:מנהיג בעת משבר :משה ריבלין המגיד דורש ציון

 

עתמול 207 משפחת ריבלין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

משפחת ריבלין חגגה לאחרונה 200 שנה לעליית מייסדה בארץ ישראל הילל ריבלין ממייסדי ומנהיגי אירגון העלייה "חזון ציון " ,ביחד עם שותפו הבכיר , שהיה על פי מסורת מייסד הארגון הנ"ל ,אברהם וולפנזון, לארץ ישראל.
לרגל האירוע ( שתאריכו המדוייק אמנם שנוי במחלוקת כפי שהראיתי מאמרים קודמים בסדרה זאת והמסמכים מראים שהיה לפני 178 שנה ולא לפני 200 שנה ) פרסמתי שני מאמרים על משפחת ריבלין ותולדותיה , על מייסדה בארץ ישראל הילל ריבלין ועל הקשר שלו לספר המיסטי "קול התור".
וכעת מאמר שלישי בסדרה מאת חוקר תולדות ארץ ישראל ד"ר אריה מורגנשטרן ,מאמר שגרסה מקוצרת שלו הופיעה בגליון מיוחד של כתב העת"עת-מול " המוקדש באופן חסר תקדים למשפחת ריבלין.
נשוא המאמר משה ריבלין היה במשך כמה שנים מנהיג הקהילה הפרושית בירושלים בזמן שהייתה נתונה במשברים חמורים במיוחדמפנים ומחוץ. ובהם אכזבת התקוות המשיחיות משנת 1840 שאמורה הייתה להיות שנת גאולה או "סוף העולם " ( בדומה לתקוות או חששות משנת 2012 בימינו )  והאכזבה הביאה למשבר חמור בקהילה. המאבק שמידי פעם נעשה אלים ממש עם מסיונרים מבחוץ ועם גורמים קנאיים קיצוניים במיוחד שסירבו להתיר הקמת בתי חולים מודרניים מבפנים.

 .לדעת החוקר ד"ר מורגנשטרן היה למשה מגיד  קשר כל שהוא לרעיונות כמו סוציאליסטיים (!)  אוטופיים המופיעים בספר "קול התור " שאולי הועלו לראשונה על ידיו ועד אליו ( וגם אחריו ) לא נשמעו כמוהם בקהילה הפרושית השמרנית. .
קוריוז :בשנת 2005 דמותו של משה ריבלין הופיעה כאחד הגיבורים באלבום הקומיקס לילדים חרדים "בין שתי טיפות " של אלי וגולד לצד דמויות ידועות נוספות כמו ידידו הרב שמואל סלנט והאציל משה מונטיפיורי.

ר' משה ריבלין- מנהיג בשעת משבר

מאת
ד"ר אריה מורגנשטרן

הופיע בגרסה מקוצרת בגליון עת-מול –מספר 207 " "סיפור משפחתי הריבלינים בארץ ישראל .

 

חתימתו של משה מגיד ריבלין.

 

ר' משה בן רבי הלל ריבלין ( 1846-1786 ) נולד בעיר שקלוב לאחת המשפחות המיוחסות, הלמדניות והעשירות ביותר בליטא. משפחה שהיתה בעלת קרבה משפחתית לגאון מוילנה וגם היתה מעורבת בעליית תלמידי הגר"א לארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה. מנעוריו הצטיין ר' משה בכשרונות מנהיגותיים ושימש במשך שנים רבות כתועמלן מרכזי למען העולים בערי ליטא . בזכות מפעלו זה זכה לתואר: המגיד "דורש ציון" , ובמסורת משפחתו הקפידו לציין כי תואר זה עולה בגימטריה לשמו "משה בן הלל בן בנימין".(666) ( 666 בגימטריה הוא גם מספרו של המשיח בן יוסף .א.א. )

בראשית שנת תקצ"ח (1838) החליט ר' משה ריבלין לעלות עם משפחתו לארץ-ישראל, זאת עוד בטרם נודע לו על פטירת אביו, ר' הלל ריבלין, במגיפה בירושלים ב-ט' בסיוון תקצ"ח. המניע העיקרי להחלטתו לעלות לארץ היה הרצון להציל את כולל הפרושים מן המחלוקות הקשות שפקדו אותו ולשקם אותו. אותה שעה היה הכולל מטולטל בסערת מחלוקות בין הקהילה הצפתית לבין אחותה הירושלמית. חורבן הגליל בשנת תקצ"ז (1837) שבו נקפדו חייהם של כשליש מבני הישוב היהודי בארץ-ישראל העצים את המחלוקות ביניהם עד כי עצם המשך קיומו של הכולל הועמד בסכנה.

מלבד הצורך האקוטי לשקם את הכולל ציפה ר' משה מגיד ריבלין כמו רבים אחרים לשינויים דרמטיים שהיו אמורים להתחולל במצבו של עם ישראל עם התקרבות שנת הת"ר (1840), שנחשבה כשנה בעלת פוטנציה משיחית בה יחל תהליך "קבוץ הגלויות".

ב-י"ד באדר א' ת"ר (1840), קיבל לידיו ר' משה ריבלין כתב מינוי מהארגון החשאי 'רוזני ארץ ישראל בוילנה' המכתיר אותו כמנהיג-על של כולל הפרושים בארץ-ישראל. נסיונו כ'מגיד מישרים' בקהילת שקלוב, היותו דרשן בעל כושר ריטורי מעולה ובעל כריזמה, תכונותיו האישיות כאוהב שלום ומשכין שלום בין אנשים ובין סיעות, מידת הסובלנות בה ניחן, כשרונו לעורר את הלבבות למען ציון ויישוב הארץ, הדוגמה האישית שהפגין בבחינת 'נאה דורש ונאה מקיים' בעלייתו לארץ, ולא פחות מכך יכלתו לגייס כספים – הם שעמדו לו להיות מנהיגה הבלתי מעורער של העדה האשכנזית בירושלים. גם ייחוסו כבנו של ר' הלל, ובעיקר כנכדו של ר' בנימין ריבלין, מי שהיה בן דודו של הגר"א – הוסיף לו הילה של מנהיג הראוי לאמון בלתי מעורער. על בסיס תכונות אלו הוטל עליו לקבל את המינוי של מנהיג הפרושים בירושלים לכל ימי חייו.

דורש ציון

 

הרב שמואל סלנט ,ידידו של משה מגיד ריבלין .

בדרכו לארץ בראשית שנת תר"א (1841), שהה ר' משה ריבלין עם מלווהו הצעיר ר' שמואל מסלנט בעיר קושטא, שם נפגש לראשונה עם משה מונטיפיורי. הלה, שהיה בעצמו בעל תחושת ייעוד משיחי בכל הקשור לפעילותו למען כלל-ישראל והישוב בארץ, מצא בר' משה מגיד ריבלין איש כלבבו. ר' משה מגיד חיזק את תחושת הייעוד של מונטיפיורי ע"י מאמרי חז"ל וגימטריות התואמות לשמו. לדוגמה, בהתייחסו לפעילות מונטיפיורי למען ארץ-ישראל היפך את המשמעות השלילית של הפסוק "ציון היא, דורש אין לה" (ירמיהו ל 17 ) ל"ציון היא, דורש יש לה"; "יש לה" – בגימטריה "משה" [מונטיפיורי]. ההיכרות בין שני האישים בתקופת שהותם המשותפת בקושטא הניבה יחסי ידידות וקירבה בין מונטיפיורי לבין הנהגת הפרושים שנמשכה לאורך עשרות שנים.


( הערה : אלבום הקומיקס של אלי וגולד "בין שתי טיפות "עוסק בתיאור אירועי מפגש זה שבמהלכו מנסים מונטיפיורי ,הרב משה ריבלין והרב שמואל סלנט לעצור בקושטא את עלילת הדם שהועלתה אז כנגד יהודי דמשק.א.א.)

עם הגיעו לארץ בחורף שנת תר"א (1841), הקים ר' משה מגיד ריבלין הנהגה חדשה לכולל, וכן הקים, לראשונה, בית-דין עצמאי לעדת הפרושים בירושלים. בראש בית-הדין העמיד את מיודעו, הדיין הצעיר ר' שמואל מסלנט, שנודע עוד בליטא בחכמתו ובלמדנותו הרבה. בית-הדין פעל ברוח העומד בראשו להבטחת קיומן של נורמות דין-צדק,שוויון ואחווה בקרב בני העדה, שהרי הגימטריה של "דורש ציון" (666) שווה לתואר שביקש לממש בארץ – "רודף שלום" (666) .

כבעל נסיון בגיוס כספים עוד מימי מנהיגותו בשקלוב, טיפל ר' משה מגיד באופן מיידי בשאלת החזר החובות הישנים של הכולל שהגיעו לסכום עתק של כ-15,000 אדומים זהב, מלבד החובות החדשים, שהתווספו בעקבות חורבן צפת, ובעקבות המגיפות שתקפו את יושבי ירושלים בשנים תקצ"ח-תקצ"ט (1839-1838). כאשר נתברר לו כי כספי התמיכה מליטא ורוסיה הולכים ומתמעטים פנה ר' משה מגיד ריבלין בבקשת סיוע דחופה לקהילות היהודיות בהונגריה.

בעקבות שיגור שד"רים פרושיים להונגריה  גברה המחלוקת עם החסידים על איזורי ההשפעה ואיסוף הכספים;

 ר' משה מגיד החליט איפא לא להתעמת עם החסידים, אלא להגיע עמם להסדר על שיטת חלוקת כספי הונגריה. בדברי הפתיחה למסמך הפשרה אנו מתוודעים לתפיסותיו האידיאליסטיות של ר' משה מגיד, בדבר עליונותו של הצורך לקיים יחסי אחווה, אמת, צדק ושלום לא רק בתוך כולל הפרושים, אלא בין כל הכוללים בארץ: "השם גבולך שלום… נדברו יראי ה' אל האמת והשלום… שלא לעשות שום תחבולה וערמה… נא אוהבי ציון יחזיקו במעוז האמת והשלום… ואלקי ציון יריק להם ברכה כפולה כי תעשו הטוב והישר לחזק עמודי השלום… והיה מעשי הצדקה שלום".

גם עם הנהגת העדה הספרדית בירושלים הצליח ר' משה מגיד לפתח יחסי אחווה וכבוד הדדים, והשיג הקלות בכל הקשור להחזרי החובות של כולל הפרושים. הוא השיב כספים לנושים פרטיים מקרב הספרדים, אך במקביל דרש מהנהגת הספרדים לקיים בקפידה את כל ההסכמים שנחתמו בעבר בין הכוללים, בדבר מתן שליש מכספי הקהילות הספרדיות הנאספים באירופה, לכולל הפרושים.

מלחמה עם המסיונרים

נראה שהבעיות הכספיות של הכולל שהיה על ר' משה מגיד לטפל בהן היו כאין וכאפס לעומת המשבר הדתי והחברתי החמור שפקד את ירושלים בשנים 1843-1840 ואשר העמיד במבחן אמיתי את מנהיגותו של ר' משה מגיד. המדובר בנסיונה של המשלחת המסיונרית בירושלים להעביר יהודים על דתם. המשלחת המסיונרית ביקשה לנצל את המשבר המשיחי שפקד את החברה היהודית בארץ-ישראל לאחר שנת ת"ר (1840). המשלחת המסיונרית נקטה במיתקפת תעמולתית תוקפנית בלתי נלאית.


מתקפה זו התגברה לכשהגיע הבישוף הפרוטסטנטי הראשון של ירושלים, המומר מיכאל שלמה אלכסנדר ב-21 בינואר 1842. בפעילותם הנמרצת, שלוותה בפתיונות כספיים גדולים, הצליחו המסיונרים ללכוד ברשתם כמה מאנשי כולל הפרושים.

 קשה היה לעמוד בפני הפתיונות ואף להדוף את הטענה כי אם המשיח לא בא בשנת ה'ת"ר, "שוב לא יבוא". נסיונותיו הנמרצים של ר' משה ריבלין למנוע משלושה מאנשי הכולל להמיר את דתם היו ממושכים וקורעי לב. כדי למנוע את התפשטות התופעה החליט ר' משה מגיד להכריז חרם נגד המבקשים להתנצר. החרם אכן הוכרז בכל בתי הכנסת של ירושלים. על המועמדים להמרת הדת נאסר לקיים מגע זה עם זה, נדרש מהם לחדול מלקיים קשר עם המסיונרים, וכן הוצאו מהם בכוח שמות היהודים הנוספים שעמדו בקשר עם המסיונרים. כמו כן החתימו אותם על שטרות המעידים כי הם חייבים לכולל סכומי כסף גדולים, אותם יידרשו להחזיר אם ינסו להתנצר. במקביל, הפעילה ההנהגה הפרושית, משמרות של גברתנים שמנעו בכוח כל מגע בין המסיונרים לבין בני הקהילה הפרושית.

בסופו של דבר, ההתנצרות של שניים מבני הכולל, אליעזר לוריא ובנימין גולדברג יצאה אל הפועל ביום 25 במאי 1843. למרות המאמצים הכבירים שנעשו על מנת להכשילה, העצימה הפרשה את המתיחות, החרדה והחשדנות ההדדית בקרב בני הכולל הפרושי.

 רק הנחישות והמנהיגות ביד רמה של ר' משה מגיד ריבלין הביאו להתלכדות מחדש של העדה, החזירו לה את האמונה בייעודה הקונסטרוקטיבי, ותוך כדי כך ניתבה את כיוון הפעילות להוקעת המתנצרים ולהפסקת הקשרים החברתיים והכלכליים עם המשלחת המסיונרית הפרוטסטנטית. למרות המאבק העיקש בחברה בחברה המסיונרית האנגליקנית השכילה הנהגת הפרושים בראשותו של ר' משה מגיד ריבלין לנווט את מהלכיה בין האינטרסים המסוכסכים של נציגי בריטניה בארץ-ישראל – בין האינטרסים הפוליטיים של הקונסוליה, לבין האינטרסים הדתיים של המסיון והבישוף הפרוטסטנטי של ירושלים. ואכן, כתוצאה ממאמצים אלה, בהם שותף גם משה מונטיפיורי ידידו של ר' משה ריבלין, הסתייג משרד-החוץ הבריטי והקונסול שלו בירושלים מפעילות החברה המסיונרית האנגליקנית בנושאי המרות הדת, והתייצב לצד היהודים בירושלים.

האם להקים בית חולים ?

נושא נוסף בו הוכיח ר' משה ריבלין כושר מנהיגות מופלא, קשור בתוכניתו של  משה מונטיפיורי להקים בירושלים בית-חולים יהודי, כתגובת מגן מפני הפעילות הרפואית של המשלחת המסיונרית האנגליקנית.

 כמנהיג הכולל סרב ר' משה ריבלין להיעתר ללחצים שהפעילו עליו גורמים קנאיים בירושלים לצאת בגלוי ובמפורש נגד הקמת בית-החולים היהודי. הללו – שחששו שמא בית חולים יהודי בירושלים ישמש פתח להחדרת רוחות מודרנה ורפורמה, שיסכנו את יהודי ירושלים – לא הצליחו לשכנע את ר' משה ריבלין להתנגד להקמת בית-החולים. לדעתו, הקמתו של בית-החולים עלול לגרום לכל היותר לבעיות כלכליות ולקשיי מימון באחזקת המוסד ותפעולו, אבל לא נזק מבחינה רוחנית. הפרושים בראשות ר' משה ריבלין החליטו איפא להרחיב את חברת 'ביקור חולים' שלהם. בשנת תר"ד(1844) תוגבר הצוות הרפואי של 'ביקור חולים' באמצעות ה'סלאנטר דוקטער' ר' זאב וואלף לווינזון, ונשכרו שני בתים לצורך אישפוז חולים. במקביל כתב ר' משה ריבלין למונטיפיורי כי אין להסתפק בכך, אלא יש צורך דחוף בהקמת בית-חולים גדול עבור יהודי ירושלים, וכי הוא מקווה שהרעיון יקרום עור וגידים בקרוב.

תחום אחר בו טיפל ר' משה ריבלין היה הנהגת רפורמה יסודית, רפורמה חסרת תקדים בשיטת החלוקה הפנימית של כספי הכולל. הוא ביטל את קני-המידה הישנים לחלוקת הכספים, שעל-פיהם ניתנו "קדימויות", דהיינו כספי חלוקה בלתי שוויוניים לכמה מבני הכולל. ר' משה מגיד ריבלין קבע כי מכאן ואילך תהיה חלוקה כספית שוויונית ככל האפשר בין כל בני הכולל, והיא תבוסס בעיקר על מספר הנפשות שבכל משפחה ("נפש בנפש"). כדי למנוע עיוותים בחלוקת הכספים כינס ר' משה ריבלין את כל המקורות הכספיים לקופה אחת, על מנת שמתוכה יחולקו הכספים באופן שוויוני. נראה, שר' משה מגיד ריבלין גם "הלאים" לטובת קופת הכולל את כל הכספים הרבים שהגיעו מנדבנים שונים, בעיקר מקרב יהודי הולנד וגרמניה. כספים ייחודיים אלה לא נכללו עד כה בכספי "החלוקה", אלא חולקו ישירות לאנשים פרטים כפרס על לימוד תורה ואמירת קדיש לעילוי נשמות נפטרים.

מקרב העידן המשיחי

בעיני ר' משה מגיד היתה מדיניות זו של השכנת שוויון, אחדות ואחווה בין כל יהודי ירושלים חלק מתפיסתו את העידן המשיחי. דהיינו, הואיל ובית שני חרב, כידוע, בשל שנאת-חינם, אי לכך על-פי תשובת המשקל, יש לתקן את המציאות הפוליטית והחברתית על-ידי מניעת מחלוקות ואיבה, ותחת זאת יש ליצור מצב שוויוני ככל האפשר.

 ר' משה מגיד מציין, כי הגימטריה של "קו המשוה" (462) תואמת, את הסכום החשבוני של אותיות שמו "משה בן הלל" (462), ובכך רואה הוא אות לייעודו. סימוכין לדרשתו זו בדבר ערך השוויון, אותה נשא בחודש אדר תר"ד (1844), הוא מוצא בדברי חז"ל שאמרו במסכת שקלים: " 'באחד באדר משמיעין על השקלים'. שקל הוא מלשון משקל, היינו משקל אחד לכל, עפ"י הכתוב 'ושמתי משפט לקו וצדקה למשקולת'. ובדין 'מחצית השקל' נותנת התורה הוראה מפורשת לשוויון – 'העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט'. וכשם שבתרומה למשכן צריך להיות שוויון בין עשיר לעני, כך צריך להיות בכל דרכי החיים בישראל. והנהגת השוויון יש בה כדי לקרב את הגאולה, וזה גם מובנה של דרשת חז"ל : 'אין בן דוד בא עד שיהיו כל השערים שקולים'."

הצצה זו לעולמו הרוחני של ר' משה מגיד מוכיחה, כי מלבד הגיבוש החברתי שהעניק ר' משה מגיד ריבלין לבני עדתו, הוא חיזק בדרשותיו את טעם הקיום ואת המניע האידיאולוגי למסירות הנפש היומיומית שהם חוֹוִים בעצם ישיבתם בארץ-ישראל. המסר האידיאולוגי-משיחי שעמד ביסוד התפיסה שלו קבע, כי התכלית של גאולת עם ישראל איננה רק 'קיבוץ גלויות' ו'בנין ירושלים'; אלה הם האמצעים והביטויים המעשיים של אופן התרחשות הגאולה, בעוד שתכלית הגאולה היא לקדש את שמו של ה' יתברך, הבוחר בציון ובישראל עמו, לעיני כל הגויים. הרעיון שתכלית גאולת ישראל, בהיותו העם הנבחר, היא לקדש את שם ה' בעולם – רעיון המצוי בדרשותיו של ר' משה מגיד – זהה למסכת הרעיונות המשיחיים המובעים בגליונות כתבי-היד של החיבור המאוחר המיוחס לבני משפחת ריבלין והידוע כספר 'קול התור'.
אפילו אומות העולם, הוא אומר, מתפעלות ממצבו החדש של עם ישראל בירושלים, רואות בכך את יד ההשגחה האלוהית, ובכך מתקדש ומתעלה שמו של הקב"ה בפני כל באי עולם: "לוּ חכמו ישכילו כל אחינו בני ישראל , אשרי העם שככה לו, אשר גם בזמן חורבן בית קדשנו הגדיל ה' לעשות עמנו. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו, כאשר בעיר אלקינו נמצאים מבני העמים מכל אומה ולשון, ועיניהם רואות ביושבי נטעים אחינו בני ישראל המון שעשועים, כי הרחיב ה' לנו ב[ארץ]… לכבוד ולתפארה, בתי כנסיות ובתי מדרשות, אשר בימי קדם לא זכינו לזה. רק חדשים מקרוב הקים ה' לנו, וכבוד התורה הולך ואור על עדת קדשו, עדות לכל באי עולם כי ה' מגיננו, הן הן גבורותיו וכו'".

ר' משה ריבלין והספר "קול התור"

 

עם הגעתו של ר' משה ריבלין לירושלים בראשית שנת תר"א הוא ביצע, כאמור לעיל, כמה שינויים בסדרי כולל הפרושים. ניתן לומר כי התיקונים החברתיים נעשו מתוך חישובים פוליטיים נבונים, אך קשה שלא לראות בהם ביטוי לתפיסה אידאולוגית מערכתית, שאת ביטוייה אנו מוצאים מאוחר יותר גם בחלקים מהספר "קול התור".
אי לכך, על פניו נראה, כי אותם קטעים בספר "קול התור" המבטאים אידאולוגית שינויים שנעשו בכולל הפרושים בשנים 1846-1841 לא יכלו להכתב לפני שנת 1841 והם כנראה פרי עתו של ר' משה מגיד בנו של ר' הלל. אין בדברים האלה כדי להתייחס לקטעים אחרים בספר "קול התור" הדורשים עדיין חקירה מחודשת.

להלן עיקר השינויים ההיסטוריים שאירעו בתקופת ר' משה מגיד ואשר מצאו ביטויים בספר "קול התור":

 

1. שמירה על עקרון האחדות והשוויון בין בני הכולל.

חלוקת הכספים עד לעליית ר' משה ריבלין נעשתה מתוך שני מקורות כספיים שונים – מ'כספי וילנה' שחולקו בידי הנהגת הכולל הרשמית עם העדפה לאנשי 'החורבה', ומ'כספי אמשטרדם' שחולקו על-ידי ר' ישראל משקלוב וחתנו ר' ישעיה ברדקי, בעיקר לטובת אנשי 'החצר'.

 ר' משה מגיד קבע כי מכאן ואילך תהיה חלוקה כספית שוויונית יותר בין כל בני הכולל, והיא תבוסס בעיקר על קנה-מידה אחד – מספר הנפשות. כדי למנוע פרצות ועיוותים כינס ר' משה מגיד את כל המקורות הכספיים לקופה אחת, שמתוכה חולקו הכספים בשווה. במכתבו לקהילת סמעניטץ הוא כותב: "וב"ה ( בעזרת השם )  פעם בפעם נחלק יפה כסף הקדשים לכל אנשי כוללינו ק"ק ( קהילת קודש)  פרושים הי"ו, נפש כנפש". נראה שר' משה מגיד גם "הלאים" לטובת קופת הכולל את כל הכספים הרבים שהגיעו לצרכי לימוד תורה ואמירת קדיש לעילוי נשמות נפטרים בשנה הראשונה להסתלקותם ובימי הזכרון שלהם.

עקרון השיוויון בחלוקת הכנסות הכולל שיועדו לחלוקה אישית נזכר גם במכתב ששיגרו 'רוזני וילנה' לר' שלמה אייגר אב"ד פוזנן בשנת תר"ב : "על משמרת הראשונים אנחנו עומדים… לכוללם יחד במספר הנפשות של הכולל, לחלק למו כאחד מאנשי מדינתנו". ההנמקה הניתנת למדיניות זו היא שמירה על רוח של אחדות ואחווה בין בני הכולל, שהיא המדיניות המוצהרת והמודגשת מאז כניסת ר' משה מגיד לתפקידו, לאחר המחלוקת הקשה בין אנשי צפת וירושלים שאחד ממאפייניה היה חוסר שוויון כלכלי משווע.

בעיני ר' משה מגיד היתה מדיניות זו של השכנת אחדות ואחווה לא רק בקרב בני הכולל הפרושי אלא בקרב בני כל הכוללים, חלק מתפיסתו המשיחית: הואיל ובית שני חרב בשל שנאת-חינם יש לתקן את המציאות על-ידי הימנעות מתחרויות ומחלוקות מיותרות, וליצור מצב שוויוני באופן מקסימלי. באחת מדרשותיו אמר כי כל זמן שלא נתבערו מקרב ישראל קנאה ושנאה, תחרות ומעשי כחש, כל זמן שאין אמון הדדי בין איש לרעהו, כל זמן שלא מתקיימת מצוות 'לא תעמוד על דם רעך' ואין מוכיחים זה את זה מתוך אהבה, עבירה שבגינה חרבה ירושלים, הרי שאין שום תקוה לביאת המשיח, כדברי חז"ל: "אין בן דוד בא עד שיהיו כל השערים שקולים".

בנוסף לכך, הוא מתייחס באחת מדרשותיו גם למקור האלהי של ערכי הצדק והשוויון המצויים בפסוקי התורה בספר דברים, בהם נקשר גם ייעודו המשיחי של הגר"א: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך, למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' אלהיך נתן לך. כי תועבת ה' אלהיך כל עושה אלה, כל עושה עול (דברים, כ"ה, 13-16)." והוא ממשיך ומפתח את הרעיון: "וכנודע ראה רבינו [הגר"א] בפסוק זה 'א-בן שלמה' רמז לשמו 'אליהו בן שלמה' ויעודו לקיבוץ גלויות וישוב ארה"ק, כי אחרי פסוק זה מדובר על מחיית עמלק ומיד אחריו 'והיה כי תבוא אל הארץ'." והוא ממשיך ומבאר: "גם בפסוק 'חֲזֵה ציון קרית מועדנו' ראה רבינו הגר"א רמז לשמו. ואימתי כשירושלים תהיה נוה שאנן… עוד רמז 'נוה שאנן' בגימטריא קו המשוה: היינו השואה לכל… וכן יש בחז"ל בענין בנין הישוב בגמרא (בבלי, בבא בתרא, דף ע"ה) בענין טפף גינאות, ופירוש התוס' שם בלשון זו: גינות שוות הבנויות בנין שוה שאין תוספות ומגרעות בזה ובזה, היינו שוויון גמור בבנין הישוב בלי שום הפליה". רעיונות אלו אינם מופיעים בכתבי כולל הפרושים לפני תקופת הנהגתו של ר' משה ריבלין, בתקופה שבה שררה בכולל תחושת חוסר אחדות ואי-שוויון.

2. קביעת השם "ישורון" בנוסף לשם הקודם "כולל הפרושים"

לקביעת עקרון השוויון מתווסף גם שימוש במטבע לשוני ייחודי להגדרת כולל הפרושים שנתחדש רק בתקופת ר' משה מגיד, והוא :

'עדת ישורון'.

 במכתבים החדשים שנחשפו עושה ר' משה מגיד, לראשונה בתולדות כולל הפרושים בארץ-ישראל, שימוש בתואר זה, הן בתוך המסמכים עצמם והן בסיומת המופיעה לפני חתימת הממונים: "אנחנו ממוני ומנהלי עדת ישורון ק"ק פרושים הי"ו." השם 'ישֻרון', שבדרך כלל משמש כמטבע לשון נרדף ל'שבטי ישראל', הוא מונח הטעון משמעות משיחית בשל שורש השם י'ש'ר', המורה על ערך השוויון והישרות, בניגוד לשם 'יעקב' שמשמעו עוקבה ועקמומיות.
קריאת השם 'עדת ישורון' לבני הקהילה הפרושית על-ידי ר' משה מגיד – שמבחינה כרונולוגית אנו מוצאים אותה רק לאחר המרת הדת של אליעזר לוריא ובנימין גולדברג (מאי 1843) – קשורה אולי גם למנהג הקבלי של 'שינוי שם' הננקט במקרה של סכנת חיים. יתכן שהוספת השם החדש על השם הישן "ק"ק פרושים" נעשה על רקע של הסכנה רוחנית של פגיעת המסיון האנגליקני בעדה , לאחר משבר שנת ה'ת"ר (1840), ומתוך מגמה לעצב מחדש את המסגרת החברתית-רוחנית של הכולל. לצורך זה נבחר דווקא השם 'ישֻרון' [566], הנושא כאמור משמעות של נאמנות לייעודים המשיחיים האוטנטיים הכרוכים בשליחות הגר"א כ'משיח בן יוסף' [566], ותואמים לפסוקים הטעונים משמעות משיחית, כגון "והביאנו לציון עירך" [566], וכן לסכום החשבוני של ראשי התיבות של הפסוק "ע'ורי צ'פון ו'בואי ת'ימן"[עצו"ת = 566]. כל החישובים האלה ואיזכור השם "ישורון " נמצאים גם בספר "קול התור" , עמ' תצב, ו-תקטז.

העקרון של 'מדות שוות' וחברה שוויונית, המוזכר בגליונות 'קול התור' ( עמ' קיא, תעו ) כאחד העקרונות המרכזיים בתהליך הגאולה, וכן דברי הנבואה: "כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו" (ישעיה, מ, 4) כל אלו הינם , כאמור, פרי רעיונותיו של ר' משה מגיד המבוססים על כתבי הקודש ואידיאולוגיה שבוצעה על-ידו הלכה למעשה, בבחינת "נאה דורש ונאה מקיים", במסגרת השינויים שערך בסדרי החלוקה.

3. שיבת ציון ובניין ירושלים כגורמים לקידוש שמו של הקב"ה בעולם

המסר האידיאולוגי-משיחי שעמד ביסוד התפיסה של ר' משה מגיד היתה כי התכלית של גאולת עם ישראל איננה רק 'קיבוץ גלויות' ו'בנין ירושלים'; אלה הם האמצעים והביטויים המעשיים של אופן התרחשות הגאולה, בעוד שתכלית הגאולה היא לקדש את שמו של ה' יתברך, הבוחר בציון ובישראל עמו, לעיני כל הגויים. הרעיון שתכלית גאולת ישראל, בהיותו העם הנבחר, היא לקדש את שם ה' בעולם – רעיון המצוי בכתביו של ר' משה מגיד – זהה למסכת הרעיונות המשיחיים המובעים בספר 'קול התור'.( עמ' תקלב-תקלד, תקלן- תקלט ) וכך הוא כותב לאור ההתפתחויות בתקופת הנהגתו בירושלים : "לוּ חכמו ישכילו כל אחב"י ( אחינו בני ישראל ) , אשרי העם שככה לו, אשר גם בזמן חורבן בית קדשנו הגדיל ה' לעשות עמנו. וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו, כאשר בעיר אלקינו נמצאים מבני העמים מכל אומה ולשון, ועיניהם רואות ביושבי נטעים אחינו בני ישראל המון שעשועים, כי הרחיב ה' לנו ב[ארץ]… לכבוד ולתפארה, בתי כנסיות ובתי מדרשות, אשר בימי קדם לא זכינו לזה. רק חדשים מקרוב הקים ה' לנו, וכבוד התורה הולך ואור על עדת קדשו, עדות לכל באי עולם כי ה' מגיננו, הן הן גבורותיו וכו'".

יש לציין כי במסורת משפחת ריבלין אכן מוזכר ר' משה מגיד כאחד ממחברי הספר "קול התור".

סיכומו של משה ריבלין

ר' אריה נאמן ( 1877-1801 ), שזכה לשמש את הכולל כמזכיר ("נאמן")במשך שנים רבות וראה מנהיגים באים והולכים, כותב מתוך פרספקטיבה היסטורית על הנהגתו של ר' משה מגיד: "בעינינו ראינו הנהגת משה רעיא מהימנא [הרועה הנאמן]. ומשמת משה לא עלתה ארוכה לנו, ולא ראינו אור בהנהגה …ועיר אלקים מושפלת ומחוללת בעולם".

 

 גם אריה ליב פרומקין, בעל הזיכרון ההיסטורי הירושלמי, מציין את ר' משה מגיד בהערכה רבה: "הרב הגדול ר' משה ב"ר הלל ריבלין …היה ממונה על צאן עניי עמו ק"ק ( קהילת קודש )  פרושים אשכנזים בעיה"ק ( עיר הקודש ) ירושלם, ועסק הרבה בצרכי צבור, והיה לו לב טוב להראות פנים צהובות ומסבירות לכל עניי עמו, והיה חכם נפלא לדבר עמם דברי פיוסים, ולהחיות את נפשם ככל מה דאפשר."

ר' משה ריבלין נפטר ביום כ"ח אלול תר"ו(1846) .

כחמש שנים שימש ר' משה ריבלין כמנהיגה של הקהילה הפרושית בירושלים. היתה זו התקופה הקשה והמסוכנת ביותר לקיום הקהילה הפרושית בירושלים וולחוסנה מאז הקמתה בשנת תקע"ו (1816). את המשבר הקיומי שאיים לרסקה ולחסלה עברה הקהילה בשלום והמשיכה להתפתח ולשגשג בזכות כושר הנהגה נדיר ומיוחד של העומד בראשה בעת המשבר. דרכי ההנהגה שנקט ר' משה ריבלין והתייחסותו המטפיזית-משיחית לבניינה החומרי של ירושלים, השפיעו מאוחר יותר גם על נכדו, ר' יוסף (יושעה) ריבלין, בפעילותו הנועזת כחלוץ ומנהיג 'בונה השכונות' היהודיות מחוץ לחומות ירושלים, ומזכיר הועד המאוחד של הכוללים האשכנזים בירושלים.


לקריאה נוספת :

 אריה ליב פרומקין ספר תולדות חכמי ירושלים : משנת ה"א ר"ן ליצירה עד ה"א תר"ל ליצירה / ; ועם הערות והוספות רבות, מלואים ומפתחות מאת אליעזר ריבלין, בהשתתפות חכמים וסופריםץ ירושלם : דפוס סלומון, תרפ"ח-תר"צ 

, שלמה זלמן בן יוסף ריבלין המגיד דורש ציון :]פרקי גאולה תולדותיו ופעולותיו של … ר' משה המגיד ריבלין משקלוב. וקובץ מדרשותיו בעד ישוב ארץ ישראל / : כולל דרשות וחלקי דרשות ולקט אמרים, פתגמים ומשלים מהרב ר' משה המגיד … עפ"י רעיונות רבינו הגר"א ותלמידיו מיסדי הישוב / בעריכת ועדה מצאצאי הר"מ מגיד ; נאסף וסודר ע"י הר"ש זלמן ריבלין ירושלים : ש. ז. ריבלין,
תש"ך.1960/
‬דוד תדהר הרב משה ריבלין " (ר' משה מגיד " ) "אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו כרך שני הוצאת "ספרית ראשונים ,תש"ח :ע' 757-758

ד"ר אריה מורגנשטרן, השיבה לירושלים: חידוש הישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה, הוצאת שלם, ירושלים, תשס"ז. ובמיוחד ע' 228-239.

אלי וגולד בין שתי טיפות / ירושלים : אלי וגולד קומיקס, תשס"ה [2005].

משה מגיד ריבלין בויקיפדיה

הרב משה מגיד ריבלין באתר משפחת ריבלין

הרופא היהודי הראשון בירושלים

 

גימטריה
המסתורין של קול התור

טקסט"קול התור ".

 ההגדה לבית ריבלין על משפחתו של משה מגיד ריבלין

הראשון לבית ריבלין :על אביו של משה מגיד ריבלין הנחשב גם למחבר "קול התור ".

 

עוד מאמרים של ועל  ד"ר אריה מורגנשטרן

ירושלים המסתורית

 

תוכנית העתיד של הגאון מוילנה

מלחמת עולם :המתנגדים נגד החסידים

התעלומה המיסתורית של אברהם וולפנזון

  • , הכבוד האבוד של אברהם "הדיין " וולפנזון,

    ·    חייו הכפולים של זאב וולפנזון,

    כתב הצופן של אברהם וילנר

    רחל אחותו של הגואל

    ·   

    צדקת או נאנסת ?: גורלה של מלכה באב"ד

     

     הפרוכת של הקיסר נפוליאון

    הנסיון המשיחי של הגאון מוילנה


  • פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

    טרקבאקים

    להשאיר תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

    תמונת גוגל פלוס

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

    מתחבר ל-%s

    %d בלוגרים אהבו את זה: