לא משנה שאמרו את זה קודם : הדיאלוג הפואטי בין ברי סחרוף לאריק איינשטין

בעוד מספר ימים יעלה מופע ענק בשם "אני ואתה בפארק " שבו זמרים שונים ישירו את שיריו הקלאסיים של הזמר אריק איינשטיין.
לרגל האירוע ,חיים מזר חוזר אל הפזמון המפורסם שנתן את שמו לאירוע ( ואולי פזמונו הידוע ביותר של איינשטיין  ככותב המילים ) שיר שלמרות פשטותו וכנראה גם בגללה הפך לסוג של הצהרה אידיאולוגית  ההצהרה האידיאולוגית הידועה ביותר של פזמון כלשהו משנות השבעים..

מאמר זה של חיים מזר הוא בגדר פותח של תחום בחקר הפזמונים.

ובו הוא דן ב"התכתבות" המעניינת הקיימת בין פזמון זה ובין פזמון של הזמר ברי סחרוף ושל הכותבים דן תורן וחיים לרוז ( שהוא אחד ממפיקי האירוע "אני ואתה בפארק"  ). . .

אם כי נושא "ההתכתבות " ובין שירי משוררים שונים המתייחסים בצורות וברמיזות שונות אחד לשני הוא נושא מוכר וידוע ,הרי משום מה עד היום עסקו מעט מאוד בנושא "ההתכתבות" בין פזמונים מושרים שונים ויש כמה וכמה כאלו שעוסקים בכך וגם ידועים ביותר.זהו נושא מעניין מעין כמוהו למחקר,ויש חומר רב שמן הראוי לעסוק בו.

אני ואתה

מילים: אריק איינשטין

לחן:מיקי גבריאלוב

ביצוע:אריק איינשטין

אני ואתה  1978 - 1968 השירים שנשארים - אריק איינשטיין

אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה-אני ואתה נשנה את העולם.

אני ואתה ננסה מהתחלה,
יהיה לנו רע,אין דבר זה לא נורא,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה-אני ואתה נשנה את העולם,

אני ואתה נשנה את העולם,
אני ואתה אז יבואו כבר כולם,
אמרו את זה קודם לפני,
לא משנה-אני ואתה נשנה את העולם.

רואים שלא רואים

מילים: ברי סחרוף

לחן: ברי סחרוף
וחיים לרוז

ביצוע: ברי סחרוף

ואלו הימים לילות של שימורים
עיניים למעלה,למטה ולצדדים
רואים שלא רואים
כל כך מעט נחוץ כל כך הרבה צריכים
נעים,נעים,נעים עובדים ביחסים
בספינה האהבה רק שידורים חוזרים

ואלו הימים הלב על מנעולים
ממיר את הכאב בכאב אחר של אחרים
הלב על מנעולים הולכים ושרים
המנון לאדישות "כל עוד בלבב" הולך לאיבוד

רואים שלא רואים בים של חורים
השלם תמיד גדול מסך החלקים
שלי לא שלך,שלך שלא שלי
זה לא משנה,אתה בסך הכל כלי
אתה ואני "זה לא משנה אמרו את זה קודם"

 

לא משנה שאמרו את זה קודם  הדיאלוג הפואטי בין ברי סחרוף לאריק איינשטין

מאת חיים מזר

בסוף שירו של ברי סחרוף " רואים שלא רואים " מופיע המשפט "זה לא משנה אמרו את זה קודם",משפט הלקוח משירו של אריק איינשטין "אני ואתה", מה שמעיד על התכתבות בין שני השירים.לשם מה בא ציטוט זה?

אריק איינשטיין - ביוגרפיה נוספת
"אני ואתה " שירו של אריק איינשטין היה אחד הלהיטים הגדולים שלו בתחילת שנות ה-70.בשיר שלושה בתים. הבית הראשון זהה לחלוטין לבית השלישי ובבית השני שתי השורות האחרונות זהות לחלוטין למקבילות שלהן בבית הראשון והשלישי.בשיר מופיעות שתי דמויות שבמקרה זה הן אריק איינשטין עצמו ועוד מי שהוא אליו הוא פונה.התחושה היא שקיימת ביניהם היכרות חברית והכותב יוצא אליו בקריאה לפעולה משותפת למען איזו שהיא מטרה נעלה.

בפניה של הכותב לשותף ישנה יומרה לאיזו שהיא בשורה חדשה שבעקבותיה העולם לא יראה כמו שהיה עד כה.קריאה שיש בה תקווה שהם יהיו פורצי דרך ובעקבותיהם יבואו אחרים.הכותב ער לכך שהיו מי שקדמו לו בצורת חשיבה והתנהגות אלה.פועמת בו התקווה שהוא יהיה שונה, ממי שניסו לחולל שינויים,מתוך איזו שהיא תחושה שהוא שונה מהם.אצלו זה באמת יהיה שונה.בבית השני הוא ער לכך שההתחלה לא תהיה קלה, התחלה שתלווה במכאובים רבים,אך ניתן יהיה בכל זאת לפרוץ קדימה.

שירו של ברי סחרוף  רואים שלא רואים " הוא תוצאה להתפכחות מתוך אותה שאיפה לשנות העולם. המבט הרטרוספקטבי מאפשר לו להבין שאותה שאיפה,שילוב של נאיביות ומגלומניות,לא היו לה שום סיכויים.בשיר שלושה בתים.בבית הראשון שש שורות,בבית השני ארבע שורות,בבית השלישי חמש שורות ובבית הרביעי שורה אחת קטועה משהו. שיר שאין בו שום סימטריות.

בית ראשון:

ואלו הימים לילות של שימורים
עיניים למעלה,למטה ולצדדים
רואים שלא רואים
כל כך מעט נחוץ כל כך הרבה צריכים
נעים,נעים,נעים עובדים ביחסים
בספינה האהבה רק שידורים חוזרים

בית זה פותח בהתייחסות לימים מסוימים "הימים של לילות שימורים".ליל שימורים מתקיים בחג השבועות וכל כולו מוקדש ללימוד תורה ולכן ערים כל הלילה.לכן חלק זה של היממה הוא כמו יום.

האם במקרה זה לומדים תורה או שמא לומדים משהו אחר? תנועת העיניים לכל הכיוונים מעידה על אי שקט . מחפשים דבר מה.העובדה שהעיניים מופנות למקומות שונים מעידה גם על כך שמדובר בתהייה,בחיפוש וזה מה שעושים באותם לילות שימורים.התוצאה במקרה זה היא הבנה בדבר מגבלות הידיעה.

המשפט "רואים שלא רואים" מזכיר את אמרתו של סוקרטס "אני יודע שאיני יודע" וכפי שרבי עקיבא אמר זאת ביתר חדות "יודע שאינו יודע,דרגה". השורה הראשונה והשורה השלישית הן שורות של ניגודים –"הימים הלילות" ו"רואים לא רואים",מעין אוקסימורונים.כך גם השורה הרביעית-"כל כך מעט נחוץ כל כך הרבה צריכים". המועט שבמועט הוא בבחינת המינימום החיוני לחיים בעלי משמעות מכיל בתוכו צרכים כל כך רבים.אותם צרכים שנותנים משמעות לקיום. מה שיש הוא איזו שהיא דינמיקה של יחסים בין בני האדם.דינמיקה זו,יש בה משהו מתסכל.יש בה יותר מאותו דבר.

כפי שנאמר בשורה האחרונה "בספינת האהבה רק שידורים חוזרים" רמז לסדרת הטלוויזיה "ספינת האהבה" המתארת את המתרחש במסעות השיט שלה.כל פרק מתאר את יחסיהם של חברי הצוות עם דמויות מזדמנות המבלות בספינה ואפיזודות מתוך חייהם של אנשים העולים לספינה בכל הפלגה.כל הסצנות מתארות קשרי אהבה בין זוגות ומשפחות שהתפרקו או על סף התפרקות או כאלה המנסים לבנות מערכות יחסים.כל הסצנות חוזרות על עצמן זו אחרי זו ומציגות תחושות של חסכים,עולמות תוכן של ריגושים ורגשות שלא באו לידי מיצוי מלא. משהו שלא הגיע לידי איזו שהיא שלמות קוהרנטית ועל רקע זה אפשר לנסות להבין את המשפט "רואים שלא רואים".רואים את מה שחסר.הידיעה שנובעת מתוך אי הידיעה מקורה בהבנה שאולי אפשר יהיה להגיע לתובנות מעניקות משמעות,חסר דבר מה בתבניתיות המיוחלת.ישנה כאן רמיזה לתפישת הגשטאלט הפסיכולוגית.

בית שני:

ואלו הימים הלב על מנעולים
ממיר את הכאב בכאב אחר של אחרים
הלב על מנעולים הולכים ושרים
המנון לאדישות "כל עוד בלבב" הולך לאיבוד

שתי המילים הראשונות הפותחות בית זה הן כמו בבית הראשון "ואלו הימים" אבל אלה ימים אחרים. אלה הימים בהם "הלב על מנעולים".שלוש מילים אלה פותחות גם את השורה השלישית, מה שמעיד על מרכזיותן בבית זה.לב ומנעולים.לב לא במובן האנטומי,אלא במובן הרגשי.כך גם באשר למילה מנעולים.כאילו שנלקחה מהביטוי "הלב של העניין".המהות של הבית כולו.הלב אמור לפתוח את המנעולים,לתת לעולם שלם של רגשות לפרוץ החוצה,אבל הוא עושה דבר אחר.הוא מחליף את הכאב הפרטי בכאב של אנשים אחרים.הוא כאילו מחליף אותם,אבל לא מצליח לתת משהו אחר במקומם,את השמחה.במקום זאת הוא נותן פתח לאדישות.כולם שרים את ההמנון "כל עוד בלבב",אבל מעודף שירה נכנסים לאיזו שהיא שגרה וכל הרצון לתת פרץ לרגשות והופכים למנוכרים.הלב לא יכול לפתוח את המנעולים. הם נסגרו הרמטית. שירה רבה מדי של ההמנון הופכת אותו לדבר מה חסר,כמו בספינת האהבה שיש בה הרבה מאותו דבר.אותו המעט הנחוץ,נקבר עמוק בתוך הניכור והאדישות.

בית שלישי:

רואים שלא רואים בים של חורים
השלם תמיד גדול מסך החלקים
שלי לא שלך,שלך שלא שלי
זה לא משנה,אתה בסך הכל כלי
אתה ואני "זה לא משנה אמרו את זה קודם"

בית זה פותח במילים "רואים שלא רואים" הנמצאות בשורה השלישית של הבית הראשון.לתובנה זו מגיעים ב"ים של חורים",קטע של שורה מתוך סרטם של החיפושיות "צוללת צהובה" בו ג'ון לנון אומר:"אנו נמצאים בים החורים.אני לוקח חור,שם אותו בכיס ויש לי חור בכיס".למרבה האבסורד בשירו של ברי סחרוף חורים אלה הם מכלול אחד גדול.צירוף החורים ביחד נותן את השלם הגדול מסכום חלקיו. אבל שלם זה הוא של כל אחד בנפרד.אין שום חפיפה ולו חלקית בין מי שמספר זאת לזה שהוא פונה אליו בגוף שני כנאמר :שלי שלא שלך, שלך שלא שלי".אין לכך שום חשיבות,כי השני הוא בסך הכל כלי,אבל כלי של מה? ניתן לחוש בניכור שבין האני והאתה.הרצון לשנות את העולם,הוא לא יותר מאשר קלישאה ולכן "זה לא משנה אמרו את זה קודם". הסצנה של השידורים החוזרים כי אין מה להגיד או שכולם אומרים את אותו הדבר, תקפה גם לגבי אלה הרוצים לשנות את העולם. בבחינת זה מה שהיה הוא מה שיהיה.

בית רביעי:

בסך הכל כלי

הכלי שקיוו שיהיה בו דבר חדש,אבל זה לא כך. תחושה של פסימיות המשרה אווירה של רפיון כוחות.עייפות הנובעת מתוך ריאליזם וריאליזם הנובע מוך עייפות.

ראו גם

"הקליפ "אני ואתה "

קליפ של "רואים שלא רואים "

אני ואתה בפארק

פורום רוק ישראלי

בת הדת האחרת :הסרט שהושכח של אריק איינשטיין

איש החזון נגד הטכנוקראט :על עוד שיר של אריק איינשטיין

בבוקר לח בשנת תרל"ח :על הבלדה על יואל משה סלומון

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • בועז כהן  On יוני 28, 2009 at 8:59 pm

    ברי סחרוף.

    לא בארי.

  • מספר 666  On יולי 4, 2009 at 11:43 am

    בבדיקה התברר לי שהמידע שמתקבל בפורום "מוזיקה עברית ישנה וחדשה " של תפוז בידי הגולשים כולל כנראה וותיקים ופעילים שם אינו אמין במכוון ומטרתו להטעות .
    זוהי תופעה נדירה בפורומים שונים ששם בדרך כלל כאשר שואלים שאלה של בקשת מידע הקשורה בנושא הפורום המידע שמתקבל הוא מדוייק יותר או פחות אבל אין מטרתו להטעות במכוון .

    במקרה הזה כאשר שאלתי שאלה לקבלת מידע על גרסאות מוזיקליות ל"אגדת שלושה וארבעה " של ביאליק קיבלתי כמה הודעות מגולשים שונים שם שהיו מלאות במידע מפורט ,אך מידע שהיה שגוי מטרתן הייתה להטעות במכוון.
    המטרה מן הסתם הייתה הומור אולם הפירוט בהודעות הנ"ל שהיה שקרי מהתחלה ועד הסוף היה כזה שקל היה מאוד ללכת שולל וכך לבזבז זמן יקר. שהרי ההנחה היא שכאשר שואלים שאלה פשוטה מקבלים עליה תשובה נכונה .אולם בפורום הנ"ל התקבלו כמה וכמה תשובות מגולשים שונים פעילים וותיקים ככל הנראה בפורום שהיו שקריות מההתחלה ועד הסוף.
    הפורום הנ"ל כולל גם מידע אמין ומאמרים שלרוב ניתן לסמוך עליהם אולם עכשיו מתברר שאין להתייחס ברצינות לשום מידע שנמסר שם ללא בדיקה נוספת,במקום אחר .
    זה נכון לגבי כל מידע שנמסר בכל מקום שהוא.
    אבל עדיין …
    חובבי שירה עברית לתשומת ליבכם. .

  • דרור  On יולי 7, 2009 at 9:20 pm

    "קול עוד בלבב הולך לאיבוד" ולא "כל עוד בלבב". הטעות היא מכוונת, ואני, אישית, חושב שהיא מלאת משמעות. מדובר על הקול הפנימי שהולך לאיבוד, וכמובן גם ה"עוד לא אבדה תקוותינו" שפתאום כבר אבדה.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: