החכם באשי האשכנזי :על ישעיהו ברדקי

מצבת הקבר של הרב ישעיהו ברדקי ,מראשי העדה האשכנזית בירושלים באמצע המאה ה-19.

 

חפירה מקרית  במסמכים של  הארכיון שאני מחזיק בבית,ארכיון שכולל מסמכים שמגיעים מאות שנים אחורה , חשפה את שושלת היוחסין של כל מאות  צאצאיו של מנהיג הקהילה היהודית בירושלים במאה ה-19  "החכם באשי " האשכנזי  הרב ישעיהו ברדקי .

ומי היה אותו  ישעיהו ברדקי?

 אדם שנוי במחלוקת מאין כמוהו. 

.צאצאיו ובהם הסופר חיים באר שפיאר את דמותו של ברדקי  בספר האוטוביוגרפי  "חבלים " רואים  בו גיבור ואיש פעלים שביצע מעשי גבורה והצלה בשחייה.ופעל  רבות לטובת הישוב כאשר הוא סובל אגב כך  ממעשי בריונות ואלימות אכזריים  מצד הערבים ומצד מתנגדיו.

מתנגדיו לעומת זאת ,והיו רבים מאד כאלו,   ראו בו אדם מושחת ומסוכן ונקמני .  

" ישעיהו ברדקי הוא איש בא בשנים ,פניו כשלג חוורו ,עטוי מעיל פולין,גבה קומה, זקנו ארוך ופאותיו ויורדות על פי מידותיו ,עיניים יפות לו ומאירות ,נוצצות כברק הנהו המדבר בשם האשכנזים אשר החרישו כל עת האספה ,והוא מדבר שפת עבר (עברית )" בעצם היום הזה קדם הרב ברדקי עם שני רבנים את פני לבקרני להשיב מפני כבוד עלי בקרי אותו. ואף היה האיש הזה אחד הלוחמים מול מפעלי. בכל זאת שמחתי לראות כי ידע להפליא בין המעש לעושיהו וכי נכבדו בעיניו חוקי תהלוכות החברה" .
לודויג פרנקל בספרו "ירושלמה "1860

אי שם בין כל הניירות והמסמכים שאני שומר של סבי הסופר והמורה יוסף זונדל וסרמן יש גם קלסרים שכוללים את רשימות שושלות היוחסין המפורטות מאוד שהכין של משפחות שונות של צאצאי משפחת וסרמן ,צאצאי הרב יוסף זונדל מסלנט ,צאצאי משפחת מנדלמן וצאצאי הרב האשכנזי הראשי בירושלים במאה ה-19 ישעיהו ברדקי.
יוסף זונדל וסרמן היה כמו חותנו הרב אליהו לנדא ,צאצא הגר"א ,גינאלוג בלתי נלאה ועמל במשך שנים על הכנת רשימות יוחסין שרק אלו של משפחת ריבלין מתחרות בהן בפירוטן.

יוסף זונדל וסרמן.


הרשימות האלו כוללות שמות של מאות רבות של אנשים והוא עבד עליהם ככל הנראה במשך עשרות שנים .
בידי יש כמה גרסאות שונות של הרשימות  שהכין במשך השנים המוקדמות יותר בכתב יד ,והמאוחרות יותר מלאות וגדושות בתיקונים תוספות ושינויים מודפסות במכונת כתיבה.

 

. תוכן העניינים של הספר שאותו תיכנן יוסף זונדל וסרמן לכתוב על ראשוני הישוב החרדי בירושלים.הספר לא הושלם מעולם,אם כי חלקים מתוכו נכתבו  והופיעו בספר "מיקירי ירושלים".( 1973).

התכנון שלו היה שרשימות אלו שישמשו כבסיס לספר שיכלול גם את רשימות היוחסין האחרות שערך של צאצאי הרב יוסף זונדל מסלנט ( שעל שמו נקרא ) של משפחת מנדלמן שהוא היה צאצא גם שלה .וגם של צאצאי הרב שמואל מוני זילברמן ,וצאצאי חתנו של הרב יוסף זונדל מסלנט ,שבתי  דץ ( דיין צדק).

 

הפרויקט לא יצא לבסוף לאור וגם לא הושלם , אם כי יצאו לאור מספר בודד של עותקים של חוברת קטנה של רשימת צאצאי הרב יוסף זונדל מסלנט שיצאה לאור בשנת 1978 שקיימת רק בכמה עותקים בודדים אצלי בבית ואינה קיימת בשום מקום אחר ,גם לא בספריה הלאומית בירושלים .והיא אחד הספרים הנדירים ביותר הקיימים בעברית.\שנים לפני כן פירסם וסרמן חוברת נוספת על שושלת היוחסין של משפחת מנדלמן שהעותקים הבודדים שלה נמצאים אצלי בבית ( אבל היא כן קיימת כעותק באוסף הספרים הנדירים של הספריה הלאומית ).

. לעומת זאת הרשומות של שושלת צאצאי ישעיהו ברדקי ( שכוללים גם אישים כמו הסופר חיים באר והקריקטוריסט רענן לוריא אם להזכיר רק שניים ידועים )נשארו כאבן שאין לה הופכין בקלסרים בבית .
בשנים האחרונות שקלתי מה לעשות עם הרשימות האלו.
.האם להעלות אותם לאתר זה ?

אבל לשם כך היה צריך לעבור עליהן ולהדפיס כל אחת מהן מחדש בקובץ וורד . ולעבור דרך כל הרשימות האלו היה סיוט מאחר שהיה ברור שכל גרסה היא קצת או קצת הרבה שונה מהאחרת ויש לבדוק כל שינוי ושינוי ולהתייחס אליו בגירסה הסופית .
וחוץ מזה אפילו אני משתעמם מקריאה של רשימות ארוכות ויבשות של שמות, אז למה שזה יעניין יותר מישהו מהקוראים? 

 כך שהחלטתי שלא להעלות אותן באתר.
היצעתי לחברה הגניאלוגית הישראלית להעביר אליהן את הרשימות .אולם גם להם יש בעיות דומות  של תקציב להדפסה וכו'. .
עד ש.. שלחתי אותן לגינאלוג בנימין מפתח תקווה שיש לו אתר מפורט מאוד של שושלות משפחות רבנים הוא הסכים בנדיבות לעבור על כל הרשימות השונות ולסדר אותן מחדש כקובץ וורד אחיד ומעודכן והוא ישב וטרח והדפיס בקבצי וורד את כל הרשימות הארוכות והרחיב אותן עם ידע משלו עבודת פרך של ממש.
וכעת הן נמצאות באתרו זמינות לכל .
כך שהרשימות בסופו של דבר לא נעלמו.  ועל כך מובעת לו תודתי ותודת צאצאי המשפחות השונות שבהן עוסקות הרשימות.
הרשימה כמובן אינה מלאה ומן הסתם לעולם לא תהיה מלאה ויתווספו לה פרטים מידי פעם.
.
עדיין נשאלת השאלה מדוע הקדיש יוסף זונדל וסרמן עשרות שנים לחקירת תולדות משפחת ברדקי וצאצאיה ,מאחר שמהרשומות עצמן מתברר שהוא עצמו כלל לא היה צאצא של המשפחה.ועד כמה שידוע לי איש לא הזמין אותו לעשות זאת ואף אחד לא טרח לשלם לו על כך . העניין נשאר עבורי בגדר תעלומה .
אבל עובדה הוא תכנן את"ספר היחס לצאצאי הגאון רבי ישעיהו ברדקי זצ"ל מנהיג הישוב הישן בירושלים ".


אולי יש לחפש את המפתח לפיתרון הבעיה בזאת בעובדה שסבי מרבה לציין שבמשך תקופה ארוכה היו שלושת מנהגי הישוב האשכנזי בירושלים יוסף זונדל מסלנט ,חתנו שמואל סלנט והרב ישעיהו ברדקי.
סבי כמובן כתב רבות על הראשון ואסף כל מעשיה ידועה עליו .
הוא פירסם ספר שלם על השני " את "שמואל בדורו "ושוב אסף וליקט כל סיפור ידוע על חייו.
וייתכן ( אבל זה כבר בגדר ניחוש ) שראה את עצמו מחוייב לעסוק גם בשלישי.משהו בנוסח "המתחיל במצווה אומרים לו גמור ".
ולאמיתו של דבר הרב ברדקי אינו זכור לטובה בתולדות חייו של יוסף זונדל מסלנט שהיה מסוכסך עימו .ומהרשומות של התקופה מתברר שבשלב מסויים הוא נשבע שהוא לא ישב עימו באותו החדר..
בכל אופן סבי ,יוסף זונדל וסרמן הקדיש לברדקי פרקים מיוחדים . בספריו "ירושלים העתיקה " ו"מיקירי ירושלים " שבהם הרב ברדקי מוצג בצורה חיובית ביותר. .

הרב וסגן הקונסול  ברדקי

חתימת כתב ידו של  הרב ישעיהו ברדקי במכתב למשה מונטיפיורי.


ישעיהו ברדקי ( תקס"ט תרכ"ג 1809-1863)  היה בן רבי יששכר דב בער בן רבי ישעיה ( שנפטר בשנת תקפ"ח, 1828  ונטמן בהר הזיתים ). אימו הייתה מרת עלקא, שנולדה בשנת תקכ"ט ,1769 לערך, והאריכה ימים אחר בעלה,
במפקד מונטיפיורי של שנת תקצ"ט , 1839 , עודה נזכרת בין האלמנות. דהיינו עוד הייתה אז בחיים.

הבן ,ישעיהו ברדקי ,  מוגדר ברשימות של וסרמן כ"מנהיג הישוב ,סגן קונסול אוסטרי"אישתו (השניה ) שינדל בת הגאון רבי ישראל משקלוב ,בעל "פאת השולחן תלמיד הגר"א זצ"ל.

 הוא למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי חיים מוולוז'ין תלמיד הגר"א.
וסרמן  מספר  שעוד בעיר מולדתו פינסק התפרסם רבי ישעיהו כגדול ובתורה וביראה הרביץ תורה לרבים והעמיד תלמידים הרבה,מהם שנעשו גדולי ישראל.
כאשר התאלמן ברדקי מאישתו הראשונה ,גמר אומר לעלות לארץ ישראל ולבנות את חורבותיה .

אלא שעלייתו לארץ כמעט והסתיימה באסון.  

הצלה בשחייה.

 ישעיהו ברדקי עם ילדיו בין גלי הים. ציור מודרני. 


 

…זקני הפרושים בירושלים כשהיו מספרים אגדה זו היו מסיימים אותה כאן .הם לא ידעו ,או לא רצו ,לפרוש בשמו של עולה קדוש זה.רק יחידים ביניהם פרשו כאן בלחישה מפה לאוזן ,בשמו של הגאון רבי ישעיהו ברדקי זצ"ל.

יצחק ילין "אבותינו ".

הסיפור הידוע ביותר על ישעיהו ברדקי  הוא סיפור עלייתו בסירה לחופי ארץ ישראל עם בנו וביתו הקטנים שמואל עקיבא ,וחיה גרונה , ילד וילדה בני שלוש וארבע. אני מכיר לפחות חמישה  גרסאות שונות של הסיפור של יוסף זונדל וסרמן של יעקב רימון ושל יצחק ילין.  וגם שתי גירסאות  מודרניות יותר של ג.קצנלבוגן  וגרסה ספרותית  של הסופר חיים באר. 

  וככל שהגרסאות הן מודרניות יותר כך הן גם  מפורטות ויותר מורחבות ויותר דרמטיות מקודמתיהן .
על פי הסיפור ישעיהו ברדקי ושני ילדיו הקטנים  נדדו מחוף לחוף בסירת מפרשים בדרכו לארץ ישראל עד שהיגיע לבירות .כאשר ראה סירת מפרש קטנה טעונת משא עומדת להפליג ליפו ( או לפי גרסה אחרת לעכו ) שילם ברדקי לספנים כמה שחפצו ובלבד שיביאו לחוף.
אלא שדווקא בעת התקרבם לחוף עכו ( או יפו ) פרצה סערה נוראית.

כאמור החוף כבר היה קרוב והנוסעים קיוו שהקץ לסיבלם קרוב. אלא שדווקא אז גברו הנחשולים ואיימו להטביע את הסירה. הסירה עלתה וירדה על הגלים והפכה לכדור טלטלה .הספנים הערביים נלחמו בעוז אך ברור היה להם שהסירה עומדת לשקוע. הילדים החלו לבכות . הספן הערבי האחראי אמר לו "יאהוד ,אנו עוזבים אותך עם ילדיך ,לא נוכל עוד להיאבק עם גלי הים ,אנו נשחה אל החוף".

.שלושת הספנים שהיו בסירה קפצו ממנה וחתרו בידיהם לחוף. וכאשר היגיעו אל החוף אמרו איש אל רעהו ""מסכן היאהוד ,הוא כבר טבע עם ילדיו "ונדו בראשם.
הרב ברדקי שהיה עם ילדים קטנים לא יכל תחילה לקפוץ..אך הסירה שקעה ושקעה וברור היה שלא נשאר להם הרבה זמן.
רוחו לא נפלה, הוא היה שחין מצויין ואמיץ לב.
לבסוף קפץ למי הים כשבנו על כתפו האחת ובתו על כתפו השנייה ושחה אחרי הספנים . לא רחוק מהחוף הוא התעייף והרגיש שלא יוכל עוד לשחות ועיניו זלגו דמעות.אך לאחר תפילה מצא בעצמו כוחות והמשיך לשחות. ולתדהמת הספנים היגיעו לבסוף לאחר התאמצות איומה של גוף ונפש האב ושני ילדיו לחוף.כאשר עלה האב סוף סוף על החוף הוא קרע את בגדיו הרטובים פרש כפיו השמימה והביע תפילת הודיה ונשק את האדמה הקדושה.
.הערבים שעל החוף קראו לו יא ג'ידה " ( בן חיל) ראו בו איש קדוש ונישקו את ידיו.
גירסה מורחבת ושל הסיפור מובאת בספר "אבותינו " של יצחק יעקב ילין שמסיים את הסיפור במילים האלו :
זקני הפרושים בירושלים כשהיו מספרים אגדה זו היו מסיימים אותה כאן .הם לא ידעו ,או לא רצו ,לפרוש בשמו של עולה קדוש זה.רק יחידים ביניהם פרשו כאן בלחישה מפה לאוזן ,בשמו של הגאון רבי ישעיהו ברדקי זצ"ל.

ברשימה השמית של צאצאי ישעיהו ברדקי שבידי מופיע בדור השני
הפרטים האלו לגבי ילדיו של ברדקי:
[
"רבי שמואל עקיבא ברדקי _( הילד שניצל על ידי השחיה ) אישתו אסתר בת רב בדמשק .יצא למצרים ונפטר שמה . "
כל כך מוכר היה סיפור ההצלה בשחיה , בחוגיו של סבי שלא היה צורך לפרט יתר מזה.

אולם כנראה סבי לא היכיר דווקא את שם הילדה באותה פרשה מפורסמת ואחרת היה מציין זאת גם לגביה.
בהגיעו לארץ בשנת תקפ"ג  1823  ( או לפי גרסה אחרת סבירה יותר תקפ"ח 1828) נשא ברדקי את שינדל , בתו של הרב ישראל משקלוב והפך למנהיג של העדה האשכנזית.
הרב ישראל משקלוב כתב עליו בהקדמתו לספרו "פאת השולחן" : "..את בתי הצנועה שינדל נתתי לאיש חשוב ות"ח ,הוא חתני הרב החריף והבקיא ,ירא ה' המפורסם ,כבוד מורה הדור ישעיה נ"י מעיר הקודש ירושלם ת"ו".

 

כפי שהקוראים מן הסתם שמו לב יש כאן בעיה עם התאריכים. עם ברדקי נולד רק בשנת 1809  והיגיע לארץ בשנת 1823 אז הוא היגיע לארץ בגיל 14-15.אז מתי הספיק להיות רב חשוב ולהוליד שני ילדים בחו"ל ?

 אפשר להסיק מזה שאו שתאריך הלידה האמיתי שלו הוא מוקדם יותר.או שהוא היגיע עם הוריו שכאמור קודם מתו ונקברו בארץ,  בילדותו. 

הנחה זאת כמובן עושה שמות בסיפור ההצלה בשחיה המפורסם.  


ברדקי התבלט בין השאר כאשר עמד ביחד עם אריה נאמן   ועם זאב וולפנזון ( לעתיד ידיד ושותף בפעילויות שונות ) בראש המשלחת של יהודי ירושלים שיצאה לחלץ את מי שאפשר מיהודי צפת שנפגעו קשות ברעידת האדמה של 1838 הוא הוליך עימו כסף לעזרה שנים עשר אלף גרוש לנפגעים בצפת. כפי שנראה בהמשך דווקא בזמן שהיה עסוק בפעולות ההצלה בצפת ,מצאו אנשי הקהילה בירושלים זמן להדיח אותו מתפקידו כמנהיג.
בהגיעו לירושלים התגלה ברדקי כבעל כושר הנהגה וארגון מסוג שהיה חסר מאוד בקהילה ההיא ,בתקיפות וביכולת להטיל מרות. ואף כבש את לב ההמונים ביכולתו הרטורית. .

 תקיפותו הרבה הקימה לו יריבים ושונאים  רבים הן בארץ והן בחו"ל , והוא היה מעורב בסכסוכים פנימיים לאין ספור אך הוא דבק בדרכו.
וכך כבר מראשית הקמתה הייתה העדה האשכנזית בירושלים מפולגת לשני מחנות. סיעתם של רבי
מנחם מנדל משקלוב ורבי אברהם שלמה זלמן צורף, מול סיעתם של רבי ישראל משקלוב וחתנו רבי ישעיה ברדקי. נקודת המחלוקת העיקרית התגלעה סביב שאלת גאולת ובנין חורבת רבי יהדה החסיד שנרכש שנים רבות ליפני כן בידי מנהיג ראשוני העולים האשכנזיים בירושלים,רבי יהודה החסיד , בה עסקו אנשי הסיעה הראשונה המקום , מתוך כוונה להפכו למרכז הישוב ולבנות בו בית כנסת גדול.
אנשי הסיעה השניה התנגדו לכך  בתוקף בטענה כי מדובר בפרויקט גרנדיוזי ומיותר שרק יעורר את התנגדותם של הערבים שאנשי הסיעה שאפו לשמור על יחסים טובים עימם.

  אנשי הסיעה של ברדקי קיבלו את השם סיעת "החצר"  על שם חצר בירושלים שבה ייסדו בה בית מדרש לתורה ותפילה בשם "סוכת שלום ".  והם שאפו  שמקום זה ולא אחר יהיה מרכז הישוב.
אנשי סיעתו של ברדקי נתמכו בידי אנשי הפקוא"מ בראשות הבנקאי צבי הירש להרן שחלשו על העברת הכספים לארץ. להרן רכש בירושלים חצר עם מספר דירות מגורים ובית כנסת קטן ומסר את ניהולה בידי רבי ישעיה ברדקי, ולכן נקראה סיעתו "סיעת החצר" כנגד "סיעת החורבה".

המתיחות בין שתי הסיעות היגיעה לשיא ולהכרעה כל שהיא דווקא ברגע המשבר הקשה מכל לאחר רעש האדמה בצפת בכ"ט בטבת בתקצ"ז.יומים לאחר רעידת האדמה בזמן שישעיהו ברדקי היה בצפת מסייע לנפגעים שם החליט בית דין מיוחד בירושלים שבו ישבו נכבדי קהילת הפרושים   להדיח את ברדקי מתפקידו כממונה.וזאת מאחר שחותנו ישראל משקלוב שהה אז בירושלים וזה לכאורה יצר כפילות מיותרת בהנהגה.  ברדקי הודח דווקא בשעת משבר זאת .אך לאחר זמן חזר להנהגה.
במהלך השנים ת"ר-תרכ"ד (1840-1864) שקעה להבת המחלוקת בין הסיעות, אולם שני הצדדים דבקו בעמדתם, כאשר אנשי "סיעת החורבה" התפללו בבית הכנסת מנחם ציון שבחצר החורבה, ואנשי "סיעת החצר" בבית הכנסת סוכת שלום שבחצר להרן-ברדקי, עד לחנוכתו של בית
הכנסת החורבה בכ"ד באלול ה'תרכ"ד,1864   שנבנה בידי זאב וולפנזון , שתפס את מקומו כבית הכנסת הרשמי והמרכזי של העדה האשכנזית בירושלים.
כשנה קודם פטירתו זכה ברדקי  לראות בחנוכת בית הכנסת החורבה אם כי אין סיבה לחשוב שהוא התלהב במיוחד מהקמתו של בית הכנסת שלו התנגד כל השנים . בכל זאת הוא התכבד בהנחת אבן הראשה של כיפתו. למרות גילו המופלג טרח רבי ישעיה וטיפס בסולם אל מרומי הכיפה והניח את האבן האחרונה בראשו.

הוא עמד בראש העדה במשך שלושים וחמש שנה בשיתוף פעולה ( או שלא ..) עם הרב יוסף זונדל מסלנט מנהיג מוצנח" שנשלח בידי  האירגון החשאי "רוזני ארץ ישראל בוילנה כדי להשקיט את המחלקות הפנימיות בין המחנות השונים., וחתנו של יוסף זונדל , הרב הצעיר שמואל סלנט כמעין צלע שלישית .ומכיוון שהשניים האחרים היו בני משפחה אחת אנו יכולים להניח שלא פעם מצא את עצמו מתעמת עם חבריו להנהגה שבלשון המעטה לא תמיד בטחו בו , כנראה כדי לחפות על בדידותו הסיעתית..

 

בית הכנסת "החורבה " בימיו של ישעיהו ברדקי.

אלא שמעמדו התחזק מאוד על ידי כך שהצליח למצוא מהלכים אצל המעצמות הזרות בירושלים ולהיהפך לנציגן בקהילה היהודית.

יש קונסול בישראל.

ירושלים בשנת 1839. 

 

יום אחד נפגע הרב ישעיהו  ברדקי קשות במעשה אלימות בריוני ועברייני.

 .זה היה בידי בני משפחה ערבית מיוחסת ומכבדה מאוד בירושלים ה"באשעטיס "שנודעו מדורי דורות בשנאתם ליהודים.
אם יהודי היה עובר בירושלים הדחוסה ובמקרה נגע בהם היו מכים אותו בתגובה  מכות רצח  אם יהודי היה מהלך בסביבתם היו מקפידים לזרוק עליו אבנים או מושכים בזקנו  או בפאת ראשו או סתם מתנפלים עליו ומכים אותו ללא סיבה עד לאובדן הכרה או מוות.  הם היו מביאים עדים  במקרה הנדיר שהשלטונות התורכים היו מתערבים , שהיהודים תקפו אותם תחילה והיו מביאים למאסרם בבית כלא בעינויים קשים.
אצלם היה מקובל כשהיו צריכים לשאת משא מהשוק לביתם המתינו עד שראו יהודי אפילו זקן ותלמיד חכם ואז היו מתנפלים ומכים אותו עד שהוכרח באיומים לשאת את המשא על כתפיו לביתם בזמן שהם לועגים לו.
ופעם אחת נתקלו בני במשפחה במקרה בברדקי ,הם כמקובל עליהם מדורי דורות  הכו אותו מכות רצח והכריחוהו לשאת משא כבד על כתפיו ולהובילו לביתם. אחר כך בעטו בו והשליכו אותו מהבית כפגר מת.

 הוא נאלץ לזחול דרך ארוכה ברחוב הרושלמי כשילדי המשפחה הערבית זורקים עליו אבנים.

 ככל הנראה הוא הצליח לעשות זאת בלי להתעלף בדרך  רק הודות לכוחו הרב שהציל אותו אז כאשר שחה במים הסוערים עם ילדיו.
ברדקי לא שכח את ההתעללות הזאת מעולם.
הוא החל לפעול כדי להשיג לעצמו מעמד פוליטי כזה שימנע ממנו אי פעם לספוג שוב התעללות כזאת.

במהלך  המאבק  שלו עם יריביו  בחודש ניסן תקצ"ט (1839) הצליח ברדקי בסיוע  הבנקאי העשיר להרן  ובהשתדלות הציר האוסטרי בקושטא מצד אחד (ועל פי גרסה אחרת בהשתדלות ראש העדה היהודית ווינה) להדיח את רבי שלמה זלמן צורף ראש"ז,אבי משפחת סלומון בארץ  מתפקיד "וויקיל" (ממונה העדה) העדה האשכנזית, ולהתמנות בהסכמת כל הקונסולים הזרים לנציגם בירושלים, תפקיד רב עוצמה שנתן לו כוח רב לטובת בני עדתו, ובו נשא עד מותו.
בתפקיד ה "ויקיל " הוא היה  סגן הקונסול היהודי של האימפריה האוסטרית והן של האימפריה הרוסית בארץ ישראל ודהיינו" האחראי " על יהודים נתיני רוסיה ואוסטריה בארץ הקודש. תפקיד שלפחות מבחינה סמלית היה חשוב ביותר..

.השולטן התורכי עבד אל מג'יד כיבדהו בתואר "חכם באשי "לעדת האשכנזים בשלחו לו "פירמן " ( פקודת מלך ) מיוחד.

 כאשר הלך ברדקי לביקור רשמי בלוויית חכמי העדה התלווה אליו מתורגמן הוא רבי יצחק פ"ח ( ראשי תיבות של "פתוחי חותם" על שם אמנותו ) שידע את השפה הערבית על בוריה ושימש לו כמתורגמן . עימם נמצא תמיד גם הרב יעקב שאול אלישר שהיה אז צעיר לימים ושימש כמזכירו של ברדקי  .

קוואס תורכי.

 

לפניהם הלך הקואס איסמעין בתלבושתו הרשמית ובידו מוט ארוך וגולת כסף בראשו. הקוואס היה שומר ראשו של ברדקי.
ברדקי הקפיד מאוד על כך  שהקוואס ילווה אותו תמיד וכנראה בשביל שלא תחזור אותה פרשה אפלה שבה הוכה בידי בני משפחת הבאשאטיס .
ברדקי הסביר את ההוצאות על הקוואס  בטענה שהודות לכך הערבים שהיו מרבים להציק ליהודים ולבזותם והיו רומסים את היהודים יותר מהבהמה תחת רגליהם, ( כפי שאיש לא ידע יותר טוב ממנו ) מרגישים  כעת כי "יש קונסול בישראל" שעומד בפרץ ותובע את עלבון עדתו כחוק , וכי ה"אבו אל בורניטא "( בני עדת האשכנזים –חובשי כובע אירופאי ) אינם הפקר.

 שוב לא העזו  "הפראים " הבריונים להשליך יהודי זקן על שלולית מים ולדרוך ולעבור עליו כפי שקרה בעבר שוב ושוב. .

. בהשתדלותו של ברדקי  הועילה ממשלת אוסטריה לקבל את כל היהודים ילדי רוסיה שבארץ ישראל תחת חסותה כדי להגן עליהם  מתעלולי עריצים והתושבים הערביים ולהביאם תחת חסותו של ברדקי .ומעתה כל האשכנזים ילידי רוסיה קיבלו מברדקי תעודות אוסטריות.

 

 בזמנו הוטב מצב היהודי בארץ הערבים שהיו מרבים לבזות את היהודים ולהציק להם התחילו מרגישים כי יש קונסול בישראל וכי האשכנזים שוב אינם הפקר.


 

התקפות נגד ברדקי
 אבל מצד שני …נגד ברדקי הושמעו האשמות שונות בעיתונות של התקופה שאולי היה להם בסיס במציאות.

 האשימו את ברדקי על כך שהוא מתייחס בזלזול לעניי העדה  לחשו שהוא השתלט על הנהגת הכולל מתוך ניצול תפקידו כסגן הקונסול ( ויקיל ) ,תפקיד שאותו לטענת הטוענים  קיבל בדרכים נכלוליות ועקמומיות של שוחד.

 סופר שהוא העניק שוחד לקונסול הרוסי כדי שיורשה להחזיק לעצמו  את ה"קוואס "  כדי שילך לפניו ויכריז בכל מקום על בואו ומעמדו של ברדקי כ"ויקיל " .החזקת שומר הראש  הזה עלתה הון תועפות לכולל הפרושי ( אלף גרוש ) ולא לברדקי עצמו  שלטענת מתנגדים לא הוציא עליו גרוש מכספו האישי.
הטוענים טענו  שברדקי ושומר הראש שלו מתנכלים ומכים באלימות חריפה מידי יום אנשים שלא נשאו חן בעיניהם דהיינו את אנשי הקבוצה המתנגדת אנשי "החורבה " ולא היה מי שהעז לעמוד כנגדם ו"אין מי שיעמוד בפרץ". .
נראה שמקור ההאשמות היה לא אחר מאשר  רבי שלמה זלמן צורף ממנהיגי העדה שאמנם היה רחוק מאוד מלהיות אובייקטיבי בעניין. הוא  כזכור היה  קודמו של ברדקי בתפקיד ה"ויקיל " של העדה האשכנזית וסולק בהשפעתו של הבנקאי ההולנדי צבי הירש לעהרן האחראי על כספי החלוקה בארץ ישראל שנחשב בעיני הקונסולים הזרים בארץ ישראל ל"נשיא הקהילות היהודיות בארץ הקודש " תואר שאמנם היה לו בסיס חזק במציאות, מתפקיד זה.

 רש"ז המופתע השתולל מכעס  ושפך את זעמו על סגן הקונסול הרוסי ביפו וזה בתגובה הביא למאסרו. רש"ז  שוחרר משם  לבסוף  רק בגלל התערבות ברדקי עצמו (!) .

לאחר ששוחרר החליט רש"ז ,שלא התגלה כמודל  של מי שיודע לקבל טובה,שלא לעבור על העלבון של פיטוריו  בשתיקה.

הוא החל באיסוף חתימות של בני העדה האשכנזית והספרדית נגד מינויו של ברדקי על פניו. ואסף 80 חתימות של בני הכולל במחאה על בחירתו השרירותית של ברדקי על פניו. גם ראשי העדה הספרדית שעמדו בראש העדה היהודית כולה עמדו לצידו של ראש"ז והצהירו חגיגית כי ראש"ז ולא ברדקי הוא האיש שנבחר לתפקיד הויקויל באופן לגיטימי מפי שהוא מונה ישירות בידי הקהילה שאותה הוא אמור לייצג בפני השלטונות הספרדים ( ולא בידי להרן  גביר יהודי בהולנד שמעולם לא ביקר בארץ ישראל כפי שהיה עם ברדקי ) ופירסמו כתב הגנה על רש"ז כאדם אמין וישר דרך והרעיפו שבחים עליו.

אך הכל היה  לשווא.איש לא התייחס ברצינות לטענותיהם  וברדקי נשאר הויקיל.  מלבד רש"ז צורף  מתנגדו העיקרי של ברדקי היה  לא אחר מאשר הרב  יוסף זונדל מסלנט שותפו בשליטה בקהילה. כאשר היגיע יוסף זונדל לירושלים כנציג הארגון החשאי "רוזני ארץ ישראל בוילנה "  הוא בא להשליט שלום בין הקבוצות העויינות אך  אין להגיד שהרב זונדל הצליח במיוחד או בכלל במשימה של השכנת שלום בין הניצים .

 פי המחקרים החדשים של הד"ר מורגנשטרן מתברר שהוא היה רחוק מלהיות איש של שלום ולמעשה היה מסוכסך קשות עם שותפו להנהגה הרב ישעיהו ברדקי.
על פי עדותו של הבנקאי להערן ראש אירגון פקוע"ם נשבע יוסף זונדל ,שבדרך כלל נודע כאיש של שלום , שלא ישב בחדר אחד עם ברדקי. ויש מקום להניח שברדקי עלה לחלוטין על עצביו.

 יוסף זונדל מסלנט היה החתום על מכתב שנשלח למשה מונטיפיורי שבו התבקש להעביר את כל כספי הכולל לידיו של רבי דוד טעבלי הירשל ברלינר ולא לידיו של ישעיהו ברדקי שאינו נאמן עליהם .  לעהרן דרש אז מהנהגת "רוזני ארץ ישראל " בוילנה לסלק מהרכב ההנהגה הנוכחית את יוסף זונדל מסלנט על מנת להביא בכך ליתר שלום ושלוה בין המסוכסכים . אך הצעתו ככל הנראה התקבלה בהתעלמות . ידוע לנו שלעיתים קרובות נהג יוסף זונדל מסלנט עם כל היותו אחד מן המנהיגים הרשמיים הממונים על הכולל הפרושי לשתף פעולה עם קבוצה אופוזיציונית של דיינים בבית הדין הפרושי שכללה גם את חתנו הרב אורי שבתי בן חיים ושלושת "הרבנים הצדיקים" לבית לעווי שהיו אופוזיציה תקיפה וקיצונית בדעותיה החרדיות כנגד ממוני הכולל ובראשם ברדקי .וסביר להניח שהדבר עורר כנגדו עוינות קשה בין עמיתיו בהנהגה.

ישעיהו ברדקי עצמו סיפר לאירגון רוזני ארץ ישראל בוילנה במר נפשו את כל אשר קרהו כבר עם הרב יוסף זונדל והצהיר שלא יוכל להיות בהנהגת הצבור לא הרב יוסף זונדל מסלנט ולא עם הראש"ז צורף. כל הסכסוכים הפנימיים האלו הביאו לכך שלבסוף מינו רוזני ארץ ישראל בוילנה מנהיג חדש  לעדת הפרושים בירושלים הרב משה "מגיד " ריבלין משקלוב שעליו הוטל  לרסן ולישב את הסכסוכים הפנימיים בעדת הפרושים.

 כאשר היגיע לארץ משה מגיד ריבלין והתמנה למנהיג העדה הקפיד להרחיק מהנהגה את יוסף זונדל מסלנט שהיה לו עימות אישי ממושך עם ברדקי ואת רש"ז סלומון איש נמרץ ופעיל אבל מסוכסך גם הוא עם ברדקי..
ד"ר אריה מורגנשטרן מסביר : ,ניתן להסביר את מאבקו של ר' זונדל בר' ישעיה ברדקי בחוסר האמינות של האחרון. הרי לעהרן בעצמו טוען במכתביו שדוקא ברדקי איננו טיפוס אמין, וכמה פעמים הוא מאיים עליו כי יפסיק את הקשר אתו ( כמו בפרשת קשריו עם המיסיון בפרשת מערכת היחסים המעורערת בין ברדקי ואלמנתו של ר' ישראל משקלוב ועוד פרשיות-) כך שהאינפורמציה החדשה שיש לנו על ר' זונדל מעצימה לדעתי דווקא את דמותו.
.
היה ידוע היטב שהאיש שמינה את ברדקי ראש אירגון פקוא"מ צבי הירש לעהרן  שברדקי היה מכל בחינה סוכנו בירושלים , לא העריך את אישיותו של ברדקי ובעצמו חשב כי אינו ראוי להיות מנהיג ובחר בו רק כרע במיעוטו ומצא שוב ושוב שאינו יכול  לסמוך עליו. הוא לא רווה נחת מיכולותיו של ברדקי אך לא הייתה לו חלופה אחרת .

ברדקי עורר עוינות בקרב יריביו המרובים גם מאחר שהיו לו קשרים הדוקים בתוקף תפקידיו עם הקונסול הבריטי עם הקהילה אנגליקנית בעיר גם עם המיסיונרים שמתוך הכרת תודה על טיפולם המסור של רופאיהם בבני משפחתו הקפיד להתייחס אליהם יחס זהיר ומתון בהשוואה לזה של עמיתיו בהנהגה ובראשם יוסף זונדל מסלנט. .הפרושים נזקקו אז לשירותי הרפואה של המיסיונרים שהיו לעיתים קרובות בבחינת הצלת נפשות של ממש . וברדקי במיוחד נודע ביחסו המתון והסובלני בהשוואה לזה של עמיתיו למיסיונרים.
מצד שני ברדקי מילא תפקיד מרכזי בהתנגדות האשכנזים להקמת בית ספר מודרני  בית הספר למל בידי המשורר
לודוויג אוגוסט פרנקל.  שנתקל בהתנגדות נמרצת וקיצונית מצד אנשי הישוב הישן שברדקי עמד בראשם . אך הוא מדווח שלמרות שברדקי התנגד לתוכניתו ,הוא קיבל את פניו בנימוס ובכבוד.

לודויג אוגוסט פרנקל

פרנקל הגיע לירושלים בשנת 1856 ופרסם את תוכניתו להקמת בית ספר שילמד במקביל ללימודי הקודש גם לימודי מקצוע ולימודים כלליים וכן לימודי לשונות זרות. הרבנים האשכנזים יצאו חוצץ נגד פרנקל, וזימנו אותו לישיבה דחופה בנוכחות ראשי כל העדות. פרנקל מתאר בזכרונותיו את דמותו של ברדקי שלדבריו הפתיעה אותו כ"איש בא בשנים אשר פניו משלג חוורו, עטוי מעיל פולונייא" בעל פאות עבותות וזקן לבן כשלג ו"כל מדברותיו בשפת עבר" (כלומר, שפתו עברית). לעומת הרבנים האשכנזים בראשות ברדקי, גילו חכמי הספרדים תמיכה גורפת בפרנקל, ולצידם תמכו בו הרב יהוסף שוורץ ראש כולל הו"ד המערב-אירופי וניסן ב"ק ממונה כולל ווהלין וראש חסידי רוז'ין בעיר. הרבנים האשכנזים לא השלימו עם התמיכה לה זכה פרנקל ופרסמו ברבים נוסח חרם תקיף נגדו שכלל חרם לדורות על לימוד שפות זרות בירושלים ועורר סערה רבתי בתפוצות הגולה, כאשר בעקבות חרם זה משך יהוסף שוורץ את תמיכתו והתפטר ממשרת ההוראה שלו בבית הספר 

.

אגדות ישעיהו ברדקי.


מתקופה זאת יש לנו כמה אגדות על ברדקי. מהן שאולי יש להן דרג של אמינות ומהן כלל לא.
למשל האגדה כיצד אחד הנסיכים הגדולים מאוסטריה שברדקי היה סגן קונסול שלה בארץ בא לבקר בבית וברדקי קיבל על כך הודעה והוא חיכה לנסיך עם ראשי הקהילה.

היגיעה זמן תפילת מנחה והנסיך טרם בא .בנתיים החלו להתפלל ורק באותה השעה הופיע לבסוף הנסיך.

.אבל רבי ישעיהו שכנראה היה מודע לבוא הנסיך האריך בתפילתו בהתלהבות ובהשתפכות הנפש כדרכו .הנסיך עמד נרגש והתבונן במתפלל . והוא נתן לו לחכות כל התפילה . והנסיך אמר לאחרי מכן שמעולם לא ראה תפילה זכה כל כך. והצהיר שלא ישכח את "העונג הרוחני" הזה.
על פי סיפור אחר : ישעיהו ברדקי היה נמנע מלהתפלל על יד הכותל המערבי כי חשש להושיט את ידו בין האבנים מפני קדושת המקום . עד .שיום אחד הקיסר פרנץ יוזף חלה פתאום במחלה קשה ואז פנו האוסטרים בבקשה לברדקי להתפלל לשלומו ליד הכותל המערבי. ואז עבר ברדקי על מנהגו והתפלל ליד הכותל ובאותה השעה הוטב מצב בריאות הקיסר. שהביע לו את תודתו הלבבית וכתב שהרגיש הקלה במחלתו מאותה שעה שהיה ברדקי בכותל… ( אם כי נשאלת השאלה מהיכן ידע הקיסר את הפרט הספציפי הזה ..). ..
עוד אגדה על ברדקי :
בשנת בצורת אחת גבר הרעב בעיר אין חיטה אין שעורה והכל עצובים .הרבו בתפילות ליד הכותל אך לשווא.ערב אחד שמעו המולה ותנועה גדולה .הנה ראו כי מרחוב הפוסטה ועד החצר של רבי ישעיהו הולכים ובאים חמורים וסוסים ופרדים טעונים שקי חטים ושעורים .הערבים מיהרו לפרוק את השקים מעל הבהמות .והחל עימם משא ומתן על המחיר אם כי לא היה לא את הכסף לקנייה כזאת .הערבים הובאו לפני הרב ישעיהו ולהפתעת הכל הביעו הסכמתם לקבל מהחכם באשי האשכנזי שטר בחתימתו במקום כסף מזומן מאחר שהם מאמינים בו ובעדתו.
.הרב ברדקי היגיע להם קפה ציווה לרחוץ את רגליהם במים נתן להם מסזון לסעודה והיציע להם ללון בחצר .אבל הערבים ביקשו לא לעצרם חבשו את בהמותיהם והלכו .ונעלמו.ומעולם לא חזרו לגבות את הכסף דבר שהוא בגדר לא יאמן כמעט.
רבי ישעיהו הודיע על כך למושל העיר והזמין את ראשי העדות של המוסלמים והנוצרים הגרים בעיר ,לבוא ולקבל חלק מהמזון .והיה הדבר לפלא שכן שערי העיר היו נעולים בכל אותו לילה כרגיל .שומרי החומות לא ראו ולא שמעו דבר ולא ידעו כלל על בוא השל משלחת זאת . מאין באה וכיצד נכנס הכל האורחה הגדולה הזאת .חידה היא ותהיה לחידה כאחת הפלאות של ירושלים . .
אגדה נחמדה אבל למרות שהיא מסופרת על ברדקי היא אינה כלל שייכת אליו. ,האמת היא שהיא כבר סופרה קודם לכן על חתנו הרב ישראל משקלוב ושם סופר כי לאחר שהבדואים ורבי ישראל משקלוב היגיעו לעמק השווה הודיע להם כי אין לו כעת כסף מזומן .והבדואים השיבו כי אין להם מניעה אודות הכסף ונאותים הם אם ייתן להם פתקה לשלם אחרי זמן ידוע והוא קיים זאת בשמחה. בזמן הפירעון הכסף היה מוכן ,א משום מה הבידואים מעולם לא באו לגבות את הכסף המגיע להם כל חייו של ישראל שקלו וגם בימי הנהגת חתנו ישעיהו ברדקי עד היום הזה והדבר היה לנס. ( לוח ארץ ישראל מספר 17 תרע"ב ע' 149 ")

. נראה שאיזה שהוא צאצא של ברדקי ( שייתכן בהחלט שהיה גם צאצא של ישראל משקלוב ?) לקח את הסיפור והעביר אותו לסיפור על ישעיהו ברדקי.
זאת לא הייתה הפעם היחידה.
יש גם את הסיפור כיצד אדם במצב כלכלי קשה מאוד ודחוק לבלי נשוא שהלך לברדקי בבקשה שיקציב לו סכום כלשהו מיד ,גם אם אין זאת שעת החלוקה הרגילה. רבי ישעיה השיב שהקופה ריקה ואין ביכולתו לעזור לו. הלה אכול זעם התנפל על ברדקי והנחית לו סטירת לחי לאור היום וברדקי נדהם בתחילה אך סירב להחזיר לו מנה אחת אפיים השקיט את רוחו וביקש את סליחתו שימתין לו מעט עד שישוב. רץ והשיג לו סכום כסף גדול בהתנצלו שיסלח לו כי לא ידע ולא הבין עד לאן התדרדר מצבו וכי כה ורע ומר לו .והוסיף:אילו ידעתי מלכתחילה עד כמה דחוק אתה הייתי תכף ומיד הול לפעול למענך ולהשיג לך את הכסף מחוץ לסדר הרגיל".
.אולם סיפור זה הוא כבר בגדר הבלתי אפשרי .  .לא ייתכן שמישהו היה מעיז להתנפל על הויקיל של הצאר והקיסר האוסטרי שלו היה שומר ראש קוואס שכפי שראינו נודע באלימותו.מבלי שישלם על כך ביוקר
מעניין שסיפור דומה מאוד מסופר גם על הרב יוסף זונדל מסלנט שמסופר שפעם התנפל עליו בירושלים יהודי אחד עני מדוכא ומר לב שבחשבו אותו לממונה הכולל ( התפקיד של ברדקי ) ביזה אותו בחירופים וגידופים קבל עם. רבי זונדל לא השיב כלום וגם מנע מהקבל לפגוע באיש.באותו הלילה בשעה מאוחרת אחרי שהבין ששכח כבר כעסו של האיש הלך לביתו לפייסו ולבקש סליחתו ,באשר בשלו בשל טעותו בו כממונה ,נגרמה ו כל ההתרגזות הזאת שבאה לו מרב צערו ודוחק.
ככל הנראה מספרי הסיפור לקחו את הסיפור הנ"ל מיוסף זונדל מסלנט שהוא מתאים יותר לאישיותו ושינו את שם גיבורו לישעיהו ברדקי .

סיכומו של ברדקי


יוסף זונדל וסרמן מדווח שברדקי היה אהוב על הבריות והיה בעל מידות טובות ,עסק לילות כימים בשקידה בתורה ונמנע מלהיהנות הרבה מהעולם הזה. חי חיי צער והסתפק בפת חריבה .במותו לא השאיר דבר מלבד כתבים רבים בחידושי תורה.
מקום מושבו היה בחצרו הנקראת על שמו "חצר רבי ישעיהו " על יד ישיבת "אור חיים "בחצר היה לו בית כנסת מיוחד בשם "סוכת שלום ". רושם מיוחד עשה בעמדו על הבמה בהדר גאונו ובזיו הדרת פניו ,ונושא מדבריו הנשגבים בהתלהבות על אהבת התורה וקדושת ירושלים ויושביה.
סבי מספר שבאחת השבתות דרש בבית כנסת רב תלמיד חכם גדול שעלה זה מקרוב ארצה .בדרשתו גלגל הרב דברים לא נעימים על יושבי ירושלים האוכלים ושותים בשר ויין כמו אנשים רגילים ושהם רחוקים מאוד מלהיות מלאכים .דבריו הרגיזו את הרב ברדקי שבשבת הבאה דרש על הפסוק "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים " וסתר את דברי הרב העולה . אחרי הדרשה ניגש אליו הרב וביקש סליחה והצטדק על דבריו שפגעו בכבוד ירושלים.
הוא נפטר ביח לחשוון תרכ"ג  1862  שערי העיר שהיו אז סגורים בלילות נפתחו לכבוד באותו היום הוכרז ביטול מלאכה כללי ווכל תושבי העיר השתתפו בהלוויתו וכל הרבנים אשכנזים וספרדים הספידוהו ארוכות . .
ידוע המאורע שבמותו הספידהו הגאון מקוטנא בעל זית רענן ולפתע הזדזדע ונרתע באמצע ההספד ונשתתק ואחר כך החל בהספד מחדש ביתר התלהבות ובקול חוצה .והדבר הי לפלא ואנשים השתוממו . ושאל אחר כך רבנים אחרים ובהם שמואל סלנט "הראיתם את עמודא דנורא שעף ועלה ממתטו עד לרקיע  ?אם לא ראיתם בודאי  היו אז עיניכם עצומים אז מבכי ".

במותו לא השאיר אחריו כלום במה להחיות את ביתו בני ביתו שעמדו אז על פרק הנישואין.בשעותיו האחרונות פרנסי העדה בקשוהו להותיר צואה כלשהיא שתסדיר את כלכלת אלמנתו וילדיה אך הוא סירב בטענה שיש להשאיר זאת לידי הבורא עול שידאג לבני ביתו אחריו. התברר שבמותו לא הותיר אחריו כלום אם כי כספים רבים עברו תחת ידו בחייו.
הוא השאיר אחריו בכתובים הרבה בתורה ובחכמה דברים עמוקים בקוצר נמרץ על גליוני ספריו ועל גליוני הש"ס שלו.והשאיר כתבי יד על ש"ס ופוסקים וביחוד חידושים על סדר קדשים.

במשך 35 שנה עמד ברדקי בראש הקהילה אשכנזית בירושלים ושימש כנציגה בפני ממשלות האימפריה האוסטרית והרוסית.
העובדה היא זאת עם התפתחות הישוב האשכנזי עמדו בראשו שלושה גדולי התורה "הר בצעיר שמואל סלנט אב בית הדין ,חותנו הרב יוסף זונדל מסלנט "מורה צדק " וישעיהו ברדקי "מנהל ומנהיג "על הרבה תעודות ומסמכים מאותה התקופה בעניין בניית בית הכנסת "בית יעקב " "החורבה ,יסוד תלמוד התורה והישיבה "עץ חיים ועוד ,מופיעות שלוש החתימות שלהם בראש.

בניגוד לשותפיו לשלטון בקהילה יוסף זונדל סלנט והרב שמואל סלנאט אנשים צנועים באופן מיוחד שכל אחד מהם דרש בצוואתו ששום ציון מיוחד לא יועלה על קברם לציון פועלם ,הרי לא הייתה בעיה כזאת עם ברדקי שהכתובת שלו ארוכה ומפורטת במיוחד לגבי קברי הרי הזיתים בכלל ובהשוואה לקברי עמיתיו לראשות הקהילה בפרט . .
בפנקס החברא קדישה של ירושלים נכתב עליו עם הסתלקותו "ציון במר תבכה ..על השריפה אשר שרף ה' בציון איך שנלקח ארון האלוקים הרב הגאון המפורסם שמו הולך מסוף העולם ועד סופו מנהל ומנהיג צאן קדושים בעיר הקודש ירושלים ת"ו".
על קברו נכתב : "רום המאורות אספו נגהם מאפליה ,שם אראלים נצחו ובמרומים הופיע שלהבת יה ,על כבוד ישראל כי גלה אי כבוד אבן השתיה ,יללת בת ציון תצרח מר כי ניצל עדי ה,הדרה וגאונה הורד פנה זיוה במות ישעיה ,רואה הנאמן כל חמדת ירושלים תצורה ותושיה ,רכב ישראל צדקת עשה בצל שדי הסיה ,משים ימים ולילות בנגלות וסתריה מר ליום ח"י חשון ציון תזעק בחבליה שנת רב להושיע תרכ"ג אוה למושב יה ,הר הגאון והמקובל צדיק יסוד עולם מ"ו"ה ( מורה הדור ) ישעיה בן מ"ה ישכר בער ,רוח ה' תניחנו ותחי תנצב"ה זכרו לתחייה. "

והסופר חיים באר צאצאו של ישעיהו ברדקי כתב על אבי אבותיו בספרו האוטוביוגרפי"חבלים "שהוא כיום עוד מצבה לזכרו של החכם באשי האשכנזי  הראשון של ירושלים.
.

 

ראו גם

 

 

 

ביבליוגרפיה

 

 זכרון לחובבים הראשונים-חוברת א - גראייבסקי, פנחס מרדכי בן צבי

פנחס גרייבסקי "הגאון רבי ישעיהו ברדקי ז"ל:רב ומנהיג ראשי בירושלים "  בתוך " זיכרון לחובבים הראשונים וטובי עסקני הציבור שבירושלים,:חוברת א':  ירושלם, דפוס צוקרמן, תרפ"ז 1927.
אריה לייב פרומקין תולדות חכמי ירושלים : משנת ה"א ר"ן ליצירה עד ה"א תר"ל ליצירה יצא לאור בשלשה חלקים עם תולדות המחבר ותמונתו, ועם הערות והוספות רבות ; מלואים ומפתחות מאת אליעזר ריבלין ירושלים : דפוס סלומון, תרפ"ח-תר"ץ /

 

 

יוסף זונדל וסרמן "החכם באשי האשכנזי " בתוך ירושלים העתיקה :לקט סיפורים ,אגדות ותיאורי חיים ". בעריכת יעקב רימון ויוסף זונדל וסרמן . "הוצאת המכון לאיסוף סיפורי ארץ ישראל ואגדותיה ,תשי"ח 1958.
ובגירסה מורחבת מאוד " בתוךספרו  "מיקירי ירושלים "דמויות מתלמידי הגר"א מוילנה ואחרים ". הוצאת מסלול ,תל אביב תשל"ג . 1973.

יעקב רימון "נאבק עם הגלים ויוכל " בתוך "ירושלים העתיקה "

 

יצחק יעקב ילין "אבותינו : פרקי -היסטוריה והווי, דמויות וסיפורים מחיי בוני הישוב הראשונים .ירושלים : מוסד הרב קוק, (תשכ"ו, 1966 )

  , צבי קרגילה     הישוב היהודי בארץ-ישראל בתקופת הכיבוש המצרי : (1831-1840) :   דפוסי חברה וכלכלה /    תל-אביב :   אוניברסיטת תל אביב,   תש"ן,1990 .

  ג. קצנלבוגן "גדולי ירושלים וחכמיה :חלק ראשון" ,ירושלים תשנ"ג. 

 

 

חיים באר     חבלים  תל אביב :   עם עובד,   תשנ"ח, 1998
 


אריה מורגנשטרן השיבה לירושלים :חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה"הוצאת שלם ,ירושלים ,2007.

 

ראו גם

הרב ישעיהו ברדקי בויקיפדיה

ישעיהו ברדקי ופולמוס החינוך בישוב הישן

הרב יוסף זונדל מסלנט שותף , ויריב של ברדקי

 

חיו הכפולים של זאב וולפנזון ידיד של ברדקי

 

צאצאי הרב ישעיהו ברדקי

וסף זונדל וסרמן הגנאלוג של משפחת ברדקי

 

הפרוכת של הקיסר נפוליאון :על עוד צאצאים של משפחת ברדקי

 

אתר החברה הגניאלוגית הישראלית

 

פורום שורשים משפחתיים

 

יוסף זונדל וסרמן הגנאלוג של משפחת ברדקי

 

הפרוכת של הקיסר נפוליאון :על עוד צאצאים של משפחת ברדקי

 

אתר החברה הגניאלוגית הישראלית

פורום שורשים משפחתיים

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  On אוגוסט 14, 2009 at 6:26 pm

    שושלת בית ברדקי
    מאת יוסף זונדל וסרמן
    נערך בידי הגנאלוג בנימין מפתח תקווה.

    [יש הרבה צאצאי ברדקי שלא מופיעים כאן, ולא הכנסתים בתוך הטבלה על מנת שלא לערבב הסדר]

    בית ברדקי למשפחותיו
    דור ראשון 1. הגאון רבי ישעיהו ברדקי ב"ר ישכר דב, מנהיג הישוב, סגן קונסול אוסטרי, טמון בהר הזיתים. אשתו מרת שיינדל בת הגאון רבי ישראל משקלוב, מתלמידי הגר"א וממיסדי הישוב האחרון בא"י, מחבר הספר "פאת השולחן" ו"תקלין חדתין". נולדה בשקלוב בשנת תקע"א, נפטרה בירושלים ז' טבת תרל"ב

    מזיווגו הראשון היו לו בירושלים לר' ישעיהו בן ובת, ר' שמואל עקיבא ומרת חיה גרונה. ומזיווגו השני נולדו לו יתר בניו המפורטים להלן.
    • מרת חיה גרונה, נולדה בשנת תקע"ה לערך בפינסק, עלתה לארץ ישראל עם אביה בשנת תקפ"ו. בעלה הראשון ר' יוסף נהרג במרד הפלחין בשנת תקצ"ד, ובזיווג אשת הרב הגדול ר' יצחק מנעשוויז. הוא גם נפטר צעיר, בשנת ת"ר לערך, והיא נשארה אלמנה ממנו. מרת חיה גרונה נפטרה בכ"א אלול בשנת תרמ"א, ונוסח מצבתה נדפסה בספר "חלקת מחוקק".
    . ר' שמואל עקיבא ברדקי (הילד שניצל בשחייה) אשתו אסתר בת רב מדמשק , יצא למצרים ונפטר שמה לפני שנת תרל"ה, אז מופיע בנו כיתום במפקדי מונטיפיורי..
    דור שני 2. מרת דינה לבית ברדקי, אשת הרב אליהו בכור חזן, נכד הראשון לציון רבי חיים דוד חזן, רב וראש ישיבה בטריפולי ואחר כך אב בית דין ור"מ באלכסנדריה, יו"ר ופעיל בכנסיית הרבנים בקראקוב בתרס"ג.
    נכדתם היתה אשת הראשון לציון רבי בן ציון חי עוזיאל, פרטים נוספים לא ידועים. 1
    3. מרת חנה אשת ה"ר נתנאל לוריא, סופר ומזכיר כולל רייסין, סוכן ונאמן בבית החולים בקור חולים בירושלים. מגזע המהרש"ל רש"י, ומעב"ק..
    ראו :הפרוכת של הקיסר נפוליאון 1
    4. מרת עלקא אשת: 1) הרב שאול יחזקאל יהודה.
    2) הרב נתן נטע נטקין נכד הגאון ר' אריה לייב אב"ד מיץ מחבר הספר 'שאגת אריה', שד"ר לטובת אחוד מוסדות האשכנזים והספרדים בארצות הברית, נפטר שם ט"ו טבת תר"ם . 1
    5. ר' שמואל עקיבא ברדקי (הילד שניצל בשחיה) אשתו אסתר בת רב מדמשק , יצא למצרים ונפטר שמה לפני שנת תרל"ה, אז מופיע בנו כיתום במפקדי מונטיפיורי.. 1
    6. הרב ר' שלמה ברדקי, חזק ראשי בבית הכנסת הגדול, בית יעקב בחורבת רבי יהודה החסיד, אשתו חיה בת הרה"ג רבי שמואל סלנט זצ"ל רבה של ירושלים ומנהיג הישוב. 1
    דור שלישי 7. מרת גיטל לאה לבית לוריא אשת ר' אליעזר דוד כהן, מזכיר הקונסוליה האוסטרית. והקונסוליה של ארצות הברית. 3
    8. ר' ישראל לוריא 3
    9. ר' ישעיהו לוריא, אשתו שרה. 3
    10. ר' זאב וולף לוריא, אשתו איטה בלומה; מלמד תשב"ר בקהיר. 3
    11. ר' יהודה זליג לוריא, אשתו חיה שרה. 3
    12. ר' יעקב אהרון לוריא, שוחט בקהיר; אשתו חנה דבורה לבית פרלקורט. 3
    13. מרת שמחה לבית יהודה, אשת חכם וידל עידו. 4
    14. מרת גרונה לבית נטקין, אשת הר' צבי הירש סלנט, נכד הגאון רבי שמואל סלנט זצ"ל. 4
    15. ר' אריה לייב נטקין, הרוקח הראשון בבית החולים שערי צדק בירושלים, אשתו בילה בת הרופא ד"ר שרגא פייבל פופליס. 4
    16. מרת שיינדל לבית נטקין, אשת ר' יוסף זונדל ברדקי. 4, 6
    17. מר יעקב ברדקי (ברדק), היה קצין בצבא הבריטי בקהיר, פרטים נוספים אינם ידועים. 5
    18. ר' אברהם חיים (שחודה) ברדקי, אשתו יהודית בת ר' מאיר מנדלמן, שהיה מהמתישבים הראשונים ב"משכנות שאננים". 5
    19. ר' ישעיהו ברדקי, אשתו גיטל לבית אשכנזי 6
    20. ר' יוסף זונדל ברדקי, אשתו שינדל לבית נטקין 6, 4
    דור רביעי 21. מרת חנה לבית כהן, אשת ר' אברהם וואלעס 7
    22. ר' מנדל כהן אשתו איטה לבית לוין 7
    23. ר' ישראל יהושע כהן, אשתו גולדה בת ר' צמח כהן 7
    24. מרת רבקה לבית כהן אשת הרב אברהם ברוך אבא רקובסקי ז"ל 7
    25. מרת רוחמה לבית כהן אשת ר' אברהם שכטר הכהן, מותיקי המורים בתל אביב יפו 7
    26. ר' פנחס כהן שו"ב באטלנטיק סיטי, אשתו נחמה לבית סקלרש 7
    27. ר' יוסף לוריא 9
    28. ר' אליהו חיים לוריא 9
    29. מרת חנה לבית לוריא אשת ר' זליג קויפמן 9
    30. ר' יחזקאל לוריא 10
    31. ר' נתן נטע לוריא, נעלם ולא ידוע כל פרט. 10
    32. חנה לבית לוריא אשת ר' יוסף נובוגרוצקי, פקיד מע"צ בפנסיה 11
    33. אסתר לבית לוריא אשת ר' דוד כהן אכר בפרדס חנה 11
    34. ר' ישעיהו לוריא, מנהל חברת כרמל מזרחי במצרים, ובא כח של פרדס סנדיקט. אשתו: 1) רבקה מלכה בת ה"ר יוסף (יאשה) ריבלין ממיסדי הישוב מחוץ לחומת ירושלים נחלת שבעה מאה שערים ועוד. 2) ד"ר פרידה לבית זלברמן (רופאת שיניים) 12
    35. מרת בכורה מזל לבית עידו אשת הרב בכור שמואל סידיס 13
    36. מרת פראדל לבית סלנט אשת ר' אלתר משה יצחק בורקי 14
    37. ר' יוסף סלנט אתשו מרת שיינא חיה לבית אבלובסקי 14
    38. ר' נתן נטע סלנט ז"ל רב בברונקס אשתו עלקא תחי' לבית הימן 14
    39. מרת הינדל לבית סלנט אשת ר' אברהם יוסף אידלסון 14
    40. מרת טויבה לבית סלנט אשת הרה"ג ר' יחיאל מיכל טוקצינסקי, מנהל הת"ת וישיבת 'עץ חיים' בירושלים. 14
    41. מרת גליקה לבית סלנט ז"ל אשת ר' דוד לבסקי נ"י. 14
    42. ר' ישעיהו סלנט , מנהל לשכת הסעד וחבר ועד מאה שערים, מבוני השכונות גאולה וכרם אברהם. אשתו מרת בילה צירל לבית ורטמן. 14
    43. ר' נתן נטע נטקין רוקח בביה"ח שערי צדק (ולך), אשתו 1) חנה לבית ר' חיים מיכל מיכלין. 2) קליר דואה מדמשק. 15
    44. דבורה לבית נטקין אשת ר' אליהו מיכל בן ציון לוין 15
    45. נחמה לבית נטקין אשת ר' שלום ב"ר צדוק קראוז 15
    46. נחום נטקין אשתו אידה לבית בארה"ב 15
    47. אשר נטקין ז"ל אשתו פרידה 15
    48. פרידה לבית נטקין אשת משה טרוק (אין ילדים) 15
    49. ישעיהו נטקין אשתו מינה צוקרמן 15
    50. גרונה לבית נטקין (לונה) אשת חיים ויקטור (חלאק) 15
    51. שרה לבית נטקין אשת זליג סלובוטיצקי 15
    52. שרה לבית ברדקי אשת אלימלך זקש 16, 20
    53. ד"ר נתן בר-זכאי (ברדקי) הנשיא היהודי הראשון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, אשתו רעיה לבית גרטר. 16, 20
    54. בנימין ברדקי, עקבותיו לא נודעו. 16, 20
    55. יוסף זונדל בר-זכאי (ברדקי) אשתו סופיה לבית פרומקין 16, 20
    56. רבקה לבית ברדקי אשת שמעון בנדרלי בקהיר 18
    57. ישעיהו ברדקי ז"ל אשתו שרה לבית פרלמן באלכסנדריה 18
    58. שמואל ברדקי ז"ל אשתו ספירה לבית אוברמיסטר 18
    59. חנה (אנטה) לבית ברדקי אשת דוד ז"ל בנש באוסטרליה 18
    60. מרת חנה ז"ל לבית ברדקי אשת ר' אהרן וינוגרד ז"ל 19
    61. הבחור מרדכי ברדקי ז"ל נפטר בצעירותו 19
    62. הר"ר ישראל בר-זכאי (ברדקי) היה החזן הראשי בביה"כ הגדול בחורבת ר"י החסיד אחרי פטירת סבו רבי שלמה ז"ל, מנהל החברא קדישא דקהילת ירושלים. אשתו 1) חיה מיכלה לבית קמרז. 2) צפורה פינקל לבית אטינגר 3)נחמה לבית ברשד מצפת . 19
    63. ר' משה ברד ז"ל (ברדקי) אשתו דיכה לבית שפירא. בוסטון 19
    64. מרת נחמה לבית ברדקי אשת ר' נח פורת ז"ל מהמורים הותיקים בירושלים, ממיסדי ביהכ"נ 'ישורון' 19
    65. מרת טויבא (יונה) לבית ברדקי ז"ל אשת ר' ברוך ברזל 19
    דור חמישי 66. רחל לבית וולס אשת הרב יוסף חיים וורטהיימר רב בארצות הברית 21
    67. מרים לבית וולס אשת ר' יצחק הירש ז"ל אזולאי 21
    68. נחמה לבית וולס אשת ר' יעקב ז"ל דוליצקי 21
    69. אילה לבית וולס אשת ר' משה לפקין 21
    70. ברכה לבית וולס אשת ר' אברהם רחלבסקי 21
    71. זכריה וולס אשתו צפורה לבית רבינוביץ בארה"ב 21
    72. יצחק וולס אשתו קונה לבית ברמן בארה"ב 21
    73. חיה לבית וולס אשת יואל רביץ מהנדס בארה"ב 21
    74. פנחס דב כהן רב בקנדה 22
    75. מרדכי כהן אשתו חוה לבית ויסנשטרן 22
    76. אילה לבית כהן אשת יוסף ויסבלום מהנדס בעיריית ניו יורק 22
    77. חנה שושנה לבית כהן בניו ג'רסי 22
    78. יצחק כהן אשתו נעמי לבית פרג 22
    79. נעמי כהן אשת יוסף פישוויכר ניו יורק 22
    80. הינדה לבית כהן אשת אהרן לוין 23
    81. ד"ר נתנאל שכטר פרופסור בארה"ב אשתו רות לבית ברקאי 25
    82. טויבה לבית שכטר בארה"ב 25
    83. אליעזר דוד כהן אשתו חנה בבלטימור 26
    84. שמואל כהן אשתו לבית אילון 26
    85. חסיה לבית קופמן אשת גרשון בילקין 29
    86. טויבה בת יחזקאל לוריא 30
    87. מרדכי נובוגרוצקי, מדריך מקצועי למסגרות עדינה באשדוד 32
    88. משה עמי-נוה (נובוגרוצקי) חבר 'דן' בפתח תקוה 32
    89. כרמלה לבית נובוגרוצקי אשת יצחק הר-אל (ניסימוב) משרד תיווך בנתניה 32
    90. צפורה לבית נובוגרוצקי אשת ברוך חקלאי, סגן מנהל מחלקת הפקידות במשרד העבודה 32
    91. טובה לבית כהן אשת מרדכי נדלין, מדריך ספורט בפרדס חנה 33
    92. שמואל כהן ז"ל 33
    93. יוסף אליהו לוריא, רואה חשבון, אשתו: 1) שושנה לבית שמואלביץ. 2) מינה בארה"ב 34
    94. משה לוריא מנהל סניף הבנק 'ברקליס' בתל אביב, חזן, אשתו רחל לבית קפלן 34
    95. אברהם לוריא בלוס אנג'לס 34
    96. מרים לבית לוריא אשת ר' דוד לוין (מורה) ז"ל 34
    97. נתנאל לוריא אשתו יונה לבית מירקין בארה"ב 34
    98. שלום לוריא בלוס אנג'לס 34
    99. חיה דינה לבית לוריא אשת מרדכי (מרוין) קרון בלוס אנג'לס 34
    100. רבקה לבית סידיס אשת ר' יעקב נחמה 35
    101. הרב רפאל חיים סידיס 35
    102. חיה שרה לבית סידיס אשת יעקב חי לוי ז"ל בן ציון 35
    103. ברוך אברהם סידיס אשתו ויקטוריה לבית מוזס 35
    104. חנה רחל לבית סידיס אשת בנימין הכהן פולאט ז"ל בארגנטינה 35
    105. יצחק בנימין שאול סידיס נפטר בצעירותו 35
    106. יוסף בורקי אשתו סילוויאן בארה"ב 36
    107. אריה לייב בורקי אשתו עלסי בארה"ב 36
    108. בנימין בורקי אשתו ביטרייס בארה"ב 36
    109. רחל לבית בורקי אשת מרדכי (מלטון) וינסטון 36
    110. גרונה (רז'ין) לבית בורקי אשת אריה (ליאון) גולדמן 36
    111. אלינר (עלקה) לבית בורקי אשת שרגא פייבל (פיליפ) פאהל 36
    112. אפרים סלנט עורך דין נוטריוני, רמת גן, יועץ הכתר ומרצה למשפטים בממשלת המנדט, עתה מנהל הסעד המשפטי בישראל. נציג ישראל בהנהלת האיגוד הבינלאומי לסעד משפטי, מחבר ספרי חוק על: 'דיון פלילי', 'ראיות', 'בית המשפט הגבוה לצדק', 'אמנות הפרקליטות', וכן עורך 'פסקים' מטעם לשכת עורכי הדין. נשיא לשכת הבונים החפשים 'תירם', יושב ראש אגודת-ישראל-אמריקה, נציג שר המשפטים בועדה המחוזית 'לבנין ולתיכנון עיר' (תל אביב והמרכז). מרצה למשפטים במדרשה לעורכי דין מחוץ לארץ, אשתו לאה לבית כהן. 37
    113. חיים שמואל בנימין ז"ל אשתו דבורה לבית פרלמן היא דור שביעי לבעל ה'תניא' מיסד תנועת חב"ד, תל אביב 37
    114. רונה לבית סלנט אשת מרדכי (מקס) מילר בארה"ב 37
    115. יעקב סלנט אשתו ציונה לבית פיטרקובסקי 37
    116. אברהם סלנט עורך דין נוטוריוני ביפו-ת"א, אשתו יהודית לבית צ'יניאו 37
    117. משה שמואל (מוריס) סלנט, אשתו פייגא ריישא לבית הלוי 38
    118. גרשון סלנט אשתו פלורנס 38
    119. צבי סלנט אשתו קלרה (קלירה) 38
    120. בנימין סלנט מהנדס אשתו מרילן 38
    121. שמואל סלנט מנהל בית ספר 38
    122. חנה באשה לבית סלנט 38
    123. יצחק (אדווארד) איידלסון 39
    124. גרונה (ג'ערי) לבית איידלסון, אשת סידני בעטהל 39
    125. הרב ניסן אהרון טוקצינסקי, מנהל ת"ת וישיבת עץ חיים בירושלים, אשתו זלדה צביה לבית זייבלד 40
    126. מרים לבית סלנט אשת משה מיכאלי, מנהל תעשיית יהלומים 42
    127. הרב שמואל אלעזר סלנט, אשתו נעמי לבית מקלב, מצאצאי מיסדי מוצא על יד ירושלים והמושבה פתח תקוה. מנהל משרד הצדקות המאוחדות ת"ת וב"ח (תלמוד תורה עץ חיים וביקור חולים), כיום עורך פרסומים במשרד האוצר, ורב בביהכ"נ מדרש יבנה. 42
    128. חנה שרה לבית סלנט ז"ל, מראשונות ויצו הצעירה ומפעילותיו, נפטרה בצעירותה 42
    129. חיה גרונה לבית סלנט, גננת, אשת מרדכי תירוש (וויינשינקר) מנהל העבודה בתעשית יהלומים, 42
    130. צבי הירש סלנט, עובד סוציאלי במשרד הסעד, אשתו רחל לבית שטרין, מורה. 42
    131. בנימין בייניש סלנט, מהחברים הראשונים בקיבוץ סעד בנגב, אשתו נילי לבית גייפמן 42
    132. שולמית בת חנה נטקין אשת: 1) מיכאל גרינשטין בפתח תקוה. 2) יוסף ז'ק בתל אביב . 43
    133. אהובה לבית חנה נטקין אשת נחמן סגל בארה"ב 43
    134. אריה לייב בן קליר נטקין אשתו תלמה 43
    135. סוני בן קליר לבית נטקין אשתו רנה 43
    136. פרידה בת קליר לבית נטקין אשת אריה דואה עו"ד 43
    137. רבקה קליר לבית נטקין אשת אליהו 43
    138. צבי לוין בעל דפוס 'אבוקה' בתל אביב, אשתו בת שבע לבית פלדמן 44
    139. אריה לוין אשתו פנינה לבית ז'רדונובסקי 44
    140. ישראל לוי אשתו יונה לבית מורגנשטרין 44
    141. דב לוין אשתו רחל לבית כהן 44
    142. אריה קראוז אשתו: 1) אביבה לבית וינשטיין. 2) לילי. 45
    143. רחל לבית קראוז, אשת 1) מנחם מנור. 2) ד"ר רמי ישי רופא בקרית גת 45
    144. רבקה לבית קראוז אשת משה שמרלינג 45
    145. דוד נטקין אשתו אסתר 46
    146. רוזה לבית נטקין 46
    147. רבקה לבית נטקין 46
    148. לילי לבית נטקין 46
    149. לילי לבית נטקין אשת אליהו 49
    150. אברהם נטקין אשתו אליס 49
    151. אריה פיבל נטקין אשתו רונה 49
    152. אידה לבית סלובוטיצקי אשת רם הררי 51
    153. הלי לבית זק"ש אשת מרדכי בעהם, עו"ד 52
    154. לוסי לבית זק"ש אשת פינחס (פיטר) מדוין לונדון 52
    155. יוסף אריה בר זכאי עו"ד בירושלים אשתו אביבה לבית לוסטיגמן 53
    156. ד"ר שמואל בר זכאי, עובד במכון ויצמן ברחובות אשתו יעל לבית אלון 53
    157. דיאנה בת יוסף זונדל בר זכאי 55
    158. אנדרה בת יוסף זונדל בר זכאי 55
    159. מאיר בר זכאי (ברדקי) מנהל בנק דיסקונט לישראל בחולון, אשתו אינס לבית פינחס. 58
    160. רובט ברדקי אשתו מינה לבית וינברג במצרים 58
    161. מינה (מינדל) אשת יצחק טננבוים 58
    162. דוריס לבית ברדקי אשת יוסף ששון 58
    163. לולולבית בנש אשת מאיר הררי 59
    164. הוגט לבית בנש אשת אלברט סטון 59
    165. ישעיהו וינוגרד, אשתו עליזה לבית עדן, פקיד בחברת ביטוח. 60
    166. מרים בת ר' ישראל בר זכאי וחיה מיכלא לבית קרמז אשת ד"ר ישראל דוריון (פרידמן) 62
    167. ישעיהו כרמיאל (ברדקי) ב"ר ישראל וחיה מיכלא 62
    168. הרב אברהם ברדקי ב"ר ישראל וצפורה לבית אטינגר מנהל רוחני בת"ת קמיניץ בירושלים. אשתו אהובה לבית אפשטיין . 62
    169. ה"ר שלמה בר זכאי ב"ר ישראל וצפורה לבית אטינגר, אשתו יפה לבית אייזנברג, מזכיר הת"ת והישיבה עץ חיים בירושלים 62
    170. רבקה הינדא בת ר' ישראל וצפורה לבית אטינגר, אשת רב סרן מרדכי אופיר (זילברשטיין) פקיד בכיר בעיריית ירושלים. 62
    171. חיה שיטל לבית ברד אשת ר' אהרן הכהן לידס בוסטון 63
    172. ד"ר ישעיהו ברד בניו יורק 63
    173. חנה לבית ברד אשת ברוך יעקב הלוי בטלר בפיטסבורג 63
    174. אסתר לבית ברזל עו"ד ירושלים, סגן פרקליט המדינה 65
    175. ישעיהו ברזל, כלכלן סטטיסטיקן, אשתו הדסה לבית דרור 65
    דור שישי 176. ישראל נתנאל ורטהיימר, אשתו אילה לבית קאהן 66
    177. ישעיהו ורטהיימר אשתו שרה לבית רינגהיים 66
    178. לאה לבית ורטהיימר אשת פרופסור יעקב וינשטיין 66
    179. רבקה לבית אזולאי אשת חיים ברזניצקי 67
    180. יהודה אזולאי אשתו צפורה לבית אפשטיין 67
    181. נתנאל דליצקי אשתו הניה לבית שוטן 68
    182. אליעזר דליצקי אשתו אורה לבית קישנר 68
    183. יעקב ליפקין אשתו סימה לבית גולדנברג [גולדברג] 69
    184. חיים רחלבסקי (בא"ר) אשתו בתיה בת ר' חיים סלנט 70
    185. אבינועם ולס בארה"ב 71
    186. נחמה לבית ולס אשת מרדכי זוכמן [זוסמן] בארה"ב 71
    187. עליזה רות לבית ולס 72
    188. יעקב ולס 72
    189. אברהם בן יואל רביץ 73
    190. חגי בן יואל רביץ 73
    191. חיים אליעזר (הרמן) בן פינחס דוב כהן 74
    192. אברהם אהרון בן פנחס דב כהן 74
    193. ברינה (בריינדל) בת מרדכי כהן 75
    194. יהודית בת מרדכי כהן 75
    195. שמואל בן מרדכי כהן 75
    196. יהודה בן מרדכי כהן 75
    197. דוד בן מרדכי כהן 75
    198. ד"ר ברוך ויסבלום בן יוסף 76
    199. רמה ויסבלום בת יוסף 76
    200. בת חנה 77
    201. דוד בן יצחק כהן 78
    202. בן יצחק כהן 78
    203. בת יצחק כהן 78
    204. אליעזר דוד בן יוסף פישווייכר 79
    205. מרדכי (מארק) בן יוסף פישוויכר 79
    206. גרשון בן אהרון לוין 80
    207. יהושע בן אהרון לוין 80
    208. מאשה בת אהרון לוין 80
    209. טויבה בת אהרון לוין 80
    210. ישראלה בת אהרון לוין 80
    211. טויבה בת אליעזר דוד כהן 83
    212. מרים בת אליעזר דוד כהן 83
    213. שושנה בת אליעזר דוד כהן 83
    214. בת שמואל כהן 84
    215. משה בן גרשון ביילקין 85
    216. פסח בן גרשון ביילקין 85
    217. שרה בת גרשון ביילקין 85
    218. משה בן מרדכי נובוגרוצקי 87
    219. עודד בן מרדכי נובוגרוצקי 87
    220. יובל בן משה עמי-נוה 88
    221. אור-גיל בן יצחק הר-אל 89
    222. דליה בת יצחק הר-אל 89
    223. יעל בת ברוך חקלאי 90
    224. יאיר בן ברוך חקלאי 90
    225. רענן לוריא, קריקטוריסט בעתונים, אשתו תמרה לבית פלטש 93
    226. עודד לוריא, רואה חשבון, אשתו רינה לבית פילוסוף 93
    227. דן לוריא, מהנדס חשמל בסן אנטוניו, אשתו מרטי לבית בלוך 94
    228. הלל לוריא, מהנדס חשמל 94
    229. יעקב לוריא 94
    230. אילנה לבית לוריא, מורה בבית ספר תיכון בתל אביב, אשת יורם גרושקוביץ פיסיקאי 94
    231. אסתר בת דוד לוין 96
    232. ברכה בת דוד לוין 96
    233. יעקב אהרון לוריא 97
    234. דוד אברהם לוריא 97
    235. צבי משה לוריא 97
    236. מיכאל (סטיון) קרון 99
    237. פרידה לורי לבית קרון 99
    238. מלכה לבית נחמה אשת יצחק איזידור ריידר [רידובסקי] בדרום אפריקה 100
    239. שמואל בן יעקב נחמה 100
    240. עדינה לבית נחמה אשת מקס אלטר אורבך בניו יורק 100
    241. מזל לבית בן ציון אשת משה אמינוף 102
    242. שמואל בן יעקב בן ציון 102
    243. בנימין בן ברוך אברהם סידיס אשתו פועא לבית גורמן 103
    244. אביבה שמואלה בת ברוך אברהם סידיס אשת דניאל ריקנטי 103
    245. שמואל בן ברוך אברהם סידיס 103
    246. רחל לבית פולאט אשת בנימין לוי בארגנטינה 104
    247. יהודה (ליאון) בן בנימין פולאט אשתו בתיה לבית מלויצקי [מלניצקי]? 104
    248. רות בת בנימין פולאט 104
    249. דינה (דיאנה) בת בנימין פולאט אשת חכים 104
    250. פראנק (הערבערט) בן יוסף בורקי 106
    251. אורלין לבית בורקי אשת יואל בארנעט 106
    252. דוד בן אריה לייב בורקי 107
    253. שמואל (סטעפאן) בן אריה לייב בורקי 107
    254. מוריס בן בנימין בורקי 108
    255. יהודית בת בנימין בורקי 108
    256. בערטראם בן מרדכי וינסטון אשתו מירה 109
    257. דונלד בן אריה גולדמן 110
    258. האוארד בן אריה גולדמן 110
    259. מרקוס בן אריה גולדמן 110
    260. לארינס בן שרגא פייביל פאהל 111
    261. מלוין אירו בן פייביל פאהל 111
    262. אראלה לבית סלנט אשת מיכאל קיש, מהנדס 112
    263. דפנה לבית סלנט אשת יעקב סאפיריא, בצפון אירלנד 112
    264. עוזי סלנט אשתו בתיה לבית הויכרוך 113
    265. יורי סלנט 113
    266. איתן בן יעקב סלנט, אשתו זהבה לבית הגר 115
    267. יוספה בת יעקב סלנט 115
    268. צבי בן אברהם סלנט 116
    269. רמי סלנט 116
    270. לאה (לואיזה) לבית סלנט 117
    271. נתן (נורמן) סלנט 117
    272. נת (נייל) סלנט 118
    273. סטיפוניא בת גרשון סלנט 118
    274. יהונתן סלנט 119
    275. נתן חיים סלנט בן צבי סלנט 119
    276. נתן חיים סלנט בן בנימין 120
    277. בן בנימין סלנט 120
    278. בן בנימין סלנט [שני האחרונים תאומים] 120
    279. צבי אריה טוקצ'ינסקי אשתו חיה לבית פרידמן 125
    280. שמואל טוקצ'ינסקי אשתו רחל לבית ליברמנש 125
    281. משה טוקצ'ינסקי אשתו לבית דבורקס 125
    282. יצחק טוקצ'ינסקי 125
    283. יוסף טוקצ'ינסקי אשתו לבית קניג 125
    284. יהושע מיכאלי אשתו פרל (פעטי) לבית 126
    285. נתן בן משה מיכאלי 126
    286. בילה (בלהה) בת הר' שמואל סלנט אשת יחיאל מיכאל המאירי מיקרוביאולוג בוגר אוניברסיטת בר אילן 127
    287. חנה לבית סלנט 127
    288. לאה מרים לבית סלנט 127
    289. ישעיהו סלנט 127
    290. בילה אור-טל בת מרדכי תירוש 129
    291. עדי-טל בן מרדכי תירוש 129
    292. גד ישעי' תירוש 129
    293. דבורה לבית סלנט 130
    294. יעל לבית סלנט 130
    295. מיכל – בלהה לבית סלנט 130
    296. רונית לבית סלנט 131
    297. ישעיהו סלנט 131
    298. עידית לבית סלנט 131
    299. עודד סלנט 131
    300. חנה לבית גרינשטיין עו"ד אשת רפי שרון עו"ד בפ"ת 132
    301. אריה גרינשטיין אשתו מרים לבית גליק 132
    302. בן אריה לייב נטקין 134
    303. גרי בן אריה נטקין 134
    304. קלרה בת אריה נטקין 134
    305. ז'ק בן אריה נטקין 134
    306. רוני בן אריה דואה 136
    307. קליר דואה 136
    308. עמשי לוין אשתו אראלה לבית בשר [בסר] 138
    309. תלמה בת צבי לוין אשת גדעון בורשטיין 138
    310. לאה בת אריה לוין 139
    311. תמר בת אריה לוין 139
    312. דבורה דורית בת ישראל לוין 140
    313. אליהו בן דוב לוין 141
    314. אסף בן דוב לוין 141
    315. לאה טלילה בת אריה קראוז אשת משה שריר 142
    316. מיכל בילה בת אריה קראוז 142
    317. ראו דור בת מנחם מנור 143
    318. רביב בן מנחם מנור 143
    319. רוגלית בת מנחם מנור 143
    320. עמיר בן משה שמרלינג 144
    321. בלהה בת משה שמרלינג 144
    322. דניאל יוסף בן אריה בעהם 153
    323. רפאל אריה בן מרדכי בעהם 153
    324. שרון בת יוסף ארי בר זכאי 155
    325. גדעון בן יוסף ארי' בר זכאי 155
    326. סימה לבית בר זכאי אשת רחמים שעיו 159
    327. חנה לבית בר זכאי אשת יוסף קדוש 159
    328. שמואל בן מאיר בר זכאי 159
    329. לוליאן בת יצחק טננבוים 161
    330. דונלד בן יוסף ששון באיטליה 162
    331. אדוין בת מאיר הררי באוסטרליה 163
    332. בת מאיר הררי " 163
    333. בן מאיר הררי " 163
    334. מיכאל בן אלברט סטון 164
    335. טליה בת אלברט סטון 164
    336. חנה לבית וינוגרד, עו"ד אשת יצחק איש הורביץ 165
    337. ארנונה לבית וינוגרד אשת זאב שניצקי 165
    338. ניצה לבית דוריון אשת ידידיה ליפשיץ 166
    339. דוד בן ישראל דוריון 166
    340. חי' בת ה"ר אברהם ברדקי אשת הרב אשר זוננפלד נכד הגרי"ח 168
    341. צפורה בת ה"ר אברהם ברדקי אשת ר' מנחם שמואל הכהן קליין 168
    342. אסתר בת ה"ר אברהם ברדקי 168
    343. רבקה בת ה"ר אברהם ברדקי 168
    344. צפורה בת ר' שלמה בר זכאי אשת הרב משה אלפא 169
    345. דוד בן ר' שלמה בר זכאי 169
    346. נעמי בת ר' שלמה בר זכאי 169
    347. שרה בת ר' שלמה בר זכאי 169
    348. לאה בת ר' שלמה בר זכאי 169
    349. רבקה בת ר' שלמה בר זכאי 169
    350. מרדכי בן שלמה בר זכאי 169
    351. אהרון ב"ר מרדכי אופיר 170
    352. יוסף ב"ר מרדכי אופיר 170
    353. רפאל ב"ר מרדכי אופיר 170
    354. משה בן מרדכי אופיר 170
    355. שמואל יצחק ב"ר אהרון הכהן 171
    356. יעקב עזריאל ב"ר אהרן הכהן 171
    357. דוב בער ב"ר אהרון הכהן 171
    358. ברוך יחזקאל ב"ר אהרון הכהן 171
    359. גיטל עליזה בת ברוך יעקב הלוי בטלר אשת רב יעקב מנחם הכהן בנדהיים 173
    360. דוב אריה בן ברוך יעקב הלוי בטלר 173
    361. רפאל בן ציון בן ברוך יעקב הלוי בטלר 173
    362. אילנה רבקה בת ברוך יעקב הלוי בטלר 173
    363. מיכל בת ישעיהו ברזל 175
    364. יונה בת ישעיהו ברזל 175
    דור שביעי 365. יורם בן יהודה אזולאי 180
    366. נדב בן יהודה אזולאי 180
    367. שרונה בת נתנאל דליצקי 181
    368. מירי בת נתנאל דליצקי 181
    369. אליהו אברהם בן אליעזר דליצקי 182
    370. זיו בן יעקב לפקין 183
    371. חיה בת יעקב לפקין 183
    372. נמיר בן רענן לוריא 225
    373. ברק בן רענן לוריא 225
    374. דפנה בת רענן לוריא 225
    375. רבקה (רובין) אסתר בת דן לוריא 227
    376. לאה (לסלי) בת דן לוריא 227
    377. אראל אריה בן יורם גרושקוביץ 230
    378. נח (נורמן) בן יצחק רידר 238
    379. לינדה בת יצחק רידר 238
    380. עליזה בת מקס אורבאך 239
    381. איתי יעקב אמינוף 241
    382. בנימין אמינוף 241
    383. טליה בת דניאל ריקנאטי 244
    384. נועה בת דניאל ריקנאטי 244
    385. שירה בת דניאל ריקנאטי 244
    386. גבריאל אליהו בן בנימין לוי ארגנטינה 246
    387. אליסיה פרלה בת בנימין לוי 246
    388. גרסיעלה נעמי בת בנימין לוי 246
    389. טויבא חנה בת אורלי ויואל ברנט 251
    390. אהוד בן מיכאל קיש 262
    391. אורלי בת מיכאל קיש 262
    392. רביטל בת עוזי סלנט 264
    393. ברוך משה בן צבי אריה טוקצינסקי 279
    394. איסר המאירי 286
    395. מיכאל בן רפאל שרון 300
    396. עודד בן רפאל שרון 300
    397. נועם בן רפאל שרון 300
    398. מיכאל בן אריה גרינשטיין 301
    399. יעל בת אריה גרינשטיין 301
    400. אור נח בת רחמים שעיו 326
    401. דפנה בת רחמים שעיו 326
    402. גילה בת יוסף קדוש 327
    403. מיכל בת יוסף קדוש 327
    404. סיגל בת יצחק איש הורוביץ 336
    405. רם בן יצחק איש הורוביץ 336
    406. גלעד בן זאב שניצקי 337
    407. שמואל בן זאב שניצקי 337
    408. אמנון בן ידידיה ליפשיץ 338
    409. אהוד בן ידידיה ליפשיץ 338
    410. פנחס ברוך בן ר' אשר זוננפלד 340
    411. רחל שרה בת ר' אשר זוננפלד 340
    412. חיים ישראל בת ר' אשר זוננפלד 340

    • רחלי קליין  On אוגוסט 15, 2016 at 9:11 pm

      צאצאים נוספים: פנחס בן הרב שמואל מנחם מנדל הכהן קליין
      ישראל בן כנ" ל
      אילה, שרה מיכל, דינה מרים, רחל, ישעיהו, לאה בני הרב שמואל מנחם מנדל הכהן קליין

  • אזרח.  On אוגוסט 15, 2009 at 2:49 pm

    אותו? איך יכול להיות?

  • דוקטור אריה מורגנשטר  On אוגוסט 16, 2009 at 10:34 am

    מאמריך הנוקבים, כרגיל, מעניינים מחדשים ומאתגרים.

    דמותו המרתקת של ר' ישעיהו ברדקי אכן ראויה למחקר מקיף ומעמיק וחומר רב עליו
    בין היתר, מצוי עדיין באגרות הפקוא"מ לקונסולים הזרים בערי החוף של סוריה
    ומצרים. אני מקווה שימצא בעתיד חוקר צעיר , שימשיך לחקור את הנושא במסגרת חקר
    הישוב היהודי בירושלים בשנים 1881-1860 . גם דמותו של של ר' שמואל מסלנט שהשנה
    מלאו מאה שנה לפטירתו, לצד הנהגת היישוב והתקופה בכלל , מחכה עדיין לגואל.

    באשר לחרם נגד ה"שקאלעס" . יש לציין כי בנגוד לר' ישעיהו ברדקי, התנגד ר' שמואל
    מסלנט להטלת החרם בשנת תרט"ז(1856 ). אני מבקש לציין את מאמרו החשוב של פרופ'
    נתנאל קצבורג ז"ל על "פולמוס החינוך" ( המובא ברשימה הביבליוגרפית שצירפת),
    אולם יש להוסיף על דבריו מידע שמסר לי אספן תעודות, מאנשי "היישוב הישן" [ שאת
    שמו איני רשאי לפרסם] שכתב החרם המקורי משנת תרט"ז נמצא בידו, ועל פיו ר'
    שמואל מסלנט אינו חתום על כתב החרם. בשנים שלאחר מכן הוסיפו קנאי ירושלים
    לאיסורים הנדפסים על החרם נגד "השקאלעס" גם את שמו של ר' שמואל מסלנט.

    יש לציין כי הנהגת הפרושים בירושלים ( שר' ישעיהו ברדקי היה בה מיעוט) ביקשה
    לקדם את תהליך הגאולה על-ידי בניין ירושלים, גם משום קידוש ה' בעולם (בכך
    שמקויימת הבטחתו לבניינה באחרית הימים) ועל כן תמכה בפיתוחה של העיר ושכלולה
    גם בחומר בלבנים ובחידושים שונים כולל בתחום התעסוקה והחינוך.והדברים ארוכים.

    יישר כוח גדול לך ולר' בנימין על פרסום רשימת צאצאיו של ר' ישעיה ברדקי.

    כה לחי

  • מספר 666  On אוגוסט 16, 2009 at 10:39 am

    על הרב הבלש של ירושלים שמואל סלנט בהחלט מתוכנן לעתיד באתר זה.
    חלק ממנו אך בהחלט לא הכל יתבסס על ספרו של סבי יוסף זונדל וסרמן "שמואל בדורו " שכתב אותו ביחד עם יעקב רימון והוא עדיין הספר המקיף ביותר בנושא.

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: