פרוייקטים לעתיד

אני שמח לבשר :שלצוות האתר מצטרף מבקר שירה חדש :המשורר יואב עזרא , הוא תופס את מקומו של ירון יבוביץ' שיוצא לחופשה .
עם יש מישהו נוסף שמעוניין לכתוב ביקורות על ספרי שירה ועל דיסקים הוא מוזמן ליצור עימי קשר.
מבחינת הדיסקים אני מתעניין יותר בביקורת על המילים מאשר על המוזיקה ,אבל אפשר גם על זה.

אני מכין כעת סדרה של פרוייקטים על יוצרים שהם חביבים או נערצים עלי.

"פרוייקט" הכוונה לסדרה של מאמרים ,שירים ,סיפורים , רשימות ביבליוגרפיות וכו'  שיופיעו שבוע אחרי שבוע באתר על דמות אחת ,או יצירה ספרותית אחת ,כמו "פרוייקט ספר היצירה " שעולה עכשיו באתר ועוסק בספר המסתורי ביותר בשפה העברית.

אני מקווה שבסיום הפרוייקט יתפרסמו לא רק מאמרים של חוקרים ידועים על הספר אלא גם שירים ,שהוזמנו ממספר יוצרים.

כרגע מתוכננים

1.  פרוייקט  על המשורר מימי הביניים שלמה אבן גבירול בעקבות הדיסק החדש של בארי סחרוף של שיריו.
2. פרוייקט על הסופר והעיתונאי  ( ומחבר סיפורי "טרזן ")  עמוס קינן בעקבות הדיסק החדש של רונה קינן  "שירים ליואל " של שירים המבוססים על דמותו ובעקבות הספר הביוגרפי  של  אישתו נורית גרץ "על דעת עצמו.  "קינן הוא סופר שעדיין מעורר חילוקי דיעות קשים כפי שמראה הביטול מהימים האחרונים של מחזהו "חברים מספרים על ישו "..

" 3.  פרוייקט על שכנתי מקרית אונו המשוררת המנוחה יונה וולך לרגל צאת ספר שירה שלה "דברים ראשונים " בהוצאת "כתב ".

 4.פרוייקט על   מייסד תחום חקר הקבלה גרשום שלום.

 והם יתחילו לעלות באתר בהמשך .

קהל הקוראים והיוצרים המבקרים באתר זה מוזמן  לשלוח ביקורות על ספרים ועל דיסקים הקשורים ביוצרים הנ"ל.  
עם יש יוצרים  שיש ברשותם שירים ,סיפורים (כן ,בדיוניים )  ומסות מעניינות על הדמויות הנ"ל ,גרשום שלום ,יונה וולך עמוס קינן ושלמה אבן גבירול אתם  מוזמנים לשלוח לי,גם אם הם כבר פורסמו בדפוס  ,ואם ימצאו חן בעיני הם יעלו באתר במסגרת הפרוייקט .אשמח  כמובן גם לפרסם יצירות חדשות על הדמויות הנ"ל. וגם ציורים ופורטריטים "מהחיים " ומומצאים לחלוטין של יוצרים אלו.

למה אני מכין את הפרוייקטים האלו ,על אנשים שהם כל כך"פסה?" שחלף זמנם ובטל קורבנם?  ( כפי שהעיר בשיחה בבית קפה   עורך מוכר) :

התשובה היא למה לא?

אני מעריך את האנשים האלו ,קורא אותם ,מושפע מהם ( במקרה של גרשום שלום ).

אז אם אני יכול אני אשמח להזכיר או לחשוף בפני אנשים אחרים מדוע אנשים אלו מעוררים בי ,וברבים אחרים ,עניין עמוק ,גם מאות שנים או עשרות שנים לאחר שהפסיקו ליצור.

אין כוונתי להציג רק את הצדדים ה"אמיתיים " של דמויות אלו , בכך עסקו מספיק לפני  ,אלא אם אפשר גם את הדרך שבה הם מוצגים ביצירות ספרות שונות ,דהיינו כסוג של דמויות מיתיות של תחומם.

ואני אשמח אם גם אנשים אחרים יצטרפו אלי במאמצי .

יש לכם משהו שאתם מעוניינים לפרסם על אישים אלו? :

שלחו ל:

elieshe@zahav.net.il

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • איש-ספר  ביום יולי 25, 2009 בשעה 12:05 pm

    חבל שלא פרסמת בשער בת-רבים [אתרך] את שמו של אותו עורך, למען ירבו אלה שיבואו ויצורו לפתחו לשאוב מחכמתו וידיעותיו.
    ,כל אלה שמנית הם מאשיות התרבות בלשון העברית, ומהדורות מספריהם מופיעים מחדש לעיתים מזומנות..

  • גיורא לשם  ביום יולי 25, 2009 בשעה 5:16 pm

    יש מי שסבורים כי דמותו של הפרופסור ברומן של עגנון "שירה" מבוססת על דמותו של גרשם שלום.
    הרי לך סיבה נוספת לדיון באישיות הדגולה הזאת.

  • מספר 666  ביום יולי 25, 2009 בשעה 6:36 pm

    כזכור לך דיברנו על התרגום שלך לשיר "טבריה" של אלן גינזבורג שבו מוזכר שלום.
    אשמח אם תשלח לי את השיר לפירסום.

  • עידן  ביום יולי 27, 2009 בשעה 7:47 pm

    לרצוח את השר פנקס ואת ילדיו?

  • מספר 666  ביום יולי 27, 2009 בשעה 9:06 pm

    עמוס קינן אכן ניסה להתנקש בחייו של פנקס.

  • עידן  ביום יולי 27, 2009 בשעה 11:31 pm

    וילדים חפים מפשע?

  • מספר 666  ביום יולי 27, 2009 בשעה 11:43 pm

    הוא ניסה להתנקש בחייו של פנקס לא בחיי בני משפחתו .
    אז ניסה .
    לא כל יוצר בהיסטוריה היה נקי וצח כשלג מבחינה מוסרית וגם עמוס קינן לא.

  • גיורא לשם  ביום יולי 27, 2009 בשעה 11:51 pm

    אינני סבור שעמוס קינן הוא יוצר ספרות חשוב.
    לדעתי, חשיבותו גדולה בתחום הכתיבה העתונאית, לרבות הכתיבה הסטירית.

  • ג רפאל  ביום יולי 28, 2009 בשעה 12:29 am

    ספרות חשוב.
    לטעמי – קינן הוא סופר מענין מקורי מרתק עם עברית נהדרת.
    אגב שאלה למומחה לשם. סויפט כתב את גוליבר כסטירה, פילדינג את ספריו, ויילד את שלו אז הם לא יוצרים ספרותיים חשובים? .

    ולעניין מוסריות – פרנסואה ויון, כריסטופר מרלו, דוסטויבסקי המסון סלין וז'ן ז'נה
    כולם ורבים אחרים כמותם הצטיינו ב'מוסריותם"

  • יוני  ביום יולי 28, 2009 בשעה 2:31 am

    הוא בקלות היה יכול להרוג את משפחתו. עכשיו, אינני יודע בכלל מי היה פנקס – אבל למשפחתו לא היה מגיע למות או להיפצע. אם קינן בכל זאת שם להם מטעני חבלה בבית – סימן ששיקול הדעת שלו הוא לא מהמשובחים. כלומר, הבן אדם לא שיא האינטליגנציה.

    אז למה להעריץ אותו כל כך?

    זה כמובן נושא לדיון בפני עצמו. לא נראה שארוץ לחנות באם יגאל עמיר יוציא אלבום חדש. מצד שני, אני כן נהנה לשמוע את ואגנר למרות שידוע שהיה גזען גדול.

    בכל מקרה, אני מעדיף לאהוב את האמנות ולא את האנשים שיצרו אותה. וכמובן – יש לי מספיק אנשים נהדרים להתרשם מהם גם מבלי שייצרו אמנות.

  • מספר 666  ביום יולי 28, 2009 בשעה 8:28 am

    אבל אני אישית זוכר אותו בגלל כמה דברים :בגלל ספרו "הדרך לעין חרוד " ( והסרט הגרוע שנעשה על פניו )
    בגלל סיפורי טרזן שכתב בשנות החמישים עבור הוצאת "קרנף"
    בגלל ספר מרשים שכתב על תולדות ארץ ישראל שנכתב כמו מפי דמויות שונות בעברה.
    בגלל הספר האוטוביוגרפי "את והב בסופה ".
    בשבילי הדברים האלו אינם ספרות גדולה אבל הם מספיקים להתעניין בו כדי לרצות להעלות עליו דברים באתר.
    עגנון למשל מעניין אותי גם כן בגלל סיפורים כמו "עידו ועינם " ,אבל למרבית הצער עליו כבר כתבו מכל זוית אפשרית והכל לגביו נותח מכל כיוון אפשרי .
    ולאחרונה אפילו הופיעו שני מאמרים על הערפדיות ביצירתו .
    אפילו מהזוית הזאת כבר אי אפשר לחדש.

    כך שלא נראה לי שארצה לעשות פרוייקט עליו אם כי גם זה ניתן לשינוי .
    אני מעדיף להתמקד בדמויות ידועות פחות קונבנציונליות פחות וביזאריות הרבה יותר.כאלו שבאמת אפשר לחדש ואפילו להפתיע לגביהן ולגבי עולמן היצירתי והאישי .
    אני לא יכול לחדש ולהפתיע בשום דבר לגבי עגנון .

  • ג רפאל  ביום יולי 29, 2009 בשעה 12:02 pm

    עדיף ורצוי להתייחס לאמנות ולא לאמן. ליצירה ולא ליוצרה.
    ההתעניינות ביוצר היא בחלקה סקרנות, בחלקה צהובה, בחלקה 'מקורות ההשראה' בעיקר ה תמיהה איך אדם 'משעמ' באורחות חייו כתב את יצירותיו, [קפקא,פסואה]
    איני מכיר את קינן האיש, מהמעט שאני יודע עליו מ'רכילות' שנקלטה במשך ה שנים, מספרה של אשתו גרץ, 'ממנוחת הלוחם' של רושפור לא נראה לי שהוא 'מתאים' לי כידיד, אבל יש לי את מרבית ספריו על המדף ואני חושב אותו לסופר מעולה ורכ-מג של הלשון העברית, ודי לי בכך.
    אגב, על סיפור ההתנקשות בשר הדתי פנקס ניתן לקרא בספרה הנ"ל של נורית גרץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: