"מסביב למדורה " של נתן אלתרמן ופרשת המרד בצה"ל.

לרגל יום העצמאות להלן דיון על אחד הפזמונים המפורסמים ביותר על הפלמ"ח . הפזמון הקלאסי  של נתן אלתרמן "מסביב למדורה .שהקליפ שלו הוא אחד הקליפים הטלווזיוניים המעולים ביותר   של פזמון כל שהוא.
ובוודאי הקליפ הטוב ביותר  שנעשה אי פעם  לפזמון כל  שהוא של להקה צבאית .  פזמון שהוא גם הפזמון היחיד בתולדות המדינה שהביא למרד (כן מה שאתם קוראים ) של הלהקה הצבאית שהייתה אמורה לבצע אותו כנגד האחראים עליה .
פרשה ידועה לשימצה  ששימשה מאז כבסיס לסרט הידוע של אבי נשר "הלהקה " והמחזמר  בשם זה שהתבסס עליו.

 

מסביב למדורה

מילים נתן אלתרמן
לחן יאיר רוזנבלום

שרים דורית ראובני

ולהקת פיקוד מרכז

אומתם לא היתה להם אם
לא ידעה בצאתם לדרך
היה לילה עמוק ונושם
כתמיד בניסן, הירח.
וישבה שם עדת נערים בני בלי שם
חשופי מרפקים וברך,
הם הקשיבו הקשב והחרש
או שילבו בשיחה דבר ויכוח.
לפניהם עלי רגל של אש
מדורה חגה נעה ברוח
לא יותר אך בכתב האומה העיקש,
אותו לילה נחרט עלי לוח

את העול הפשוט כעפר
הם נשאו בלי הבט אחורה
לא תקע לפניהם השופר
לא לוטף קדקודם בליל חורף
לא בשני שרוולים הקשורים לצוואר
רק הסוודר חיבקם מעורף

נעליים נוקשות ילקוטים
סעודה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקורבן לאין אומר
מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים
נוצרות אגדות זה החומר

מה נשיר עליהם מה נשיר
הם עושים זאת יפה מאיתנו
בעצמם הם כותבים להם שיר
ואפילו ספרים כבר נתנו
זהו טיב הפלמ"ח הוא איננו משאיר
כל מלאכה לשלא משלנו

אבל ככה יוגד נא לאמור
נערים להוי נא ידוע
בין חגיו הגדולים של הדור
אין יפה מחגכם הצנוע
למולכם האומה על סיפו של הדרור
משתחווה ובוכה הבינוה

"מסביב למדורה של נתן אלתרמן הוא אולי הפזמון המפורסם ביותר על הפלמ"ח. וידוע בגירסתו המושרת על ידי דורית ראובני ולהקת פיקוד מרכז.

השיר נכתב ופורסם לראשונה במדור "טור השביעי " של אלתרמן ב-7 במאי 1948 לרגל מלאת שבע שנים לפלמ"ח. ובתוך שבוע לאחר פירסום השיר הזה בעיתון "דבר" תוכרז ותוקם מדינת ישראל .
ב7 במאי יום פירסום השיר הזה ב"הטור השביעי " חגג הפלמ"ח שבע שנים לקיומו בעצרת המונים, שנערכה בתל אביב.

אלא שבדיוק חמישה חודשים לאחר מכן ב-ב-7 בנובמבר 1948 הורה ראש הממשלה דוד בן-גוריון על הפסקת פעולתו של מטה הפלמ"ח ולמעשה על פירוקו.
הפלמ"ח התקיים אם כך בדיוק שבע שנים וחמישה חודשים.

הפיזמון היום נקרא כמו פזמון מיתי על אירגון אגדי שהיה פעם ואיננו עוד וקשה להאמין בקריאה כיום שהמדובר באירגון שהיה בן שבע שנים בלבד.ושיפסיק להתקיים בתוך חמישה חודשים בדיוק מיום פרסום השיר.  אלתרמן עצמו מן הסתם לא העלה זאת על דעתו כשכתב את השיר ,אבל גם עם לא חשב על כך במודע השיר היום נקרא כאלגיה למשהו שהיה ואיננו עוד. .
הפזמון הוא מעריץ אך בו זמנית אי אפשר לטעות בכך שיש בו גם אירוניה מסויימת כלפי האירגון שאותו הוא מתאר. עם כל ההערצה והחיבה יש גם רמזים ברורים לויכוחים וחילוקי דעות שהיו אז לאלתרמן עם סופרי ואנשי הפלמ"ח.
בפזמון אלתרמן מציין את העובדה שהפלמ"ח צמח בסערת ויכוחים ללא קונצנזוס ציבורי "אומתם לא הייתה להם אם לא ידעה בצאתם לדרך "
אבל זה לא באמת חשוב מבחינתו .

מה שחשוב הוא שאחר שבע שנים בלבד הפלמ"ח הפך לאגדה והוא מסביר את המרכיבים המדויקים של האגדה או המיתוס הזה :
נעליים נוקשות ילקוטים
סעודה של זיתים ופרי תומר
וספלי אלומיניום קמוטים
ורעות וקורבן לאין אומר
מה נוסיף ונמנה מדברים פעוטים
נוצרות אגדות זה החומר

אלתרמן ממשיך להלל ולשבח את הפלמ"ח אבל גם מציין כבדרך אגב לעגנית כי הם עצמם וסופריהם ( והכוונה הספציפית היא למשוררים חיים חפר וחיים גורי אנשי הפלמ"ח ) עושים זאת היטב "יפה מאיתנו".
המשורר אף לא מהסס לנזוף בפלמ"ח המיתי הזה כשהוא מציין בלעג שהפלמ"ח תמיד תובע בלעדיות ו"אינו משאיר כל מלאכה שללא משלנו" .
דהיינו אלתרמן אינו מעריץ עיוור.

אבל הוא מסיים בדברי הערצה אמיתיים
למולכם האומה על סיפו של הדרור
משתחווה ובוכה ,הבינוה .
ואכן שבוע לאחר פרסום הפזמון הזה הוכרזה מדינת ישראל .
סביר להניח שהפזמון היה נשאר בין שאר טורי "הטור השביעי " ונשאר זכור רק לחוקרים ויודעי ח"ן ( הוא פורסם בכרך א' של "הטור השביעי " בכתבי אלתרמן ) .
אך למזלו הוא הוצא מ"הבוידם" בידי יאיר רוזנבלום איש להקת הנח"ל שהחליט להלחין את הפזמון הקשה והמסובך מאין כמוהו ביחד עם פזמון נוסף ארוך ומורכב מאוד מ"הטור השביעי"" נאום תשובה לרב חובל איטלקי ".
.וזאת בדיעבד החלטה מדהימה ,אני לא מעלה על דעתי שמלחין היום היה מנסה להלחין פזמונים כאלו עם מילותיהם המסובכות והקשריהם המסובכים עוד יותר שלא היו יכולים להיות מובנים לקהל של שנות השבעים ללא הסברים מפורטים.

.אלא שההצלחה של רוזנבלום בהלחנת "מסביב למדורה " הייתה אפילו גדולה מידי.
"מסביב למדורה " גרם לשערורייה שאיש לא העלה על דעתו כמוה. .

המרד בלהקת הנח"ל


תקליט מופע "הפלנחניק" של להקת הנח"ל שבו היה אמור "מסביב למדורה" להיות  השיר המרכזי  לולא מרד שפרץ בלהקה.

"מסביב למדורה " אמור היה להיכלל בתוכנית" הפלנחניק " של להקת הנח"ל בשנת בבימוים של יאיר רוזנבלום ודני ליטאי ב-1971 . הנח"ל ציין בתוכנית זאת מלאת שלושים שנה להקמת הפלמ"ח . זאת הייתה הפקה גרנדיוזית במונחי הימים ההם,והלחנה של השיר "מסביב למדורה " שכזכור נכתב במיוחד לרגל שבע שנים להקמת הפלמ"ח " נראתה כמתאימה במיוחד.

קצין החינוך של הנח"ל, סא"ל זאב פלג, כתב בתוכניה:
"הרגשנו כי זכינו להעמיד הפעם תוכנית בלתי שגרתית, קצת יותר רצינית ומחייבת שיתוף והזדהות מסוימת מצד הקהל. חפצים אנו כי הנוער המתחנך בשורותינו יספוג אותו משב רוח נעים והתמים, ואותה אחוות הרעים והנכונות להקרבה אשר אפיינה את דור הפלמ"ח בשעתו ואת צה"ל כיום".
התכנית חולקה לשני חלקים שבה החלק הראשון הוקדש להווי הפלמ"ח .בוצעו בו מחרוזת משירי הפלמ"ח הקלאסיים   גרסה חדשה של הפזמון "הפרוטה והירח "  את " מעבר לנהר"  של טשרניחובסקי ורובינשטיין ,את"היו זמנים "" של חיים חפר ומשה וילנסקי " ,וגם  עיבוד מרגש  ל"שיר הרעות "  של חיים גורי וסשה ארגוב בליווי חליל גיטרות ומנדולינה .

לצד אלו הולחנו בידי יאיר רוזנבלום  ובני נגרי מספר פזמונים חדשים שעסקו  תולדות הציונות ובפלמ"ח כמו  אין זו אגדה " של יורם טהר לב ובני נגרי  שעסק בהרצל   " הללויה לקפ"פ"  של אבי קורן ובני נגרי   "בלדה על יצחק שדה שכתב חיים גורי והלחין רוזנבלום   וכאמור שני שירים מהטור השביעי של אלתרמן " נאום תשובה לרב חובל איטלקי " ו"מסביב למדורה" שככל הנראה היה אמור להיות קטע השיא של התוכנית כולה.
החלק השני  של התוכנית הקליל יותר בהשוואה לחלק הפלמח"י המסובך והמורכב  נקרא "היה היה" וכלל שירים שונים המבוססים על סיפורים קלאסיים לילדים כמו " מי היה החולם "  של עלי מוהר ויאיר רוזנבלום שהתבסס על "עליסה בארץ הפלאות ".

"פלנחניק "החל לרוץ על הבמות במאי 1972 כהפקת השיא של להקת הנח"ל. וברבות הימים אף הניב ספיישל טלוויזיוני ותקליט כפול במהדורה נפתחת וחגיגית שהוקלט בהופעה חיה.
זאת הייתה התוכנית הגדולה האחרונה של הלהקה, שחתמה את תקופת הזוהר שלה.

אך במקור בשלבי הכנתה     היה שלב שבו היו ספקות לגבי עצם הצגתה ובאופן ספציפי בגלל "מסביב למדורה". שלבסוף אף לא נכלל בתוכנית.
בלהקת הנח"ל פרץ מרד של ממש כנגד יאיר רוזנבלום אחד משני מנהליה שהואשם על ידי חברי הלהקה השונים שהוא כפה עליהם יותר מידי משמעת ויותר מידי עונשי משמעת מעליבים ומשפילים
. הגורם הישיר למרד,הטריגר שהביא לפריצתו או אם נרצה "הקש ששבר את גב הגמל " והביא להעלאת כל התיסכולים של חברי הלהקה על השולחן היה סירובם הנרגז של חברי הלהקה לרצונו של רוזנבלום, שהזמר החדש באופן יחסי גידי גוב ישיר את הפיזמון סולו, הם כולם רצו להשתתף בפזמון המיוחד הזה,ומן הסתם היו בינהם מי שחשבו שלהם מסיבות של וותק ויוקרה "מגיע" הרבה יותר לשיר כסולו את הפזמון החשוב ביותר של התוכנית. .
מה קרה כתוצאה מהמרד שנוי במחלוקת .
.לפי גירסת יאיר רוזנבלום הוא בתגובה פרש מרצונו בזעם מהכנת התוכנית בגלל תמיכתו הנמרצת בגידי גוב כזמר סולו ,
לפי גירסה אחרת הוא "התפוטר" מן הלהקה וגידי גוב היה בכלל אחד מראשי המורדים כנגד רוזנבלום . וישנן גם גירסאות אחרות לגבי מה שבדיוק קרה שם כנראה כמספר האנשים שהיו מעורבים ב"מרד". ..
בכל אופן מה שברור הוא שאת מקומו של רוזנבלום תפס המוזיקאי בני נגרי .

"הלהקה " הכרזה המקורית מ-1978.

כל הפרשה זכתה שבע שנים לאחר מכן  לעיבוד קולנועי בסרט "הלהקה " של אבי נשר  ( 1978) שבה ניתנת גירסה דרמטית של האירועים האלו ושם כזכור גידי גוב מגלם את ראש " המורדים " בבמאי שאותו מגלם טוביה צפיר.
אם האירועים אכן התרחשו כגירסת יאיר רוזנבלום הרי יש בכך אירוניה אכזרית שהרי לטענתו המרד נגדו התחולל משום שהוא התעקש לתמוך ולקדם את גידי גוב כנגד דעת שאר חברי הלהקה אכולי הקינאה בגוב הצעיר והבלתי ידוע.
יאיר רוזנבלום הזועם והמתוסכל נטש את להקת הנח"ל שאותה הביא לשיאים בלתי ידועים עד אז. אבל הוא נקם את נקמתו.הוא העביר את הגורם הישיר למרד כנגדו את "מסביב למדורה " לידי צוות הווי חטיבת הצנחנים ושלישת פיקוד המרכז ששרו אותו בתוכנית "אחרי לצנחנים " ב-1971 . זמרת הסולו של השיר הייתה דורית ראובני .

בכך לא תמו גילגוליו של השיר הוא הושר שוב ב1972 בידי להקת פיקוד' המרכז בתוכנית "שר מי ששר אחרון " ושוב הסולנית הייתה דורית ראובני שהיציעה להשתמש בו שוב .


הפזמון זכה להצלחה גדולה אם כי לא זכה בתואר "שיר השנה " של "קול ישראל " כפי שהיגיע לו ,בתואר זה זכה באותה השנה פזמון אחר של הלהקה מאותה התוכנית ועם אותה הסולנית דורית ראובני "היום היום ". "מסביב למדורה" היגיע רק למקום השלישי במצעד הפזמונים …

תמונה של יצחק שדה מייסד הפלמ"ח עם יגאל אלון ומשה דיין .מופיעה בקליפ של "מסביב למדורה".

הקליפ הטלוויזיוני של הפזמון הוא אחד המרשימים ביותר אי פעם,  בוודאי הקליפ הטוב ביותר שנעשה לפזמון כל שהוא של להקה צבאית  ואין אף קליפ אחר שאפילו מתחיל להתקרב אליו באיכויותיו..

זהו קולאז' של תמונות קלאסיות של הפלמ"ח שנפתח בתמונה מהממת של להקת פיקוד המרכז בדמות אנשי פלמ"ח שלושים שנה קודם לכן ומעצים את התחושה שהמדובר בשיר אגדי על אירגון מיתי.

וכשאנו רואים את הקליפ של הפזמון שומעים אותו שוב היום אין מנוס מהמחשבה שזהו אחד הפזמונים המיתיים פשוטו כמשמעו המרשימים ביותר של התרבות הישראלית ,והסרט שנוצר על פי האירועים הדרמטיים שליוו את העלאתו על הבמה "הלהקה " גם הוא היום אחד הסרטים המיתיים המרשימים ביותר של התרבות הישראלית בתארו חיי להקה צבאית ולא לשווא הועלה בגילגול חדש על הבמה כמחזמר.
תהליך המיתיזציה עבד כאן שעות נוספות.
אבל עלי להודות הייתי מעוניין לשמוע יום אחד גם את גידי גוב שר את הפזמון שאותו היה אמור לשיר במקור וכתוצאה מכך פרץ המרד המתועד ביותר בתולדות יחידה צבאית של צה"ל.

ראו גם

מסביב למדורה -הקליפ

דן מירון על מסביב המדורה

נתן אלתרמן והפלמ"ח

יאיר רוזנבלום ולהקת הנח"ל

חלק ב'

דני סנדרסון מתאר את פרשת המרד בלהקת הנח"ל

האתר של דורית ראובני זמרת "מסביב למדורה "

דורית ראובני בויקיפדיה

דורית ראובני במומה

פלמ"ח בויקיפדיה

הלהקה של אבי נשר

יאיר רוזנבלום

נתן אלתרמן בויקיפדיה
עוד על נתן אלתרמן

פורום מוזיקה עברית בתפוז

וראו גם עוד פזמון מלחמתי מפורסם

גבעת התחמושת

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • תרצה  On אפריל 26, 2009 at 8:16 am

    מכירה חוקרת שבודקת מקרים של מפגש בין תרבות וביטחון, היא בוודאי תשמח לקרא את הפוסט ולהגיב.
    שמה, ד"ר דליה גבריאלי נורי מאוניברסיטת בר אילן.
    gavriely1@gmail.com

  • nachum  On אפריל 26, 2009 at 12:07 pm

    atzeret hamonim-dechilak–most of the pamch fougt at 1948.

  • דפנה  On אפריל 26, 2009 at 3:46 pm

    בתור מי שאוהבת את יצירותיו של נתן אלתרמן, לחני יאיר רוזנבלום ,יכולה לדקלם בעל פה את כל הטקסט מהסרט "הלהקה". ויש לה עבר משפחתי בפלמ"ח.
    תודה אלי על הפוסט המעניין, בהחלט חידשת לי.
    שכחת רק לציין את "ליל חניה" .

  • סמולן  On אפריל 27, 2009 at 8:53 am

    השתתף בפעולות של העלת עולים בלתי חוקיים. מאד מעניין התיאור של המרד… אתה אומר שבעצם, אנשים עם אגו (לחילופין – אינדיבידואליסטים), גילו שיש להם מספיק כח כדי למרוד – למען האגו – ובסופו של דבר יצאו לעטוף את זה כשאיפת שלום ?

  • דודי אור  On אפריל 27, 2009 at 10:04 am

    פוסט מעניין מאד – ולהוסיף לגבי המשפט "הם עןשים זאת יפה מאתנו "- אחרי 48 בעצם חדל אלתרמן לכתוב פזמונים עד הצלחת שלמה ושלמיי -שאז הוא חזר בגדול עם אילי ויונה ופזמונים אחרים .

  • חוגג  On אפריל 27, 2009 at 2:55 pm

    מה זו הקביעה המגוחכת "שהקליפ שלו הוא אחד הקליפים הטלווזיוניים המעולים ביותר של פזמון כל שהוא.
    ובוודאי הקליפ הטוב ביותר שנעשה אי פעם לפזמון כל שהוא של להקה צבאית ."????

    אפילו הקליפ של חיל הים "לאילת" הרבה יותר טוב ממנו.
    דוקא על המרד של הלהקה לא הבאת כל מידע חדש, רק שברי גרסאות.

  • מספר 666  On אפריל 27, 2009 at 2:59 pm

    ההערה שלך לגבי הקליפ היא כמובן הבל הבלים . לעניות דעתי " "מסביב למדורה " הוא גדול
    הקליפים של הפזמונים הצבאיים בגלל השילוב האמנותי של הצילומים ההיסטוריים עם הלהקה העכשווית של שנות השבעים עד כדי חיקוי מדוייק של התמונות כו' וכך יוצרים זיהוי בין הלהקה העכשווית והפלמחניקים.
    רוב הקליפים של הלהקות הצבאיות הם רק צילומים שלהם שרים ואין בהם שום דבר אמנותי .
    עצם המחשבה להשוות אל "לאילת " עם "מסביב ללמדורה " זאת לדעתי בדיחה לא מצחיקה .
    אבל אני מניח שזה הטעם האישי שלך ואין מה להתווכח עימו .
    לגבי המרד בלהקת הנח"ל יש לך מה להוסיף בעניין חוגג יקר ?
    אז אתה מוזמן להשמיע את הגירסה שלך .

  • מספר 666  On אפריל 27, 2009 at 4:22 pm

    זה שקליפ מסויים של להקה צבאית היה אולי יותר מתוחכם מבחינה טכנית בזמנו מ"מסביב למדורה " זה כבר לא משנה היום ולא כלום .
    לאף אחד לא איכפת יותר אם הם השתמשו אז בטכנולוגיות ובזוויות צילום יותר מתוחכמות ממה שעשו "מסביב למדורה ".
    בדיוק כמו שלאף אחד לא איכפת שבפרק השלישי של "מלחמת הכוכבים -נקמת הסית" יש טכנולוגיה יותר מתוחכמת מאשר בסרט "קזבלנקה" משנות ה-40. .
    השאלה הגדולה היא אם אותו קליפ אחר מסוגל להעביר תחושות ואמוציות היום גם בקרב הצופים המודרניים אפילו בצורה חזקה יותר מאשר הם הצליחו ב"מסביב למדורה " עם אוסף הצילומים הפלמחניקים שלהם .
    ולי נראה שאין אף קליפ אחר של להקה צבאית שהצליח בכך .אין אף קליפ אחר שאפילו מתקרב

  • קוליפון  On אפריל 29, 2009 at 12:54 pm

    העובדה היא שבזמן החזרות לתוכנית "הפלנחניק"
    גידי כבר היה אחד הוותיקים, סותרת את הטענה שלך. גידי התגייס ללהקה ב69, ובמסגרת התוכנית הראשונה שבה השתתף, "שא לשלום" הוא לא קיבל שורת סולו אחת.
    כך שב71-72, הוא כבר נחשב לגרעין הוותיק של הלהקה. לכן, אין מצב שהוותיקים (שגידי נמנה אחד מהם) יצרו מרד על כך שאחד הוותיקים יקבל שיר סולו.ממש כמו שכל עדה מעדות המזרח,מספחת לעצמה את סאלח שבתי, כי יש בו כל מיני (אות הריבוי), כך גם כל להקה צבאית מספחת לעצמה את המרד בסרט "הלהקה".

    בין היתר, סיפר קובי רכט (ליכט) שהמרד שייך ללהקת פיקוד המרכז בתכנית "איפה המרכז". משום שחברי הלהקה העדיפו להופיע בהיכל התרבות ולא בשטח, פירק רחבעם זאבי את הלהקה וחילק את אלו שנשאר להם כמה חודשי שירות בכל מיני תפקידים צבאיים זוטרים. מה שזכה מן ההפקר היה דודו זכאי שסופח לצוות הווי צנחנים שהוקם ממש באותו זמן. עניין הסולו, למשל, מזכיר את סיפורה של אביבה אבידן, שחטפה לבאייני ויינשטוק הוותיקה את הבית הראשון של "אלעד ירד אל הירדן". הסיפורים בלהקות הצבאיות, היו פחות או יותר דומים, בעיקר בתקופה שכבר לא היה כמעט הבדל בינהן והמלחמות סבבו סביב אותם התכנים, סולואים, יחסי מרות, וותיקים מול חדשים, מאבקים סמויים בין אלופי הפיקוד ובין הלהקות עצמן וכדומה.

    ואם מנסים לשייך את זה של הסרט לזה של להקת הנח"ל, אז כנראה מדובר בפעם שבה רוזנבלום הכריח את הלהקה לערוך חזרות עד השעות הקטנות(דבר שחזר על עצמו בכל להקה ולהקה) וסנדרסון לא היה מוכן לכך ופשוט קם ועזב את חדר החזרות.
    מרד היה כמעט בכל להקה צבאית
    . מה גם שכל להקה צבאית מציינת שהמרד בסרט "הלהקה", זה המרד הפרטי שלה. .
    ולמרות שנוטים
    לציין שהלהקה בסרט תואמת להקת הנח"ל צריך לזכור שאבי נשר ושרון הראל ראיינו כמעט את כל מי ששרת בלהקה צבאית מאז מלחמת ההתשה. מה גם שבסרט מבוצעים שירים של כמה להקות צבאיות ולא רק של להקת הנח"ל, כך שבעצם מדובר בלהקה צבאית שהיא בעצם בנויה מכל מיני להקות צבאיות ולאו דווקא מלהקת הנח"ל.
    ללהקה בסרט אין תג (גאוות החיל), אין שם ספציפי שמופיע על האוטובוס וכמו שכבר ציינתי, "הלהקה" לא שרה שירים של להקה ספציפית אחת. אין ספק שרוב השירים הם של להקת הנח"ל וזה משום שרוב הלהיטים, היו של להקת הנח"ל ששמרה לאורך השנים על מעמד מסויים שהיה תמיד קצת מעל לשאר הלהקות.

  • מספר 666  On אפריל 29, 2009 at 12:56 pm

    אבל נראה לי שהמרד שאליו התייחס הסרט "הלהקה" אכן היה המרד המדובר של להקת הנח"ל מהסיבות האלו :
    כמה וכמה מאנשי הצוות הסרט שהיו קשורים בעבר ללהקות צבאיות היו קשורים באופן ספציפי ללהקת הנח"ל ולמרד הנ"ל,ואלו הם הכוכב הראשי גידי גוב ויאיר רוזנבלום ששניהם היו קשורים לסרט וסיפקו לו מידע אותנטי.
    י.סביר להניח שהפרטים שסיפקו היו קשורים באופן ספציפי למרד שבו היו מעורבים כל אחד מהזווית שלו ולא למרידות של להקות אחרות שמסופקני אם ליוצרי הסרט היה בכלל איזה שהוא מידע מפורט עליהם .
    כדאי לשים לב שרוב הפזמונים שמופיעים ב"הלהקה " הם ספציפיים של להקת הנח"ל שאחרי הכל הייתה הלהקה הידועה מכולן באותה התקופה.
    כך שלא נראה לי שיוצרי הסרט היתייחסו במודע לאיזה שהוא מרד אחר בצה"ל אלא אך ורק לפרשת המרד בלהקת הנח"ל שהתרחש בראשית שנות השבעים ושלטענת הנפגע העיקרי ממנו יאיר רוזנבלום פרץ כתוצאה מהפזמון "מסביב למדורה".
    כמובן בסרט אין המדובר בלהקה ספציפית .אולם התחושה הכללית היא בראיונות של אנשי צוות הסרט היא שנקודת הההתייחסות שלהם אכן הייתה למרד בלהקת הנח"ל.

  • עמי בית  On אפריל 29, 2009 at 6:07 pm

    בראיון עם זאב סגל ב'הארץ' מאתמול אמר ב"ג שהיו שלשה ארגונים והם שולבו בצבא. באותה מידה ניתן לאמר שאצ"ל ולח"י פורקו ע"י ב"ג..מה שבהחלט אינו נכון כי אצ"ל היה למפלגת חרות. ולח"י היה למפלגת הלוחמים. ושניהם היו עם השנים לליכוד.
    מה שפורק היה מבחינה היסטורית מטה הפלמ"ח.

  • קוליפון  On אפריל 29, 2009 at 7:44 pm

    על " פלנחניק", גידי היה שייך לגרעין הוותיק של להקת הנח"ל בזמן החזרות גידי היה כבר למעלה משנתיים בלהקה וממש לא אחד מהחדשים. ב"פלנחניק" רוב החדשים שהיו חלק מ"שא לשלום" ("היאחזות הנח"ל בסיני"), התכנית הקודמת, נחשבו כבר לוותיקי הלהקה ב"פלנחניק" (ירדנה ארזי, אפרים שמיר, שמען וייצמן, איציק בן מלך וכמובן גידי גוב). לכן לטענה שגידי לא ותיק מספיק כדי לשיר סולו אין כל בסיס. איך אתה בכל זאת מיישב את העובדה הזאת

    מעבר לכך, ציינת במאמר שהתכנית "פלנחניק" הוצגה מעט מאוד בגלל הפרשה של "מסביב למדורה". "פלנחניק" לא רק שהצליחה מאוד, הן מבחינת המבקרים והם מבחינת הקהל, אלא גם המשיכה להציג גם אחרי שרוב חבריה השתחררו מהצבא. ירדנה ארזי,למשל, שבה להופיעה מידי פעם גם לאחר שחרורה מהלהקה. "פלנחניק" הוצגה כמעט עד מלחמת יום כיפור ושבה לבמה אחרי התכנית "סיפורה של להקה", עד לפירוק הרשמי של הלהקות ב78. במסגרת תחקיר שערכתי ללהקת הנח"ל, מצאתי תמונות מ"פלנחניק" עם קאסט שנה לגמרי, שכלל את שלומית הגואל, רומי הלחמי ורחלי חיים.

  • מספר 666  On אפריל 29, 2009 at 7:45 pm

    בוודאי שלא טענתי בשום מקום ש"הפלנחניק " הווצג רק "מעט מאוד" .ציינתי שהמופע נחשב לנקודת שיא של להקת הנח"ל והוקלט לטלוויזיה ולתקליט וכו'. כל מה שאמרתי הוא שהשיר שאמור היה להיות נקודת השיא שלו נלקח ממנו בידי רוזנבלום הזועם והיו צריכים להחלייף אותו במהירות בשירים אחרים.
    לגבי גוב רק העליתי כהשערה את האפשרות שהיה שם מאבק כנגדו. בעצם איננו יודעים מה בדיוק היה שם מאחר שלכל אחד מהמשתתפים ישנה גירסה אחרת. דעתי היא שאכן היה שם מאבק סמוי כנגד גוב מאנשים אחרים בלהקה שרצו את הפזמון לעצמם ללא קשר לותיקותו בלהקה. ( אולי מפקדת הלהקה ירדנה ארזי ?)
    יאיר רוזנבלום בכל אופן טען שזה מה שהיה שם ,ולעניות דעתי אפשר לסמוך על טענותיו בעניין הזה ,משום שהוא יותר מכל אחד אחר היה צריך לדעת.

    • יבואו על הברכה כל העוסקים בשימור פעלה של להקת הנח"ל חרף חצאי האמיתות ואי הדיוקים.
      הסיפור המדויק וממקור ראשון מצוי בספר החדש "מלון חיים בסיס לרומן" וגם בבלוג של הספר
      http://hora-nachal.blogspot.com/
      שמעון ויצמן. מפקד הלהקה וממחוללי "המרד" עם סנדרסון וגוב בעת ההיא

      • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מאי 4, 2012 at 5:45 am

        צודק.
        קראתי את הספר "מלון חיים בסיס לרומן" וגירסתו של שמעון ויצמן, ממקור ראשון, נשמעת אמינה ביותר. לבד מזאת הספר מומלץ ביותר. פשוט חוויה.
        מוני אל נחלאווי

      • מוישה  On ינואר 7, 2014 at 11:38 pm

        והנה הסיפור ממי שהרוויחה מ'המרד' – ירדנה ארזי:
        "המשמעת הייתה משמעת ברזל והיינו ילדים טובים ועשינו מה שאומרים לנו, אבל נשארנו מטורטרים באיזה לילה – היום זה כבר לא היה עובר – ובאיזשהו שלב תפסנו אומץ והתווכחנו איתו והוא אמר 'אם לא תעשו ככה וככה אני הולך'. ואז, אני לא זוכרת אם זה דני סנדרסון או גידי גוב אמר לו 'אז תלך', והוא הלך ולא חזר יותר. הוא לקח את 'מסביב למדורה' מגידי גוב ונתן אותו ללהקת פיקוד מרכז, שם שרה אותו דורית ראובני".

  • אריה ברכה  On מאי 1, 2009 at 8:33 pm

    לאלי שלום
    מ7 במאי עד 7 בנובמבר שישה חודשים ולא חמישה
    לגבי הקליפ: האם לא נסחפת?

  • מספר 666  On מאי 1, 2009 at 10:46 pm

    אבל אתה מוזמן להעלות את שמותיהם של קליפים שהם לדעתך יותר טובים מ"מסביב למדורה" ולהסביר למה. אני תמיד פתוח לדעות שונות.

  • מספר 666  On מאי 4, 2009 at 10:00 am

    ב"ליל חנייה של אלתרמן " כפזמון הישראלי הטוב ביותר כאן
    ונימוקיו עימו כאן

    השיר הישראלי הטוב ביותר
    http://www.aplaton.co.il/story_521

  • מספר 666  On מאי 4, 2009 at 10:30 am

    את העובדה ועצם ההעזה של המלחין יאיר רוזנבלום לגשת להלחין פזמונים מורכבים וישנים כל כך של אלתרמן שבמקור לא נועדו כלל להלחנה .
    הדבר דורש העזה ועקשנות ,ואפשר להשוות אותו למלחינים שניגשים היום כדי להלחין את שירי ימי הביניים של אבן גבירול יהודה הלוי וכו'.
    אבל אני לא שומע שיש היום הרבה מלחינים שמנסים להלחין את מכמני השירה הקלאסית שלא נועדה להלחנה ,נניח שלונסקי ,או אורלנד ,או אמיר גלבוע ורביםאחרים.
    מלחינים לתשומת ליבכם יש לכם אוצרות שפשוט מחכים להלחנה ,רק צריך לפתוח ספר שירה קלאסית ולחפש.

  • מספר 666  On מאי 15, 2012 at 5:05 am

    בתיה בר כותבת לי :
    "הכתבה שלך על השיר "מסביב למדורה" פורסמה בעלון הגימלאים של "עמק המעיינות".
    מצורפת התגובה שלי על 2 נושאים שנגעת בהם כהערות צדדיות.
    עבורי הן מהותיות, לכן הגבתי."

    " בעקבות הכתבה "מסביב למדורה" שהופיעה בעלון מס' 92 של "מעט לעת" כ"מידע שנאסף ע"י פיטר פרידמן".

    הכתבה הנ"ל משכה את לבי גם בשל יחסי לשירה בכלל ולשירת אלתרמן בפרט וגם בשל השירות של בני משפחתי, חברי ושלי עצמי בפלמ"ח בשנים הקריטיות ההן. משום כך שמתי לב ל"מידע שנאסף ע"י פיטר פרידמן" ושהועבר לחברים הוותיקים בדף של "גיל עוז" .

    לא אתייחס כאן לכל הכתבה אלא רק לשתי הערות קצרות, שעבורי הן משמעויות ומהותיות: האם אלתרמן התייחס לפלמ"ח בביקורת לגלגנית?
    האם הוא נזף באנשי הפלמ"ח, ככתוב בכתבה כך:
    "המשורר אף לא מהסס לנזוף בפלמ"ח המיתי הזה כשהוא מציין בלעג ש"אינו
    משאיר שום מלאכה לשאינו משלנו".

    האם זהו "מידע שנאסף ע"י המחבר" אז חשוב לדעת מיהו המקור, או שזוהי דעתו האישית של פיטר פרידמן.

    ולעניין עצמו:
    האם השורה מהשיר: " הם הקשיבו הקשב והחרש או שילבו בשיחה דבר וויכוח"
    יכולה להתפרש שלאלתרמן יש וויכוח על עצם הקיום או על דרך ההתארגנות
    של הפלמ"ח, כפי שמתפרש מהכתבה? לי נראה שלאו דווקא, ושהוויכוחים יכלו להיות על שפע של הנושאים הבוערים של אותה תקופה.

    נכון ש"אומתם לא היתה להם אם".
    עדיין לא היתה מדינה שתתמוך בהם אך התארגנות הפלמ"ח קבלה את אישור המוסדות הלאומיים. בוודאי שאין אפשרות לראות במשפט זה התנגדות של אלתרמן להקמתו ולקיומו של הפלמ"ח אלא להיפך.

    והאם המשפט ש"אינו משאיר שום מלאכה לשאינו משלנו" מתפרש כנזיפה?
    לדעתי להיפך! הוא מציין בהערכה שהם כבר כתבו שירים ואפילו ספרים:
    "מה נשיר עליהם מה נשיר הם עושים זאת יפה מאיתנו
    … בעצמם הם כתבו להם שיר ואפילו ספרים כבר נתנו".

    איך אפשר לראות בזה נזיפה ולא הערכה?

    ראיתי לנכון להעיר הערות אילו, כי רבים המשתדלים כיום למזער את תרומת הפלמ"ח להקמת המדינה ולמלחמת העצמאות, ולעומתו להאדיר את תרומת ה"מחתרות האחרות – לח"י ואצ"ל " – ולצערי, הם די מצליחים בכך.
    לפחות בעיתונות שלנו חשוב שישמע הקול האחר ולא ישתמע ממנה שאפילו אלתרמן לגלג על הפלמ"ח ונזף בפלמ"חאים.

    בתיה בר
    קבוץ גשר
    טלפון 04-6758685

    • מספר 666  On מאי 15, 2012 at 5:06 am

      לגבי ה

      • מספר 666  On מאי 15, 2012 at 5:07 am

        בתיה בר כותבת :
        המשורר אף לא מהסס לנזוף בפלמ"ח המיתי הזה כשהוא מציין בלעג ש"אינו
        משאיר שום מלאכה לשאינו משלנו".

        האם זהו "מידע שנאסף ע"י המחבר" אז חשוב לדעת מיהו המקור, או שזוהי דעתו האישית של פיטר פרידמן."
        התשובה היא שכבר איני זוכר אם זאת הייתה הערתו של פרידמן או שלי עצמי ( אלי אשד) .ייתכן שזאת הייתה תגובתי שלי וזה נראה כפרשנות של הכתוב בשיר.

  • בתיה בר  On מאי 15, 2012 at 7:54 am

    אני מתפלאה על תשובתך. ברור, שהפרשנות היא שלך כי נמצאת כאן, במאמר שלך הפותח את הרב שיח הזה.
    אתה לא מנסה אפילו להסביר אותה, להתווכח איתי או להצדיק אותה, או להסכים איתי.

    • גדי ליאון  On מאי 16, 2012 at 9:16 am

      אכן אלי, אתה לא מגיב לתוכן הענין, האם אתה מקבל את עמדתה של בתיה לגבי הפרשנות שלה למילותיו של אלתרמן בשיר זה?
      אשמח לדעת את תגובתך.
      גדי ליאון
      עורך "מעת לעט" שבועון אינטרנטי בעמק המעיינות פה פורסמה כתבתךומכאן השתשלשלו התגובות של בתיה כלפי המערכת והופנו אליך גם כן.

  • מספר 666  On מאי 21, 2012 at 3:41 am

    לי נראה…
    שאפשר לפרש את המשפט בפזמון גם כך וגם כך גם כהערה לעגנית וגם כדברי הערכה,ובאמת אין הוכחה חותכת לכל אחת מהגישות .כל אחת מהן יכולה להיות נכונה שכן אלתרמן לא טרח לפרש את דבריו באופן ברור וכך השאיר מרחב פרשנות גדול לקוראים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: