טבעה של התשוקה

 

מהבלוג של מיצי

סיפור אהבה ותשוקה בצורת פואמה.הבודקת את השאלה מה בעצם מעורר תשוקה בין גברים מסויימים ונשים מסויימות ?

דוד להמן (1948-), משורר, מבקר ועורך אמריקני משמש זה שנים כעורכה של האנתולוגיה האמריקנית השנתית מיטב השירה האמריקנית. כמו כן ערך את האנתולוגיה ספר אוקספורד לשירה אמריקנית (2006). זכה בפרסים ובמענקים רבים. משמש כמרצה בניו סקול בניו יורק.

השיר תורגם בידי גיורא לשם והתרגום רואה אור לראשונה באתר זה.

 

על טבעהּ של התשוקה

 

מאת דוד להמן

תרגם גיורא לשם

1
בָּעוֹלָם, אָמַר הַפְּרוֹפֶסוֹר הַזָּקֵן שֶׁלִּי לְפִילוֹסוֹפְיָה, יֶשְׁנָם בְּנֵי־אָדָם
מִשְּׁנֵי סוּגִים: אֵלֶּה שֶׁמְּחַלְּקִים כָּל דָּבָר לִשְׁנַיִם
וְאֵלֶּה שֶׁלֹּא. בַּאֲרוּחַת־הָעֶרֶב הַחֲגִיגִית דִּבְּרָה גָּ'אנִיס

עַל מַחְשְׁבִים. שֶׁל י.בּ.מ. גַּבְרִיִּים, אָמְרָה. מֶקִינְטוֹשִׁים
הֵם נָשִׁיִּים. זֶה בְּדִיּוּק מַה שֶּׁאוֹמְרִים אֲנָשִׁים רַבִּים
עַל אֳמָנוּת וְטֶבַע, אָמַר בַּעֲלָהּ, דּוֹן. אַתֶּם בֶּאֱמֶת

מַאֲמִינִים בְּכָךְ, שָׁאַל מָארְק. אֲנִי מִתְכַּוֵּן, הַאִם צָרִיךְ לְכַנּוֹת
הוּרִיקָנִים בִּשְׁמוֹת נָשִׁים, כִּבְיָמִים עָבָרוּ, וְהַאִם בְּנִיָּתָהּ שֶׁל עִיר
הִיא הַמַּעֲשֶׂה הַגַּבְרִי הַצָּרוּף, טֶבַע שֶׁהֻכְנַע בִּידֵי מְשָׁרְתֵי אַפּוֹלוֹ הַחוֹגְגִים!

2
טֶבַע, לְפִיכָךְ, הוּא הַהִתְפָּרְצוּת הַגְּדוֹלָה – מַבּוּל, רְעִידַת־אֲדָמָה,
נַחְשׁוֹל גֵּאוּת, הַר־גַּעַשׁ – שֶׁקּוֹטַעַת אֶת אֲלִיפוּת הָעוֹלָם
וּמֵרִיצָה אֶת הַגְּבָרִים אֶל מְכוֹנִיּוֹתֵיהֶם וְאֶל חֶזְיוֹנוֹתֵיהֶם הַפְּרָטִיִּים

עַל מַפָּלִים נִשְׂגָּבִים בְּרֵאשִׁית הַמֵּאָה הַתְּשַׁע־עֶשְׂרֵה כַּאֲשֶׁר אָדָם
הָיָה יָכוֹל לָחוּשׁ אֶת עַצְמוֹ לְבַדּוֹ בְּעוֹלָם רוֹחֵשׁ טוֹב שֶׁאֱלֹהָיו
לֹא הָיָה מֵטִיף־בַּשַּׁעַר כָּל־יָכוֹל כִּי אִם פֶּרֶץ דִּמְיוֹן

הַמְסֻגָּל לַכֹּל. טֶבַע הוּא פֻּרְעָנוּת שֶׁמַּדְבִּירָה אֶת הָאָדָם תַּחְתֶּיהָ
בְּאֵימָה אַךְ מוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ אֶל קִרְבָּהּ, וְהוּא זוֹחֵל אֶל קְצֵה
הַקֶּנְיוֹן, אוֹחֵז בְּיָדָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה שֶׁהוּא אוֹהֵב.

3
הַחֻקִּים הֶחָלִים עַל מְשֻׁלָּשִּׁים שְׁוֵי־שׁוֹקַיִם אֵינָם יַשִּׂימִים
בְּאָדָם, חַוָּה וְיֶלֶד. הַפְּרוֹפֶסוֹר לְמָתֶמָטִיקָה הוּא אֶחָד
מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַמְאֹהָבִים בְּאוֹתָהּ הָאִשָּׁה. הַשֵּׁנִי הוּא בְּנוֹ

מִפִּילֶגֶשׁ קוֹדֶמֶת. בִּשְׁנֵיהֶם אֵין פַּחַד.
הֵם יוֹדְעִים שֶׁהַטֶּבַע אִשָּׁה, יַעַר עוֹלֶה בָּאֵשׁ
שֶׁאֵינֶנּו יָכוֹל לְהַפְסִיק לִבְעֹר. הַמַּטָּרָה אֵינֶנָּה לְכַבּוֹת אֶת הָאֵשׁ

כִּי אִם לְהָנִיחַ לָהּ לִבְעֹר. הָרִקּוּד מִסָּבִיב לָאֵשׁ נִמְשָׁךְ
כָּל הַלַּיְלָה, וְהַזּוּג הַמְנַצֵּחַ הוּא הַצּוֹנֵחַ
אַחֲרוֹן בְּלֵאוּת וּמְמַמֵּשׁ אֶת אַהֲבָתוֹ.

מאת ג'ניפר סקוט

4
רָאִיתִי אוֹתָהּ הָעֶרֶב בַּשֵּׁנִית. הָיוּ לָהּ פְּנֵי הָאִשָּׁה
בַּעֲלַת הַשֵּׂעָר הַקָּלוּעַ לְיַד שֻׁלְחַן־הַכְּתִיבָה בַּסִּפְרִיָּה הַצִּבּוּרִית,
בַּמָּקוֹם שֶׁעָבְדָה בְּטֶרֶם הִתְבַּגְּרָה וְלִפְנֵי שֶׁעָקַרְתִּי לְמָקוֹם אַחֵר.

כַּאֲשֶׁר קָרַבְתִּי אֵלֶיהָ יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין עַד כַּמָּה הָיְתָה צְעִירָה – אוּלַי בַּת 17,
גִּילֵנוּ בְּעֵת פְּגִישָׁתֵנוּ. קָרָאתִי אֶת "עוֹד תִּזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ"
וְהִיא בָּאָה אֵלַי, מֵבִיאָה לִי עֲרֵמַת סְפָרִים עַל הֶמִינְגְּוֵיי,

וְהֵנִיחָה לְיָדָהּ לְהִשְׁתָּהוֹת עַל יָדִי, מִשְׁתַּפְשֶׁפֶת בְּאַקְרַאי.
שְׁנֵינוּ לֹא הֵבַנּוּ אֶת טִבְעָהּ שֶׁל תְּשׁוּקָתֵנוּ,
פְּרָט לְכָךְ שֶׁהָיְתָה הֲדָדִית. בּוּרוּתֵנוּ הֵזִינָה אֶת הַבְּעֵרָה.

5
בַּיָּמִים הַהֵם הִרְשׁוּ לְךָ לְהָבִיא נַעֲרָה לְחַדְרְךָ בַּמְּעוֹנוֹת
פַּעֲמַיִם בְּחֹדֶשׁ, בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִשֶּׁבַע בָּעֶרֶב עַד אַחַת
לִפְנוֹת בֹּקֶר. הָאוֹרוֹת הָיוּ מְכֻבִּים, אַךְ הָאָבָק עַל חַלּוֹנִי

לָכַד אֶת בָּהֳקוֹ שֶׁל פָּנָס־רְחוֹב וְאֶת בָּבוּאָתוֹ שֶׁל שֶׁלֶט
נֵיאוֹן חֲטִיפֵי סוּאִי. מַשַּׁב־רוּחַ דִּמְיוֹנִי הֵרִים אֶת חֲצָאִיתָהּ
וְהִיא חִיְּכָה, מֵנִיחָה לִי לִרְאוֹת. "אַתָּה יוֹדֵעַ, אֶפְשָׁר לְסַלֵּק
אוֹתְךָ בְּשֶׁל כָּךְ." הָיוּ לָהּ תֵּיאוֹרְיוֹת: הִיא הָיְתָה קָתוֹלִית, אֲנִי יְהוּדִי.
הִיא הִתְבַּיְּשָׁה בְּשָׁדֶיהָ, אֲנִי הִתְגָּאֵיתִי בְּשִׁירַי.
הַנִּגּוּדִים הָיוּ מְפַתִּים בְּאוֹר הַבֹּקֶר הַמֻּקְדָּם.

6
יֶשְׁנָם מִי שֶׁמִּתְעַקְּשִׁים שֶׁכָּל הַהֶבְדֵּלִים זוּלַת
הַבִּיּוֹלוֹגִיִּים הֵם קַלֵּי־עֶרֶךְ וְכָל הָעֶמְדוֹת הַקָּטְבִיּוֹת
בֵּין אַפּוֹלוֹ וּדְיוֹנִיסוֹס, טֶבַע וְתַרְבּוּת וְכוּלֵי,
הֵן רַגְשָׁנִיּוֹת וּמְסֻלָּפוֹת, מִשּׁוּם שֶׁהֵן נוֹגְעוֹת
רַק בַּגֶּבֶר וּבָאִשָּׁה, בְּהַזְנִיחָן אֶת הַשְּׁלִישִׁי הַמְהַלֵּךְ תָּמִיד
לְצִדָּם. הַמִּסְתּוֹרִין הַגָּדוֹל הוּא זְמַן וְאֵיךְ אִבַּדְּנוּ אוֹתוֹ

וְאֵינֶנּוּ מְסֻגָּלִים לְהַחֲזִירוֹ, אֵינֶנּוּ מְסֻגָּלִים לְהָמִיר זִכָּרוֹן בִּפְעוּלָה,
אֶת הַנַּעֲרָה חֲטוּבַת הַשָּׁדַיִם בַּסִּפְרִיָּה הַצִּבּוּרִית, בְּקשִׁי
לִזְכֹּר אֶת הַפָּנִים בַּתַּצְלוּם, אֶת הַגּוּף שֶׁמִּתַּחַת לְגוּפִי.

7

Desire - View # 1

פסל מאת רומו

הָאָדָם הַקַּדְמוֹן לֹא הָיָה מְנֻכָּר מֵעֲמָלוֹ
אוֹ שֶׁהָיָה שָׁרוּי בְּמִלְחֶמֶת־תָּמִיד עִם עֲמִיתָיו הַיּוֹנְקִים.
הֵם נִלְחֲמוּ עַל אִשָּׁה שִׁגְרָתִית בְּבָּר שִׁגְרָתִי,

כְּאִלּוּ אֵין מַמָּשׁ בְּמוֹרָא הַמָּוֶת. הַשּׂוֹרֵד זוֹכֶה בָּהּ.
הִיא מְשֻׁכְנַעַת שֶׁהוּא הֵצִיב אוֹתָהּ עַל כַּן כְּדֵי
לְהָצִיץ מִתַּחַת לַחֲצָאִיתָהּ: פַּעַם פְּרוֹפֶסוֹר, תָּמִיד סוֹטֶה.

בְּמִצְחֲקֵי הַזּוּג בַּמִּטָּה מִתְבּוֹנְנִים אִמּוֹ וְאָבִיו,
אִמָּהּ וְאָבִיהָ, וְהַמַּרְקִיז דֶּה סָאד.
עַל מִשְׁמֶרֶת הַבֵּן, הַיָּשֵׁן בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, נִצָּבִים מַלְאָכִים.

8
בְּמַחֲנֵה הַקַּיִץ, הַנַּעֲרָה יוֹדַעַת שֶׁבֵּן־זוּג, יִהְיֶה
בִּלְתִּי מַקְסִים כְּכָל שֶׁיִּהְיֶה, עָדִיף עַל אֵין־בֵּן־זוּג,
וּלְפִיכָךְ הִיא מַסְכִּימָה לִרְקֹד אִתּוֹ, סְלוֹאוֹ, וָלְס מְגֻשָּׁם,

וְכַאֲשֶׁר הָעִנִּוּי מִסְתַּיֵּם, וְגוּפוֹתֵיהֶם נִפְרָדִים,
הוּא מְזֻעְזָע מִמַּרְאֵה עֵינָיו: "שִׂמְלָתֵךְ מְדַמֶּמֶת."
הַנַּעַר הוֹפֵךְ לְגֶבֶר כַּאֲשֶׁר תְּשׁוּקָתוֹ מְסִיטָה אוֹתוֹ

מִחֶרְדָּתוֹ, וְאֵין הוּא מְסֻגָּל עוֹד לַעֲמֹד בִּפְנֵי הַחֲזָרָה אֶל רַחְמָהּ
לַמְרוֹת שֶׁזֶּה נֶחֱרָז עִם מָוֶת בְּכָל נֶקֶב. הַשִּׂמְלָה
מֻלְבֶּשֶׁת עַל מְנַת שֶׁתּוּסָר, הַמִּטָּה מוּצַעַת עַל מְנַת שֶׁתִּסָּתֵר.

9
לָמָּה, אֵפוֹא, מְלֵאָה הָעִיר הַזֹּאת בִּגְבָרִים חַרְמָנִים, הַיּוֹצְאִים מִגִּדְרָם
לִבְגֹּד בִּנְשׁוֹתֵיהֶם, וְנָשִׁים בּוֹדְדוֹת, שֶׁזֶּה מִכְּבָר לָמְדוּ
לוֹמַר לֹא לִמְחַזְּרִים עַקְשָׁנִים? אִם הַצֶּדֶק עִם
יוֹעֲצֵי הַמִּין, כָּל חַוָּה מְגוֹנֶנֶת עַל עַצְמָהּ מִפְּנֵי תְּשׁוּקָתָהּ
בָּהּ בָּעֵת שֶׁהִיא מְנַסָּה לְהָפִיג אֶת חֶרְדָּתוֹ שֶׁל אָדָם. אִם הַצֶּדֶק עִם
פַּיְטָנֵי הַמִּין, שִׁחְלוּף נוֹזְלֵי הַגּוּף הוּא תּוֹצָאָה
שֶׁל צִמָּאוֹן טִבְעִי, וְאַהֲבָה הִיא הַשִּׂמְחָה הַשַּׁתְקָנִית
הַנִּמְשֶׁכֶת עַד גְּוִיעָתָהּ, וּבְנֵי־הַזּוּג עוֹצְמִים אֶת עֵינֵיהֶם,
לֵאִים, לֹא מִתְבּוֹשְׁשִׁים, עֵירֹמִים וִישֵׁנִים מַחֲמַת שְׁעָתָם בְּצַוְתָא.

 

עוד תרגומים של גיורא לשם

הקיסר והחבצלות

האסטרונום 

פסל מאת רומו 
 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: