מה קרה לחבר יוסף?

תגלית מרעישה בתחום הגנאלוגיה לפחות עבור צאצאי משפחת הגאון מוילנה שאנוכי נמנה עליהם וגם צאצאי משפחת ריבלין שחוגגים השנה 200 שנה לעלייתם כולנו צאצאים של אותו האדם מהמאה ה-16 ,החבר יוסף.

וכעת דור נוסף נחשף במשפחה ופרטים נושפים נחשפו על איש המסתורין שנחשב עד כה למייסד המשפחה ,אבל בו בזמן הפרטים החדשים שנחשפו עליו  רק  מעמיקים את המסתורין  סביבו עוד יותר.

"מוצאו לפניו אינו ידוע "

 

פורטריט של החבר יוסף? ציור מהמאה  ה-16 של אנטניו קמפי

 

עד לאחרונה היה ידוע שהדור הראשון של משפחת הגאון מוילנה ,מצד אחד  ,הוא "החבר יוסף מאובן  " או כפי שמכנים אותו קרובי הרחוקים במשפחת ריבלין מסיבותיהם הידועות להם בלבד "יוסף החבר הקדוש " . והם מוסיפים ומעירים שבגלל שמו הוא כנראה היה "מגולי ספרד " וכיוצא באלה טענות מסופקות/

הוא חי אולי בין השנים  1470-1559.

Image result for Yosef "HaKadosh" HaChaver

Image result for ‫החבר יוסף מאובן‬‎

הדורות הראשונים מהחבר יוסף ואילך.

החבר יוסף הנ"ל על פי התיאור הקצר שהיה בידינו מפי צאצאו הרב משה רבקש היה ככל הנראה במקור איש העיר "אובין " ( שהוא שם קדום לבודפסט בירת הונגריה דהיום ) אנחנו יודעים שהוא חי בעיר וינה עד שהוגלה משם בידי ממשלת הקיסר פרדיננד הראשון בסביבות שנת 1550 לעיר פראג,על פי גרסה אחת בגלל הנהגת אירגון חשאי כלשהו בשם "בני ציון " שמסיבה זאת או אחרת עורר את חששות השלטון.
ידוע שבנו  רבי פתחיה היה סופר סת"ם בקהילת פראג וקברו ידוע ונמצא שם עד היום .וההנחה הייתה שגם החבר יוסף מת שם וכפי שכתוב בספר היוחסין המשפחתי ". מוצאו לפניו אינו ידוע".
ובכן לא עוד .
שם אביו וגם שם אחיו של החבר יוסף הוא כעת ידוע. וגם פרטים על נסיבות מותו .
התלמיד חכם יוסף ברוך  שכטר ( בעצמו צאצא של הגאון מוילנה שמישפחתו  מוזכרת  בספרו הענק בנושא של חיים פרידמן  והוא בעצמו צאצא של הגר"א כ" יוסף ברוך בן מנחם שלום בן פינחס בן גיצא בת יצחק בן יעקב יוסף בן אליהו "שהיה נכד או נין של הגאון מוילנא " )  שחשף את העניין באי מייל ששלח אלי  מדווח שחתן אחות אמו המומחה  בשושלות יוחסין, דוב בעריש וועבער הוא זה שאיתר בספר בשם תולדות הגאון ר' דוד לידא אשר נדפס בברעסלוי  בשנת תרצ"ח ע"י  ר' אברהם אבא אייזנער את הפרטים שהיו בלתי ידועים עד כה לחוקרי תולדות שושלת הגר"א.רבי דוד לידא הנ"ל הוא צאצאו של הרב משה רבקש מצאצאיו של החבר יוסף.
ושם אנו מגלים פרטים חדשים ומפתיעים על החבר יוסף. שאותם שמע מחבר הספר אברהם אבא אייזנער מדודו זקנו משה הירש אייזנער ,וכרגע אין סיבה מיוחדת לפקפק בהם.
אנו מגלים שם את שם אביו של החבר יוסף שהיה פתחיה משה מקרעמניץ,
אנו מגלים שלאותו פתחיה משה יש עוד בן,אחיו של החבר יוסף , והוא ישכר בער   שהוא האדם הראשון בקהילות היהודיות של מזרח אירופה שדן ברצינות בספר  הקבלי ה"זוהר " מספרד ומחבר ספרים
"יש שכר",( פראג שס"ט " 1609 )  הכולל דינים והנהגות מן "הזוהר  על פי סדר "השולחן ערוך ". ".

"אמרי בינה,"((פראג שע"ה, 1611  ) שהוא פירוש למילים הזרות השונות המופיעות ב"הזוהר " ובסופו מפתח ותקציר ראשונים מסוגם של המעשיות השונות של "הזוהר.

"מקור חכמה"( פראג שע"ה ,1611  ) הכולל מאמרי זוהר מתומצתים ומתורגמים לעברית מסודרים על פי סדר העלילה של סיפורי המקרא.

( כל הספרים האלו כמובן נכתבו שנים רבות לפני שנדפסו לראשונה והופצו תחילה רק בכתבי יד ).

ו" ספר פתחי יה",  שהוא ספר מפתח ראשון מסוגו לחכמת הקבלה.

ו
"כי כך שמע מפי דודי זקני צבי הירש אייזנער שמחבר "ספר פתחי יה"  הוא דודי זקני ."

 

עטיפות הספרים "אמרי בינה " ו"מקור חכמה "  הן  בין הראשונות בכלל שכוללות את סמל המגן דוד שכידוע השימוש בו כסמל יהודי מובהק החל בפראג ,וייתכן  וגם סביר שהשימוש בו  כסמל מיוחד ליהודים הוא הרעיון המקורי של בני המשפחה תוצאה של עיסוקיהם המיסטיים והקבליים השונים.

אייזנער מוסיף עוד כמה דברים מעניינים אם כי לא ברורים כלל וכלל.
עוד מה ששמע מדודו זקנו , היה שר' פתחיה הסופר מפראג בנו של החבר יוסף נקרא על שם ר' פתחיה בן ר' ישראל איסרלין ( 1390 -1460 ) [בעל תרומת הדשן] רב מפורסם בגרמניה במאה ה-15.

והוא [בן ר' איסרלין] נקרא פתחיה על שם זקינו אבי ר' איסרלין שגם כן היה שמו [איך לא…] פתחיה,
והוא מציין שר' מנחם מאניש חיות היה גם כן נכד לר' פתחיה הראשון [הלא הוא כפי הבנתי אבי ר' איסרלין. והמסקנה היא לכאורה שפתחיה בן יוסף החבר היה אולי נין של אותו רב איסרלין מפורסם מהמאה ה-15.
אבל …נשאלת השאלה : למה הוא השמיט ולא כתב בבירור ובמפורש שר' פתחיה משה מקרעמניץ נקרא על שם אבי  ר' איסרלין, ההיגיון אומר שאם היה צאצאו של איסרלין.הרי  הוא זה שנקרא על שם אותו פתחיה הראשון.
אבל כמובן אין את מי לשאול, ר' אברהם אבא אייזנער כבר אינו בחיים הרבה שנים
.והתשובה היא מן הסתם שהרב אייזנער בעצמו לא היה בטוח אם פתחיה משה אכן היה בנו או נכדו של הרב איסרלין ואם בכלל היה קשור אליו שאחרת היה כותב זאת במפורש ובמפורט ובהנאה גדולה ,ולכן בגלל הספקות כתב זאת גם הוא בעצמו במכוון בצורה לא ברורה כדי שקוראי העתיד יסיקו את מה שהם רוצים בעצמם.

הוא עצמו נשאר בלתי מחויב.

מותו של החבר יוסף

 

אולי החבר יוסף הוא  היוסף ב"ר משה מקרעמניץ שחיבר "ספר  נחמד ובאור יפה " ביאור על פירוש רש"י ופסוקי התורה " שיצא לאור בעיר פראג.   וספרים נוספים כמו "ביאור על ספר שערי דורא " התפרסם בפרג בשנת שסט ( עםעטיפה זהה לזאת של ספרי יששכר בר דבר האומר דרשני )  וביאור על ספר מצוות גדולשיצא גם הוא בשנת שס"ה בונציה ".

אייזנער מוסיף עוד פרט מעניין ועד כה בלתי ידוע בחוגי המשפחה .
החבר ר' יוסף נהרג עקהד"ה ( על קידוש השם ) בקהילת הקודש אובין.
וזה מפתיע.
ההנחה הייתה אם כי זה בעצם לא כתוב בשום מקום במפורש שהחבר יוסף בא במקור מאובין הלא היא ק"ק ( קהילת קודש )  בודפסט ומשם עבר לוינה ומשם עבר לפראג ושם ככל הנראה סיים את חייו כגולה כפי שסיים שם את חייו בנו פתחיה שמצבתו קיימת שם עד היום.

וכאן כתוב שהוא סיים  את חייו באובין.
אבל זה לא בהכרח סותר.הוא יכול היה לחזור מפראג לבודפסט בנסיבות שכרגע איננו יודעים את פרטיהן.
אבל העניין עדיין מפליא. החבר יוסף היה "אוד מוצל מגזירת וינה " וכנראה מגורש או גולה .אם היה בגלות בפראג קשה להאמין שהשלטונות היו מאפשרים לו לחזור לבודפסט.

אם כי זה  גם לא בלתי אפשרי.  אנחנו  פשוט לא יודעים.
ואולי נמלט או עבר בחשאי מפראג לבודפסט מסיבותיו הבלתי ידועות ?
בכל אופן על פי המסורת המשפחתית המתוארת בספר הזה החבר יוסף  מת שם "על קידוש השם ".

על מה ולמה אנחנו כרגע איננו יודעים אבל ברור שזה היה בנסיבות אלימות.
אולי חוסל בידי השלטונות נציגיו של הקיסר פרדיננד הראשון שרדפו אחריו מפראג ?
מותו של החבר יוסף היה אם כך אלים והמסתורין סביבו רק מעמיק.ודורש מחקר נוסף .

והשושלת המעודכנת היא כעת זאת :

הדור הראשון

פתחיה משה מקרעמניץ . אולי צאצא של הרב מהמאה החמש עשרה ישראל איסרלין

הדור השני

החבר יוסף מאובין ( שם קדום של בודפסט ) "אוד מוצל לגזרת גרוש וינה 1559"  ". הוגלה בידי הקיסר פרדיננד הראשון מוינה לעיר פראג . . שם אישתו אינו ידוע. אחיו והוא יששכר בער בעל מחבר ספרים "יש שכר", "אמרי בינה", ""מקור חכמה", "  ו ספר פתחי יה",".

. מת בנסיבות אלימות בעיר אובין.-בודפסט לאחר שעזב ( נמלט  ?) מפראג.  .

הדור השלישי

רבי פתחיה ( משה)( בן החבר יוסף . חזן ונאמן הקהילה בעיר פראג סופר סת"ם וסופר הקהילה .נפטר בה' בשב"ט שנ"ס ( 1598 )

הדור הרביעי

הרב נפתלי הירש בן פתחיה ( נפטר 1601 )
סופר הקהילה בפראג .ספרא בן ספרא .
אישתו על פי גרסה אחת מרת טעלצא  בתו של מאיר קלנצנבוגן 

נכדה של שאול וואהל שהיה מלך ליום אחד בפולין .

אחיו  של נפתלי – יששכר בער מחבר ספרים על הזוהר.
ובמקביל מהצד השני
הרב דוד אשכנזי בן החבר יעקב אשכנזי "ידע מלאכת חרש וחושב". או בן מרדכי אשכנזי, היה ראש ישיבה בלמברג בפולין _( נפטר 1645)

הדור החמישי

הרב משה רבקש בן נפתלי הירש הסופר ( 1596-1671)
רב ופרנס בוילנה מחבר ספרים כמו "באר הגולה "(פרוש ענק לספר "שולחן ערוך " של משה קארו ) ועוד ועוד. היגר מהעיר פראג לוילנה שבליטה. ,חי במשך תקופה מסויימת בעיר אמסטרדם לפני שחזר לוילנה .

ומהצד השני רב הקהילה של וילנה רבי משה קרמר  בן דוד אשכנזי . אב בית הדין וראש ישיבה

(ורב ראשי בוילנה . 1590-1688) שם אישתו ליאבה בת הרב יוסף בן אליקים גצל הלפרין מלמברג .

הדור השישי

פתחיה בן רבי משה רבקש. פרנס בוילנה . ( 1610-1672 )

הדור השביעי

בתו של פתחיה נשאה לאליהו חסיד בנו של משה קרמר ראש הקהל דיין ופרנס וגבאי הצדקה הגדולה בוילנה . ( נפטר 1710)

הדור השמיני

יששכר דב ( או בר ) בן אליהו החסיד ובתו של פתחיה .

אחיו רבי צבי הרש אבי משפחת ריבלין

הדור התשיעי

שלמה זלמן בן יששכר דב

( נפטר 1758)

אשתו טרינא בת מאיר בן בנימין זאב מהעיר זלץ

הדור העשירי

אליהו מוילנה בן שלמה זלמן ובן טריינה ( 1720-1797) ידוע בכינויו "הגאון מוילנה " הגר"א . נחשב לגדול חכמי ישראל ב-800 השנים האחרונות .

שם אישתו חנה בת יהודה ליב מקידן
אחיו יששכר דב

אח נוסף אברהם רגולר
שניהם מחברי ספרים שונים .

הדור האחד עשר

אברהם וילנר

בנו השביעי והידוע ביותר של הגאון ( 1765-1808) ( ויש האומרים שנולד בשבט תקי"ח 1758 ותאריכים אחרים אולם זהו התאריך הנכון על סמך מסמכים שהתגלו לאחרונה ).  ערך ( לעיתים עם  אחיו יהודה לייב ) את ספרי הגאון מוילנה והביאם לדפוס , במקביל יסד את מחקר ספרות האגדה והמדרשים.
שם אישתו
שרה מינדס ליפשיץ בת נוח מינדס
שם אחיו יהודה לייב.סייע לאברהם לערוך ולהדפיס את כתבי הגאון מוילנא.

הדור השנים עשר

יעקב משה בן אברהם ( 1779-1849) . רב בעיר סלונים .

עסק בעריכת ובהוצאת כתבי היד של הגאון מוילנא ביחד עם ספרים שונים משלו.

שם אישתו הינדה בת חיים בן יהושע לנדא מהעיר סלונים .

הדור השלוש עשרה

–אלעזר לנדא ( 1812-1874) נולד בסלונים ביולורוסיה נפטר בירושלים . רב בעיר סלונים .מורה בישיבה "עץ חיים " בירושלים.
אישתו השנייה בתיה בריינה
בת זאב וולפנזון

בנו של אברהם וולפנזון

הדור הארבע עשרה.

אליהו לנדא  "גואל התנ"ך " מו"ל סופר היסטוריון וגנאלוג( 1873-1946) ( ידוע גם בכינוי רבי אליהו מאמקאס)

.אישתו אסתר בתו של הרב משה זילברמן ונכדתו של מנהיג הקהילה  בירושלים  שמואל  מוני זילברמן

הדור החמש עשרה

חנה טריינא לנדא( 1900—1975)
אישתו של הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן
אחיה : יעקב לנד"א מו"ל .

הדור השש- עשרה

צבי אשד (  -27 לפברואר 1925 -30 לנובמבר 2003 )
אישתו רחל בלנק
בת המנהיג הציוני ד"ר אליהו בלנק
אחיו משה אשד ( 1926-2007) ממגלי דרך בורמה

הדור ה-17  לפתחיה משה מקרעמניץ הדור השש עשרה לחבר יוסף הגולה בפראג  דור שמיני לגר"א

אלי אשד בלש תרבות

וראו גם

ממשולם מלוקה במאה השמינית לספירה ועד לאלי אשד במאה ה-21 לספירה -51 דורות של שושלת משפחתית 

תולדות הגאון ר' דוד לידא

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה 

הגאון מוילנה והמוסד

,כתב הצופן של אברהם וילנר   

מסעי החיפושים של אלעזר לנדה ואישתו בתיה בריינה :

גואל התנ"ך :על אליהו לנדא

פורום שורשים משפחתיים ב"תפוז"

אתר האגודה הישראלית לגנאלוגיה

המרכז לגנאלוגיה יהודית של בית התפוצות

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מאי 8, 2009 at 10:50 am

    אלי אשד, אני רוצה להיות טרול בבלוג שלך. אני באמת מבטיח לא לעשות צרות ולכבד כאן את כולם. אתה מרשה לי?

  • tomsonb  On מאי 10, 2009 at 7:47 am

    שלום אלי,
    ברכות על התגלית! אני משתדל לקרוא את המאמרים
    שאתה מפרסם ותמיד נהנה מהם ומעושר המידע!

    הספר בו נמצאה התגלית (תולדות הגאון ר' דוד לידא) מוכר לי כבר מספר שנים (ראיתי אותו בספריה הלאומית).

    לפני זמן רב (למשל – 24.9.2006) העלתי בקבוצת הדיון על משפחות רבניות (Rav – SIG) את הרעיון להקים מאגר מידע,
    שיכלול בתוכו מפתח שמות של אנשים המופיעים בספרים שונים. קיבלתי תגובות מעטות ולצערי, הדבר לא יצא לפועל.

    עוד רעיונות למאגרי מידע חשובים –
    1. הערות בכתב יד של חוקרים, הנמצאות בספרים שונים
    2. ביבליוגרפיה של חוקרים ומחברי ספרים
    3. תיקוני טעויות בספרים שונים

    בע"ה אולי אצליח לממש חלק מהרעיונות באתר אותו אני מתכנן…

    שבת שלום,
    תומר
    ראה
    פורום גנאלוגיה רבנית

  • tomsonb  On מאי 10, 2009 at 7:49 am

    נמצא כאן
    http://www.jewishgen.org/Rabbinic/

  • מספר 666  On מאי 10, 2009 at 7:55 am

    עד פתחיה מקרמניץ מתי שהוא בראשית המאה ה-16.
    יכול להיות שבספריו של בנו יששכר בער הוא מזכיר איפה שהוא בטקסטים המסובכים והמורכבים מאוד גם דורות שקודמים לפתחיה שאותו הוא מזכיר שוב ושוב.
    הצעה לקהל הגנאלוגים:כדאי שמישהו שמתמצא בעברית של המקובלים של המאה ה-16 יסרוק את הטקסטים שלו בחיפוש אחרי איזכורים אגביים של דורות שקודמים לפתחיה.
    מאוד יכול להיות שגם הם היו מקובלים בולטים ובמקרה כזה סביר שיששכר בער יזכיר אותם.
    אם משהו מעניין ימצא בידכם הודיעו לי ואני אעלה רשימה בעניין תוך איזכור של שמו של המגלה

  • חיים פרידמן  On מאי 11, 2009 at 3:51 pm

    עיינתי בספרים שנכתבו ע"י יששכר בער בן פתחי' משה מקרעמניץ ולא ראיתי שום הוכחה שיש לו קשר עם משפחת אבות הגר"א.

    כותב אייזנער בהקדמה לספרו "תולדות הגאון ר' דוד לידא" כי "מסורת שלשלת היוחסין … מסר לי דודי זקני אשר שמע מפי אביו" וממשיך "ואנוכי כתבתי את כל הדברים אשר שמעתי מפיו זה ארבעים שנה, ועתה הוספתי עליהם כהנה וכהנה…"

    לכן מדובר במסורת בעל פה שמסרה במשך כמה שנים מפה לפה של שלושה אנשים אחד לשני.

    בעמוד 46 כותב אייזנער " והנראה לי" – אכן מדובר בהשערה בלבד, כנראה מבוססת רק על צירוף מקרים של השמות "פתחיה" בשתי המשפחות.

    לגבי "תרומת הדשן" – בספרים על תולדות משפחתו לא נזכר קשר עם דוד לידא.

    אודה לך אם תפרסם את חוות דעתי באתר שלך.

    בברכה

    חיים פרידמן

  • חיים פרידמן  On מאי 11, 2009 at 3:56 pm

    בספרי "ענפי אליהו" על צאצאי הגר"א העלתי השערה שאשתו של משה קרמר היתה "ליאבה בת הרב יוסף בן אליקים גצל הלפרין מלמברג" .
    את ההשערה הזאת אני חוזר בי ויש למחוק אותו מאתר זה.

  • מספר 666  On מאי 11, 2009 at 9:36 pm

    חיים פרידמו למי שאינו יודע הוא הגנאלוג המכובד של משפחת הגר"א ומומחה גדול בנושא ומי שחיבר את הספר המקיף ביותר בנושא. .
    אבל אינני מסכים עם דעתך מהסיבות הללו :

    כפי שציינת לגבי הטענות לגבי החבר יוסף המדובר במסורת שבעל פה שנמסרה בידי שלושה אנשים שהם שלושה דורות .
    ואלו הם
    אייזנבאך מחבר הספר על תולדות הרב דוד לידא
    דדודו זקנו של אייזנבאך
    ואביו של אותו דוד
    המדובר אם כך לא רק במסורת בעל פה שנמסרה במשך כמה שנים אלא בשלושה דורות
    האב של הדוד
    הדוד
    ואייזנבאך
    אייזנבאך חי במאה ה-19
    הדוד מן הסתם חי מסוף או אמצע המאה ה-18 ואביו חי במהלך המאה ה-18 ומן הסתם בזמנו של הגר"א עצמו שאולי הכיר אותו כקרוב משפחה.

    אינני רואה כל סיבה מדוע יש לשלול את עדותם של שלושת הדורות האלו שמן הסתם הייתה מקובלת במשפחת הגר"א בתקופה זאת.
    כידוע בחוגי הגנאלוגים מקובל להתייחס לעדות של שלושה דורות שפרטי המסירה של המידע מדור לדור וידוע בידי מי הוא נמסר כעדות אמינה או לפחות סבירה כל מי זמן שלא נמצאה עדות סותרת אותה וכרגע אין שום עדות סותרת כזאת.
    לגבי העובדה שבספריו של יששכר אין איזכור לקשר עם משפחת אבות הגר"א ,זה גם לא שולל את האפשרות הזאת. זה שהוא לא אמר שהוא קשור עם אנשים אלו ואלו אינה ראיה כנגד אם מצד שני יש ראיה אחרת חיובית .
    בכל מקרה השתמרו ספרים של אדם בשם "יוסף בן משה מקרמניץ "
    שאולי הוא יוסף בן פתחיה משה מקרמניץ.
    אחד הספרים האלו "ביאור על ספר שערי דורא " התפרסם בפרג בשנת שסט
    וראה כאן


    וביאור על ספר מצות גדול שיצא בשנת שס"ה בונציה
    http://www.discountseforim.com/Custom-Reprint-CR028453.html
    לדעתי ישנה סבירות גבוהה שהיוסף בן משה מקרמניץ הנ"ל אינו אלא יוסף בן פתחיה משה מקרמניץ "שלנו .

  • מספר 666  On מאי 11, 2009 at 10:02 pm

    שהיוסף בן משה מקרמניץ שחיבר את הפירוש על פי ספר "שערי דורא " אינו אלא יוסף בן פתחיה משה מקרמניץ עומדת העובדה שעטיפת הספר שיצא לאור בפרג בשנת שס"ט היא זהה לעטיפה של הספרים של יששכר בר שיצאו לאור באותם השנים .
    בבירור המדובר בספרי קבלה והעטיפה הנ"ל מלאה וגדושה בסמלים קבליים מיוחדים במינם ויוצאי דופן שנדיר מאוד למצוא כמוהם בספרים אחרים של התקופה. גם בספרי קבלה אחרים.
    אחת מהשניים או שהמדפיס השתמש בעטיפה הזאת דווקא לכל ספרי הקבלה שהוציא לאור ללא קשר למחברם כעטיפה "ז'אנרית " .
    או שהשתמש בעטיפה הזאת דווקא לספרים של יששכר בר בן פתחיה משה מקרמניץ
    ושל יוסף בן משה מקרמניץ מאחר שידע שהמדובר בבני משפחה האחת ,אחים ושהספרים שכתבו קשורים זה לזה בנושאיהם ובסמלים השונים שמופיעים בהם המתבטאים בעטיפה.
    לי האפשרות השנייה נראית סבירה יותר.

  • חיים פרידמן  On מאי 12, 2009 at 8:17 am

    תגובותי להערות של אלי:

    "שאולי הכיר אותו כקרוב משפחה"

    "אולי"- השערה ללא בסיס עובדתי.
    הפכת "אולי" לעובדה.

    "אינני רואה כל סיבה מדוע יש לשלול את עדותם של שלושת הדורות האלו שמן הסתם הייתה מקובלת במשפחת הגר"א בתקופה זאת".

    "מקובלת" – לפי איזה מקור ?

    " כידוע בחוגי הגנאלוגים מקובל להתייחס לעדות של שלושה דורות שפרטי המסירה של המידע מדור לדור וידוע"

    עדות בעל פה שלא נרשם בכתב נחלש מדור לדור ונתון לשיבושים.

    "כידוע" למי ?
    "הוא נמסר כעדות אמינה"

    לפי דעתו של מי ?

  • חיים פרידמן  On מאי 12, 2009 at 8:26 am

    מדובר בדף שער לספרים שהיה בשימוש המו"ל ולאו דווקא לסופר מסוים. יש עוד ספרים של יששכר בן משה פתחיה בהם לא מופיע דף שער זה: "ספר יש שכר" – שתי מהדורת מפראג ווארשה. בספרו של יוסף בן משה "ביאור על ספר מצות גדול" לא מופיע דף שער דומה.
    יתרה על כך אין שדף המוזכר שום סימנים קבליים.

    אפילו אם יוסף בן משה היה אח של יששכר בן משה פתחיה, אין זה אומר שאותו יוסף היה זהה עם החבר יוסף.

  • חיים פרידמן  On מאי 12, 2009 at 2:15 pm

    ניתן לקרוא "ביאור על ספר מצות גדול"
    ב-Hebrewbooks_org_6684.pdf
    הערות של המחבר על עצמו בהקדמה אינן מתאימות לחבר יוסף מווינה ואובן (פראג).

  • מספר 666  On מאי 12, 2009 at 7:23 pm

    אחרים עם \דף השער המסויים הזה ,אז נדע שהמדובר בדף שער ז"אנרי קבוע שאין חשיבות היכן שהופיע.
    כרגע כל מה שאנו יודעים שהוא הופיע בספריהם של שני אנשים שאולי היו אחים.
    סמל המגן דוד אגב שמופיע כאן הוא סמל מיסטי מובהק אם גם לא בההכרך קבלי.
    אגב לא ידוע לי שום ספר מוקדם יותר מהספרים הללו שסמל המגן דוד מופיע בצורה בולטת כל כך בעטיפתו .זאת אולי הפעם הראשונה שהוא מופיע בעטיפות ספרים מודפסים.
    העובדה שהדף הזה לא הופיע בספרים שהופיעו במקומות אחרים לא אומרת ולא כלום ,שם אלו היו מדפיסים אחרים עם אג'נדות אחרות מאלו של פראג
    ששם היכירו מן הסתם את המשפחה היטב.
    איני בטוח שמה שיוסף בן משה מספר על עצמו כעל כך סותר את מה שידוע על החבר יוסף.
    יכול להיות שזה רק מרחיב את מה שידוע על חייו .
    בשום מקום לא כתוב שהחבר יוסף נולד באובין .
    יכול להיות שהוא נולד בעיר קרמניץ כפי שמסופר כאן ומשם נדד למקומות שונים ,ובהם בודפסט אובין ואחר כך וינה ומשם הוגלה לפראג וחזר לאובין כדי למות שם .
    באותה התקופה אישים ידועים ורבנים רבים נדדו ממקום למקום כל ימי חייהם .
    גם המר"ל מפראג שחי באותם השנים כיתת את רגליו ממקום למקום במשך ימי חייו.
    בנתיים אני לא רואה כאן סתירה מהותית עם מה שידוע על החבר יוסף.

  • חיים פרידמן  On מאי 12, 2009 at 8:40 pm

    המקור היחיד שיש לגבי זהותו של "החבר יוסף" היה מה שכתב נינו הרב משה רבקש בקדמה לשולחן ערוך עם הגהותיו בשם "באר הגולה" שיצא לאור באמשטרדם בשנים תכ"א – תכ"ד:

    "אמר משה מהגולה דק"ק ווילנה אשר באמשטרדם
    בן מהור"ר נפתלי הירש סופר דק"ק פראג
    בן מהר"ר פתחיה סופר דק"ק פראג
    בן החבר ר' יוסף זצ"ל אוד מוצל מגזירת ווינא"

    מוסיף אליעזר ריבלין ב"ספר היחס" שלו "יחוסו לפניו לא ידוע".

    לדעתי לא הוכח קשר בין החבר יוסף לדורות קודמים.

    אני תקווה שבס"ד יתגלה באחד הימים מידע נוסף.

    חיים פרידמן

  • מספר 666  On מאי 12, 2009 at 8:45 pm

    אבל אני חושב גם שאפשר להסכים שבימי חייו של הגאון מוילנה הייתה מסורת שבעל פה שעליה מעיד אייזנאר בקרב חוגים מסויימים של קרובי הגר"א כמו האב של דודו של אייזנאר שאבות המשפחה הם שני האחים הנ"ל .
    אם המסורת הייתה נכונה או לא אני מסכים עם חיים שכרגע אי אפשר לקבוע. אבל היא היתה קיימת בימי חייו של הגר"א.
    ועד לכאן אפשר ללכת.

  • חיים פרידמן  On מאי 24, 2009 at 6:38 am

    מה לדעתך המקור שהחבר יוסף היה באובן ?

    מוזר – פרט לאליעזר ריבלין שקורא לו ב"ספר היחס" "הרב החבר יוסף הקדוש מאובן" לא מוזכרת אובן לא בהקדמה ל"באר הגולה", לא אצל בנימין ריבלין בספרו "ר' משה רבקש" ולא במאמרו ב"סיני" 1961 "רבי משה רבקש ורבי משה קרעמער".

    גם בחוברת של אליהו לנדאו במהדורא שפורסמה ע"י רוזנשטיין, לא מוזכר "אובן".

    התבקשתי לכתוב מאמר על אבות מש' ריבלין שיפורסם ע"י יד בן צבי עבור הכנס של מש' ריבלין והחלטתי לבדוק את החומר באופן יסודי. אז נתקלתי ב"חסר" הנ"ל.

    שבוע טוב

    חיים פרידמן
    Freedman
    Petah Tikvah, Israel
    chaimjan@zahav.net.il

    Blog: http://chfreedman.blogspot.com/.

  • מספר 666  On מאי 24, 2009 at 7:44 am

    מקור המידע שלו בנושא זה של אבות הגר"א היה בדרך כלל או תמיד אליהו לנדא. והמידע לדעתי היגיע ממנו.
    אבל נכון שכרגע איני מוצא בין נירותיו הפניה מדוייקת לכך.
    אבל זה לא אומר כלום הרבה נירות שלו לא היגיעו לידי.
    אליהו לדנא למיטב ידיעתי הקדיש זמן ומאמץ בחיפוש מידע על החבר יוסף. ובחיפוש אחרי כתבי יד שלו ששמע שהם קיימים . אם כי ככל הנראה מעולם לא מצא אותם.בכל אופן הם לא נמצאים אצלי.
    בכל מקרה אנחנו יודעים שהייתה מסורת מהמאה ה18 על קשר בין החבר יוסף והעיר אוב
    מהספר על הרב דוד לידא .

  • מספר 666  On מאי 27, 2009 at 6:30 am

    נכון לעכשיו נראה שספריהם של יששכר ויוסף שהופיעו בפראג בשנים 1610-1811 הם הספרים
    הראשונים הידועים שהופיעו עם סמל המגן דוד על עטיפתם.
    זאב ברקן שכתב ספרים על סמל המגן דוד והוא בעל בלגו ענק על סמל המגן דוד כותב לי :

    לא מוכרות לי כריכות ספרים ישנות יותר מ1611 "שיש בהן מגני דוד

    ספרים (לא עטיפות – דפי שער) עם מגני דוד לפני התאריך שנקבת יש למדפיסים ממשפחת פואה

    http://magendavidalbum.blogspot.com/2009/05/16.html

    בתוך ספרים מלפני התאריך שנקבת:
    "רזיאל המלאך" – ראה:
    http://magendavidalbum.blogspot.com/2007/09/blog-post_5071.html

    אולי יעניין אותך לקרוא את הערותי לספרו החדש של גרשם שלום
    http://magendavidalbum.blogspo….%9D%20%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D

    ואולי יעניין אותך להציץ בעזבונו (בספריית גרשם שלום בספרייה הלאומית)

    ראה גם
    "פירוש כ"ב שמות של מטטרון",
    http://magendavidalbum.blogspot.com/2009/05/blog-post_19.html

    ראו גם את האתר של זאב ברקן על מגיני דוד
    http://magendavidalbum.blogspot.com/

  • מספר 666  On מאי 27, 2009 at 6:48 am

    כפי שצויין למעלה בהחלט ישנה אפשרות שהעטיפה הספציפית הנ"ל שמופיעה על כריכה של שלושה ספרים , שניים של יששכר באר בן פתחיה משה מקרמניץ ואחד של יוסף בן משה מקרמניץ היא עטיפה ז'אנרית שהמדפיס בפראג נהג להדביק אותה על כריכות של ספרים שונים של מחברים שונים ללא הבחנה.
    אבל זאת אפשרות בלבד בנתיים לא נמצא כל ספר אחר כזה של מחבר אחר עם עטיפה כזאת ועם סמל ספציפי כזה.
    אני נוטה להאמין אם כך שהעטיפה הזאת והסמל המיוחד שבה הופיעה כאן משום שהיא הייתה קשורה באופן ספציפי לשני המחברים שאולי היו אחים ושיקפה בדרך ספ]ציפית כל שהיא את נושאי כתיבתם.
    ייתכן שעבור שני הכותבים הנ"ל סמל מגן הדוד היה סמל בעל חשיבות ייחודית ולכן היה חשוב עבור המדפיס להציג אותו על הכריכה של ספריהם .
    עד כמה שידוע לנו החשיבות של סמל המגן דוד מתחילה במאה ה-12 עם דוד אלרואי שהציב אותו על מגינים של חייליו.
    ולאחר מכן הוא הפך לסמל של יהודי פראג במאה ה-13.
    במאה ה 16אנחנו שומעים על מדען יהודי בפראג ,דוד גאנץ שבהחלט ייתכן שהכיר את יששכר-בר ואת החבר יוסף.
    וזה מה שכתוב עליו באתר של זאב ברקן

    דוד גאנץ 1541-1613 "

    דוד גאנץ היה מדען יהודי שכתב ספר אסטרונומיה בשם "מגן דוד" ואשר על קברו מופיע מגן דוד מתחת לגילוף של אווז שרומז לשם המשפחה גאנץ. דוד גאנץ כתב בספרו:
    כאשר יצוירו ויוחרטו שני משולשים זה על זה נהגו אנשי דורנו לקרוא לו מגן דוד באמרם שציור כזה היה חקוק על מגנו של דוד המלך, ומפני שעיקר ויסוד מדידת המחקרים הכל ייוודע להם על ידי מדידת המשולשים
    "
    לא מן הנמנע שדוד גאנץ איש פראג היה שותף לרעיונות מסויימים על המגן דוד שהיו גם לבני עירו שאולי היו מכריו יוסף ויששכר באר.
    ומה היו הרעיונות האלו ?
    אולי הם היו קשורים לבן אחר של התקופה דוד ראובני אדם שטען שהוא נציג של עשרת השבטים האבודים ומייצג ממלכה יהודית עצמאית
    והוא הופיע באירופה עם דגל מקושט במגן דוד.

  • מספר 666  On מאי 27, 2009 at 8:37 am

    ובהזדמנות זאת בדיון על סמל המגן דוד ,כדאי להזכיר שהוא כמעט זהה בצורתו
    לסמל "חותם שלמה" או מגן שלמה שעימו המלך הקדמון היה על פי האגדה כולא שדים בבקבוקים.

    תמונה של החותם יש כאן

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%9D

    שימו לב כמה הוא דומה ל"מגן הדוד " ששוב על פי האגדה היה נמצא על המגינים של החיילים של אביו של שלמה .אבל הוא אינו זהה. זהו סמל כישופי ידוע כנראה היה מוכר ככזה מאות ואלפי שנים לפני זמנו של שלמה.
    אני נזכר בסיפור על הגולם שעל פי המסורת אחת הדרכים לכבול אותו לרצון הרב שיצר אותו הייתה על ידי רשימת פתק עם המילה "אמת " על מצחו בתוך פיו או על ידי ציור של "מגן דוד " באותם המקומות.
    כדאי להיזכר שצאצאו של החבר יוסף ,הגאון מוילנה הוא הרב היחיד שידוע מפיו כפי שמסר לתלמידיו ( ולא ממסורות אגדתיות מאוחרות יותר ) שהוא ניסה ליצור גולם במציאות.
    וראו על כך
    הגאון מוילנה והגולם
    http://www.notes.co.il/eshed/56376.asp

    את הפתגם "השד שיצא מן הבקבוק " שההתיחסות שלו היא לסיפורים הקדומים באלף לילה ולילה על שלמה שהיה כולא שדים בבקבוקים עם חותם שלמה כמגן. ואם היו השדים האלו משתחררים היו עלוליםלגרום נזק רב לעולם כעונש על כליאתם האכזרית במשך אלפי שנים.
    נראה לי שיש כאן פתגם מקביל ל"גולם הקם על יוצרו " שמשמעותו היא שדבר מעשה ידי אדם תוקף את יוצרו.
    במקרה של הפתגם הקודם השדים אינם יצורים מעשה ידי אדם אבל הם נכלאו על ידם ואם ישתחררו יצאו להעניש אותם על כך ,אז אולי יש כאן איזו שהיא סוג של הקבלה.
    ככל שאני חושב על כך המסורת כפי שנמסרה לנו על מגן הדוד כמשתק גלמים היא מן הסתם משובשת והכוונה במקור היא לסמל הכמעט זהה של "חותם שלמה" שלו הייתה מסורת ארוכה של כליאת שדים שעלולים להשתולל אם לא יפקחו עליהם.
    ומהו הגולם אם לא סוג כזה של "שד"? ".

  • מספר 666  On פברואר 23, 2012 at 6:10 am

    קיבלתי את ההפניה הזאת לפרסום כאן
    http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=23156&st=&pgnum=38

  • מספר 666  On פברואר 23, 2012 at 6:13 am

    תודה רבה למגיב JOSE WORM על ההפניה.
    אציין שבעוד שבועיים אני מתראיין לתוכנית "בית הורי " עם ראיה אדמוני ברשת א' ובה אדבר על השושלת שלנו.בין השאר אדווח על הגילויים החדשים של הגינאלוג חיים פרידמן שהודות להם אנחנו יודעים שהשושלת מגיעה עד המאה השמינית לספירה למשולם מלוקה ומשפחת קלונימוס .
    במקביל אעלה אז את רשימת הדורות הידועים בשושלת מהמאה השמינית לספירה ועד לראשית המאה ה-21 למעלה מארבעים דורות.

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: