דו -שיח המשוררים והאמנים של יחזקאל נפשי

שבע שנים מלאו לתערוכה "שיח-משוררים " שאותה עורך המשורר יחזקאל נפשי וכעת מוצגת בגלריה גרוס בתל אביב התערוכה העשירית בסדרה  המציגה את המיטב של התערוכות הקודמות.

זוהי תערוכה שהיא שילוב יוצא דופן במקומותינו ובעולם בין שני סוגים שונים של יוצרים :אמני המילים המשוררים ואמני התמונה ,הציירים.
ושילוב זה בעולם הספרות היפה –הגבוהה לפחות הוא יוצא דופן למעשי נדיר מאוד כיום. זאת לעומת העבר. פעם משוררים וציירים היו יושבים ביחד באותם בתי קפה דנים ומשוחחים מחליפים רעיונות ויוצרים יצירות מקבילות על נושאים דומים. אני יכול לחשוב גם על סופרים שהפכו ליוצרי קומיקס כמו פנחס שדה שעבד רבות עם ציירים ולצד הויזואלי היה מקום מרכזי ביצירתו זאת לא פחות מהצד המילולי.
כיום שיתוף הפעולה הזה כמעט נעלם .נדיר למצוא אמנים ויזואליים וסופרים שמחליפים בינהם רעיונות ויוצרים פרויקטים משותפים ,עם היוצא דופן של עולם הקומיקס. וגם שם זאת תופעה נדירה עדיין . יש סופרים כמו אתגר קרת שהם סמית עינת ענהר והגר ינאי שעוסקים גם ביצירת קומיקס. ויש ציירים שעוסקים בכתיבה כמו ירמי פינקוס .אולם הם מעטים מדי . יש מקום בעולם שלנו שהולך ונעשה ויזואלי לשיתופי פעולה מרובים יותר בתחום זה. ויחזקאל נפשי ותערוכותיו הן סנוניות חשובות בתחום .
ולהלן ראיון עם יחזקאל נפשי .

אלי: כיצד נוצר הרעיון לתערוכות שיח-משוררים ?
נפשי: הרעיון לסדרת התערוכות של שיח משוררים נולד למעשה בראשית שנת 2003, כתוצאה ממפגש אקראי – עד כמה שאקראיות אפשרית בעולמנו – ביני ובין נעמי שלו, בדיזינגוף סנטר תל-אביב. נעמי שלו היא האוצרת של התערוכות והבעלים של גלריה איזנברג, וגם של גלריה גרוס. בעת אותו מפגש היא הציעה לי להציב משיריי בתערוכה, תוך שהיא שתספק לי אמן כלשהו שילווה את שיריי. אני כמובן, לאחר שיחה קצרה והיכרות, לאחר שבאמת חשתי את הכוונות הטובות שעמדו מאחורי הצעתה, נעניתי. התערוכה הראשונה שכללה רק את שיריי ונקראה "משיריי יחזקאל נפשי על מדף", גררה, בניגוד למה שציפינו גם אני וגם נעמי, הדים רבים שהדהימו את שנינו. לפתיחה הגיעו מאות אנשים ואלי גם פנו לא מעט גופי תקשורת ממקומות בלתי צפויים. זה בהחלט היה משמח. עוד באותו ליל פתיחה, לאחריו, בשעת לילה מאוחרת, כששבתי לביתי, צופה מן זגוגית האוטובוס על הנוף הנשקף, חשבתי והייתי מעכל את כל מה שהתרחש. אמרתי לעצמי: עם הפרויקט הזה כל-כך מצליח, עם הקונספט הזה עובד כל-כך טוב, אז מדוע לא להמשיך אותו גם לאחר שהתערוכה של שיריי תרד, זאת אומרת, להמשיך אותה עם מספר משוררים שונים שלהם תהיה חשיפה מקסימלית לקהל שהוא לא בהכרח קהל שירה ספציפי. הרי בשעתו, התערוכות עלו במקום כל-כך מרכזי מבחינת ההמון, כך שלמעשה מרבית האנשים שנחשפו לה, לא היו אנשים שנעים סביב אותו מעגל מצומצם של מה שנקרא בימינו כיושבי קריית-ספר. זה ארך איזה זמן, אך בסופו-של-דבר, שוב נפגשתי עם נעמי, שוחחתי עימה, בחרתי שירים מכמה ספרי שירה שקרובים לליבי, וכך נולדה תערוכת שיח משוררים הראשונה, כשהתערוכה הזו, שוב, גררה הדים רבים מששיערנו.

אלי: האם התערוכות נעות סביב נושא מסוים ?
נפשי: בכל תערוכה ותערוכה אני נע סביב נושא ספציפי ומשדך את השירים לאמן שונה שעוסק באותו הנושא במישרין או בעקיפין. עד כה התערוכות עסקו בנושאים שונים כגון: אהבה, אנשים, בדידות, יופי לילה, ועוד

אלי: אתה מנסה לשדך בין האמנות הויזואלית והשירה ?
נפשי: אני תמיד חשתי שיש זיקה חזקה, עמוקה מאד, בין שתי האומנויות הללו. במסעותיי השונים בחו"ל ראיתי יצירות אומנות שלא ניתן היה להתעלם מן הריתמוס הפנימי שהם צפנו בחובן, באופן הזה שהיו הם – ושוב, זה לפי ראות עיניי בלבד – כפרקי שירה ויזואליים לכל דבר. כוונתי היא, כי אני חש, שבאופן כלשהו הציור, ואני מדבר על אופיים של הציורים והציירים הארכאיים יותר והאימפרסיוניזם , הוא גם סוג של איזו אמירה שבה יותר מן אמירת-לב בלבד. כהערת אגב אומר כאן, שאני פחות מתחבר לאמנים העכשוויים יותר, אלו המכונים מודרניים, אבל זו דעתי בלבד. בעיניי, הציור כומס בחובו שברי שיר, ממש כשם שבכל שיר טוב טמון איזה ציור. בעבר היו קיימים אמנים שהם שירה של ממש, כדוגמת : טיציאן, אל-גרקו, מונק, רמברנדט, סזאן כמובן, טולוז לוטראק, ועוד כדוגמתם. לי אין ספק שסדרת התערוכות של שיח המשוררים מהדקות את הקשרים הללו בין שירה ואמנות ויזואלית, שכמעט נשכחו בתרבות העברית ומחזירות אותו לתודעה.
אלי: האם היו תגובות מעניינות במיוחד שקיבלת לאורך השנים ?
נפשי: היו תגובות. לא מעט תגובות. בזמנו, כשהתערוכות עמדו בדיזינגוף סנטר, התקננו תיבת דואר לתגובות האנשים. פה ושם היו מכתבים משמחים מאד. פה ושם תגובות נעצה. זה רק טבעי. אולם מרבית התגובות היו משמחות מאד. אני זוכר יום אחד בו הגענו אני ונעמי להסיר את אחת מן התערוכות, וראינו שפשוט אין מקום למכתבים יותר. התיבה, חרף גודלה, פשוט גלשה על גדותיה. אני זוכר שנעמי אמרה לי אז: "יחזקאל נפשי, אתה רואה מה הולך פה? תדע לך שעלינו על משהו כאן. אני עוד לא יודעת מה בדיוק, אבל עלינו על משהו…". אני משער שהיא ידעה יותר ממני אז.

אלי: אתה חושב להוציא אנתולוגיה של השירים ?
נפשי: חשבנו על זה ורצינו מאד. לצערי אנחנו לא נתמכים בשום גוף כלשהו, בדומה לפעילים שונים בתחום, כגון יזמיי הפסטיבלים למיניהם. כל מה שנעשה נעשה מאהבה ומתוך אמונה שאנחנו באמת עושים למען השירה העברית של ימינו. כשרצינו להוציא אנתולוגיה של כל שיריי שיח משוררים עד כה, אז הסכומים שהציבו לעומתנו היו כבירים. לא אני ולא נעמי יכלנו לעמוד בהם. לא שאני אומר נואש, אני לא! לאחרונה באו הצעות לסייע בהוצאת אנתולוגיה שכזו מהוצאות שונות, ואני גם מאמין שזה עוד יקרה מתישהו בעתיד. נכון לעתה זה רק בשיחות ואי-לכך, חסר טעם לדבר על כך. באשר למימון, האמת, שכיום, אני גם לא ממש מעוניין במימון. אני לא רוצה להיות כפוף לשום גוף שיגדיר לי ולנעמי כיצד לפעול ובאיזה הלך רוח, בגלל שהוא מספק לנו מממונו. אני לא חפץ בזאת וזה יכול רק להזיק. בינתיים אנחנו מחזיקים מעמד, ומבלי שציפינו בכלל, תערוכות שיח משוררים הפכה להיות בלב הקונצנזוס של המיינסטרים העכשווי. אני לא יודע אם זה בדיוק מה שרצינו כשהתחלנו את כל זאת, אבל נכון לעתה, אני מברך על כך.

עד כאן יחזקל נפשי.
הבעיה שלי יש עם התערוכות שראיתי עד כה היא שלא נראה שיש זיקה אמיתית בין יצירות האמנות
הויזואלית ובין השירים שלצדם על מנת שהתערוכה תהיה מוצלחת באמת יש לעמול יותר על כך ששיתוף הפעולה בין הצייר והמשורר יהיה אמיתי ומתמשך.

ראו גם על תערוכת שיח המשוררים

שיח המשוררים מספר 10

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 12:38 pm

    גם הרעיון פה יפה. שאלות ותשובות טובות

  • שחף  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 12:47 pm

    עוד קצת על שיח משוררים עם תמונות של רפי פרץ המדהים –
    תערוכת "שיח-משוררים" 10 בתל אביב בעניין מרכזי
    http://www.news-israel.net/Article.asp?Code=18444

  • סתיו (לא מהאח הגדול)  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 12:53 pm

    בעיקר בהתחלה. לדוגמא בכותרת כתוב יחזקל נפשי ולא יחזקאל נפשי, כמו שצריך להיות כתוב. בשורה השלישית יש נקודה בראש המשפט שבכלל לא אמורה להיות שם. כל מיני קטנות קאלו. השאר דיי סבבה.

  • סתיו (לא מהאח הגדול)  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 1:03 pm

    בעצם חוץ מההתחלה לא רואה עוד טעויות. ראיון ורעיון מוצלחים
    הנה משהו שאני ראיתי במומלצים של ת"א. אגב, זה אתר מעולה למי שרוצה לדעת מה קורה הכי חם ואיפה .

    http://www.telavivcity.com/EDisplay.asp?EventCode=20577

  • carlito 007  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 1:10 pm

    O M G

  • אחד שמבין  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 1:36 pm

    לא מכוער או משהו אבל יש בו משהו שונה ומוזר כאילו לא מהעולם הזה

  • נועם  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 2:24 pm

    סגנון יפה של מילים ושילוב של עצב וחוכמה. ממש אוהבת את המשורר הזה.

  • נועם  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 2:26 pm

    אוהבת את הסגנון שלו. לראיתי את התערוכה עוד. אייך היא ?

  • נועם  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 2:27 pm

    ופעם אחרונה. מישהו יודע בן כמה הוא ?

  • דיאנה מן  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 5:45 pm

    שילוב מוצלח של שירים וציורים.
    מומלץ לבוא וליהנות!

  • שלי  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 6:42 pm

    פשוט עונג

  • קצת מוזר  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 7:25 pm

    שאנשים המדברים בשבחו של נפשי כמו עודד כרמלי.יהודה ויזן.ציקי ארד.יואב עזרא. שלמה קראוס .ארי ליבסקר. נמרוד קמר וכדומה. אינם משתתפים

  • מירון  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 8:39 pm

    הוא בסביבות גיל השלושים. משהו כזה. את יכולה לחפש בויקיפדיה או בגוגל

  • מירון  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 8:49 pm

    אחלה שיר של יחזקאל נפשי שנקרא חיזיון. אלי שם אותו פעם וחשבתי להביא אותו שוב. אני אוהבת. הילה איפרגן

    אַתָּה תִּוָּלֵד בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע לְנוֹבֶמְבֶּר אֶלֶף תֵּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְשֶׁבַע. גֶּשֶׁם זִלְעָפוֹת יָקִישׁ עַל חַלּוֹנוֹת בַּיִת הַחוֹלִים הָאֶזְרָחִי, וְאִמְּךָ תֵּאָנֵק לְאַחַר שָׁלֹשׁ-עֲשָׂרָה שָׁעוֹת לֵדָה, בַּשָּׁעָה שֶׁיָּנִיחוּ אֶת בְּנָהּ הַבְּכוֹר בְּיָדֶיהָ. הִיא תִּכְתֹּב אֶת תַּאֲרִיךְ הַלֵדָה הָעִבְרִי עַל פִּסַּת נְיָר, י"ד בְּכִסְלֵו, בְּצֵרוּף אִיּוּר מְטֻשְׁטָשׁ שֶׁל פָּנֶיךָ וּמִסְפַּר מִלִּים אוֹדוֹת עַצְבוּתָהּ. אַתָּה תִּקְרָא אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ לְאַחַר שָׁנִים בְּאַקְרַאי, כְּשֶׁלְּפָנֶיךָ יוּנַח הַתִּיק הָרְפוּאִי מֵאוֹתָהּ הָעֵת, וְהַפִּתְקִית הַמְּהוּהָה תִּשָּׁמֵט אֶל שֻׁלְחַן הָרוֹפֵא. אַתָּה תִּתְעַצֵּב עַל כָּךְ וְזֶה יַכֶּה בְּלִבְּךָ. גַּם זֶה יִתְרַחֵשׁ בַּחֹרֶף. אֲנִי אָטִיל מוּם מוֹלָד בְּגוּפְךָ וַאֲנַתֵּץ אוֹתוֹ. אֶשְׁלֹל מִמְּךָ אֶת הַהֲנָאוֹת וַאֲבוֹדֵד אוֹתְךָ מִן הָאָדָם בִּכְלִמָּה גְּדוֹלָה. אוּלָם תַּחַת זֹאת, עֶבֶד תִּהְיֶה לַנְּשָׁמָה וּלְרוּחַ הָאָדָם. אַתָּה תַּעֲבֹד אֶת הַטֶּבַע וְהוּא יִהְיֶה לְךָ לַבַּיִת. לַעֲצֵי הַיַּעַר תִּקְרָא בְּשֵׁם אַחִים. הַנָּהָר הַיָּרוּק יִהְיֶה אָחוֹת לֵךָ. שָׁנָה וְחֵצִי שֶׁתּהא סָפוּן בְּבַיִת הַחוֹלִים בַּמַּטָּרָה לְתַקֵּן אֶת גּוּפְךָ הַשָּׁבוּר, אַךְ בַּשָּׁעָה שֶׁתֵּצֵא מִשָּׁם, תָּבִין כִּי לֹא הִשְׁתַּנְּתָה בְּמְּאוּם. תָּבִין כִּי הַפְּגָם הוּא בְּנַפְשֵׁךָ וְאֵין לְתַקְּנוֹ. אֲנִי אֶשְׁלַח אוֹתְךָ הַרְחֵק מִן הַמָּקוֹם בּוֹ נוֹלַדְתָּ בְּחִפּוּשׂ אַחֵר הָאֱלֹהִים וְהַיֵּשׁוּת. אַתָּה תָּתוּר בּוֹ שָׁנִים רַבּוֹת. תַּעֲמֹל בָּעֲבוֹדוֹת כַּפַּיִם מִן הַיָּד לַפֶּה, עַד לַשָּׁעָה בָּהּ תָּבִין כִּי הַנְּסִיעָה הִנָּהּ בְּעֶצֶם נְסִיעָה לְעֵבֶר עַצְמְךָ. אַתָּה תָּבִין כִּי הָאֱלֹהַּ אוֹתוֹ בִּקַּשְׁתָּ כָּל-כָּךְ שׁוֹכֵן בְּקִרְבְּךָ וְלוֹ שְׁמוֹת רַבִּים. תָּבִין כִּי רְזֵי הַנּוֹף וְהַטֶּבַע הֵם גּוּפוֹ שֶׁל הָאֱלֹהִים וְהוּא סָמוּךְ לְךָ כָּל הָעֵת. אֲנִי אַעֲנִיק לְךָ לֵב רָחָב וּרְגָשׁוֹת גְּדוֹלִים. אַתָּה תִּכְתֹּב שִׁירִים אֲחָדִים לְאוֹר הַנֵּר, וְנָשִׁים יֹאהֲבוּ אוֹתְךָ בְּשֶׁל כָּךְ. דֶּרֶךְ כְּתִיבָתְךָ, אַתָּה תִּסְלֹל דַּרְכֵּךָ לְלִבָּם, אַךְ תָּמִיד אוֹתִיר אוֹתְךָ בְּלֹא כְּלוּם. אַחַת לְאֵיזֶה זְמַן יֻצַּג דְּיוֹקָנְךָ עַל-גַּבֵּי הָעִתּוֹנִים. חוֹקְרֵי סְפֶרוֹת יִכְתְּבוּ יִלְמְדוּ אוֹדוֹת עֲבוֹדוֹתֶיךָ וְאוֹרֵחַ חַיֶּיךָ הַשּׁוֹנֶה. בַּעֲלֵי מוֹעֲדוֹנִים יְזַהוּ אוֹתְךָ, וִיבַקְּשׁוּ שֶׁתְּכַנֵּס לִמְקוֹמוֹתֵיהֶם. הֵם יַשְׁקוּ אוֹתְךָ לְלֹא תַּשְׁלוּם. יְבַקְּשׁוּ לְהִצְטַלֵּם לְצִדְּךָ בַּתְּמוּרָה. נְשֵׁיהֶם הַשְּׁתוּיוֹת יַעַרְגוּ לְךָ וְיִרְכְּנוּ לְצִדְּךָ, יִלְחֲשׁוּ הַבְטָחוֹת וּדְבָרִים גַּסִּים. אַךְ סָמוּךְ לַשַּׁחֲרִית, בִּבְדִידוּתְךָ, תִּתְבּוֹנֵן לְעֵבֶר הַיָּרֵחַ הַדָּהוּי מִבַּעַד לְאֶשְׁנָב צַר וְתִתְחַנֵּן, תִּתְפַּלֵּל עַל רַחֲמִים לְנַפְשְׁךָ, עַל קִיּוּם הֶגְיוֹנִי בָּעוֹלָם לֹא הֶגְיוֹנִי, עַל קִיּוּם כָּלְשֶׁהוּ בְּתוֹךְ הָרִיק. אַתָּה תִּחְיֶה בְּתוֹךְ הַזְּוָעָה הַזּוֹ וְתַתְחִיל לִשְׂנֹא אֶת הָעוֹלָם. אַתָּה תִּוָּלֵד יְהוּדִי, תַּהֲפֹךְ נוֹצְרִי וּבּוּדְהִיסְט וְאַחַר תָּשׁוּב לֶאֱלֹהֵי הָעִבְרִיִּים. אֲנִי אַעֲנִיק לְךָ כָּךְ וְכָךְ סְפָרִים. שִׁירֶיךָ יְתֻרְגְּמוּ לְשַׁפּוֹת אַחְדוּת, אַךְ גַּם לְאַחַר כָּל זֹאת, אַתָּה תִּוָּתֵר בְּלֹא הַיְּדִיעָה מִי אַתָּה וּמַהוּ גּוֹרָלְךָ. אֲנִי אַפְרִיד אוֹתְךָ מֵאִמְּךָ וְאֶטַּע זָרוּת בְּנֵיכֶם. אֲנִי אֶגְרֹם לְךָ לְהָטִיחַ בָּהּ דְּבָרִים קָשִׁים שֶׁל זַעַם, רַק בִּכְדֵי שֶׁבַּבְּקָרִים שֶׁיָּבוֹאוּ עָלֶיךָ לְאַחַר מִכֵּן, אַתָּה תִּבְכֶּה ְתִנָּחֵם עַל כָּךְ, תִּצְטַעֵר עַל הַאֵם שֶׁאִבַּדְתָּ בְּמוֹ יָדֶיךָ. אֲנִי אֶגְרֹם לְךָ לְחַפֵּשׂ אַחַר אוֹתָהּ הַאֵם מֶשֶׁךְ שְׁאֵרִית חַיֶּיךָ. אַתָּה תִּרְאֶה אֶת פָּנֶיהָ בְּכָל נַעֲרָה וְנַעֲרָה שֶׁתֶּחֱצֶה אֶת סַף בֵּיתְךָ, שֶׁתָּלוּן לְצִדְּךָ. לִבְּךָ יִהְיֶה נָתוּן לָאִשָּׁה אַחַת. זְמַן מַה תִּתְגּוֹרְרוּ יַחְדָּו וְהִיא תִּשָּׂא יֶלֶד בְּרַחֲמָהּ. בַּשָּׁעָה שֶׁתְּבַקֵּשׁ אֶת יָדָהּ, נָפְשָׁה הַשַּׁבְרִירִית תִּתְעַרְעֵר וְאָבִיהָ יַרְחִיק אוֹתָהּ מֵעָלֶיךָ. לְהַבָּא, כְּשֶׁתָּשׁוּב וְתַבִּיט בְּפָנֶיהָ מִבַּעַד לְקִיר הַזְּכוּכִית, לֹא תְּזַהֶה אֶת הָאִשָּׁה עִמָּהּ בִּקַּשְׁתָּ לִבְנוֹת לְךָ חַיִּים. אַף הִיא, הִיא לֹא תְּזַהֶה אוֹתְךָ מִן הַמִּטָּה הַמֶּמְשַׁלְתִּית עֲלִיָּה תִּשְׁכַּב. זִכָּרוֹן זֶה יִלְוֶה אוֹתְךָ שָׁנִים רַבּוֹת, וְיַרְתִּיעַ אוֹתְךָ בְּכָל פַּעַם שֶׁתְּבַקֵּשׁ לִבְנוֹת מַשֶּׁהוּ חָדָשׁ. אַתָּה תִּשְׂכֹּר חֶדֶר קָטָן בְּפַאֲתֵי עֲיָרָה נִדַּחַת, וְתָשׁוּב לִהְיוֹת מְנֻתָּק מִן הַהֲנָאוֹת. אַתָּה תְּבַקֵּשׁ אֶת הַסֵבֶל וְתַאדִיר אוֹתוֹ, בַּמַּחְשָׁבָה שֶׁבְּכָךְ נִתַּן יִהְיֶה לְךָ לְהַעֲצִים אֶת עוֹלָמָהּ הַנֶּפֶשׁ, לְהַאדִירָהּ. אַ
    ָּה תְּבַקֵּשׁ לַעֲלוֹת וְלִהְיוֹת קָרוֹב אֶל הָאֱלֹהִים. אַתָּה תִּקְרָא לְזֶה סַגְפָנוּת. תִּקְרָא וְתַשְׂכִּיל. תְּבַקֵּשׁ אֶת הַרָמְבַ"ם וְאֶת חֶזְיוֹנוֹתָיו שֶׁל יוֹחָנָן. תִּקְרָא אֶת נִטְּשָׁה וְשְּׁטַיינְמָן, וְתֵדַע עַד מָה אֵינְךָ יוֹדֵעַ דָּבָר. עַד מָה אֵינְךָ יוֹדֵעַ דָּבָר. עַד מַה הִנְּךָ הֶדְיוֹט בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמְשֻׁלָּל כָּל יְכֹלֶת. אַתָּה תָּבִין, בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר עַד מַה בִּכְלָל, גְּדוֹלָה אָזְלַת יָדוֹ שֶׁל הָאָדָם לְחוֹלֵל דָּבָר מַה בַּעַל מַשְׁמָעוּתִיּוֹת בַּיְּקוּם הַזֶּה שֶׁהוּא לֹא לוֹ. עַד מָה אַתָּה חַלָּשׁ. אַתָּה תְּבַקֵּשׁ אֶת הַמָּוֶת וְתִכְתֹּב מִסְפַּר רְשִׁימוֹת תֵּאוֹלוֹגְיוֹת אוֹדוֹת מְצִיאוּתוֹ בְּחַיֶּיךָ. תְּבַקֵּשׁ אֶת בּוֹאוֹ. תְּבַקֵּשׁ אֶת הַיְּדִיעָה אַחַר הַצָּפוּן מֵאֲחוֹרָיו. אֶת שְׁאֵלַת הַשְּׁאֵלוֹת, הַאִם כָּלַל יְשָׁנָה הִשָּׁאֲרוּת לַנֶּפֶשׁ בְּתוֹךְ חֲלָלוֹ הָאֵינְסוֹפִי שֶׁל הַיְּקוּם. בְּתוֹךְ הָאֵינוּת. תְּבַקֵּשׁ לִכְתֹּב עַל כָּךְ, וְטֶרֶם מוֹתְךָ, תָּבִין כִּי אֶת כָּל שֶׁכָּתַבְתָּ, כִּי כָּל הִרְהוּרֶיךָ וְהַשָּׁעוֹת הַלָּלוּ אֲשֶׁר שָׁקַדְתָּ עֵירֹם בַּלֵּב וְנֶפֶשׁ לְמוּל שֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה, הָיוּ בְּעֶצֶם לָרִיק. תָּבִין כִּי אַתָּה כְּלִי מִשְׂחָק בִּידֵי הָאֱלֹהוּת. כִּי אַתָּה בֵּן חֲלֹף עֲרִירִי. אָדָם מְבֻגָּר לְלֹא אֵם אִשָּׁה וְיֶלֶד. תָּבִין כִּי אַתָּה לְבַדְּךָ. לְגַמְרֵי לְבַדְּךָ. תְּבַקֵּשׁ חַיֵּי נֶצַח.

  • ron from the y.n  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 8:58 pm

    this
    is
    wonderful

    Best quality !

    love you man

    ronen

  • גברי אהרון  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 9:38 pm

    אחלה תערוכה שכדאי לראות ולקרוא. עלו והצליחו. מקווה שתמשיכו ככה עוד שנים ארוכות.

  • ointer  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 10:22 pm

    אני לא רוצה לראות אותו בטלויזיה כי זה רק הורס. יש כמה משוררים גדולים כמותו שהתחילו ואז הממסד גנב אותם. מקווה שזה לא יקרה לו.

  • מגיב  ביום נובמבר 27, 2009 בשעה 10:57 pm

    יחזקאל נפשי הוא ראש לשועלים וזנב לאריות.

  • אבי  ביום נובמבר 28, 2009 בשעה 1:29 am

    לעודד אותם ולתת את המימון הראוי. מעצבן שרק למקימיי הפסטיבלים למיניהם ואתם יודעים למי אני מתכוון, משחררים את הכסף הזה. מה, לא מגיע לכולם ? צריך שתהיה חלוקה הוגנת וצריכים להעיף כמה אנשים שיושבים למעלה במשדר התרבות.

  • מקווה  ביום נובמבר 28, 2009 בשעה 2:15 am

    מקווה שיצא לכם האנתולוגיה

  • לירון ששון  ביום נובמבר 28, 2009 בשעה 12:26 pm

    יש שם כמה שירים שלא קשורים בעליל כמו שהיר של בורנשטיין ושל גלית וסקר שהם נראים כאילו נפלו ממאדים לתוך התערוכה הזו. אם זאת יש לציין שיש שם כמה שירים נפלאים של משוררים שאני פחות מכירה כמו דנה אמיר ומירון איזקסון. אהבתי את השיר של יחזקאל נפשי עצמו ושל רוני סומק

  • המגיב הסדרתי  ביום נובמבר 28, 2009 בשעה 12:37 pm

    אני אגיד לך למה משוררת בינונית כמו גלית וסקר משתתפת בתערוכה חשובה כ"כ. זה קורה מסיבה אחת פשוטה שהיא ויחזקאל היו נאהבים לזמן מסוים. אחרת מי היה מעלה על דעתו להכניס אותה לתערוכה הזו.

  • מהברנז'ה  ביום נובמבר 28, 2009 בשעה 3:36 pm

    אני אגיד לך למה יש כאלה שיש להם מימון ויש כאלה שלא. כי אלה שמקיימים את כל הפסטיבלים השונים הם גם אלה שאחראיים על התקציבים. למי אתה חושב שהם יתנו את כספם אבי, לי או לך ?
    נראה לך באמת שהאנשים האלו יפטרו את עצמם ?

  • אבי  ביום נובמבר 28, 2009 בשעה 5:14 pm

    תודה על ההסבר. זה עדיין נראה לי לא הוגן.

  • ציונה  ביום דצמבר 2, 2009 בשעה 5:23 pm

    אמת. יחזקאל נפשי הוא מגדולי המשוררים בלה בלה בלה, אבל הוא גם למד להגיב לעצמו בצורה טיפה פחות שקופה מקודם. ועדיין זו צורה שקופה.

  • קובי  ביום דצמבר 3, 2009 בשעה 2:26 am

    הלוואי וליותר ממאה

  • adrian  ביום דצמבר 3, 2009 בשעה 3:08 pm

    yehezkel you are great!!!

    You make my day any time, Really true poet!

    adrian

    brazil

    2009

  • עופר  ביום דצמבר 7, 2009 בשעה 11:24 am

    יש לו כמה שירים חזקים מאד.

    ברכות על שיח משוררים 10 ואחלה רעיון יפה.

  • רוחי  ביום דצמבר 11, 2009 בשעה 10:00 pm

    ברכותיי

  • עופר  ביום ינואר 1, 2010 בשעה 10:34 pm

    עם העבודה הטובה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: