הפה השלישי של אליהו על הרב יוסף זונדל מסלנט

 

 

ישראל סלנטר הצעיר עוקב אחרי הרב יוסף זונדל מסלנט במעקב שיביא ליצירת תנועת המוסר ולשינוי פניה של היהדות.

 

הרב  יוסף זונדל מסלנט הוא הבעש"ט של המתנגדים

אימרה חסידית 

 

לרגל חג הפסח ובמלאת מאה 70 שנה לעלייתו של  סב -סבו של סבי  הרב  יוסף זונדל מסלנט האב המייסד של תנועת המוסר ומנהיג הקהילה הפרושית בירושלים , בכסלו תשס"ט מלאו 170 שנה בדיוק לעלייתו של הרב יוסף זונדל מסלנט לעיר הקודש ירושלים  בתאריך ח בכסלו תקצ"ט.) . 

 הרב יוסף זונדל מסלנט ידוע הודות לכמה דברים :

 כאב המייסד של תנועת המוסר הליטאית הנחשבת לתנועה הדתית-הרעיונית  החשובה ביותר שקמה ביהדות במאות  השנים האחרונות ,  שתלמידו ישראל סלנטר אירגן אותה בהשראתו ועל פי רעיונותיו..ויוסף זונדל מסלנט שימש בתנועה זאת כדמות המופת שאת מעשיו לומדים ומהם מסיקים מסקנות לגבי הדרך המוסרית  שבה צריך האדם ללכת. .

 מה שידוע פחות הוא שיוסף זונדל מסלנט היה מנהיג  בכיר של הקהילה הפרושית  בירושלים .. אחריו חתנו  הרב שמואל סלנט היה  הרב הראשי  המפורסם  של האשכנזים בירושלים   במשך כ70 שנה שיא עולמי של כל הזמנים  באורך זמן מנהיגות שאין לו תקדים   או המשך חוזר ובוודאי בעיר מסוכסכת ומלאה מאבקים פנימיים  כמו ירושלים.

 

אני הנין של נינתו  של הרב יוסף זונדל ובכתבה זאת  אסקור כמה  מסורות המשפחתיות שיש אצלנו על חייו ולוקטו בידי . סבי  המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן  שנקרא על שמו והושפע ממנו מאוד חיבר  שני ספרים  עליו ועל חתנו שמואל סלנט "שמואל בדורו " ו"מיקירי ירושלים " . ואשווה אותם עם  הממצאים החדשים של ד"ר אריה מורגנשטרן שגילה שפעילותו של יוסף זונדל  כאחד מראשי הקהילה בירושלים שהייתה מלאה בסכסוכים ומאבקים עקרוניים שונים עם שותפים להנהגה כמו הרב ישעיהו ברדקי   והאחראים לחלוקה כמו צבי הירש להארן בניגוד לכל מה שמתואר במסורת המשפחתית.

הנה כתבה מקיפה על חייו.

 בכסלו תשס"ט מלאו 170 שנה בדיוק לעלייתו של הרב יוסף זונדל מסלנט לעיר הקודש ירושלים  בתאריך ח בכסלו תקצ"ט. ( אמנם בספרים שונים ניתנים תאריכים שונים במקצת כמו ח' כסלו תקצ"ח אך זהו התאריך המדוייק לפי המחקרים החדשים ביותר ) .  

 הרב יוסף זונדל מסלנט ידוע הודות לכמה דברים :

 כאב המייסד של תנועת המוסר הליטאית שתלמידו ישראל סלנטר אירגן אותה בהשראתו ועל פי רעיונותיו..ויוסף זונדל מסלנט שימש בתנועה זאת כדמות המופת שאת מעשיו לומדים ומהם מסיקים מסקנות לגבי הדרך המוסרית  שבה צריך האדם ללכת. .

  מה שידוע פחות הוא שיוסף זונדל מסלנט היה מנהיג  בכיר של הקהילה הפרושית  בירושלים .. אחריו חתנו  הרב שמואל סלנט היה  הרב הראשי  המפורסם  של האשכנזים בירושלים   במשך כ70 שנה שיא עולמי של כל הזמנים  באורך זמן מנהיגות שאין לו תקדים   או המשך חוזר ובוודאי בעיר מסוכסכת ומלאה מאבקים פנימיים  כמו ירושלים.

הוא גם היה מורו של נתן פרידלנדר המטיף הראשון של תנועת"חיבת ציון " שוב בהשראת רעיונותיו .

 אני הנין של נינתו  של הרב יוסף זונדל ובכתבה זאת  אסקור כמה  מסורות המשפחתיות שיש אצלנו על חייו ולוקטו בידי . סבי  המורה והסופר יוסף זונדל וסרמן  שנקרא על שמו והושפע ממנו מאוד חיבר  שני ספרים  עליו ועל חתנו שמואל סלנט "שמואל בדורו " ו"מיקירי ירושלים " . ואשווה אותם עם  הממצאים החדשים של ד"ר אריה מורגנשטרן שגילה שפעילותו של יוסף זונדל  כאחד מראשי הקהילה בירושלים שהייתה מלאה בסכסוכים ומאבקים עקרוניים שונים עם שותפים להנהגה כמו הרב ישעיהו ברדקי   והאחראים לחלוקה כמו צבי הירש להארן בניגוד לכל מה שמתואר במסורת המשפחתית.

 

תלמידו של חיים מוולוז'ין

לפי השערתי לא מצאתי עובד ה' כמוהו

הרב ישראל סלנטר .תלמיד  על יוסף זונדל מסלנט .

 הרב יוסף זונדל נולד בעירה הליטאית סלאנט בשנת 1785 לאביו הרב בנימין בינוש ,איש חסיד באורח חייו אך עני למדי.  .יוסף זונדל  היה בן נינו   של הרב אורי  ( או "אור " ) שרגא פייבוש  ( או וויבוש או פיוויש  ) אשכנזי אב בית דין וילנה  . תלמיד של המהר"ם  רבי מאיר  מלובלין , שהיה מן האשכנזים הראשונים הידועים בשמם שעלו לארץ ישראל ו לשם עלה בעקבות פרעות של חמילינצקי בליטא כיהן כמה שנים כנשיא הקהילה היהודית הקטנה בירושלים בשנת ת"ח ( 1648 )  או ת"י –תי"ג ( 1650-1653) נחשב לרב מובהק ופוסק גדול..כל המקורות מסכימים שהמודל של  אבי אבותיו שעלה לארץ ישראל כאחד מהעולים האשכנזים הראשונים לשם ,עמד תמיד לפני עיניו של יוסף זונדל מסלנט.

יוסף זונדל מסלנט למד בישיבת וולוזין אצל תלמידו של הגר"א חיים מוולוזי'ין. אז כהיום הוא נחשב לגדול תלמידיו של חיים מוולוז'ין וכתוצאה זכה לכינוי "הפה השלישי של אליהו ".

 אליהו אינו אלא הגאון מוילנה והכוונה היא שיוסף זונדל מסלנט היה גדול תלמידי הגר"א  אחרי בכיר תלמידיו חיים מוולוזי'ין. אחרי מותו של  חיים  מוולוז'ין שבמידה רבה עיצב את עולמו הוא נחשב לא רק ללמדן מובהקת ולאיש מוסר מופתי אלא לאיש העולם הגדול שהיגיע לרמה גבוהה מאוד בידיעת התורה קבלה מתמטיקה דקדוק ומדעים אחרים. ובהתנהגות מוסרית ובמידות טובות בחסידות ובפרישות.

 הוא היה ידוע כאנציקלופדיה חיה לתורת הגר"א  הדמות הנערצת עליו ביותר  למנהגיו לדרכיו ולאורחות חייו. ".

יותר טוב לצמצם במלבושים ובשאר דברים מלצמצם בספרים אשר נצרכים בכל עת .

( יוסף זונדל מסלנט )

הוא לא חיבר שום ספר,  אבל בין כתביו השאיר רשימות בהן הוא מציין סגולות לחשים ורפואות למחלות ידועות לכאבים במקרים שונים וכמו כן לימד אמנויות שונות כגון הצעות כיצד אפשר להכין  מראות של זכוכית ,סבון צבעים וכדומה .  הוא היה ידוע בניגוד לתדמית המקובלת של רב מתנגדי כאיש "סגולות " בדומה לרבנים החסידיים דווקא . בכתביו השתמרו לחשים נגד מחלת החולירע ( שאמנם לא סייעה לו עצמו ,הוא נפטר ממחלה זאת)  ,לחש נגד תולעים לחש נגד עין הרע לחש לחולים בכאבי שיניים לחש למען הולדת ילדים וכו'..

 גדולתו הלמדנית  הוכרה מיד והיציעו לו כיסא רבנות או שירות צבורי אחר אך הוא סירב להשתמש בתורה לפרנסתו בכל צורה שהיא מעולם לא ביקשת להתפרנס מן הרבנות. ובמקום זה  התפרנס בדוחק  ממסחר זעיר  של יבוא ויצוא סחורות בין   פרוסיה  וליטא.  אישתו עזרה על ידו מחנות שניהלה. .

  במסחר עסק כמה שעות ביום ואת יתר זמנו הקדיש ללימוד תורה ומוסר בבית המדרש. לעיתים קרובות היה מתבודד בחדר סגור או מטייל בשדות כשהוא ממלמל לעצמו דברי תורה. או שהיה נוסע לוולוזין להמשיך ללמוד אצל רבו חיים . לאחר פטירת חיים מוולוזין למד גם אצל הרב המפורסם  עקיבא אייגר .

על פי הסיפורים  היה נוהג  תמיד להתלבש כאחד מפשוטי העם מסתיר את זהותו גם כשעשרים אובני תורה זלזלו בו אם כי שמו כבר יצא לפניו לא היה מגלה להם את זהותו.ועל רב מתנגדי זה ישנם סיפורים רבים מימי נדודיו אלה משל היה אחד הצדיקים החסידיים  שאותם הוא מזכיר מבחינות שונות. אם כי היה אחד מבחירי יריביהם . טוב ליבו וקפדנותו המופלגת במצוות שבין אדם וחברו הפכו מאז  לאגדה.

בצל חבל התליה

 

יוסף זונדל מסלנט על סף התליה.

בחוגי המשפחה קיים  עליו הסיפור הזה לצד רבים אחרים:  :

 בזמן שחזר מאחד ממסעותיו לשם עסקיו מפרוסיה  בעת המרד הפולני בשנת 1831 כנגד השילטון הרוסי בליטא  תפסוהו המורדים הפולנים  וחשדו שהוא מרגל מטעם הרוסים .

יהודון " צעק אל רבי יוסף זונדל ראש חבורת המורדים"מדוע באת הנה לרגל אחרינו ?

"חוזר אני  אתה מעבר לגבול הפרוסי " השיב רבי יוסף זונדל" ולא עלה על דעתי כלל לבוא לרגל אחריכם ".

"שקר בפיך " צעק לעומתו ראש המורדים  האין אתה יודע שכל המהלך כאן אחת דינו למות? אני חורץ עתה את דינך למוות .  .אתה תמות על עמוד התלייה   יהודון !

. המורדים הכינו חבל  תלייה והאחד מהם הניח אותו באיטיות  סביב צווארו של הרב זונדל והחל למשוך באיטיות בזמן שהאחרים מסתכלים בהנאה ומעודדים אותו ..רבי יוסף החל לאמר וידוי והתכונן למות על קידוש השם.   

.פתאום  מרחוק נשמעה תרועת חצוצרות וקול שעטת סוסים. המורדים . פרצו  בצעקות "הרוסים באים הרוסים באים " ! ואכן  חיילים רוסים כתרו את מחנה המורדים הפולנים . והמורדים נתקפו בפאניקה  זנקו על גבי סוסיהם ונסו מנוסת בהלה אל היער כל עוד נפשם בם  כשהחיילים רודפים אחריהם  יוסף זונדל מסלנט נעזב  לנפשו כשחבל התלייה מונח  והדוק  היטב על צווארו. הוא השתחרר וחזר לעיירתו סלנט כשסיפור לא יאמן בפיו.

מאז קבע לעצמו ולצאצאיו את יום א' בכסלו יום הנס הזה ליום טוב פרטי משפחתי להודיה על הצלתו  מידי המרצחים הפולנים ואנו הצאצאים חוגגים אותו עד היום.

 "רואים רואים " סיפור על הרב יוסף זונדל מסלנט

מתוך הספר ""מיקירי ירושלים " מאת יוסף זונדל וסרמן

פעם נסע הרב יוסף זונדל בעגלה בחברת עגלון יהודי  .בדרך עברו בשדה השייך לגוי  ובו ערימת שחת קצורה נחה בלב השדה .

עצר בעל העגלה בסוסו הסתכל ימינה ושמאלה וראה שאין אי/ בסביבה  ואמר לרבי יוסף זונדל :

ישב כאן אדוני על המשמר להשגיח אם אין רואים ואני אקח משם שחת לסוסי .

שתק רבי יוסף זונדל.

ירד בעל העגלה עם שק גדול  ובא אצל ערימת השחת,נטל מלוא החופן ומילא בו את השק והחל מביאה אל העגלה .

פתאום התחיל רבי יוסף זונדל קורא בקול :

רואים! רואים !

העגלון נבהל ,שמט את שק השחת מידיו קפץ על העגלה דפק בבהילות בסוס ונסע .

בנסיעתו הסתכל לצדדיים לראות מי הם אלו שראו אותם  ונדהם לראות שאין נפש חיה  בסביבה.

התחיל מוכיח את הרב יוסף זונדל

יפה מאוד אדוני כיחשת לאיש מישראל".

חלילה נעלב הרב יוסף זונדל " " מה פיתאום כיחשתי?אמרתי לך את האמת היה מי שראה אותך.

. "הרי  אין אף אחד מסביב" צעק העגלון "אז למה צעקת שרואים ?"

מלמעלה " הצביע יוסף זונדל את השמיים " מלמעלה רואים " …

 

 

אבי תנועת המוסר

 

הרב יוסף זונדל סלנט וישראל סלנטר הצעיר.

אילולא יצר יוסף זונדל מסלנט את  תורת המוסר הייתה החסידות  חס ושלום משתלטת על  כל חלקה טובה בישראל .

יוסף זונדל וסרמן

 בחייו הוא נחשב במי שהיה  כל כלו התגלמות מוחשית של תורת מוסר מיוחדת במינה שאותה היה מעביר בעל פה בלבד .  . היה ידוע כמחולל מעשי צדקה בסתר וכמי שמעדיף להתפלל ולשוחח עם האל בשדות .

אך למרות שלא כתב כמעט דבר בנושא הוא הפך להיות יוצרה ומחוללה של זרם עצום חשיבות ביהדות "תנועת המוסר "  ונחשב כאביהם הרוחני של כל בעלי המוסר היהודיים  בדוגמה ובמופת האישי שלו.

 וזאת הודות למפגש כמעט מקרי שלו עם תלמיד ישיבה בן 14.   

בעיר סלנט נפגש יוסף זונדל עם תלמיד צעיר ומוכשר    בשם ישראל ליפקין תלמידו של רב העיר צבי הירש ברוידא שהתרשם ממנו מאוד,ניתן לאמר הוקסם ממנו ממש,למרות שיוסף זונדל היה אדם נחבא אל הכלים   והיה מרבה ללכת בעיקבותיו .

 

 יום אחד הלך בעקבותיו ישראל בעת שזונדל נדד בשדות ולפי המסופר יוסף זונדל הפנה אליו  אז את פניו וכאשר ראה שהצעיר הולך בעקבותיו אמר לו את המילים האלו "ישראל ישראל ! למד מוסר ותהיה ירא שמיים ! ". המילים האלו השאירו חותם בל ימחה על ישראל ליפקין סלנטר ושינו את חייו . בעקבותיהן   חל בו שבר רעיוני שבעקבותיו  קיבל מפיו ומהתנהגותו את אורח החיים של טהרה פרישות וחסידות . לעתיד תיאר ישראל סלנטר את רבו כ"הסולם מוצב ארצה טורד ברעיוני המסחר לבקש טרפו כדרך בעלי הבתים אשר מחייתם כבר לפניהם וראשו מגיע השמיימה בטרדה גדולה מידי לחיי נפשו . כל הוא וכינה אותו כ"אור עולם אשר האיר לו את עולמו ופתח לו שערי תורה ואמת  וטען "לפי השערתי לא מצאתי עובד ה' כמוהו " וכאשר שאלוהו איך היו הלימודים אצל רבו אמר "יצקתי מים על ידי רבי הרב יוסף זונדל מירושלים ועד כה לא הגעתי לקרסוליו ". ופעם אחת  אמר :

אילולא רבי זונדל הייתי נהפך להיות ל"משכיל מתבולל וכל ימי חיי עלי להכיר תודה למורי ורבי רבי יוסף זונדל שהיצילני. ". 

 

 מהשיחות ושקיים  ישראל סלנטר עם יוסף זונדל מסלנט  ומהרעיונות שקיבל ממנו הוא פיתח  את שיטת" תורת המוסר שרובה היה  עיבוד עיוני  שיטתי המבוסס על דבריו ומעשיו ודרכי התנהגותו של הרב יוסף זונדל ובכתביה מופיעים אירועים וסיפורים מחייו כדוגמאות מופת שמוסברות  לתלמידים ברוח רעיונות התנועה. . ומתורה שיטתית זאת הקים ישראל סלנטר  את תנועת המוסר.שהפכה לגורם מרכזי בחיי המתנגדים בליטא מאז ואילך .

תנועה זאת קראה לתיקון המידות המוסריות לחשבון נפש ולהעמקת מושגי יראת השמיים . חידושה היה בהנחתה היסודית כי תיקונו המוסרי של האדם אינו מובן  מאליו וחייב כל אדם להתחנך ולהשתלם  ולעסוק כל חייו במוסר  לעסוק בביקורת עצמית בלתי פוסקת  ולצלול לתהומות עצמו כל חייו עד שיהפוך לאיש מוסר מושלם כפי שהיה יוסף זונדל מסלנט .

 (אנשי תנועת המוסר אולי לא יאהבו לשמוע את זה אבל מערכת היחסים בין יוסף זונדל מסלנט ובין תלמידו ישראל מסלנטר מזכירה  יותר מכל דוגמה היסטורית  אחרת  את מערכת היחסים בין ישו הנוצרי ותלמידיו פטרוס ובעיקר פאולוס ,שעל סמך דמותו של ישו  כפי שהבינו אותה יצרו תנועה ודת שלמה ,שככל הנראה שלא עלתה כלל על דעתו של ישו עצמו שלא השאיר אחריו שום ספר כתוב .כפי שקרה גם עם יוסף זונדל מסלנט שגם הוא לא חשב כלל ליצור תנועה שלמה מרעיונותיו) .  

 אחריו חתנו  הרב שמואל סלנט היה  הרב הראשי  המפורסם  של האשכנזים בירושלים   במשך כ70 שנה שיא עולמי של כל הזמנים  באורך זמן מנהיגות שאין לו תקדים   או המשך חוזר ובוודאי בעיר מסוכסכת ומלאה מאבקים פנימיים  כמו ירושלים.

 

במידה רבה יש לראות ברעיונות של תנועה זאת כמקדימים את הרעיונות של האסכולה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד שבהחלט ייתכן ששמע עליהם ואולי גם הושפע מהם.

תנועת המוסר   גרמה להתחדשות רוחנית ביהדות ליטה והביאה לעצירת התפשטות החסידות שהתפשטה כאש שורפת כל בעולם המתנגדי ( שאמנם הושפעה מתנועת המוסר כפי שתנועת המוסר הושפעה מהחסידות )  . בהשראתה קמו מאות רבנים וחכמים דגולים והיא פשוטו כמשמעו שינתה  והדריכה את חייהם של מאות   אלפים בעולם היהודי שהחלו לפעול פי כלל ההתנהגות שאותם קבע הסוחר הנחבא אל הכלים .  אמנם היא מעולם לא הפכה לתנועה המונית כמוה חסידות בגלל הקושי הרב הכרוך בה. והיא נשארה יותר תנועה של אנשי האליטה בישיבות .

  וכיום תורת המוסר מיסודם  של יוסף זונדל מסלנט וישראל סלנטר   דומיננטית בעולם הישיבות החרדי שאי אפשר להבין את הנלמד בו בלי להבין את תורת המוסר ..

 אולם יוסף זונדל מסלנט לא ראה דבר  מכל זה. בעוד התנועה שקמה בהשראתו  והוא שימש לה כדמות המופת עשתה גלים בליטא הוא קם ונסע לארץ ישראל הרחוקה.  .עד כמה היה מודע שם להתפתחות של תנועת המוסר היא שאלה שהתשובה לה אינה ברורה.

 המסע לארץ ישראל

בהיותו בן  52  עזב  יוסף זונדל מסלנט את עיירתו  על מנת לעלות לארץ ישראל עם אישתו שתי בנותיו ובנו הקטן  ולהצטרף לבחירי תלמידיו של הגר"א שבירושלים.ואם כי הדרכים היו משובשות  ומלאות בגיסות וחיילים בגלל מלחמה בין מצרים  ותורכיה לא נרתע מפני התלאות שבדרך ומהמצב המדיני המסובך והמסוכן. והאנדרלמוסיה כללית ששררה אז בארץ ישראל . הוא החליט להתיישב בארץ ישיבת קבע

על פי המסורת המשפחתית הוא החליט לעשות זאת למרות שהיה במצב כלכלי דחוק וללא כסף מזומן והחליט שיחיה בירושלים גם חיי עוני ודחק על חשבון עשר אצבעותיו ולא יחיה מן ה"חלוקה" ולא ישא שום מינוי ושררה בשכר . לפני שיצא הפציר בחתנו המוכשר הרב  שמואל סלנט שיעלה גם הוא עם משפחתו ביחד איתם לארץ ישראל..  שמואל סלנט לא ניאות אז אבל המסופר שיוסף זונדל מסלנט אמר לו בעת הפרידה "מובטחני שניפגש שוב כולנו וברוב. " ודבריו אלו התקיימו. אחרי שנתיים חטף שמואל סלנט מחלת ריאות והרופאים פקדו עליו בתקיפות שעל מנת להציל את חייו עליו  לשנות את מקום מושבו לאיזור חם . ויעצו לו להתיישב באיטליה

.שמואל סלנט החליט לעבור לארץ ישראל שם ישב כבר חותנו עלה לשם והתיישב ליד  בית חותנו בחורבה בירושלים וחי וניהל משם את הקהילה בעיר במשך קרוב ל- 70- שנה.  .  

בארץ הקודש

יוסף זונדל מסלנט  היגיע לירושלים עם ידידו .רבי  רבי מאיר שלום הכהן מקרליץ גם הוא רב ידוע ששימש את חיים מוולוז'ין  גדול תלמידי הגר"א . מאיר שלום הכהן מת בתוך זמן קצר ממגפה . יוסף זונדל מסלנט לעומתו    חי בירושלים  עוד  קרוב לשלושים שנה ובכל התקופה הזאת שימש כאחד ממנהיגי הקהילה.  . 

בבואו מצא רבי יוסף זונדל ישוב יהודי סובל ומדוכא שבור ורצוץ מהצרות הרבות שנחתו עליו בזה אחרי זה ,רעידת האדמה ומהחורבן בצפת התנפלויות הערבים והדרוזים הביזה והשוד והמלחמות על הארץ בין התורכים והמצרים.  . בהגיעו לירושלים התיישב בדירה  אפלה קטנה  של חדר אחד "בחצר רבי יהודה החסיד " ששם בנו לעתיד את בית הכנסת"בית יעקב"   שבבנייתו  המלאה לא זכה לראות .הוא לא הסכים לקבל על עצמו משרת רבנות למרות הפצרות רבות והתפרנס ממסחר זעיר .

 

 היום ידוע לנו שלפני צאתו  מונה יוסף זונדל  מסלנט  בידי הארגון החשאי "רוזני ארץ ישראל בוילנה " למורה הוראה ראשי בירושלים ולמעשה לתפקיד מנהיג של הקהילה וכנציגו  של הארגון בירושלים.  .

מיד עם הגעתו הוא וידידו התקבלו מיד כל מנהיגות הכולל על תקן של "גדולי תורה " או ראשי ישיבות תואר שלא היה ידוע קודם לכן בכולל הירושלמי .

הרב שמואל סלנט.חתנו ויורשו של יוסף זונדל מסלנט.

על פי המסורת המשפחתית הוא הסכים לכך ממש מחוסר ברירה ורק זמנית "עד שיבוא רב גדול ממנו בהוראה ". ולאחר שלוש שנים כשבא לירושלים חתנו שמואל סלנט מסר לו את המינוי הזה.. אך לאמיתו של דבר נראה שיוסף זונדל מסלנט המשיך להחזיק במינויו כאחד ממנהיגיה הבכירים של העדה  כל ימי חייו עד מותו ב-1866.   וכל ימיו היו פונים אליו בשאלות הלכה גם מבני העדה הספרדית ועדות וקהילות אחרות . הוא  ונודע בזהירותו שלא לנהוג בחומרה יתירה בפסיקותיו שלא לגרום נזק מיותר לממון של ישראל.

הוא הובל בידי הקהילה כמלאך מושיע ומיד עם בואו השתקע בכל הלהט וההתלהבות בבנייתה ופיתוחה של עיר הקודש. ניחם את הסובלים ,עודד את המיואשים ,אירגן את העדה לחטיבה מלוכדת .החל ליצור קשרים עם גורמי חוץ ויצר "כתובת" לעדה האשכנזית בירושלים למען לא יהיו מופקרים וחסרי ישע כמקודם. האשכנזים ראו בו את מנהיגם והוא ייצג אותם ביפני השלטונות התורכיים אם כי הסמכות הרשמית בקהילה נשארה בידי הרב הראשי הספרדי.

 

תקנה החתומה בידי יוסף זונדל מסלנט.

בשנת תר"ז ייסד יוסף זונדל מסלנט  את החברה "אור-תורה " למשמרות בלילה בבתי המדרש מנחם ציון .והיה ממייסדי תלמוד התורה "עץ החיים". וביחד עם זאב וולפנזון נטל חלק ביסוד בית החולים היהודי הראשון בירושלים  "ביקור חולים " והיה ממיסדי החברא קדישה האשכנזית של ירושלים . אך התרחק מן הכבוד ומן הגבאות ואחרי שהשקיע הרבה עמל ועבודה שחורה ביצירת מוסד או מפעל ציבורי שהיה כבר מוכשר להמשיך להתקיים בלעדיו היה משאיר את תואר הגבאות לאחרים.

 באגדות מתואר יוסף זונדל כאיש שלום שאין שני לו  מצד שני מסופר שעסק כרבות בענייני ציבור ועם כל ענוותנותו ידע גם להיות תקיף בשעות הצורך. כשראה בכך חובה לטובת הכלל או לכבוד שמיים וניהל את ענייני הציבור בירושלים בהרמוניה מלאה עם חותנו שמואל סלנט ועם הרב ישעיהו ברדקי .וכפי שזה מתואר : "עשה שלום בין הגדולים ומתקרב לקטנים והמוני העם " .

 .אך  נראה שהמציאות בעניין הייתה שונה במקצת.

יוסף זונדל מסלנט נגד ישעיהו ברדקי

 יוסף זונדל מסלנט ככל הנראה  היה  מעין "מנהיג  מוצנח"  שנשלח בידי הארגון החשאי " רוזני ארץ ישראל בוילנה" שניהל את ענייני הישוב הפרושי בירושלים  כדי להשקיט את המחלקות הפנימיות בין המחנות השונים בישוב שמנהיגיהם התגלו כאנשים בינוניים למדי. .

כאשר היגיע יוסף זונדל לירושלים הוא מצא  שהקהילה הפרושית הקטנה  בירושלים הייתה מפורדת לשני מחנות מסוכסכים  סיעת "החורבה " ברשות רבי שלמה זלמן צורף אבי משפחת סלומון בארץ ששאף להפוך את ה"חורבה " המקום שנרכש שנים רבות ליפני כן בידי  מנהיג  ראשוני העולים האשכנזיים בירושלים,רבי יהודה החסיד ,  למרכז הישוב ולבנות בו בית כנסת גדול .( שאמנם נבנה לבסוף בידי זאב וולפנזון והפך לבית הכנסת  "בית יעקב " בית הכנסת המפורסם ביותר של ירושלים וארץ ישראל שכיום משוחזר מחדש לאחר חובנו במלחמת העצמאות). .   

 ובין סיעת "החצר"  ברשות הרב ישעיהו ברדקי  שהיה חתנו של תלמיד הגר"א ומנהיג קהילת יהודי צפת המנוח   ישראל משקלוב שקנה חצר  בירושלים וייסד בה בית מדרש לתורה ותפילה בשם "סוכת שלום ". ושאף שמקום זה ולא אחר יהיה מרכז הישוב . .

 אין להגיד שהרב זונדל הצליח במיוחד או בכלל  במשימה  של השכנת שלום בין הניצים . . .

 על פי המחקרים החדשים  של הד"ר מורגנשטרן מתברר. שהוא היה רחוק מלהיות איש של שלום ולמעשה היה מסוכסך קשות  עם שותפו להנהגה הרב  ישעיהו ברדקי.

 ברדקי היה גם "ויקיל "  סגן הקונסול  היהודי של אוסטריה ורוסיה בירושלים  האוסטרי בארץ ישראל ודהיינו האחראי " על יהודים נתיני רוסיה ואוסטריה  בארץ הקודש..

 נגד ברדקי הושמעו האשמות שונות בעיתונות של התקופה שאולי היה להם בסיס במציאות  ומקורם היה  רבי שלמה זלמן צורף ממנהיגי העדה  שאמנם  היה רחוק מאוד מלהיות אובייקטיבי בעניין ..   הוא היה קודמו של ברדקי בתפקיד ה"ויקיל " של  העדה האשכנזית וסולק בהשפעתו של הבנקאי  ההולנדי צבי הירש  לעהרן האחראי לאיסוף  כספי "החלוקה" עבור הישוב  בארץ ישראל  שנחשב בעיני הקונסולים הזרים  בארץ ישראל  ל"נשיא הקהילות היהודיות בארץ הקודש " תואר שאמנם היה לו בסיס חזק במציאות,  מתפקיד זה.  רש"ז המופתע השתולל ושפך את זעמו על סגן הקונסול הרוסי ביפו וזה בתגובה הביא למאסרו  ושוחרר רק בגלל התערבות ברדקי עצמו.  לאחר ששוחר החליט רש"ז לא לעבור על העלבון בשתיקה .הוא החל באיסוף חתימות של בני העדה האשכנזית והספרדית  נגד מינויו של ברדקי על פניו. ואסף 80 חתימות של בני הכולל במחאה על בחירתו השרירותית של ברדקי עלפניו  .גם ראשי העדה הספרדית שעמדו בראש העדה היהודית כולה עמדו לצידו של ראש"ז והצהירו חגיגית כי ראש"ז ולא ברדקי הוא האיש שנבחר לתפקיד הויקויל באופן לגיטימי מפי שהוא מונה ישירות בידי הקהילה שאותה הוא אמור לייצג בפני השלטונות הספרדים  ( ולא בידי גביר יהודי בהולנד שמעולם לא ביקר בארץ ישראל כפי שהיה עם ברדקי ) ופירסמו כתב הגנה על ראש"ז כאדם אמין וישר דרך והרעיפו שבחים על ועליו.

 אך  כל זה היה לשווא. ברדקי נשאר הויקיל ולכאורה מנהיג הקהילה.  

יש 'קונסול בישראל

 היה ידוע היטב שהאיש שמינה את ברדקי ראש אירגון פקוא"מ צבי הירש לעהרן  , לא העריך את אישיותו של ברדקי  ובעצמו חשב כי אינו ראוי להיות מנהיג . הוא בחר בו רק כרע במיעוטו  ומצא שוב ושוב שאינו יכול לסמוך עליו.

הוא לא רווה נחת מיכולותיו  של ברדקי  אך לא הייתה לו חלופה אחרת

.ברדקי התעמת שוב ושוב עם עמיתיו בהנהגה שבזו לו כנראה כדי לחפות על בדידותו הסיעתית.

 כאמור   נגד ברדקי הושמעו האשמות שונות בעיתונות של התקופה שאולי היה להם בסיס במציאות  האשימו את ברדקי   שהוא השתלט על הנהגת הכולל מתוך ניצול תפקידו כסגן הקונסול תפקיד שאותו קיבל בדרכים נכלוליות ועקמומיות  של שוחד.

  סופר שהוא  העניק שוחד לקונסול הרוסי כדי שיורשה להחזיק לעצמו "קוואס "  מעין שומר ראש  לבוש בתלבושת רשמית ובידו מוט ארוך וגולת כסף בראשו. ברדקי השתמש בקוואס כדי שילך לפניו  ויכריז בכל מקום  על בואו ומעמדו של ברדקי כ"ויקיל " . והחזקת הפקיד הזה עלתה הון תועפות לכולל הפרושי ( אלף גרוש )  ולא לברדקי עצמו כמובן שלא הוציא עליו גרוש מכספו האישי..

 נטען שברדקי ושומר הראש שלו  מפעילים "משטר של טרור " בקהילה מתנכלים ומכים מידי יום אנשים שלא נשאו חן בעיניהם דהיינו את אנשי הקבוצה המתנגדת אנשי "החורבה "  ולא היה מי שהעז לעמוד  כנגדם ו"אין מי שיעמוד בפרץ".  .

ברדקי הסביר את ההוצאות האלו בטענה שהודות לכך הערבים שהיו מרבים להציק ליהודים ולבזותם מרגישים כי "יש קונסול בישראל"  וכי ה"אבו אל בורניטא "( בני עדת האשכנזים –חובשי כובע אירופאי ) אינם הפקר.

בנוסף לכך היו לו קשרים הדוקים בתוקף תפקידיו עם הקונסול הבריטי עם הקהילה אנגליקנית בעיר וגם עם המיסיונרים שמתוך הכרת תודה על טיפולם המסור של רופאיהם בבני משפחתו הקפיד  להתייחס אליהם יחס זהיר ומתון בהשוואה לזה של עמיתיו בהנהגה ובראשם יוסף זונדל מסלנט. .הפרושים נזקקו אז לשירותי הרפואה של המיסיונרים שהיו לעיתים קרובות בבחינת הצלת נפשות של ממש ( בסופו של דבר הקימו הפרושים בהנהגתו של זאב וולפנזון את בית החולים היהודי הראשון של ירושלים "ביקור חולים " כדי ששוב לא יזקקו לשירותי המיסיונרים ) . וברדקי במיוחד נודע ביחסו המתון והאוהד למיסיונרים..

הטענות האלו באו מחוגיו של רבי שלמה זלמן צורף שאכן אין לראות בו עד אובייקטיבי כלל לגבי ברדקי. . אולם לצידו מתנגדו העיקרי של ברדקי  היה יוסף זונדל מסלנט. שבמאבק שלו כנגד ברדקי לא היה שום אינטרס אישי כמו במקרה של המאבק של שלמה זלמן צורף . 

 על פי עדותו של הבנקאי  להערן ראש אירגון פקוע"ם  השניים היו מסוכסכים כל כך  עד  שיוסף זונדל איש השלום  הענו נשבע  שלא ישב  יותר  בחדר אחד עם ברדקי .

יוסף זונדל מסלנט היה החתום על מכתב שנשלח למשה מונטיפיורי שבו התבקש להעביר את כל כספי הכולל לידיו של רבי דוד טעבלי הירשל ברלינר ולא לידיו של ישעיהו ברדקי שאינו נאמן עליהם .

 לעהרן דרש אז מהנהגת "רוזני ארץ ישראל "  בוילנה לסלק  מהרכב ההנהגה הנוכחית את יוסף זונדל מסלנט על מנת להביא  בכך ליתר שלום ושלוה בין המסוכסכים . אך הצעתו  ככל הנראה התקבלה בהתעלמות . ידוע לנו שלעיתים קרובות נהג יוסף זונדל מסלנט עם כל היותו אחד מן המנהיגים הרשמיים הממונים על הכולל הפרושי    לשתף פעולה עם קבוצה אופוזיציונית של דיינים  בבית הדין הפרושי שכללה גם את חתנו הרב אורי שבתי בן חיים  ושלושת "הרבנים הצדיקים" לבית לעווי שהיו אופוזיציה תקיפה וקיצונית בדעותיה החרדיות כנגד ממוני הכולל ובראשם ברדקי .וסביר להניח שהדבר עורר כנגדו עוינות קשה בין עמיתיו בהנהגה.   

אבל כשהיגיע לארץ משה מגיד ריבלין והתמנה למנהיג העדה הקפיד להרחיק מהנהגה את יוסף זונדל מסלנט שהיה לו עימות אישי ממושך עם ברדקי ואת רש"ז סלומון איש נמרץ ופעיל אבל מסוכסך גם הוא עם ברדקי..

ד"ר  אריה מורגנשטרן מסביר  : ,ניתן להסביר את מאבקו של ר' זונדל בר' ישעיה ברדקי בחוסר האמינות של האחרון. הרי לעהרן בעצמו טוען במכתביו שדוקא ברדקי איננו טיפוס אמין, וכמה פעמים הוא מאיים עליו כי יפסיק את הקשר אתו ( כמו בפרשת קשריו עם  המסיון בפרשת מערכת  היחסים המעורערת  בין ברדקי ואלמנתו של ר' ישראל משקלוב ועוד פרשיות-) כך שהאינפורמציה החדשה שיש לנו על ר' זונדל מעצימה לדעתי דוקא את דמותו.

אך עם כל פעילותו הרבה למען הציבור היה נמנע להיהנות אף בפרוטה מכספי הציבור או ממוסדות צדקה והתפרנס בדוחק מעסק של עשיית חומץ ומכירתו שנוהל בידי אישתו והסתפק בחדר של דירה רעועה ואפלה בחצר החורבה (חדר שלאחר מותו הפך לבית הועד של כולל וילנה)  ליד דירה דומה של חתנו  הרב שמואל סלנט אם כי שניהם בהחלט יכלו להרשות לעצמם עם רק רצו בכך  דירות גדולות ומרווחות יותר בכספי הציבור .  . .  .

בדירה קטנה ואפלה זאת  חיו הוא ואישתו בדוחק בעוני ובסבל של דחקות מן ההלוואות והקפות ונגישות לפורעים כמסופר באחד ממכתביו.  

רוב ימיו ולילותיו היה שוהה בבית המדרש "מנחם ציון " בחורבה ושם למד ולימד אחרים. האציל מרוחו הטהורה מדרכי המוסר ותיקוני המידות על כל הישוב

יוסף זונדל מסלנט רצה כל כך בבניין ירושלים עד שהתייחס באופן חיובי להשתתפות גויים בבניין ירושלים ."הוא היה מן המעודדים את צעירי ירושלים  לבניין העיר והארץ .חיבתו לישוב הייתה כה גדולה עד שהיה מטייל בהרי ירושלים ובוכה על שממותם ,והיה אומר שהוא שמח לראות גם בבנייניהם של הגויים ובלבד שתיבנה העיר" .

 

יוסף זונדל מסלנט  נפטר בשנת. ב-1866 שנת תרכ"ו במגיפת החולירע . הוא היה בן שמונים שנה ושלושים ושלושה ימים .

 לפני מותו דרש שלא יספידוהו ושיעשו בגופו באופן סמלי את ארבע מיתות ביתה דין ושלא יכתבו שום תארים על מצבתו.

 

קינת הסםד של יוסף ספיר על יוסף זונדל מסלנט

על קברו כתבו לפי דרישתו רק את המילים הללו  

פ"נ ( פה נקבר ) ר' יוסף זונדל ב"ר רבי בנימין ביניש מסלאנט גלב"ע ג' למר חשון תרכ"ו.

הר" ( רבי ) הוסף  רק בהוראת חתנו הרב שמואל סלנט .

אחרי מותו של יוסף זונדל מסלנט אמרו שעם הסתלקותו הסתלקה גם הענווה מהעולם .ובענתנותו היה מופת לדור .

את מקומו כמורה הוראה ולמעשה כמנהיג העדה  הפרושית תפס חתנו  הרב שמואל סלנט שניהל את חיי העדה במשך עשרות רבות של שנים וסיפור חייו הוא  כמו שאומרים כבר סיפור אחר לגמרי  אם כי מפורסם באותה המידה." תרומתו של ר' יוסף זונדל מסלנט, מענקי הרוח של יהדות ליטא במאה התשע-עשרה, להתפתחות היישוב היהודי בארץ היא עצומה:

 

  ראשית, בדוגמא האישית שנתן כאשר עלה לארץ ישראל עלה לארץ ישראל עם אשתו וילדיו בתקופת שפל נוראה ליישוב היהודי לאחר חורבן הגליל בשנת 1837 . הרעש בגליל ומותם של למעלה מ-2000 יהודים במהלכו היו לא רק אסון אנושי וכלכלי נורא, אלא גם אירוע בעל משמעות תיאולוגית ממדרגה ראשונה. האסון נתפס על-ידי כמה מגדולי הדור כעונש כנגד העולים "בחומה" לארץ-ישראל, שעברו לדעתם על "שלש השבועות" וכהתרסה בוטה נגד הגאון מוילנה בעצמו שבשמו עלו תלמידיו ארצה והביאו עליהם כביכול את האסון. עלייתו של גדול בתורה כר' זונדל מסלנט , מבכירי תלמידיו של ר' חיים מוולוז'ין ,דווקא לעת כזאת, היה בה משום הבעת אימון  בשליחות המשיחית של הגר"א ותלמידיו לקרוב הגאולה באמצעות יישוב ארץ ישראל  ובניין ירושלים, למרות המציאות ההיסטורית האכזרית.

 

לעליית ר' זונדל מסלנט היתה גם השפעה מייצבת מרגיעה ומחזקת בעשר השנים הקשות שעברו על ירושלים בשנים 1848-1838 . אין ספק ששהותו בירושלים ותחת הנהגתו הרוחנית נמנעה קריסתו של היישוב היהודי הירושלמי. ר' זונדל לא התבודד בבית המדרש עם הגעתו לעיר. הוא היה מעורב בכל תחומי העשייה . הוא שימש כ"מורה הוראה" ראשי בכולל הפרושים, לצד כהונתו כאחד הממונים הפעילים של הכולל ואחד מגזברי בניין חצר "החורבה" ובית הכנסת הגדול "בית יעקב" . במשך כ-30 שנה היה מראשי העושים והדוחפים לבניין העיר ולהרחבת מוסדות התורה והחסד, ואת שמו הטוב בליטא ניצלו "רוזני וילנה" והשדר"ים הירושלמים להשגת תמיכה כלכלית ביישוב ובעיקר לגיוס כספים למפעלי הבנייה של הכולל הפרושי, בשנים שלא היו קלות מבחינה כלכלית גם עבור יהודי ליטא ורוסיה בעצמם. 

 

הסיפור כי ר' זונדל מסלנט היה מטייל בהרי ירושלים, בוכה על שיממותם ושמח לראות את הבנייה החדשה של הגויים, כפי שאמר, " כי גם כך נבנית ירושלים", היא אמירה נחרצת ומדהימה

שאין למצוא כמותה אצל גדולי תורה בדרגתו ומעמדו בכל הדורות. מנהגו להקיף את חומות ירושלים ולספור את הבתים שבתוכה על בסיס הכתוב: " סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדליה " (תהלים מ"ח ), מהווה הצהרה  עם משמעות פוליטית וחינוכית מאין כמוה.  לא לחינם חגגו את חנוכת בית הכנסת הגדול ב"חורבה"ביום כ"ח אלול תרכ"ד(1864) יחד עם ציון יום הולדתו ה-80 של ר' יוסף זונדל מסלנט שייצג יותר מכל את

האידאל המשיחי של קרוב הגאולה בדרך מעשית עם גדלות בתורה ובמוסר . לא לחינם מייחסים לר' יוסף זונדל  את האמירה כי אם נצליח לעלות להר הבית ולהקריב עליו קרבן רק פעם אחת , בוא תבוא הגאולה. אמירה זו שמרה על המתח המשיחי בקרב יהודי ירושלים שעלו אליה תוך הקרבה רבה מכל קצוות תבל, בתקווה ואמונה חזקה בעתידה הטוב. ואכן בימי חייו לא זכה ר' זונדל לקבל את פני המשיח אבל זכה לראות במו עיניו כיצד הפכו יהודי ירושלים לרוב בקרב תושבי העיר, תופעה שלא היה לה אח ורע מאז חורבן הארץ. ר' יוסף זונדל מסלנט היה אישיות חד-פעמית ומופלאה שתרמה רבות להחדרת תחושת הבטחון  והאמונה בצידקת דרכם של העולים לארץ למרות הנסיונות ותנאי החיים הקשים שנתקלו בהם. בכך הוא תרם להתבססות היישוב היהודי בירושלים ולגידולו במאה התשע-עשרה."

נספח :

יוסף זונדל מסלנט בספרות העברית

 

 

 

יוסף זונדל מסלנט וחתנו שמואל מסלנט הם שני הרבנים המפורסמים ביותר בשל ירושלים במאה ה-19. אולי בכל הדורות. אין שום רב  ארץ ישראלי אחר מאז האר"י שנכתבו כל כך הרבה סיפורים ומעשיות על חייו ופעולותיו כמו השניים האלו . .בברור  הם השאירו רושם עצום על הדמיון העממי . .

אמנם שניהם היו שונים באופן קוטבי ומדהים : ליוסף זונדל מסלנט הייתה נטייה ברורה למיסטיקה  והסיפורים עליו מזכירים לעיתים עד להדהים סיפורים על צדיק חסידי בעוד ששמואל סלנט היה איש השכל והרציונליות וסיפוריו יותר מכל רב אחר שבמקורותינו מזכירים סיפורי בלשים. אבל השניים האלו שהם כל כך שונים זה מזה נשארו עד היום  הדמויות המוכרות ביותר של ירושלים הפרושית במאה ה-19 עבור אלפים שחייהם משמשים להם מקור השראה עד עצם  היום הזה. .

סבי יוסף זונדל ווסרמן כינס מבחר גדול של סיפורים מהם בידיוניים בעליל על יוסף  זונדל מסלנט ( כמו הסיפור כיצד הוא דובב עשיר גדול מת באמצעות "שם " ששם תחת לשונו כדי לגלות מקום אוצר שהטמין ליורשיו )המשורר יעקב רימון חיבר עליו שיר מעניין. וכך עשה הסופר יצחק יעקב ילין  בסיפור " ר' זונדל מסלנט נושא פח מים ברחוב …"בספרו"אבותינו " שתיאר מעשה טוב שאותו עושה יוסף זונדל מלנט בסתר לאישה זקנה שמסתיים בצורה לא צפויה לחלוטין.

אולם כמדומה שהיצירה הספרותית החשובה ביותר שפורסמה עליו עד כה  היא " בבוקרה של שבת אחת אצל ר' זונדיל סלנטר ואישתו החולה בירושלים שנמצאת בספר של  שמואל בן ארצי " " "נוברדוק  : סיפורים (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2007) . ספר זה מתאר את עולמה של ישיבה של תנועת המוסר באירופה .וכנספח לסיפור חוזר בן ארצי אל מייסד התנועה יוסף זונדל מסלנט ,מביא לפנינו את הרהוריו וחשבון הנפש שלו  בירושלים בזמן שהוא סועד את אישתו החולה רבקה.ונזכר במפגש ההיסטורי שלו עם ישראל ליפקין הצעיר אותו מפגש שהביא להקמתה של תנועת המוסר . הסיפור ,שהוא בחלקו לחלוטין פרי המצאתו של בן ארצי ואינו מבוסס על אחד הסיפורים הקיימים מביא בעמקות רבה  את אישיותו של יוסף זונדל  לפני הקוראים כאדם המתלבט וסובל ומאמין דמות מופת לתנועת המוסר שקמה בעקבותיו ושאותה הביא בן ארצי כמעט לראשונה בספרות היפה. .

מצער הדבר רק שבן ארצי שבבירור חקר היטב את הנושא שגה בתאריך הגעתו של יוסף זונדל לארץ וקובע אותו כ"ה בכסלו תקצ"ח.מאחר שזה מה שמצא במקורותיו . אולם כיום הודות למחקרים חדשים יותר אנו יודעים שזה היה בדיוק שנה מאוחר יותר..  

  .

נספחים  

 "רואים רואים 

גלוי הקץ….

 

 

"כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ "

( דניאל י"ב ט)

פעם אחת נתוועדו רבי יוסף זונדל ונכדו של הגר"א יעקב משה מסלונים במקום אחד שבעיירת סילץ ,שבה נולד הגר"א זצ"ל. והייתה שעת רצון מלפניהם ,עד שעמדו כל אותו היום וכל אותו הלילה והיו עוסקים בסתומות שבסםר דניאל.

היו הדברים מתבררים ומתלבנים לפניהם והייתה דעתם בדוחה עליהם שהיו מדמים לגלות סוף סוף את כל סודות  הקץ האמיתי ,אותה השעה נתנמנם רבי יוסף-זונדל וראה בחלומו שדלת חדר הייחוד שלהם נפתחת מעליה ודמות אדם נכנסת ,עוברת על פניו ומציצה עליו בתרעומת יתרה.

כיוון שהקיץ סיפר הדברים לחברו.

ואמר לו יעקב משה מסלונים :

לא היה זה אלא זקני הגר"א זצ"ל שאין דעתו נוחה ממעשינו זה!".

למחר נתפרדה החבילה וכל אחד הלך למקומו .

אשר בן ישראל בתוך :מיקירי ירושלים " מאת יוסף  זונדל וסרמן .

 

 

שושלת היחס של יוסף זונדל מסלנט.שירטט יוסף זונדל וסרמן.

  רשימת הדורות

מבוסס על "רשימת היחס :140 שנה בירושלים -8 דורות מצאצאי הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט זצ"ל תקצ"ח-תשל"ח.

סידר יוסף זונדל וסרמן ,אביב תשל"ח .

תודה לגנאלוג חיים פרידמן על תרומתו בהרחבת הרשימה הגנאלוגית הזאת.

הדור הראשון

דוד זכריה המכונה רבי מענדלין . אב בית דין קודש של האראדישץ . +שם אשתו אינו ידוע.. מוצאו לפניו אינו ידוע

הדור השני

 אורי  ( או "אור " ) שרגא פייבוש  ( או וויבוש או פיוויש  ) אשכנזי אב בית דין וילנה  . תלמיד של המהר"ם  רבי מאיר  מלובלין .היה מן האשכנזים הראשונים הידועים בשמם שעלו לארץ ישראל ו לשם עלה בעקבות פרעות של חמילינצקי בליטא כיהן כמה שנים כנשיא הקהילה היהודית הקטנה בירושלים בשנת ת"ח ( 1648 )  או ת"י –תי"ג ( 1650-1653) נחשב לרב מובהק ופוסק גדול.

מסופר עליו בספר "אור חדש"  של רבי חיים בוכנר שנדפס באמסטרדם בשנת תל"א שדרש כך בקהילת הקודש וילנה (בספר רשום "וינה"  אבל זוהי טעות דפוס ) את ספר הזוהר:,לקרב את הגאולה דרושים שלושה דברים:צום ,קול ממון, צריכים יום צום על חורבן העם והארץ,מחוייבים להשמיע קול תפילה ורחמים ויחד עם זה דורשת הגאולה גם ממון . ורבי אורי שרגא פייבוש סיים כך :

שלושה דברים אלו צום ,קול ממון עולים בגימטריה מספר ת"ח ורק כשימלאו בני ישראל את שלושה דברים אלה ישובו איש אל אחוזתו …

שם אישתו אינו ידוע. אבל ייתכן שהיה לאה. בירושלים היה פייבוש  חתן נשיא הקהילה הירושלמית לפניו  הרב הרב ישעיהו  לוי סג"ל ההרב ישעיהו לוי סג"ל הורוביץ   ( 1558-1630)  לשעבר אב בית דין וראש ישיבה של פרנקפורט  המוכר בכינויו השל"ה .על שם ספרו "שני לוחות הברית".

וזה אומר אולי שצאצאיו הם גם צאצאי משפחת הורוביץ ששולת היוחסין שלהם מגיעה לספרד במאה ה-11 

  שמות אחיו :יצחק רב בית דין קודש סעמיאטיש .

דוד אב בית דין קודש יאנוב.

ואחותם הצדקת רויזא "שהיו לה בנים גאונים "..

הדור השלישי

רבי דוד חסיד

 

הדור הרביעי

זונדל חזן בעיירה סלנט

 

הדור החמישי

 

בנימין בייניש ( או ביינוש )  בנו של זונדל  מסלנט ..חזן בסלנט . שם אישתו פעסע

אחיו

 אהרון שם אישתו אולי לאה

 ופיבוש. שם אישתו אולי גיטקה.

קרוב  משפחה שהיה נכד נוסף של הרב פיבוש היה הרב גרשון ווילנר משקלוב

 

עוד צאצאים של שרגא אור פייבוש

 

יוסף זונדל בן יצחק מבירז  מחבר הספר "זיר יצחק" ענינים הרבה בשיטות עמוקות … בכללי דרבנן ושו"ת ואיזה דרושים /   ווילנא : יהודה ליב מ"ץ, תרל"ו.  http://www.discountseforim.com/Custom-Reprint-

CR105871.html

.  אב בית הדין" של יאנאוה נין ונכד לרב אורי שרגא פייבוש אשכנזי 

 

שלמה אהרן זליג בן יואל   מחבר  ספר כרם שלמה :   [חדושים על סוגיות בפלפול.תר"א 1841

http://www.hebrewbooks.org/7887

  

הרב דוד טעבלי מבראד אב בית דין קודש ליססא

 

רפאל נתן נטע רבינוביץ ,1835-1888.   מחבר  ספר דקדוקי סופרים :   כולל נוסחאות וגירסאות הנמצאות בתלמוד כתב יד משנת ק"ג לאלף השישי המונח בעיר מינכען… עם הגהות דברי סופרים, כולל נוסחאות מכתבי יד נוספים.
 

הדור השישי 

הרב יוסף זונדל מסלנט הפה השלישי של  הגאון מוילנה "  1786-1866)    גדול  תלמידיהם של חיים מוולוז'ין ורבי עקיבא אייגר הרב הראשי בירושלים מייסד  תנועת המוסר ותנועת חובבי ציון חותנו של הרב הראשי של ירושלים שמואל סלנט שנשא לאישה את ביתו טויבה תלמידיו היו ישראל סלנטר שמואל סלנט רבה של ירושלים במשך כשבעים שנה ,ונתן פרידלנדר המטיף הראשון של חיבת ציון .

שם אישתו הראשונה ואם ילדיו  רבקה בת גירש (בן שמואל) (  נולד 1762) ואישתו טויבה (1766-1815) נולדה ב1791.

שם אישתו השנייה עימה התחתן בירושלים   רחל. ממשפחת זאקס -חלוץ .

נולד ראש השנה תקמ"ו  1786 לפי המסורת , ב- 1781לפי  שני מפקדים  שנערכו בליטא.

 על פי מפקד מונטיפיורי ב1839 נולד ב-1791 וזה אינו סביר.

עלה לארץ ישראל בשנת 1839  

 

הדור השביעי

 

המצבה של הניה ביתו של יוסף זונדל מסלנט.

הניה (העניא גינעשע ) ( נולדה 1818- הניה – ד' חשוון תרכ"ו – 24.10.1865  )   ביתו של יוסף זונדל נישאה לרבי אורי שבתי בן רבי חיים ד"ץ ( דיין צדק  נולד ב-1800 או ב-1801 ]: יליד אושמינע  אסמינה , עלה   בתקצ"ב או בתקצ"ג דיין בבית הדין הפרושי הראשון בירושלים של שמואל סלנט  ,גבאי וממיסדי התלמוד תורה והישיבה ב"חורבה" .מהרבנים הגדולים של העדה וחתום עם רבני ירושלים על תעודות שונות . היא נפטרה יום אחרי אביה  גם כן ממחלת החולירע..

אחיותיה :טויבה ( נולדה – 6.10.1869 1816)  נישאה לרב שמואל סלנט .בנם  היחיד בייניש סלנט.

צביה  ( נולדה – 29.01.1861-1824) אשת הרב נטע נטקין נכד הגאון מחבר "השאגת אריה ".ושד"ר של מוסדות שונים בישוב לארה"ב ולאירופה.   נפטרה בגיל 37 – התקשתה ללדת היתה לה לידת מלקחיים הוולד מת והיא נפטרה יום לאחר מכן.

 

המצבה של צביה ביתו של יוסף זונדל מסלנט.

בנו יהודה אריה ליב ( נולד 1830 )  מראשוני סוחרי האתרוגים של ארץ ישראל ביחד עם אחיינו בייניש סלנט    וממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים  נחלת שבעה  ממייסדי האגודה "פתח תקווה"  להתיישבות ביריחו שלא בוצעה לבסוף .מעסקני ירושלים ובוניה . אשתו חנה גליקע

הדור השמיני

בנימין ביניש סלנט בנם של הרב שמואל וטויבה מראשוני סוחרי האתרוגים בארץ ישראל וממיסדי שכונת "נחלת שבעה".

חיים סלנט בנם של הניה ואורי שבתי נולד ב-1852  משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני אישתו חנה באשה לבית מנדלמן .

אחיו רבי אברהם הסופר שבתי לס היה סופר כולל וילנה .

יוסף זונדל סלנט סוחר באתרוגי ארץ ישראל בארה"ב.

הבת נחמה פייגה נישאה לשמואל מוני זילברמן לימים אחד מראשי העדה.

 

הדור התשיעי

נחמה פייגה סלנט בתם של חיים סלנט והניה  נישאה לאליהו צבי וסרמן

:משה זילברמן בן שמואל מוני זילברמן ונחמה פייגה

 

 

הדור העשירי 

אסתר זילברמן בת  משה זילברמן ואישתו הראשונה הניה

הסופר והמחנך  יוסף זונדל וסרמן בן נחמה פייגה ואליהו צבי וסרמן  נישא לחנה טריינה בת אליהו לנדא ואסתר זילברמן

הדור ה-11

צבי אשד אישתו רחל בלנק אחיו משה אשד ממגלי דרך בורמה

 

הדור ה12 

אלי אשד בלש תרבות צאצא לרב יוסף זונדל מסלנט משני ענפים שונים במשפחתו .

 

 

מיכתב למשה מונטיפיורי .חתום בידי יוסף זונדל מסלנט.

 

ראו גם

יוסף זונדל מסלנט בויקיפדיה

יוסף זונדל מסלנט בויקישיבה

ביוגרפיה באנגלית של יוסף זונדל מסלנט

עץ המשפחה של יוסף זונדל מסלנט

 פרטים על יוסף זונדל מסלנט  

 

 

מכתב של אורח אצל זונדל מסלנט

 

הנכד בנימין ביניש סלנט

 

סיפורים על יוסף זונדל מסלנט

 

 

 ספרים על יוסף זונדל מסלנט

 שמואל,רוזנפלד       ר' ישראל סלנטר :   חייו, פעולותיו ותלמידיו ורשה : תושיה, תרע"א [1910

אליעזר ריבלין  הצדיק ר' יוסף זונדל מסלאנט ורבותיו : כולל… תולדות הצדיק… כתביו… כתבי הגר"א מווילנא והגר"ח מוואלוזין… / נאסף ונערך, ויצא לאור על ידי אליעזר ריבלין …בעזרת יוסף זונדל סלאנט…בן בנו של הצדיק ירושלים 1927. ובו פירסם לראשונה גם כמה מחידושי

תורתו של יוסף זונדל שמצא בין כתביו .

 מהדורה שנייה ניו יורק הוצאת אליעזר ריבלין  1964. מהדורה שלישית :. יו"ל מחדש עם הרבה תיקונים, ובהוספת… רשימה שנמצאה בין כתבי הצרי"ז – ’פתוחות וסתומות, וחסרת ויתירות על נביאים ע"פ דעת רבינו הגר"א, ירושלים הוצאת בני המחבר ,1983. מהדורה רביעית יוצא לאור ערוך מחדש בהשוואה לכתבי היד ובהוספות רבות —    ירושלים : [חמו"ל], תשנ"ג

http://www.jmall.co.il/PageID_prod__Code_1__sku_gt22078__lang_heb.aspx

פרומקין, אריה ליב   ספר תולדות חכמי ירושלם :   משנת ה"א ר"ן … עד ה"א תר"ל … /   ירושלם : דפוס סלומון, תרפ"ח-תר"צ.

 

נתן נטע סלאנט ספר  זכרון רבינו שמואל סלאנט :שהי’ שבעים שנה ראש הרבנים בעיה"ק ירושלים … /י … נתן נטע סלאנט ניו יארק : דפוס האחים הורוויץ, תר"ף. כולל חומר על יוסף זונדל מסלנט .  פורסם על ידי נינו של יוסף זונדל  הטקסט ביידיש ובאנגלית עמודה מול עמודה

 הרב יהודה ליב מימון שרי המאה :   רשומות וזכרונות –חלק שני    ירושלים :    מוסד הרב קוק על ידי הוצאת ספרים אחיאסף,1942. מהדורה שנייה עם  תיקונים ם ותוספות 1944. מהדורה שלישית 1951. מהדורה רביעית 1956.( ששת הכרכים במהדורה של שלושה כרכים )  מהדורה חמישית 1961. מהד’ ז’ עם תיקונים והוספות 1965.

 

יצא שוב ב1990 בשם "שרי המאה :רשומות על גדולי ישראל " בשישה כרכים. כולל כמה פרקים על יוסף זונדל מסלנט.

 הרב יהודה ליב מימון למען ציון לא אחשה :   פרקי זכרונות על הציונות.    ירושלים :   מוסד הרב קוק,  1944 ושוב ב- 1954  
.

כץ, דב    תנועת המוסר :   תולדותיה, אישיה ושיטותיה :כרך ראשון תל אביב :   ביתן הספר 1946.יצא לאור בחמישה כרכים.   
. מהדורה אחרונה עד כה יצאה לאור ב-1996.  יצא לאור ב-1970 כקלטת שמע . תורגם גם לאנגלית. כולל חמישה פרקים בחלק הראשון על יוסף זונדל מסלאנט אבי תנועת המוסר

דוד תדהר " הרב יוסף זונדל מסלאנט " האנציקלופדיה לחלוציה הישוב ובוניו  כרך א' הוצאת ספרית ראשונים , 1947 ,ע' 284

 

Menahem Gershon  Glenn,   Israel Salanter : religious-ethical thinker New York : Bloch, 1953

מהדורה שנייה: 

Brooklyn, N.Y. : Yashar Books, 2005.

 , יעקב רמון , ויוסף זונדל וסרמן ירושלים העתיקה :   לקט ספורים, אגדות ותאורי חיים /    (תל-אביב) :   המכון לאיסוף סיפורי א"י ואגדותיה,   (תשי"ח)158 ) ע' 141-149.  

 הרב י.ל.מיימון זכר  צדיק לברכה :רשומים וזכרונות . הוצאת הצופה תשי"ט .

‫, יצחק יעקב ילין,1885-1964. "ר' זונדל מסלנט נושא פח מים ברחוב …" בתוך .   אבותינו :   פרקי -היסטוריה והווי, דמויות וסיפורים מחיי בוני הישוב הראשונים /   ירושלים : מוסד הרב קוק, (תשכ"ו). סיפור על יוסף זונדל מסלנט
 

 

 

יעקב . גליס "רבי יוסף זונדל מסלנט " בתוך .מגדולי ירושלים ספרית ראשונים, תשכ"ז ע' לה-נא

 

יוסף זונדל וסרמן" הגרי"ז מסלנט " בתוך  מיקירי ירושלים :דמויות מתלמידי הגר"א מוילנא, ותלמידי הראי"ה קוק ואחרים הוצאת מסלול 1973 סיפורים קטנים על יוסף זונדל מסלנט . ע' 161-180.

, עמנואל  אטקס   ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר /   דיסרטציה — האוניברסיטה העברית בירושלים. [ירושלים : חמו"ל, תשל"ה]

 יעקב ברמן,    רבי ישראל סלנטר ובני דורו /    ירושלים :   [חמו"ל],   תשל"ד [1974

נחמה חן     רבי ישראל סלנטר /    ירושלים :   מוסד הרי"ם לוין,   תשל"ט 1979
 

ספר חסדי אליהו : חידושים וביאורים על מסכת אבות / מכבוד רבינו … אליהו מווילנא ; נערך ונסדר מנאי נחמיה בלאאמו"ר ר' ירוחם פישל פעפער כולל בסופו פרקי דאברהם עמ"ס אבות מאת אברהם בן שלמה זלמן מווילנא אחי הגר"א  וכן אגרת הגר"א. וכמה כללים קצרים בחכמת האמת מהגר"א זצ"ל מכתבי הרב יוסף זונדל מסלנט ז"ל כולל צילום שער מהדורת שקלוב תקס"ד. ביאורי הגר"א הם ביאור הגר"א על פי דפוס שקלוב תקס"ד .וחידושי הגר"א הם ליקוטים מספרי הגר"א בהם מבוארים עניינים ממסכת אבות.

  נדפס על פי הספר "מרכבת אליהו על מסכת אבות עם שינויים והוספות .ניו יורק . : מכון הגר"א, תשנ"א.

    HillelI  Goldberg, Israel Salanter : the ethics and theology of an early psychologist of the unconscious —    New York : Ktav, c1982.

עמנואל אטקס    ר' ישראל סלנטר וראשיתה של תנועת המוסר /   ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב..מהדורה ב' מתוקנת 1984 . תורגם לאנגלית כ: Rabbi Israel Salanter and the Mussar movement :seeking the Torah of truth

Philadelphia : Jewish Publication Society, 1993
א.א. גרשוני "רבי ישראל מסלנט זצ"ל –תקופתו ופעליו :מאה שנה לפטירתו ( תרנמ"ג –תשמ"ג ) " מבוע ליצירה דתיח בספרות ,בחברה ובמחשבה ". קובץ י"ח תשמ"ג-ד כולל פרטים על קשרים עם יוסף זונדל מסלנט .

 Shimon  Finkelman,   The story of Reb Yisrael Salanter :   the legendary founder of the mussar movement /    Brooklyn :   Mesorah Publications,   1986

גץ . מה טוב "רואים רואים "בתוך " מעשיהם של צדיקים : ספורי-פלאות על חז"ל וגדולי התורה והחסידות, מסדרים לפי סדר פרשיות התורה /    :חלק א-ספר בראשית הוצאת המסורה תשמ"ו ,1986  ע' 64-66 . כולל איור .

גץ  מה טוב "בזכות קרובים רחוקים "בתוך "מעשיהם של צדיקים חלק שלישי ספר ויקרא" תשמ"ו  ע' 313-315.

משה בן צבי ""העשיר הקמצן שהשתכנע לתרום " מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-שמות ע' 126-128 בני-ברק :   הפצה: ספרייתי,   תשנ"ט, 1999

משה בן צבי "מן השמיים רואים הכל " ע'" מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-שמות ע' 147-148. .

משה בן צבי "מיהו קרוב רחוק " מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-במדבר ע'11-13. בני-ברק :   הפצה: ספרייתי,   תשנ"ט, 1999

משה בן צבי  "התיחסויותיו של יוסף זונדל מסלנט לממון ובטחונו בה' "מעשי אבותינו: על פרשיות השבוע :   מעשיהם הטובים של גדולי הדורות מתאמים לפרשיות תורתנו הקדושה-במדבר ע' 149-152. בני-ברק :   הפצה: ספרייתי,   תשנ"ט, 1999

 שמואל בן ארצי "בבוקרה של שבת אחת אצל ר' זונדיל סלנטר ואישתו החולה בירושלים "מבוע :ליצירה דתית בספרות בחברה ובמחשבה " קובץ  כ' תשמ"ו-תשמ"ז ע' 41-67 . ושוב  בתוך "נוברדוק  : סיפורים (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2007)

 

 

ש  נועם   רבי ישראל סלנטר :   תולדות חייו ופעלו /   ירושלים : עיצובית, תשמ"ח. ע' 25-44 עוסקים ביוסף זונדל מסלנט

 

רבי ישראל סלנטר  ציורים מ.הלר. .חוברת מספר 35 בהוצאת אור עולם. חוברת בסדרה של סיפורי רבנים ידועים. כוללת סיפורים על המפגש בין  ישראל סלנטר ויוסף זונדל מסלנו.

ש. נועם .  רבי שמואל סלנט :מסכת חייו המופלאה של "רבה של ירושלים"… ירושלים, תשמ"ט, [1989. ע' 36-11 עוסקים ביוסף זונדל מסלנט.

 

http://www.lho.co.il/books/3147-%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C-%D7%A1%D7%9C%D7%A0%D7%98.html?a4

 

 ג. קצנלנבוגן  "יוסף זונדל מסלנט " גדולי ירושלים וחכמיה :   מסכת חייהם המופלאה של גדולי האומה שחיו בירושלים   כרך א' /    ירושלים :   ישיבת הוד יוסף,   תשנ"ג- ע' 94-112. עמודים 174-191 עוסקים בשמואל מסלנט

שמואל סלנט ספר תורת רבינו שמואל סלאנט :הכולל תשובות, פסקים וחידושים / מאת … רבינו שמואל סלאנט … ; י. כרך א. אורח חיים, יורה דעה.  כרך ב. אבן העזר

כרך ג. חושן משפט, חדושי תורה — חדושי אביו – רבי צבי הירש סלנט — חידושי חותנו – רבי יוסף זונדל סלנטר./ . "ל ע"י … הרב ניסן אהרן טוקצינסקי  ירושלים : נ"א טוקצינסקי, תשנ"ח'1998

 

  ė    / Aušrelė-Kristina Pažėraitė     .Israel Salanter and Musar movement in Lithuania in the XIX c.. —    Kaunas : Vytauto Didžiojo universitetas, 2003   doctoral dissertation Human Sciences, History  Vytautas Magnus University, the Institute of Lithuanian History.

‫ מורגנשטרן, אריה,1937-   השיבה לירושלים :   חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה /   ירושלים : מרכז שלם, תשס"ז 2007.

  

 

יוסף זונדל מסלנט והעגלון

 

יוסף זונדל מסלנט שואב מים

 

יוסף זונדל מסווה את זהותו

 

קרוב רחוק :סיפור על יוסף, זונדל מסלנט

 

 

יוסף זונדל וישראל סלנטר

 

 

העיר סלנט

 

תנועת המוסר

 

חיים פרידמן על יוסף זונדל מסלנט

 

דמויות מהעיר סלנט

 

תנועת המוסר באנגלית

 

 

 

מצבת הקבר של נטע נטקין

http://kevarim.wordpress.com/page/14/

צאצאי רבי יוסף זונדל מסלנט

 

 

 

המצבה של הרב יוסף זונגל סלנט על הר הזיתים.

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בנימין  On אפריל 13, 2009 at 10:13 am

    כתבה יפה, הערוכה בטוב טעם.
    רק קצת קימצת בתולדות הצאצאים, כבר בדור נכדיו של רבי יוסף זונדל לא הוספת רשימה מלאה, רק מעטים, וזה קצת איכזב אותי אחרי שקראתי בפורום שורשים משפחתיים על כך 'שלראשונה במקום כלשהו מוצגת השושלת המפורטת של יוסף זונדל מסלנט מהמאה ה17 וטעד עצם היום הזה'. אמנם יש את הרשימה כיצד אתה נכדו, אבל אין רשימה מפורטת של כל צאצאיו.

    צאצא נוסף של ר' אורי שרגא פייבוש הוא ר' יוסף פיימער שהיה אב"ד סלוצק.

    בכל אופן, ישר כוח גדול, עבודתך חשובה, ותורמת רבות. אני באופן אישי מאד נהנה לקרוא את מאמריך.

  • זלמן  On אפריל 13, 2009 at 7:11 pm

    תנועת "המוסר" זכתה להתפתחות בעיירה הליטאית "קלמה" (קלם) בה פעל "הסבא מקלם". מעיירה זו הגיע לא"י הרב אריה לייב פרומקין. בחיפוש אחר אביו שנפטר בא"י. ובמסגרת חיפושיו אחר מצבת אביו בהר-הזיתים, החל בכתיבת ספריו "מסע אבן שמואל" ו "ספר תולדות חכמי ירושלים". אריה לייב פרומקין הנו מחדש יישובה של פ"ת לאחר נטישתה והמעבר ליהוד. בספר היובל של פ"ת (תרפ"ט) נכתב הרבה על אריה לייב, והוקדשו אף מספר עמודים לסיפור על אופיו של אביו, ובדפים אלו מוזכרים בעקיפין חלקים מתורת "המוסר".

  • מספר 666  On אפריל 13, 2009 at 10:14 pm

    של כל צאצאיו של יוסף זונדל מסלנט לפחות עד הדור הקודם.
    הרשימה הוצאה לאור בידי סבי בחוברת נדירה מאוד ב- 1976
    ולמיטב ידיעתי בידי יש את העותקים היחידים של החוברת הזאת שכנראה מעולם לא היגיעו לידי אנשים מחוץ המשפחה.
    ובידי רשימה מפורטת עוד יותר של כלל הצאצאים שקיימת אצלי בעמודים בכתב יד ומודפסים בכמה גירסאות שונות שנערכו לאורך עשרות שנים.
    רשימה מקבילה אגב יש לי לגבי כלל צאצאיו של הרב ישעיהו ברדקי ( כן אני גם צאצא שלו ) ולגבי כלל הצאצאים של משפחת וולפנזון.

    רק לפני כמה ימים פנה אלי משרד עורכי דין בבקשה לקבל שמות מרשימה זאת של צאצאיו של יוסף זונדל מסלנט שנמצאים בארה"ב כדי שאפשר יהיה להודיע להם על אדמות ששייכות להם.

    מה לעשות עם הרשימות האלו ?
    זאת באמת שאלה .
    אני בהחלט מעוניין להעלות אותם ברשת אבל אין לי זמן וחשק להדפיס את כולן בעצמי למרות שמי יודע אולי יום אחד אעשה את זה.
    היצעתי לאגודה הגנאלוגית הישראלית שיכניסו את הרשימות האלו לאתרם אבל אין להם זמן ואין להם תקציב לביצוע הפרוייקט.
    אם יש מישהו שיש לו זמן וחשק לבצע פרוייקט כזה הוא מוזמן ליצור עימי קשר .

    לגבי שאלתך למה לא העליתי את שמות כל הצאצאים ברשימה הסיבה היא שאני מתעניין רק באלו שקשורים אלי ישירות.

  • melitz  On אפריל 13, 2009 at 11:17 pm

    נהניתי לקרוא
    אב סבי, הרב יצחק מלצן היה גם הוא "מוסרניק" ומתלמידיו (הצעירים אמנם) של רבי ישראל סלנטר

  • בני בלי דגש  On אפריל 14, 2009 at 6:44 pm

    שלפי דבריך הוא היה אביו של יוסף זונדל [הסבא] ובנו של ר' אורי שרגא פייביש?
    במאמרו של חיים פרידמן הוא לא מופיע.

    לתולדות רבנים ומשפחותיהם
    http://toladot.blogspot.com/

    מתעניין על משפחות:
    גלייך, רייקו, קזנוביץ. מפרילוקי (PRILUKY) אוקראינה.
    רמרז, מגליציה.
    קניגסברג, הורוביץ, מסטרי (STRYJ) אוקראינה

  • מספר 666  On אפריל 14, 2009 at 6:46 pm

    בשם "עיר וילנא".

  • בני בלי דגש  On אפריל 14, 2009 at 6:48 pm

    ע' 4 מוזכר דוד חסיד כבנו של הרב פייביש אשכנזי.
    בעמוד 128 מוזכר ר' יוסף זונדל עצמו, ללא יחוסו.

    האם יש לך מקור כתוב [שאני אולי פספסתי] שדוד חסיד הוא זה סבו של ר' יוסף זונדל, או שזה השערה שלך?

    לגבי ר' ישעיה סגל אב"ד פרנקפורט, שהזכרת.

    אם אכן נכונה השערתו של מחבר עיר וילנא, בהערה בעמוד 3, הרי שר' פייביש הוא שהיה חתנו של ר' ישעיהו, ולא אביו דוד זכריה.
    ואם אכן כן, הרי שזה לא ר' ישעיה אנונימי, אלא זהו רבי ישעיהו הלוי הורוביץ, המוכר בשם ספרו השל"ה.

  • נעם  On אפריל 18, 2009 at 9:34 pm

    אלי קודם כל יפה על הכבוד שאתה מביא למשפחתנו.
    שנית תודה אישית על אזכורך לאבי ז"ל ברשימות
    הרשימה קצת ארוכה ולצערי איני יכול לעכלה בקריאה אחת אבל למען הפיקנטריה
    ילדי הם ניני הנינים של יוסף זונדל מצד אחד אך גם צאצאי אצולה פולנית מצד אמם
    אחד מאבותיהם שייך למורדים בצאר שהוגלה ל 30 שנה )
    היפותטית ישנה אפשרות שהוא או אנשיו הם אלו שניסו לתלות את יוסף זונדל ….

    א בכסלו שמח לך

  • מספר 666  On אפריל 20, 2009 at 5:20 pm

    ועל הנתונים הגנאלוגיים שפירסמתי כאן לגבי המוצא של יוסף זונדל מסלנט משרגא פיבוש אשכנזי מראשי חכמי וילנה במאה ה-17 ונשיא של קהילת ירושלים של בנימין מהבלוג "תולדות ושורשים בעם ישראל " יש כאן
    עץ המשפחה של יוסף זונדל מסלנט

    http://toladot.blogspot.com/2009/04/blog-post_17.html
    אעיר בעניין זה שאין בביקורת זאת שום פרט שסותר את השושלת הגנאלוגית שהבאתי כאן ,לכל היותר טענתו היא שאין שום הוכחה חותכת לכך ..
    אנחנו יודעים שיוסף זונדל מסלנט היה צאצא של שרגא פיבוש אשכנזי אולם לא שרדו הנתונים המדוייקים והשחזור שלי הוא כרגע המיטב שניתן לשחזר מהנתונים שקיימים בידינו .
    יש לקוות שבעתיד יפוענחו ויועלו ברשת מפקדים קודמים ל1784 של יהודי ליטא כמו המפקד של 1765 ואולי בהם יתגלו פרטים מדוייקים יותר על השושלת של יוסף זונדל מסלנט אבל כרגע זה לא נראה סביר.
    ראו
    http://www.jewishfamilyhistory….Brochure%20November%202004.htm

  • מספר 666  On אפריל 20, 2009 at 5:30 pm

    בנימין מבלוג "תולדות ושורשים בעם ישראל " מוסר את המידע הבלתי ידוע הזה על רחל אישתו השנייה של יוסף זונדל מסלנט שאותה נשא לאישה בארץ ישראל לאחר שהתאלמן.
    מרת רחל היתה נשואה לר' יעקב זקש, והוא נפטר ללא ילדים, ומאחר שכאשר אשה נותרת אלמנה בלא ילדים, היא זו אשר חולצת לבעל אז עלה לארץ אחיו של יעקב, ר' זאב זקש, על מנת מנת שהאלמנה תוכל לחלוץ לו.
    [לכן הוא גם נקרא 'חלוץ', על שם האלמנה שחלצה לו].

    , ומר' זאב נשתלשלה משפחת זק"ש בירושלים, והאלמנה החלוצה, נישאה לר' יוסף זונדל סלנט לאחר שנתאלמן.
    בנימין מציין שאת המידע שלו על רחל זקס חלוץ, קבל מבני משפחת זקש, צאצאי האח. [המפורסם שבין צאצאיהם, היה ר' מרדכי יהודה לייב זקש, שהיה רב שכונת כנסת בירושלים, חתנו של הרב חרלפ, הם מופיעים בספר היחס של משפחת ריבלין].
    נוסיף גם שהשתמרה צוואתו של יוסף זונדל מסלנט שבה הוא מצווה על ילדיו מאישתו הראשונה לדאוג ולטפל ברחל שנישאה לו בזיקנתו למרות עוניו.
    רחל מופיעה גם כדמות בסיפורו של שמואל בן ארצי על יוסף זונדל מסלנט בספר "נוברדוק".

    • זק"ש מוטי  On ינואר 9, 2012 at 7:00 am

      לגבי הפרטים על יעקב זק"ש וכן אחיו זאב זק"ש יתכן ויש בזה טעות מכיוון ואהרון חיות או כפי שנקרא אהרון חייס כותב בספרו שישים ושלוש שנה בירושלים בעמ' 41 כי יעקב ויהושע זק"ש נקראו בשם חלוץ על שם אביהם שנתן חליצה לגיסתו אשת מי היא הייתה אינני יודע , כמו כן מה היה שמו של אביהם גם אינני יודע , אך כפי הידוע לי אותו אח נפטר מכיוון ונכנס להתרחץ ביום חם מאד במים קרים מאד

  • בני בלי דגש  On אפריל 20, 2009 at 5:33 pm

    בענין הילדים של אורי שבתי דץ, במאמרך הזכרת, בין צאצאי ר' יוסף זונדל, גם את חיים סלנט, וגם את אחיו אברהם.
    סבא שלך, עשה שני רשימות שונות, רשימה אחת לצאצאי ר' יוסף זונדל ובה הוא הכניס רק את חיים, ורשימה שניה לצאצאי ד"ץ ניסנבוים. למה?
    אני זוכר שראיתי כתוב [ולא זוכר איפה] שלאורי שבתי היתה אשה נוספת, ורק בן אחד נולד מהעניא, והאחרים מהאשה השניה, חשבתי שהיא כמו אחיותיה נפטרה ציערה, ולאחר מכן אורי שבתי נשא אשה אחרת, אולם לאחר שקראתי שוב את מאמרך, וראיתי שם את תמונת מצבתה, של העניא, שכתוב שהיא נפטרה שמונה שנים אחריו, והיא היתה צעירה ממנו בשמונה עשרה שנה. הבנתי שלמעשה העניא היתה אשתו השניה, וכנראה שכבר בחו"ל הוא היה נשוי [אם הוא עלה בן שלושים, לא סביר שלא היה נשוי כבר], והילדים האחרים, הכלולים ברשימה השניה של סבך, כלל אינם נכדי ר' יוסף זונדל.
    אגב, מצאתי בן נוסף לאורי שבתי, בצלאל.
    עוד הערה, כתבת 'אברהם שבתי לס', מה פירוש 'שבתי לס'?
    קראו לו אברהם שבתי'לס, במילה אחת, ובאידיש, פירושו אברהם של שבתי. [הסיומת זה מעין קישור כמו באנגלית].

  • מספר 666  On אפריל 24, 2009 at 6:29 pm

    בקטע למעלה כתבתי שיש בידי רשימה מלאה של כל צאצאיו של יוסף זונדל מסלנט שאוהת הכין סבי.
    הסופר והמחנך יוסף זונדל וסרמן שהיה גנאלוג בלתי נלאה והכין רשימות גנאלוגיות של משפחות שונות כמו צאצאי הרב ישעיהו ברדקי משפחת וולפנזון צאצאי הרב ישראל משקלוב ומשפחות אחרות..
    חלק מרשימה זאת פורסמה כחוברת בשנת 1978 שקיימים רק בכמה עותקים בודדים אצלי בבית ואינה קיימת בשום מקום אחר ,גם לא בספריה הלאומית בירושלים.
    בידי יש גם את הגירסאות השונות שסבי הכין מרשימותיו במחברות בכתב יד וברשימות מודפסות במכונת כתיבה מלאים וגדושים בתיקונים ובשינויים שונים.
    לעבור דרך כל הרשימות האלו היה סיוט מה גם שברור היה שבכל גירסה יש פרטים קצת שונים מבגירסה אחרת והן לא היו בהכרך זהות לחלוטין.
    אני שמח לבשר שמר בינימין שלו יש בלוג העוסק בבדיקת יחוסיהן של משפחות רבנים שונות הסכים בנדיבות לעבור על כל הרשימות השונות לסדר אותן מחדש כקובץ וורד אחיד,עבודת פרך של ממש , ועל כך מובעת לו תודתי ותודת צאצאי משפחתו של הרב יוסף זונדל מסלנט.
    הרשימה כמובן אינה מלאה ומן הסתם לעולם לא תהיה מלאה ויתווספו לה פרטים מידי פעם.
    חלק מהרשימה שאינו כולל את הדורות הנוכחיים ניתן כעת למצאו בבלוג של בנימין כאן
    חלק א'
    http://toladot.blogspot.com/2009/04/blog-post_20.html
    חלק ב'
    דור רביעי
    http://toladot.blogspot.com/2009/04/blog-post_22.html

    הדור שמעבר לזה אינו מופיע בבלוג של בנימין מאחר שהוא אינו נוהג לפרסם רשימות של אנשים חיים . .
    שקלתי אם לפרסם את הרשימה המלאה באתר זה
    אלא שאפילו אני משתעמם מקריאה של רשימה שמית יבשה ואיני יודע אם יש טעם להעלות זאת באתר זה דווקא.
    בכל מקרה עותק של הרשימה המלאה נשלח לאתר האגודה הגניאלוגית הישראלית והוא יתפרסם שם בעתיד .
    בקרוב תתפרסם גם הרשימה המלאה של צאצאיו של הרב ישעיהו ברדקי שגם עליה עמל סבי במשך שנים רבות.

  • יוסף זונדל  On יוני 6, 2009 at 10:41 pm

    נהנתי מאד מהאתר אני קרוא על שמו של הצי"ז אנחנו קצת קרובי משפחה אני הנכד של נחמיה אשד דוד שלך

  • מספר 666  On יוני 7, 2009 at 7:59 am

    פגשתי את נחמיה רק לפני שבוע ואני אמור לקפוץ אליו בקרוב.
    אתה מוזמן לבוא להיפגש גם אתה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On יוני 17, 2009 at 7:58 am

    ראיתי שכתבת שיש לך רשימה יותר מפורט עם הוספות משך השנים של צאצאיו. אני מאוד מעונין לדעת על משפחת נכדו יוסף זונדל סלאנט שהתחתן בנישואין ראשונים עם סבי רבי אליעזר דן רלב"ג והיה לו בן אחד מנישואין אלו בשם בנימין לפני שמתה עליו אשתו
    האם ידוע לך צאצא מהבן הזה בנימין שהוא קרוב משפחתי מצאצי ר' אליעזר דן רלב"ג
    בתודה מראש
    א.ד. רלב"ג

  • מספר 666  On יוני 17, 2009 at 8:47 am

    לפנות לבנימין בעל האתר שהוזכר למעלה שהרשימה המלאה נמצאת בידיו והוא הוסיף לה עוד כהנה וכהנה מהידע שלו .
    דהיינו על כל הפרטים שיש בידי לו כבר יש פרטים נוספים.
    בנימין אגב מעריך שהרשימה הזאת היא כמעט בגודל של הרשימה של משפחת ריבלין שעד כה נחשבה לרשימה הגדולה והמפורטת ביותר מסוג זה.

  • מספר 666  On אוגוסט 1, 2009 at 6:16 am

    אלה שמות צאצאי הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט .
    רשימה גנאלוגית זאת הוכנה בידי סבי הסופר והמחנך יוסף זונדל וסרמן שהיה גנאלוג בלתי נלאה והכין רשימות גנאלוגיות של משפחות שונות כמו צאצאי הרב ישעיהו ברדקי משפחת וולפנזון צאצאי הרב ישראל משקלוב ומשפחות אחרות..
    חלק ממנה פורסמה כחוברת בשנת 1978 שקיימת רק בכמה עותקים בודדים אצלי בבית ולא בשום מקום אחר בעולם.
    בידי יש גם את הגירסאות השונות שסבי הכין מרשימותיו במחברות בכתב יד וברשימות מודפסות במכונת כתיבה מלאים וגדושים בתיקונים ובשינויים שונים.
    לעבור דרך כל הרשימות האלו היה סיוט מה גם שברור היה שבכל גירסה יש פרטים קצת שונים מבגירסה אחרת והן לא היו בהכרך זהות לחלוטין.
    מר בינימין שלו יש בלוג העוסק בבדיקת יחוסיהן של משפחות רבנים שונות הסכים לעבור על כל הרשימות השונות לסדר אותן מחדש כקובץ וורד אחיד ועל כך מובעת לו תודתי ותודת צאצאי משפחתו של הרב יוסף זונדל מסלנט. הרשימה כמובן אינה מלאה ומן הסתם לעולם לא תהיה מלאה ויתווספו לה פרטים מידי פעם.

    רשימת הדורות
    מבוסס על "רשימת היחס :140 שנה בירושלים -8 דורות מצאצאי הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל סלנט זצ"ל תקצ"ח-תשל"ח.
    סידר יוסף זונדל וסרמן ,אביב תשל"ח .
    תודה לגנאלוג חיים פרידמן על תרומתו בהרחבת הרשימה הגנאלוגית הזאת.

    תודה לגינאלוג בנימין על עזרתו בהדפסתה ובסידורה.
    הדור הראשון
    דוד זכריה המכונה רבי מענדלין . אב בית דין קודש של האראדישץ שם אשתו אינו ידוע.. מוצאו לפניו אינו ידוע
    הדור השני

    אורי ( או "אור " ) שרגא פייבוש ( או וויבוש או פיוויש ) אשכנזי אב בית דין וילנה . תלמיד של המהר"ם רבי מאיר מלובלין .היה מן האשכנזים הראשונים הידועים בשמם שעלו לארץ ישראל ו לשם עלה בעקבות פרעות של חמילינצקי בליטא כיהן כמה שנים כנשיא הקהילה היהודית הקטנה בירושלים בשנת ת"ח ( 1648 ) או ת"י –תי"ג ( 1650-1653) נחשב לרב מובהק ופוסק גדול.
    מסופר עליו בספר "אור חדש" של רבי חיים בוכנר שנדפס באמסטרדם בשנת תל"א שדרש כך בקהילת הקודש וילנה (בספר רשום "וינה" אבל זוהי טעות דפוס ) את ספר הזוהר:,לקרב את הגאולה דרושים שלושה דברים:צום ,קול ממון, צריכים יום צום על חורבן העם והארץ,מחוייבים להשמיע קול תפילה ורחמים ויחד עם זה דורשת הגאולה גם ממון . ורבי אורי שרגא פייבוש סיים כך :
    "שלושה דברים אלו צום ,קול ממון עולים בגימטריה מספר ת"ח ורק כשימלאו בני ישראל את שלושה דברים אלה ישובו איש אל אחוזתו ." ..
    שם אישתו אינו ידוע. אבל ייתכן שהיה לאה.
    ככל הנראה היא ביתו של הרב ישעיהו הלוי הורוביץ אב"ד פרנקפורט, המוכר בכינויו השל"ה והיה נשיא 'קהילת ירושלים לפני שרגא פייבוש שלו השיא את ביתו.וזה מביא אתה שושלת של צאצאיהם עד למאה ה-11 בספרד זמן הדורות הראשונים של משפחת הורוביץ.

    שמות אחיו :יצחק רב בית דין קודש סעמיאטיש . ,
    דוד אב בית דין קודש יאנוב.
    ואחותם הצדקת רויזא "שהיו לה בנים גאונים "..
    הדור השלישי
    רבי דוד חסיד

    הדור הרביעי
    זונדל חזן בעיירה סלנט

    הדור החמישי

    בנימין בייניש ( או ביינוש ) בנו של זונדל מסלנט ..חזן בסלנט . שם אישתו פעסע
    אחיו
    אהרון שם אישתו אולי לאה
    ופיבוש. שם אישתו אולי גיטקה.
    קרוב משפחה שהיה נכד נוסף של הרב פיבוש היה הרב גרשון ווילנר משקלוב

    עוד צאצאים של שרגא אור פייבוש

    יוסף זונדל בן יצחק מבירז מחבר הספר "זיר יצחק" ענינים הרבה בשיטות עמוקות … בכללי דרבנן ושו"ת ואיזה דרושים / ווילנא : יהודה ליב מ"ץ, תרל"ו. http://www.discountseforim.com/Custom-Reprint-CR105871.html
    . אב בית הדין" של יאנאוה נין ונכד לרב אורי שרגא פייבוש אשכנזי

    שלמה אהרן זליג בן יואל מחבר ספר כרם שלמה : [חדושים על סוגיות בפלפול.תר"א 1841
    http://www.hebrewbooks.org/7887

    הרב דוד טעבלי מבראד אב בית דין קודש ליססא

    רפאל נתן נטע רבינוביץ ,1835-1888. מחבר ספר דקדוקי סופרים : כולל נוסחאות וגירסאות הנמצאות בתלמוד כתב יד משנת ק"ג לאלף השישי המונח בעיר מינכען… עם הגהות דברי סופרים, כולל נוסחאות מכתבי יד נוספים.

    הדור השישי
    הרב יוסף זונדל מסלנט הפה השלישי של הגאון מוילנה " 1786-1866) גדול תלמידיהם של חיים מוולוז'ין ורבי עקיבא אייגר הרב הראשי בירושלים מייסד תנועת המוסר ותנועת חובבי ציון חותנו של הרב הראשי של ירושלים שמואל סלנט שנשא לאישה את ביתו טויבה תלמידיו היו ישראל סלנטר שמואל סלנט רבה של ירושלים במשך כשבעים שנה ,ונתן פרידלנדר המטיף הראשון של חיבת ציון .
    שם אישתו הראשונה ואם ילדיו רבקה בת גירש (בן שמואל) ( נולד 1762) ואישתו טויבה (1766-1815) נולדה ב1791.
    שם אישתו השנייה עימה התחתן בירושלים רחל. ממשפחת זאקס -חלוץ .
    נולד ראש השנה תקמ"ו 1786 לפי המסורת , ב- 1781לפי שני מפקדים שנערכו בליטא.
    על פי מפקד מונטיפיורי ב1839 נולד ב-1791 וזה אינו סביר.
    עלה לארץ ישראל בשנת 1839

    הדור השביעי
    הניה (העניא גינעשע ) ( נולדה 1818- הניה – ד' חשוון תרכ"ו – 24.10.1865 ) ביתו של יוסף זונדל נישאה לרבי אורי שבתי בן רבי חיים ד"ץ ( דיין צדק נולד ב-1800 או ב-1801 ]: יליד אושמינע אסמינה , עלה בתקצ"ב או בתקצ"ג דיין בבית הדין הפרושי הראשון בירושלים של שמואל סלנט ,גבאי וממיסדי התלמוד תורה והישיבה ב"חורבה" .מהרבנים הגדולים של העדה וחתום עם רבני ירושלים על תעודות שונות .
    היא נפטרה יום אחרי אביה גם כן ממחלת החולירע..
    אחיותיה :טויבה ( נולדה – 6.10.1869 1816) נישאה לרב שמואל סלנט .בנם היחיד בייניש סלנט
    צביה ( נולדה – 29.01.1861-1824) אשת הרב נטע נטקין נכד הגאון מחבר "השאגת אריה ".ושד"ר של מוסדות שונים בישוב לארה"ב ולאירופה. נפטרה בגיל 37 – התקשתה ללדת היתה לה לידת מלקחיים הוולד מת והיא נפטרה יום לאחר מכן.
    בנו יהודה אריה ליב ( נולד 1830 ) מראשוני סוחרי האתרוגים של ארץ ישראל ביחד עם אחיינו בייניש סלנט וממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומות ירושלים נחלת שבעה ממייסדי האגודה "פתח תקווה" להתיישבות ביריחו שלא בוצעה לבסוף .מעסקני ירושלים ובוניה . אשתו חנה גליקע
    הדור השמיני
    בנימין ביניש סלנט בנם של הרב שמואל וטויבה מראשוני סוחרי האתרוגים בארץ ישראל וממיסדי שכונת "נחלת שבעה".
    חיים סלנט בנם של הניה ואורי שבתי נולד ב-1852 משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני אישתו חנה באשה לבית מנדלמן .
    אחיו רבי אברהם הסופר שבת'לס היה סופר כולל וילנה .
    יוסף זונדל סלנט סוחר באתרוגי ארץ ישראל בארה"ב.
    הבת נחמה פייגה נישאה לשמואל מוני זילברמן לימים אחד מראשי העדה.

    הדור התשיעי
    נחמה פייגה סלנט בתם של חיים סלנט והניה נישאה לאליהו צבי וסרמן
    :משה זילברמן בן שמואל מוני זילברמן ונחמה פייגה

    הדור העשירי
    אסתר זילברמן בת משה זילברמן ואישתו הראשונה הניה
    הסופר והמחנך יוסף זונדל וסרמן בן נחמה פייגה ואליהו צבי וסרמן נישא לחנה טריינה בת אליהו לנדא ואסתר זילברמן
    הדור ה-11
    צבי אשד אישתו רחל בלנק אחיו משה אשד ממגלי דרך בורמה

    הדור ה12
    אלי אשד בלש תרבות צאצא לרב יוסף זונדל מסלנט משני ענפים שונים במשפחתו .

    דור ראשון 1. 1 הגאון הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט בן הרה"ג רבי בנימין ביניש. אבי תנועת המוסר, המורה הוראה הראשון בירושלים. אשתו מרת רבקה, ובזיווג שני נשא את רחל ממשפחת זאקס – חלוץ מרת רחל היתה נשואה לר' יעקב זקש, והוא נפטר ללא ילדים, ואז עלה לארץ אחיו של יעקב, ר' זאב זקש, על מנת שהאלמנה תוכל לחלוץ לו. [לכן הוא גם נקרא 'חלוץ', על שם שהאלמנה חלצה לו]., ומר' זאב נשתלשלה משפחת זק"ש בירושלים, והאלמנה החלוצה, נישאה לר' יוסף זונדל סלנט לאחר שנתאלמן.

    דור שני 2. מרת טויבא לבית סלנט אשת הגאון רבי שמואל סלנט, פוסק הדור, העילוי מקידן, רבה של ירושלים ומנהיג הישוב במשך שבעים שנה 1
    3. מרת צביה לבית סלנט אשת הרב הג' רבי נתן נטע נטקין, נכד הגאון מחבר ה"שאגת אריה" 1
    4. מרת הניה לבית סלנט אשת הרה"ג רבי אורי שבתי ב"ר חיים ד"ץ (דיין צדק) סלנט, דיין בביה"ד הראשון בירושלים 1
    5. הרב רבי אריה ליב סלנט אשתו בלומה לבית שלנג מעסקני ירושלים ובוניה, ממיסדי השכונה הראשונה מחוץ לחומה 'נחלת שבעה', סוחר האתרוגים הראשון 1
    דור שלישי 6. הרב רבי בנימין בייניש סלנט, ממיסדי השכונות מחוץ לחומה, 'נחלת שבעה' ועוד, והמושבה 'פתח תקוה', אשתו מרת חנה שרה לבית ר' יוסף יוזיל ליאון מסלנט, מצאצאי ה'סמיכת חכמים'. 2
    7. מרת חיה לבית סלנט, אשת הרב ר' שלמה בן הגאון רבי ישעי' ברדקי, החזן הראשי הראשון בבית הכנסת הגדול 'בית יעקב' בחורבת רבי יהודה החסיד 2
    8. מרת פרידה (פראדיל) לבית נטקין אשת ר' נפתלי ליאון 3
    9. ר' יוסף נטקין, (לא ידועים לנו כל פרטים מענף זה) 3
    10. ר' חיים סלנט, משגיח על הכשרות בבית המטבחים העירוני, אשתו מרת חנה באשה בת רבי מאיר מנדלמן, מהתושבים בבתי יהודה טורא. 4
    11. ר' יוסף זונדל סלנט, סוחר אתרוגי ארץ ישראל בארצות הברית, אשתו: 1) בת הר' ר' אליעזר דן רלב"ג. 2) רחל בת הרה"ג רבי גבריאל זאב מרגליות, רב בעדת ישראל בניו יורק. 5
    12. מרת רבקה (תחי') לבית סלנט אשת ר' זלמן לוינזון 5
    13. ר' מרדכי סלנט 5
    14. מרת פראדיל לבית סלנט אשת ר' מרדכי המכונה בן שפרה 'שפרה די מעלערקע'ס' 5
    15. ר' אהרן סלנט אשתו רחל 5
    16. ר' יוחנן סלנט 5
    17. מרת טויבה לבית סלנט, אשת ר' שמואל וידמן 5
    דור רביעי 18. הר"ר צבי הירש סלנט, אשתו גרונה בת הרה"ג ר' נתן נטע נטקין [מאשתו השניה מרת עלקא בת הרה"ג ר' ישעיהו ברדקי חתן הג' ר' ישראל משקלוב]. מראשוני שכונות אבן ישראל ומאה שערים 6
    19. ר' ישעיהו ברדקי, אשתו גיטל לבית אשכנזי 7
    20. ר' יוסף זונדל ברדקי אשתו שיינדל בת הרה"ג ר' נתן נטע נטקין ואלקה נטקין. 7
    21. מרת צביה לבית ליאון אשת ר' יעקב שלנק 8
    22. מרתת שרה לאה לבית ליאון אשת ד"ר אליעזר כהן, היה רופא בצפת וביבניאל 8
    23. מרת רבקה לבית סלנט אשת ר' מנחם מנדל שורץ 10
    24. ר' אורי שבתי סלנט, רוקח בבית החולים 'משגב לדך', אשתו חיה לבית זק"ש 10
    25. מרת נחמה פייגה לבית סלנט אשת ר' אליהו צבי וסרמן 10
    26. מרת חיה טויבה (תחי') לבית סלנט אשת ר' ישראל אפרים [אלטר] שפירא, מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם, (בעת כתיבת הדברים בידי הירדנים) 10
    27. ר' יוסף משה סלנט, נספה בצבא התורקי במלחמת העולם הראשונה. 'ולא ידע איש את קבורתו' אשתו זיסה רחל לבית יעקבזון 10
    28. ר' בנימין סלנט (נכד רלב"ג ) בן זה, נולד מהאשה הראשונה, וכל היתר מהאשה השניה 11
    29. ר' יחיאל יצחק סלנט אשתו סיידי 11
    30. ר' נחום סלנט אשתו ליליאן. 11
    31. ד"ר גמליאל סלנט אשתו מללי 11
    32. ד"ר שמואל סלנט [סם] אשתו לילין 11
    33. ד"ר מרדכי סלנט [מקס] אשתו ברטה 11
    34. ר' יוסף זונדל לוינזון אשתו פאני 12
    35. מרת שרה ז"ל לבית לוינזון אשת ר' שמואל טורקניץ הי"ו 12
    36. מרת טויבה לבית לוינזון אשת ר' יצחק איזנמן 12
    37. מרת חנה לבית לוינזון אשת קייקסט 12
    38. מרת בלומה לבית לוינזון אשת סגל 12
    39. ר' אברהם בנימין לוינזון 12
    40. בת פראדל ומרדכי 14
    41. ר' יוסף סלנט (גר ברעננה ואחר כך בדימונה) 15
    42. בן יוחנן סלנט 16
    43. בת יוחנן סלנט 16
    44. ר' מרדכי וידמן 17
    45. ? וידמן 17
    46. רחל לבית וידמן 17
    47. חנה לבית וידמן ( בסוף דור חמישי כותב יוסף זונדל וסרמן , שהיתה לה בת נשואה בלי שום פרטים, ולא הכנסתי את זה בטבלה, על מנת שלא לבלבל את סדר המספרים. וכן בסוף דור שישי מזכיר שהיתה לה נכדה נשואה בלי שום פרטים.
    17
    דור חמישי 48. מרת פראדל לבית סלנט אשת ר' משה יצחק [אלטר] בורקי 18
    49. ר' יוסף סלנט אשתו מרת שיינא חיה לבית אבלובסקי 18
    50. ר' נתן נטע סלנט אשתו עלקא לבית הימן (תחי') 18
    51. מרת הינדל לבית סלנט אשת ר' אברהם יוסף אידלסון 18
    52. מרת טויבה לבית סלנט אשת הרה"ג ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת 'עץ חיים' בירושלים. 18
    53. מרת גליקה לבית סלנט אשת ר' דוד לבסקי נ"י. 18
    54. ר' ישעיהו סלנט אשתו מרת בילה צירל לבית ורטמן, מנהל לשכת הסעד וחבר ועד מאה שערים, מבוני השכונות גאולה וכרם אברהם 18
    55. מרת חנה לבית ברדקי אשת ר' אהרן וינוגרד 19
    56. הבחור מרדכי ברדקי ז"ל נפטר בצעירותו 19
    57. הר"ר ישראל בר-זכאי (ברדקי) היה החזן הראשי בביה"כ הגדול בחורבת ר"י החסיד אחרי פטירת סבו רבי שלמה ז"ל, מנהל החברא קדישא דקהילת ירושלים. אשתו נחמה לבית ברשד מצפת .( בהמשך במספר 139-143, כותב יוסף זונדל וסרמן שבנותיו הם מנשים אחרות – האחת, חיה מיכלה לבית קרמז, והשניה צפורה לבית אטינגר.) 19
    58. ר' משה ברד ז"ל (ברדקי) אשתו דיכה לבית שפירא. בוסטון 19
    59. מרת נחמה לבית ברדקי אשת ר' נח פורת ז"ל מהמורים הותיקים בירושלים, ממיסדי ביהכ"נ 'ישורון' 19
    60. מרת יונה (טויבה) לבית ברדקי ז"ל אשת ר' ברוך ברזל 19
    61. מרת שרה לבית ברדקי אשת ר' אלימלך זק"ש 20
    62. ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי) הנשיא היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשתו רעיה לבית גרטר. 20
    63. בנימין ברדקי, עקבותיו לא נודעו. 20
    64. יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי) אשתו סופיה לבית פרומקין 20
    65. מרת פרידה לבית שלנק אשת ר' אריה לייב לאפין 21
    66. מרת חנה לבית שלנק ז"ל אשת ר' אלימלך שמרלינג 21
    67. מרת שרה לבית שלנק ז"ל אשת ר' יצחק רוזנגרטן 21
    68. מרת מרים לבית שלנק אשת ר' דוד אסטושינסקי 21
    69. ד"ר נפתלי כהן (רופא בצרפת) 22
    70. מרת פרידה לבית כהן (נפטרה רוקח) 22
    71. מר בן ציון כהן 22
    72. מר נתן כהן אשתו לאה לבית טוליפמן פתח תקוה 22
    73. מר יוסף כהן מחקלאי פתח תקוה אשתו צפורה לבית יטקובסקי 22
    74. מר יעקב אליהו שורץ אשתו פעסול לבית בינקלר שיקגו 23
    75. מר יוסף זונדל שורץ אשתו לאה לבית סופר שיקגו 23
    76. בנימין ביניש סלנט נפטר בצעירותו 24
    77. מרת שרה לבית סלנט, אשת מר טוביה סלומון ז"ל 24
    78. מרת חנה לבית סלנט אשת מר שמואל מאקס ניויורק 24
    79. מרת מינדול [מינה] לבית סלנט אשת מר דוד רובינשטין ניו יורק 24
    80. מר חיים סלאנט אשתו מרים לבית לוי ניו יורק 24
    81. מר יוסף זונדל וסרמן, מהמורים הותיקים בתל-אביב-יפו, אשתו מרת חנה טריינה בת הרב אליהו לנדא, דור ששי להגר"א מוילנא 25
    82. מר אורי שבתי שפירא מהמתישבים הראשונים בכפר העברי 'נוה יעקב' על דרך שכם, אחר כך בנוה שאנן, [כעת שמה מוזיאון ישראל]. אשתו פרומה נחמה לבית שוכמן 26
    83. מר חיים שפירא, מהעובדים הותיקים בסוכנות היהודית בירושלים, מכובשי הר ציון במלחמת השחרור, אשתו שרה ליבה לבית זילברמן 26
    84. מרת שרה מינדול לבית שפירא אשת מר יוסף גולקין, מחיל הבריגדה 26
    85. מרת נחמה פיגה לבית שפירא אשת מר אליעזר קרויז, דור עשירי ל"השל"ה" הקדוש (מחבר 'שני לוחות הברית) 26
    86. מרת רחל לבית שפירא אשת מר בן ציון קלטר, בניו יורק, 26
    87. צביה לאה לבית סלנט (תחי') אשת הר"ר מנחם מנדל שינקר ז"ל בן בתו של רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל.. נפטר ט' אייר תשי"ד [מתוך זכרון בספר], בן הגאון הצדיק ר' שמואל הלל שיינקר. 27
    88. הרב חיים אליהו צבי סלנט שו"ב, מזכיר המועצה המקומת גבעת עדה בשומרון אשתו יפה לבית פרומקין מטבריה בת ר' יוסף פרומקין מטבריה, ולאה לבית לוריא.
    27
    89. מר יוסף ב"ר בנימין סלנט בארה"ב 28
    90. מר יהודה לייב ב"ר בנימין סלנט בארה"ב 28
    91. אברהם סלנט אשתו לני בארה"ב 29
    92. מנחם סלנט אשתו מרת בתיה בארה"ב 30
    93. מר ראובן סלנט אשתו מרילן בארה"ב 30
    94. יואל ב"ר גמליאל סלנט בארה"ב 31
    95. ארנולד ב"ר שמואל סלנט בארה"ב 32
    96. אליס לבית שמואל סלנט 32
    97. שושנה לבית טורקניץ אשת מר מרדכי קרמן פתח תקוה 35
    98. שולמית לבית טורקניץ אשת שמואל איצקוביץ פתח תקוה 35
    99. סימה לבית טורקניץ אשת אהרון פיקרסקי פתח תקוה 35
    100. הבחור מרדכי טורקניץ נפל במלחמת השחרור בכפר יעבץ 35
    101. יהודית בת יצחק איזנמן 36
    102. נעמי בת יצחק איזנמן 36
    103. דן בן יצחק איזנמן 36
    104. זלמן קייקסט, אשתו … 37
    105. שמעון קייקסט 37
    106. זינה לבית סגל 38
    107. יהודה סגל 38
    108. בת אברהם בנימין לוינזון 39
    109. רונית בת אברהם בנימין לוינזון 39
    110. אילת בת יוסף סלנט 41
    111. רונית בת יוסף סלנט 41
    דור ששי 112. יוסף בורקי אשתו סילוויאן בארה"ב 48
    113. אריה לייב בורקי אשתו עלסי בארה"ב 48
    114. בנימין בורקי אשתו ביטרייס בארה"ב 48
    115. רחל לבית בורקי אשת מרדכי (מלטון) וינסטון 48
    116. גרונה רז'ין לבית בורקי אשת אריה (ליאון) גולדמן 48
    117. אלינר (עלקה) לבית בורקי אשת שרגא פייבל (פיליפ) פאהל 48
    118. אפרים סלנט עורך דין נוטריוני, רמת גן, יועץ הכתר ומרצה למשפטים בממשלת המנדט, עתה מנהל הסעד המשפטי בישראל. נציג ישראל בהנהלת האיגוד הבינלאומי לסעד משפטי, מחבר ספרי חוק על: 'דיון פלילי', 'ראיות', 'בית המשפט הגבוה לצדק', 'אמנות הפרקליטות', וכן עורך 'פסקים' מטעם לשכת עורכי הדין. נשיא לשכת הבונים החפשים 'תירם', יושב ראש אגודת-ישראל-אמריקה, נציג שר המשפטים בועדה המחוזית 'לבנין ולתיכנון עיר' (תל אביב והמרכז). מרצה למשפטים במדרשה לעורכי דין מחוץ לארץ, אשתו לאה לבית כהן. 49
    119. חיים שמואל בנימין ז"ל אשתו דבורה לבית פרלמן היא דור שביעי לבעל ה'תניא' מיסד תנועת חב"ד, תל אביב. בת ר' אליעזר פרלמן חתן הר"ר שלמה יהודה לייב אליעזרוב ומעב"ק.
    49
    120. רונה לבית סלנט אשת מרדכי (מקס) מילר בארה"ב 49
    121. יעקב סלנט אשתו ציונה לבית פיטרקובסקי 49
    122. אברהם סלנט עורך דין נוטוריוני ביפו-ת"א, אשתו יהודית לבית צ'יניאו 49
    123. משה שלמה (מוריס) סלנט, אשתו פייגא ריישא לבית הלוי 50
    124. גרשון סלנט אשתו פלורנס 50
    125. צבי סלנט אשתו קלרה (קלירה) 50
    126. בנימין סלנט מהנדס אשתו מרילן 50
    127. שמואל סלנט מנהל בית ספר 50
    128. חנה באשה לבית סלנט אשת 50
    129. יצחק (אדווארד) איידלסון 51
    130. גרונה (ג'ערי) לבית איידלסון, אשת סידני בעטהל 51
    131. הרב ניסן אהרון טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת עץ חיים בירושלים, אשתו זלדה צביה לבית זייבלד 52
    132. מרים לבית סלנט אשת משה מיכאלי, מנהל תעשיית יהלומים 54
    133. הרב שמואל אלעזר סלנט, אשתו נעמי לבית מקלב, מצאצאי מיסדי מוצא על יד ירושלים והמושבה פתח תקוה. מנהל משרד הצדקות המאוחדות ת"ת וב"ח (תלמוד תורה עץ חיים וביקור חולים), כיום עורך פרסומים במשרד האוצר, ורב בביהכ"נ מדרש יבנה. 54
    134. חנה שרה לבית סלנט ז"ל, מראשונות ויצו הצעירה ומפעילותיו, נפטרה בצעירותה 54
    135. חיה גרונה לבית סלנט, גננת, אשת מרדכי תירוש (וויינשינקר) מנהל העבודה בתעשית יהלומים, 54
    136. צבי הירש סלנט, עובד סוציאלי במשרד הסעד, אשתו רחל לבית שטרין, מורה. 54
    137. בנימין בייניש סלנט, מהחברים הראשונים בקיבוץ סעד בנגב, אשתו נילי לבית גייפמן 54
    138. ישעיהו וינוגרד, אשתו עליזה לבית עדן, פקיד בחברת ביטוח. 55
    139. מרים בת ר' ישראל בר זכאי וחיה מיכלא לבית קרמז אשת ד"ר ישראל דוריון (פרידמן)( כפי שציינתי לעיל: כפי שנראה מדברי הכותב, היו לר' ישראל כמה נשים) 56
    140. ישעיהו כרמיאל (ברדקי) ב"ר ישראל וחיה מיכלא 56
    141. הרב אברהם ברדקי ב"ר ישראל וצפורה לבית אטינגר בת ר' אהרן זעליג , מנהל רוחני בת"ת קמיניץ בירושלים. 56
    142. ה"ר שלמה בר זכאי ב"ר ישראל וצפורה לבית אטינגר, אשתו יפה לבית אייזנברג, מזכיר הת"ת והישיבה עץ חיים בירושלים 56
    143. רבקה הינדא בת ר' ישראל וצפורה לבית אטינגר, אשת רב סרן מרדכי אופיר (זילברשטיין) פקיד בכיר בעיריית ירושלים. 56
    144. חיה שיטל לבית ברדקי אשת ר' אהרן הכהן לידס בוסטון 57
    145. ד"ר ישעיהו ברד בניו יורק 57
    146. חנה לבית ברד אשת ברוך יעקב הלוי בטלר בפיטסבורג 57
    147. אסתר לבית ברזל עו"ד ירושלים, סגן פרקליט המדינה 59
    148. ישעיהו ברזל, כלכלן סטטיסטיקן, אשתו הדסה לבית דרור 59
    149. חלי לבית זק"ש אשת מרדכי בעהם, עו"ד 61
    150. לוסי לבית זק"ש אשת פינחס (פיטר) מדוין לונדון 61
    151. יוסף אריה בר זכאי עו"ד בירושלים אשתו אביבה לבית לוסטיגמן 62
    152. ד"ר שמואל בר זכאי, עובד במכון ויצמן ברחובות אשתו יעל לבית אלון 62
    153. דיאנה בת יוסף זונדל בר זכאי 64
    154. אנדרה בת יוסף זונדל בר זכאי 64
    155. נפתלי לאפין אשתו רוזה לבית ירושלמי 65
    156. יהודית לבית לאפין אשת יוסף גורדצקי 65
    157. חנה לבית לאפין אשת פינחס ינוביץ 65
    158. אברהם לאפין אשתו ברברה לבית פולונסקי, שני האחרונים תאומים 65
    159. אברהם חיים רוזנגרטן אשתו חנה לבית אשר 67
    160. אסתר לבית רוזנגרטן אשת דוד בן ברוך 67
    161. חנה לבית אסטושינסקי אשת אהרן מאירסון 68
    162. עדנה לבית אסטושינסקי אשת חנוך רון 68
    163. דינה לבית אסטושינסקי 68
    164. אברהם כהן 69
    165. גדעון כהן 69
    166. דוד כהן 69
    167. תמרה לבית כהן, יסדה משק טבחה, נפטרה בצעירותה 71
    168. אליעזר בן נתן כהן עו"ד אשתו נחמה לבית מאירמן (?) השתתף במלחמה השחרור, ממיסדי קבוץ ארז על יד יד מרדכי. 72
    169. אלכסנדר בן נתן כהן אשתו חנה לבית גולדמן 72
    170. חיים שורץ, אשתו רייזל לבית קיקי בשיקגו 74
    171. ברוך מרדכי (מאקס) אשתו טלמה לבית האוסמן בשיקגו 74
    172. שמואל שורץ (סם) אשתו סלויה לבית כהן בשיקגו 74
    173. חנה באשה לבית שורץ אשת משה שמואל מלטון גילר 75
    174. יצחק מאיר שורץ אשתו פרומה לבית הלוי 75
    175. חיה לבית סלומון אשת אלפרד פולק 77
    176. שלמה זלמן סלומון אשתו שרה לבית לייוויק 77
    177. חיה מרישה לבית מאקס אשת יצחק 78
    178. גרשון בן שמואל מאקס 78
    179. חיה לבית רובינשטיין אשת שלמה 79
    180. אנך רובינשטיין אשתו חנה (אנט) לבית 79
    181. אורי שבתי בן חיים סלנט 80
    182. מיכאל בן חיים סלנט 80
    183. גרונה בת חיים סלנט 80
    184. חיה בת חיים סלנט 80
    185. צבי אשד http://www.notes.co.il/eshed/4479.asp (וסרמן) מהנוטרים ושומרי הגבול במשמר הירדן, מעובדי חברת החשמל בתל אביב אשתו רחל לבית בלנק 81
    186. רב סרן משה (מוסה ) אשד (וסרמן) http://www.notes.co.il/eshed/39529.asp ממלוי השיירה האחרונה שפרצה מצור ירושלים, ממגלי "דרך בורמה" נפצע בכיבוש חוליקת (חלץ), מורה דרך לתיירים אשתו מאירה לבית שנלר 81
    187. נחמיה –נח אשד (וסרמן, ) מפקח משנה במטה הארצי של משטרת ישראל בתל אביב, בוגר אוניברסיטת בר אילן. ממיסדי קבוץ משואות יצחק בגוש עציון, מלוחמיו ושבוייו בעבר הירדן, אשתו רבקה לבית ארביט 81
    188. בתיה לבית וסרמן, מורה, אשת עזריאל סלומון, דור ששי לרבי זלמן צורף ממיסדי הישוב האשכנזי בירושלים, בוגר אוניברסיטת ירושלים ומעובדיה, נפצע במלחמת השחרור בין חילי המחתרת מאצ"ל 81
    189. שמואל דב וסרמן, סגן משנה מהתותחנים שהגיעו במצע סיני עד לסואץ, מעובדי חברת החשמל בתל אביב. 81
    190. צפורה רחל לבית וסרמן מורה בבאר שבע, אשת יהושע פרימור (פורמן) מעובדי משרד הבטחון ואירגון "המוסד". 81
    191. צפורה לבית שפירא אשת משה מרמינסקי, מלוחמי הבריגדה במלחמת השחרור ומבצע סיני בפתח תקוה 82
    192. משה חיים שפירא, חבר 'אגד', מפורצי מצור ירושלים בשירה האחרונה, צוין לשבח בזמנו כי למרות שנפצע בידו לא עזב את ההגה מידו, אשתו רחל לבית סירי. בחולון 82
    193. בתיה לבית שפירא אשת שאול ולטמן פקיד בכיר בדאר תל אביב 82
    194. טובה לבית שפירא אשת סרן דוד דאובה, שניהם ממיסדי הקבוץ 'עין צורים' בגוש עציון, מלוחמיו ושבוייו בעבר הירדן כעת מחברי הקבוץ המחודש בנגב. 82
    195. מרדכי אהרן שפירא, חבר 'אגד' אשתו אסתר לבית כהן 82
    196. אסתר לבית שפירא אשת סמל יוסף ניסן (בצבא הקבע) 83
    197. מרים לבית שפירא אשת אלימלך ברילנט רב סמל, כעת פקיד במשרד האוצר בירושלים. 83
    198. בתיה לבית שפירא אשת יעקב דרור, בוגר האוניברסיטה בירושלים, מנהל בית ספר תיכון בתל אביב 83
    199. משה שפירא, שרת בחיל האויר, אשתו צפורה לבית חמידה 83
    200. הרב אשר מנחם שפירא [למד בישיבת חברון, ובכולל שבמוסד הרב קוק] אשתו אילה לבית רוזנבוים, ממוסמכי האוניברסיטה בירושלים 83
    201. משה מרדכי גולן (גולקין), אשתו לאה לבית פיקהולץ, חברי הקיבוץ 'סעד' בנגב. 84
    202. חיים גולן (גולקין), השתתף בהתקפות: קלקיליה, סורה מצרים וסיני, אשתו רחל לבית ברייטשטיין 84
    203. עליזה לבית גולקין, גננת, אשת בנימין ברונר, מורה בכפר סבא 84
    204. יעקב בן יוסף גולקין, מורה למלאכה, אשתו ברכה לבית פויליץ 84
    205. רחל לאה לבית קרויז אשת אהרון ווייג, בארה"ב 85
    206. שמואל קרויז, אשתו רחל לבית קשמין 85
    207. יעקב קרויז, אשתו מזל לבית מלול 85
    208. דוד קלטר אשתו אסתר לבית שיפר [או שיפה] בניו יורק 86
    209. חיים קלטר 86
    210. נחום בן בן ציון קלטר, אשתו נעמי לבית קרן 86
    211. בתיה לבית שינקר אשת הר' אברהם משה קרויזר בן הרב מרדכי יהושע קרויזר.
    מזכיר ישיבת 'כוכב מיעקב', מיסודו של הגאון מצ'יבין זצ"ל 87
    212. שרה לבית שינקר אשת ר' יעקב פינחס גבירץ נין לר' יוסף רבלין מיסד השכונות בירושלים 87
    213. מ מינה לבית שינקר אשת הר' נחמיה חרל"פ, רב בבית החולים 'מלבן', ורב צבאי בשקם באיזור תל אביב. בני ברק. 87
    214. משה חיים שינקר, אשתו שרה לבית צירקוס 87
    215. יוסף זונדל שינקר, סמל הצנחנים ביחיד חיות הנגב, יושב ראש ועד העובדים באוצר, חבר הועד הפועל בסיעת תכלת לבן בהסתדרות, אשתו דבורה לבית ויס מורה ירושלים 87
    216. פסיה לבית שינקר גננת אשת הרב זאב כץ ראש ישיבת נחלת יהודה, מהפעילים בצעירי אגודת ישראל. 87
    217. אברהם אהרון שינקר, אשתו פרומה לבית ליבוביץ 87
    218. שושנה לבית סלנט אשת יוסף סלומון, נין לר' יואל משה סלומון ממיסדי פתח תקוה. שניהם מבוגרי אוניברסיטת בר אילן. מורים בבית ספר תיכון. בת ים. 88
    219. בתיה לבית סלנט מורה בניר עציון, אשת חיים באר (רחלבסקי) סופר מפורסם, שזכה בפרסים רבים. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%90%D7%A8
    88
    220. דזעסי בן מנחם סלנט 92
    221. סטיו בן מנחם סלנט 92
    222. איימי לבית ראובן סלנט 93
    223. עללן לבית ראובן סלנט 93
    224. סטיפני לבית ראובן סלנט 93
    225. שרה בת מרדכי קרמן 97
    226. אבישי בן מרדכי קרמן 97
    227. צבי בן מרדכי קרמן 97
    228. בת_שוע לבית איצקוביץ אשת צבי פורת 98
    229. אהוד בן שמואל איצקוביץ 98
    230. גיורה בן אהרון פיקרסקי 99
    231. יצחק בן אהרון פיקרסקי 99
    232. מרדכי בן אהרון פיקרסקי 99
    233. נוגה בת אהרון פיקרסקי 99
    234. בת זלמן קקיקסט 104
    דור שביעי 235. פראנק (הערבערט) בן יוסף בורקי 112
    236. אורלין אשת יואל בארנעט 112
    237. דוד בן אריה לייב בורקי 113
    238. שמואל (סטעפאן) בן אריה לייב בורקי 113
    239. מוריס בן בנימין בורקי 114
    240. יהודית בת בנימין בורקי 114
    241. בערטראם בן מרדכי וינסטון אשתו מירה 115
    242. דונלד בן אריה גולדמן 116
    243. האוארד בן אריה גולדמן 116
    244. מרקוס בן אריה גולדמן 116
    245. לארינס בן שרגא פייביל פאהל 117
    246. מלוין אירו בן פייביל פאהל 117
    247. אראלה לבית סלנט אשת מיכאל קיש, מהנדס 118
    248. דפנה לבית סלנט אשת יעקב סאפיריא, בצפון אירלנד 118
    249. עוזי סלנט אשתו בתיה לבית הויכרוך 119
    250. יורי סלנט 119
    251. איתן בן יעקב סלנט 121
    252. יוספה בת יעקב סלנט 121
    253. צבי בן אברהם סלנט 122
    254. רמי סלנט 122
    255. לאה (לואיזה) לבית סלנט 123
    256. נתן (נורמן) סלנט 123
    257. נייל סלנט 124
    258. סטיפוניא בת גרשון סלנט 124
    259. יהונתן סלנט 125
    260. נתן חיים סלנט 125
    261. נתן חיים סלנט 126
    262. בן בנימין סלנט 126
    263. בן בנימין סלנט [שני האחרונים תאומים] 126
    264. צבי אריה טוקצ'ינסקי אשתו חיה לבית פרידמן 131
    265. שמואל טוקצ'ינסקי אשתו רחל לבית ליברמנש 131
    266. משה טוקצ'ינסקי 131
    267. יצחק טוקצ'ינסקי 131
    268. יוסף טוקצ'ינסקי 131
    269. יהושע מיכאלי 132
    270. נתן בן משה מיכאלי 132
    271. בילה (בלהה) בת הר' שמואל סלנט 133
    272. חנה לבית סלנט 133
    273. לאה מרים לבית סלנט 133
    274. ישעיהו סלנט 133
    275. בילה אור-טל בת מרדכי תירוש 135
    276. עדי-טל בן מרדכי תירוש 135
    277. גד ישעי' תירוש 135
    278. דבורה לבית סלנט 136
    279. יעל לבית סלנט 136
    280. מיכל – בלהה לבית סלנט 136
    281. רונית לבית סלנט 137
    282. ישעיהו סלנט 137
    283. עידית לבית סלנט 137
    284. עודד סלנט 137
    285. חנה לבית וינוגרד אשת עו"ד יצחק איש הורוביץ 138
    286. ארנונה לבית וינוגרד אשת עו"ד זאב שניצקי 138
    287. ניצה לבית דוריון אשת יהודה ליפשיץ 139
    288. דוד בן ישראל דוריון 139
    289. חיה בת ה"ר אברהם ברדקי אשת זוננפלד 141
    290. צפורה לבית ברדקי 141
    291. אסתר לבית ברדקי 141
    292. רבקה לבית ברדקי 141
    293. צפורה בת ר' שלמה בר זכאי 142
    294. דוד בן ר' שלמה בר זכאי 142
    295. נעמי לבית בר זכאי אשת ר' יהודה ברייטקופף 142
    296. שרה לבית בר זכאי 142
    297. לאה לבית בר זכאי 142
    298. רבקה לבית בר זכאי 142
    299. אהרן ב"ר מרדכי אופיר 143
    300. רפאל ב"ר מרדכי אופיר 143
    301. שמואל יצחק ב"ר אהרן הכהן 144
    302. יעקב עזריאל הכהן 144
    303. דב בער הכהן 144
    304. ברוך יחזקאל הכהן 144
    305. גיטל עליזה בת ברוך יעקב הלוי בטלר 146
    306. דב אריה הלוי בטלר 146
    307. רפאל בן ציון הלוי בטלר 146
    308. אילנה רבקה לבית בטלר 146
    309. מיכל בת ישעי' ברזל 148
    310. יונה בת ישעי' ברזל 148
    311. דניאל יוסף בן מרדכי בעהם 149
    312. רפאל אריה בן מרדכי בעהם 149
    313. שרון בת יוסף ארי' בר זכאי 151
    314. גדעון בן יוסף ארי' בר זכאי 151
    315. אברהם בן נפתלי לאפין 155
    316. דוד לאפין 155
    317. גדעון לאפין 155
    318. יעקב בן יוסף גורדצקי 156
    319. לויה (?) בת פנחס ינוביץ 157
    320. דנה לבית ינוביץ 157
    321. בצלאל לאפין 158
    322. יהושע לאפין 158
    323. רחל בת אברהם חיים רוזנגרטן 159
    324. אבנר רוזנגרטן 159
    325. יעקב רוזנגרטן [שני האחרונים תאומים] 159
    326. יואל בן ברוך 160
    327. אפרת לבית בן ברוך 160
    328. נאורה לבית מאירסון 161
    329. מיה לבית מאירסון 161
    330. שמואל מאירסון 161
    331. מיכל לבית רון 162
    332. דנה לבית רון 162
    333. ארזה כהן 168
    334. דוד כהן 168
    335. יזהר כהן 169
    336. אברהם ברול (אליען) שורץ חיה לאה לבית קונין 170
    337. יצחק מנחם [צדוק] (צ'רלס מיכאל) שורץ, אשתו חיה חנה לבית קרמר 170
    338. מנחם מנדל (מרק) שורץ 171
    339. מלכה (מרלין) אשת ריצ'רד פישר 171
    340. רונדה לבית שוורץ 171
    341. ג'ויס לבית שווארץ אשת ניל ? 172
    342. מנחם מנדל גילר 173
    343. יצחק מאיר גילר 173
    344. ראובן שורץ 174
    345. טוביה פולק 175
    346. יהודית לבית פולק 175
    347. טוביה סלומון 176
    348. שבתי סלומון 176
    349. דניאל סלומון 176
    350. זאב (מקס) 177
    351. נחמה שרה 179
    352. גמליאל 179
    353. ראובן אורי רובינשטיין 180
    354. אדם יעקב רובינשטיין 180
    355. רבקה מרים לבית רובנישטיין 180
    356. זוהר יצחק אשד 185
    357. רונית לבית אשד 185
    358. אליהו אשד 185
    359. עינת לבית אשד אשת יוסי פורמן 186
    360. יובל אשד 186
    361. נועם אשד 186
    362. מרים לבית אשד 187
    363. אלישבע טובה לבית אשד 187
    364. עזריאל חיים אשד 187
    365. חגית אסתר לבית סלומון 188
    366. עדי דוד סלומון 188
    367. עירן סלומון 188
    368. אליהו איל פרימור 190
    369. סיגל רבקה לבית פרימור 190
    370. עמית יאיר פרימור 190
    371. חיים מור (מרמינסקי) אשתו מרגלית לבית בן חנן 191
    372. שרה לבית מרמינסקי אשת יהושע שמיר 191
    373. נירה לבית שפירא אשת גיורא נפתלי ברון 192
    374. טלמה לבית שפירא אשת יהודה נזרי 192
    375. יריב שפירא אשתו שרה לבית קורמן 192
    376. רחל לבית ולטמן אשת יצחק פלר 193
    377. חנה לבית ולטמן אשת גבריאל אייגנר 193
    378. אבי ולטמן 193
    379. נעמי לבית דאובה אשת מנחם יוגב 194
    380. יעל לבית דאובה אשת מנחם לויטס 194
    381. אליהו דאובה אשתו אלישבע לבית בר-נתן 194
    382. אריה דאובה 194
    383. ישראל אפרים שפירא אשתו מיכל לבית לוי 195
    384. דרור שפירא 195
    385. רונן שפירא 195
    386. אלון אפרים ניסן 196
    387. מלכה מיכל ניסן 196
    388. תחיה לבית ברילנט אשת משולם שוורצברט 197
    389. בלהה לבית ברילנט 197
    390. יפעת לבית דרור אשת יצחק רט 198
    391. יששכר דרור 198
    392. אפרים דרור 198
    393. יאיר דרור 198
    394. רבקה רויטל לבית שפירא 199
    395. נועה לבית שפירא 199
    396. חגית לבית שפירא 199
    397. דוד יוסף שפירא 200
    398. משה שפירא 200
    399. יהושע שפירא 200
    400. יונת לבית שפירא 200
    401. מתניה צבי גולן 201
    402. אפרים אשר גולן 201
    403. נעמי לבית גולן 201
    404. רחל לבית גולן 201
    405. יוסף גולן 201
    406. ורדה לבית גולן 202
    407. דרור גולן 202
    408. יוסף גולן 202
    409. איל ברונר 203
    410. אורלי לבית ברונר 203
    411. חגית לבית ברונר 203
    412. ניר גולן 204
    413. אורנית גולן 204
    414. שרה לבית ווייג 205
    415. דוד ווייג 205
    416. עירן קרויז 206
    417. גיל קרויז 206
    418. עמירב קרויז 207
    419. אפרים קרויז 207
    420. יניב קרויז 207
    421. דניאל אלון קלטר 208
    422. עדינה לבית קלטר 208
    423. זונדל שבתי קרויזר אשתו רחל לבית הרשפרונג 211
    424. מלכה לבית קרויזר אשת שמעון הנפלינג 211
    425. גרשון יוסף קרויזר אשתו טובה גיטל לבית בן-חיים 211
    426. ליבה פרול לבית קרויזר אשת נפתלי צבי אייזנשטיין 211
    427. אלקה לבית קרויזר אשת אהרן זאב חשין 211
    428. זיסל רחל לבית קרויזר אשת יוסף שושן 211
    429. מרדכי יהושע קרויזר אשתו נחמה לבית גרטנר.
    211
    430. חיים משה גווירץ אשתו חיה רחל לבית בוכוולד 212
    431. יוסף גוירץ 212
    432. רשה אידל לבית גוירץ אשת אליהו מאיר (בלבן) 212
    433. אליעזר מנחם מנדל גוירץ אשתו צביה לבית אפשטיין 212
    434. ריבה לבית גוירץ אשת מנשה בן ציון טריגר 212
    435. שמואל הלל גוירץ 212
    436. נתן ראובן גוירץ 212
    437. בתיה לבית חרל"פ אשת יצחק קלאר 213
    438. מנחם מנדל חרל"פ 213
    439. שמואל הלל חרל"פ 213
    440. זיסל רחל לבית חרל"פ 213
    441. גולדה לבית חרל"פ 213
    442. רבקה לבית שינקר 214
    443. מנחם מנדל שינקר 214
    444. רחל לבית שינקר 214
    445. שמואל הלל שינקר 214
    446. חיה לבית שינקר 214
    447. צבי מאיר שינקר 214
    448. יובל מנחם שינקר 215
    449. יפעת לבית שינקר 215
    450. יריב שינקר 215
    451. זיסל רחל לבית כץ 216
    452. מנחם מנדל כץ 216
    453. לוי כץ 216
    454. יפה לבית כץ 216
    455. עדינה לבית כץ 216
    456. אסתר מלכה לבית כץ 216
    457. אברהם אריה כץ 216
    458. משה שמואל כץ 216
    459. יהודית לבית שינקר 217
    460. מנחם מנדל שינקר 217
    461. זיסל רחל לבית שינקר 217
    462. שמעון שינקר 217
    463. גדליהו סלומון 218
    464. רפאל משה סלומון 218
    465. רחל רוני לבית באר 219
    466. אברהם באר 219
    467. צבי ברוך באר 219
    דור שמיני 468. פרומה מרים (פיליקיה קילע) לבית שורץ 336
    469. פסול (מישול רובין) לבית שורץ 336
    470. משה בנימין (בריאן מיטשל) שורץ 337
    471. רוזה לבית שורץ 338
    472. ליזה לבית פישר 340
    473. רז מור 371
    474. ענב מור 371
    475. רעננה לבית מור 371
    476. יונה שני (שמיר) 372
    477. שי שמיר 372
    478. שלמה נזרי 374
    479. ירון פלר 376
    480. יעל לבית פלר 376
    481. גיל אייגנר 377
    482. רון אייגנר 377
    483. עדי לבית יוגב 379
    484. גיא יוגב 379
    485. ליאור יוגב 379
    486. אלעד רט 390
    487. יואל זאב קרויזר 423
    488. מנחם מנדל קרויזר 423
    489. ישראל שלמה קרויזר 423
    490. שרה הניה לבית קרויזר 423
    491. אסתר אלישבע לבית קרויזר 423
    492. מרדכי יהושע קרויזר 423
    493. מרדכי יהושע הנפלינג 424
    494. בילה לבית הנפלינג 424
    495. שרה הניה לבית הנפלינג 424
    496. מינדל לבית קרויזר 424
    497. מרדכי אייזנשטיין 425
    498. חיים אייזנשטיין 425
    499. בריינה מלכה לבית גוירץ 430
    500. שמואל הלל גוירץ 430
    501. יוסף חיים בלבן 431
    502. הלל שמואל מרדכי בלבן 431
    503. חיה אסתר לבית טריגר 434
    504. הדסה לבית גוירץ 435
    505. נחמיה דב זבולון קלאר 437
    506. יהודה לייב קלאר 437

    וצאצאי הדור הנוכחי

    ילדיו של צבי אשד ( 185)

    1זוהר יצחק אשד (356)
    2. רונית אשד 357
    3. אלי אשד (358)

    ילדיהם של רונית אשד ויאיר שרון ( 357)
    חן שרון ( 438)
    לירון שרון (439)
    גל שרון ( 440)
    אורן שרון ( 441)
    אוהד שרון (442)

    צאצאיו של מוסא אשד
    עינת אשד נשואה לישראל חרמץ ( נישואים שניים ) שם בעלה הראשון יוסף פורמן ( 186)
    ילדים
    הדס גולן ( שם נישואין ) ( 443)
    שקד פורמן ( 444)

    יובל אשד נשוי לליאור ( 360)
    ילדים
    עומרי (445)
    תומר ( 446)

    נועם אשד נשוי למיכל ( 361)

    ילדיהם של נועם ומיכל אשד
    גל אשד ( 447)
    עומר אשד( 448)

    בניהם של נחמיה ורבקה
    מרים ( 362) בעלה יהודה ורשואר
    אלישבע-טובה ( 363) הבעל אברהם הכהן וולמן

    עזריאל ( נפטר בילדותו )

    ילדיה
    שולמית-תמר ( 449)
    אלכסנדר זיסמן אברהם ( 450 )
    נתנאל –ישראל ( 451)
    שרי- איתה ( 452)

    ביתו השניה של נחמיה אשד
    אלישבע-טובה ( 363) הבעל אברהם הכהן וולמן
    ילדיה
    אפרת נשואה לאושרי מימון ( 453)

    הודיה ( 454)

    יוסף זונדל ( 455 )
    הושעיה ( 456)
    רעננה ( 457)
    אוריאל ( 458) ( זוג תאומים )
    ילדיה של אפרת מימון
    יהודה-מנחם ( 459)
    ימימה ( 460)

    בתיה נשואה לעזריאל סלומון
    ילדים
    חגית –אסתר אשד
    עדי –דוד אשד (366)
    בנו של עדי

    ערן (461)

    ציפורה- רחל מורת דרך מומלחת לתולדות תל אביב נשואה ליהושע פרימור
    ילדים
    1. אייל אליהו פרימור ( 368)
    ילדיו של אייל וסמדר-אסתר
    תום ( 462)
    דנה ( 463)
    נועם ( 464)(

    2. סיגל רבקה פרימור –פסלת בעלה אודי אלוני בנה של שולמית אלוני ( 369)
    ביתה של סיגל
    יולי אלוני ( 465)

    בנה השלישי של ציפורה פרימור

    3. עמית יאיר פרימור נשוי לננסי

    הרשימה כמובן אינה מלאה ולעולם לא תהיה מלאה.
    מי שרוצה להוסיף ולעדכן .מוזמן.

  • מספר 666  On אוגוסט 15, 2009 at 1:14 pm

    חפירה מקרית במסמכים של הארכיון שאני מחזיק בבית,ארכיון שכולל מסמכים שמגיעים מאות שנים אחורה , חשפה את שושלת היוחסין של כל מאות צאצאיו של מנהיג הקהילה היהודית בירושלים "החכם באשי " האשכזי הרב ישעיהו ברדקי .

    ומי היה אותו ישעיהו ברדקי?

    אדם שנוי במחלוקת מאין כמוהו

    .צאצאיו ובהם הסופר חיים באר שפיאר את דמותו של ברדקי בספר האוטוביוגרפי "חבלים " רואים בו גיבור ואיש פעלים שביצע מעשי גבורה והצלה בשחייה.ופעל רבות לטובת הישוב כאשר הוא סובל אגב כך ממעשי בריונות ואלימות אכזריים מצד הערבים ומצד מתנגדיו.

    מתנגדיו לעומת זאת ,והיו רבים מאד כאלו, ראו בו אדם מושחת ומסוכן ונקמני .
    על הרב ישעיהו ברדקי ועל סיפור שותפותו ויריבותו עם הרב יוסף זונדל מסלנט ראו
    החכם הבאשי האשכנאזי
    http://www.notes.co.il/eshed/59538.asp

  • מספר 666  On ספטמבר 5, 2009 at 1:23 pm

    העיתון" מארקר" פירסם כתבה מעניינת של שרית מנחם בשם "סיפורי סבתא " על חיפושים גנאלוגיים דרך הרשת .מסתבר שבעשור האחרון הגאנלוגיה חיפוש שורשים משפחתיים הםפכה לתחביב השני בפופולאריות שלו בארה"ב אחרי גננות בלבד(!). באירופה נרשמה מגמה דומה.
    אני עצמי התחלתי להתעניין בעניין בשנים האחרונות והתברר לי שבניגוד לאחרים מלאכתי היא קלה יחסית . אביה של סבתי הרב אליהו לנדא ,סבי יוסף זונדל וסרמן ,אבי צבי אשד כולם היו גנאלוגים ועסקו רבות במחקר תולדות המשפחה ומשפחות מסונפות עד המאה ה-16 . ( אני מבצע כעת מאמצים להגיע מעבר לכך אבל זה כבר עניין אחר .) המחקרים האלו משמשים כעת כסיס למאמרים בעיתונים חרדיים כמו המאמר המובא כאן.

    לאחרונה פורסם בעיתון "החרדי "היומי " "המבשר "מאמר בסדרה של סופר בשם ( הכנראה בדוי ) "מ.ירושלמי " על תולדות המשפחה שאני משתייך אליה של צאצאיו של הרב יוסף זונדל מסלנט .המאמר התבסס גם על מאמר שפורסם באתר זה וגם על מקורות אחרים .
    "מ.ירושלמי " האנונימי שמסרב למסור את שמו האמיתי בצניעות שלא תתואר לגבי סופר חילוני . כלשהו
    והנה הכתבה שיש בה כמות עצומה של מידע על תולדות משפחתי.פה ושם מצורפות גם הערות של בעל האתר.
    תולדות משפחת סלנט
    http://www.notes.co.il/eshed/60133.asp

  • בלה דורון  On נובמבר 16, 2009 at 7:49 pm

    אלי היקר,
    כתבת שזונדל למד אצל ר' עקיבא איגר (שאני נמנית על צאצאיו – פעמיים,)
    והנה מתברר שבנו של עקיבא איגר: שמואל יעקב איגר, קרא לאחד מבניו
    יוסף זונדל.

    http://www.loebtree.com/egersy.html

    את הסקת המסקנות אני משאירה לך.

  • שמחה קוק  On ספטמבר 2, 2010 at 3:35 pm

    שמחתי מאד לשמוע שאכן, אשתו, של רבי יהודה ברייטקופף, היא צאצא ישיר לרבי שמואל סלנט.
    אכן, בימים האלו שיש מכרז, על מועמדות הרב בריטקוופף לבית הכנסת 'החורבה' חושבני שאין מתאים ממנו.

  • שמחה קוק  On ספטמבר 2, 2010 at 3:36 pm

    כמדומני שכבר היום הרב בריטקופף מחזיק בתפקיד מעניין.
    אולי מישהו מהצאצאים יודע מה תפקידו כיום?

  • מושיק אופיר (בן מרדכי)  On ספטמבר 2, 2010 at 3:38 pm

    אכן, הרב בריטקופף משמש כרב שכונת הר נוף.
    שבו גם מתגורר אבי, מרדכי.

  • רוני  On מאי 3, 2011 at 5:33 am

    שלום,
    כאורח לרגע ומתעניין בגנאולוגיה, אבקש רשותכם לקבל מענה על השאלה הבאה:

    הרב יעקב ברמן (בנם של ר' יחזקאל מאיר ברמן ואשתו שפרינצה) , נולד י' בטבת תרל"ח, בעיר סלאנט בפלך קובנא שבליטא.
    מצויין כי ר' ישראל סלנטר היה דוד אביו.

    האם ניתן לקבל פירוט של הקרים המשפחתיים ביניהם .

    בברכה
    רוני

  • מספר 666  On מאי 4, 2011 at 5:25 pm

    לצערי אין לי מידע בעניין.

  • רוני  On מאי 4, 2011 at 9:08 pm

    לשאלתי אודות הקשר בין רבי ישראל סלנטר לרב יעקב ברמן, מצ"ב הייחוס המשפחתי שהצלחתי להשיג:
    הקשר המשפחתי הינו:

    ר' ישראל סלאנטר (ליפקין) — בעלה של
    אסתר אייזנשטיין (מגזע השל"ה) — אחותה של
    נחמה אייזנשטיין — אשתו של
    שמואל צבי ברמן — הוריו של
    יחזקאל מאיר ברמן — בעלה של
    שפרינצה ריץ — הוריו של
    יעקב ברמן

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אפריל 23, 2015 at 8:08 am

      חוקר התקופה ד"ר אריה מורגנשטרן כותב לי על מכתב זה:
      "אני מכיר את המכתב מן הספר אוצרות ירושלים חלק שביעי.
      לדעתי זה מכתב מזוייף. בזמנו שאלתי חרדי שהיה עמי בקשר בהתכתבות במייל וביקשתי
      ממנו התייחסות. הוא היה מצוי בנושא הפרסומים של "קהילת הפרושים החדשה" בראשות
      הרב משה שטרנבוך. בקשתי ממנו להמציא לי צילום מהמקור שהרי כתב ידו של ר' זונדל
      מוכר מאוד. הבנתי ממנו שגם הוא חושד שהמדובר בזיוף . כרגע כשאני יושב על חבילות
      אינני מוצא את המכתב וההערות שרשמתי עליו. נדמה לי שניתן להבחין בקלות שמדובר
      בסגנון שונה וביטויים ישירים מדי שלא מתאימים לתקופה."

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: