הראשון לבית ריבלין :על הילל ריבלין ( "החזון ציון" )

באוקטובר 2009 קיימו אנשי שבט ריבלין את הכנס המשפחתי הגדול ביותר בתולדות המדינה ,וחיזקו בכך את טענתם להיקרא "משפחת אצולה ".לטענת אנשי המשפחה היה זה לפני 200 שנה בדיוק שאבי המשפחה הילל ריבלין היגיע לארץ ישראל כמנהיג שיירת עולים מתלמידי הגר"א .
האומנם כך היה ? או שמה יש כאן מיתוס משפחתי בלבד מופרך מן היסוד ? שכן המחקרים הראו שאבי המשפחה בארץ ישראל הילל ריבלין היגיע לארץ ישראל רק בשנת 1832 " .
לטענת אנשי המשפחה זמן קצר לאחר הגיעו ייסד הילל ריבלין מחדש את הישוב האשכנזי בירושלים והפך למנהיגו במשך שנים רבות . האומנם ?
ההישג הגדול ביותר שאותו מיחסים אנשי המשפחה לאותו הילל ריבלין הוא את כתיבתו של ספר מיסטי חזוני בשם "קול התור ". אולם גם זה נראה כלא סביר.
להלן כתבה שנייה בסדרה של כתבות על ראשוני משפחת ריבלין ועל תרומתם לספר המיסטי המפורסם "קול התור ".

 

"בימים ההם היו ראשי העדה בירושלים מקיימים שיעורים מיוחדים בתורת ישוב ארץ ישראל מתוך כתבי הגר"א .
שארי הרב אליהו לנדא , בן נינו של הגר"א סיפר כי במקרים יוצאים מן הכלל היו מתעסקים לפתור שאלות קשות מתוך "סודות הגאולה" , של רבי הילל משקלוב תלמיד הגר"א ( עניין הידוע ליודעי ח"ן ) .כל אלה היו להם לעיניים בדרך עבודתם הגדולה של קיבוץ גלויות ובנין הישוב . שארי רבי אליהו לנדא דיבר תמיד בצער עמוק על כל העניינים הנשגבים האלה שהולכים ונשכחים
. ( ישראל בן זאב בספר "מוסדי ארץ " )
עתמול 207 משפחת ריבלין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בימים אלו חגגו אנשי משפחת ריבלין הידועה חגיגות לרגל עלייתו לפני מאתיים שנה בשנת 1809 של אבי המשפחה הילל ריבלין לארץ ישראל .
הילל ריבלין הוא אחד הדמויות המרכזיות בתולדות משפחת ריבלין ואחד מנשואי גאוותה . במסורת של בני המשפחה ( שאולי יותר נכון לקרוא לה חמולה ? או שבט? כמדומה שהיום יש מספרית ברחבי הארץ והעולם  יותר בני ריבלין מאשר היו בעבר הרחוק בני שבט זבולון ,נפתלי, דן ,שמעון ,אשר וכו') הילל ריבלין  היה מראשי עליית תלמידי הגאון מוילנה ועלה לארץ ישראל בעצמו בראש שיירה של עולים בשנת 1809.לפני מאתיים שנה בדיוק.

 לאחר שעלה הלל ריבלין  לארץ ישראל לצפת ,עבר משם לירושלים ששם הקים מחדש את הישוב האשכנזי בעיר לאחר יותר ממאה שנה שלא התקיים כלל והיה ראש הישוב הפרושי הצעיר בירושלים במשך שנים רבות.
האומנם ?
כל הסיפור בעייתי ויש בו קשיים רבים והמחקר המודרני הראה שהוא למעשה מופרך כמעט מהיסוד .

מי היה הילל ריבלין?

באדיבות משפחת ריבלין
התיאור הבסיסי ביותר  על חייוו של  הילל ריבלין ניתן  בספר"מיקירי ירושלים" של יוסף זונדל וסרמן :
הרב הילל ריבלין נולד בעיר שקלוב בביולורוסיה ,עיר שהייתה ידועה במשך חייו כעיר של למדנים חשובים בשנת תקי"ח ( 1758) לאביו רבי בנימין אב בית הדין של שקלוב סוחר ורוקח שותף בבית המסחר הגדול לתרופות "ריבלין – ( יהושע ) צייטלין " מצאצאי אבותיו של הגר"א רבי משה קרמר ורבי משה רבק"ש מחבר "באר הגולה .מאותו משה רבק"ש השתלשל,אולי השם "ריוועלס" וממנו ,לפי הגרסה המקובלת לפחות , השם ריבלין שהוא כיום שמה של המשפחה הגדולה ביותר של העם היהודי .

Coat of Arms of Škloŭ, Belarus.png

הרב  בנימין ריבלין אביו של הלל היה ראש ישיבה שיסד בשקלוב ונאמר עליו בספר "קריה נאמנה ( ע' 162) ש"על ידיו נבנתה עיר שקלוב וחכמיה" .
הוא תואר בידי הסופר זאב יעבץ כמי ש "שאורחות חייו כאחד הפילוסופים הקדמונים " למרות עושרו היה נוהג בפשטות , ממעט באכילה ובשתיה ומרבה ללמוד ברוב שעות היום והלילה.
הלל ריבלין  למד בישיבת אביו בשקלוב בחבורת גדולי התורה שהתרכזו שם ,בינהם מתלמידי הגר"א.גם הוא היה נוסע אל הגר"א לקבל ממנו השפעה רוחנית ותורנית .ויש מי שמגדירים אותו כאחד מתלמידי הגר"א וכמי ששמע מפיו לקחי במשך כמה שנים כמו אביו אם כי יש בעניין ספקות רבים ויש המטילים ספק אם אכן היה תלמיד בעצמו של הגר"א. .
לאחר שהחלו חסידי חב"ד שברייסין ליעלות לארץ ישראל בשנת תקל"ז נתעוררה בשקלוב לפי הוראות הגר"א וביזמת רבי בנימין ובנו הילל וחבורתם בשנת תקמ"א ( 1801) תנועה שלמה תנועת "חזון ציון " ששמה לה למטרה לעודד ולארגן את עליית הפרושים לארץ ישראל ולתמוך בקיומם שם.
לטענת ההיסטוריונים של בני משפחת ריבלין המרכז של תנועת "חזון ציון " היה בשקלוב ( ולא בוילנה ) ורבי הילל היה הרוח החיה בפעולה זאת.הוא דרש ברבים ובערים שונות למען תנועה זאת .ובשנת תקס"ו ( 1806) ( שהיא בגימטריה שנת "משיח בן יוסף " המארגנים כנראה ראו בגר"א את "משיח בן יוסף" שמספרו הגימטרי הוא כידוע 666 ) אורגן בשקלוב כנס גדול של רבנים ראשי קהילות ועסקנים מרוסיה פולין הצפונית וליטא ובכינוס זה הונח היסוד לארגון התנועה לעליה ארצה ולתמיכה בעולים.שנקראה "חזון ציון ". תחילה כונתה התנועה "שיבת ציון " אלא מטעמים פוליטיים שינו את השם ל"חזון ציון ".. רבי הילל ערך בשם תנועת "חזון ציון " מסעות בערי רוסיה והלהיב בדרשותיו בבתי כנסת ובבתי מדרש למען העליה לארץ ישראל . הוא זוהה כל כך עם התנועה עד שקיבל בפי העם את הכינוי "דער חזון ציון ".
 נציגי החסידים האשימו אז  את  הרב  הילל כי כל כוונתו היא  להחליש את תנועה החסידית בארץ שהתבססה בצפת עם עליית החסידים בשנת 1777.

 בדיוני תנועת "חזון ציון " ב1806 הושמעה טענה זאת ועל כך היגיב רבי הילל "נהיה מוכנים לקחת אתנו ארצה גם חסידים ואפילו על חשבוננו . כאשר נהיה בירושלים נתווכח ומקווה אני שגם נתפשר בדיעותינו ".

( רק הוגן לציין כאן שישנה גרסה מתנגדת לזה בחוגי משפחת וולפנזון :ולפיה ארגון "חזון ציון" אכן הוקם בשקלוב ,עד כאן הכל טוב ויפה.אולם מייסד התנועה והרוח החיה שבה לא היה הילל ריבלין ,אלא ידידו ועמיתו אברהם וולפנזון שהיה דיין בשקלוב והילל ריבלין הצטרף לתנועה זאת רק לאחר שגויס אליה בידי וולפנזון ) .

בשקלוב היה רבי הילל יו"ר הגבאות הראשית שהעבירה את כספי ה"חלוקה " ליהודי ארץ הקודש ,ואחרי עלותו ארצה גבאות זאת התפלגה בין הערים שקלוב ווילנה עברה אחר כך לאמסטרדם אל ארגון הפקידים והאמרכלים .הייתה זאת קרן החלוקה שדאגה לכך שיהודי ארץ ישראל לא ימותו ברעם שכן לא היה להם כל בסיס כלכלי בארץ ישראל
בפעילותו זאת המשיך לימים בנו רבי משה מגיד "דורש ציון" ובן אחר אליהו שכונה"בעל לשון קודש " משום שקרא להשתמש בשפה העברית בחי היום יום . אך זה ערק והפך רחמנא ליצלן לחבדניק לזעזועם של בני המשפחה הגאים והיה ממיסדי תנועת חב"ד בחברון.
בנתיים על פי טענות בני המשפחה מצא לו רבי הילל פנאי לשבת ולחבר ספר גדול "קול התור " שהתבסס על מה ששמעו הוא ואביו מהגר"א.
בשנת תקס"ט ( 1809) עלה הילל ריבלין לארץ בראשות שיירה בת שבעים נפש מהם רבים מתלמידי הגר"א והנלווים אליהם הבולט בין אלו היה רבי אברהם וולפנזון הדיין משקלוב.
נמנו עליהם גם רבי סעדיה בן רבי נתן נטע ממוהילוב ורבי יצחק מחאסלביץ. לטענת בני משפחת ריבלין רבי הילל ריבלין היה מנהיג השיירה .
( שוב בחוגי משפחת וולפנזון יש גרסה מתנגדת שלפיה אברהם וולפנזון ולא הילל ריבלין היה המנהיג והרוח החיה בשיירה,והלל ריבלין היה רק בגדר עוד נוסע באותה השיירה וכו' .ומכיוון שלא הייתי שם אינני מתימר להכריע מי צודק).
.אחרי תלתולי דרכים בעגלות וביבשה ובספינות מפרש בים במשך כעשרה חודשים היגיעו על סף שנת תק"ע ( 1810) לעכו ועלו להתיישב בצפת .
על פי המסורת קודם שהיגיע לצפת אברהם הדיין לפחות נכנס לשערי ירושלים עם אישתו.ואולי גם הילל ריבלין התלווה אליהם אז? אבל הוא לא מוזכר במסורת הוולפנזונית .
לצפת הם היגיעו ביום ח באלול תקס"ט ויהודי צפת קיבלו את השיירה בשמחה .
לירושלים לא יכלו אנשי השיירה לגור אז כי הערבים היו מציקים לאשכנזים לגבי החוב של אנשי רבי יהודה החסיד שעלה לעיר בשנת 1700 וקיבל על עצמו חובות שלווה מכמה ערבים עשירים ומכובדים מאוד בעיר אלא שמת בפתאומיות ובידי אנשיו לא הייתה היכולת להחזיר את הכספים והחובות לא הוחזרו והערבים לא שכחו זאת לעולם .
יחידים שרצו לעלות אז לירושלים היו נאלצים להתחפש לספרדים כדי שלא יציקו להם בגלל אותו חוב עתיק יומין. אולם רבי הילל דרש לעבור וליהד את ירושלים ויהי מה .
בתקע"ב ( 1812) עלה לבסוף הילל ריבלין בראש חבורה קטנה מצפת לירושלים כדי להגשים את שאיפות הגר"א אלו היו "התשעה הראשונים " תשעת האשכנזים הראשונים בירושלים מזה מאה שנה.
הוא קבע את דירתו ואת בית מדרשו בחצר שבה היה לפנים מדרשו של בעל הספר "אור החיים " רבי חיים בן עטר.
לפי גרסת משפחת ריבלין "רבי הלל היה ראשה ומנהיגה, מכוונה ומדריכה של העדה האשכנזית.הוא היה מורה הוראה רון בירושלים ומפסקיו בהלכה לא זזו כמלוא נימה,הוא היה גם מיצגה כלפי חוץ, כנשיא כולל הפרושים.
הוא היה הרוח החיה של העדה האשכנזית, דאג ליסוד מוסדות תורה וחסד, תיקן תקנות בעניני איסור והתר, יסד תלמוד תורה לנערים."
***מתוך ספרו של יעקב גליס: "מגדולי ירושלים"***

בירושלים הרב  הילל התפרנס מהכנסות הרכוש הרב שהשאיר בשקלוב ומהכנסות קטנות שקיבל בעד הלוואות לערבים .בחצרו היה מנין מיוחד של תלמידי חכמים שהחזיק אותם על חשבונו הוא היה האב בית הדין הראשון בעדה האשכנזית בירושלים שכולם היו גדולי תורה.ויש האומרים שביחד עם מנחם מנדל משקלוב הוא היה מנהיג ונשיא הקהילה הירושלמית האשכנזית כולה אם כי כמובן היה כפוף ל"ראשון לציון " הספרדי .
היה לו קשר מכתבים עם ראשי הכולל בגולה למען החזקת וחיזוק הישוב בירושלים.כאשר הישוב האשכנזי בירושלים התרבה על ידי עולים חדשים ושרידי הביזה והרעש בצפת והוא כבר זקן העביר את
ההנהלה לידי אחרים כמו ישעיהו ברדקי ו והרב יוסף זונדל מסלנט .
עקב המהומות ומלחמות בארץ ולרגל הכיבוש המצרי של מוחמד עלי ואברהים פחה בנו החורג שהיה נציבו בארץ ,אבד חלק גדול מרכושו של רבי הילל בהלוואות שהלווה לערבים וסירבו לפרוע .גם
השקעות שהשקיע בסכומים גדולים בגאולת חצרות ורכישת "חזקה " בהן בעיר העתיקה למען מתיישבים יהודים ובתמיכה בעניים ובנזקקים.
הוא היה חי לעת זקנתו בדחקות ובעוני .אך סירב לקבל תמיכה מהכולל והסתפק בהכנסה הקטנה שקיבל משרידי רכושו בגולה.
רבני העדה הספרדית ומנהיגיה כבדו אותו מאוד .בהשפעתו הנהיגו תיקונים שונים בענייני ציבור .וגם בדיני שחיתה והכשרות בהתאם למנהגי האשכנזים.
בהשפעתו של הילל ריבלין עלה ארצה חתנו הגביר העשיר והעסקן רבי שמריהו לוריא ממוהילב ( בעל בתו חנה ואבי העסקנית חיה ציפה אשת רבי יחיאל מיכל פינס ) בשנת תקצ"ג 1833. בזמן שהותו בארץ לוריא עזר בכספו לעניי העדה והיגיע לעמדה לשוב אצל השליט אברהים פחה והשתדל לפניו לטובת הישוב בעניינים חשובים .ובמחיר שוחד רב אף הצליח להשיג רשיון לרדת לתוך מערת המכפלה בלבוש איש ערבי .היהודי היחיד שזכה לכך עד אז.
הנ"ל כקבלן לצבא הרוסי מצא ביחד עם קרובו שמריהו צוקרמן עשיר ידוע גם הוא , אפשרות לרכוש אקדחים בשביל "הגברדיה" אירגון ההגנה העצמית הירושלמי יבראשות ז
ב וולפנזון . אך לאחר שהות של למעלה משנתיים נאלץ לחזור לרוסיה מאחר שנכשל בעסקיו בארץ ישראל.וכנראה איבד הרבה מעושרו כתוצאה מתשלומי השוחד היקרים שאותם נאלץ לשלם לשלטון בעניינים שונים. .
הילל ריבלין נסע פעמיים לרוסיה .פעם אחת בענייני הישוב בארץ שראל ופעם שניה ב1826 על פי הזמנת יהודי רוסיה למען עזור בהשפעתו ,שעוד הייתה רבה על כמה מראשי השלטון לביטול גזירה אנטישמית והצליח בשני מסעותיו אלה.
רבי הילל ריבלין נפגע במחלת החולירע שהשתוללה בירושלים במשך שנה שלמה (!) ונפטר בגיל 80 בירושלים ביום שבת ט' בסיון תקצ"ח אחרי עשרות שנות פעולה למען ציון ואחרי ימי דור כראש העדה האשכנזית בירושלים .1838 .כדי למנוע את הפצת המחלה פקדו השלטונות לשרוף את כל כליו וכתביו ושהיו בביתו בינהם חידושי התורה ,ענייני הכולל וראשית הישוב ומאות ספרים שהיו בביתו הכל הושמד. כי בכך ניסו לעצור את התפשטות המגיפה. .
"המגפה הקשה שפרצה בירושלים בשנת תקצ"ח פגעה גם ברבי הלל, ביום ט' סיון של אותה שנה נפטר רבי הלל זקן ושבע ימים, בהשאירו אחריו את שלשת בניו, רבי משה מגיד,רבי אליהו ורבי שלמה זלמן ריבלין."
"רבי הלל נטמן בבית הקברות הספרדי על יד קבר זכריה הנביא לרגלי הר הזיתים ועל מצבתו חרתו : "הרב המאור הגדול החכם והשלם המופלא בתורה ויראה."

אך ספרו החשוב "קול התור" שהיה בכתב יד ניצל על ידי כך שהועתק בכמה העתקים .

 הספר הזה יצא כידוע מאז במהדורות שונות וכיום הוא נלמד בחוגים שונים ומעורר עניין עצום והולך וגודל למרות הספקות שהועלו בידי כותב שורות אלו לגבי יחוסו להילל רבלין. .
הרב פרומקיו מחבר הספר "תולדות חכמי ירושלים "מציין "שמו של הרב הילל ז"ל וחכמת ליבו ינעם עוד היום לזקני שער בירושלים וזכרו לא ימוש מפיהם ".
עד כאן המסורת שראשיתה ככל הנראה בסוף המאה ה-19 או במחצית הראשונה של המאה העשרים והיא הגרסה שמופצת היום בכלי התקשורת בידי משפחת ריבלין. .

הילל ריבלין על פי המחקר ההיסטורי

החוקר ד"ר אריה מורגנשטרן שחקר את תולדות משפחת ריבלין על סמך מיסמכים אינו חושב שכך אכן היה. ובהחלט אינו חושב שהילל ריבלין היה אחד מ"מעשרת הראשונים " אותם עשרה אשכנזים ראשונים שהעזו לעזוב את צפת שבה התישבו שלוש שנים קודם לכן ולעבור לירושלים בשנת 1812 לאחר שעזבו את צפת אמנם ישנם טענות שבשנת 1720 התנפל המון ערבי על בית הכנסת האשכנזי בעיר שרף אותו השליך לכלא את מנהיג העדה ולאחר מכן גירש את כל היהודים האשכנזים מהעיר .
יש לציין שיש גם חוקרים שחושבים שהישוב האשכנזי בירושלים מעולם לא פסק גם במהלך המאה ה-18.אם כי ללא ספק היה זה ישוב קטן ודל .ואין לאמר שעד 1812 גרו שם רק כמה עשרות משפחות של יהודים ספרדים. .אם זאת ייתכן בהחלט שאותם יהודים אשכנזים שחיו בירושלים במהלך המאה ה-18 אכן העדיפו להסוות " את עצמם כיהודים ספרדים לכל דבר. ללא ספק רק לאחר בוא הפרושים החלה העדה האשכנזית להתבלט כגורם עצמאי וחזק. אותם עשרה ראשונים כללו על סמך המחקרים את הרב מנחם מנדל משקלוב ,ואתאברהם שלמה זלמן צורף אבי משפחת סלומון בארץ ישראל. ונראה שהשניים האלו היו הדמויות הבולטות בישוב האשכנזי בירושלים בשנותיו הראשונות.
אולם האם הילל ריבלין אכן היה קשור לכך ?האם הוא היה אחד מאותם עשרה "ראשונים"? האם היה ממנהיגי הישוב בירושלים?
למרבית הצער נראה שלא.
שמו של הילל ריבלין אינו מאוזכר בשום מקור היסטורי אותנטי שקודם לשנת 1832 כמי שחי אז בארץ ישראל ויש מאות רבות כאלו. הוא אינו מאוזכר בעשרות מכתבי הכוללים מאז שנת 1810 בהם מוזכרים או חתומים ראשי העולים אבל שמו של הילל ריבלין אינו נמנה עליהם. וכך למשל הוא אינו מופיע לא מוזכר לא חתום על האגרת החשובה ביותר של ההנהגה באותם הימים איגרת תלמיד הגר"א מצפת ביום י אדר תק"ע 1810 שעליה חתומים אחד עשר תלמידי הגר"א בארץ ישראל .
הוא אינו מוזכר באיגרות של אנשים פרטיים ולא ביומני מסעות וגם לא באיגרות של ארגון "הפקידים והאמרכלים באמסטרדם " שתיארו בפרטי פרטים את החיים בארץ ישראל בתקופה זאת .
על פי המסמכים נראה שהילל ריבלין עלה לארץ ישראל רק בשנת 1832 (!!) דהיינו כ-23 שנה לאחר השנה המיוחסת לו במסורת הריבלינית.
על פי המפקדים שערך משה מונטיפיורי בישוב היהודי בארץ ישראל בשנים 1839 ושוב 1855 עולה כי משפחת ריבלין שעלתה לארץ ביחד עם רבי הילל וכללה את בנו אליהו ובני ביתו עלתה לארץ בשנת תקצב-תקצ"ג -1833 1832 ולא בשנת 1809 או 1810.והיא עלתה כנראה באותה שיירה גדולה שעלתה עם העשיר הגדול שמריה לוריא.ואולי בהנהגתו. בירושלים כבר הייתה אז קהילה פרושית גדולה כמו זאת שבצפת.
כידוע על פי אותם המפקדים אברהם וולפנזון שאמור היה להיות במסורת הריבלינית -וולפנזונית שותפו הבכיר של הלל ריבלין לעליה בשנת 1809 והיה הדיין האשכנזי הראשון של קהילת צפת עלה רק בשנת 1833 או 1834 ביחד עם בנו זאב . ועל פי המסורת המשפחתית מיד עם הגיעם לארץ מצאו את עצמם מעורבים במלחמה על ירושלים שעליה צר אז אברהים בנו של מוחמד עלי מושל מצרים ונטלו חלק פעיל בהגנה על הרובע היהודי בירושלים . .
אפשר לשער שייתכן בהחלט שאברהם וולפנזון ביחד עם בנו זאב עלו ביחד עם הילל ריבלין בראשית שנות השלושים מבחינה זאת המסורת ההסטורית שהם עלו ביחד היא נכונה, רק לא התאריך. .
ואולי התלוו להילל ריבלין ולאברהם וולפנזון באותה הנסיעה לארץ ישראל גם בני משפחתו של הילד  שמואל מוני זילברמן מפינסק שעלה באותה השנה לארץ ישראל. ולעתיד הפך לאחד ממנהיגי הישוב הפרושי.  
הד"ר מורגנשטרן איתר בארכיון ההיסטורי הלאומי של ביולורוסיה את טפסי הבקשות שעל פיהן קיבל הלל בן בנימין ריבלין לספורט לשם "עלייה לרגל " לירושלים עם אישתו ציפה בת וולך והבקשה הייתה מ20 באפריל 1832. אפשר להסביר זאת בהתאם למסורת הריבלינית רק אם נניח שהילל ריבלין עלה בשנת 1809 לארץ ואז ירד ממנה כעבור כמה שנים ושוב החליט לחזור אליה
ד"ר מורגנשטרן גילה  לאחרונה מכתב נוסף שבו כותב מישהו מבני משפחת ריבלין ברוסיה לפי תומו, כי ר' הלל עלה לארץ ישראל עם בנו ר' אליהו עם כי זה עלה לארץ ישראל רק בתקצ"ב על פי מפקד מונטיפיורי, ועל פי מסורת המשפחה.
לאמיתו של דבר במכתב היחיד שהשתמר מהלל ריבלין ושלח לחתנו שמריהו לוריא שעלה כמה שנים לפניו לארץ ישראל וירד כמעט מיד הוא כותב "כי נראה שבעליל המסובב לכל הסיבות נעשה זאת להביאני הלום שלא לרצוני כידוע לכל .רק בעבוטות אהבה נמשכתי לפה לעת זקנותנו .בוודאי אני מקבל הכל באהבה רבה כי בוודאי לטובה גדולה כוונתו ,או למרק עוונותיי המרובים ".

מהמכתב מסתבר שהאיש שלפי המסורת הריבלינית עמד בראש אירגון "חזון ציון " ופעל לכאורה בצורה אקטיבית למען העלייה לארץ ישראל הובא לאמיתו של דבר עם רעייתו בצורה פאסיבית ארצה בלחצם של בניו ובנותיו אף שלא רצה לעלות "כידוע לכל". הוא בא משום שלא רצה להישאר מאחורי בני משפחתו .
ככל הנראה הרוח החיה בעליה היה  בנו אליהו ולא הוא עצמו. אין להעלות על הדעת שמנהיג עליה היה מדבר בצורה כזאת על עצם עלייתו לארץ ישראל. התברר שהלל ריבלין היה פעיל בענייני ציבור ודמות מרשימה במהלך שש השנים או פחות שבהן חי בארץ ישראל אבל בהחלט לא הנהיג את עליית תלמידי הגר"א ולא עמד בראש הפרושים בירושלים .
הוא היה נשיא הפרושים ולא אב בית הדין שלהם ואף התרחק מפורשות מענייני הנהגת הציבור בניגוד לכל טענות הריבלינים. הוא סירב בעקביות להיות שותף בהנהגה של הקהילה ,לחתום על קבלת כספי החלוקה מאמסטרדם כפי שביקשו ממנו או לנקוט עמדה כלשהיא בסכסוכים השונים בין אנשי הכולל.ומסתבר שהוא היה ידוע מי שאין אהבה גדולה בינו ובין מנהיג הישוב הרב ישראל משקלוב. הוא מונה אמנם בידי ארגון "רוזני ארץ בוילנה כאלד מארבעת זקני העדשה שיהוו הנהגה רוחנית שעסקו בכל "דבר שבקדושה " וישותפו בכל הדיונים החישובים של פורום ההנהגה יחד עם ישראל משקלוב מנחם מנדל משקלוב וצבי הירש מדליאטיץ'. התפקיד מסתבר לא היה ביצועי ורבי הלל משקלוב התמסר בעיקר ללימוד תורה ולמתן תשובות הלכתיות לפונים אליו אך לא מעבר לכך.

האם חיבר הילל ריבלין את קול התור ?

רבי הלל ריבלין היה מוצא רמזים לכל מאורע וחישב גימטריאות לפי פסוקים .
עליות אליהו מאת יעקב אבן חן

חוקר התלמוד והמשפט העברי יוסף ריבלין נכדו של רש"ז שערך הוציא לאור והוסיף גוון מחקרי אקדמי למהדורה החדשה של "קול התור " היה משוכנע הספר אכן יצא מהילל ריבלין אבי המשפחה בארץ ישראל.
אבל יש בעיה קטנה :אין לנו שום כתב יד של הספר שאפשר ליחסו להילל ריבלין ושום התיחסות מזמנו שמציינת שהוא כתב ספר מעין זה.
אברהם ב. ריבלין שכתב על הילל ריבלין מאמר בכתב העת" סיני מציין כבדרך אגב שכל הניירות והתעודות ואפילו מאות הספרים שהיו בביתו של הילל ריבלין נשרפו בפקודת השלטונות מיד אחרי מותו ב-1838 , משום שנפטר ממגפת החולירע וכך עשו בבתיהם של כל נפגעי המגיפה ובכך רצו אנשי ירושלים לעצור בעד התפשטות המגפה " ( סיני כרך סג ע' רפג) .
כתבים אלו מדווח לנו באנציקלופדיה של דוד תדהר כללו כתבים בענייני הכולל וראשית הישוב וחידושי תורה .
עם כל הניירות והספרים שהיו בביתו של הילל ריבלין נשרפו (_ ומצוין במפורש שהשריפה הייתה יסודית מאוד כדי למנוע את המפשטות מגפה) ,אז איך ניצלו דווקא כתבי היד השונים שמרכיבים את "קול התור "?
תעלומה .
בספר "חזון ציון " נרמז ניתן רמז לא ברור בעניין.  

 מצוין בהערה לטקסט המתאר את השריפה בביתו של הילל ריבלין לאחר מותו  ש"צרור גדול של כתבי רבי הילל בענייני קבלה עבר מיד ליד בין צאצאיו במשך עשרות שנים ונעלם . כפי שמקובל ,היו בהם גם מבאוריו לכתבי הגר"א שחלק מהם נשארו בידי בנו ר' שלמה זלמן ."( חזון ציון ע' 101) בבירור הכוונה היא לטקסטים של "קול התור " אם כי משום מה ההערה נמנעת מלציין זאת במפורש.
בספר "מיקירי ירושלים " של יוסף זונדל וסרמן העניין מוסבר לבסוף : "קול התור " ( למעשה כתב יד ) ניצל מהשריפה על ידי כך שהועתק בכמה עותקים".
. אך לא נמסרים שם שום פרטים בידי מי ולאיפה הועברו העותקים.
כך שאפשר לסכם ולאמר הילל ריבלין אכן חי ופעל בארץ ישראל ופעילות מרשימה אך דמותו לא הייתה כה מרכזית כפי שטוענים כיום צאצאיו.

הוא לא עלה לארץ ישראל בשנת 1809 .

הוא לא הנהיג או יזם את עליית תלמידי הגר"א .

הוא לא היה מיוזמי  ומקימי  הישוב הפרושי בירושלים.

  הוא לא עמד בראש הפרושים בירושלים עד סוף חייו..

עם זאת בתקופה שבה חי בירושלים הוא אכן היה פעיל בולט למדי בישוב.  

 לדעתי גם ספק רב עם הוא המחבר של הטקסט "קול התור " המיוחס לו וסביר הרבה יותר שזה התחבר בדורות מאוחרים יותר כנראה בידי בן משפחתו הרב יצחק צבי ריבלין. אולם טענה זאת היא שנויה במחלוקת .
הרב אליהו לנדא העיד כפי שמספר בשמו החוקר ישראל בן זאב שבירושלים הפרושית היו זמן רב אחרי פטירת רבי הילל היו מקיימים שיעורים מיוחדים בתורת ישוב ארץ ישראל במקרים יוצאים מן הכלל היו מתעסקים לפתור שאלות קשות מתוך "סודות הגאולה" , של רבי הילל משקלוב תלמיד הגר"א ( עניין הידוע ליודעי ח"ן ) .כל אלה היו להם לעיניים בדרך עבודתם הגדולה של קיבוץ גלויות ובנין הישוב".
מה שמראה שאולי עוד בסוף המאה ה19 הסתובב בכתב יד ספר מיסטי בשם "סודות הגאולה " שאכן יוחס להילל ריבלין. ואולי היה בו מעין גרעין של הספר שנקרא היום "קול התור" שבצורתו כפי שהיא היום נתחבר בידי אחרים.

היום  הילל ריבלין זכור בראש ובראשונה כמחברו של ספר זה שספק אם היה לו קשר אמיתי אליו וגם כאביה של המשפחה היהודית הגדולה ביותר בעולם.

 וגם זה סוג של נצחיות.   

ביבליוגרפיה על הילל ריבלין

פרומקין, אריה ליב, ( השלים אליעזר ריבלין )     ספר תולדות חכמי ירושלם : משנת ה"א ר"ן… עד ה"א תר"ל… /    ירושלם :   דפוס סלומון,   תרפ"ח-תר"צ [1929

טקסט הספר "קול התור " המיוחס ( כנראה בטעות ) להילל ריבלין
אליעזר ריבלין ספר היחס למשפחת ריבלין ומשפחות הגר"א מווילנא, אליאש, ראש-יוסף ולידא ועוד משפחות
הוצאת המחבר 1935,1940 מגלת היחס על פי סדר הדורות משנת ה' אלפים ושלש מאות ליצירה ועד היום הזה.-ב.ספר היחס, מקורות ותעודות ותולדות אנשי שם ( מבוסס גם על מסמכים ומחקרים של הרב אליהו לנדא ). :

יצחק ריבלין עם שמואל ריבלין . הרב הגאון רבי הלל ריבלין משקלוב ירושלים תרצ"ה ? ,חמו"ל .חוברת של ארבעה עמודים. ( כנראה נכתב בידי שלמה זלמן ריבלין ).
הפריט הראשון בדפוס שמתחיל לפתח את האגדה לבית ריבלין .

דוד תדהר "הרב הלל ריבלין (ה"חזון ציון ") "האנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו :כרך א' " תל-אביב : ספרית ראשונים (דוד תדהר), [תש"ז] 1947-ע' 496497.

שלמה זלמן ריבלין ( מחבר אנונימי ) חזון ציון – שקלוב וירושלים : תולדות עלית תלמידי הגר"א ומפעליהם ביסוד הישוב בארץ-ישראל / בעריכת חיים הילל ריבלין (ירושלים : הועד להוצאת הספר "חזון ציון – שקלוב וירושלים, תש"ז 1947/
שלמה זלמן ריבלין ( מחבר אנונימי ) מוסד היסוד : תמצית מתוך תולדות הועד הכללי כנסת ישראל ירושלים, בו כלולים עיקרי התולדות של הישוב הישן בא"י (ועד כל הכוללים רמבעה"ן ירושלים : ועד הכללי כנס"י, תשי"א1951/ מהדורה שנייה מורחבת , בעריכת אליעזר הורוביץ. 1958.

יוסף יואל ריבלין ."הגר"א ותלמידיו בישוב ארץ ישראל " ספר הגר"א: :יוצא לאור לרגל מלאות מאה וחמשים שנה לפטירתו של רבינו אליהו הגאון מוילנא, תקנ"ח-תש"ח כרך ב' ספר ד' –קובץ מאמרים ותעודות על משנת הגר"א ותלמידיו . ירושלים מוסד הרב קוק מהדורה מורחבת , תשי"ד עמ' קיד –קעב .

יוסף יואל ריבלין "משפחת ריבלין בארץ ישראל " בתוך יד יוסף יצחק ריבלין : ספר זכרון ע' 47-77 העורך: ח.ז. הירשברג פרסומי מכון ריבלין לחקר תולדות היישוב)רמת-גן : אוניברסיטה בר-אילן, תשכ"ד 1964
ההיסטוריה המפורטת ביותר של שושלת בית ריבלין לדורותיה.
יעקב גליס "הילל ריבלין " בתוך "מגדולי ירושלים " ספריית הראשונים תשכ"ז 1967.
אברהם ב. ריבלין ר'" הלל ריבלין " סיני : ירחון לתורה ומדעי היהדות , כרך סג ניסן אלול תשכ"ח,ע' 283-280. הופיע גם בספר "אישים בעיר הנצח :מונוגרפיות " הוצאת אל"ף 1968 .
יוסף זונדל וסרמן "הראשון למשפחת ריבלין –ר' הלל("שקלובר") מיקירי ירושלים –דמויות מתלמידי הגר"א מוילנה ותלמידי הראי"ה קוק ואחרים . הוצאת מסלול –תל אביב תשל"ג .ע' 15-16.

הרב שאר –ישוב הכהן "הגר"א ותלמידיו –מייסדי הישוב החדש בארץ ישראל ". בתוך פרקים בתולדות הישוב היהודי בירושלים כרך א' הוצאת יד יצחק בן צבי ,ירושלים תשל"ג .
אברהם בנימין ריבלין ונבנתה ארץ על תלה ( על העטיפה "עיר על תלה") " ירושלים : ועד עדת הספרדים, תשמ"ג 1983 כולל כמבוא חלק מהפרק החמישי מתוך "קול התור " תקון חטא המרגלים על ידי בנין ירושלים " המיוחס להלל ריבלין . הספר כולו מוקדש לזכרו של הלל ריבלין. .
הפרק יצא לאור במקור ב"סיני " כרך פ"ח תשמ"א .
יוסף יואל ריבלין "זיקתם של יהודי ליטא לארץ ישראל " יהדות ליטא א תל אביב תש"ך ע' 457-488.
יעקב משה ריבלין ראשית הישוב היהודי מחוץ לחומות.הוצאת המשפחה , 1978.

אשר אליעזר ריבלין הריבלינים :סיפורה של משפחה ותיקה בארץ ישראל צייר – רענן לוריא ירושלים : [חמו"ל], תש"מ 1980חוברת של 34 עמודים כולל אילן יוחסין "לכבוד כינוס משפחת ריבלין והמשפחות המסתעפות..יצא לאור גם במהדורה מקבילה באנגלית.

תום שגב "גזע הריבלינים " מוסף הארץ 2.5.1980 ע' 6-7.
אביעזר גולן "הריבלינים " שבע ימים –ידיעות אחרונות 30.5.1980. ע' 24-25.
משה ריבלין "חמולה שלי " דבר השבוע –דבר 6.6.1980 ע' 12-13.

יעקב אבן חן עליות אליהו :עליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל,הוצאת פאר 1984. רומן היסטורי לנוער שבמרכזו עומדים הילל ריבלין ורבי ישראל משקלוב.

אברהם בנימין ריבלין "שבט הריבלינים " בתוך סיפורי משפחות : סיפורן של חמישים משפחות בתולדות היישוב / עורך: זאב ענר ,הוצאת משרד הביטחון ,1990.
דב גנחובסקי "מתי עלה הילל ריבלין ארצה" המקומון ירושלים כ"ט בטבט תש"ן 26 בינואר 1990.
ד"ר אריה מורגנשטרן "האגדה לבית ריבלין " "הצופה " כ"א במרחשון תשנ"א 9.11.90 פורסם שוב "זה קרה בארץ ישראל : אירועים ופרשיות " מאת אברהם ב. ריבלין ,1993.
אברהם ב' ריבלין ""עיוות ההיסטוריה של הישוב העברי בארץ ישראל" ו" "בכל זאת :עיוות ההיסטוריה של ירושלים " בתוך זה קרה בארץ-ישראל :אירועים ופרשיות מאת אברהם ב.ריבלין הוצאת ראובן מס 1993 ע' 83-98 .תשובתו הניזעמת של בן המשפחה להתקפה המרסקת של הד"ר אריה מורגנשטרן "האגדה לבית ריבלין " שאף מודפס בשלמותו ( לא ברור אם בהסכמת המחבר ) על אמינותה של ההיסטוריה של שושלת ריבלין.

ד"ר אריה מורגנשטרן "שתי מסורות על ראשית עליית תלמידי ה
ר"א " שלם ו' תשנ"ב ושוב בתוך גאולה בדרך הטבע ירושלים:תלמידי הגר"א בארץ ישראל 1800-1840 –מחקרים ומקורות . תשנ"ז ע' 48-55 שני מאמרים שעוסקים בזיוף ההיסטוריה של משפחת ריבלין בידי שלמה זלמן ריבלין.
בנימין ריבלין זכר אב " הוצאת המחבר 1992.
יצא במלאת 50 שנה לפטירתו של אליעזר ריבלין . כולל מאמרים מאת אליעזר ובנימין ריבלין על אבות המשפחה בנימין והילל ריבלין נוסח מכתב שנשלח בידי הילל ריבלין לחתנו שמריהו לוריא ומאמרי הספד על אליעזר ריבלין .
ריבלין, יוסף בן אברהם בנימין ברית אבות בסערת אליהו : פרקי גאולה עפ"י תורת הגר"א / פזמוני ר' יושעה ריבלין ; בצירוף מבוא, מראי מקום, הסברים והערות מאת יוסף ריבלין (ירושלים) : אורחות, (תשס"ד).

ד"ר אריה מורגנשטרן השיבה לירושלים :חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה".הוצאת שלם תשס"ז 2007. מביא את ההוכחות המוחלטות לכך שהילל ריבלין עלה לארץ ישראל רק בשנת 1832כולל צילום של אישור היציאה שקיבל מהממשלה הצארית בשנה זאת. .
משפחת ריבלין בויקיפדיה

הילל ריבלין בויקיפדיה
הילל ריבלין בגרסת משפחת ריבלין

אבשלום קור מספר על משפחת ריבלין

רובי ריבלין מספר לפורום שורשים על משפחת ריבלין

משפחת ריבלין בסוד הגאולה

ראו על הילל ריבלין

גליון עתמול מספר 207 של ספטמבר " 2009 "סיפור משפחתי –הריבלינים וארץ ישראל שכולו עוסק במשפחת ריבלין

המבוא לחוברת עת-מול על משפחת ריבלין

כולל את המאמרים
השושלת לבית ריבלין / מערכת עת-מול

משיח בן יוסף בירושלים / אליעזר באומגרטן
"החזן בטוב הוא נשמת בית הכנסת" / ראובן גפני

משיח בן יוסף בירושלים :על קול התור

המיסתורין של קול התור

החבר יוסף אבי משפחת ריבלין

ספר היחס של משפחת ריבלין  

האגדה לבית ריבלין

 

אברהם וולפנזון שותפו של הילל ריבלין

אברהם הדיין נכנס לירושלים

 

התעלומה המסתורית של אברהם וולפנזון

הכבוד האבוד של אברהם "הדיין" וולפנזון תגובה מפורטת וקפדנית למאמר זה של ד"ר עמנואל סגל

 

חייו הכפולים של זאב וולפנזון : על חייו של בנו של אברהם הדיין



 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יוני  ביום נובמבר 21, 2009 בשעה 3:50 pm

    שוב, מדוע אתה טוען שקיום כנס משפחתי גדול הוא חיזוק לטענתם להיקרא "משפחת אצולה? (שלא נדבר על כך שחוץ ממך, שנהנה לעשות זאת., לא הרבה אנשים טוענים כך)

    האם גודל המשפחה הוא מבחינתך סיבה לאצולה? יש משפחות גדולות יותר ממשפחת ריבלין (ובכל מקרה, חשבתי שאצולה קשורה יותר לאיכות מאשר לכמות, אבל אולי צריך להגדיר את המילה "אצולה" – ייתכן שאנחנו מדברים על דברים שונים)

    וגם, האם קיום כנס משפחתי (ללא קשר לגודל) הוא מבחינתך סיבה לאצולה? יש משפחות רבות, קטנות הרבה יותר שמארגנות כנסים משפחתיים.

    וגם אם היו כמה ריבלינים "אצילים" בעבר – האם זה באמת מקרין על אלפי הריבלינים ֿהחיים כיום? אם כך, אפשר להקרין אצולה על עוד הרבה משפחות בישראל. האם הריבלין הממוצע הוא יותר "אצולה" מאשר האשד הממוצע, למשל?

    לפני כמה שנים, אגב, קראתי בעיתון על כנס משפחתי ענק של משפחת פרץ. לא ראיתי שכתבת שקיום הכנס מראה שהם משפחת אצולה.

  • מספר 666  ביום נובמבר 21, 2009 בשעה 6:10 pm

    למאמר אחר על הריבלינים ,לא אני העליתי את עניין האצולה והריבלינים.
    הנציגים שלהם שמתראיינים,ספי ריבלין ,רבקה מיכאלי ,יוסי ריבלין , י"ר הכנסת רובי ריבלין
    שהם אלו שמתראיינים בדרך כלל ) הם אלו ׁשמעלים זאת בכל פעם שמישהו שואל אותם משהו בתקשורת .ואז הם בתור פתיחה סטנדרטית לדבריהם מכחישים שהם רואים את עצמם כ"בני אצולה " אפילו שבכלל לא שאלו אותם על זה.
    דהיינו לפי ההכחשות התקיפות והחוזרות ונשנות ,הם אולי רואים את עצמם כבני אצולה.
    ואיך הם מגדירים ,אצולה, את זה אתה צריך לשאול אותם.

  • יוני  ביום נובמבר 21, 2009 בשעה 7:18 pm

    מדוע אתה כותב שבכך שקיימו את הכנס הם חיזקו את טענתם? אני לא תוקף את מה שהם טוענים אלא את מה שאתה טוען. אתה הוא זה שהביע דעה האומרת שקיום כנס כלשהו מוסיף "נקודות אצולה".

    אם אני אטען לאצולה ואחר כך אארגן כנס, האם תטען שהכנס חיזק את טענתי? במה כנס כלשהו מוסיף לאצולה? כנס הוא רק כנס.

  • בנימין  ביום נובמבר 21, 2009 בשעה 10:17 pm

    בודאי שמשפחת ריבלין אינה המשפחה היהודית הגדולה ביותר.

    ישנם משפחות יותר ותיקות כמו שפירא, מרגליות, שמטבע הדברים ענפות הרבה יותר.
    משפחת הורוביץ, גם היא משפחה הרבה יותר גדולה, ומתועדת בספרים יותר מהמשפחות דלעיל.
    ועל כולנה משפחת קצנלבוגן, שתועדה באופן מאד מקיף בספרו של ד"ר ניל רוזנשטיין, 'לא נותקה השלשלת'.

    על פי מחקרו של הגנאלוג חיים פרידמן, משפחת ריבלין משתייכת למשפחות קצנלבוגן והורוביץ.

  • מספר 666  ביום נובמבר 22, 2009 בשעה 8:04 am

    שמשפחת ריבלין חיזקה את מעמדה הודות לתהודה התקשורתית הגדולה באופן יחסי ( כתבות בעיתונות ,אפילו במהדורת החדשות של ערוץ 2 שלא לדבר על התיחסויות רבות ומגוונות באינטרנט ) שלה זכו הכנס שלה וטענותיה שכפי שראינו הן בכלל שגויות בחלקן . .
    לא זכור לי שאיזה כנס משפחתי אחר של איזו משפחה אחרת זכה לתהודה תקשורתית כזאת,אבל כמובן אשמח אם מישהו יפנה את תשומת ליבי לכנוס משפחתי אחר שזכה לכתבה במהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 2.

  • מספר 666  ביום דצמבר 3, 2009 בשעה 7:38 am

    בנו של הילל ריבלין ,משה מגיד ריבלין היה במשך כמה שנים מנהיג הקהילה הפרושית בירושלים בזמן שהייתה נתונה במשברים חמורים במיוחדמפנים ומחוץ. ובהם אכזבת התקוות המשיחיות משנת 1840 שאמורה הייתה להיות שנת גאולה או "סוף העולם " ( בדומה לתקוות או חששות משנת 2012 בימינו ) והאכזבה הביאה למשבר חמור בקהילה. המאבק שמידי פעם נעשה אלים ממש עם מסיונרים מבחוץ ועם גורמים קנאיים קיצוניים במיוחד שסירבו להתיר הקמת בתי חולים מודרניים מבפנים.
    .לדעת החוקר ד"ר מורגנשטרן היה למשה מגיד קשר כל שהוא לרעיונות כמו סוציאליסטיים (!) אוטופיים המופיעים בספר "קול התור " שאולי הועלו לראשונה על ידיו ועד אליו ( וגם אחריו ) לא נשמעו כמוהם בקהילה הפרושית השמרנית. .
    ראו
    מנהיג בעת משבר על משה מגיד ריבלין .
    http://www.notes.co.il/eshed/63018.asp

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום נובמבר 27, 2014 בשעה 8:32 am

    כבוד מכירנו ויקירנו מר אלי אשד
    החיים והשלום

    ישנו מכתב הממוען לרבי ישראל משקלאו בעל פאת השולחן ותקלין חדתין מתלמידי הגר"א, מר' אליעזר ברגמן מעולי גרמניה שעלה בתחילת יוסד הישוב והאשכנזי הלטאי [נדפס בס' שערי אורה] ומכונה רב הלל רבלין כמר בלא תוארים מופלגים מה שסותר להכללילו בכלל תלמידי הגר"א ובפרט שלא נרמז אודתיו כי אם על שנבחן משניות אצל הגר"א בבואו עם אביו רבי בנימין, להפוך את דבריו כאבן יסוד לתורת הגר"א לא נראה כלל כי לא מצינו לשאר התלמידים המובהקים שנכלל בדבריהם דבריו ובפרט בכתבי הקבלה שלהמקובל הרמ"מ משקלאו.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: