מלנכוליה צרפתית בחום הישראלי

פעם בשנות החמישים והשישים פזמונים ושנסונים צרפתיים של ז'ק ברל ואחרים היו מתורגמים בהמוניהם ומושרים בידי זמרים ישראלים שונים.
אלא שלאחר התקררות היחסים בין צרפת של דה גול וישראל לאחר מלחמת ששת הימים סיפור האהבה הזה עם הפיזמון הצרפתי הסתיים ומאז שנות השבעים אין שום פזמון צרפתי בולט שאני יכול לחשוב עליו שזכה לגרסה ישראלית .עד ש…שהזמרת יסמין אבן יצרה בדיסק שלה "רסיסים "  גירסה ישראלית חדשה לפזמון צרפתי וותיק ומלנכולי שבמקורו הושר ב-1962 של הזמרת פרנסואז ארדי.
אבל הבחירה של הפזמון  עתיק היומין הזה דווקא לשיר אותו מחדש בימינו הציניים האנטי רומנטיים נראית על פניה מוזרה.נשאלת השאלה מה היא מצאה בפזמון התמים הזה שהיא חשבה שהוא עוד רלבנטי בראשית המאה ה-21 ?

כל הבנים וכל הבנות

כתבה והלחינה פרנסואז ארדי

תירגם מצרפתית: צבי קרני

נוסח עברי שרה : יסמין אבן

כל הבנים וכל הבנות סובבים בזוגות ברחוב
ומסביב זה כבר זמן האביב ,
הם יודעים לאהוב בלי לכאוב
הם הולכים יד ביד
בוא נאהב , לא נפחד
וזוהר המבט
הם ילכו כך לעד

הם הולכים יד ביד
לאביב לא אכפת
כשכולם יד ביד
ואני לבד

כל הבנים וכל הבנות יעזבו בקרוב את השכונה
אולי תל אביב ואולי לניו יורק
ההורים לוחצים חתונה
מדברים יד ביד
מדברים במבט
בוא נאהב, לא נפחד
ונמשיך כך לעד

הם הולכים יד ביד
לאביב לא אכפת
שכולם יד ביד
ואני לבד

הדרכים ירוקות כל כך
שמש רך בעיניי
המלים מתוקות כל כך
אך איש לא לוחש אותן באזניי

כמו הבנים וכמו הבנות
משוטטת אני ברחוב
ומסביב זה כבר זמן האביב
הוא אותי ילמד לאהוב
ונלך יד ביד
ונלך לא נפחד
שום דבר לא יכאב
הוא אותי אז יאהב

ונלך יד ביד
האביב לא יכאב
ויותר לא לבד
הוא אותי יאהב

 

 

והנה מילות השיר המקוריות מאת פרנסואז הרדי בצרפתית ובתרגום לאנגלית.

 

 

 

 Tous Les Garsons et Les Filles

by

Fransoise Hardy

 

Tous les garcons et les filles de mon age
Se promenent dans la rue deux par deux
Tous les garcons et les filles de mon age
Savent bien ce que c'est d'etre heureux
Et les yeux dans les yeux
Et la main dans la main
Ils s'en vont amoureux
Sans peur du lendemain
Oui mais moi je vais seule
Dans la rue l'ame en peine
Oui mais moi je vais seule
Car personne ne m'aime
Mes jours comme mes nuits
Sont en tous points pareils
Sans joies et pleins d'ennuis
Personne ne murmure je t'aime a mon oreille

Tous les garcons et les filles de mon age
Font ensemble des projets d'avenir
Tous les garcons et les filles de mon age
Savent bien ce que aimer veut dire
Et les yeux dans les yeux
Et la main dans la main
Ils s'en vont amoureux
Sans peur du lendemain
Oui mais moi je vais seule
Dans la rue l'ame en peine
Oui mais moi je vais seule
Car personne ne m'aime
Mes jours comme mes nuits
Sont en tous points pareils
Sans joies et pleins d'ennuis
Oh quand pour moi brillera le soleil

Comme les garcons et les filles de mon age
J'connaitrais bientot ce qu'est l'amour
Comme les garcons et les filles de mon age
Je me demande quand viendra le jour
Ou les yeux dans les yeux
Ou la main dans la main
J'aurais le coeur heureux
Sans peur du lendemain
Le jour ou je n'aurais plus du tout
L'ame en peine
Le jour ou moi aussi
J'aurais quelqu'un qui m'aime

ובתרגום לאנגלית:

Find Me A Boy

so many friends that I happen to see
have been steadily falling in love
oh how I wish it could happen to me
and I'm asking the stars up above

won't you find me a boy, just a nice looking boy
who will show me the way, who will teach me to say
"I love you, yes I do", and who'll promise me too
that he'll always be true, so that I'll never be blue

I just wish for a gentle boy
someone who's sweet and kind
just a nice sentimental boy
that's all that I'm really longing to find

so many friends that I happen to see
have been telling me all about love
oh how I wish it could happen to me
is the only thing I'm thinking of

so I'll find me a boy, just a nice looking boy
who will show me the way, who will teach me to say
"I love you, yes I do", and who'll promise me too
that he'll always be true, so that I'll never be blue

so I'll find me a boy, just a nice looking boy
who will show me the way, who will teach me to say
"I love you, yes I do", and who'll promise me too
that he'll always be true, so that I'll never be blue

פעם בשנות החמישים והשישים פזמונים ושנסונים צרפתיים של ז'ק ברל ואחרים היו מתורגמים בהמוניהם ומושרים בידי זמרים ישראלים שונים.
אלא שלאחר התקררות היחסים בין צרפת של דה גול וישראל לאחר מלחמת ששת הימים סיפור האהבה הזה עם הפיזמון הצרפתי הסתיים ומאז שנות השבעים אין שום פזמון צרפתי בולט שאני יכול לחשוב עליו שזכה לגרסה ישראלית .
עד…שהזמרת יסמין אבן יצרה בדיסק שלה "רסיסים "  גירסה ישראלית חדשה לפזמון צרפתי וותיק ומלנכולי שבמקורו הושר ב-1962 של הזמרת פרנסואז ארדי.
אבל הבחירה של הפזמון  עתיק היומין הזה דווקא לשיר אותו מחדש בימינו הציניים האנטי רומנטיים נראית על פניה מוזרה.

"כל הבנים וכל הבנות "  היום בעידן פוסט המהפכה המינית נשמע היום אנכרוניסטי לגמרי לפחות לכאורה .
כבר אין יותר פזמונים כאלו ורגשות כאלו ותחושות כאלו בעידן המנוכר והמיני שלנו.הם נשמעים מגוחכים.

 או שמה ישנם?
בכל זאת הזמרת והיוצרת יסמין אבן יצרה גירסה ישראלית חדשה של הפזמון הישן הזה וזה בעידן שבו איש אינו מתרגם יותר פזמונים צרפתיים ועוד ישנים.
נשאלת השאלה מה היא מצאה בפזמון התמים הזה שהיא חשבה שהוא עוד רלבנטי בראשית המאה ה-21 ?

כאשר הושמע הפזמון Tous les garçons et les fillesלראשונה ב-1962 הוא היה לחלוטין שיר שהתאים לזמנים ודיבר לליבם של אנשים בכל אתר ואתר.

על פי הדיווחים לא היה צרפתי באותו הדור שלא ידע  את המילים הפשוטות שלו בעל פה.

פרנסואז הרדי הצעירה.קומיקס מאת Ivan Brunetti

השיר נכתב והולחן בידי פרנסואז ארדי הצעירה עד להדהים . היא הייתה רק בת 18 כשכתבה והלחינה את השיר בעצמה בניגוד למקובל אז. ובכך היא עזרה ביצירת טרנד שאותו פיתחו כבר לנון ומקרטני באנגליה ובוב דילן ולאונרד ברנשטין בארה"ב של יוצרים הכותבים את שיריהם בעצמם,  טרנד שהשלכותיו על איכות השירה המושרת היו בדרך כלל שליליות אם כי כמובן תמיד היו יוצאי דופן מעולים כמו השמות שהוזכרו.

.אך כדי להיות מוכרת כמלחינה על ארדי היה עליה לעבור בחינה של אגודת המלחינים דבר שאותו היא לא יכלה לעשות מאחר שהיא מעולם לא למדה הלחנה ולא היה לה ידע פורמלי בנושא. כתוצאה המלחין נרשם כרוג'ר סמים המנצח על התזמורת של השיר.


הפזמון  הושמע לראשונה בערוץ הצרפתי היחיד באוקטובר 1962 בזמן ששודרו תוצאות משאל העם על נושא בחירה ישירה של נשיא צרפת כאשר האנשים היו מלאי מתח לשמוע את התוצאות . המתח נשבר בידי השיר המלנכולי והוא הפך ללהיט ענק המושמע בלי סוף עד עצם היום הזה.

פרנסואז ארדי שרה מאז עוד להיטים רבים  היא הייתה בין הזמרים הבודדים בתקופתה,  והזמרת היחידה בצרפת באותם השנים,   שגם הלחינו  בעצמם את שיריהם.

אולם לצערה הרב כמדומה שאף לא אחד משיריה המרובים  זכה לפרסום הענק של הפזמון הראשון שלה שכתבה בצעירותה , דבר שהוא איום ונורא עבור יוצר.
מאז היא מצאה קריירה נוספת כאסטרולוגית ואף פירסמה ספר בנושא.

פרנסואז הרדי כגיבורת קומיקס

פרבדה השורדת  דמות קומיקס מ-1968 שקיבלה השראה מפרנסואז הרדי

מאת גי פילארט ופסקל תומאס.

 פרנסואז הרדי הזמרת  המלאנכולית המתוקה  זכתה  לשמש  ב-1967 כמודל ל"פרבדה" גיבורת סידרת קומיקס מפורסמתשל גי פילארט  המכונה בצרפת "המיכאלאנג'לו של אמנות הפופ" , על עלילותיה של רוכבת אופנוע סקסית  קשוחה ואלימה  השורדת בעולם שאחרי שואה גרעינית.

Pravda (DE)

Pravda

על פי הדמות יצרו גם סרט אנימציה.

 

מאז  הפזמון המקורי חלפה כמעט מחצית המאה והעולם השתנה. המהפכה המינית פרצה וכל היחסים הזוגיים עברו שינוי מואץ גם בהשראתם של פזמונים שונים של זמרים כמו ארדי ורבים אחרים שקראו ליתר פתיחות מינית.
כשאני קורא שוב את מילות השיר המקורי הוא נראה לי כאנכרוניסטי ובבירור מתאר חברה שונה מזאת שאנו חיים בה. היום בעולם שלנו האופנה  ובעיקר אצל בני הנוער היא של קשרים קצרי טווח.
איש היום לא יכתוב פזמון  מלנכולי רומנטי מסוג זה שבו הוא מתלונן על כך שלכולם סביבו יש בני זוג משום שהמצב אינו כך במציאות. חלק גדול מהאנשים היום( באיזור המרכז לפחות ) הם רווקים ,גרושים ,בתהליכי פרידה וכו'.
ודווקא המצב שאותו הבחורה השרה מתארת הוא הנורמה ולא היוצא דופן כפי שהיא חשה בפזמון.
אז מדוע היה צורך בגירסה חדשה של יסמין אבן עבור שיר אנכרוניסטי כל כך?
נראה לי שגירסת יסמין אבן מתאר מצב שונה לחלוטין מזה שאותו תיארה הפזמונאית המלחינה הזמרת המקורית ארדי .
אבן למעשה שרה געגועים למציאות שחלפה ואיננה עוד. אל רומנטיקה תמימה שנותרה בעיקר כזיכרון בפזמונים מהסוג הזה אך ששוב איננו מסוגלים לחוות אותה לא בצרפת וגם לא בישראל המיוזעת.

 

כל הבנים וכל הבנות :גרסת יסמין אבן

יסמין אבן

פרנסואז ארדי

הקליפ המקורי של פרנסואז ארדי

הקליפ באנגלית

כך היה על השנסון הצרפתי כולל תרגום של מילות הפזמון של הרדי

פרטים על השיר

אתר על פרנסואז הרדי

גי פילארט יוצרה של פרבדה קומיקס המבוסס על פרנסואז הרדי
פרבדה  סרט  על דמות קומיקס ואנימציה שקיבלה השראה מפרנסואה הרדי

בעז כהן על פרנסואז הרדי

דגן ולד על זמרות ה"יה היה " בצרפת

געגועים לז'ק ברל

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי  On פברואר 15, 2009 at 11:52 pm

    הביצוע של יסמין עושה חשק לשמוע עוד שירים שלה. ופרנסואז יפה בצורה קיצונית

  • שאנסונר  On פברואר 16, 2009 at 11:59 am

    דווקא בשנים האחרונות השאנסון חזר לאופנה במוזיקה הישראלית ולפלייליסט. זה התחיל עם הגרסא של "שלכת" (הראל סקעת) שהצליחה בהיסטריה
    והמשיך עם השירים של קרן פלס, שרבים מהם
    מזכירים להפליא שאנסונים, ואף מדברים על נושאים מאד רומנטיים.
    כך, שיסמין אבן לא לבד…..

  • adam  On פברואר 16, 2009 at 12:11 pm

    מישהו יודע אם יסמין באמת פנויה?
    אשמח למידע

  • שושי  On פברואר 16, 2009 at 12:52 pm

    אני הולכת למופע של שירים צרפתיים (בצרפתית) של פייר עמנואל, משולבים בקטעי קריאה ומשחק, אז אני יכולה להתכונן.
    http://www.zonshine.com/hpier.shtml

  • adam  On פברואר 16, 2009 at 1:23 pm

    פרסנואז יפה בצורה קיצונית אך גם יסמין נורא יפה, מה דעתך?

  • יעל  On פברואר 16, 2009 at 2:24 pm

    הכתבה שלך מעניינת מאד ומגלה פרטים חדשים
    על הזמרת הצרפתיה ועל השיר היפה.
    הגרסא האנגלית שצירפת קצת מאכזבת, לעומת זאת הביצוע של יסמין אבן מעולה, למרות שהשפה העברית פחות מתאימה לשיר מהצרפתית .
    בצרפתית הכל נשמע יותר יפה…..

  • עמית  On פברואר 16, 2009 at 3:20 pm

    אם משווים בין הביצוע של פ. הארדי ושל י. אבן,
    הרי שהארדי מבצעת אותו בקוליות ואדישות מסויימת, ואילו אבן ברגשנות יתרה.
    לדעתי אבן רשגנית מדי והארדי קרה מדי,.
    הביצוע האידאלי היה אמור להיות באמצע

  • מספר 666  On פברואר 16, 2009 at 4:03 pm

    שהביצוע בצרפתית הוא טוב יותר מזה שבאנגלית
    משום מה הצרפתית נשמעת הרבה יותר טוב ללא קשר אם מבינים את המילים או לא. באנגלית משום מה השיר נשמע פחות מלנכולי ומרגש.
    מה שאולי מצדיק את הטענה שהצרפתית היא שפה רומנטית יותר מהאנגלית.
    אגב ארדי ביצעה את השיר גם בספרדית בגרמנית ובאיטלקית אבל אין לי מושג איך הפזמון נשמע בהם.

  • הילה  On פברואר 16, 2009 at 9:38 pm

    כולכם מוזמנים להופעה של השנסוניירים בתמונע
    ב 25/2 בשעה 22:30 עם מיטב השנסון הצרפתי. הפעם הם מארחים את אשת היחצ הילה קומם, שהיא פרנקופילית ידועה, ואף כתבה נובלה על פאריז , עליה נכתב ברשימות אלו
    http://www.notes.co.il/eshed/34098.asp
    והנה הילה שרה שאנסון לאהובה ביום החתונה
    http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=2173378

  • אביטל לוי  On פברואר 16, 2009 at 11:29 pm

    משום מה, בשיר המסויים הזה הביצוע העברי עולה על המקור הצרםתי, לטעמי. אהבתי שבנוסח העברי
    יש גם קריצה ישראלית (ההורים לוחצים חתונה, עוזבים את השכונה ונוסעים לניו יורק וכו')
    זה מדבר יותר לקהל הישראלי ממה שהגרסא הצרפתית
    ואני חושבת שגם בימינו אפשר להזדהות עם המלים בכיף. גם היום, כמו לפני 30 שנה, מי שלבד מרגיש לבד, ושלא יספרו לכם סיפורים……

  • יחזקאל  On פברואר 17, 2009 at 12:03 pm

    אולי תוציא אותן בספר שיאגד את הפוסטים הכי טובים שפירסמת כאן?

  • בריז'יט  On פברואר 17, 2009 at 11:19 pm

    מתה על שירים צרפתיים! גם אם הם בעברית!
    כן ירבו מחדשי השירים הצרפתיים.

  • ירדנה אלון  On פברואר 20, 2009 at 10:51 am

    אינני סבורה שהשיר אנכרוניסטי, כמי ששנות ילדותה עברו עליה בצרפת(עד גיל 6 לערך) ומבינה את השיר בשפת המקור הרי שבשנות נעורי המוקדמות מאוד אהבתי את השיר הזה (אלי חבל שלא הבאת גם את המילים בשפת המקור) ,מאוד הזדהתי איתו וגם היום בכל פעם כשאני שומעת אותו הוא פורט על נימים דקים במיתרי ליבי,יש בו כנות,וכנות לעולם אינה אנכרוניסטית,זהו תאור מצב קיומי של תחושת בדידות (בניגוד ללבדיות שאלה שני דברים שונים, להיות בודד זה להרגיש חוסר, זה להרגיש כמיהה למשהו או למישהו,וזהו מצב קיומי שכל אחד מאיתנו ובעיקר בגילאי העשרה חווה אותו וכאמור פראנסואז הארדי כתבה אותו בשנות העשרה לחייה,ועל כן אין זה פלא שזה עורר הזדהות עצומה בקרב בני הנוער באותה תקופה כשהוא יצא לשוק,להיות לבד לעומת זאת זה להרגיש שלם עם עצמך וזה חלק מתהליך של התבגרות ובשלות של השלמה עם עצמך מבלי להרגיש שאושרך תלוי באהבתו או בקבלתו של האחר אותך, אלה הם שלבים בחיים שרובנו עובר ולכן לעניות דעתי גם הקלאסיות של השיר הזה,הכנות שלו,הישירות העדינה שבא הכותבת מדברת על מצב קיומי, וזה כלל לא משנה אם היא יפה או לא, גם נשים יפות כמו פראנסואז הארדי יכולות לחוש בדידות וכמיהה ,לעניות דעתי הבלתי קובעת הוא נכון גם להיום ואינני סבורה שביצוע מחודש שלו מבטא געגועים רומנטיים למה שהיה פעם,תחושת בדידות בתוך ההמון היא תחושה קיומית שתמיד הייתה ותמיד תהייה גם אם יש לרובנו נטייה להיות חלק מן העדר ולהיות עד כמה שניתן חלק מהסדר החברתי הקיים שאומר לנו מה לעשות ואיך להרגיש ושחייבים בן זוג,וחייבים להתחתן וללדת ילדים,(ועם הדגש על "להתחתן נכון" כאילו בחירת בן/בת זוג היא רשימה למכולת ולא בחירת הלב,כלומר שיהיה 1.מפרנס טוב(אז רצוי אקדמאי,2. בן לאותו מעמד סוציו אקונומי, בחירת בן הזוג היא משיקולים כלכליים כלומר מיזוג של משאבים כלכליים 3.רצוי גם מאותו מוצא אתני ,מאותה דת (אחרת המדינה מענישה אותך ולא אכנס לפירוט ועוד ועוד כיוצא באלה) אולם דברים מעין אלה תמיד היו ותמיד יהיו למרות המהפכה הפמיניסטית, למרות שנשים היום יותר עצמאיות כלכלית ממה שהיו בעבר ובכל זאת נוהרות אל בית הסוהר הזוגי ונלחצות למצוא בן זוג. היום זה נעשה בגיל יותר מבוגר משהיה בעבר, אולם למרות זאת נשגב מבינתי מדוע נשים בעיקר מכניסות עצמן לסד הזה בעיקר כשהבחירה לא נעשית מתוך בחירת הלב, שכן היום יש יותר חופש לעשות זאת ולמרות זאת את החופש הזה בני אדם לא ממהרים לאמץ ובוחרים בני זוג לפי מה שתיארתי לעיל
    אז לי השיר הזה היום דווקא בא כתזכורת ,שאולי עדיף להיות לבד להתבונן בכל הנערים והנערות או הגברים והנשים שהולכים יד ביד בחוצותיה של העיר,אולם איש אינו מתאר לעצמו מה מתחולל בין כתלי הבית בארבע קירות כלומר מה שגלוי לעין ומה שסמוי מן העין, ולהרגיש טוב עם עצמי ושלמה עם עצמי על שהיום יש לי את החופש לבחור ושהבחירה תהייה בחירה של הלב ולא בחירה של כללים חברתיים
    בקיצור מה שהייתי פעם ומה שאני היום , קוראים לזה התבגרות,או בגרות או בשלות, חלק מתהליך נורמלי וטבעי,

  • מספר 666  On פברואר 20, 2009 at 11:12 am

    המקוריות בצרפתית וגם בתרגום לאנגלית.עכשיו אפשר יהיה להשוות.

  • ירדנה אלון  On פברואר 20, 2009 at 1:16 pm

    עשית לי את הסופשבוע

  • ירדנה אלון  On פברואר 20, 2009 at 2:16 pm

    עכשיו שעלו מילות השיר במקור ואני משווה לתרגום בעברית אני סבורה לעניות דעתי הבלתי קובעת ולתחושתי שהתרגום ממש מפספס את התום והכנות של המקור, יש בו ציניות שאיננה במקור
    לא שמעתי את הביצוע בעברית, ואני לא חושבת שזה יגרה אותי להקשיב בשל הפיספוס לדעתי של רוח המקור
    אז אני אשאר עם המקור ועם פרנסואז הארדי המצויינת
    דרך אגב אם כבר בפרנסואז עסקינן ובשאנסון הצרפתי כדאי להזכיר גם את פראנס גל שבתחילת דרכה הייתה בת טיפוחיו של סרג' גינזבורג הנועז מאוד לזמנו ושבזכות השיר שכתב לה בובת שעווה בובת קש התפרסמה וקטפה את המקום הראשון באירויזיון אי שם בשנות השישים כמדומני
    היא התפתחה מאוד מאז אותו שיר ואת אחד האלבומים שלה אף הקדישה לזמרת הבלוז האגדית אלה פיצ'ג'ראלד אלבום מצויין לטעמי האישי כמובן

  • מספר 666  On פברואר 20, 2009 at 4:10 pm

    הציניות הייתה מחויבת בגלל כל השנים שחלפו והעובדה ששוב איננו יכולים לקבל פזמון תמים כזה כפי שהוא.
    זה עצוב אבל זה המצב.

  • ירדנה אלון  On פברואר 20, 2009 at 4:30 pm

    אלי אני כאן מבקשת לחלוק על דעתך בנושא הזה, אינני סבורה שהציניות מתבקשת מפני שאם מתרגמים משהו צריך לתרגם אותו ולהיצמד לרוח השיר ולא לשנות את רוח השיר זה לא רק בתרגום של השיר הזה אלא בתרגומים באופן כללי,ואנחנו כבר יודעים מה תרגום קלוקל יכול לעשות ליצירה
    מאחר ואני מאוד אוהבת ספרות ילדים אני רוצה לתת דוגמא מכאן אם תשווה למשל את התרגום שנעשה לפני שנים רבות לקלאסיקה כמו הקלברי פין ותשווה אותה הן למקור באנגלית והן לתרגום החדש והנפלא שנעשה לפני מספר שנים תוכל להיוכך אני מקווה כמה התרגום הראשוני בעצם עשה עוול לרוח הספר כפי שהוא נכתב במקור
    הבאתי דוגמא זאת גם מפני שהאק פין הוא אחד מגבורי הילדות שלי וגם מפני שיצא לי להקשיב לפני כמה דקות לשיר moon river
    השיר שמלווה את הסרט ארוחת בוקר בטיפאניס שכמובן יצא עכשיו בתרגום לעברית ככה נתתי לזרם האסוציאטיבי שלי לזרום
    על כל פנים אני לא אוהבת את התרגום לעברית של שירה של פרנסואז הארדי וזה כבר באמת עניין של טעם אישי

  • בריז'יט  On פברואר 21, 2009 at 11:26 am

    בצורה הכי אובייקטיבית שבעולם ולא בגלל טעם אישי, אין בשיר העברי טיפת ציניות.
    אם היית טורחת ושומעת את הביצוע, את ההגשה ואת הטון, הרי שהוא רומנטי לחלוטין, אין בו שום ציניות. את אותן המלים, וכל שחקן מתחיל יגיד לך, אפשר להגיש בדרכים שונות והן יכולות לקבל כך מובן שונה לגמרי. במקרה הנוכחי, הביצוע העברי הרבה יותר רגיש ועצוב משל הארדי.
    כדאי לך קודם לשמוע ואז להביע דיעה.

  • מירון  On פברואר 21, 2009 at 10:44 pm

    הקשבתי, ביצוע יפה ונוגע. יש עוד שירים של יסמין אבן ברשת?

  • מספר 666  On פברואר 22, 2009 at 6:20 am

    כאן כדאי לציין שמילות השיר בתרגום לעברית של צבי קרני ללא ספק נקראות כיותר ציניות מהמקור הצרפתי.
    הציניות הזאת לא בהכרך חודרת לביצוע של יסמין אבן שאכן אפשר לפרש אותו כחסר ציניות בכלל.אבל זאת כבר השקפה אישית.
    ובתגובה למירון .כן יש עוד פזמונים של יסמין אבן ברשת. אפשר למצוא כמה דרך הקישור למעלה "נסיכת הפיות""
    http://www.notes.co.il/eshed/24275.asp

  • ירדנה אלון  On פברואר 22, 2009 at 11:31 am

    בהחלט מסכימה עם מה שאלי אשד כתב וגם ציינתי שלא הקשבתי לביצוע בעברית מפני שרק מקריאת התרגום של המילים זה לא גירה אותי להקשיב מותר לי נכון? בעצם אני לא זקוקה לרשות ולאישור לא מצא חן בעיני התרגום המילולי מלכתחילה זכותי
    בדיוק כפי שזאת זכותך לראות את התרגום ולהסתקרן זכותי לקרוא את התרגום ולא להסתקרן ולהמשיך הלאה לשמיעת הבצוע הקולי
    אני עושה מה שבא לי במסגרת האפשרויות של בחירה חופשית אני לא חיה בעולם של משטרת מחשבות וגם הצלפות מילוליות לא ממש מושכות את ליבי סאדו-מאזו זה ממש לא הקטע שלי
    בפעם הבאה שאת מתייחסת לתגובות שלי הואילי לקחת זאת בחשבון,זאת פעם אחרונה שאני עונה גם למגיב/ה אנונימי שהוא/היא מצליפנים מילוליים רוצה להתדיין אין בעיה רק תבחרי ותשקלי את הסגנון
    מבחינתי סוג כזה של דיאלוג לא בא בחשבון בעיקר אם הוא בא ממגיב/ה שמסתתר תחת זהות בדוייה

  • בריז'יט  On פברואר 22, 2009 at 12:21 pm

    בכל המלל הזה, לא התיחסת עניינית במילה אחת למה שאמרתי. אני מבינה מזה שאת מסכימה איתי…

  • ירדנה אלון  On פברואר 22, 2009 at 6:26 pm

    בעיות בהבנת הנקרא, ולא שלי' כתבתי שאני מסכימה עם מה שאלי אשד כתב בתגובתו האחרונה לשניינו/שתיינו ולא איתך תהיה מי שתהיה
    וגם נימקתי מדוע,אבל אני לא לוקחת אחריות על הבנתם או אי הבנתם של מי שקורא את מה שאני כותבת בעיקר לא לוקחת ברצינות כשזה בא ממקום קנטרני וכולו נועד לפרובוקוציה ולא למשם הדיון וזוהי תגובתי האחרונה אלייך,את/ה יכולה לכתוב מה שאת/ה רוצה ולחלק ציונים כאוות נפשך, רק תזכר/י שסגנון כתיבה הוא כמו טביעת אצבעות ככל שתכתב/י יותר כך אפשר יהיה לגלות את דמותך מתחת לזהות הבדוייה "בריז'יט"ויש לי כבר אי אלו השערות ("ההתבטאות"בכל המלל הזה" לא מעידה על רצון לדון בדברים או בנושאים שהעליתי בתגובותי למשל עד כמה צריך התרגום להיות דומה ונאמן לרוח המקור ולא רק במקרה הזה אלא באופן כללי,נראה אותך מרים/מה את הכפפה בנושא זה

  • בריז'יט  On פברואר 22, 2009 at 6:54 pm

    תהיי בריאה.

    לא מתכופפת/ף ולא מרימה/ם כלום
    אם משעמם לך עד כדי כך חפשי קורבנות אחרים לנג'ז להם

  • יאיר גולדמן  On פברואר 23, 2009 at 12:14 am

    ירדנה ובריז'יט תפסיקו לריב ולהתווכח:)
    אין לכן סיבה, השיר יפה גם בעברית גם בצרפתית
    ובכל שפה יש לו יופי אחר ואופי אחר
    אני אוהב את שניהם במידה שווה
    וגם אתכן

  • ברי  On אפריל 15, 2009 at 3:09 pm

    ושולט…כנסו לבלוג שלי http://blog.tapuz.co.il/jetaime

  • עומר  On יוני 16, 2012 at 11:52 am

    שלום אלי (ניסיתי למצוא דרך ישירה יותר ליצירת קשר, אך כשלתי),

    אמש פורסם ב"תרבות וספרות" של "הארץ" תרגומי לשירה של פרנסואז ארדי, לרגל יובל לצאתו (ביוני 1962). אפשר לקרוא את התרגום, יחד עם קטע קצר שהוספתי לשם הידע הכללי (מתוך מאמר שלם שנגנז – אם תשלח לי את כתובת הדוא"ל שלך, אוכל לשלוח לך אותו. אני סבור שתמצא בו עניין), בקישור הזה – http://www.haaretz.co.il/literature/safrut/print/1.1732282

    עם זאת, מאחר שבאתר "הארץ" נסרק התרגום ללא ניקוד, אני מצרפו כאן:

    הו, נערים ונערות / פרנסואז ארדי
    מצרפתית: עומר ולדמן

    הוֹ, נְעָרִים וּנְעָרוֹת בְּגִילִי
    שׁוֹטְטִים כָּךְ, בָּרְחוֹב, בְּזוּגוֹת.
    הוֹ, נְעָרִים וּנְעָרוֹת בְּגִילִי
    מֵיטִיבִים לִהְיוֹת בְּלִי דְּאָגוֹת.

    הָעֵינַיִם צוֹלְבוֹת,
    יָד בְּיָד תְּשֻׁחַר
    כָּךְ, לִקְרָאת אַהֲבָה,
    לְלֹא חִיל הַמָּחָר.

    אַךְ אֲנִי בִּלְבַדִּי,
    הָרְחוֹב בּוֹ יִכְאַב.
    אַךְ אֲנִי בִּלְבַדִּי,
    אִישׁ אוֹתִי לֹא יֹאהַב.

    כָּל יָמַי אֲחוּדִים
    בְּאַפְלוּת תּוֹקְפָנִית;
    בְּלִי שִׂמְחָה, אֲבוּדִים.
    אָדָם לֹא יִלְחַשׁ אַהֲבָה בְּאָזְנִי.

    הוֹ, נְעָרִים וּנְעָרוֹת בְּגִילִי
    כָּךְ שׁוֹזְרִים עֲתִידוֹת בְּקִרְבָה.
    הוֹ, נְעָרִים וּנְעָרוֹת בְּגִילִי
    כְּבָר יוֹדְעִים מַה תֹּאמַר אַהֲבָה.

    כָּל יָמַי אֲחוּדִים
    בְּאַפְלוּת תּוֹקְפָנִית;
    בְּלִי שִׂמְחָה, אֲבוּדִים.
    מָתַי הַחַמָּה כְּבָר תַּרְאֶה בִּי פָּנִים?

    כְּמוֹ נְעָרִים וּנְעָרוֹת בְּגִילִי,
    בְּקָרוֹב אֵדַע רַז אַהֲבָה.
    כְּמוֹ נְעָרִים וּנְעָרוֹת בְּגִילִי,
    אֶתְהֶה עַל קִרְבָתָהּ שֶׁל קִרְבָה.

    כָּךְ, בְּעַיִן צְלוּבָה
    וּבְיַד-אֵין-חוֹוֶה,
    לִבִּי, לֶב מְשׁוּבָה,
    יְהֵא לֶב הָהוֹוֶה,

    אֲשֶׁר בּוֹ לֹא אָחוּשׁ
    עוֹד בִּכְאֵב הָרְחוֹב;
    לֵב אֲשֶׁר מִישֶׁהוּ
    עוֹד יֵדַע לֶאֱהֹב.

  • מספר 666  On יוני 16, 2012 at 11:59 am

    אתה מוזמן לשלוח
    ל
    elieshe@zahav.net.il

  • עומר  On יוני 16, 2012 at 12:01 pm

    תודה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: