הרופא הראשון בירושלים

לפני כמה ימים הייתי מעורב באירוע של הסתדרות הרופאים שבמהלכו הזמר יורם גאון שר וסיפר על תולדות הרפואה בירושלים.

הזכיר כבדרך אגב את העובדה שהוא מרגיש נוח רק באולם מלא רופאים , והביא אנקדוטות שונות על רופאים מפורסמים בתולדות ירושלים.

.
סיפוריו התבססו על תחקיר שאני ביצעתי והנה אחד מהם. על הרופא היהודי הראשון מזה  2000 שנה לפחות  בירושלים עיר הקודש ובארץ ישראל בכלל, ועל הסיום המצער של מפעלו 

 

לאחר שסיים את הסיפור הזה שר גאון את שירו המפורסם על השר משה מונטיפיורי. בי בכל אופן הסיפור והשיר לאחריו גרמו להירהורים על יעילותו ויכולותיו של מונטיפיורי.

 

שמעון פרנקל הרופא היהודי הראשון בארץ ישראל

משה מונטיפיורי
 

 במשך כל המאה ה-19 עד תחילת המאה ה-20 ועד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, פעלו בארץ-ישראל רק בין 300 ל-330 רופאים ובממוצע במשך רוב המאה ה-19 בכל זמן נתון, פעלו בארץ  ישראל כ-150 רופאים בלבד.  מתוך כ- 330 רופאים, היו כ- 100 יהודים, כ-120 עד 150 ערבים, ארמנים ויוונים וכ-80 היו לרוב מיסיונרים נוצרים .

המסיונרים היו הראשונים שהעסיקו רופאים מודרניים בירושלים.עוד בסוף שנות השלושים של המאה ה-19 היגיע ארצה ד"ר ג'ורג' דלטון רופא מטעם החברה הלונדונית לקידום הנצרות בקרב היהודים .אך הוא נפטר ממחלה לפני שהספיק להתחיל לעבוד בירושלים . לאחריו שלח הארגון שני יהודים מומרים בעלי הכשרה רפואית לעבוד בירושלים .אך רק עם בואו של ד"ר אדוארד מקגאון רופא מטעם המסיונרים לירושלים בשנת 1843 החל עידן הרפואה המודרנית בארץ ישראל .

בתגובה שלח משה מונטיפיורי רופא יהודי שיתחרה במסיון ויפחית את השפעתו הרוחנית על יהודים ,את ד"ר שמעון פרנקל שהיה הרופא היהודי  המודרני הראשון בארץ ישראל . פרנקל הספיק לחנוך את בית החולים היהודי הראשון בארץ ישראל מספר ימים לפני שנחנך בית החולים המסיונרי שבו התחרה.

אלא שתושבים העדיפו את הרפואה העממית והיהודים ואמונה פטליסטית באלוהים שאם הוא לא יעזור כי אז אף אחד לא יעזור.  בהשפעת הרבנים חשדו ברופאים היהודים שהם מיסיונרים מוסווים וחששו שיערערו את אמונתם באל .וכך תעסוקתם של הרופאים  היהודים הייתה קטנה ורבים מהם היו מובטלים. ואחת הבעיות הייתה שהרופא היהודי הראשון לא התגלה כדמות מופת לחוליו.

  
 

 

 

 

.  

 מלחמת בתי החולים

 ב-1839 הגיע משה מונטיפיורי (1784-1885) לביקורו השני בירושלים. הוא הזדעזע מרמת התחלואה הגבוהה בעיר העתיקה ובעיקר ממצבם הקשה של הילדים, והציע להקים בית חולים שינוהל בידי רופא יהודי מוסמך והשירות בו יינתן חינם לכל דורש.

על אף שבאותה עת פעלו בחוץ לארץ שפע רופאים יהודים, ו-20 אחוז מכלל תלמידי הפקולטה לרפואה בווינה היו יהודים, נפלה הצעתו של מונטיפיורי.וזאת בעקבות התנגדות חזקה ביותר שהעלו גורמים משפיעים ביותר על הישוב היהודי של ירושלים.

מוסד הפקידים והאמרכלים, שנוסד ב-1809 באמסטרדם וריכז את איסוף כספי "החלוקה" שהיוותה את בסיס קיומו של הישוב בירושלים , ראה חובה לעצמו למנוע שינויים באורחות חייו של היישוב בארץ ישראל, ובעיקר לסכל כל ניסיון למודרניזציה. בראש המוסד עמד במשך 35 שנה צבי הירש לעהרן, יהודי חרדי מנהל בנק, גבאי בית הכנסת "תרומת קודש" באמסטרדם ומראשי הקהילה היהודית-אורתודוקסית בהולנד. לעהרן התנגד לכל אלמנט של השכלה, לא התיר תחרות או פעילות של גורמים פילנתרופיים נוספים בארגון "החלוקה", הוא התנגד בכל תוקף להקמת בית חולים בישוב מחשש שמה ישמש מוסד זה פתח להחדרת רוחות "מודרנה " מסוכנות וישמש בשל כך סכנה רוחנית-דתית  ליהודי ירושלים הדומה בחומרתה ל"הכנסת צלם בהיכל ".  ובתוקף מעמדו הכלכלי כפה את דעותיו על יהודי ארץ ישראל. הוא כתב בזעם עצום בעיתון "כל עוד רוחי בי לא יעלה רופא לירושלים". הוא הוסיף ופסק ומה שכתבו שבהיעדר בית החולים היהודי יבואו החולים לידי שמד ,אמרתי אני :טובה השמד ממינות ,כי המושמד לא יזיק עוד ליהודים ,כי נבדל מתוך קהל עדת ישראל ,והמין יוצא ובא בקרב עמו וארסו מזיק".

לעהרן נאבק בהצעתו של מונטיפיורי על ידי הטלת דופי בפעולותיו ואף איים להתפטר מניהול מוסד הפקידים והאמרכלים ומאחריותו לגבות כספים עבור יהודי ירושלים ( משימה שהכל ידעו שאין מי שיעמוד בה ביתר הצלחה ממנו ) אם רבני ירושלים לא יתמכו בעמדתו.

במכתב אל הראשון לציון ר' אברהם חי גאגין, הביע לעהרן את דעתו נגד הקמת בית חולים יהודי ונגד העסקת רופא יהודי "העלול להחדיר מינות וכפירה לירושלים". לדבריו, "אין להאמין בדתיות הרופאים. הם יזרעו זרע המינות חס וחלילה וגם אם ירפאו הגופים יחליאו הנפשות ואין לך רעה גדולה מזו… העיקר לעשות השמירה בבית החולה עצמו. אם אפוא הרי טוב ביותר שלא לבנות בה"ח גדול כלל ולהוסיף עזרה וסעד לחולים בבתיהם".

מונטיפיורי נאלץ אפוא לסגת לכאורה מתכניתו.

  עד שהתגלה שהמיסונרים מבריטניה עומדים להקים בית חולים בירושלים במטרה לשרת גם יהודים. התברר שמנהל המוסד ד"ק מקגוון שואף לגייס צוות עובדים יהודי דבר שכפי שידעו הכל עלול לשים לעל את כל כוונות החרם של הקהילה היהודית על בית החולים. ואכן הקהילה היהודית נאלצה בתקופה של שנה להטיל לא פחות משלושה כהכרזות חרם על בית החולים  שבפעם השלישית כלל החרם גם את הנזקקים לשירותי  בית החולים. מחה שמראה שהחרמות לא היו אפקטיביים במיוחד.

  אבל בסופו של דבר שלח את הרופא היהודי הראשון לארץ ישראל ,אם כי זה לא שרד שם זמן רב..זה היה ד"ר שמעון פרנקל.אך הד"ר פרנקל אם כי יש לו זכות ראשונים כרופא המודרני היהודי הראשון בארץ ישראל לא התגלה כ"מציאה גדולה" בלשון המעטה.

שמעון פרנקל למד רפואה בגרמניה .והחליט לנסוע בעולם .לשם כך קיבל משרת רופא באונייה הולנדית שהפליגה לאיי הודו המערבית .שם היכיר קריאולית נאה ,מינה זקס ביתו של סוחר יהודי ואישה מקומית,ונשא אותה לאישה.הם נסעו לירח דבש בלונדון .ושם קיבל פרנקל את הידיעה ששינתה את חייו .נודע לו משה מונטיפיורי מחפש רופא יהודי שיעבוד בירושלים כמשקל נגד למסיונרים הבריטיים מהחברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים,שיהודי ירושלים התנגדו בחריפות לרופאים ששלחו אליהם. שמעון פרנקל 'קיבל את התפקיד .

ב-1843 היגיע הזוג פרנקל לירושלים עם ציוד רפואי ובית מרקחת ארוז.  פרנקל החל מיד בפעילות רפואית שהתחרתה עם זאת של המיסיון . ובסתיו 1844 זמן קצר לפני פתיחת בית החולים של המיסיון הנוצרי חנך את בית החולים היהודי הראשון בארץ ישראל. . שפרנקל היה הרופא היחיד בו ומנהלו הכללי היה המדפיס הירושלמי המפורסם וראש הקהילה החסידית שם ישראל ב"ק שהיה בעצמו בעל ניסיון רפואי והתפרסם כמי שריפא בעבר את איברהים פחה בנו של מוחמד עלי שליט מצרים..

אך במאבק בין בתי החולים התגלה  בית החולים המיסיונרי כטוב יותר הוא העסיק שני רופאים שני מרפאים מיומנים וצוות גדול של עוזרים .העדיפות היחידה של בית החולים של פרנקל הייתה בגודל המבנה ובתנאים פיזיים נוחים. מאחר שהבניין שבו שכן ( ברחוב תפארת ישראל ברובע היהודי המשוקם של היום )  היה אחד המשובחים והמפוארים  ברובע היהודי.

אך זה לא הספיק.

לצערו של פרנקל ב1848 נסגר המוסד לאחר 4 שנות קיום בלבד   מחוסר בתקציב לכאורה אבל גם וכנראה בעיקר בגלל סיבות שהיו קשורות ברופא עצמו .

.למרות ההתחרות עם המסיונרים שררו יחסים טובים בין פרנקל ועמיתו הרופא אדוארד מקגוון הרופא של המיסיונרים ולא פעם בשעת הצורך ( בשעת ניתוחים למשל ) השניים סייעו זה לזה סיוע מקצועי לטובת החולים.

מצב זה נראה חשוד בעיני היהודים הקנאים של ירושלים .כתוצאה הם פתחו במערכה נזעמת לסילוקו של פרנקל ופשקווילים שונים הוצאו כנגדו על חוצות העיר.האשימו אותו בתאוות ממון ובגביית שכר טרחה גבוה מחוליו למרות המשכורת הגבוהה ששלח לו מונטיפיורי  ,בהתנהגות קשוחה ומשפילה  כלפי חולים עניים , בהעדפה לטפל ב"נשים צעירות ויפות " ובהתנהגות מוסרית שלא הייתה מקובלת על יהודי ירושלים.

הטענות הללו נראות לכאורה כתעמולה עויינת ותו לא. אבל היא נתקלה בתמיכה מגורמים אוביקטיביים למדי.

יהודי  מירושלים שלח מכתב תלונה ללונדון שתיאר את יחסו המשפיל של פרנקל לחולים .הוא מספר כי ניסה להתקבל אצלו לבדיקה תריסר פעמים וכשסוף סוף סוף נכנס לבדיקה שלחו פרנקל על פניו מיד בטענה כי יש חולים מסוכנים ממנו….הכותב המשיך וסיפר כי שנים יהודים אחרים שקיבלו אותה התשובה מהרופא הלכו מיידית לבית החולים המסיונרי ושם קיבלו טיפול ללא בעיות . גם ממוני הכולל הפרושי בירושלים שלחו מכתב אישי למשה מונטיפיורי שהיה כתוב במיוחד אנגלית ,כנראה כדי למנוע ממזכירו של מונטיפיורי ובן עירו של פרנקל בגרמניה הד"ר לוי לסרסו או להשמידו ,ושגם בו התלוננו על התנהגותו היהירה והמעליבה של פרנקל כלפי תושבי העיר ,התייחסו להתנהגות בלתי מוסרית שלו כלפי נשים צעירות רמזו לחמדת הממון שלו וסיימו בבקשה לסלקו מהארץ.

יחס היהודים כלפי פרנקל נעשה עויין כל כך עד שכאשר חתם את שמו על מצבת קבר זכריה שבעמק יהושפט ,טרח מישהו מהקהילה היהודית להוסיף ליד השם "" פרנקל " את המילים "מאמין בישו ". עלבון חמור מעין כמוהו . 

  גם הקונסול הצרפתי בירושלים במכתב לברון רוטשילד התלונן על התנהגותו של פרנקל ,ציין כי כל רבני ירושלים מתנגדים לו ,והיציע לסלקו מהארץ(!).

בגלל כל הדברים האלו לא הצליח פרנקל להפוך את עצמו למתחרה ראוי לרופאים המסיונריים שהתגלו כיותר אוהבי אדם אם כי היו נוצרים.

 וכפי שנכתב בדו"ח של החברה המסיונרית משנת 1849 .".בית חולים יהודי הוקם על ידי היהודים בירושלים אך נסגר לאחר ארבע שנים . היה להם רופא בעל יכולת וידע רב ד"ר פרנקל שנשלח על ידי משה מונטיפיורי לנהל את בית החולים ..מדוע לא הצליח בית החולים של היהודים ? אין זאת אלא משום שלא היה מבוסס כבית החולים המיסיונרי על אהבה ברוח הנצרות וגמילות חסדים …".

ואכן כאשר נסגר לבסוף בית החולים דיווח על כך עיתון יהודי בלונדון והסביר את סיבת הסגירה בכך שהתברר שהוא נחות לעומת בית החולים המיסיונרי.

בנתים אישתו של פרנקל נפטרה בעת לידה.  ופרנקל נאלץ לעזוב את הארץ עם שתי בנותיו לאירופה לגרמניה . ושוב אין שומעים עליו כרופא בירושלים. .

בטקס פתיחת בית החולים של משפחת רוטשילד בירושלים בשנת 1854 לא הוזכרו ד"ר

פרנקל וגם לא משה מונטפיורי ובית החולים שבנו , כמו נשכחו.  

או שאיש לא רצה לזכור ולהזכיר את הד"ר פרנקל. .

עם זאת  כנראה המשיך להתגורר פרנקל  בעשור האחרון לחייו  בירושלים ואולי המשיך להתפרנס כרופא.  אך בגיל 75 ב-1879  עבר ליפו שם שכר חדר ושם מת ב-1880  ונטמן בבית הקברות היהודי ביפו .

הוא הוזכר בידי מתחריו המיסיונריים כאיש מוכשר חביב רופא מסור ,בעל נימוסין ודרך ארץ וכך הוא מוזכר בלקסיקון הרופאים של ארץ ישראל של ניסים לוי .  

 אך הוא בהחלט לא היה אהוב על אנשי הקהילה היהודית שבה היה אמור לטפל. ומכל בחינה כשלונו היה גדול כל כך שהוא הביא לסגירתו של בית החולים היהודי הראשון בירושלים שנשכח כתוצאה לחלוטין. 

בעקבות אותה הפרשה החליט חבר עסקנים מהקהילה הפרושית  בהנהגתו של זאב וולפנזון להקים בית חולים משלהם את "ביקור חולים " שקיים עד היום.

כמו במקרים אחרים שבהם פרוייקטים שונים שאותם הקים משה מוונטיפיורי בירושלים ובארץ ישראל ,נכשלו כישלון חרוץ, נראה שחלק מהכישלון היה בגלל בחירה שגויה של אנשים.

אין ברירה אלא לפסוק שהרופא היהודי המודרני הראשון בירושלים היה כישלון חרוץ ומוחלט  ומהדהד ביחסי צבור וביכולתו לתקשר עם האנשים שבהם טיפל.

 ראו גם

אריה מורגנשטרן "בית החולים היהודי הראשון בירושלים " "גאולה בדרך הטבע :תלמידי הגר"א בארץ ישראל 1800-1840" ע' 307-327.

 

 

 

 

 

שמעון פרנקל בלקסיקון הרופאים של ניסים לוי

אורית נבות על מוטיב קדושת חיי האדם ביסוד הרפואה המודרנית בארץ ישראל

 שפרה שווארץ על מלחמת בתי הולים בירושלים

רופאיה של ארץ ישראל 1948-1799 / פרופ נסים לוי ; יעל לוי

 

 

 

 

 

שמעון פרנקל ( נולד 1805או 1806 או 1809 -1880)  הרופא היהודי הראשון בירושלים. .

 

 
Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • nachum  On ספטמבר 17, 2009 at 10:04 am

    הרופא הראשון בירושלים–he was the first jewish doctor.

    SHANA TOVA!!!

  • דפנה  On ספטמבר 17, 2009 at 3:29 pm

    תמיד השתוממתי, מדוע כפי שכתבת " פרויקטים שונים שאותם הקים משה מוונטיפיורי בירושלים ובארץ ישראל, נכשלו כישלון חרוץ" ובכ"ז, חמש שכונות בירושלים ועוד שכונה בת"א קרויות על שמו של מונטיפיורי שהיה בעצם חובב מסעות וגאון ביחצ"נות וממש שום דבר לא יותר מכך

  • מספר 666  On ספטמבר 17, 2009 at 3:42 pm

    ולא התאמץ ,אבל משום מה הוא תמיד גמר עם האנשים הלא נכונים בפרוייקטים שלו והפרוייקטים תמיד הסתיימו בכישלון.
    דוגמה ידועה הפרדס שלו ביפו שנכשל כישלון חרוץ אבל הפך לשכונה שנקראת עד היום על שמו.
    זה נכון שיש מי שטוענים שכל המסעות של מונטיפיורי היו פרויקט אדיר מימדים של יחסי ציבור שכתוצאה ממנו מונטיפיורי זכור היום בעוד שכמעט כל בני דורו נשכחו.

  • דקל  On ינואר 5, 2016 at 7:03 pm

    ד"ר שמעון פרנקל הוא סבא רבא של סבתי.

    • עדיין דקל  On ינואר 5, 2016 at 7:05 pm

      ומכיוון ששמעון פרנקל ומשה מונטיפיורי היו מקורבים, משה מונטיפיורי העניק לשמעון פרנקל תיבה שחורה גדולה כמתנה וכעת היא בבית של סבי וסבתי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: