אלונה דניאל ועדר הזאבים

חיים מזר יוצא למסע ארוך בשלג ובכפור ,  לאי שם בעומק ניבכי עולמה הסיוטי  והמצמרר של היוצרת –זמרת אלונה דניאל ואל שורשיה הרוסיים כפי שתוארו בתקליטה השני מ-1992" זאבים "  אלבום שאת קליפ  שיר הנושא עבורו צילמה דניאל בעת ביקורבמוסקווה.

זהו החלק הראשון מסדרה של שני מאמרים על אלונה דניאל .

זאבים

מילים ולחן: אלונה דניאל

ביצוע:אלונה דניאל

בכפרים הרחוקים כלבים מייללים
כשלאור הכוכבים אנחנו מטיילים
איזו חבורה נחמדת,לא להתקרב
אף אחד עוד לא הצליח לביית זאב

איש לא בא בקצה היער לחפש חברה
שם דולק ירח,מנורת החקירה
את הליטופים השאירו לכלבי השמירה
כי את כף ידו לא תקבלו בחזרה

עדר זאבים לא יודע פחד
אנו רגילים לצוד את הצייד
אף על פי שזאבים הולכים ביחד
הזאב הוא לא חבר של אף אחד
צמרות עצים שורטות את השמיים
אנו מתחתם עכשיו כי אין ברירה
שלח את הבדידות שלך על פני המים
היא תמיד תשוב אלייך בחזרה

והנה עוד אחד שמסתלק ולא חוזר
הנה עוד כוכב נפל מתחת לגדר
מי שחי לבד,אוכל לבד ומת לבד
את נפילתו לא יחלק עם אף אחד

עדר זאבים…

מי הם הזאבים?

מאת חיים מזר

 

"זאבים " השיר המרכזי בתקליטה השני בשם זה  של אלונה דניאל מ-1992   הוא שיר חידתי.

 לא ברור מי הם הזאבים.מאין הם באים ולאן הם הולכים? לא ברור האם הם בבחינת משל למה שהוא אחר ואם כן למה? ביטויים שמופיעים בשיר כמו מנורת החקירה, כלב שמירה, יכולים לרמוז על הישימון הסיבירי וחדרי חקירות של הק.ג.ב. באם זה כך אפשר להבין זאת על רקע מוצאה של אלונה דניאל-רוסיה. אם פירוש זה הוא נכון אפשר לראות בשיר שני רבדים.רובד אחד הוא הסיפור המתואר מבחינה טקסטואלית ,דרך הפשט.רובד שני ,יציאה מתוך הנרטיב למה שהוא אחר,דרך הדרש. נדבך על גבי נדבך,כתיבה שהיתה אופיינית לזמר המחאה הרוסי ולדימיר ויסוצקי.

יתכן גם שסיפור הזאבים הוא סיפור אישי של הכותבת שיש לו אולי גם נגיעה לקרובים אליה.מבחינת האמירות הצפונות בשיר יש בו מימד אקלקטי. השיר בנוי במבנה של שני בתים בני ארבע שורות כל אחד,פזמון חוזר בן שמונה שורות, בית בן ארבע שורות ופזמון חוזר.

בית ראשון:

בכפרים הרחוקים כלבים מייללים
כשלאור הכוכבים אנחנו מטיילים
איזו חבורה נחמדת,לא להתקרב
אף אחד עוד לא הצליח לביית זאב

זהו בית בעל אופי תיאורי.נוף מרוחק ומקפיא ושמיים בהירים. למרות שמוזכרים כפרים אין שום התייחסות לבני אדם. ההתייחסות היא כלפי בעלי חיים. כלבים וזאבים. הכלבים קרוב לוודאי קשורים ברצועות למלונות. אין הם חופשיים.האם מסיבה זו הם מייללים? והזאבים? מתוך הנאמר בשורה השלישית "איזו חבורה נחמדה" נראה שהחבורה היא במצב רוח מרומם. בשורה השניה הזאבים מדברים בגוף ראשון רבים.מקורה של השמחה היא בביטחון העצמי שלהם."אף אחד עוד לא הצליח לביית זאב".ישנה כאן הנגדה לכלבים שאותם כן ניתן לביית.

בית שני:

איש לא בא בקצה היער לחפש חברה
שם דולק ירח,מנורת החקירה
את הליטופים השאירו לכלבי השמירה
כי את כף ידו לא תקבלו בחזרה

בית זה מוקדש כולו לכלבים ואלה כלבים מאוד מסויימים. אלה כלבי שמירה.על מה הם שומרים? תשובות אפשריות הן בסיס צבאי או מחנה מעצר. תיאור המקום הולך ומתמקד מהמבט הפנורמי של קצה היער עד למגע עם הכלבים. קצה היער,מקום מבודד ומרוחק כמו הכפרים הרחוקים בבית הראשון. השמים נקיים מעננים שהרי הירח דולק.על פניו הכוונה היא לירח מלא המאיר את פני השטח,אבל המילה דולק יכולה לקבל פירוש נוסף.מי שהוא הדליק אותו.לא צבע הכסף האפרורי המקובל שלו. האם זה נעשה בזדון? בדרך של הנגדה, באותה שורה מוזכרת מנורת החקירה .מנורה אחת עם אור בוהק ונקודתי. מעין צילום תקריב לעבר הנחקר או החוקר בלי לראות את פניהם. אין שום התייחסות לנחקר ספציפי. מי שמנסה להתקרב לאותו מחנה וללטף את כלבי השמירה מסתכן בנפשו. הכלבים ינגסו בידו ויקרעו אותה לגזרים. היללות שהוזכרו בבית הראשון הן יללות הרעב של הכלבים. אותו אחד או אלה המענים את האלמוני או האלמונים, מענים גם את כלבי השמירה בכך שאינם מספקים להם מזון .ההרעבה נועדה להפוך אותם לקטלנים ולמנוע מכל מי שנמצא מחוץ למחנה,כל ניסיון להתקרב.

פזמון חוזר:

עדר זאבים לא יודע פחד
אנו רגילים לצוד את הצייד
אף על פי שזאבים הולכים ביחד
הזאב הוא לא חבר של אף אחד
צמרות עצים שורטות את השמיים
אנו מתחתם עכשיו כי אין ברירה
שלח את הבדידות שלך על פני המים
היא תמיד תשוב אלייך בחזרה


הפזמון החוזר מתייחס כל כולו לזאבים. ההתייחסות אליהם היא ברמה הקבוצתית וברמת הפרט.השורה הראשונה מתייחסת לזאבים בגוף שלישי רבים ובשורה השניה בגוף ראשון רבים.התייחסות בשורה השישית היא בגוף ראשון רבים. בשורה השביעית ובשורה השמינית ההתייחסויות הן בגוף שני יחיד. הזאבים אמנם פועלים כקבוצה ,אבל אין ביניהם אינטראקציה וכפי שזה נאמר בשורה הרביעית " הזאב הוא לא חבר של אף אחד.השורות השישית והשביעית מתארות תמונה פסטורלית,עצים אשר אמיריהם גבוהים, חזרה ליער שבבית השני.האם הזאבים הם בקצה היער או בתוכו? האם זה נכפה עליהם מכוחה של איזו שהיא מציאות ? לא ניתן לכך שום הסבר. בשורה השביעית נאמר "שלח את הבדידות שלך על פני המים".משפט הנשען על ביטוי שלקוח מעולמה של היהדות האומר "שלח את לחמך על לחמך על פני המים". מתוך מטרה שמישהו ימצא את השולח וינסה ליצור איתו קשר.בשיר זה נשלחת הבדידות.הזאב למרות המסגרת העדרית שלו הוא בודד.זאב בודד.אבל בסופו של דבר אין נמען. הבדידות חזרה לבעליה.

בית שלישי:

והנה עוד אחד שמסתלק ולא חוזר
הנה עוד כוכב נפל מתחת לגדר
מי שחי לבד,אוכל לבד ומת לבד
את נפילתו לא יחלק עם אף אחד

בית זה מתאר בצורה בוטה לאן מובילה הבדידות.הבודדים נופלים זה אחר זה. ההמחשה היא באמצעות תיאורם של כוכבים נופלים,תופעה אסטרונומית של גרגרי אבק הנכנסים לאטמוספירה,מתלהטים בשל החיכוך ובסופם נשרפים. תופעה אסטרונומית נוספת היא גשם של מטאורים.ישנן תקופות במהלך השנה בהן חודרים מאות גרגרי אבק לאטמוספירה ורובם נשרפים אחד אחרי השני. בהתחלה הבזק אור גדול ולאחר מכן כלום. התקשורת המינימלית שבין הזאבים המשוטטים סופה שהיא נעלמת והבדידות הופכת לנחלתו של כל זאב באשר הוא. לזאב הבודד אין עם מי לחלוק את הבדידות לאיזה שהוא ביחד. כפי שזה נאמר בשורה האחרונה" היא תמיד תשוב אליך בחזרה". והסיבה- בשורה השלישית "מי שחי לבד,אוכל לבד ומת לבד".ביטוי ישראלי למהדרין .ביטוי זה יחד עם הביטוי הקודם הנשען על המקורות היהודיים מעידים על התערותה אולי השלמה  של המחברת בחברה הישראלית ולכאורה על יכולתה להשאיר את כל הסיוטים שתיארה בפזמון מאחוריה.

 

ראו גם

קליפ הפזמון "זאבים "

אלונה דניאל בויקיפדיה
אלונה דניאל במומה

האתר של אלונה דניאל

ראיון עם אלונה דניאל
אלונה תשיר לנו סולו
אלונה דניאל חוזרת בתוכנית של ערוץ 2

מרוסיה בדיכאון

רוסי לבן : אלונה דניאל על זו'ל ורן

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תמוז  ביום מרץ 15, 2009 בשעה 11:46 am

    המשך החיבור שלה ליובל מסנר לאחר שהורשע לא מחמיא לה

  • ערן  ביום מרץ 19, 2009 בשעה 10:42 pm

    יובל אמנם הורשע, אבל המקרה היה גבולי .
    ומורכב מבחינה משפטית. ישנן אפילו שמועות שהוא הופלל על ידי הבחורה כנקמה על נטישתה על ידו.

    מעבר לכך, יובל ואלונה היו חברים ותיקים, יפה שהיא נאמנה לו. חוץ מזה, הוא אמן מוכשר, וגם את זה אסור לשכוח

  • מספר 666  ביום מרץ 22, 2009 בשעה 6:58 am

    אלונה דניאל היא אחת היוצרות הבולטות שאותן הביאה לנו העלייה הרוסית. וזכרה של רוסיה ושל התרבות הרוסית על כל הגדולה שלה וגם האימה הקיומית שלה וממנה נשאר טבוע עמוק ביצירתה לפחות זאת המוקדמת יותר.
    אלא שדווקא פזמונים אלו שלה העוסקים ברוסיה ובעזיבתה לא זכו להצלחה בישראל המזרח התיכונית שרוסיה האירופית היא ממנה והלאה בהשוואה לשירים מקומיים יותר כמו "על גגות תל אביב".

    הדיסק השני של אלונה דניאל"זאבים " העוסק ברוסיה ובעזיבתה נתקל בקבלת פנים קרירה מהקהל והביקורות נכשל כישלון חרוץ מסחרית והיוצרת המאוכזבת השתתקה ולא הוציאה דיסק חדש עד לאחרונה ממש כאשר הוציאה לבסוף דיסק שלישי לאחר שנים של שתיקה יצירתית.
    מבקר הפזמונים של האתר חיים מזר שאינו מקבל את חוות הדעת המבטלת הכללית על שירי אותו דיסק עסק כבר במאמר קודם בפזמון המרכזי של אותו דיסק "זאבים ".

    וכעת הוא חוזר בחלק השני של סדרת מאמרים על אלונה דניאל לשני פזמונים נוספים מאותו הדיסק שהם לכאורה הניגוד האחד של השני "מוסקבה "המתאר את העבר הרוסי המצמרר ואל "קוטב הבננות " המתאר את ההווה הישראלי הלכאורה ( אבל רק לכאורה ) הקל יותר.
    ראו
    ממוסקבה באימה :חוויות ההגירה עלפי אלונה דניאל
    http://www.notes.co.il/eshed/54356.asp

  • עמיקם  ביום אפריל 4, 2009 בשעה 1:19 pm

    תמיד היו לה קליפים מוזרים.
    ללא ספק הדמות הבולטת בעולם המוזיקה בתחילת שנות התשעים אשר מוצאה מהעלייה המבורכת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: