הידיד הטוב מהשכונה : על יאיר לפיד

Image result for ‫יאיר לפיד‬‎

 

הידיד הטוב מהשכונה : הסגנון העיתונאי של יאיר לפיד

תרגיל בשיטות מחקר טקסטואליות

מוגש לקורס :גישות ושיטות מחקר לניתוח מבעים טקסטואליים

בעבודה זאת התבקשתי לנתח ארבעה טקסטים שונים מכלי התקשורת ולמצוא את האלמנטים הסגנוניים הלשוניים והאידיאולוגיים החבויים בתוכם .
עבור העבודה בחרתי בניתוח ארבעה מאמרים של כותב אחד , אחד הכותבים הידועים והמצליחים ביותר בישראל ,העיתונאי, הסופר והשדרן יאיר לפיד,ממדורו הקבוע המופיע במוסף "שבעה ימים " של ידיעות אחרונות.

הכותב.


יאיר לפיד התפרסם לאורך השנים בגלל כמה סיבות.
הן בגלל היותו בן למשפחת עיתונאים וסופרים ידועים. גם סבו דוד גלעדי היה עיתונאי וכך גם אביו יוסף לפיד שהפך להיות פוליטיקאי ואימו שולמית לפיד היא סופרת ידועה. וגם אישתו של לפיד, ליהיא היא סופרת ועיתונאית מצליחה. כך שניתן להניח שלפיד מכיר היטב את עולם העיתונות והתקשורת מילדותו.פרט לכך הוא הפך לסופר מצליח של ספרי בלשים והפך לדמות טלוויזיונית מוכרת כמראיין וכיום כמגיש חדשות ואף מדברים עליו כיום והוא אינו מכחיש כמי שסביר שירוץ בעתיד לקריירה פוליטית .מבחינות רבות הוא נחשב לישראלי האולטימטיבי כפי שהגדיר זאת אביו של לפיד יוסף לפיד שכאשר שאל אותו לפיד בתוכנית טלוויזיה שאותה הנחה מהו בעיניו ישראלי ענה "אתה ".
ואכן מבחינות רבות לפיד מייצג את "הכל ישראלי יותר מכל עיתונאי אחר ,שכן שאר העיתונאים כמו דנה ספקטור ואחרים מייצגים רק את עצמם ,יאיר לפיד הוא הרבה מעל לכך , לעיתים מייצג את כלל הקולקטיב . " וכפי שנראה התדמית הזאת חודרת גם לרשימותיו ואולי מושפעת מהם. .
כמדומה שאבן היסוד של הצלחתו הם הרשימות העיתונאיות שהוא כותב שהפכו אותו לאחד העיתונאים הנקראים ביותר
ליאיר לפיד יש היום מדור קבוע בעמודים הראשונים של המגזין הנקרא ביותר בישראל "שבע ימים" של ידיעות אחרונות מדור הנקרא "יאיר לפיד " אליו עבר לאחר שהיה לו מדור דומה במשך שנים במתחרה הגדול "מעריב " שם החלה הקריירה של לפיד. קובץ של מאמרים כאלו יצא לאור כספר עומדים בטור, שיצא לאור בשנת 2005 וגם עצם קיבוצם בספר מראה על הפופולאריות הגדולה והמשכת של המדור של לפיד.
, ..יאיר לפיד בבירור מצליח לכבוש את הקהל באמצעות כתיבתו יאיר לפיד וככל הנראה איין לכך קשר להופעתו החיצונית והטלוויזיונית הכובשת ונשאלת השאלה ::איך בדיוק הוא עושה זאת ?
?והאם יש אידיאולוגיה מובחנת שמבצבצת מבין כל הרשימות השונות האלו ?

עברתי על ארבע רשימות ( אי אפשר לקרוא להם בדיוק "מאמרים " כפי שנראה מיד ) מהשבועות האחרונים שהן שונות מאוד זו מזו ולהלן ניתוחי.

 

הסגנון והאידיאולוגיה

הסגנון והאלמנט הלשוני בכל אחת מהרשימות הוא שונה מאוד מזה של האחרות :וכך גם האלמנט האידיאולוגי. "אידיאולוגיה" כאן כוונתי במשמעותה הרחבה ביותר שאין כוונתה שלפיד מנסה לקדם בכל רשימה איזו תפיסת עולם רחבה כלשהיא נניח קפיטליזם צרוף , או ציונות , את תפיסת העולם של הימין הליברלי דווקא ( לפחות לא תמיד ) אלא שהוא מנסה לפתח כביכול בדרך אגב ברשימה גם רעיון מסויים שבבירור חשוב לו במסגרת הכתבה וזהו האלמנט האידיאולוגי. .

רשימה 1 : הסבא הקולקטיבי

"סבא " "ידיעות אחרונות -7 ימים 24.4.2009 .ע' 15


( הערה : הרשימה עוסקת בסבו של לפיד דוד גלעדי שנפטר ביום הגשת עבודה זאת.

בצירוף מקרים נוסף אני עצמי ראיינתי את הסב הנ"ל לפני כמה שנים במה שהיה כנראה אחד הראיונות האחרונים שהוא נתן אי פעם למישהו אם לא האחרון בכלל לפני שאיבד את צלילותו)

 

האלמנט הסגנוני

: פאתוס ותחושת טרגדיה כמעט המועצם באופן מיוחד במשפט הפואנטה הסופי. .

האלמנט הלשוני : הגבהה במשפטים שונים "עלבונו של הגוף ,עלבונו של המוח ,כבר שנתיים שהוא דועך. "
אבל אין הימנעות מסוג של סלנג ואף ניבול פה .

האידיאולוגיה :

תמיכה בהמתת חסד .

הרשימה מתחילה במילה "אני " . וכבר ברור לנו אין כאן שום ניסיון להיות אובייקטיבי . עיתונאי רגיל ברשימה רגילה שמתיימרת להיות אובייקטיבי מנסה להשתמש במילה "אני " כמה שפחות כדי ליצור רושם של יבשות וחוסר משוא פנים .לא כאן .כאן הכל מתואר מנקודת מבטו של ה"אני " שהוא יאיר לפיד האיש .
האלמנט הסגנוני כאן הוא של פאתוס ותחושת טרגדיה כמעט המועצם באופן מיוחד במשפט הםואנטה הסופי. .
באלמנט הלשוני יש כאן הגבהה במשפטים שונים "עלבונו של הגוף ,עלבונו של המוח ,כבר שנתיים שהוא דועך. "
אבל אין הימנעות מסוג של סלנג ואף ניבול פה כאשר לפיד כותב "
"אני בא אליו ,מעט מדי ,לעזאזל ". אלא שבקונטקסט של מצבו הקשה של הסב השימוש בכמעט ניבול הפה הזה מתאים .
זהו מאמר מרגש גם בקנה המידה של יאיר לפיד שעוסק בסבו של יאיר לפיד "דוד גלעדי " עיתונאי ותיק בן 100 שהוא בעת כתיבת הרשימה בגדר צמח.
יאיר לפיד מתאר ברשימה את תהליכי התדרדרותו של הסב ששוב אינו מה שהיה .
אבל איך בדיוק הוא יוצר את ההזדהות עימו מצד אחד ועם הסב מצד שני ?

הרשימה מתחילה במילה "אני " . וכבר ברור לנו אין כאן שום ניסיון להיות אובייקטיבי . עיתונאי רגיל ברשימה רגילה שמתיימרת להיות אובייקטיבי מנסה להשתמש במילה "אני " כמה שפחות כדי ליצור רושם של יבשות וחוסר משוא פנים .לא כאן .כאן הכל מתואר מנקודת מבטו של ה"אני " שהוא יאיר לפיד האיש .
לפיד מתאר בפירוט יחסי את הטיפולים שאותם עובר הסב בידי הצוות הרפואי "האחות הוציאה את השיניים התותבות שלו והלחיים שקעו פנימה ,העור חיוור שעווני ,הצינורית של הקטטר מבצבצת מתחת לשמיכה מובילה לשקית מלאה למחצה בשתן צהוב עכור".
אלו הם פרטים אינטימיים ולא נעימים שלרוב לא "נהוג" לכתוב אותם ברשימה על סב ,אולם לפיד מתייחס כאן ( וגם ברשימות אחרות ) לקהל הקוראים כאל חבריו האינטימיים שלהם הוא כמו יכול לספר הכל מכל גם את הפרטים הקשים והלא נעימים ביותר. קוראיו הם גם אנשי סודו.

. ומכאן ואילך מביא לפיד זכרונות על הסב בשיאו לאחר פטירת הסבתא כשחשב שנשארו לו רק חמש שנים לחיות וכיצד המשיך לחיות עוד שלושים חמש שנים
אבל ..בשום מקום אין לפיד מציין את שמו המפורש של הסב.
הסב למעשה אינו באמת אישיות אינדיבידואלית מובחנת וזה מכוון. . הסבא הוא "סבא " ותו לא.הוא מעין "סבא קולקטיבי"של לפיד וכלל קוראיו והקוראים הוותיקים של יאיר לפיד יזכרו שהוא כבר עסק בו ובדעיכתו לאורך השנים ברשימות קודמות מה שמוסיף לתחושת ההכרות של הקורא עימו שחש אליו כמעט כבן משפחה שעליו ועל חייו הוא שומע שוב ושוב מפיו ( בעצם עטו ) של לפיד. .
. הרשימה בנויה כשילוב של סיפורים על הסב כפי שהיה פעם ותיאורים של הסב כפי שהוא היום מוחזק בחיים בעזרת המכשירים והניגוד מוצג בידי לפיד כאבסולוטי וככזה שאי אפשר לסבול אותו.
.לפיד ממלא את התיאור בסיפורים קטנים על דעיכתו של הסב כדי למלא אותנו באמפטיה כלפיו.
הוא מתאר בפירוט יחסי את הטיפולים שאותם עובר הסב בידי הצוות הרפואי "האחות הוציאה את השיניים התותבות שלו והלחיים שקעו פנימה ,העור חיוור שעווני ,הצינורית של הקטטר מבצבצת מתחת לשמיכה מובילה לשקית מלאה למחצה בשתן צהוב עכור".
אלו הם פרטים אינטימיים ולא נעימים שלרוב לא "נהוג" לכתוב אותם ברשימה על סב ,אולם לפיד מתייחס כאן ( וכפי שנראה גם ברשימות אחרות ) לקהל הקוראים כאל חבריו האינטימיים שלהם הוא כמו יכול לספר הכל מכל גם את הפרטים הקשים והלא נעימים ביותר. קוראיו הם גם אנשי סודו.

הוא מתאר איך הוא מתחנן לפני הרופאים שהסב לא יכול יותר ואלו מתעלמים מתחינותיו ומחזיקים את הסב "כנגד רצונו. כנגד רצוננו ". .
אבל רק במשפט האחרון הפואנטה של הרשימה מופיע לבסוף בבירור המסר שעד כה רק נרמז אבל לא נאמר במפורש.
.את זה לפיד השאיר לסוף עבור האימפקט ברגשות הקורא

"תנו לו ללכת הוא לא יכול יותר

".
כאן יש מה שניתן להגדירו כ"פאתוס " הפנייה לרגשותיו של הקורא בניסיון לגרום לו להשתתף בצערו של הכותב לאחר שהזדהה עימו ועם הדמות שהוא מתאר במהלך הכתבה.המסר של לפיד שיש לתת לסב למות בכבוד על ידי ניתוק מכשיר ההחייאה הוא מסר שנוי במחלוקת ביותר ,אבל בדרך אליו הוא ממלא את הקוראים באמפטיה לסב כפי שהיה בעבר דמות פעילה מלאת חיים ועושה ככל שביכולתו לגרום להם סלידה עמוקה כלפי מצבו כיום ,גוש בשר המתקיים רק בעזרת מכשירים.

האידיאולוגיה :הרעיון "האידיאולוגי: המנחה את הרשימה הוא פשוט וברור מצד אחד וקשה מצד אחר :זהו הרעיון שמן הראוי שכל אדם יוכל לסיים את חייו בכבוד על פי רצונו ,או רצון בני משפחתו ( לפיד לא מבהיר כאן למי בדיוק כוונתו ). ואין שום סיבה שרופאים יאריכו את חייו של אדם זקן שכבר אינו מתפקד ללא רצונו או רצונם .
לפיד הוא בהחלט בעד "המתת חסד" וכל הרשימה היא שלבים בהבהרת תפיסה זאת.. .

2. גבורה בשואה

 

 

אנשים פשוטים " ידיעות אחרונות -7 ימים " 17.4.2009. ע' 15.

 

האלמנט הסגנוני

: סרקזם ,ומיד אחריו אלמנט של דיון כמו אינטלקטואלי.

האלמנט הלשוני

: הגבהה חסרת פשרות

האידיאולוגיה

לפיד שם דגש על כך גם בזמן של משבר קיצוני כמו השואה ישנם יחידים שמסוגלים להתמודד גם עם מצבים נוראיים ביותר בצורה מכובדת ובאומץ לב.ואת היחידים האלו יש להעלות על נס.

.ברשימה הזאת בניגוד לכל השאר אין רמז לסלנג ,וזה מגיע לשיאו במשפט מסיים בפואנטה של הרשימה שהוא משפט מהמקורות היהודיים "והנחתי בפניך את החיים ואת המוות ", ובחרת בחיים " וכאן כדאי לציין שאני עצמי מוצא שהשימוש במקורות היהודיים לציטטה הוא נדיר אצל עיתונאים צעירים באופן יחסי שאותם אני קורא.
ברשימה זאת מתאר לפיד אירוע מייד שהתרחש כדבריו ב"יום של חול בשבוע שעבר " כשהוא יושב בבית כנסת בבודפסט עם אימו . טקס לזכר ניצולי השואה ואביון של לפיד.
לפיד מכניס הערות סרקסטיות כשהוא מתאר כיצד שמנה וסלתה של התקשורת באה לטקס "ההונגרים להבדיל מאיתנו מתייחסים ביראת כבוד לניצולי השואה שלהם "
זהו אינו הומור זהו סרקזם הערה לעגנית על החברה הישראלית שכוונתה אינה כלל להצחיק אלא לתקוף דבר מגונה בעיני הכותב.
.
. שאר הרשימה היא שונה ואינה עוסקת בתיאור של חוויה אלא במחשבותיו של לפיד על השואה,מובאת שיחה אינטלקטואלית שלו עם אחותו הפסיכואנליטית בשאלה "כשכל העולם משתגע ,איך אדם יודע שהוא היחיד שפועל בצורה נורמלית?ומחשבותיו של לפיד על התשובה ששמע והוא מסיים אתה רשימה בציטוט של אמרה יהודית. וכך הוא משלב ברשימה מעט סרקזם בתחילתה עם מה שנראה כעמקות ודיון אינטלקטואלי , בוודאי לרשימה של עמוד אחד בעיתון.
הוא משלב ברשימה מעט סרקזם בתחילתה עם מה שנראה בהמשך כעמקות ודיון אינטלקטואלי , בוודאי לרשימה של עמוד אחד בעיתון.


3. רלבנטי כמו לוויתן שהתאבד

"לא בעניינים " ידיעות אחרונות -7 ימים " 3.4.2009 . ע' 21.

 

הסיגנון

: "הדוגרי" שהוא אחד המאפיינים העיקריים של הכתיבה שלו כאדם "ממוצע " כמו כולם או אם נרצה "אחד מהחברה". .סגנון שבו בזמןמטרתו להציג את עצמו כאדם עממי וישיר שאינו מסתיר דבר מקוראיו. .

האלמנט הלשוני:

מלא גדוש ומפוצץ בביטויים כמו עממיים וקלישאות ""אני לא הפרעתי לך אז אל תפריע לי " ( במקרה הזה ביטוי שהוא פרודיה על דברי פוליטיקאים מתווכחים בתוכנית ראיונות שהפכה לקלישאה ולמעשה לבדיחה ) או חיקויים שלהם למטרה הומוריסטית "מה קרה אין להם חיים ?"

"האידיאולוגיה"

זלזול וסלידה בתוכניות הריאליטי וכוכבי "האינסטנט " שהם יוצרים שמוכרים לכל למשל זמן קצר רק על מנת להיעלם כאילו לא היו מעולם.

המטרה היא שוב להציג דמות של מישהו שהוא כמו כולם ומדבר כמו כולם ולא אחרת. דמות שהיא שונה מאוד מזאת שמצטיירת מהרשימות הקודמות.
כביכול הוא מדבר לקורא בבוטות ובישירות בגובה עיניים לבלי להסתיר כלום וכשהוא חושף הכל כמו נניח בישיבה בין שכנים או נכון יותר בין חברים שישובים בבית קפה.ולכן גם השימוש המוגבר במילות "סלנג " וב"קלישאות " מכוונות ברשימה כזאת.
לדעתי מקומו של "סלנג" שנחשב לעברית "לא מצוחצחת "ואף" נחותה" שאינה ראויה להישמע בשיחה "תרבותית" לא היכירו ברשימות הקודמות עם נושאיהם הרציניים והקודרים. ( להוציא מקרה אחד ספציפי שתואר למעלה ) להכניס אותו לשם היה יוצר דיסונאנס גדול באפקט שאותו ניסה לפיד ליצור על קהל קוראיו . גם להכניס לשם "קלישאות" אמרות מוכרות מידי ולעוסות עד לעייפה היה עלול לגרום גם כן לפגיעה באפקט שאותו ניסה לפיד ליצור שם.
אבל נראה שלפיד שופט שבהחלט יכיר מקומם של הסלנג והקלישאות ברשימה הזאת העוסקת בנושא "לא רציני " במופגן.ועצם השימוש בהם מראה בפעם הזאת על מעין "קריצת עין " כמו רמיזה לקורא מהידיד יאיר לפיד שאין לקחת את הרשימה יותר מידי ברצינות ( בניגוד מוחלט כמובן לרשימות הקודמות ). .
בכתבה הזאת הוא משלב הומור, משהו שאינו קיים כלל בכתבה הראשונה ואולי רק קצת בכתבה השנייה ..השימוש שלו בשפה פונה במכוון לקהלים שונים ונפרדים כפי שנדגים מיד ומתבסס במקצת גם על מידע שלפיד מעריך שידוע לקהל הקוראים שלו לגביו והוא מנצל זאת .
זוהי הרשימה הלועגת לפולחן תוכנית הטלוויזיה "האח הגדול " והוא מזכיר מאוד בסגנונו את הרשימות שהיה כותב אביו של יאיר יוסף לפיד.
אבל מאחר שאת הרשימה כותב כוכב הטלוויזיה יאיר לפיד נוצר עבור הקורא רושם אמביוולנטי ואולי לא כזה שלפיד עצמו התכוון אליו לחלוטין. .
הפתיחה כבר מעבירה אותנו לסגנון הזה "ביום שני ישבנו לארוחת ערב עם חברים דרג ב' " היה משעמם . כבר במשפט הראשון לפיד אינו נמנע מלהעביר לנו את דעתו האמיתית על אותם "חברים דרג ב' " והרושם שנוצר הוא שוב שהקוראים הם אנשי סודו שלהם הוא מוכן להעביר את תחושותיו האינטימיות ביותר גם על ידידים. . .
בכתבה הזאת הוא משלב הומור, משהו שאינו קיים כלל בכתבה הראשונה ואולי רק קצת בכתבה השנייה ..השימוש שלו בשפה פונה במכוון לקהלים שונים ונפרדים כפי שנדגים מיד ומתבסס במקצת גם על מידע שלפיד מעריך שידוע לקהל הקוראים שלו לגביו והוא מנצל זאת. . .
"אני נשבע לכם ..שאין לי בעיה עם זה ,אני לא מתנשא פה בשום דרך ,הרי לא ישבתי בזמן השידור וקראתי את "לורליי " של היינריך היינה בשפת המקור ,למעשה באותו שבוע בדיוק ראיתי פעמיים את נבחרת ישראל בכדורגל שזה בדיוק כמו "האח הגדול חוץ מזה שהם רצים הרבה יותר לאט משימי ".
יש כאן הומור של "החברה " הלועג מצד אחד לאינטלקטואליזם תוך שהוא מפריח שם של יצירה שלא תהיה ידועה לרוב האוכלוסייה ומצד שני לועג לאנשי ה"אח הגדול "..
בקטע הזה מראה לפיד את יכולתו לפנות בו זמנית לשכבות שונות של האוכלוסייה ,חובבי הספרות מצד אחד וחובבי הכדורגל מצד שני.
כמובן זהו סגנון השונה מאוד מהרשימה הקודמת שלו"אנשים פשוטים" שיש בה מה שנראה כדיון אינטלקטואלי של ממש בשיחה בין לפיד ואחותו הפסיכואנליטית ( עד כמה שאפשר לתחוב דיון כזה לכמה משפטים בעיתון )
אמנם הוא מודה בחצי פה "ואם אני שהשקעתי בכל זאת השקעתי אי אילו שנים בטלוויזיה ובעיתונות ?.."
כאן יש קריצת עין לקורא המבין "יאיר לפיד כמו מדבר איתו בשיחה אינטימית חבר אל חבר ומוסר לו מידע שהוא כביכול לא מעביר לאף אחד אחר וכך מעמיד את הסיגנון "החברי ". על ידי הלעג העצמי.
וכרגיל הוא מגיע לפואנטה בסוף הוא יושב עם זוגתו ושואל אותה ברכות "

תגידי רק בינינו ,מה זה לעזאזל דודי מליץ".
לפיד מודה כאן בפני כולם על חוסר הידע שלו במידע שאמרו להיות ברגע זה ידוע לכולם.
הקטע הוא מעניין גם מאחר שבו לפיד סלבריטאי העל מדבר על דודי מליץ סלבריטאי מינורי, אלא שלפיד יודע שעל מנת להצליח בכך ולא להיראות כ"משתחצן "עליו להימנע מלדבר מהפוזיציה של סלבריטאי על ( מהרשימה בלבד אין דרך לדעת שיש לו מעמד כזה , אלא מדבר כביכול מנקודת הראות של אדם פשוט ורגיל מהשכונה,אלא שהוא אינו יכול לרגע לעצור את עמו ורומז שבכל זאת ויוצר מעין אירוניה כפולה ומשולשת שלא בהכרך תהיה מובנת לכל הקוראים וודאי לא לאלו ( האם יש כאלו ?) שאינם יודעים מיהו ומהו "יאיר לפיד ". ובקצרה יש לדעת עוד על לפיד כדי להבין את הרשימה כהלכה.
יש כאן גם הומור עצמי :
וזו כמובן הסיבה שלכך שהחלטתי שלא להשתתף באחר הגודל או שאולי זה קשור לעובדה שאף אחד לא הזמין אותי …אני פושט מוטל בשולי החיים נפוח ולא רלבנטי כמו לוויתן שהתאבד."
ההומור כאן נובע לא רק ממה שכתוב ברשימה עצמה אלא גם מהמידע הנוסף שיש לקורא שיודע על הקריירה האחרת של לפיד שהוא לאמיתו של דבר רחוק מאוד מלהיות " מוטל בשולי החיים נפוח ולא רלבנטי כמו לוויתן שהתאבד." במציאות הוא אחד מאנשי התקשורת המצליחים ביותר שיש ולמעשה הצליח בכך יותר מכל כותב עיתונאי אחר. וכתוצאה נוצר דיסונאנס הומוריסטי בין מה שלפיד טוען לגבי עצמו ובין המציאות. והרושם שנוצר בעיני הקורא שלפיד הוא כביכול אדם צנוע מאוד.
כמובן שאדם שאין לו את המידע הזה על לפיד ויקרא את הטקסט לא יבין אותו כפי שיבין אותו הקורא שמודע לחייו של לפיד.

בכל הרשימה אפשר לראות התקפה אידיאולוגית מתוחכמת מאוד על סוג מסוים של תקשורת וכוכביו . ולא דווקא על תוכניות הריאליטי כמו סוג הכוכבים שהן יוצרות שלפיד מעביר לנו בצורה מתוחכמת את ההבנה שהם לא כל כך "חשובים ".

ההתקפה היא יותר אפקטיבית דווקא מאחר שאינה מבוצעת ישירות אלא כביכול בעקיפין.

4.

דופקים אותנו

 

ברכותיי שוב דופקים אתכם " ידיעות אחרונות -7 ימים 8.5.2009 ע' 15.

 

הסגנון

: מידע לכאורה ,אבל רק לכאורה יבש. מלווה בהערות אישיות

הלשון

: משפטי "סלנג כמו " "דופקים אותכם ".

האידיאולוגיה

: יש לעשות משהו למען החינוך בישראל ויש להביא לשינוי דרסטי של מצבו .

.זוהי הרשימה האידיאולוגית ביותר במפורש מבין הרשימות שנסקרו . בניגוד לרשימות הקודמות אין כאן סיפור אישי מחייו של לפיד בין משפחתו וחבריו ,אלא של נושא רציני שהוא מעניינו של כל ישראלי. החינוך .אלא שלפיד עושה כמיטב יכולתו להציג אותו בצורה לא יבשה עד כמה שאפשר.
כבר מהכותר אפשר לראות שהוא כותב כביכול בצורה עממית כפי שאפשר לראות מביטוי הסלנג "דופקים אותכם" .הוא פונה לקהל הקוראים שוב צורה אינטימית כמי שמכיר אותם לגמרי באופן אישי ומדבר איתם בגובה העיניים.
כבר מהכותר אפשר לראות שהוא כותב כביכול בצורה עממית כפי שאפשר לראות מביטוי הסלנג "דופקים אותכם" .הוא פונה לקהל הקוראים שוב צורה אינטימית כמי שמכיר אותם לגמרי באופן אישי ומדבר איתם בגובה העיניים,כאשר הוא שואל :"האם אתם מרגישים..שאנשים ציניים נכנסים לחדר ,נועלים את הידר מאחוריהם וסוגרים עניינים על חשבונכם ? .
ומיד באה הפואנטה :
"אתם צודקים ". לפיד מאשר שאכן כל החששות של קוראיו-ידידיו הם נכונים הוא פונה אליהם ואומר להם "אל תעזבו זה מסובך –אבל לא תהיה לכם שום בעיה להבין". הוא עובר מכאן לפרטים שונים על תקציב החינוך אבל מקפיד להציג אותם בצורה שנונה כדי לא לאבד כנראה את שתומת הלב של חלק מקוראיו שאולי לא יתעניינו יותר מידי בפרטים יבשים שאינם נוגעים לחייו של יאיר לפיד כפי שהוא מציג אותם ברשימות אחרות . .
וכך למשל הוא כותב :שמו של הקיצוץ הנוסך הוא "חוק נהרי 2" " עד כאן פריט המידע היבש ולפיד ממהר להוסיף דבר שנינות :" "ואם לא שמעתם עליו אל תרגישו אשמים .יש הרבה אנשים שעבדו עליו קשה כדי שלא תשמעו עליו". הקטע הזה הוא למעשה מיותר מבחינת המידע המובא ברשימה אבל הוא חיוני מבחינת לפיד המספר שמטרתו להשאיר את תשומת הלב של הקוראים במה שיש לו לאמר.
הוא עושה זאת גם באמצעות משפטים קצרים חדים וברורים לכל :

"מי עוד יהנה מהחוק ? העשירים .

הרשימה מלאה במידע יבש שאליו מתלווה הערות שמטרתן להפוך אותו לקל יותר לבליעה כמו "ברגע שנהרי 1" אושר והם גילו שאנחנו כל כך מטומטמים ואדישים שאף אחד מאיתנו לא אמר מילה הם קיבלו תיאבון .."

הסיגנון כאן הוא של מסיבת סלון שבה החבורת דוברים יושבים מעבירים בינם מידע ומקטרים .וכך גם כשלפיד מעביר כמויות של מידע לקוראיו הוא עושה זאת בצורה כביכול אינטימית "בין החברה " . ביטויי הסלנג הם כאלו שלא היינו מצפים למצוא ברשימה כזאת על נושא כזה. ובוודאי ובוודאי שאי אפשר יהיה למצוא אותם אצל כותבים "רגילים " פובליציסטים כמו יואל מרקוס נניח כשהם כותבים על מצב החינוך.אבל בכך העניין ,לפיד משתמש בהם כדי להחיות את הרשימה וליצור רושם שהוא אינו מדבר כמו מישהו מלמעלה אלא כמו חבר של הקורא המודאג מהמצב.
בבירור האידיאולוגיה של הכותב לגבי מה יש לעשות עם החינוך הישראלי היא ברורה יותר מאשר ברשימות האחרות שכן הוא מעלה אותה מעל פני השטח ומציג אותה ישירות לפני הקורא ולא בצורה מתוחכמת ומסותרת כמו ברשימות הקודמות . ומשום כך הרשימה הזאת מבחינה אידיאולוגית טהורה היא גם הפחות אפקטיבית מכולן.

האידיאולוגיה של יאיר לפיד

Image result for ‫יאיר לפיד‬‎

האם ניתן להצביע על "אידיאולוגיית על " מובחנת הצצה מבין ארבעת הרשימות השונות מאוד זו מזו ,מעבר לרעיונות האידיאולוגיים הספציפיים שאותם מבטא לפיד בכל רשימה ?
לדעתי קשה להצביע על אידיאולוגית על כזאת מבין הרשימות האלו להוציא אולי זאת :
יאיר לפיד משתדל להציג את עצמו כ"ישראלי הממוצע" זה שמייצג את כל השכבות ואת כל הקבוצות .זה שמסוגל לדבר גם ב"שיחת דוגרי " עם החברה מהשכונה על תוכנית ריאליטי ,וזה שמסוגל לדיון בשיחה אינטלקטואלית עם אחותו הפסיכואנליטית על בעיות מוסריות שברומו של עולם. כך שהאידיאולוגיה האמיתית המבצבצת היא זאת :יש קשר ויש מכנה משותף ויש תחומי עניין משותפים בין כל השכבות של העם קורא העברית בישראל ויאיר לפיד פונה ( כפי שהגדיר זאת פעם אהוד ברק ) לכו-לם.

מסקנות : הזיקית האולטימטיבית ?


עיון בארבעת רשימות אלו מראה על יכולתו של לפיד להחליף, בין סגנונות שונים בהתאם לסוגי קהל ותאריכים שאליהם הוא מכוון. הוא מסוגל להשתמש בהומור וגם בהומור עצמי ,גם בסרקאזם ,גם בשפת "הדוגרי " של החברה ובסלנג ,ולעומת זאת לעסוק בדיון אינטלקטואלי ולפשט דיונים מסובכים על חינוך על ידי הבאתם "לגובה העיניים ".
כך שאצלו חשוב לא רק מה יש ברשימה אלא גם מה שאין בה מבחינה סגנונית. וכך ברשימה על סבו הגווע לא ימצא ביטוי סלנג ו"דוגרי " וכך יהיה גם במאמר על טקס שואה בהונגריה. אבל ביטויים כאלו ימצאו בשפע במאמר של על תוכנית "האח הגדול " וגם בדיון על "מצב החינוך שלפיד שואף להחיות אותו בפני קהלו.
הסופרת שוהם סמית כתבה פעם  על לפיד "מה שמחליא אצל לפיד ,הנהנתן הידוען ,בן השר ,המפרסם בנק הוא הקלילות שבה הוא מזייף תדמית של "אחד מהחבר'ה" " ב

בבירור היא רואה בגיוון לשוני זה טעם לפגם ,משל יש כאן נכלוליות כאשר אדם משתמש ב דיבור "שאינו שלו".
לי נראה שמותר לכל אדם להשתמש בכל סיגנון דיבור וכתיבה שהוא חושב שמתאים לנסיבות הספציפיות שבהן הוא עוסק ואין לראות בכך זיוף. .

נראה לי שהסיבה להצלחתו של לפיד היא יכולתו להגיע בו זמנית לסוגי קהל שונים ,הקהל הרחב מצד אחד והקהל האינטלקטואלי מצד שני. ,אפשר לראות בו כמו סמית זיקית המשנה את עורה כדי להגיע לכמה שיותר אנשים ,ואפשר לראות בו כמי שיכול לכלול בתוכו את כל הסגנונות השונים האלו ולהשתמש בכולם בעת הצורך דבר המראה על עושר לשוני ועיתונאי בלתי מצוי..

ביבליוגרפיה

כתריאל תמר "סגנון הדיבור כסגנון תרבות :"לדבר "דוגרי "לעשות מוסיירה " בתוך מילות מפתח : דפוסי תרבות ותקשורת בישראל / [ישראל] : אוניברסיטת חיפה, תשנ"ט

לפיד יאיר "לא בעניינים " ידיעות אחרונות -7 ימים " 3.4.2009 . ע' 21.

לפיד ,יאיר "ברכותיי שוב דופקים אתכם " ידיעות אחרונות -7 ימים 8.5.2009 ע' 15.

לפיד ,יאיר "אנשים פשוטים " ידיעות אחרונות -7 ימים " 17.4.2009. ע' 15.
לפיד יאיר "סבא " "ידיעות אחרונות -7 ימים 24.4.2009 .ע' 15.

סמית שוהם " "הלו ,אתה מסתיר לי את המציאות עם המילים שלך "העין השביעית ,מאי 2004 ע' 37

ראו גם
יאיר לפיד בויקיפדיה
‬ מותו של דוד גלעדי

שולמית לפיד

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • עידו לם  On יולי 1, 2009 at 10:19 pm

    לפיד הוא מייצג מובהק של אליטה דקדנטית שכול הכוח שלה בא מייחוס וכסף ושום דבר לא מערכים או השכלה, אשכרה דמדומי האימפריה הרומית.

  • מספר 666  On יולי 1, 2009 at 10:40 pm

    לפיד בא ממשפחה שכל אחד מאנשיה הוכיח את עצמו ללא קשר לייחוס כביכול שלו (ואין כזה.

  • עידו לם  On יולי 1, 2009 at 10:59 pm

    היחידה שבאמת הוכיחה את עצמה הייתה שולמית לפיד, טומי היה מעין ליצן החצר ועיתונאי בינוני לחלוטין מין קישון לעניים, יאיר לפיד גם רחוק מלהיות פובלציסט מזהיר וזה בלשון המעטה וגם תוכנית האירוח שלו ברדיו מממ לא מופת של עמקנות בלשון זהירה. בקיצר בלון נפוח מלא אוויר חם.

  • מספר 666  On יולי 1, 2009 at 11:06 pm

    שאלה לי אליך :
    האם קראת את כל ספריו של טומי לפיד ?
    יש לו כמה מעניינים ביותר אני מבטיח לך :
    איזה ספרים שלו קראת ?

  • עידו לם  On יולי 1, 2009 at 11:29 pm

    עוד אני מדבר , משהו השתבש ואת שני ספריו האחרים. יש סיפורים חמודים ותובנות משעשעות אבל אינטלקטואל הוא בוודאי שלא היה וקשה לקחת את האיש ברצינות. בנו יאיר עוד הרבה פחות רציני ממנו ואם יש מישהו במשפחה שיש בו משהו זאת דווקא שולמית לפיד שהיא סופרת טובה.

  • מספר 666  On יולי 2, 2009 at 2:27 am

    מטרתו הייתה להעביר רעיונות שונים בצוה קלילה ומושכת ככל האפשר ,לא רעיונות עמוקים זה נכון אלא רעיונות שיגיעו לציבור רחב ככל האפשר .
    יכול להיות ששיוסף לפיד לא היה אינטלקטואל כי הוא לא דן במשהו בצורה עמוקה ממש אלא בצורה מושכת בכך יאיר לפיד הולך בעקבותיו.
    בפופוליטיקה למשל לפיד התגלה בשיאו מישהו שמסוגל למשוך ציבור שלם אחריו בגלל שידע לצעוק את דיעותיו בצורה מושכת ואטרקטיבית במיוחד.
    בכל אופן אני בהחלט לקחתי את האיש ברצינות מכיוון שהוא ביטא את דיעותיו של ציבור גדול שאכן בחר בו לכנסת .
    הוא ככל הנראה אחד העיתונאים שזכו לזמן מה לפחות להצלחה הגדולה ביותר בפוליטיקה .

  • עידן  On יולי 2, 2009 at 2:39 am

    אולי לא מדובר בגאון הדור וזה בהחלט נכון שאם יאיר לפיד לא היה "הבן של" אז אף אחד לא היה שומע עליו מעולם, אבל זה עדיין לא אומר שהוא ואביו אנשים מטומטמים.

  • מספר 666  On יולי 2, 2009 at 8:48 am

    בנו של " והם לא הפכו לעיתונאים ושדרנים מצליחים .
    כמה אנשים כאן למשל שמעו את שמעו של "יונתן יבין ?
    אני ממליץ לא לשים דגש על העניין הזה כי הוא באמת לא חשוב להבנת הצלחתו של יאיר לפיד .
    אם כבר לדעתי אחת הסיבות להצלחתו של יאיר לפיד היא בכך שהוא ניסה למצב דמות שהיא שונה ככל האפשר מהדמות של אביו .
    האב היציג את עצמו תמיד כליברל וכאינטלקטואל אירופי מהסוג שהיה קיים באירופה לפני מלחמת העולם
    יאיר לפיד ניסה ליצור דמות של בחור ישראלי רגיל כביכול שעוסק גם באיגרוף.
    האב היציג את עצמו תמיד כחובב אנין של תרבות גבוהה .
    יאיר לפיד היציג את עצמו תמיד כחובב וככותב של ספרות בלשית.דהיינו התרבות והספרות הפופולארית שהאב בפומבי לפחות לא היציג את עצמו כמי שמתלהב ממנה.
    ובזה הלך יותר בעקבות האם .
    אבל ייתכן מאוד שבעניין הזה דווקא לא הייתה לה השפעה ישירה עליו. עד כמה שאני זוכר את ספר הבלשים הראשון שלו הוא פירסם כמעט במקביל או אף לפני ספר הבלשים הראשון של אימו. ויכול להיות שההשפעה כאן דווקא הייתה הפוכה.

  • מספר 666  On יולי 2, 2009 at 9:30 am

    בעקבות פרשת דודו טופז שבה כל עיתונאי החל לצעוק שקלסטרונו של דודו טופז בבית הכלא הוא קלסטרונו של הישראלי המצוי ,אנה רשמו לפניכם את נבואת האמת הזאת שעומדת להתגשם בוודאות לא של 99.99%
    אלא של מאה אחוז מדוייקים .
    התנאי להתגשמות הנבואה :
    אם יאיר לפיד יתפס חס וחלילה נניח במעילה כספית או בגניבה או בהטרדה מינית או בניסיון תקיפה או בכל פשע או עבירה אחרת
    הנבואה :
    במקרה כזה כל היונתן יבינים ,כל הניר ברעמים ,כל העידו לאמים ושות' יצאו במאמרי ענק צרחניים ב"עיתון העיר " וב"הארץ" ובאתר "קדמה " וכו' שבו הם יסבירו שקלסטרונו של יאיר לפיד אינו רק הקלסטרון שלו אלא קלסטרונם של כלל הישראלים שהם כולם פושעים ועבריינים
    נבואת אמת נוספת :
    התנאי להתגשמות הנבואה
    אם סמי שטרית או יהודה נוריאל או עידו לאם או ניר ברעם יתפסו חס וחלילה נניח במעילה כספית או בגניבה או בהטרדה מינית או בניסיון תקיפה או בכל פשע או עבירה אחרת
    הנבואה

    במקרה כזה אף אחד לא יצא במאמרי ענק ב"עיתון העיר " וב"הארץ" ובאתר "קדמה " וכו' שבו הם יסבירו שקלסטרונם של יהודה נוריאל או סמי שטרית וכו' אינו רק הקלסטרון שלו אלא קלסטרונם של כלל המזרחים שהם כולם פושעים ועבריינים
    במקרים האלו ייתייחסו לעניין רק לגופו בלי לתת לו משמעויות סמליות גורפות.
    הקוראים מתבקשים לרשום את שתי הנבואות ,ואם חס וחלילה אחת מהן תתגשם ,הציבור מוזמן לראות האם צדקתי או לא.

  • עידו לם  On יולי 2, 2009 at 10:13 am

    מעולם לא טענתי שלפיד ואביו מטומטים אני פשוט מסרב לתת להם קרדיט של אנשי רוח כי הם פשוט לא כאלה.

  • מספר 666  On יולי 2, 2009 at 10:44 am

    ברצינות .
    לי נראה שמי שהיגיע לדרגת שר המשפטים בישראל לאחר שהזניק מפלגה והביא לה כמה מנדטים טובים הוא אדם שיש ויש לקחת אותו ברצינות ועוד איך .
    בין שהוא אינטלקטואל ובין שלא.
    אולי צריך לקחת אותו ברצינות הרבה יותר מאינטלקטואל ממוצע גם כזה שיודע לפלוט את המשנה הקורקטית המנומקת מבית מדרשם של קרל מרקס ,פוקו דרידה לאקאן,סעיד , וכל מי שעוד היה באופנה לפני 20 שנה .

  • אורית  On יולי 2, 2009 at 12:13 pm

    אבל בחוגים שבהם אני למדתי, נדרשו יותר מארבעה מופעים (טקסטים), ובטח לא כאלו שנבחרו בצורה לא אקראית על ידי הבודק, כדי לבסס ניתוח בעל עומק. גם אחרי שנבחרו מופעים כאלה, חובת ההוכחה היתה יותר מתחושת בטן המניחות שהקהלים של לפיד הם חד-מימדיים (אם הם חברה' הם לא קוראים היינה וכו').

    אני לא מאוהדי לפיד, נהפוך הוא, אבל הטקסט שלך לוקה ברדידות אינטלקטואלית מהסוג נגדו אתה יוצא ברשימה זו. הוא מסמן את התוצאה ואז מנסה לצייר את המעגל סביבה. ולא בצורה משכנעת.

  • מספר 666  On יולי 2, 2009 at 12:57 pm

    גם אני לא יודע באיזה פקולטה את לומדת אבל בפקולטה שלי זה מה שנדרש/ מתרגיל (.
    התרגיל המקורי אגב נדרש להיות קצר יותר .המתרגלת החזירה לי אותו בדרישה לחתוך כמה עמודים
    מובן שאין כאן ניסיון מעמיק לנתח את תופעת יאיר לפיד אלא רק לנתח בקצרה את האמצעים השונים כמה מאמרים שלו ותו לא .
    שום ניתוח פסיכולוגי ושום כלום .
    את כנראה ה מבלבלת בין הדיון לאחר העבודה והעבודה עצמה.

  • מספר 666  On יולי 2, 2009 at 1:02 pm

    הספציפית .
    אני אכן חושב שקהל מסויים שגם אליו פונה לפיד קהל "החבר'ה " נקרא לו בהחלט אינו קרא את היינה .
    אבל נכון לא ביצעתי מחקר סגטטייסטי בעניין .זאת תחושת בטן .
    אבל משום מה יש לי את הרושם הברור מאוד שזוהי גם תחושת הבטן של יאיר לפיד עצמו .
    אבל גם את זה לא בדקתי .
    מצד שני אני לא בטוח שאם אשאל אותו הוא יענה לי בעניין תשובה אמיתית ,הוא כנראה יענה לי תשובה שהיא "פוליטקלי קורקטית ".
    אעשה את זה לקראת התזה על יאיר לפיד אם אגיע לזה אי פעם .

  • סמולן  On יולי 2, 2009 at 3:38 pm

    לעניות דעתי, בלי ריימונד צ'נדלר באנגלית, ובלי דיימון ראניון (של אליעזר כרמי, לא המקורי), אין לך יאיר לפיד מלא. וכך גם בקשר לקישון הגדול. וגם לאבא שלו, שכתב בערך באותו סגנון פיליטוני-קלאסי. אין אצל לפיד לדעתי שרידים של "עוזי ושות'", וגם לא של אהרון בכר (הענק).

    זה אולי המובן שבו לפיד הוא "קלאסי", הוא מהווה המשך ישיר לכתיבה הישראלית של שנות הששים-שבעים-שמונים.

  • פסטה מאמא  On יולי 2, 2009 at 4:20 pm

    האם אפשר לכתוב על כותב בלי קשר לתדמיתו? רצוי מאד(פורסטר הציכע לפרסם ספרים בלי שם מחברים בכלל!)אבל כנראה לא כלכך אפשרי.
    לפיד,שחקן לעת מצוא,הוא תדימתן מוצלח שניחן בעט קלה – וחקיינות מעולה. הוא יכול להיות גם פסבדו-צ'נדלר וגם פסבדו-הנטר תומפסון בנשימה אחת,עם צלילים של נעמי שמר או משינה ברקע…
    זה מקור כוחו וזו חולשתו. נראה כי לא ישאיר אחריו איזה חותם מעניין של ממש.
    ואולי כדאי שאשד
    ייטפל גם בספריו ובספרי עוד עיתונאים-סופרים.

  • עידן  On יולי 2, 2009 at 4:26 pm

    הוא בטח יהיה מאושר לשמוע על זה. חבל, יש כל כך הרבה אנשים ונושאים מעניינים הרבה יותר מיאיר לפיד בעולם הזה. חבל לבזבז את כישרונך עליו…

  • ירדנה אלון  On יולי 2, 2009 at 5:34 pm

    אני מסכימה עם דבריהם של המגיבים כאן,אורית,- אני מסכימה עם הקביעה שלך שהטכסט מנסה לסמן את המטרה וכו',אני גםצ מסכימה עם הדברים שסמולן כתב כאן,מעבר לכך שללפיד ג'וניור אין חשיבה עצמאית ואין כתיבה עצמאית זהו אוסף אקלקטי של "ענקים" שהיו לפניו והוא הושפע מהם קישון היה חבר משפחה של הלפידים, ולפיד ג'וניור בכתיבה הכביכול אינטימית שלו על משפחתו ועל זותגתו שתחייה מחקה למעשה את קישון,בכתיבה האידאולוגית שלו הוא בן צייתן של אביו,ואני לא אומרת את זה על סמך קריאה אקראית ובחירה סלקטיבית של ארבע רשימות אלא על סמך קריאה מרובת שנים של טורו האישי עוד ממעריב,הרי לפיד ג'וניור לא כותב מהיום, וכן, מי שקורא את טוריו הראשונים במעריב, לא יכול להימלט מהתחושה שאלמלא היה הבן של לא היה מקבל טור בטח לא על פי רמת הכתיבה ובטח שלא על פי התכנים של הרשימות,וגם היושרה האינטלקטואלית שלו די מוטלת בספק בעיניי לפחות כשהחברים מהמילייה החברתי שלו נתפסים בקלקלתם כמו אותו עו"ד עשיר ומפורסם שדרס והרג אם חד הורית ואת הילד הקטן שלה הלפיד יצא להגנתו,הוא כותב מתוך העולם הצר מאוד שלו של "האליטות " הכלכליות וה-"אינטלקטואליות" שבחוגיהן הוא מסתופף,והוא מגן על המילייה הזה ומסתכל במבט צדקני על אלה שנמצאים מחוצה לו,ושוכח שהם נמצאים מחוצה לו לא בגלל שהם לא מוכשרים _(ואפילו מוכשרים ממנו),אלא בשל העובדה שאין להם את הקשרים החברתיים-כלכליים שיש לו, אז היה לו המזל להיוולד למילייה מסויים ויש לו השכל לנצל את המצב הזה לטובתו.וזה בסדר גמור בבחינת thats the name of the game בברנז'ה הישראלית לא מה שאתה יודע אלא את מי אתה מכיר.
    אבל מכאן ועד לנסות לשכנע אותנו הציבור הרחב בגדולתו האינטלקטואלית של הבחור (חביב ככל שיהיה,מנומס ככל שיהיה, ויפה תואר ככל שיהיה את זה אי אפשר לקחת ממנו אבל גם זה עניין של הטבע לא האינטלקט) ולשכנע אותנו שיש בו יותר ממה שיש בו באמת זו כבר שרלטנות אינטלקטואלית במחילה מכבודך אלי,מפני שאתה מנסה כאן לכפות משהו שיקרי לחלוטין מזוייף לחלוטין ולשכנע אותנו שהזכוכית היא יהלום,לא ולא הזכוכית זכוכית,והיהלום יהלום, ויאיר לפיד הוא זכוכית נוצצת ומלוטשת,הוא פאייט על ריקמת התרבות הישראלית, הוא לא יהלום בטח לא היהלום שבכתר.
    יחד עם זאת אין שום רע בזכוכית מלוטשת כל עוד איש אינו מנסה לשכנע שהיא יהלום ולמכור אותה כיהלום
    ועצה קטנה למרות שלא התבקשתי- אלי, חוקר טוב בכל תחום שהוא היה כדאי ורצוי שיקח מרחק רגשי ממושא החקירה שלו.אחרת הוא נופל לפח היקוש שאורית ציינה כאן לפני.

  • מספר 666  On יולי 2, 2009 at 7:10 pm

    שבעיני הטענה שהבחירה שלי של הטקסטים של לפיד לניתוח הייתה סלקטיבית ולא אקראית היא מגוחכת.
    אלו הם בפשטות ארבעה טקסטים שהופיעו שבוע אחרי שבוע במדורו של לפיד .
    מה יכול להיות אקראי יותר מזה ?
    אפשר להגיד שהייתי יכול לבחור גם ארבעה טקסטים מתקופות שונות בקריירה של לפיד .
    אבל דווקא זאת בחירה סלקטיבית שכן סביר להניח שהסגנון שלו השתנה לאורך השנים בניגוד ל4 טקסטים שאותם הוא מפרסם באקראי וללא כוונה מיוחדת שבוע אחרי שבוע .
    אגב אין לי קרבה רגשית מיוחדת ללפיד וגם לא פגשתי אותו מעולםוגם לא פגשתי אותו ואת בני משפחתו מעולם . אולי כדאי לציין כאן שהקשר היחיד ביני ובינו היה שכאשר זכיתי לתואר "סופר השנה" של מעריב בשנת 2003 לפיד טרח לכתוב בבמעריב בנושא רשימה מיוחדת שבה הוא התפלא מי זה אלי אשד שהוא לא .
    שמע את שמעו ומה פתאום נתנו לו את תואר "סופר השנה "במקום אנשים שהיגיע להם הרבה יותר כי הוא שמע את שמעם כמו אתגר קרת.
    ובכך הסתכמו כל היחסים ביננו .
    כך שלדעתי אני דווקא אובייקטיבי לגביו .

  • ן  On יולי 2, 2009 at 10:41 pm

    ממשלת ישראל בראש מפלגה שיקים או ש'יחטוף' את מנהיגותה אז 666 יתפאר במאמר זה. חכו וראו..וזיכרו טומי היה גם סגן ראש ממשלה ואחד הבודדים שניצח את סבסטיאן בויכוח בביביסי.

  • פסטה מאמא  On יולי 2, 2009 at 11:26 pm

    למה להשחית כל כך הרבה מילים,אשדות מילים ממש, על תופעה שהיחא במובהק טלאנטית,טלוויזיונית-תקשורתית,ולאו דווקא מן המרתקות?
    מה אין נושאים מרתקים וטובים יותר,במיוחד ל'בלשתרבות' החרוץ?
    יש מספיק כותבים,מהזן האיכותי,אפילו והם
    רק מינוריים,העולים על לפיד ודומיו,שללא ספק מעשירים את התרבות המקומית…

  • גלי  On יולי 2, 2009 at 11:47 pm

    ונראה לי שהוא לא כתוב בשפה אקדמית.
    לו אני הייתי מרצה שלך הייתי מעירה לך מספר הערות. בין השאר:
    1) לכל עיתונאי יש סגנון כתיבה מעבר לכל הבולשיט והסלנג והקשקושים. סגנון הכתיבה הזה נועד לשרת מטרה כלשהי. מה היא?
    2) כאשר אתה מנתח מאמרים עיתונאיים בתקשורת זה לא ספרות – בפירוש לא ספרות. יש הבדל בין ספרות לתקשורת. אני לא יודעת כמה קורסים לקחת בתקשורת. אבל אלמנט חשוב בתקשורת כתובה ואלקטרונית הוא הפרופגנדה (הסמויה והגלויה.)
    העיתונאי רוצה להעביר מסר וזה גם פרופגנדה כלשהי.
    3) כתבה בעיתון היא קצרה – מקסימום 1000 מלים. תמיד היא עוברת עריכה על ידי עורך. העורך מקצץ מלים, משנה מלים. מכניס מלים…. זה כמו יצירת אומנות של דה וינצ'י שצוירה במאה ה-16 ואחר כך באו וציירו עליה עוד שכבות. דה וינצ'י צייר עליה? לא. אחרים ציירו.
    איך יודעים מה בכתבה העיתונאי כתב ומה בכתבה העורך כתב? בקלות, אבל צריך להיות עיתונאי מיומן בשביל זה. צריך לעבור הרבה כתבות שהעורך קיצץ לך אותן… זה כמו גילדה – מן כללי אצבע שלומדים אותם בשטח.
    בכל אופן עבודה אקדמית זה אחרת ממה שכתוב כאן למעלה וכדאי שתפנים את זה לפני כתיבת הדוקטורט כדי שתסיים אותו מהר.

  • מספר 666  On יולי 3, 2009 at 12:28 am

    וכאן כדאי לציין שהמאמר כפי שהוא מופיע כאן כתוב בצורה שונה מזה שנמסר למתרגלת .
    מן הסיבה ה]
    פשוטה שאותו מאמר אקדמנאי היה קריא הרבה פחות ממאמר עיתונאי כמו זה.

  • עידן  On יולי 3, 2009 at 12:42 am

    מאמר צריך להיות קריא בכל מקום כולל באקדמיה. אם תהפוך מאמר למסובך ומלא בביטויים פלצניים זה לא יהפוך אותו ליותר חכם אלא להיפך, אבל ב"אקדמיה" הישראלית חושבים כנראה שסטודנט הוא איכותי יותר אם הוא דחף איזה 300 סיבוכים, ביטויים לועזיים ושאר פילפולים למאמר.

    בכל מקרה – מאמרים קשים לקריאה מוכיחים שהכותב לא מספיק מוכשר בכתיבה.

  • X  On יולי 3, 2009 at 1:30 am

    מבינ מה המשתמש בה אומר\כותב. לרוב גם הוא בעצמו אינו מבין. אבל משתמש בה בכובד ראש מרשים

  • ירדנה אלון  On יולי 3, 2009 at 9:13 am

    לפיד הוא תופעה תקשורתית ותרבותית וככזה יש מקום להתעסק בו ובכתיבה שלו,מי שלא מעוניין להתעסק בתופעה יכול לעבור לנושאים אחרים אבל לא יכול למנוע מאחרים להתעסק בה ולנתח אותה
    אלי – לא צריך להכיר אדם מפורסם על מנת לחוש קירבה רגשית אליו, בדיוק כפי שאין צורך להכיר סופר או אמן בכל תחום אחר על מנת לחוש קירבה רגשית אליו,כמה פעמים יצא לך לקרוא ספר או לראות סרט ולחוש קירבה רגשית למה שהוא כתב או יצר? להרגיש כאילו הוא הוציא את המילים מפיך?
    אני בטוחה שיותר מפעם אחת.
    אז כך שכאשר כתבתי על קירבה ריגשית למושא התחקיר לא התכוונתי כלל להכרות אישית, אנחנו יכולים להכיר מישהו הכרות אישית ולחוש זרות וניכור כלפיו ולא להכיר מישהו ולקרוא אותו ולהרגיש אליו קירבה רגשית

  • מספר 666  On יולי 3, 2009 at 9:13 am

    מובהקת ?
    מכיוון שהיא כל כך חשובה ומשפיעה .
    עובדה אלפים קוראים את יאיר לפיד בהנאה ומזה שנים .
    אז בהחלט שווה לבדוק בפרטנות ולנסות להבין למה הם קוראים אותו בהנאה כזאת.
    אז אומרים הוא בסך הכל חיקוי של ראניון /המינגווי /צ'נדלר /קישון /יוסף לפיד / וכו' ( מחק את המיותר או שלא)
    למרבית הצער זאת לא טענה.
    יאיר לפיד הוא כל זה נכון אבל גם יותר מזה.
    כי העובדה בעינה נשארת יש משהו "יאיר לפידי " שנשאר בזיכרון לאחר שמחקת את הקישוניות ,הראניוניות והאמנגואיות ".
    אחרי הכל יש חקיינים רבים של כל הסופרים הנ"ל וגם של בוקובסקי ושות'
    אז למה הוא מצליח והם לא ?
    להגיד שזה בגלל שיש לו קשרים בתקשורת והכל זה בגלל ייחוס ,זאת לא תשובה.
    כי אם כך היה אז איך זה שאיש לא שומע על בנו של חיים יבין ,יונתן יבין ?
    חיים יבין הרי היה ועודנו איש תקשורת לכל הפחות מצליח מפורסם ומשפיע כמו יוסף לפיד . על פי ההיגיון הזה ההצלחה שלו הייתה צריכה להידבק גם בבנו.

    או על אלפי בנים של בכירים אחרים מעולם התקשורת ?
    בגלל שיש לו פרצוף יפה ?
    מן הסתם .אבל גם זה לא מספיק יש הרבה בנים של שיש להם סגנון ראניוני בוקובסקאי שגם להם יש פרצוף יפה לא פחות .
    למה הם לא זוכים לכזאת הצלחה תקשורתית ?
    אני טוען שזה לכל הפחות שווה בדיקה.

    נראה לי שהטענות כאן הן ההפך המדוייק ובו בזמן ואריאציה של אותה טענה שיאיר לפיד השמיע ב-2003 כנגדי
    הוא התלונן מה פתאום מישהו מתייחס ברצינות ליוצר שהוא לא שמע עליו .

    הטענות כאן הן מה פתאום מישהו מתייחס ברצינות לאדם שהכל שמעו עליו ומכירים אותו יותר מידי טוב .
    שתי הוריאציות של הטענה נראות לי כלא שוות התייחסות.

    אה כן וגלי ברור שללפיד יש מסר בכל רשימה .
    קראתי לו אידיאולוגיה .
    תמצאי לכך התייחסות פרטנית יותר או פחות בכל רשימה .

  • ירדנה אלון  On יולי 3, 2009 at 2:42 pm

    אלי אתה צודק במובנים מסויימים ,למשל, כשאתה כותב שלפיד מושפע (בוא נסכים על המילה מושפע ולא חיקוי?) מקישון,מדיימון ראניון,(שגם בכר ז"ל הושפע ממנו)מהמינגווי,מצ'נדלר,מעוד ועוד ועוד, מה שמראה שהבחור חשוף לסגנונות האלה וזה בסדר גמור הייכן הבעיה מצד הקוראים שאוהבים אותו?שהם לא מכירים את הרשימה הזאת,אלפי הקוראים של לפיד ג'וניור מכירים רק את לפיד ולא מכירים את מקורות ההשפעה שלו,יש מעטים שמכירים ועל כן מסוגלים לזהות,ובשל הכרותם עם החומר המקורי (שזה היהלום אם להמשיך בקו המטאפורי שבו נקטתי) קשה להם להתייחס ללפיד ג'וניור כאל יהלום והם רואים בו זכוכית מלוטשת,לוא היה הקהל הרחב שקורא את לפיד ג'וניור מכיר ובקיא במקורות ההשפעה שלו ייתכן שלפיד ג'וניור לא היה זוכה לפופולאריות הרבה והיה מקבל את היחס המגיע לו כערכו,וזה אולי מה שעומד בעוכריו ככותב,הוא לא באמת צריך להתאמץ על מנת לגבש לעצמו סגנון לא רק מקורי אלא גם אותנטי,למה לו להתאמץ בשביל קהל קוראיו אם הקהל מקבל אותו כפי שהוא?למה לו להזיע? וזה מה שהיה עושה כותב שלא היה מקושר לברנז'ת העיתונות והספרות הישראלית,כותב שלא היו לו הקשרים שיש ללפיד אין ספק שהיה צריך "לירוק דם" על מנת להגיע למקומות שלפיד הגיע אליהם,וזה מקומם למה מקומם? מפני שאם אתה רוצה לחיות בחברה שבה אנשים יכולים לממש את הפוטנציאל שלהם ולהגיע בזכות יכולותיהם וכשרונותיהם אל נכון "הצלחה" כפי שיש ללפיד נראית להם כחוסר צדק וכהפרה של סוג של אמנה חברתית שכולנו שותפים לה מכורח האמונה בערכים אוניברסאליים של שוויון הזדמנויות,וכאן ברור שאין שוויון הזדמנויות.
    ומצד שני – זה הופך למקומם במיוחד לנוכח הצהרותיו החוזרות ונשנות של טומי לפיד שמי שרוצה יכול,הצהרות שהוא הפך לאג'נדה פוליטית, ולנוכח העובדה שלפיד ג'וניור שאוחז בדעותיו של אביו ממשיך ברשימותיו את הקו הזה,זה נשמע צדקני הרי ידוע לכל שבמקרה של הלפידים זה לא רק יכולת זה הרבה מאוד עזרה מהרבה מאוד גורמים,כי אם זה היה בנוי אך ורק על יכולת וכישרון כתיבה שניהם לא היו מגיעים למקום שהם הגיעו אליו
    אבל זה אומר רבות גם עלינו כחברה,אי אפשר להטיל את מלוא כובד האחריות עליהם,למרות שהלפידים הם הנהנים העיקריים מזה,יש כאן דיאלוג חברתי,של איזה חברה אנחנו שמכתירה מלכי תקשורת ונסיכי תקשורת מסדר הגודל הזה.למרות שרובנו בעצם יודעים את האמת,יודעים אולם לא עושים דבר על מנת לשנות.

  • גיורא לשם  On יולי 3, 2009 at 5:02 pm

    החברה הישראלית דאגה לכך שמי שבאמת יכול להשפיע על המצב לטובה דחוק לפינה ואין עוד בכוחו להשפיע.

  • יוני  On יולי 3, 2009 at 5:45 pm

    הרי לא היינו שומעים לא עליו וגם לא על לפיד אם הם לא היו ה"בנים של".

    להיות ה"בן של" פותח דלת קטנה בנקודה החשובה ביותר בקריירה – ההתחלה. יאיר לפיד הצליח להיכנס בגדול דרך הדלת הזאת וכנראה שיונתן יבין לא.

    ועדיין – העובדה שאתה מזכיר את שמו ולא את שמו של הבן של השכן של חיים יבין מוכיחה שלהיות ה"בן של" זה דבר מצויין. זה נותן מקפצה ראשונית ויקרה מפז. הזדמנות ראשונה לקבל תשומת לב תקשורתית ויחסי ציבור בניגוד לשאר מיליוני אזרחי ישראל האנונימיים – מוכשרים ככל שיהיו.

    אז נכון שאפשר להצליח גם מבלי להיות ה"בן של" – וכמובן – לא כל "בן של" מצליח להצליח. אבל את ההזדמנות לפרסום ראשון וחשיפה ראשונית יקרה מפז זה בהחלט נותן.

    ועם כל הכבוד ליאיר לפיד – יש אלפי אנשים אינטיליגנטים ומוכשרים בישראל שמעולם לא שמענו עליהם ומעולם לא פרצו או התפרסמו מסיבות שונות ומשונות. בהחלט יש סיכוי הרבה יותר מסביר, שאם לפיד היה נולד במקום אחר ולמשפחה אחרת, הוא היה היום עובד ציבור, פקיד בבנק, רפתן, מורה, או סתם עובד הייטק מתוסכל.

  • מספר 666  On יולי 3, 2009 at 5:59 pm

    אין ספק שלפיד מושפע ממקורות רבים ומגוונים .אני לא רואה בכך כל רע .הןא מעולם לא הסתיר אותם .וכמדומני שהוא גם תרגום בעצמו ספרים של צ'נדלר והמינגווי לעברית או בכל אופן היה קשור לתרגומים . .
    מי שיטרח לברר יוכל למצוא את כל המידע,הוא לא הסתיר זאת מעולם .
    לגבי הציטוטים מהמקורות היהודיים שהזכרתי ברשימה שלפיד הוא אחד הבודדים מהכותבים הצעירים באופן יחסי שמשתמש בציטוטים כאלו .
    נתקלתי בהערה של עיתונאי לפני כמה שבועות שהתלונן על "איש תקשורת ידוע מסויים שמשתמש בספרי ציטוטים כדי להביא ציטוטים שונים כאילו ליקט אותם בעצמו ".
    הרושם היה שהכוונה היא ספציפית ללפיד. יכול להיות.אז מה ? לכל הפחות הוא טורח להציץ באופן קבוע בספרי הציטוטים האלו. רוב העיתונאים לא טורחים לעשות גם את זה.
    עצם ההשפעות דווקא גרמו לו לגבש סגנון משלו שהוא מקורי למדי בגלל השילוב של כל הסגנונות השונים האלו.
    אגב המשורר ממוצא מזרחי רוני סומק שאיש לא יאשים אותו בגזענות אשכנזית אומר לי שהוא דווקא מעריך מאוד את לפיד שהוא ידיד טוב שלו ורואה בו את כותב ספרי הבלשים הטוב ביותר בישראל ולדעתו הסגנון שלו הוא מעולה מסוגו .
    מכיוון שסומק הוא גם ידיד וגם העורך של לפיד הוא עד לא אובייקטיבי אבל לכל הפחות זאת דעה מעניינת ממישהו שדווקא מבין משהו בספרות.
    דעתי האישית היא שללפיד אין סגנון ייחודי נכון ,אבל הסגנו הלא ייחודי שיש לו הוא קריא ואטרקטיבי והוא מראה על כך שלפיד ידע מאיפה יש לקחת כדי לפתח לעצמו אישיות תקשורתית .
    את זה שאלפים אוהבים לקרוא את הסיגנון הזה שפיתח משברי סגנון של אחרים ,אי אפשר לקחת ממנו .
    ושוב לפיד לא היה מגיע להצלחה שלו רק עם קשרים.הוא לא היה מצליח כמנחה טלווזיוני ' עם לא היה לו את הכישרון להנחות תונכית טלוויזיה .

  • ירדנה אלון  On יולי 4, 2009 at 9:57 am

    טוב שציינת את אי אובייקטיביותו של רוני סומק, מלבד זה שלי באופן אישי זה שרוני סומק אומר כך וכך על אישיות תרבותית זו או אחרת לאו דווקא לפיד לא נותן לזה משנה תוקף ולא מטה את הכף, יש לי דיעה משלי ויש לי פרשנות משלי על המציאות התרבותית והחברתית והפוליטית וכו' וכו'ואף אחד לא סמכות מבחינתי שאם הוא אמר כך או כך אבטל את דעתי מפני דעתו,
    גם רוני סומק מעיד על עצמו שבשירה שלו הוא מושפע מאוד מהבלוז (האמריקאי כמובן) מאחר ואני מצוייה בנבכי הבלוז במקורותיו, אני רואה בשירה שלו קיטש בלוזי ולא בלוז אותנטי
    אבל מה שכן הוא מורה נהדר לספרות, ומרצה נהדר
    גם זו לטובה וגם זה צריך לציין לשבח

  • מספר 666  On יולי 4, 2009 at 10:20 am

    עם זה שאנשים מושפעים מסוגי ספרות אלה ואחרים
    אני לא רואה בזה סימן לפחיתות כבוד.
    להפך זה אומר שאנשים מכירים סוגים של ספרות ויודעים איך להשתמש בהם .
    הלוואי שרוב העיתונאים הצעירים כיום היו מושפעים ממגוון כזה של מקורות כמו יאיר לפיד . הם למרבית הצער לא קראו לא את צ'אנדלר ולא את המינגווי ולא את ראניון .

    יש מקום לחשד את ושאר הדוברים כאן לא בדיוק מבינים מה ההבדל בין השראה והשפעה שהיא לגיטימית לחלוטין ויותר מכך היא גם רצויה בעולם הספרות והתקשורת ובין העתקה שהיא פלגיאט .
    אולי כדאי שאתן סימנים :
    בהעתקה שהיא פלגיאט המעתיק אינו מציין את מקורותיו אבל מעתיק מילה במילה קטעים שלמים לרוב בלי להכניס שינוי משמעותי כלשהוא.
    בהשרעה והשפעה המושפע מציין את חובו לסופרים אלו ואלו אבל אינו מעתיק מילה במילה .הוא משתמש בהם לרוב בשילוב עם השפעות אחרות כדי ליצור משהו חדש משלו .
    לא ידוע לי שיאיר לפיד אי פעם העתיק מילה במילה מאחד ממקורות ההשפעה שלו שצויינו ושהוא ציין אותם בהזדמנויות שונות
    בכל אופן אם מישהו מכיר קטע מועתק כזה משלו הוא מוזמן להביא אותו כאן, בתוספת איזכור מדוייק של מקום הופעתו ושל המקום ממנו הועתק .

  • ירדנה אלון  On יולי 4, 2009 at 12:58 pm

    בתשומת לב את תגובותי דלעיל תראה שכבר כתבתי שאין לי בעייה עם השפעות נהפוך הוא בתגובתי
    מאתמול שעה 2:42
    אמרתי שבוא נסגור על כך שהוא היה מושפע ולא העתיק וגם אמרתי שזה מראה שהבחור היה חשוף לז'אנרים ספרותיים אז כך שאתה מתפרץ כאן לדלת פתוחה כי כבר כתבתי שאין לי בעייה עם זה תרגע מאמי
    עכשיו בנושא של הז'אנר הבלשי- בספרות הישראלית צברית למבוגרים הז'אנר של הספרות הבלשית לא מפותח במיוחד יש מעט מאוד כותבים ישראליים שבחרו בסוגה הספרותית הזו ועל כן כל הסוגה הזו נמצאת בחיתוליה ואין הרבה מקומות להשווה
    בעוד שבעולם הרחב היא ידועה ופופולארית מאוד במאה התשע עשרה וילקינס החל את הז'אנר של ספרות בלשית שיש בה יסודות נפשיים בספריו האישה בלבן, ואבן הירח, אחר כך באו גם רוברט לואי סטיבנסון, קונן דוייל ואגאתה כריסטי
    לנו עדיין אין סוגה ספרותית כזאת שניתן יהיה באמת לעשות מחקר מעמיק ולתת ציונים לשבח בנושא, פשוט כי מספר הסופרים שבחרו בסוגה הספרותית הזאת מועט על כן לא ייפלא שסומק משבח את לפיד בעניין זה
    ודרך אגב מה עניין מזרחיותו של סומק לכל הדיון אפילו כהערת אגב חשבת שאם תנופף לי במזרחיותו של סומק לא יהיו לי טיעונים משלי למרות זאת?

  • ירדנה אלון  On יולי 4, 2009 at 1:03 pm

    מתנצלת, צריך להיות וילקי קולינס

  • מספר 666  On יולי 4, 2009 at 1:18 pm

    התשובה לא הייתה ספציפית אלייך אלא גם אל מגיבים אחרים.
    לגבי רוני סומק בהחלט לא היה צריך לאמר שהוא ממוצא מזרחי וכו' .רוני הוא משורר ישראלי נקודה.
    לגבי הספרות הבלשים הדברים כפי שציינת
    אבל ציונים לשבח בנושא כבר ניתנו בידי כאן
    בעקבות הבלש העברי
    http://www.notes.co.il/eshed/33239.asp

  • X  On יולי 4, 2009 at 3:03 pm

    כל כך הרבה זמן ומקום ומאמצי כתיבה ותגובות ודעות ותגובות שכנגד ליאיר לפיד מוכיחים דבר אחד = הוא ראוי. הוא טוב. הוא סוחף.
    ויחוס אבות – נו כמה וכמה מאמרים באתר הזה הופיעו בק"ע אבותיו של בעל האתר. האם זה עושה אותו ראוי ]או לא ראוןי] רק בגלל אבותיו.
    אולי שם האב פותח דלת. אבל ללא הוכחה עצמית. הדלת תיפתח שוב.החוצה.

  • ירדנה אלון  On יולי 5, 2009 at 9:25 am

    לא יודעת מאיפוא ההגיון שאם מנהלים ויכוח על תופעה תקשורתית זה עושה את האדם לראוי ולמוצלח, הדיון כאן הוא על התופעה התקשורתית בגלל שיש כאן אנשים שסבורים שזה לא כל כך מוצלח ושהתופעה של קידום בגלל קירבה משפחתית לצלחת היא לא תופעה בריאה בעיקר אם התוצאות בינוניות למדי, ואם זה פופולארי מאוד זה עדיין לא הופך לאייכותי,
    הרבה דברים הם פופולאריים דווקא בגלל שהם לא איכותיים
    ולא אני לא באה לומר ולקבוע מה אייכותי ומה לא אייכותי ושעל פי הסטנדרטים שלי צריך לקבוע דברים אולם אני רשאית בהחלט לומר את דעתי על מה שהתקשורת כופה עלי כאייכותי
    מצד אחד מפילים עלי משהו רדוד כי זה מה ש- "מסעודה משדרות" רוצה לראות מסעודה משדרות זה כמובן מטאפורה לרדידות ושטחיות
    אז אני אומרת מאחר וכבר הנושא על סדר היום,ויש לי במה לומר את דעתי בנידון אז אני אומרת שמסעודה משדרות לא חושבת שלפיד ג'וניור הוא יהלום, אני חושבת שהוא זכוכית מלוטשת, ותנו לי את הדבר האמיתי ואם אין ביכלתכם לתת לי את הדבר האמיתי אז לפחות אל תשקרו אותי ותגידו לי שזכוכית מלוטשת זה יהלום
    ואני גם מסבירה למה
    קאפיש?

  • מספר 666  On יולי 5, 2009 at 9:54 am

    שיאיר לפיד הוא יהלום.
    אני מסכים עימך שהוא זכוכית מלוטשת ,אבל בתחום שלו מה שצריך זה זכוכית מלוטשת ולא יהלום .
    יהלום מן הסתם היה נזרק מכל המדרגות .

  • X  On יולי 5, 2009 at 11:06 am

    שהלפיד הוא רק זכוכית, אם הוא לא יהלום אז הוא לפחות קריסטל משובח.
    ויש לנו כמובן חילוקי דיעות נוספים על איכות ומה זה איכות ועל תקשורת ועל 'זכות אבות' אבל בידוע ניתן לשכנע רק את המשוכנעים ולקטב עמדות עם אלה שלא.
    ורק הערה קטנה על פופולריוצ [מילה גסה] ואיכות חלק גדול מאוד מאוד אם לא חלק הארי של היצירות הקלאסיות של ימינו -האיכותיות- היו פעם 'פופלריות – אחרת לא היו שורדים. ורק על קצה המזלג -שקספיר [מציע לך להתעמק בוולגריות במקבת בלשון ה מקור] מוצרט [אחת מיצירותיו היתה סימפוניה להפלצות [השם שונה כשנהיה נכבד] וקלאסי] וגדולי הציירים היו פעם 'אומנים להזמנה כמו ציירי שלטים.

    אז נניח לאיכות שהיא בעין המסתכל. ושיהיה לנו שבוע טוב. ומי יודע איך משיגים את סרטון העירום של בר רפאלי?

  • מספר 666  On יולי 5, 2009 at 11:25 am

    שבכל דור ודור מקוננים על הירידה התרבותית לעומת הדור הקודם ומזכירים את זה ואת זה שהם כל כך מצליחים היום לעומת ההוא וההוא מהדור הקודם שהיו יהלומים ושואלים איך אפשר בכלל להשוות .
    בזמן שההוא וההוא מהדור הקודם קוננו גם הם על הירידה בדורם לעומת הדור שלפני וכך הלאה עד להמצאת הכתב כאשר התלוננו על ההחלשות בזכירה לעומת הימים שבהם הכל היה בעל פה וכך אנשים באמת נאלצו להפעיל את המוח.
    אני לא אתפלא עם בעוד 30 40 שנה עוד יתגעגעו ליאיר לפיד, וידברו על ירידת הדורות בגלל כל המכשירים האלו שמטעינים את הכל במוח ישירות בלי לעבור קודם במסננת של איש תקשורת מנוסה ויעיל.
    מזלזלים היום ביאיר לפיד אבל כדאי גם לזכור שהכישורים שלו היום הם כאלו שלא נדרשו כלל עשרות שנים קודם לכן בגלל שאמצעי התקשורת היו שונים ,והוא נאלץ לפתח אותם גם כדי להתמודד עם כלי תקשורת שונים ועם תנאים חדשים שלא היו קיימים בעבר.
    יש לי ספק רב עם אותם יהלומים מלפני 50 שישים שנה היו מסוגלים להתמודד עם כלי התקשורת של היום ועם הדרישות שלהם.

  • מספר 666  On יולי 5, 2009 at 11:51 am

    נראה לי שיאיר לפיד הוא אחרון מסוגו .הוא אחד האנשים האחרונים שהפכו לכוכבים תחילה דרך העיתונות הכתובה ודרך הכתיבה שלהם בה ולא דווקא באמצעי מדיה אחרים.
    לא נראה לי שיהיה מישהו כזה בעתיד עם התדרדרות העיתונאות הכתובה .
    עם כבר לדעתי גם הטלוויזיה תפסיק לספק כוכבים בסדר הגודל של לפיד דהיום ודודו טופז לפני כמה שנים בעוד כמה שנים בודדות ככל שהיא תאבד את מרכזיותה כמדיום שבו צופים כולם.
    ואפשר להראות את זה בצורה פשוטה:
    האם יש מישהו שנכנס לאחד מערוצי הטלווזיה בחמש השנים האחרונות והפך בנתיים לכוכב בקנה מידה לאומי שכולם מכירים אותו יותר מלכמה דקות ?
    אולי רק נינט .
    אבל כמדומני שגם היא נכנסה לטלווזייה כבר לפני יותר מחמש שנים …
    אבל פרט לה אין אף אחד תהיה התוכנית שלו מצליחה ככל שתהיה שהפך לכוכב בקנה מידה לאומי .

  • ירדנה אלון  On יולי 5, 2009 at 5:13 pm

    אני לא טענתי שפופולאריות מעידה על חוסר אייכות הרי גם הביטלס וגם הרולינג סטונס התחילו כלהקות פופ והפכו ברבות הימים לקלאסיקה
    מה שאני טוענת כנגד טענתו של אלי שלא כל מה שפופולארי הוא בהכרח אייכותי,מפני שאלי היה הראשון שהביא את הטיעון הזה אז כך שפופולאריות היא לאו דווקא מדד לאיכות
    בקשר לזכות אבות- לעולם למעשה לא נדע, הרי אי אפשר לשנות את הביוגראפיה של לפיד ולהכניס אותו כעת למכונת זמן להוליד אותו מחדש למשפחה ענייה מעיירת פיתוח שכוחת אל ולבדוק
    אם בנתוני פתיחה שכאלה הוא היה מגיע לאן שהגיע
    אבל מותר לתהות על כך וזאת זכותו המלאה של לפיד להתייחס לתהייה הזו או לא להתייחס לתהייה הזו הוא בהחלט רשאי ושמורה לו מלוא הזכות לפטור את התוהים במשיכת כתף
    וזכותם של התוהים להמשיך לתהות ולבדוק בציציותיו בכל פעם שהוא מופיע בכלי התקשורת האלקטרונית,הכתובה והטלביזיונית
    לכל צד שמורה הזכות המלאה לבחור את זוית הראייה שלהם על הנושא כל עוד זה נעשה בצורה לגיטימית
    כאיש ציבור עליו להיות מודע לכך שבאותה מידה שבה יש אנשים שיכתירו אותו כמלך המסך יהיו כאלה
    שלא יאהבו אותו וירצו בדיוק ההפך
    thats life

  • ירדנה אלון  On יולי 5, 2009 at 5:22 pm

    הטיעון "הוא פופולארי" לא תופס לא במקרה של לפיד ולא בשום מקרה על מנת להוכיח אייכות של תכנים שמביאה אושיית תקשורת צריך להביא את התכנים שמוכיחים אייכות לא את מדד הפופולאריות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On יולי 5, 2009 at 5:37 pm

    יהלום היה נזרק מכל המדרגות – עד מתי
    ??????????????

  • X  On יולי 5, 2009 at 9:58 pm

    אבות [זולתי אם לאמך קוראים אליזבט….] ועל מנת להיות 'פופולארי' בעולם של חשיפות ותחרויות עליך ל'עשות' משהו על מנת להיות ולשמור על 'הפופולאריות'.
    אין קשר בין איכות לפופולאריות, אבל אם תמכור זבל סביר שלא תשרד הרבה זמן [ע"ע הנאש המפורספ]
    אגב מי קובע מהי איכות? האם האיכות של אתמול היא גם האיכות של מחר? האם אי אפשר לצרף בהווה איכויות למה שהצטבר מהעבר?

    ומשהו לגבי בני השכבות המקופחות. מה לעשות ומתוכן לא יוצאים הרבה מדענים ומשפטנים ורופאים וכו' מ ה לעשות שמלחמת הקיום לא מאפשרת מלחמה למען איכויות אישיות.
    אבל זו בעייה חברתית חשובה מדי מכדי שתהיה תלויה על מנחה טלביזיה שהוא עיתונאי בעל טור אישי, סופר בלשים ובכלל 'חומד' של השכן מהדלת שממול.

  • מספר 666  On יולי 6, 2009 at 8:02 am

    שכל מי שטוען שיאיר לפיד הוא "לא איכותי " או "כן איכותי ". יואיל וינמק ויסביר מדוע לפיד הוא לא איכותי או כן איכותי
    ולא יקבע את זה או את זה כעובדה המובנת וברורה מאליה לכל מי שעיניו בראשו.
    מאחר שזאת כלל אינה עובדה ברורה ומובנת לכל פרט לטוען.
    להזכירכם ברשימה למעלה יאיר לפיד לראשונה לא הוצג סתמית כ"כזה " או כ"כזה " אלא הוסבר בדיוק ובפירוט מדוע הוא כך ואיך הוא כותב ולמה הוא כותב.
    כדאי לציין שכאשר אני מפרסם באתר זה שירים ומישהו קובע לגביהם סתם ככה שהם "גרועים " או "זבל " או משהו בלי להסביר ולנמק ,אני מקפיד למחוק הערות כאלו כבזבוז זמן של הציבור.
    ואני מתכוון להרחיב זאת גם למי שטוען על שיר מסויים שהוא "נהדר " או קלאסיקה " או "אדיר " " שוב בלי לנמק ולהסביר.( הערות שהן אמנם נדירות יותר וכנראה של בעלי עניין בלבד )
    בקצרה אל תבינו לעולם שמה שאתם חושבים על מישהו הוא מובן מאליו .כי הוא לא .
    אתם חושבים שיאיר לפיד הוא טוב או גרוע ? נמקו למה.

  • אור הלפיד  On יולי 8, 2009 at 10:54 am

    בעולמנו- שהוא הטוב מכל העולמות האפשריים -כמו שאמר פאנגולוס הדגול- וזאת בגלל שאין אחר. אז כל בני האדם [בכאילו] נולדו שווים [איפוא?] אבל בכל זאת אחד נולד למשפחה עשירה ואחד למשפחה ענייה, אחד נולד בפריז והאחר בכפר בסין, אחד נולד יפה והאחר מכוער, אחד חכם והאחר טיפש. אחד בעת שלום והאחר בעיתות מלחמה.אחד בריא והאחר בעל-מום.
    יש בעייה עם נתונ י הפתיחה –ובהכרח רק אלה עם 'הפריוילגיה' יגיעו לאן שיגיעו וכל האחרים יזדנבו מאחור. אז בגלל זה לא נפסול מישהו שהגיע והוא במקרה חכם יפה מוצלח מ קושר [\בן ונכד של] וכו. פשוט כדאי לנו להינות ממנו.
    ואפשר ללקק קרטיב בהנאה,

  • מספר 666  On יולי 8, 2009 at 11:00 am

    ולא רק בנתוני הפתיחה .
    הנה אחד סמי שלום שטרית נולד למשפחה מבוססת ומצליחה ממוצא מזרחי למד והיגיע לדרגה של מרצה מסוג כלשהו בארה"ב.
    ואחד משה גרנות גדל אצל משפחה ענייה ורעבה ממוצא רומני במעברה והיגיע לדרגה של מפקד בכיר למרות שעבד בצעירותו בעבודות פיזיות קשות כדי להתקיים.
    ללמדך שאפשר.

  • אור הלפיד  On יולי 8, 2009 at 11:53 am

    אופי שייכים לנתוני הפתיחה הלא-שיויונים.
    ועל כן לא קיים המושג 'אילו'.

    אגב הרבה ממשפחות מבוססות הצליחו לא לרכוש השכלה ולהתרושש והרבה עניים נשארו בעליבותם ואיש לא יודע עליהם.ויש כמובן אחרים וההפך.ים מלא דגים.

    בין השאר -אחרי נתוני הפתיחה הלא שיויונים- יש גם גורם -שנפוליאון החשיבו יותר מכל- המזל.
    ואצלנו זו 'גזירת גורל'.

  • מספר 666  On יולי 8, 2009 at 6:01 pm

    גם אצל לפיד.
    כמדומני ששמעתי פעם את אימו מספרת שיאיר היה תלמיד גרוע במיוחד בבית הספר ובקושי עבר את הבגרות או בכלל לא.
    היא אמרה שבאיזה שלב הם התיאשו ממנו ומעתידו,וזה שהוא התחיל להוכיח את עצמו בתור עיתונאי היה הפתעה גדולה עבורה .
    היא לא ציפתה ממנו לזה .
    אז זה הוכחה שגם במקרה הזה כוח הרצון היה חשוב לא פחות ולמעשה הרבה יותר מאיזה שהם "קשרים ".

  • ירדנה אלון  On יולי 9, 2009 at 1:47 pm

    אם נורא דחוף לכם להעריץ את יאיר לפיד מה אני אגיד לכם go for it
    תעריצו אותו מצידי מכאן ועד הירח ובחזרה אתם יכולים להמשיך וללהג ולמצוא תרוצים "מין תחת אל ערד" כמו שאומרים בערבית, מתחת לאדמה למה הוא כזה גדול בעינכם מאי נפקא מינא? אני את דעתי לא אשנהואני גם לא מפריעה לכם להעריץ אותו מה איכפת לי?עולה לי כסף? עד כמה שידוע לי יש פטור ממיסים על הערצה עיוורת
    וחוץ מזה אלי? מה עניין סמי שלום שיטרית לכל הנושא? ומה אתה דוחף כל פעם מזרחים לטיעונים שלך? פעם אתה מגייס את רוני סומק ופעם את סש"ש,
    מה כואב לך אצל המזרחיים? שהם אינטיליגנטים (כולל אני)שהם אינטלקטואלים? שיש להם דעות משלהם?שהם מפריכים את הטיעונים שלך?שהם לא מקבלים את העליונות האינטלקטואלית שלך? שהם מעיזים (באמת איזו חוצפה) להראות לך שלפעמים אתה לא מבריק בחכמתך למרות שאתה צאצא של איזה גאון מוילנא? ואם אתה צאצא של איזה גאון מוילנה זה אומר משהו גם עליך?
    ואני צאצאית של הרמב"ם,זה אומר עלי משהו?
    מה כל כך כואב לך בקשר למזרחים?
    ומה כל כך כואב לך בקשר לסש"ש שכל פעם כשאני כותבת כאן אתה מעלה אותו באוב? הוא זה הוא ואני זה אני אתה לא מסוגל לנתק?אתה לא מסוגל לראות שאני אינדבדואל בפני עצמי והוא אינדבדואל בפני עצמו?
    אוי איך שכחתי……אה כן "הם כולם אותו דבר המזרחיים האלה"
    יש לך בעיה עם סש"ש תפתור אותה איתו לא איתי ותפסיק להטיח לי אותו כל פעם כאילו אני נושאת באיזושהי אשמה שדעותיך ודעותיו לא בדיוק הולכות אנגז'ה, מצידי תבחר לך מישהו שילך אליו ויקבע את השעה ואת הנשק ותלכו על דו-קרב בשעות השחר המוקדמות או בצהרי יום אני אפילו לא אטרח להגיע או לשמוע מה התוצאות
    אלי- תפסיק עם זה, כי יותר ממה שזה אומר על סש"ש זה אומר עליך ועל השינאה שמבצבצת מתחת לנאורות כביכול והאינטלקטואליות כביכול שאתה מנסה להציג
    ועוד משהו אלי – תתחיל להביא טיעונים שמכבדים את הקורא למה עד עכשיו גם בעניין טופז וגם בעניין לפיד הבאת טיעונים של ילד מתבגר
    ואת זה אומרת לך מזרחית?
    חוצפה מצידי נכון?
    אבל נמאס מהיהירות ומההתנשאות שלך הן כלפי והן
    כלפי מזרחיים
    וזה שהייתי סבלנית כלפיך עד כה לא אומר שלא קראתי בין השיטין ולא הבנתי
    ולסיכום – אתה לא כזה אינטלקטואל כפי שהיית רוצה להיות,אפילו ולמרות העובדה שאתה אשכנזי ונצר לאיזה גאון מוילנא
    וגם התואר חוקר תרבות לא מי יודע מה מגיע לך
    אתה בסך הכל אחד שיודע ויש לו סבלנות ללקט עובדות מן היקב ומן הגורן, אתה לא יודע לעשות מה שחוקר טוב יודע לעשות להסיק מן העובדות מסקנות מעניינות ומאתגרות
    וללקט כל מיני עובדות דרך האינטרנט גם ילד בגיל שש עשרה טיפש עשרה יודע לעשות היום בעידן האינטרנט והוא יכול להיות גם מזרחי

  • אור הלפיד  On יולי 9, 2009 at 3:46 pm

    3. למה אני מככב בכותרת תשובתך?

  • מספר 666  On יולי 9, 2009 at 4:41 pm

    לגבי המזרחיים האמת היא שבכלל לא איכפת לי אם מישהו הוא מזרחי או לא.מאחר שגם אני מזרחי.
    כבר מזה 240 שנה.
    עוד לא טרחת להסביר לנו ברצינות ובעמקות ,למה הוא לדעתך לא טוב
    נחזור על מה שנאצר למעלה
    "
    שכל מי שטוען שיאיר לפיד הוא "לא איכותי " או "כן איכותי ". יואיל וינמק ויסביר מדוע לפיד הוא לא איכותי או כן איכותי
    ולא יקבע את זה או את זה כעובדה המובנת וברורה מאליה לכל מי שעיניו בראשו.
    מאחר שזאת כלל אינה עובדה ברורה ומובנת לכל פרט לטוען.
    להזכירכם ברשימה למעלה יאיר לפיד לראשונה לא הוצג סתמית כ"כזה " או כ"כזה " אלא הוסבר בדיוק ובפירוט מדוע הוא כך ואיך הוא כותב ולמה הוא כותב.
    כדאי לציין שכאשר אני מפרסם באתר זה שירים ומישהו קובע לגביהם סתם ככה שהם "גרועים " או "זבל " או משהו בלי להסביר ולנמק ,אני מקפיד למחוק הערות כאלו כבזבוז זמן של הציבור.
    ואני מתכוון להרחיב זאת גם למי שטוען על שיר מסויים שהוא "נהדר " או קלאסיקה " או "אדיר " " שוב בלי לנמק ולהסביר.( הערות שהן אמנם נדירות יותר וכנראה של בעלי עניין בלבד )
    בקצרה אל תבינו לעולם שמה שאתם חושבים על מישהו הוא מובן מאליו .כי הוא לא .
    אתם חושבים שיאיר לפיד הוא טוב או גרוע ? נמקו למה."
    את מומנת להשתמש את שיטפון המילים הזה להסבר פשוט למה לפיד הוא גרוע בעינייך. דבר שעד כה נמנעת לעשות .

  • מספר 666  On יולי 9, 2009 at 4:59 pm

    האם יש מקום שיאיר לפיד יפנה לפוליטיקה ?
    השאלה הזאת מועלה כבר מזה שנים .
    ויאיר לפיד עצמו שבהתחלה התייחס לרעיון כבדיחה כבר הודיע שהוא אכן שוקל זאת ברצינות .
    לדעתי יש מקום שילך לפוליטיקה מן הסיבה הפשוטה יש מקום שכמה שיותר אנשים טובים באופן כללי יפנו לפוליטיקה כדי לחלץ אותה מידי הפוליטיקאים האפרוריים שמחזיקים בה כיום בטאבו. ואם.
    כבר לפני כמה שנים חזיתי שגם יאיר לפיד וגם דודו טיפז יפנו לפוליטיקה .
    כאן :
    יאיר לפיד נגד דודו טופז
    http://www.notes.co.il/eshed/6703.asp
    בנתיים חצי התחזית הופרכה
    דודו טופז כבר לא ילך לפוליטיקה אלא לשנים הקרובות למקום סגור כלשהו.
    עם כי בפגישה ביני ובינו לפני כמה חודשים אכן דנו בשאלה האם עליו ללכת לפוליטיקה
    וראו
    דודו טופז ואני
    http://www.notes.co.il/eshed/57094.asp

    אני דבק בדעתי שאם טופז היה טורח לנסות את הפוליטיקה ולהתמיד בכך הוא היה יכול לזכות הודות לכישוריו המיוחדים להצלחה מסויימת. ןכנראה שגם טופז עצמו חשב על כך ואף חשב לא ברור כמה ברצינות על הקמת מפלגה חדשה.
    אבל זה כבר לא יקרה.
    ואם לפיד יפנה לשם האם יצליח ?
    זה לא ברור ,אולי כן ואולי לא.
    אבל לנסות כדאי .

  • ירדנה אלון  On יולי 9, 2009 at 5:02 pm

    אתה זה שהעלה את הטיעון שבשל היותו פופולארי הוא איכותי, ואילו אני הסברתי לך בדיון כאן שהיותו של אדם פופולארי לא מעיד על אייכות
    אז עכשיו תביא אתה טעון אחר על אייכותו כפי שאתה תופש אותה, כי פופולאריות לא מעידה על אייכות ואותו דבר גם טענת לגבי טופז
    אני גם הסברתי למה הוא לא אייכותי בעיני אמרתי שבעיני הוא זכוכית מלוטשת, הוא לא יהלום קרי אייכות שמעל לממוצע ותו לא אז אולי בעיניך זכוכית מלוטשת זה אייכות אולם כשאני משווה זכוכית מלוטשת ליהלום שזה הדבר האותנטי אז הוא לא אותנטי בעיני,
    זה דבר ראשון, דבר שני הוא כותב על המילייה הצר שלו אין לו שום מרחב ראייה שמעבר למילייה הוא לא השתפשף בביבים של החברה הישראלית הוא לא מכיר אותם בכלל אבל מתבונן בהם ממקום של צדקנות מגבוה
    והדבר השני זה שאתה כל הזמן זורק לי את סש"ש, כל פעם כשאני עולה על האתר שלך ועונה אתה זורק לי את ס"שש, מה לי ולסש"ש?תתייחס אלי כאל אינדבדואל בלי לזרוק לי שמות של מזרחים אחרים אני ירדנה אלון במנותק מכל השאר
    אתה חושב שאתה מסוגל לזה?
    להתייחס אלי כאל אינדבדואל בלי להביא את השינאות שלך למזרחי זה או אחר, או לקולקטיב מזרחי כזה או אחר?קרי קדמה
    רבת עם קדמה ואני הפכתי לשק החבטות שלך בגלל זה? בתקופה שרבת איתם לי בכלל לא היה מחשב ולא היה לי אינטרנט אז מה אתה מערב אותי?

  • ירדנה אלון  On יולי 9, 2009 at 5:05 pm

    אם תתבונן הייטב בכל התגובות שהגבתי כאן באתר הן תמיד היו מנומקות, אולי לא הסכמת עם הנימוקים שלי, אולי אחרים לא הסכימו אבל אני כמעט ואף פעם לא כותבת סתם נהדר או סתם לא שווה מבלי לנמק למה ומדוע אז את הטענות האלה אל תפנה אלי בבקשה
    שוב אני לא שק החבטות שלך גם לאלה שלא מנמקים כי אני כמעט תמיד מנמקת אם אין לי נימוק אני לרוב לא מגיבה

  • עידן  On יולי 9, 2009 at 7:07 pm

    אני דווקא טוען שליאיר לפיד יש כישרון וכח רצון, אבל לא חסרים אנשים מוכשרים ובעלי כח רצון בישראל שמעולם לא שמענו עליהם. מה שצריך כדי להתפרסם בישראל זה קודם כל יחסי ציבור – ורק אז – מי שיש לו כישרון וכח רצון יצליח גם להישאר בתודעת הציבור.
    ליאיר לפיד הייתה הזדמנות ראשונית לקבל יחסי ציבור ולהתפרסם בגלל הייחוס המשפחתי. כמובן שאחר כך הוא השתמש בכישרון ובכח הרצון שלו כדי להצליח, אבל אם לא היה מקבל את הפרסום הראשוני דרך הקשר המשפחתי, ייתכן שמעולם לא היינו שומעים עליו.

  • אור הלפיד  On יולי 9, 2009 at 7:15 pm

    לא נולדים כזה. נעשים כזה. לפעמים מצליחים לפעמים נכשלים. לפעמים אפילו לא נבחרים.
    מתמודד יכול להשתמש בפופולאריות שלו משדה אחר כמקדם להצלחה בהתמודדות. אך הדבר לא יבטיח לו הצלחה, הצלחה בתפקיד ואפילו יזכה, הישרדות במעמעד החדש. למה? כי יש הרבה מתמודדים.

    מה צריך פוליטיקאי? מה התכונות שיש -או היו מלכתחילה להרבה מתמודדים נגיד פז-פינס איתן כבל חיימ רמון במה הם היכיחו עצמם לפני שנבחרו?

    אגב ניתן להבחר אפילו בלי אגנדה. היה לנו את פלאטו-שרון. נחוצה אגנדה להבחר כמו ידין ולפיד האב ז"ל – והם המוכשרים לא שרדו. וגם מפלגות יחיד כמו אורי אבנרי, כמו מרץ שהיתה מפלגת כוכבים ונעלמה. כמו צומת של רפול וגיל של איתן.
    נעזב.את זה – הפוליטיקה פתוחה לכל, אתה יודע מה גם לירדנה אלון [היא לבטח רהוטה יותר מ…] ולפניך. וגם אני חושב לרוץ

  • מספר 666  On יולי 9, 2009 at 9:58 pm

    אבל הציבור היום מתרחק ממנה יותר ויותר. פחות ופחות אנשים רציניים מוכנים להיכנס היום לפוליטיקה ככל שמעמדם הציבורי של הפוליטיקאים יורד וגם בגלל הזכרון שלה כישלון של אנשים שנכנסו לפוליטיקה כהבטחות גדולות אבל מצאו שאינם מסוגלים להתמודד עם חיי הפוליטיקאי כמו שלמה בן עמי .
    לדעתי יש מקום לאנשים שמוערכים באופן כללי מבחוץ יכנסו לפוליטיקה ולו רק כדי להרים את קרנה באופן כללי .פרשיות כמו אלו של הירשנזון ובניזרי אינן יכולות אלא להוריד את קרנם של פוליטיקאים באופן כללי עוד יותר.
    עכשיו השאלה הגדולה היא באמת עם מישהו כמו לפיד יכנס לפוליטיקה האם יחזיק מעמד ? או שיברח משם אחרי זמן קצר כמו שלמה בן עמי ? .
    נראה לי שיש כאן את המודל של שלי יחימוביץ' שמחזיקה מעמד באופן סביר בפוליטיקה .השאלה היא אם לפיד יכנס לפוליטיקה האם יגלה את אותה עקשנות שיש לה של הישארות בתפקיד אפור וצבירת כוח פוליטי באיטיות .
    אני לא בטוח שיש לו את זה .אבל נישאר לראות

  • ירדנה אלון  On יולי 10, 2009 at 2:44 am

    אור – אין לי ומעולם לא היה לי שום תיאבון לפוליטיקה וגם לא יהיה לי
    מה שכן יש לי וניתן לומר שיש ללא מעט אזרחים החיים כאן זו תודעה פוליטית ומעבר למתן ביטוי לתודעה הפוליטית שלי ואיך אני רואה את הדברים אין לי שום עניין בזה אני אפילו לא חברה רשומה באף מפלגה
    אלי – בקשר ללפיד ג'וניור, יש לו תודעה פוליטית ויש לו אג'נדה פוליטית שהיא סוג של מישמאש בין הדעות של אבא שלו לבין המילייה ההחברתי שבחוגיו הוא מסתובב וזה משהו שנוטה לשמאל לייט
    אם יש לו רצון להיות פוליטיקאי?זה רק הוא יכול לענות אבל אין ספק שכמגיש מהדורת החדשות של שישי בערב הוא אחראי על התכנים הפוליטיים שהוא מעביר אז מי שמכיר את התכנים והם די צפויים יכול גם מתוך כך להסיק מהי האג'נדה הפוליטית שלו

  • מספר 666  On יולי 10, 2009 at 9:05 am

    שיותר אנשים יהיו בעלי תודעה ואג'נדה פוליטית . אדישות פוליטית היא מתכון בטוח להשתלטות של מיעוט או של יחיד ולבסוף של אסון.

  • אור הלפיד  On יולי 10, 2009 at 10:38 am

    גם רקע משפחתי הוא חלק מאי-השיויון של בני האדם.
    תיאורטית כל האופציות פתוחות\סגורות לפני כל בני האדם..
    עובדתית – לא כולם 'מצליחים' ותלוי בכלל מה זו הצלחה והאם הגדרת ההצלחה שווה לכל בני האדם.

  • אור הלפיד  On יולי 10, 2009 at 10:41 am

    אם לא תרוצי לפוליטיקה – ההפסד יהיה כולו שלנו.[שלנו בגדול] מצד שני הרווח יהיה של גולשי האתר הזה שתקדישי לו מעט מחיילך.

    רק שלא הייתי מייחס השקפה פוליטית ואג'נדה פוליטית למי שלא הכריז עליה – וגם אז הייתי מקבל ההכרזה בספקנות.

  • ירדנה אלון  On יולי 10, 2009 at 3:24 pm

    אני מתחילה לחבב את חוש ההומר שלך
    ההפסד יהיה כולו שלכם אם לא ארוץ לפולטיקה? זאת הבדיחה הכי טובה שאמרו עלי בזמן האחרון וגם זה לטובה בזמנים טרופים אלה
    חוץ מזה שאני אף פעם כמעט לא רצה, כימתיכונית אני הולכת ,רצוי עם הרבה "פסיינסיה" וגם זה בכיוון ההפוך לכנסת ולפוליטיקה

  • דנק'אש  On יולי 13, 2009 at 12:50 pm

    אז זה דבר ראשון, ובעקבות הכתבה של לפיד על חוק נהרי שתיים
    http://danisnice.com/nahari/

    אני מסכים עם כותב המאמר ומאמין שלפיד הוא בעל יכולת התבטאות יוצאת מן הכלל ובן אדם ססגוני, וזוהי גדולה

    אנו מעלים על נס אנשים שהתרכזו בדבר אחד כל חייהם ועשו אותו בצורה בלתי רגילה
    זה אכן דבר מדהים אבל כנראה חיים קשים ופסיכוטים
    יחי הססגוניות

  • אור הלפיד  On יולי 13, 2009 at 1:53 pm

    יש שועל ויש קיפוד.
    ומשהו משלי – ויש טרמפיסט

  • ירדנה אלון  On יולי 16, 2009 at 6:27 pm

    חוק נהרי הוא חלק מהבעייה
    הבעייה האמיתית היא מערכת החינוך הישראלית באופן כללי אבל כאן נפתח דיון שונה לחלוטין מהפוסט של אשד ואינני סבורה שזה הוגן כלפיו לפתוח דיון כזה אבל אם אלי יכתוב רשימה בנושא של מערכת החינוך הישראלית אזי יש מקום לדון בהכל כולל חוק נהרי

  • מספר 666  On יולי 16, 2009 at 10:39 pm

    בראיון עם עינת וילף המועמדת לכנסת מטעם מפלגת העבודה
    שדן במצב העגום של מערכת החינוך ,ומה ניתן לעשות כדי לשפרו.
    ושם אפשר להגיב בנושא החינוך .
    לא בבית ספרנו
    http://www.notes.co.il/eshed/52057.asp
    עינת וילף אגב כנראה תיכנס בימים הקרובים לכנסת ולדעתי הצלחתה היחסית בבחירות נבעה גם הודות לפרסום שזכתה לו באינטרנט.

  • מספר 666  On יולי 18, 2009 at 2:22 pm

    אחרי שקראתי את מאמרו של יאיר לפיד במדורו הנוכחי בשבע ימים "מי האנשים האלה " שכתב עם שר הרווחה יצחק הרצוג .,כל מה שנותר לי לאמר זה "יישר כוח ".
    במאמר עוסק לפיד בתופעה הבזויה החולנית של מאבק אנשי שכונה ברחובות בהקמת בית לאנשים הסובלים מפיגור שכלי בסביבתם .
    אין ספק שלפיד שם כאן את האצבע על תופעה נתעבת באופן מיוחד שמראה שוב על ההתדרדרות וההתבהמות של חלקים מסויימים \בבורגנות הישראלית .
    מאבקו של לפיד ראוי לציון מאחר שכתבה קודמת שכתב בעניין הביאה כנגדו לתביעה כספית גדולה מאחד האנשים שעמדו בראש תופעה חולנית מקבילה.
    עצם העובדה שהוא אינו מהסס לשוב ולדון בכך למרות איומים של עורכי הדין מראה על אומץ לב .
    כל הכבוד .

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: