סיפור סינדרלה על פי צביקה פיק

מחקר ראשון מסוגו המנתח לראשונה ברצינות את יצירתם של מירית שם אור וצביקה פיק בפזמון "אלה סינדרלה " ומראה שיש הבדלים ברורים ומשמעותיים ביותר בין מילות הפזמון הקודרות ,ובין הקליפ המבוסס על השיר ,הבדלים שנובאים אולי  מההשקפות השונות ומנוגדות של יוצרי הפזמון ויוצרי הקליפ. .
המחקר הוגש כעבודה לקורס "פולקלור בתקשורת " באוניברסיטה העברית

אלה לעומת סינדרלה: סיפור סינדרלה בפזמון של צביקה פיק.

הוגש לדוקטור אסתר שלי ניומן
לקורס פולקלור בתקשורת

הקדמה

בעבודה זאת אעסוק בפיזמון של מירית שם אור-פיק ושל הזמר צביקה פיק "אלה סינדרלה " ובדרך שבה הוא מתייחס ומגיב למעשייה המפורסמת והפופולארית ביותר בעולם "סינדרלה " )
אנתח את "אלה סינדרלה " של מירית שם אור וצביקה פיק ובדרך שבה הקליפ של היצירה שונה באופן משמעותי מהמילים .
ואנסה לבדוק : האם הפזמון בגרסתו המילולית ובגירסת הקליפ שלו מעביר מסר ברור ואחיד למאזין –צופה ? או שמה כל צד של היצירה למעשה חותר נגד הצד השני וגם כנגד המעשייה המקורית? 

סינדרלה בפזמון העברי

את  סיפורה של סינדרלה אפשר למצוא באלפי עיבודים ספרותיים שירים ותיאטרוניים קולנועיים ובאופרה בסרטים מצוירים ובבלט, וגם בפזמונים. בערך על סינדרלה בויקיפדיה באנגלית אפשר למצוא רשימה של פזמונים לועזיים שעוסקים בדמות של סינדרלה, ורשימה כזאת אפשר לתת גם בעברית.
אולם כאשר אנו פונים לדיון בנושא סינדרלה בפזמון העברי מן הראוי לציין שנושא" הפזמון העברי " הוא נושא שנחקר רק מעט מאוד באופן יחסי עד כה ובמיוחד פזמוני מוזיקת הרוק שאליהם שייכים הפזמונים הקיימים על סינדרלה ו"ליכלוכית " בעברית אם כי בשנים האחרונות העניין האקדמאי בנושא זה כמו בנושאים אחרים של תרבות פופולארית הולך וגובר ומופיעים יותר ויותר מחקרים רציניים בנושא אם כי המדובר עדיין בקילוח דק למדי .
על פי מחקרה של ליאורה גואטה   משמעויותיה המשתנות של האהבה : בחינת השינוי ההיסטורי-תרבותי בשירי אהבה פופולאריים בישראל / עבודת גמר (מ"א)–אוניברסיטת בר אילן [רמת גן : חמו"ל], תשס"ה)  
‬ עד לשנות השישים והשבעים רוב הפזמונים העבריים בישראל היו שייכים לתחום שירי ארץ ישראל שירים בעלי הטייה אידיאולוגית ברורה שדנו ב"אנחנו" בלאום הישראלי העברי המתגבש והיו חלק אינטגרלי מהתרבות העברית המהווה..בשנות השבעים החלו להופיע סוג חדש של פזמונים שהתבסס גם על הפזמונים מחו"ל שעסקו יותר באינדיבידואל ובעיותיו בעיות אהבה ,מיניות פחדים ,חברויות וכיוצא באלו .ובמסגרת פזמונים אלו היה יותר מקום לפזמונים שיעסקו בתכנים של סיפור סינדרלה.
הודות לאתר האינטרנט "השירונט "שמרכז בתוכו חלק ניכר של הפזמונים שנוצרו בעברית ומוגנים בידי אירגון אקו"ם אפשר לראות איזה וכמה פזמונים נוצרו בעברית בעיקבות סיפור סינדרלה.
חיפוש באתר מראה שישנם לפחות עשרה פיזמונים שהמילה "סינדרלה "  או "ליכלוכית " מופיעה בכותר שלהם או שהסיפור של סינדרלה או ליכלוכית מהווה מוטיב מרכזי ולא רק מופיע כאיפיון אגבי . .
הפזמונים נעים מ "סינדרלה " של ציון שרעבי וגבי דהאן בביצועו של אבי סינואני הנותן תיאור פשוט למדי של הסיפור .
יש את "סינדרלה " שיר לועזי שכתב והלחין גרהם גולדמן ותירגם לעברית אבישי מילשטיין ושר רוקפור ועוסק בבריחה של סינדרלה מהנשף. .
בין שאר הפזמונים בולט במיוחד "סינדרלה " שירה של להקת סקסטה שזכה במקום שני בתחרות קדם האירוויזיון של 1981 את הפזמון כתבה ענת שרים והלחין אלדד שרים ושוב מסופר בו על סינדרלה שחיה בדירתה ומחכה לנסיך שיבוא אך כפי שהזמרות מודיעות לו אין לה למה לחכות הוא לא יבוא.
המסר הוא החיים אינם כמו באגדה.ופזמון זה מזכיר במיוחד בתכניו את "אלה סינדרלה " שבו נדון בהמשך והושמע לראשונה שנה לפניו.

עוד שיר אופטימי יותר גם הוא נקרא "סינדרלה " נכתב בידי יעקב שביט והולחן בידי דרורה חבקין ומושר בידי רומן שרון הוא מבקש מסינדרלה לא לבכות שכן "עוד מעט הוא יבוא " כי "לכל אגדה יש סוף טוב". מסר שבהחלט אי אפשר למצוא בהרבה פזמונים אחרים.

יש את "הביתה סינדרלה של דודו אורן ואבי טולדנו המציג את הסיפור בצורה טראגית .לסיפור סינדרלה אין שם סוף שמח והאגדה "קצת גדולה עליה".

יש את "כמו סינדרלה " שכתבו דוד זיגמן ויוסי בן דוד בביצוע שרית חדד ומטרתו להראות שהגיבורה השרה אינה כמו סינדרלה או שלגיה וחייה אינם כמו באגדות.
יש את " אושר ועושר " של איתי אנקרי שעוסק בילד שקורא את הסיפור בלי לחשוב על הבעיות שהיו לסינדרלה כמו הנעל הלוחצת והעכברים שחזרו לבסוף לחוריהם.

יש את "לה סינדרלה " עם מילים של רמי דקל ששרה מקהלת מכון ויצמן ועוסק ככל הנראה בליל הריקודים האחרון של תוך רמיזה לנשף של סינדרלה.
יש שירים כמו "סינדרלה מקומית " של רחל שפירא ומיקי גבריאלוב ששרה חווה אלברשטיין שבו כמעט אין התיחסות לסיפור המקורי ו"סינדרלה מסוממת" של אורית אדמון שהאלמנט מהסיפור המקורי הוא רק איזכור אגבי ומשני ביותר בפזמון.

ישנם גם פזמונים נוספים העוסקים באיזכורים של מגוון אגדות שסינדרלה היא רק אחת מהם כמו "היה הייתה " של אילן גולדהירש ויעקב הולנדר. ביצוע עוזי מאירי שבו אחד הבתים מוקדש לסינדרלה זהובת התלתל הרצה ומשאירה את הזמר לבד בחצות.
וגם כאלו שהופיעו בהצגות ילדים שעוסקות בסינדרלה .אולם נראה שלרוב אם כי לא כל הפזמונים שצויינו משותפת התייחסות צינית ומבטלת כלפי הסיפור המקורי שאינה לוקחת אותו כפשוטו אלא אומרת פחות או יותר "כך זה לא בחיים האמיתיים "שהם שונים מאוד מסיפור סינדרלה ואך מנוגדים לו.
וכמדומה שמסר זה בולט במיוחד לכאורה לפחות בפזמון של מירית שם אור וצביקה פיק "אלה סינדרלה " מ-1980

היוצר צביקה פיק


צביקה פיק המלחין והזמר של הפזמון הנדון  "אלה סינדרלה" הוא אחד היוצרים המצליחים והמוכרים ביותר בזמר הישראלי כיום אולם נראה שעיקר פירסומו כיום נח כמעט כולו על גוף של פזמונים שאותו יצר בשנות השבעים ובראשית שנות השמונים .
מאז ראשית שנות השמונים יצר פיק רק עוד שניים שלושה פזמונים שזכו לפרסום  משמעותי ובראשם "אלף נשיקות " והפיזמון הזוכה באירויזיון 1999 "דיוה " ועוד פזמון אחד או שניים. ועיקר פרסומו כיום אינו מתבסס על יצירתו העכשווית אלא מתבסס על רכילות.

המוערך פחות

בעת החיפוש אחרי חומרים עבור מחקר זה  מצאתי שאם כי פורסמו על צביקה פיק שני ספרים ומאות כתבות עיתונאיות ,  הרי יש בהם רק חומר עיתונאי – רכילותי מטעם הזמר בלבד וכמעט בלתי אפשרי היה למצוא חומר בעל ערך אקדמאי על זמר ידוע כל כך,שעם כל שפע המאמרים שפורסמו עליו בעיתונות אין בהם כמעט התייחסות ביקורתית רצינית אחת ויחידה ליצירתו מעבר לאלמנטים של אישיותו הצבעונית של הזמר .
נראה שנכון לחודש מאי 2009 המאמר המעמיק היחיד על יצירה שבה היה מעורב הזמר הידוע פורסם באתרו של כותב שורות אלו ונכתב בידי מבקר הפזמונים הקבוע של האתר חיים מזר ( הפתיחה למאמר הנ"ל היא של כותב שורות אלו ומבטאת רעיונות שניתן למצוא אותם גם כאן בעבודה זאת )
אחת ההתייחסויות  האקדמאיות הבודדות שכן מצאתי  לצביקה פיק הייתה בעבודת הדוקטוראט  המקיפה של מרדכי רגב  מ-1990 על  תולדות הרוק הישראלי " "בואו של הרוק :משמעות ,התמודדות ומבנה בשדה המוסיקה הפופולארית בישראל"     ששם אפשר למצוא קטע בודד על צביקה פיק במסגרת תת פרק בעל הכותר "המוערכים פחות " שעוסק במבצעים שיצרו רוק ישראלי בשנות השבעים.

המשותף ל"מוערכים פחוות " אליבא רגב , הוא שגם אם זכו בהצלחה בשוק התקליטים וברדיו ,הרי "יצרני המשמעות " ( כאן כדאי להסביר שהמדובר בהגדרה ייחודית לעבודה הנ"ל והכוונה לאישים מרכזיים ומוערכים בתחום הרוק כמו שלום חנוך ואריק איינשטיין.  אלי אשד ) ובעיקר מבקרי הרוק של סוף העשור ושל שנות המונים ,אינם רואים בהם חלק מהקבוצה ש"הקימה את הרוק הישראלי," ובוודאי שלא רואים בעשייתם את "האוטנטיות "שמוצאים בעשייה של חברי "האליטה" .

באופן ספציפי נכתב על צביקה פיק בתת פרק זה ש"חרף הצלחתו הרבה בקרב הקהל ונסיונו למזג בין מוזיקת רוק וישראליות יוקרתו של פיק כ"אמן " וכמי שמוזיקה שלו "אותנטית" מועטה ביותר בקרב "יצרני המשמעות " בתחום הפופ /רוק בשיר אלה רואים בו במקרה הטוב "מלחין מחונן וזמר קצת פחות  ובלחנים שהוא כותב "מוזיקה מקורית שאפשר להגדירה כחיקוי "

 

רגב טורח  ומצטט שם את הזמר שמוליק קראוס שאמר בראיון לעיתון "מוניטין " ב-1981 " על צביקה פיק שהוא " מגעיל טיפש מבחיל שעוד מעז להלחין את אלכסנדר פן ,זה לא חילול קודש המתים ? צ'חצ'ח פולני " "

 

רגב מפרש התבטאות מגונה  זאת כמבטאת את היחס כלפי פיק  מצד יוצרים אחרים שהוא  "יחס של הסתייגות מוחלטת  כלפי מי שנחשב כאחד "המייסדים " של הרוק בישראל ושבפועל עושה רוק גם הוא ,מאמצע שנות השישים."

 

 כדאי לציין שבספרו המאוחר יותר והפופולארי יותר  של מרדכי רגב   רוק : מוסיקה ותרבות.   ( תל אביב :   דביר,   1995 תשנ"ה] העוסק במוזיקת הרוק העולמית ובתרבות הרוק העולמית  בכללותה וששם יש סקירה קצרה על הרוק הישראלי והתייחסות לדמויות הבולטות שבו צביקה פיק אינו מאוזכר ולו במילה אחת ויחידה  אם כי דומה שמן הראוי היה לפחות להזכירו בגלל תרומתו הגדולה הן  להפצת מוזיקת הרוק בישראל והן  בגלל תרומתו להפצת  גינוני כוכב הרוק מחו"ל  בישראל.אך מרדכי רגב לא חשב כך.

 

 

 

בסוף שנות השבעים מעמדו  התרבותי של  צביקה פיק עלה במאוד בעקבות שירו הידוע ביותר "נאסף תשרי " הלחנה של מילים של נתן יונתן והמשורר מימי הביניים  שמואל הנגיד  ,שיר שהפך מאז לקלאסיקה אולם בראשית שנות השמונים גם בעקבות הסטגנציה היצירתית שהחלה להתבלט אז אצלו , הלך ופחת העניין בפיק וביצירתו והוא הפך בעיני רבים  ל"מי שהיה " מבחינה יצירתית .

 מאז שנות התשעים כאשר פרסומו עלה שוב בראש ובראשונה בגלל זיכרון נוסטלגי של שיריו הישנים, יחס מזלזל זה רק התחזק שכן אז שוב לא יצר יצירות מעניינות כפי שעשה בשנות השבעים והיחס אליו כיום הוא לא כאל אמן יוצר "אמיתי " אלא כאל קוריוז רכילותי החי על הנוסטלגיה ותו לא.

תמונה מהמחזמר "מרי לו".

אפילו בתוכניה של תיאטרון הבימה למחזמר המבוסס על יצירותיו של פיק "מרי לו " שפיק היה שותף לו החוקרת מירי טלמון מתייחסת לפיק כדמות שיש לה משמעות נוסטלגית בלבד של שנות השבעים אבל בהשלכה אין לה שום ערך עכשווי.
היא כותבת שם :
"צביקה פיק כאליל רוק וכיוצר ,מתמצת את העבר הזה שצעירי הימים האלה מתרפקים עליו וגם צעירי הימים ההם . "מצעיר מורד ומגודל שיער ב"שיער "הפציפיסטי בהפקה מ-1969 דרך הופעתו הדרמטית והאנדרוגינית בנוסח דיויד בואי שאתגרה את הדגמים של הגברות הישראלית הישנה הלוחמת .השירים של צביקה פיק ,הם שירים על מסיבות ועל אהבות שירים מלודרמטיים ..שירים שבוחרים מן המציאות לחלומות של הקולנוע והמחזמר החלומות של מרי לו והאגדות של אלה סינדרלה " ..

 

הפזמונאית

ראה תמונה בגודל מלא

 

 

 

 

 

 

 

כמדומה שהיחס ל מירית שם אור  התמלילנית הקבועה של פיק ואישתו לשעבר  ואם ילדותיו הוא מקביל לזה של פיק.  

 רוב הפזמונים שלה אינם נחשבים בעיני הקהל בוודאי לא בהשוואה למוזיקה של פיק למילותיה שהיא כמעט תמיד מוערכת הרבה יותר    ואינם מוערכים  או יותר נכון אינם זוכים לכל תשומת לב בידי הביקורת.

 זאת להוציא כמה  יוצאי דופן בודדים כמו הפזמון "אלף נשיקות " וזאת מאחר שהפזמון הנ"ל התבסס על שורה במכתב של איש ניל"י  אבשלום פיינברג ומעל הכל  ""הרקדן האוטומטי"] שהוא ללא ספק מיטב יצירתה.וזאת מאחר שלמילים של פזמון זה  יש  תוקף בזכות עצמן  והמוזיקה כאן אינה שולטת לחלוטין כפי שקורא בשאר הפזמונים של הצוות פיק שם אור אלא היא פרטנרית בהעברת חוויה שלמה למאזין  שאינו מתרשם רק מהמוזיקה אלא גם מהעוצמה של המילים.

   לשם–אור היו אמנם עוד כמה פזמונים בודדים שהם  מילולית ברמה   סבירה כמו "בין האצבעות"   העוסק בזמן החולף לבלי שוב  ופזמונים שאיך שהוא תיארו טרנדים של התקופה  בצורה מעניינת כמו "לגור איתו "   שתיאר את המגורים  המשותפים ללא נישואין תופעה חדשה למדי בשנות השבעים   "מסיבת יום שישי " שתיאר את תופעת המסיבות ההמוניות.   אך הרוב המוחלט של פזמוניה הם שירי אהבה זניחים ,אין להם זכות קיום ללא המוזיקה של צביקה פיק  ונועדו רק לשרת אותה.

 אלא שרק לעיתים רחוקות או בכלל לא אנו נתקלים בניגוד מוחלט בין המילים של שם אור ובין הההופעה המבוססת עליהם של פיק כפי שאנו נתקלים במקרה של "אלה סינדרלה ". שגם הוא אחד הפזמונים הבולטים והמרשימים יותר  שכתבה שם אור לצביקה פיק ביחד עם אלה שצויינו למעלה. 

הפזמון  

 

 

 

 

עטיפת "להיטיו הגדולים "משנת 1980 התקליט שבו הושמע לראשונה "אלה סינדרלה".

 

אלה סינדרלה
מילים  מירית שם אור 
לחן
צביקה פיק 

זמר :צביקה פיק

הושמע בתקליט "פזמוניו הגדולים " ,1980.

 

כוכבים בשמיים סובבים
עד שלפעמים גם הם כבים
כמו אותן המשאלות
שבחצות הם נופלות

כוכבים קורצים לאלה, ושוב נדמה לה
שיש נסיך שמחכה לה, כל הלילה
כבר מאוחר בנשף ולבנה של כסף
מאירה את תקוותה, סינדרלה

אלה סינדרלה, אלה –
מה נדמה לה, אלה סינדרלה
אלה סינדרלה, אלה-
שנדמה לה, אלה סינדרלה
ושעון שמתקתק לו, תיק תק תק
היא לא שומעת, תיק תק תק
היא משגעת
ושעון שמתקתק לו, תיק תק תק
מתנועעת, תיק תק תק
היא נפלאה

את יפה הלילה, אלה, כמו סינדרלה
את תלכי הביתה, אלה, בואי איתי
ושוב דולקות עיניה ומבריקות עיניה
שוב הגיע הנסיך, סינדרלה

"אלה סינדרלה "  הוא פזמון שהושר לראשונה ב-1980 בתקופה שהייתה תקופת השיא של הזמר כיוצר מוערך בעיני הקהל הרחב בעקבות ההצלחה של השיר "נאסף תשרי"   

פיק היה אז "כוכב על "  מקומי הופעותיו בסוף העשור של שנות השבעים לוו בהיסטריה ובהתעלפויות  של בני  ובעיקר בנות הנוער ששיאה היה ב"עיר הנוער"  בגני התערוכה בתל אביב מול ארבעים אלף צופים , תופעה לא מוכרת עד אז בישראל . והוא היה אז זמר ומלחין הפופ והרוק המצליח ביותר בישראל .הוא נבחר בידי מאזינים כ"זמר השנה" ו"מלחין השנה "בגלי צה"ל  ומוכר התקליטים הגדול ביותר של התקופה  בשנה זאת  הוא נבחר בפעם הרביעית ברציפות כזמר השנה  של רשת ג' .

את הייתה גם הפעם האחרונה.

למעשה שנת 1980 הייתה גם התחלת שקיעתו של פיק  כאמן   יצירתי פופולארי עד שפרץ שוב והפעם כדמות נוסטלגית רכילותית בלבד .

לדעתי אפשר לראות  ב"אלה סינדרלה " כ"מסמן " את נקודת השיא האבסולוטית של פיק כיוצר סופר סטאר גם כפי שנראה בדרך שבה הוצג בקליפ של הפזמון. ו .ואפשר לקבוע זאת משתי סיבות  :רוב התקליטים הבולטים של פיק יצאו לשוק לפני "אלה סינדרלה " בשנות השבעים ולאחרי "אלה סינדרלה  פירסם מספר מועט ביחס של תקליטים ודיסקים חדשים  ( להבדיל מאוספים של שירים ישנים ).

 כמו כן  כאמור בשנה שבה הושמע אלה סינדרלה לראשונה ,נבחר צביקה פיק בפעם האחרונה לזמר השנה ברדיו. תואר שהוא לא יקבל יותר

 אפשר לראות בפזמון זה גם מסמל את התחלת השקיעה  היצירתית  היחסית שממנה סובל מאז הזמר להוציא כמה יוצאי דופן בודדים כמו "אלף נשיקות " ו"דיוה ".

.ומשום כך יש לפזמון זה חשיבות כמסיים תקופה בקריירה של צביקה פיק.

 

 


 ניתוח פזמון וקליפ : סיפור סינדרלה על פי  מירית שם אור וצביקה פיק

הפזמון עצמו אינו מתייחס ישירות לסיפור סינדרלה .הוא יוצא מנקודת ההנחה שהסיפור מוכר היטב למאזינים והוא רומז לו רק כמעט בקריצה ולצרכי הנגדה. .הסיפור עוסק באלה ( השם הוא משמעותי הוא רומז לאישה הפשוטה מנין אתה מסיק זאת? החולמת רק שהיא אכן סינדרלה וכנראה שהוא אכן מופיע בגרסה אחת או יותר של הסיפור בעברית כשמה האמיתי של סינדרלה ) שמאמינה שיש נסיך שמחכה לה ולו היא מחכה כל ימיה כשהיא מחכה לשעון ברמיזה לשעון המודיע לסינדרלה על סיום הנשף . אלא שהפזמון לועג לתקוות אלו ומציין שאלה בניגוד לסינדרלה המקורית אינה מסוגלת לשמוע את אותו שעון המודיע לה שהמסיבה הסתיימה והיא חייבת לחזור לחיים האמיתיים העלובים שלה. בסיום הפזמון קורא הזמר לאלה לשכוח את הסיפור לא לחכות לנסיך אלא ללכת הביתה עימו (כנראה הכוונה כאן לבחור פשוט ורגיל שאינו נסיך ולא דווקא ספציפית לפיק הסופר סטאר עצמו ששר את השיר אך הפזמון עצמו אינו רומז אליו כלל .אם כי בקליפ להבדיל מהפזמון כפי שנראה יש התייחסויות לפרסונה של פיק ה"סופר סטאר " אך כאמור התייחסויות כאלו אינו קיימות במילות הפזמון.
הפזמון הוא אכן מדכא וציני ולעגני הוא ההפך הגמור מהסיפור של סינדרלה עליו הוא מתייחס .
כפי שאפשר לראות למשל מהשורות

אלה סינדרלה, אלה –
מה נדמה לה, אלה סינדרלה
אלה סינדרלה, אלה-
שנדמה לה, אלה סינדרלה
ושעון שמתקתק לו, תיק תק תק
היא לא שומעת, תיק תק תק
היא משגעת
ושעון שמתקתק לו, תיק תק תק
מתנועעת, תיק תק תק

יש כאן רמז ברור לכך שאלה רק הוזה "נדמה לה " והיא אינה מסוגלת לשמוע את צליל השעון "תקתק תק " שרק מציין את זה שחייה עוברים חולפים ביעף בלי שעשתה עימם דבר בזמן שהיא מחכה ללא תוחלת לנסיך שלא יבוא. אבל …"היא לא שומעת תיק תק תק".
אלה על פי השיר כלל אינה מודעת למה שקורה באמת סביבה ובכך אסונה הגדול. שכן היא חיה בחלומות שלא יתגשמו ואינה מוכנה לקבל את המציאות וללכת עם בחור פשוט ורגיל שאינו נסיך כפי שמציע לה הזמר.

הקליפ

 

הקליפ של הפזמון הוא מנוגד לגמרי באופיו למילות הפזמון .
הקליפ הוא בעל אופי אגדי-פנטסטי אך הומוריסטי ומתרחש בארמון שבו הנסיך המזמר הוא צביקה פיק יושב בין שתי יפהפיות. במקביל אנו רואים את אלה סינדרלה שהקוסם ( או הקוסמת המין אינו ברור ) שמופיע לפניה מנסה להפוך אותה לסינדרלה הזוהרת אינו מצליח בכך הוא הופך אותה לכלב במקום זה. קטע הומוריסטי אך כזה שאינו נרמז כלל במילות הפזמון הקודרות.
כך שהרושם הנוצר מהקליפ הוא מוזר וסותר את זה של השיר.
הרושם הוא לא של ריאליזם קודר כמו שאפשר להסיק מהמילים של שם אור אלא של פנטזיה ממנה נהנה הנסיך צביקה פיק שהוא נסיך אמיתי ( בקריצה לקהל הצופים שיודעים היטב על מעמדו ה"סופר-סטארי" של פיק באותה התקופה ) אך לא אלה סינדרלה שאינה מצליחה להיהנות מחסדיו של הנסיך פיק .
כמדומה שיש כאן ניגוד מעניין ומלמד בין הדרך שבה ראתה אולי יוצרת הפיזמון מירית שם אור את הפזמון ומסריו שהם הזהרה מפני שקיעה בפנטזיות לעומת המסר שאותו מעביר הקליפ   שהפנטזיות הן אחרי הכל אמיתיות ( עובדה צביקה פיק הוא ההתגלמות שלהן כ"סופר סטאר " ) אבל לא כל אחת תוכל להיהנות מהן .וזהו רושם שונה למדי מזה שיוצרות מילות הפזמון כשלעצמן.
הפזמון הופיע שנים לאחר השמעתו הראשונית במחזמר למבוגרים של הבימה "מרי לו" ( 2002) המבוסס על פיזמוניו השונים של צביקה פיק.
ומעניין להשוות את גירסת הקליפ של הפזמון כפי שהוצג שם מושר בידי אילנה אביטל שהיא הרבה יותר תואמת את רוח המילים הקודרת מאשר גירסת הקליפ המקורית הכמו אגדית של פיק .
ב-2009 הועלה הפזמון שוב במחזמר לילדים של מירית שם אור "לפעמים חלומות מתגשמים " שהופיע כקלטת די וי די לילדים המתאר את מסעה הקסום של מילי בת העשד במחוזות דמיון מופלאים בהם היא פוגשת בשנתה את אלה סינדרלה הדומה לביבי סיטר שלה .
מכיוון שלא ראיתי את הדיסק הזה איני יכול לנתח את הגירסה שמופיעה בו של אלה סינדרלה
אך נראה לי שהשימוש הזה בפזמון הספציפי של "אלה סינדרלה" במחזמרים שונים הוא מאחר שבניגוד לרוב הפזמונים האחרים של פיק-שם אור ובדומה ל"רקדן האלקטרוני" של הצמד יש בו פוטנציאל דרמטי אמיתי בניגוד בין המציאות האפורה והקודרת והסיפור הרומנטי חלומי של סינדרלה

מסקנות

נשאלת השאלה :

האם הפזמון "אלה סינדרלה בגרסתו המילולית ובגירסת הקליפ שלו מעביר מסר ברור ואחיד למאזין –צופה לגבי סיפור סינדרלה המקורי ? או שמה כל צד של היצירה למעשה חותר נגד הצד השני וגם כנגד המעשייה המקורית? .
ההתייחסות לסינדרלה ולסיפורה ב"אלה סינדרלה " היא לכאורה צינית ושלילית עד כמה שרק אפשר בשני הפיזמונים אלה וסינדרלה הגיבורה המוזהרת שאין לה מה לחשוב שחייה יהיו כמו סינדרלה והנסיך על הסוס הלבן לא יגיע .
אבל העובדה היא שבקליפ לפזמון שנוצר בשיאה של תקופת ה"סופר סטאריות " שלו כמלך הנוצץ של הזמר הישראלי] נוצר רושם סותר ושונה ולמעשה הפוך.

 הקליפ מודיע לנו שאכן יש חיי זוהר נוצצים ויש נסיך ואחרי הכל יש לסינדרלה למה ולמי לחכות אם כי אין זה בטוח כלל שאותו מישהו חלומי אכן ירצה בה.

עובדה היא שלאורך הקריירה שלו צביקה פיק טרח רבות לטפח את "הפרסונה " שלו כ"מאסטרו " הזמר והיוצר הגדול ,וכמדומה שעבור תדמית זאת המציאות האפורה המתוארת בפזמון אכן אינה מתאימה כלל .
והרושם שנוצר לצופה ולמאזין הוא של פזמון כמעט סכיזופרני במסרים שהוא מעביר בידי יוצריו השונים.
ובכך הוא אינו שונה מאלפי הגירסאות שהיו לסיפור סינדרלה לאורך השנים שכל אחת מהן היציגה גישה שונה עד כמה שאפשר לסיפור היתומה ונעל הזכוכית שלה .

ביבליוגרפיה

אופק ,אוריאל (1981)( "סינדרלה הידועה באגדות תבל " בתוך "סנדל הזכוכית של החתול במגפיים –גלגולן של אגדות תל אביב ,דביר
אורן, דודו (1980) צביקה פיק : מלאך או שטן / תל-אביב : תמר,
( ספר ביוגרפי בעל אופי עיתונאי רכילותי בלבד על הזמר )
בטלהיים, ברונו (1987) קסמן של אגדות : ותרומתן להתפתחותו הנפשית של הילד / תל אביב : רשפים.

גואטה, ליאורית (2004( . משמעויותיה המשתנות של האהבה : בחינת השינוי ההיסטורי-תרבותי בשירי אהבה פופולאריים בישראל / עבודת גמר (מ"א)–אוניברסיטת בר אילן [רמת גן : חמו"ל], תשס"ה

טלמון ,מירי (2002) "מושיטים יד לזמנים עברו " מרי לו מחזמר המבוסס על שיריו של צביקה פיק " תוכניית המחזמר הוצאת תיאטרון הבימה

מזר ,חיים (26 במרץ 2009) "נפילתו של הרקדן האלקטרוני " ( דברי פתיחה על מירית שם אור הם מאת אלי אשד ) הופיע ברשת באתר "היקום של אלי אשד "

פיק ,צביקה (1982. ) כל השירים כל המנגינות / קטעי קישור סמדר שיר תל אביב : ספרית מעריב.
פרו , שרל ( 1991) אגדות פרו – ספורי אמא אוזה / בתרגום אביבה ברק עם אירויו של גוסטב דורה ירושלים : שוקן .

קוטנר יואב ( 2002) "צביקה פיק ושנות השבעים " בתוך "מרי לו מחזמר המבוסס על שיריו של צביקה פיק " תוכניית המחזמר תל אביב , הוצאת תיאטרון הבימה,

קורן ,שירה ( 2001) "גלגוליה של סינדרלה לקראת סוף המילניום" עיונים בספרות משווה העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן מוקי הפקות,
קרסני אריאלה (2001) "בין מעשיה שמיעתית לסיפור ילדים –על גילגוליה של סינדרלה " שאנן כתב עת רב תחומי לעיון ומחקר תשס"א ,אוקטובר.

רגב, מרדכי (1990) בואו של הרוק : משמעות, התמודדות ומבנה בשדה המוסיקה הפופולרית בישראל / דיסרטציה , : אוניברסיטת תל-אביב,

רגב, מרדכי ( 1995)רוק : מוסיקה ותרבות. תל אביב : דביר,
Warner, Marina, (1999.) – From the beast to the blonde : on fairy tales and their tellers / New York, NY : Farrar Straus & Giroux,
.

אלה סינדרלה מאת מירית שם אור וצביקה פיק

הקליפ

אלה סינדרלה בגירסת המחזמר מרי לו מושר בידי אילנה אביטל

סינדרלה של להקת סקסטה הקליפ

סינדרלה בויקיפדיה

 

 

מירית שם אור בלקסיקון הסופרים

מירית שם אור בשירונט

פילוסופית הכתיבה של מירית שם אור

האתר של צביקה פיק

צביקה פיק בויקיפדיה

צביקה פיק במומה

קצת פרטים על צביקה פיק

דיון על כל תקליטיו של צביקה פיק

פיקשואו

נקודת הפיק

פורום צביקה פיק בהייד פארק

הזמן חולף בין האצבעות : על הפזמון "בין האצבעות " של מירית שם אור וצביקה פיק

נפילתו של הרקדן האוטומטי :ניתוח הפזמון הרקדן האוטומטי " של מירית שם אור וצביקה פיק

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  On יוני 12, 2009 at 7:10 pm

    כפי שקורא בשאר הפזמונים

  • מספר 666  On יוני 14, 2009 at 10:26 am

    טריליאן מהפורום למוזיקה עברית ישנה וחדשה מגיבה על המאמר :
    כאן ועכשיו אתה עובד עלינו. הרי זה שונה לחלוטין מכל שאר הקליפים של צביקה פיק!

    אם זו עבודה שמוגשת לאוניברסיטה העברית, הרי שזה מעיד יותר מכל על רמת העבודות שהאוניברסיטה מוכנה לקבל…
    המחקר עצמו ממש לא רלוונטי מאחר שהנושא עצמו אבסורדי, ויוצא מנקודת הנחה שצביקה פיק אחראי באיזושהי דרך לבימוי הקליפ. רוב הקליפים של הערוץ הראשון צולמו באותה תקופה לתכנית "עוד להיט" וכל מטרתם הייתה לספק איזשהו ממד ויזואלי לשיר (הוא שר על סינדרלה? יאללה, נביא בדיחות על אגדות, נסיכים ונסיכות, שיהיה יפה) כדי שיהיה אפשר לשדר אותו, ואם אפשר שצביקה פיק ייראה מצוין וסביבו יהיו יפיפיות, מה טוב…

    לנתח את הקליפ כאילו ישבו אנשים וניתחו את מילות השיר ולפי זה יצרו לו במיוחד פרשנות כזו או אחרת, זה פשוט מופרך מהיסוד.
    "והרושם שנוצר לצופה ולמאזין הוא של פזמון כמעט סכיזופרני במסרים שהוא מעביר בידי יוצריו השונים" פחחח.
    הרושם שנוצר לצופה הוא שיש עוד קליפ של צביקה פיק האליל. כמה אנשים צופים בקליפ וממש טורחים להתעמק במילות שיר פופ שהפזמון שלו הוא "אלה סינדרלה, אלה מה נדמה לה" וכו' (אכן, שירה צרופה, חריזה מתוחכמת, להוריד את הכובע וללקק את האצבעות).

    אבל היי, שעשעת אותי ביום ראשון על הבוקר, שיהיה שבוע טוב

  • מספר 666  On יוני 14, 2009 at 10:27 am

    בחקר התקשורת יש שתי אפשרויות להתייחס ליצירה :
    מכל סוג .
    או לחקור את הדרך שבה נוצרה ואת השיקולים שהביאו לצורתה הסופית .
    או לחקור את היצירה כפי שהיא ואת המסרים הנקלטים ממנה כי שהחוקר קולט אותם.
    בחרתי בדרך השנייה .
    מה שאת אומרת על "עוד להיט " הוא נכון אז מה ? ההנחה במחקר היא שגם להחלטות הקטנות ביותר יש משמעויות שלפעמים לא מודעות עפילו ליוצרים עצמם ומשקפות שיח ציבורי ודיעות ציבוריות בזמן שהיצירה נולדת. או שייתכן בהחלט שהם מודעים אליהם והמחקר מנסה להגיע אליהם ולהסביר אותם כמו היחס השונה של היוצרים מירית שם אור ויוצרי הקליפ לסיפור סינדרלה ומסריו.
    את שואלת :כמה אנשים ממש טורחים להתעמק במילות הפזמון ?
    לא הרבה .אז מה? מה זה נוגע למחקר ? למה זה צריך להיות איכפת למישהו כמה אנשים באמת צופים ומתעמקים בקליפ?
    החוקר מתעמק.זה מספיק .

  • עידן  On יוני 14, 2009 at 6:15 pm

    שמונה שעות של רקע והקדמות ולעומת זאת גוף העבודה והעיקר הוא קטנטן ממש. והמצחיק מכול הוא שאינך מציין אפילו מי ביים את הקליפ!!

    זאת אומרת שאינך יודע אפילו מיהו אותו אדם שגירסתו שונה מגירסתה של המחברת! מה שווה כל הרקע והביבליוגרפיה הארוכה בלי העובדה הכל כך בסיסית למחקר הזה?? ולכן, גם כשאני קראתי את העבודה – חיפשתי את הקטע האומר שצביקה פיק אחראי על בימוי ותוכן הקליפ. אינני יודע – אולי הוא באמת ביים אותו, אבל לא יכול להיות שתתעלם מזה – הרי זה הנושא של המחקר שלך! (אפילו שם הכתבה הוא "סיפור סינדרלה על פי צביקה פיק")

    לי נראה שהבמאי(ת) לא באמת התעמק יותר מדי במילים או ברצון להראות שיש לו גישה פילוסופית שונה מהגישה של הגברת שם אור. אם נכנס להקשר של הזמן, הידע, והאמצעים שהיו בידי רשות השידור ב-1980, נראה לי הרבה יותר שלא התעמקו יותר מדי במה שעומד מאחורי המילים ופשוט הרימו קליפ במהירות כדי שיהיה משהו נחמד שיוכל ללות את השידור – כמו שעשו עם רוב הקליפים בזמנו.

    האם מירית הסכימה עם תוכן הקליפ? למה לא שאלת אותה? האם צביקה תמך (או האם היה אכפת לו בכלל)? למה לא שאלת אותו? והאם יוצר הקליפ תכנן את הכל בכוונה? למה לא שאלת גם אותו?

    וגם אם קשה להשיג תגובה שלהם – עדיין אפשר לפחות להתייחס לעניין. קראתי הרבה ראיונות עם זמרים בארץ ובעולם שבהם הם מספרים כמה הם לא אוהבים קליפים מסויימים שלהם כי הקליפ לא משקף את המילים. (ראה למשל מטאליקה או פרל ג'אם שויתרו על עשיית קליפים במשך שנים). זה יכול להעלות דיון על השליטה שיש לאומן על היצירה שלו אחרי שהוקלטה.

    ולסיום, אני עדיין לא מבין איך כמעט בכל יום אתה כותב פה כתבות מדהימות ומרתקות בנושאים שונים ומגוונים – כאילו נכתבו ע"י פרופסור בכיר ומומחה עולמי, ולעומת זאת – העבודות שלך לאוניברסיטה העברית נראות כאילו נכתבו ע"י תלמיד בבית הספר היסודי. את הרמה הגבוהה שלך אני מכיר מקריאת הבלוג שלך, ולכן לדעתי רמת העבודות הנמוכה מעידה יותר על הרמה של המרצים באוניברסיטה העברית. אתה צריך להעלות את הרמה שלהם במקום שהם ידרדרו אותך!

  • מספר 666  On יוני 15, 2009 at 8:58 am

    אני מסכים שהקליפ עצמו היה זכאי למחקר נוסף על פרטי יצירתו.
    אבל לא זאת הייתה מטרת העבודה שהייתה להשוות את גירסת הפיזמון והקליפ כפי שהן עם גרסאות אחרות של סיפורי סינדרלה בדפוס ( ותיאור שלהן הובא בפרק שלם שהושמט מגירסת האינטרנט ואני מקווה לפרסמו כאן בעתיד כעומד בפני עצמו ).

    אני מסכים שאין לראות בגירסת הקליפ"גירסתו האישית של צביקה פיק " אלא יותר כגירסת הבמאי של הקליפ.
    זה לא משנה את התזה של העבודה שיש כאן שתי גרסאות שונות ומנוגדות באופיין ובפרשנותן לסיפור סינדרלה ללא קשר למי שעומד מאחורי הקליפ.

  • מספר 666  On יוני 15, 2009 at 9:10 am

    אכן שקלתי לפנות אל צביקה פיק לברר פרטים לגבי מי יצר את הקליפ ,מאחר שאין פרטים על כך באינטרנמ.
    לבסוף לא עשיתי זאת מאחר שבנסיון קודם ליצור קשר עם הזמר עבור כתבה על המגזין "להיטון "

    ( שאותה ראו כאן :
    כשצביקה פיק חזר בתשובה
    http://www.notes.co.il/eshed/44142.asp

    גיליתי בלתי אפשרי לעבור את אנשי יחסי הציבור שלו ולקבל ממנו ישירות פרטים על אירועים מעברו .
    יותר נכון היחצנים באותה הזדמנות הבטיחו שצביקה פיק יחזור אלי עם פרטים שהייתי זקוק להם.אך זה לא מומש.ופיק מעולם לא חזר אלי עם הפרטים וגם לא יחצניו.
    כך שבפעם הזאת החלטתי לחסוך מעצמי את המאמץ.

  • מספר 666  On יולי 13, 2009 at 9:27 am

    שני פזמונים מרגשים ומוצלחים במיוחד ,ניתן אפילו להגיד" כמעט קלאסיים " יצרה הפיזמונאית מירית שם אור ב-1973 עבור מוזיקה של בן זוגה דאז הזמר צביקה פיק ."הרקדן האוטומטי " ו"בין האצבעות ".

    חיים מזר מנתח את הפזמון שבמפתיע דן ברעיונות כמעט פילוסופיים על הזמן החולף לבלי שוב ומשמעויותיו.

    ראו
    הזמן חולף בין האצבעות
    http://www.notes.co.il/eshed/58405.asp

  • מספר 666  On אוגוסט 10, 2011 at 8:52 pm

    מאמר מעניין על הביגורפיה של צביקה פיק "מלאך או שטן ":
    הביוגרפיה האבודה של צביקה פיק.
    http://www.reframedmemo.com/2010/08/blog-post.html

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: