלתרפיה אישית בסיפור האישי על הקשר שלי עם יוגוסלביה וכבר שם נזרעו הזרעים ל"אבן השתיה " בתיאור הקונפליקטים הדתיים האתניים והפוליטיים שהרסו את יוגסלביה אם כי לא זה לא היה ברור אז עדיין.

 סרטיו של פרד  דונקל

היצירה החשובה ביותר של אוחיון לפני "אבן השתייה" הייתה סרט תיעודי שלו כתבה את התסריט ואותו ביימה ,לאחר שיוצרים אחרים  כמו אלי כהן ניסו בו את כוחם והרימו את ידיהם בגלל הקושי בטיפול בנושא . זהו :

הסרט האחרון של דונקל ( ערוץ 8 2005 ) סרט תיעודי שעוסק בסיפורו של פרד דונקל , צלם , מפיק ואיש עסקים גרמני-נוצרי גרמני לא יהודי שהיה חבר במפלגה הנאצית וברח  מפלסטינה עם אשתו היהודיה ועם ביתה לפלשתינה כשנתבקש בידי המפלגה להתגרש מאישתו   כתוצאה הוכרז על ידי שלטונות גרמניה כעריק.
בארץ ישראל הוא הפך לצלם סרטי תעודה עבור השלטון הבריטי ועבור אנשים פרטיים וגם עבור המוסדות הציוניים בשיתוף פעולה עם צלם ידוע אחר של התקופה זולטן קלוגר. . וכך איש המפלגה הנאצית לשעבר הפך לתועמלן ציוני שתיעד את קום המדינה.בין השאר תיעד את אימוני אירגון "ההגנה" בסרט בשם "ארץ ישראל בהתגוננותה " בשמו השני "בהתנדב עם" שצולם ברובו בסוף 1938 ואף התגלה שהוא צילם את משה דיין ללא רטיה צילום נדיר בהחלט. 
הוא מת בהתקף לב בעת הפצצת מטוסים מצרית על תל אביב ונשכח לחלוטין. .
עד שארכיון סרטים נדיר שלו התגלה במקרה בידי היסטוריון הקולנוע יעקב גרוס בביתה של ביתו היחידה שלא הייתה מודעת כלל לעברו של אביה . היום האוסף  החשוב נשמר בארכיון שפילברג בירושלים והוא מלא חומרים נדירים ויחודיים על תולדות הארץ.

הסרט  מתאר בצורה מרתקת את  פרשת החשיפה של ארכיון נדיר של הצלם הגרמני  בידי הבת והנכד שלא היו מודעים כלל למעשיו של דונקל.

שיא הסרט הוא  מסע החיפושים של בתו של דונקל בגרמניה אחר עברו הנאצי של אביה שאותו לא היכירה מעולם .  במהלכו היא חושפת  את אחותה החורגת מאישתו הראשונה של דונקל,גרמניה נאצית.ושומעת ממנה פרטים על חיי דונקל כאיש המפלגה הנאצית  שאישתו היהודיה נפגשה עימו לראשונה כמשרתת בביתו.  .

הסרט משאיר כמה שאלות פתוחות.למשל למה דונקל החליט לברוח מכל המקומות דווקא לפלסטינה? האם אחרי הכל היה מעין ציוני גרמני  נסתר ?   אולי היו לו קשרים משפחתיים או אחרים עם אנשי כת הטמפלרים הגרמניים שחיו אז בארץ ? כל אלו שאלות ששוות בדיקה אך הסרט נמנע מלעסוק בהן.

ייתכן עם זאת שהסיבה שדונקל היגע לארץ ישראל הייתה קשורה גם לאלמנטים מיסטיים מסוג אלו שעומדים במרכז סרטה החדש של אוחיון .

במאית מיסטיקנית

טלי אוחיון, במאית הסרט – צילום: יאירה יסמין, אפוק טיימס ישראל

את מתעניינת מאוד בקבלה ובמיסטיקה בכלל .מדוע ? איך זה מתבטא בחייך ?

 אוחיון :מצאתי בתוכן שלכאורה מצטייר מופשט, מופרך וללא אחיזה במציאות את ההיגיון הרצוף שחיפשתי…את המענה לשאלת הקיום ואת סוד ובסיס ההוויה.
מאז ומתמיד היתה לי משיכה לעולמות רוחניים – זה התחיל בעקבות מוות של חבר שגרם לי לחשוב ולחקור על העולם הבא…במקביל היתה לי מודעות עמוקה וברורה לעובדה שבתוך
"גושי הבשר" המהלכים יש רוח חיים שנקראת נשמה . ואמונה אינטואיטיבית בקיומו של אלוהים.
כל העניין מיושם באופן פרקטי מאוד בחיי מאחר ודרך ההסתכלות על דברים היא אחרת עם תודעה שיש בורא לעולם, והבנה שישנם עולמות רוחניים שהעולם הגשמי אינו אלא בבואה שלהם.
אני מדברת על פרספקטיבה ופרופורציה… זה לא אומר שיש הזנחה של "החומר" בחיי.היהדות מקדשת את החומר ..בכך שאומנם הוא מוכנע ע"י הרוח, אך לא מבטלת או מזניחה אותו. מכאן חיי ארציים מאוד, מעשיים, עוסקת בענייני דיומא יצירה עבודה לימודים … הנאות קטנות של החיים… אך הפילטר של ההסתכלות שלי על העולם ומכאן בהשתדלות גם התנהגותי, היא דרך תפיסה מיסטית וקבלית.סיזיפיות הקיום מקבלת פרופורציות אחרות כשאתה מודע לתכלית ומבין את את הכוחות שמניעים את העולם. אפשר להגדיר אותי היום כ"חילונית דתייה".

 

מהם הנושאים הספציפיים שמרתקים אותך בתחומים אלו ?

אוהו זו שאלה גדולה … המון… אבל בעיקר תורת הסוד. מספרות ההיכלות , ספר הבהיר , ספר היצירה – הקבלה – ספר הזוהר – החסידות… ועוד… הרבה, נראה לי שכמה גלגולי חיים לא יספיקו לי לספק את התאווה להפנמת הידע העצום והנפלא שמצוי במקורות היהודים… ככל שאתה למד אתה רק מבין עד כמה אתה רחוק מלהכיל ולהפנים … תכלית הידיעה היא אי הידיעה…

יש לך עניין עמוק בספר היצירה וחושבת לעשות עליו תזה . מדוע ?

ספר היצירה מרתק אותי מפני שמעבר לעיסוקו בסוד בריאת העולם , הוא עוסק בסוד היצירה והבריאה האנושית. מסוד האותיות ועובדת היותן בסיס כוחות הבריאה ניתן להקיש את כוח השפה.ככוח יוצר ובורא. כיוצרת שעסקה הרבה באבסורד אקזיסטנציאליזם ובחידלון של השפה לתאר את המציאות… השפה כיוצרת מציאות מעניינת אותי מאוד. ,
הנושא לתיזה שלי עדיין לא מוכרע אבל ברור לי שיהיה קשור בספר היצירה, באבן השתיה ובספירת המלכות – השכינה. יש לזה השלכה רחבה על כל דבר בקיום וביצירה – זו של אלוהים וזו של האדם… ומכאן העניין
הגדול.

איך נוצר אצלך הרעיון לגבי הסרט ?
לפני כמה שנים אחותי סיפרה לי על השמועות שעימן המתחיל הסרט שהמים באבן השתייה עולים וזה סימן לאחרית הימים. הסיפור הזה סיקרן אותי מאוד ולמעשה ניטע במוחי. התחלתי להתגלגל בחקירה עמוקה וניהלתי רומן עצום עם הפילוסופיה היהודית ועם המיסטיקה והקבלה היהודית ועם היהדות באופן כלל,באוניברסיטה אבל גם במקומות תורניים.
אבן השתייה הייתה מלווה אותי כל אותן השנים ונקרה ללא הרף במוחי. היא צצה שוב ושוב בלימודי המדרשים ,בספר היצירה ,בספר הזוהר .גילית שכל תוכן מהותי שהעסיק בתוכי כלל בתוכו איך שהוא את אבן השתיה. ואז הבנתי שהיא הסיבה והתוצאה. היא האב והבן היא הכאוס וגם הסדר,הרמוניה של ניגודים מכילה בתוכה את כוח היצירה של הבריאה והאדם. היא ההתחלה קונפליקט קתרזיס וסוף.
ועם שנות הלימוד והעיסוק בתוכן התורני – צמח וגדל להיות הסרט הזה..הבנתי שיש כאן דרמה אדירה אפופה במיסטיות של ספר היצירה ואפשר לאמר שהסרט הפך לחלק מהאובססיה שלי עם אבן היצירה ולמעשה סוג של תראפיה.

מה הייתה מבחינתך מטרת הסרט ?
הרחבת התודעה של האנשים. הצגת היהדות והרעיון הדתי בכלל, ובפרט המיתוס של אבן השתיה כציר מרכזי שמאגד אליו את שאלת הקיום מן הבריאה ועד האחרית ומיצוי התכלית , ההשלכה התיאולוגית לאומית ופוליטית. כמו כן נסיון להוקיע סטיגמות לגבי היהדות.
היצעתי את הפרוייקט הזה לערוץ אחד הם גילו עניין אך לבסוף סירבו להתחייב.בסופו של דבר הפרוייקט התממש גם הודות לשיתוף פעולה הן מצד המקובלים והן מצד אנשי דת מוסלמיים שכולם0שיתפו פעולה עם הסרט וזה עם זה. היה אפילו תושב מוסלמי שלירושלים שהתנדב להיכנס להר הבית לצלם שם עבור ההפקה. וצילומים שם הם דברים נדירים ביותר.סך הכל עבדתי על הסרט במשך שנתיים. שנה שלתחקיר וצילומים ושנה של עריכה .ועכשיו הוא עומד לשיפוט הקהל. .

מה את עצמך מרגישה כלפי הר הבית ?
עד ההתוודעות העמוקה לעניין אבן השתייה … לא יכולתי להבחין בתחושה בין הר הבית לירושלים. בירושלים תמיד הרגשתי אנרגיה חזקה לעיתים של דינים ולעיתים של קדושה,
הרגשתי תמיד סוג של עונג ומצד שני יראה הידיעה והמפגש עם אבן השתייה … העצימו את שתי התחושות האלה.

מה את חושבת שיש לעשות עם הר הבית ?
האמירה שלי בסרט מאוד ברורה , פרופ' חביבה פדיה מובילה אותה בדבריה על צמצום השהיה הפקעה של המקום בשל קדושתו – להשאיר את המצב כפי שהוא. לא במקרה חברו יחד גם פסק ההלכה האוסר עלייה להר הבית וההחלטה למסור את מפתחות הניהול לידי הווקף לאחר כיבוש הר הבית במלחמת ששת הימים. המצב הנוכחי הוא בהשגחה וכל הצדדים חוברים יחד לאינטרס משותף. המשך ניהול של הוואקף אך יחד עם זאת כמובן שהריבונות צריכה להשאר ישראלית , ההסטוריה היהודית והצביון הלאומי שלנו כישראלים קשורים למקום הזה. הדברים ישתנו במקום העוצמתי הזה רק ברצונו העליון. אז, בתקווה, ימלא המקום את יעודו, כמקום מחבר ולא מקום שיוצר פירוד ומלחמות… מקום מאגד ומקבץ את האנושות… "כי ביתי יהיה בית תפילה לכל העמים.." .

איזה פרוייקט את מתכננת עכשיו?
אני כותבת סרט עלילתי שאביים – "שתי אחיות". עוסק במערכת יחסים בין שתי אחיות האחת אוטיסטית והשניה אומנית. דרכן יש אמירה חברתית ומיסטית משמעותית.. חוץ מזה גם  סרט תיעודי נוסף  טוטל- ליא-לאב" על השחקנית ליא קניג.  

כיפת הסלע.

כיפת הסלע בהר הבית.
"אבן השתיה " של טלי אוחיון הוא אכן פרוייקט נדיר הוא באמת מלמד גם למי שאינו רוצה לדעת את כל המידע שהוא צריך לדעת על מקום שעלול להתגלות כהרסני 

כל הדוברים בסרט כולם דיברו על החשיבות הרוחנית המיסטית של המקום אם כי איש מהם לא יכול היה להצביע על תרומה חיובית מעשית כלשהיא שהוא תרם לעולם מאז הקמתו לפני שלושת אלפים שנה להוציא כמובן בתיירות במספר עולי הרגל שהוא הביא לירושלים ותרם לכלכלתה. אבל מה פרט לכך ?..
בעיקר מלחמות.
. כולם בסרט  דיברו איך הר הבית יכול להביא לטרנספורמציה רוחנית לעם ולעולם. אני לא ראיתי לכך כל ראיות בסרט או בהיסטוריה של המקום. גם בשיאו  בימי  החשמונאים ובימי הורדוס  הר הבית  תרם בעיקר לרווחתה הכלכלית של שכבה דקה של כוהנים ( כמה מאות אנשים לכל היותר )   שחיו באושר ובעושר בזמן שרוב האוכלוסייה  הענייה סביבם כמעט גוועה ברעב.
למה חורבנו של בניין ובניינו של בניין אחר שיתקיים על חיסול המוני של אלפי ומליוני בעלי חיים יביא לשינוי רוחני עמוק במין האנושי ויהפוך אותו ליותר רוחני  זה  כלל  לא ברור לי .

אולי יקרה בדיוק ההפך?
נראה שבנושא הזה כולם מחכים לנס.מהשמיים .
 כשיצאתי הרגשתי שבטני מתהפכת כשחשבתי על הקלות הרבה שהמקום הקדוש שממנו נברא העולם יכול להביא לחורבנו.

בניגוד ליוצרת טלי אוחיון לי אין שום אמונה בקדושתו של המקום,  אבל יש לי הסכמה בסיסית עימה שהוא יכול להביא לשינויים הרסניים בעולם.

ראו גם :

הסרט "אבן השתיה "

פרטים על "אבן השתיה"

יאירה יסמין על אבן השתיה

פיסת הנדל"ן הנחשקת בתבל :טלי אוחיון על "אבן השתיה"

היוצרת טליה אוחיון

אבסורד תחת המלחמה  

הסרט האחרון של דונקל

ועוד על הר הבית ובית המקדש

הר הבית הוירטואלי

זרם אוטופי בפוליטיקה הישראלית

שודדי ארון הברית :חלק א'

שודדי ארון הברית חלק ב

פוסטר הסרט "אבן השתייה"

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • נטלי גוטמן  On פברואר 14, 2009 at 10:19 am

    אחרי הכול, קשה לא להסכים עם אלי:

    …איך הר הבית יכול להביא לטרנספורמציה רוחנית לעם ולעולם. אני לא ראיתי לכך כל ראיות בסרט או בהיסטוריה של המקום. שגם בשיאו בימי הורדוס תרם בעיקר לרווחתה הכלכלית של שכבה דקה של כוהנים … למה חורבנו של בניין ובניינו של בניין אחר שיתקיים על חיסול המוני של אלפי ומליוני בעלי חיים יביא לשינוי רוחני עמוק במין האנושי ויהפוך אותו ליותר רוחני זה כלל לא ברור לי .

    רעיון מרחיק-לכת נמצא גם אצל הבמאית- הפסיביות כהימנעות מפעולה חסרת שקט, זו שעד כה הביאה רק לחשיבה שניתן להגדירה כדמוי-רוחנית, אם לא לומר דמוי-אנושית…

    בהתבוננות לתוך התשתית של התלות הזו למיקום פיסי של הקדושה, ניתן למצוא שורשים של חולשה פסיכולוגית, פרטית וקבוצתית. כמו כן, ביהדות, כרוחניות השורדת בדורות, הופנם הלקח- הרגש השקט כלפי השמיים הוא הוא הרוחניות האסתטית, שאין לה קשר למקום או לזמן.

    ולכן גם האמנות "הדאדויסטית" ומינימליסטית מכל סוג של היום המאויימת על ידי מלחמות מודרניות, נראית כפעולה מרעישה-מזעזעת ובעיקר לא מועילה להיווצרות האסתטיקה של התמודדות עם ההרס הנפשי.
    כי לא נמצא בה הרגעת הראשית – מעין שקיעה ל"ילדות המלחמות" (כנאמר כאן), אלא רק הר עם תשתית הרוסה , שלא מרמז אפילו על החיים האלה שבצל הבורות הפסיכולוגית …
    באמנות פוליטית לא מושגת מטרה בשל ההתרפסות לסמלים "מדממים" ללא מוצא.

    ועוד לא אמרתי דבר, עבודה רבה מתחילה מרעיון הפסיביות.
    נושא מרתק, תודה.

  • סמי.כ  On פברואר 15, 2009 at 12:13 pm

    טליה אוחיון יוצרת מעניינת בהחלט, אהבתי את ההגדרה העצמית 'חילונית דתיה' מה זה אומר ?…איך זה מסתדר? טוב, במסגרת הבדיונית הכול אפשרי..P:-)בהצלחה עם הסרט 'שתי אחיות'

  • XXXX  On פברואר 15, 2009 at 1:55 pm

    בבית המקדש מעולם לא "חוסלו" אלפי ומיליוני בעלי חיים. בקנה המידה של מכונות החיסול הפועלות במשחטות "המודרניות" מדובר בפסיק קטן. הרוב המוחלט של הקורבנות היו נאכלים על ידי הבעלים והכוהנים, ומיעוטן הזעיר היה עולה כליל לעולה. במידה ואינך צמחונית ומעולם לא מחית על ההתעללות המטורפת בבעלי חיים בימינו, כזו שמעולם לא היה לה אח ורע, טענתך צבועה, ובכל מקרה הייתי מציע לך לא לכתוב בעניינים שאינך מבינה בהם.

  • מספר 666  On פברואר 15, 2009 at 8:30 pm

    כלל אם אתה מבין משהו על משהו שאתה כותב עליו אנונימי טענתך היא לא רלבנטית.
    אין זה משנה כלל אם יומתו מאות או אלפי בעלי חיים .הם עדיין יומתו ובשביל מה?
    בשביל מה אנחנו צריכים את המתתם ?
    המלצתי פנה לקישורים שהובאו במאמר וקרא אותם היטב ורק אז תגיב

  • יבגני  On פברואר 16, 2009 at 2:52 pm

    אם להניח את הסנטימנטים הדתיים בצד ולהביט אובייקטיבית באזור הר הבית, העיר העתיקה ושכונותיה המזרחיות אפשר להגיע למסקנה שמדובר אולי באחד מיעדי תיירות המונית המכוערים בעולם – הצפיפות, הליכלוך, חוסר אסטטיקה….
    אך למזלינו ממשיכים מדי שנה להגיע מאות אלפי פוצים נרגשים מכל התבל על מנת לפקוד את המקומות הקדושים – בעלי מראה המזכיר יותר את אורוות סוסים ודירי חזירים(כנסיית הקבר לדוגמא).

  • XXXX  On פברואר 16, 2009 at 6:48 pm

    מבין בעניין נדון, אינה נקבעת לפי הזיהוי האישי אלא לפי תוכן התגובה הנתון למבחן הקוראים. לפיכך הטענות הן רלוונטיות כל עוד הן עומדות למבחן. ולגבי טענתך שלך, אין לי ספק שאין "אנחנו" זקוקים להמתתם, משום שמי שאינו מאמין אינו זקוק לדבר מתכני האמונה, או למצער יכול להסתפק בחלקם. כמו כן השאלה העולה כאן לדיון איננה האם יש להקים את המקדש ולחדש את הקורבנות ביד אדם, מה שרוב הציבורים הדתיים אינם מאמינים בו – למעט קבוצות אולטרה משיחיות בציונות הדתית. השאלה העומדת לדיון היא שאלת המקדש עצמו והטקסים הנהוגים בו, שאתם שוללים את תקפותם מתוך טענות צבועות. באותה המידה איננו זקוקים לאכול בשר כלל, ואפשר לחיות טוב כצמחוני. במציאות אוטופית, היה זה הרבה יותר הומני לאסור אכילת חולין (כל בשר שנשחט מחוץ למקדש) משום התאכזרות, ולהתיר אכילת קדשים בלבד (בבית המקדש). כך לאין שיעור הרבה פחות בהמות היו נשחטות, ואלה שכבר היו נאכלות היו לפחות נאכלות לשם שמים

  • מספר 666  On פברואר 16, 2009 at 7:27 pm

    לי אישית אין שום בעיה עם הקמתו של בית מקדש איפה שהוא וניהול טקסים בו.
    יש לי התנדות קיצונית להקים אותו דווקא במקום שאם תזוז בו אצבע מליארד מטורפים מוסלמים יכריזו על מלחמת עולם לשמחתם הגדולה של כמה נוצרים פנטיים בארה"ב שזה מה שהם שואפים לוובשביל זה הם ממנים את כל קבוצות נאמני הר הבית וכו'.
    אותה חלקת אדמה לא שווה את זה.
    שישארו שם עם המסגד שלהם.
    אם יקרה נס וירד בית מקדש מהשמיים אל הר הבית
    וגם המוסלמים יקבלו זאת אין לי עם זה בעיה.
    עד שזה יקרה אין לי בעיה עם יקימו בתי מקדש במקומות אחרים מסוכנים פחות נניח על הר הכרמל כפי שעשו בעבר.

  • XXXX  On פברואר 16, 2009 at 7:56 pm

    מחיתי רק על הביטול של משמעות ותקפות הקורבן שהשתמע מהדברים על בסיס טיעון שנראה היה לי בלתי תקף. גם אני איני סבור שיש להקימו, ואפילו אחת היא לי אם אותו המקום יהיה בריבונות ישראלית או לא. ייתכן שאם היה נמסר כבר בשנת 2000 היה אפשר לפתור גם את שאר הסוגיות ולא היינו נמצאים בעיצומו של סכסוך דמים כבר קרוב לעשור. במציאות הנוכחית אין שום קשר דתי הכרחי בין קדושה ובין ריבונות. שים לב שדווקא העמדה הציונית, החילונית והדתית כאחת, שותפות למעשה בתפיסה של קדושת המקום ולפיכך מחילות עליו שאיפה לריבונות, משום התפיסה הלאומית שהריבונות עצמה היא קדושה, ולו גם אם מדובר בריבונות סמלית.

  • מספר 666  On פברואר 22, 2009 at 6:03 am

    פס הקול של"אבן השתיה" מורכב משירים של להקת החוזרים בתשובה "חיות הקודש".
    בימים אלו יצא לאקרנים הסרט התיעודי "אבן השתיה " של טלי אוחיון. סרט שמלווה במוזיקה של להקת "חיות הקודש ". ולרגל האירוע הסוקר והמבקר הבכיר כיום של תחום המוזיקה המקודשת ירון ליבוביץ' סוקר את הדיסקים שלהם.
    ובהזדמנות זאת הבה ניזכר בנבואה שכתבתי באתר זה בדצמבר 2007 כמבוא למאמר של ירון ליבוביץ' על להקת גורו גורו" :
    "הז'אנר המוזיקאלי שמכונה " המוזיקה המקודשת " מוזיקה המבוססת על מקורות מיסטיים ורוחניים שונים הוא נכון לדצמבר 2007 מוזיקת פרינג' קלאסית הידועה רק למועטים ומקורבים לעניין ולמוזיקאים .וכמעט שאינו מאוזכר בכלי התקשורת הממסדיים .
    כפי שהייתה מוזיקת הרוק בראשית שנות החמישים .
    מוזיקת הפופ בראשית שנות השישים.
    מוזיקת ההיפ הופ בשנות השמונים.
    וכו' וכו' אתם קולטים את העניין.
    הנבואה שלי :
    זה לא יהיה כך לגבי המוזיקה המקודשת בעוד שנתיים שלוש פלוס מינוס . אולי פחות זמן ,אולי יותר זמן, אבל לא הרבה יותר זמן .
    ולמה ?
    משום שכעת מסתמנת בציבור אפילו זה הצעיר ו"המרדני " כביכול עייפות ברורה ומורגשת מאוד ומתחזקת בהדרגה מכל המוזיקה "הסתמית " שצורחת באוזניו על סקס ,סמים ורוק אנד רול מזה עשרות שנים.
    מה עוד שהרוב המוחלט של הזמרים כיום בז'אנרים אלו, סלבריטאים בחצי גרוש מסתמנים כדמויות עלובות למדי ,שום דבר שמתחיל להזכיר אפילו את הדמויות הכריזמטיות של שנות השישים והשבעים מסוגם של אלביס פרסלי וג'ון לנון ובוב דילן והאחרים ,או אריק אינשטיין ושלמה ארצי מהסצנה המקומית.

    אלו שעוררו תחושות כמעט דתיות במעריציהם כתוצאה מההיקסמות מהמוזיקה שלהם ושירתם .
    היוצרים העכשוויים ברובם לעומת זאת מעוררים שעמום שגובר והולך ,גם אם הקהל עוד לא מודע לכך חוץ מתחושה עמומה .
    ואחת הסיבות לשעמום הזה היא גם בגלל המילים חסרות ההשראה , העלובות המטופשות הנחותות של יצירתם שנכתבות בידי הזמרים וקרובי משפחתם וחבריהם ,שאינן מסוגלות ליצור באף אחד תחושה של "התעלות".
    הקהל כיום בשל לשינוי ומחפש שינוי .
    והמאזינים מחפשים משהו שהוא לכאורה לפחות "עמוק יותר " .
    המוזיקה המקודשת לכאורה לפחות מספקת צורך זה.
    כך שבעוד שנתיים שלוש , לכל היותר, היא לא תיהיה מוזיקת שוליים בכלל .
    רישמו זאת לעצמכם וזיכרו כאשר המוזיקה המקודשת תהיה במרכז העניינים המוזיקאליים שאלי אשד ניבא זאת הראשון בדצמבר 2007 ."

    עד כאן הנבואה מדצמבר 2007.

    כמו שכל מי שמכיר את סצינת המוזיקה העכשווית בפברואר 2009 יודע ויוכל להעיד :הנבואה מתגשמת והולכת בדייקנות בהתאם ללוח הזמנים שנקבע בדצמבר 2007.

    יותר ויותר זמרים ולהקות של "מוזיקה "דתית" ומוזיקה רוחנית או "מוזיקה מקודשת " או מוזיקה "קבלית" פורצות כיום עם דיסקים חדשים וחודרות לאט אך בביטחה גם לתחנות הרדיו השמרניות ביותר.

    בערוצי השידור בטלוויזיה משמיעים אותן מידי פעם כ"פילרים" כמו שהיו עושים פעם עם זמרים של מוזיקה מזרחית.

    ומן הסתם לא רחוק היום שבו אפילו "גלגל"ץ יתחיל להקדיש להם תשומת לב.
    מה שלא פחות חשוב יותר ויותר זמרים "חילוניים" כמו מיכה שטרית ואחרים שקולטים לאן נושבת הרוח מתחילים להכניס מילים משפטים וקטעים שלמים "מפיוטים ומשירת ימי הביניים ומספר הזוהר וממה שאתם רוצים מהספרות הדתית-מיסטית לשיריהם..
    אפילו מבקרי המוזיקה שהם בדרך כלל אדישים לחלוטין לגבי כל מה שאינו קשור למוזיקה –האמריקנית בריטית -רוק-ראפ" והישראלית ה"מיינסטרימית "התחילו לקשקש מידי פעם משהו על "הטרנד" של המוזיקה הדתית כמובן מבלי לקלוט כלל מה באמת מתרחש כאן מול עיניהם.

    אז הנה רשימה על יצירתה של אחת הלהקות שהתחילה את המגמה שהולכת ומתעצמת בימים אל מול עינינו ושתתחיל להגיע לשיאה בעוד כשנה שנה וחצי.

    ראו
    הבלוז של "חיות הקודש"
    http://www.notes.co.il/eshed/53287.asp
    "

  • מספר 666  On נובמבר 26, 2009 at 8:51 am

    האם יש דרך לבנות בית מקדש בהר הבית בלי להביא למלחמת עולם שלישית ?
    האם יש דרך לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה ?
    יצחק חיות-מן חושב שכן באמצעות בית מקדש הולוגרפי שיוקם מעל לאל אקצה .
    ראו
    איך לבנות בית מקדש וירטולי ולהציל את העולם
    http://www.notes.co.il/eshed/62670.asp

  • שרעבי איציק  On יולי 19, 2011 at 3:22 am

    טלי אוחיון יהודיה יקרה שלום רב, רציתי לברך אותך על כך שזיכית ועדיין מזכה את הרבים בחלק נכבד מן ״היצירה״ תרתי משמע שלך על הדבר החשוב ביותר בחיינו אנו,גם אני באופן אישי מגיע מנקודת מבט של אמונה תמידית בה׳ יתברך,ומברך אותך בשל דרכך המכובדת לגלות,להבהיר,להראות ולהבחין יחד כולנו בדבר החשוב בעולם(לפי דעתי),ומקווה מאוד שלדעת רבים אחרים גם כן,בעניי את חלק נכבד מן הבריאה שקיבל את היכולת המופלאה הזו לזהות ולבחור בטוב ולא ברע על כך שאת מתוך עצמך מגיעה לתובנות שכאלו, ״ללמוד בכדי ללמד״ !!! אשה מקסימה שאשמח מאוד אם אכיר!!! ״בכל אשר תלכי תשכילי ובכל אשר תעשי תצליחי״. בברכה, שרעבי איציק. נייד: 050-333-33-25. E-mail: itziksharabitlv@gmail.com 

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: