להחזיר את השירה לצעירים !

 

צילומים ציקי דינשטיין ולאה עציון

גלעד חיימוב חוקר אמנויות האהבה יצא עימי לבקר בפסטיבל השירה בשדה בוקר  פסטיבל "שירה במדבר "הלך הנה והנה כמשקיף מתעניין ולא באמת מעורב.   צפה הסתכל והתרשם.
והנה התרשמויותיו.

עולם השירה אמור להיות יותר מכל עולמם של הצעירים והאוהבים והרומנטיים אלו שאוהבים לחלום על כל האהבות הגדולות שהיו שהינן שאינן ושיכולות להיות או אולי יהיו מתי שהוא בעתיד של הרגשות המתפרצים והסערות הבוכות והשמש העולה על רקע ים סוער וספינות השטות במרחק בשילוב של דמעות מים שמש וים ורגש.
משום כך מצאתי שזה עצוב מאוד למצוא בפסטיבל השירה בנגב ,כמעט אך ורק בני 45 ומעלה . וצעירים וצעירות ? אלו שאמורים לאמר ולדעת את השירה על לוח ליבם ולבטא שירים מדהימים בעל פה ולתת לך את התחושה שכאשר הם שומעים ומשמיעים שירים אכן נוצר עולם חדש קיום חדש ותקווה חדשה?

 כמעט אין.


הייתי באירוע בודד על אקו -שירה, שירה אקולוגית עם סבינה מסג שבו היו צעירים תיכוניסטים רבים . וחלקם אכן נראו כמתעניינים במה שנאמר.
אולם אלו  באו לשם כחלק משיעור שניתן להם ולא דווקא מרצונם החופשי וביוזמתם.  

אז הייתה את קבוצת "גרילה תרבות "  שהיצילה את כבודם של בני הדור הצעיר. הם השתתפו בהפגנת משוררים ליד בית החרושת אקרשטיין  בירוחם  שהוסרטה לערוץ 10 בטלוויזיה ונראה שהם אכן מכניסים רוח חדשה בשירה המאובקת מהסוג שהושמע באותו הזמן בשדה בוקר.

וגם הם אינם כל כך צעירים  רובם נראים  כבכני 30 ומעלה.
לכל הפחות לאירוע שלהם באמפיאטרון שכלל זמרים כמו א.ב. דן ויובל בן עמי , רוב הקהל אכן הורכב מצעירים במיוחד מאחר שהפרסומת הייתה לאירוע אירוטי סקסי.
אבל התאכזבתי : בשירים שלהם כמעט שלא הייתה אירוטיקה ולא היה סקס ולא הייתה בכלל אהבה יצרית רגשית סוחפת.היו מעט מאוד הורמונים מתפרצים.או אם היו כאלו הם הוסתרו היטב.  
מצד שני הייתה הרבה פוליטיקה והיו הרבה בדיחות רעות .אבל אין לי תלונות

רוב הצעירים שהיגיעו בראשית המופע נשארו בו עד הסוף וזה אומר שהוא כנראה אכן עניין אותם.  

היה גם אירוע על שירה פוליטית שבו הופיע בין השאר המשורר דניאל עוז עם שערו הארוך והמתנפנף ונראה כדמות רומנטית ( אם כי קשה להגיד שסקסית באמת )  של משורר נודד שיצא מאיזו שהיא תקופה אחרת. וגם שם ניתן היה לראות כמה וכמה צעירים בין המשתתפים ובקהל,

רוב המשוררים האחרים לעומת זאת צעירים פחות או יותר ,לא נראו כדמויות כריזמטיות סקסיות שימשכו את הקהל.
בכל מקרה האירועים הללו היו יוצאי דופן במשיכה היחסית שלהם לצעירים. .
לעומת זאת ברוב האירועים האחרים שבהם הייתי ,ובהם אירוע עם הסופרים עמוס עוז וא.ב. יהושע שבו האולם היה באופן יוצא דופן מלא לחלוטין ועד אפס מקום היה קשה למצוא אדם או אישה אחת בגיל הפחות מ-45-50.

אי אפשר היה לחוש באוויר שום אווירה של מיניות של הורמונים מתפרצים כפי ש/אפשר לקוות לחוש באירועי שירה טובים באמת . במקום זה התחושה הייתה של אבק של דיונים אקדמאיים שבוודאי ובוודאי אינם יכולים לסחוף עימם את הקהל.

ולא ניתן לי לתמוה אלא :בני ובנות העשרה והעשרים אייכם ?
האם שוב אין עניין ברגשות האדירים של אהבה שוצפת וסקסיות בוערת שאותה יכולה השירה במיטבה להעביר? של הכוכבים הנוצרים במרום הרים ירוקים ושמיים כחולים צהובים ואדומים ? בדמעות הלוהטות ובאביבים הסוערים? איפה כל אותן ערבות הבוכיות ?
האם הצעירים שוב אינם מתעניינים ברומנטיקה השירית במיטבה ?
או בשירה ובפואטיקה בכלל ?
איך אפשר להחזיר את הצעירים אל השירה ואת השירה לצעירים ?

ראו גם

פסטיבל "שירה במדבר "

א.ב. דן ואני ישראלי

החומה של דניאל עוז

דוד נגד גוליית אקרשטיין

כתבה של ערוץ 10 על הפגנת המשוררים

תמונות מהפסטיבל

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יוני  ביום ינואר 28, 2010 בשעה 9:27 am

    ומה קיבלתי? התעלמות מוחלטת, שזה, לדעתי, קצת מגעיל ולבטח חסר נימוס ותרבות.

    היא לא היתה חייבת לאהוב את זה, אבל לפחות אפשר להגיד משהו.

    אז למה אתה מצפה שיכתבו שירים אם אין התייחסות? אם אפילו שדרנית ספרות מקצועית מתעלמת משירה, אז למה אפשר לצפות משאר הבחורות?

    הרי הבחורות הן הסיבה לכתיבה (או לפחות אחת מהסיבות היותר חשובות לנו הגברים…)

    כיוון שזה לא מעניין אותן אז אף אחד לא כותב. או שאולי הבחורות כבר לא מאמינות שיש משוררים נורמלים בארצנו.

    אגב, אני בן 9

  • הערה  ביום ינואר 28, 2010 בשעה 11:02 am

    איך אתה מצפה לרומנטיקה אם מה שהקהל הצעיר מקבל זו ציניות פוליטית שמצולמת לערוץ 10?

    מוכן להסביר את הציפיות שלך?

    לא הופיעו לפניהם משוררים רומנטים אלא אנשי גרילה, ואתה מצפה להזדהות?????????

  • מזורר רומנטי  ביום ינואר 28, 2010 בשעה 11:16 am

    ששירה אמורה להיות רק או בעיקר,במת משחק לצעירים ולרומנטיקה ולכאלה.
    אתה בטוח שלא התבלבלת בין שירה לבין ריצ'רד קליידרמן,או משהו דומה?
    אכן,שיר(או פואמה),כמו "ארץ הישימון",כולו מדבר על אהבה,ועל איך צעירים רומנטיים ומגבניבים,מחזיקים ידיים מול הירח.
    ו"גורילה תרבות"?
    (ה"טעות" במקור,וזו לא טעות.)
    מה בין שמואלוף וכנופייתו,לבין שירה,תרבות,או כל דבר כזה?
    הם לא יותר מחבורה של פעילים פוליטיים,שגם פעילותם הפוליטית,היא,אגב,די מפוקפקת ומוטלת בספק, ושמתעטפים להם באצטלת ככיכול "משוררים",כי זה ,מן הסתם,נתפס יותר סקסי,מסתם חבורת פעילים פוליטיים,וגם יש יותר סיכוי לזיונים.
    אגב,אני גם כן הגשתי פעם מועמדות לפרס נובל לס]רות,ואף אחד לא התייחס,אז אתה מצפה פה להתייחסות?
    ומה זה קשור,כמו שהם טענו,שאני רק בן 6??

  • ספרות אמת  ביום ינואר 28, 2010 בשעה 2:58 pm

    כנסו לבלוג YARONZEAVI לקריאת כתב התביעה בתיק אזרחי 7399-12-09 עזיז נ' מנחם
    להלן חלק מדמי

    כתב התביעה

    חלק מקדמי:

    בבואו לדון בעניין משפטי על בית המשפט לנהוג באופן זהה בבעל ההון למול העני, בחזק למול החלש, באזרח הפשוט למול פרופסור האקדמיה, באליטות התקשורת, הפוליטיקה, הכלכלה, החברה והתרבות בישראל לעומת וכנגד האדם מן הישוב, האזרח הפשוט, אחד ההמון, החסר הכוח הכספי, הפוליטי, והתרבותי.

    מן המפורסמות הוא, וידוע לכול הם עוצמתם וכוחם וכבודם של בעלי המשפחה מוזס, שוקן, פרי, בישראל, ואין טעם להרחיב עליהם את הדיבור.
    אך נסתר מעיני בית המשפט, ולא גלוי לציבור, עוצמתו, כוחו, וכבודו של שם המשפחה עזיז.

    לכן ישים ליבו כבוד בית המשפט לפרטים המעטים שאמסור על משפחת עזיז:
    בעברית פרוש השם עזיז הינו: חזק, אמיץ תקיף.

    – שורשי משפחתי מספרד העתיקה, מתקופת תור הזהב של יהודי ספרד.
    – בתקופת המשנה עזיז היה שם של כפר בו גרו רבנים דתיים.
    – שם משפחתי מהולל מהבחינה הצבאית.
    דודי, נסים עזיז, הוא ההרוג הראשון בקרב הגדול על תל אביב בשנת 1947.
    נסים עזיז הוא הרוג מלכות, שנפל למען אדמת המולדת לפני קום מדינת ישראל.
    על שמו של נסים עזיז ועל שמות חבריו, מיכה פישר, שיף יעקב – השלושה, שנפלו בקרב זה, ישנה בתל אביב כיכר ואנדרטה ברחוב ויצמן, סמוך לגדות הירקון.
    יבין כבוד בית המשפט שהשם עזיז דומה בכבודו לשם רבין.
    על שם שניהם יש כיכר בתל אביב.

    לכן אל ירא, יבהל, ויחשוש כבוד בית המשפט מן השמות פרי, שיינפלד, מוזס, שוקן.

    פרטים אחדים עלי, הסופר והמשפטן, ליאור עזיז:

    – שרתי בצה"ל בחיל הקשר ובחיל המודיעין בתפקיד בעל סיווג ביטחוני הכי גבוה בצה"ל.
    יושר, אמירת אמת, מהימנות, ומקצועיות, היו מדרישות התפקיד.
    – יש לי תואר בהצטיינות בקולנוע ובטלביזיה מאוניברסיטת תל אביב.
    – אני בעל תואר במשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.
    – ספרי הראשון 'וואטס יור קיק?'(מה הסטיה שלך) ראה אור בהוצאת הספרים זמורה ביתן.
    ביקורת מהללת על הספר פורסמה במוסף ספרות של הארץ.
    – ספרי השני 'סיפור מתוק לנערה שאהבתי' ראה אור בהוצאת הספרים הקיבוץ המאוחד.
    ביקורת טובה על הספר פורסמה במוסף ספרים ידיעות אחרונות.
    – ספרי החדש שיר ה', ייצא לאור בעתיד.

  • סוף לריקבון בספרות  ביום ינואר 28, 2010 בשעה 2:59 pm

    להלן פרטי המקרה הנוגע לשיינפלד אילן:

    מבקש לתת לי את הסעד אותו אני מבקש, כפיצוי ללא הוכחת נזק על פרסום לשון הרע, פגיעה במוניטין שלי כסופר מקצועי, אדם ישר, פיצוי על עוגמת נפש על מעצר שוא, שנגרם בשל מתן עדות כוזבת במשטרה, מתוך כוונת זדון לפגוע בכבודי, ובשמי, ובמוניטין שלי כסופר וכאדם ישר.

    סעד מבוקש: חמישים אלף ש"ח פיצוי משיינפלד אילן.

    א. משורר בשם אילן שיינפלד, קרא בעיתונות ובאינטרנט על תלונותיו של פרופסור לספרות פרי מנחם כנגדי.
    פורסם, כי השארתי הודעה מאיימת על חייו של פרי מנחם בה נאמר, כי נותרו לו שעתיים לחיות.

    לשיינפלד אילן, מתברר על פי התקשורת, יש גם הוצאת ספרים משלו.
    ושיינפלד אילן החליט לעשות הון פרסומי ויחצני למענו, ולמען הוצאת הספרים שברשותו, והוא התלונן עלי במשטרה, כאילו השארתי הודעה באינטרנט המאיימת על חייו.

    לביסוס תלונותיו כנגדי, שיינפלד אילן הציג בפני השוטרים פלט דפוס שהוציאו בעבורו מהאתר GOGAY, ובה כתוב: 'אילן שיינפלד יש לך שעתיים לחיות' הודעה זהה לחלוטין למה שפרי מנחם טען כי קיבל.

    ברור קצר העלה, כי שיינפלד אילן היה בתקופה ההיא אחד מעורכי, בעלי, וכותב ראשי באתר GOGAY . דבר שהשוטרים, והתביעה, והשופט לא ידעו עליו.
    לכן לא היתה בעיה לשיינפלד אילן לקבל פלט דפוס מאתר האינטרנט שלו, ובהודעה יכתב מה ששיינפלד אילן היה רוצה שיכתב.
    הוא יכל לכתוב את זה אפילו בעצמו!

    שיינפלד אילן טען בפני השוטרים, כי הוא בטוח, כי המאיים והשולח של האיומים עליו ברצח הוא אני, סופר וסטודנט למשפטים.

    ב. שיינפלד אילן, פרסם בהרחבה את סיפורו זה באתר HAARETZ ובכפולת עמודים בעיתון יומי. הוא סיפר שם, כי הוא הבחין באופנוען מסתורי, חבוש בקסדה, שארב לו ליד פתח ביתו.
    שיינפלד אילן אמר בעיתונות כי אופנוען זה היה אני.
    באותה נשימה ממש, בהמשך הכתבה, שיינפלד אילן טוען כי לא פגש בי מעולם.

    יסביר שיינפלד אילן בפני בית המשפט, איך זיהה אותי על האופנוע אם הוא לא ראה אותי מעולם?

    התביעה תאפשר לשיינפלד אילן זמן רב להתחבט ולהרהר בשאלה זו.

    יסביר שיינפלד אילן בפני בית המשפט, איך הוא מתאר אותי בפרוט בעיתון, ומציין בדייקנות, כי היה לי מבט מזרה אימים בעיניים, וזאת למרות שהוא טוען כי לא ראה אותי מעולם?

    התביעה מוכנה, כי שיינפלד אילן יישב על זה בבית, ויגיש את תשובתו בכתב.

    ג. הוצאתי את שני ספרי בעבר בהוצאות מכובדות וגדולות בישראל.
    בעבר ערכה את ספרי הראשון, ניצה בן ארי, שערכה ספרים של ס.יזהר ושל אשכול נבו.
    בעבר ערך את ספרי השני, הפרופסור לספרות משה רון, עורך ראשי בהוצאת ספרים עם עובד.

    מעולם לא שלחתי את ספרי החדש שיר ה' להוצאת הספרים הזעירה שבבעלותו של שיינפלד אילן.

    ד. לא הספקתי לנשום מעט אויר חופשי מאז שיחרורי מבית החולים לחולי נפש אברבנל, ושוב בגלל תלונתו הניבזית של שיינפלד אילן באו לביתי שוטרים, עצרו אותי, ולקחו את המחשב שבביתי לבדיקה.
    הייתי למוד מנסיון העבר, והפעם התאפקתי ולא פוצצתי לשוטרים את הצורה במכות.

    ניסיתי להסביר לחוקר ולקצין המשטרתי, כי אין כל עובדה, או בדל הוכחה, או ראיה, לתלונה של שיינפלד אילן כנגדי. אך השוטרים ידעו על מקרה פרי מנחם, והיו בטוחים, שכמו אז, גם עכשיו, אני פושע אלים, רצחני, ומסוכן.

    הייתי שמח לשמוע, בהזדמנות, חוות דעת של מומחה משטרתי של משטרת ישראל, הבקיא בפיענוח של רציחות מסובכות, שיסביר לציבור הרחב על אפשרות קיומו של רוצח סידרתי, מטורף, ואלים באינטרנט.
    יספר המומחה של משטרת ישראל לציבור על החקירות המאומצות של מיטב חוקרי המשטרה על מנת לתפוס את הרוצח האלים הזה מהאינטרנט.

    חשוב להודיע לאזרחי ישראל, כי יש להזהר ולהשמר מרוצח סידרתי, אלים, אכזרי וירטואלי, ודמיוני זה!!!

    בעקבות תלונתו הכוזבת של שיינפלד אילן, נאלצתי לבלות את הלילה בבית הסוהר אבו כביר, בתא קטן עם רוצח, פורץ, ונרקומן.

    ה. למחרת התובע המשטרתי ביקש אישפוז באברבנל, ולי היה עוד סניגור עלוב מהסניגוריה הציבורית.
    הייתי שמח פעם לשמוע, בהזדמנות, משר המשפטים, שיסביר לציבור למה אדם עני ואביון בישראל, שאין לו כסף לשלם עבור עורך דין, נגזר עליו להיות מטופל בידי הגרועים שבעורכי הדין של ישראל?

    יצויין כי שיינפלד אילן הגיע בעצמו לדיון המשפטי, ישב בכיסא צמוד ליד התובע המשטרתי, ואף דיבר וייעץ לתובע המשטרתי, כאילו ממש היה בן זוגו וחברו לחיים.
    כוונת הזדון של שיינפלד אילן, הוצאת הדיבה, והרצון לחסל את שמי, כבודי, והמוניטין שלי, היו רצחניים ואכזריים לא פחות מכוונותיו הרעות של פרי מנחם.
    שניהם לא בחלו באמצעים על מנת למוטט, ולהשמיד, ולהשפיל את שמי בישראל.

    ו. בהעדר עורך דין ראוי, שייצג אותי מול רוצחי אופי אלה, אני צרחתי על השופט, כי אני לא חוזר לאברבנל, כי אין הוכחות, וכי אני מעדיף לחזור לאבו כביר.
    השופט 'הנדיב', נענה במפתיע להצעתי, ואני חזרתי ללילה נוסף באבו כביר.

    ז. למזלי הרב, הצלחתי להסתובב בחדרי החקירות באבו כביר בחופשיות.
    אני פרצתי לכל חדר חקירות במטרה למצוא לי עורך דין ראוי.
    בסוף מצאתי עורך דין אחד שכזה, שהסכים, בטוב ליבו, לייצג אותי בבית המשפט, והסכים כי אשלם לו אחרי עבודתו.
    למחרת העורך הדין עשה את עבודתו ואני שוחררתי לדרכי.

    ח. המחשב הושב אלי אחרי חצי שנה, והוכח כי האיומים כלפי אילן שיינפלד באינטרנט לא היו דרכו.

    אבקש, כאמור את הסעד : חמישים אלף ש"ח פיצוי.

  • די לעלובי הספרות  ביום ינואר 28, 2010 בשעה 3:00 pm

    להלן פרטי המקרה הנוגע לשיינפלד אילן:

    מבקש לתת לי את הסעד אותו אני מבקש, כפיצוי ללא הוכחת נזק על פרסום לשון הרע, פגיעה במוניטין שלי כסופר מקצועי, אדם ישר, פיצוי על עוגמת נפש על מעצר שוא, שנגרם בשל מתן עדות כוזבת במשטרה, מתוך כוונת זדון לפגוע בכבודי, ובשמי, ובמוניטין שלי כסופר וכאדם ישר.

    סעד מבוקש: חמישים אלף ש"ח פיצוי משיינפלד אילן.

    א. משורר בשם אילן שיינפלד, קרא בעיתונות ובאינטרנט על תלונותיו של פרופסור לספרות פרי מנחם כנגדי.
    פורסם, כי השארתי הודעה מאיימת על חייו של פרי מנחם בה נאמר, כי נותרו לו שעתיים לחיות.

    לשיינפלד אילן, מתברר על פי התקשורת, יש גם הוצאת ספרים משלו.
    ושיינפלד אילן החליט לעשות הון פרסומי ויחצני למענו, ולמען הוצאת הספרים שברשותו, והוא התלונן עלי במשטרה, כאילו השארתי הודעה באינטרנט המאיימת על חייו.

    לביסוס תלונותיו כנגדי, שיינפלד אילן הציג בפני השוטרים פלט דפוס שהוציאו בעבורו מהאתר GOGAY, ובה כתוב: 'אילן שיינפלד יש לך שעתיים לחיות' הודעה זהה לחלוטין למה שפרי מנחם טען כי קיבל.

    ברור קצר העלה, כי שיינפלד אילן היה בתקופה ההיא אחד מעורכי, בעלי, וכותב ראשי באתר GOGAY . דבר שהשוטרים, והתביעה, והשופט לא ידעו עליו.
    לכן לא היתה בעיה לשיינפלד אילן לקבל פלט דפוס מאתר האינטרנט שלו, ובהודעה יכתב מה ששיינפלד אילן היה רוצה שיכתב.
    הוא יכל לכתוב את זה אפילו בעצמו!

    שיינפלד אילן טען בפני השוטרים, כי הוא בטוח, כי המאיים והשולח של האיומים עליו ברצח הוא אני, סופר וסטודנט למשפטים.

    ב. שיינפלד אילן, פרסם בהרחבה את סיפורו זה באתר HAARETZ ובכפולת עמודים בעיתון יומי. הוא סיפר שם, כי הוא הבחין באופנוען מסתורי, חבוש בקסדה, שארב לו ליד פתח ביתו.
    שיינפלד אילן אמר בעיתונות כי אופנוען זה היה אני.
    באותה נשימה ממש, בהמשך הכתבה, שיינפלד אילן טוען כי לא פגש בי מעולם.

    יסביר שיינפלד אילן בפני בית המשפט, איך זיהה אותי על האופנוע אם הוא לא ראה אותי מעולם?

    התביעה תאפשר לשיינפלד אילן זמן רב להתחבט ולהרהר בשאלה זו.

    יסביר שיינפלד אילן בפני בית המשפט, איך הוא מתאר אותי בפרוט בעיתון, ומציין בדייקנות, כי היה לי מבט מזרה אימים בעיניים, וזאת למרות שהוא טוען כי לא ראה אותי מעולם?

    התביעה מוכנה, כי שיינפלד אילן יישב על זה בבית, ויגיש את תשובתו בכתב.

    ג. הוצאתי את שני ספרי בעבר בהוצאות מכובדות וגדולות בישראל.
    בעבר ערכה את ספרי הראשון, ניצה בן ארי, שערכה ספרים של ס.יזהר ושל אשכול נבו.
    בעבר ערך את ספרי השני, הפרופסור לספרות משה רון, עורך ראשי בהוצאת ספרים עם עובד.

    מעולם לא שלחתי את ספרי החדש שיר ה' להוצאת הספרים הזעירה שבבעלותו של שיינפלד אילן.

    ד. לא הספקתי לנשום מעט אויר חופשי מאז שיחרורי מבית החולים לחולי נפש אברבנל, ושוב בגלל תלונתו הניבזית של שיינפלד אילן באו לביתי שוטרים, עצרו אותי, ולקחו את המחשב שבביתי לבדיקה.
    הייתי למוד מנסיון העבר, והפעם התאפקתי ולא פוצצתי לשוטרים את הצורה במכות.

    ניסיתי להסביר לחוקר ולקצין המשטרתי, כי אין כל עובדה, או בדל הוכחה, או ראיה, לתלונה של שיינפלד אילן כנגדי. אך השוטרים ידעו על מקרה פרי מנחם, והיו בטוחים, שכמו אז, גם עכשיו, אני פושע אלים, רצחני, ומסוכן.

    הייתי שמח לשמוע, בהזדמנות, חוות דעת של מומחה משטרתי של משטרת ישראל, הבקיא בפיענוח של רציחות מסובכות, שיסביר לציבור הרחב על אפשרות קיומו של רוצח סידרתי, מטורף, ואלים באינטרנט.
    יספר המומחה של משטרת ישראל לציבור על החקירות המאומצות של מיטב חוקרי המשטרה על מנת לתפוס את הרוצח האלים הזה מהאינטרנט.

    חשוב להודיע לאזרחי ישראל, כי יש להזהר ולהשמר מרוצח סידרתי, אלים, אכזרי וירטואלי, ודמיוני זה!!!

    בעקבות תלונתו הכוזבת של שיינפלד אילן, נאלצתי לבלות את הלילה בבית הסוהר אבו כביר, בתא קטן עם רוצח, פורץ, ונרקומן.

    ה. למחרת התובע המשטרתי ביקש אישפוז באברבנל, ולי היה עוד סניגור עלוב מהסניגוריה הציבורית.
    הייתי שמח פעם לשמוע, בהזדמנות, משר המשפטים, שיסביר לציבור למה אדם עני ואביון בישראל, שאין לו כסף לשלם עבור עורך דין, נגזר עליו להיות מטופל בידי הגרועים שבעורכי הדין של ישראל?

    יצויין כי שיינפלד אילן הגיע בעצמו לדיון המשפטי, ישב בכיסא צמוד ליד התובע המשטרתי, ואף דיבר וייעץ לתובע המשטרתי, כאילו ממש היה בן זוגו וחברו לחיים.
    כוונת הזדון של שיינפלד אילן, הוצאת הדיבה, והרצון לחסל את שמי, כבודי, והמוניטין שלי, היו רצחניים ואכזריים לא פחות מכוונותיו הרעות של פרי מנחם.
    שניהם לא בחלו באמצעים על מנת למוטט, ולהשמיד, ולהשפיל את שמי בישראל.

    ו. בהעדר עורך דין ראוי, שייצג אותי מול רוצחי אופי אלה, אני צרחתי על השופט, כי אני לא חוזר לאברבנל, כי אין הוכחות, וכי אני מעדיף לחזור לאבו כביר.
    השופט 'הנדיב', נענה במפתיע להצעתי, ואני חזרתי ללילה נוסף באבו כביר.

    ז. למזלי הרב, הצלחתי להסתובב בחדרי החקירות באבו כביר בחופשיות.
    אני פרצתי לכל חדר חקירות במטרה למצוא לי עורך דין ראוי.
    בסוף מצאתי עורך דין אחד שכזה, שהסכים, בטוב ליבו, לייצג אותי בבית המשפט, והסכים כי אשלם לו אחרי עבודתו.
    למחרת העורך הדין עשה את עבודתו ואני שוחררתי לדרכי.

    ח. המחשב הושב אלי אחרי חצי שנה, והוכח כי האיומים כלפי אילן שיינפלד באינטרנט לא היו דרכו.

    אבקש, כאמור את הסעד : חמישים אלף ש"ח פיצוי.

  • צ'יקי  ביום ינואר 28, 2010 בשעה 5:44 pm

    קודם כל ביקורת מעולה
    אני אוהב ביקורות שלא מתייחסות לתוכן
    אלא לנושאים מסביב, כי תמיד הנושאים מסביב הינם בעלי תוכן, בעוד הרבה פעמים עיסוק בתוכן לכאורה מחפה על חוסר אמירה

    חוץ מזה חשוב לציין שבהזמנה דובר על שירה זאופילית, כלומר שירה שעוסקת באהבה לחיות, והיו כמה שירים שבהם יש חיות. אני עם הינשוף. היתה בדיחה של הדס גלעד על שפנים.
    ונכון שנושא הזאופיליה לא מוצה, הכותב מוזמן בעצמו לכתוב שירה זאופילית
    מלבד זאת כותרות אירועי שירה תמיד מאכזבות, אז גם כן ניסינו לאכזב, כדי ליצור אוירה של קיטור אחר כך
    שגורמת טוב לכל הצדדים

    שנית, צריך להיזהר מגילנות. כן, חשוב שיהיו הרבה צעירים בשירה. אבל צריך להיזהר מדחיקת המבוגרים והמבוגרות ששווים לא פחות ויפים לא פחות
    גם אני לעתים חוטא לדיבור הצעיר, אבל אין להדיר אדם בשל גילו.
    לעתים באירועים שלנו לא מגיעים אנשים מעל גיל מסוים. למשל השבוע הופעתי בחיפה בסינקופה ובתל אביב בטקסידרמי ולא היו כמעט בני חמישים פלוס (היה אחד בטקסידרמי, המעצב רון ארד שנקלע למקום עם בתו הזמרת)
    גם זו בעיה

    שלישית, מדובר באקרשטיין ולא אקרמן שהיא חברת משקאות לגיטימית. מעבר לסיקור של האירוע והאירוע המרגש עצמו, הכי חשוב שהועד של כח לעובדים התקבל. מול כל הציניות של העומדים מנגד, השופטת אישרה את הועד, והשתמשה בכותרת האירוע של גרילה תרבות, "עובדים הם לא מדרכות משתלבות"
    תודה לכולן

  • יוני  ביום ינואר 28, 2010 בשעה 10:26 pm

    עדיין מחכה לתגובה. השיר נמצא בכתבה על אקרשטיין.

  • מספר 666  ביום ינואר 28, 2010 בשעה 11:41 pm

    שהיא ראתה את השיר .

  • whisper  ביום ינואר 29, 2010 בשעה 1:39 am

    אלי,
    הסיכוי שתמצא את הרעננות הנשכנית הזו שאתה מחפש, היכן שאתה מחפש, הוא אפסי.
    ואני רושמת זאת בצער רב, משום שעוד מימי כנערה התבוננתי בדלתות הנעולות של המוסד, הזה, שמה לעשות די סגור.
    (נו שוין, יצאתי מרירה, קורה)

  • יוני  ביום ינואר 29, 2010 בשעה 1:59 am

    הנה השיר המקורי:

    ראיתי אותה בשמאל התמונה
    ——————————-

    ראיתי אותה בשמאל התמונה
    מצלמה בידה, חדורת אמונה
    לוחמת גרילה ושדרנית ספרות
    באה לצעוק באין הדברות

    מהביצה המושמצת יצאה אל החולות
    רצתה לשנות ולתקן עוולות
    לוחמת גרילה ושדרנית ספרות
    מגינה בגופה באין הסתדרות

    בעולם של תאגידים ופקידים
    טוב לראות אנשי תרבות מתלכדים
    כי בסופו של דבר
    מי עוד קרוב לעובדים?

    אז האם היא תצליח עם תרבות, חיוך ועיניים יפות,
    לעשות משהו, לשבור מרצפות?
    או שאולי רק חלמתי חלום,
    היית אתמול. נעלמת היום.

    -יוני

    והנה השיר החדש:

    מהתמונה היא יצאה אל עולם החיים
    ————————————–

    מהתמונה היא יצאה אל עולם החיים
    היא ראתה את השיר, כך נמסר לקוראים

    מהביצה למדבר לבלוג לתגובה
    כך נראה בימינו מסלול האהבה

    מה קורה/קורא פה? מהי האמת?
    האם הרומן חי או מת?

    או שאולי רק חלמתי חלום,
    היית אתמול. נעלמת היום.

    -יוני

  • שלומית  ביום ינואר 29, 2010 בשעה 3:04 pm

    אכן צודק איש אומנויות האהבה (נשמע מענין…..) בהבחנתו

    מתה שירת הצעירים העברית

    כמה חבל… כמה עצוב…

    אוי יונה, אוי דוד.. מי ייגול עפר מעיניכם

  • צדיק וקר לו  ביום ינואר 29, 2010 בשעה 3:11 pm

    על מה הצער הלזה?
    מה הדרמה הרבה?

    יום הולך ויום בא והשמש לעולם תשוב

    הרגשות התשוקות והתאוות של בני העשרים תמיד – אבל תמיד – יימצאו להם את דרך הביטוי
    המתאימה לזמנם

    בדור הורים זו היתה שירה – כועסת בועטת מורדת
    בדור בנים – הודו, פסטיבלים איזוטריים, מהפכנות טכנולוגית

    אל תדאגו לצעירים…. הם מסתדרים לא רע

  • ישקה  ביום ינואר 30, 2010 בשעה 6:06 am

    השתתפתי כצופה מהצד, אבל אוהדת שירה עברית חדשה וחדישה, בפסטיבל האמור. משוררים אינם רצים בלהקות זה ידוע. משוררים הם מוטרפי אגו, גם זה ידוע. מה שקורה בשנים האחרונות הוא, שהמשוררים, כמה שלא יהיו מרגיזנים, לא ייהפכו לגיבורי תרבות. יש להשלים עם העובדה הז ולחכות שהשירה תשוב להיות באופנה. אלי אשד אינו משורר וגם אינו מבין ממש בשירה. עיקר עניינו הוא באנשים ובנשים שמסביב לעולם השירה. כך שגם עדותו וגם עדות ידידו כביכול – פסולות!!!

  • מספר 666  ביום ינואר 30, 2010 בשעה 7:18 am

    גלעד חיימוב מביא עדות ברורה מהשטח שאינה ניתנת להכחשה בין שאתה אוהד שירה ובין שלא שבאירועים השונים היו מעט מאוד צעירים אם בכלל .
    אפשר להסיק מזה מסקנות מרחיקות לכת בפי שנעשה ברשימה ואפשר לטעון שזוהי תופעה נקודתית ספציפית בלבד.
    אבל לפסול את זה אי אפשר.

  • גיורא לשם  ביום ינואר 30, 2010 בשעה 1:19 pm

    לישקה:
    כל המשוררים מוטרפי אגו?
    את מכירה את כולם?
    ובאשר לאלי אשד, הוא לפחות קורא שירה, וזה יותר ממה שאפשר לומר על מרבית תושבי ישראל!

  • שולמית  ביום ינואר 30, 2010 בשעה 3:01 pm

    כתבה מצויינת ומעניינת!
    גלעד מביא זוית ראייה מרעננת על פסטיבל השירה, שכנראה לא מצליח למשוך אנשים צעירים.
    זאת עובדה- בין אם אנחנו מסכימים איתה, ובין אם לאו.
    אפשר היה להפוך אותו ליותר אטרקטיבי, ולכל הפחות לתת לו יותר פרסום.
    אלי, האתר שלך נהיה מעניין מיום ליום.
    מה להגיד, עשיתם לי את השבת!

  • חבר של ליאור עזיז  ביום ינואר 30, 2010 בשעה 8:47 pm

    ליאור,
    אתה לא צריך להוכיח כלום, רק להרגע ולהשתקם. כשרונך עוד יוכר ברבים, רק בבקשה, קח את עצמך בידים והסכם לקבל עזרה

    חבר

  • סמולן  ביום ינואר 30, 2010 בשעה 10:13 pm

    איך משוררים חושבים שקריאה של שירים ועיסוק בשירה הוא משהו שהחברה חייבת להם, אשכרה קטונתי ואין לי מושג.

    אני רוצה להפנות שוב את האור לקבוצת גרילה תרבות, שמייצגת לדעתי יאוש קיצוני מכתיבה של שירה שמבצעת משהו, יצירה של חוויה שירית, אצל הקוראים.

    גרילה תרבות לא מייצרים שירה במובן הזה – כלומר, הם כותבים טקסטים עם שורות קצרות ומנוקדות, אבל לא שירה. אבל: הם מתארגנים בקבוצות קטנות ויעילות, כמעין צוות של סיירת מטכ"ל לקראת ביצוע (טוב, המסורת של לחימה ציונית השפיעה רבות על טקטיקות גרילה וטקטיקות אנטי-גרילה). הם יודעים שכיחידים וכמשוררים הם חסרי ערך, ומפצים על כך בדרכים שמאפשרות, כמדומה, להביא כסף מהקרן החדשה לישראל על ידי שירותים פוליטיים.

    ההקשר הפרשני של השירים הללו הוא של תמיכה בטרור והשמדת מדינת ישראל, כלומר אנטישמיות קלאסית. למרות זאת, המימד האמנותי העלוב מטריד. ואגנר היה אנטישמי, ועדיין אפשר להקשיב לו. לטקסטים של הגרילה, ככה, לא הכי מרתק להקשיב, וכמעט שום דבר מהם לא נשמר בזכרון.

  • מספר 666  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 12:46 am

    שתמחוק מכאן ואילך מהלקסיקון שלך את המילה"אנטישמי " בכל פעם שאתה מתייחס ל"גרילה תרבות ".מכיוון שכלשימוש במילה כזאת בהקשר שלהם הוא בבירור ניבול פה .
    אנשי גרילה תרבות אינם אנטישמים ואינם מעוניינים לפגוע בעם היהודי .
    וניבולי פה כמו "כוזרים " נאצים " פשיסטים " ערבושים " אשכנזים ",פערנקים " וכו' אסורים באתר זה
    כל שימוש נוסף במילה זאת בהקשר זה ימחק .

  • סמולן  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 1:56 pm

    למה אתה חושב שתמיכה בטרור ובהשמדת מדינת ישראל (מה לעשות, רוב הטקסטים אומרים את זה, אף טקסט לא אומר ההיפך) לא יכולה להתפס גם כמצב שבו כל דבר יהודי מקבל טיפול ביקורתי בהרבה, בלשון המעטה, ביחס לכל דבר, נאמר, ערבי ? אני תוהה אם אפשר לאתר ביטוי או מושג ששקול ל"ערבי רע" בקורפוס המצטבר של הגרילה (קורפוס די גדול, כי הם ממסד רציני). "יהודי רע" הוא דבר שיש לו ביטוי מדויק וברור, ומדובר כמובן באשכנזים. התיאוריה הכוזרית, ושלילת קיום העם היהודי, להלן זנדיזם, הם משהו שאני בספק אם ימצא גורל תרבות יחיד שיצא נגדם בצורה רצינית (רצינית = בערך כמו שהוא יוצא נגד הכיבוש, או הקפיטליזמוס). אני מדבר, כמובן, לא על כולם – אלא על אחד.

    הכתיבה של התרבותניקים לא משהו, לפחות עבורי, ונראית גם כמשהו שבנוי מראש להיות מנותח פוליטית וייצוגית. פוליטית וייצוגית, מדובר בלאומנות פלסטינית נחרצת, וככזו אני חושש שמדובר באנשים שבחרו מרצונם לקבל, להעריך, להוקיר ולהפיץ את דמויותיהם ומשנתם של אנשים כאל-חוסייני, אל-סכאכיני, שוקיירי, עראפת. אף אחד מהם לא מנע חרבו מדם. הניתוח הפוליטי רלוונטי, לדעתי, לא רק לשאלת הסיווג הפוליטי של הגורלים, אלא גם לשאלת איכות השירה שלהם.

  • מספר 666  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 3:01 pm

    אתה מתייחס לאנשי "גרילה תרבות " ולאירועי "גרילה תרבות " כאילו הם מקשה אחית .
    כאמור כל שימוש נוסף בניבול הפה "אנטישמי " הוא אסור.
    כנ"ל לגבי שאר ניבולי הפה הבהמיים :
    "כוזרי "
    אשכנזי "
    "פערנק "
    "ערבוש
    "נאצי "
    "פשיסט"
    הציבור מתבקש לא להשתמש יותר בניבולי הפה . האלו באתר זה ולהקפיד על הלשון באופן כללי.

  • האוחז בסנסינים  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 5:14 pm

    מישהו באמת יודע מה היתה עמדתו הפוליטית של טולסטוי (והיתה לו), של דוסטוייבסקי

    האם אלתרמן ייזכר כמפאיניק וביאליק כאיש פועלי ציון

    ולורקה מן הסתם הוא איש שמאל קיצוני.

    העמדה הפוליטית של המשורר מענינת לכל היותר אותו עצמו. אולי גם את משפחתו

    ובד"כ – טוב שכך…

  • ליבי פרוכט  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 5:16 pm

    היום אני בגן
    וכואב לי כל הזמן
    איפה כואב לי?
    איפה כואב לי?
    ממש פה באגן

  • קימלמן  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 5:27 pm

    ממתי מישהו צריך להיות משורר או להבין (להבין!!!) בשירה כדי לומר את דעתו עליה

    תשארו לכם עם חמשת החברים לפורום הרעיוני-הגותי-מהפכני שלכם ואם ארבע עשרה הקוראים ושני הגרופיות המשומשות למדי

    אתם הרי יודעים מהו התשלום על השחצנות הקטנוניות וההתנשאות הכל כך מגוחכת שלכם

    לא כעס.. אפילו לא בוז
    פשוט.. התעלמות
    רעש לבן…

    ———–
    מרלן שלי מרלן
    אם רק תגידי כן
    מרלן שלי מרלן
    כבר לא אהיה מסכן

  • גיורא לשם  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 6:33 pm

    השקפתו הפוליטית של יוצר מעניינת אם היא מעניינת ביצירתו.

  • סמולן  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 9:46 pm

    ראשית, העמדה הפוליטית היא כמעט כל מה שנהוג כיום לנתח אצל משורר. חנן חבר לא מנתח שום דבר אחר.

    שנית, אבירי מסדר הגריל התרבותי, הם בעקרון לא הכי יוצרים, ויותר מבקרים שהוכשרו לביקורת פוליטית של טקסטים. וזה מה שהם מייצרים, טקסטים והקשרי טקסטים שאפשר לנתח אותם פוליטית.

    כי אתה מבין, יובב, זה מה שהם חושבים שאמנות עושה. פוליטיקה. הם מאמינים שאם יעשו פוליטיקה, הם יצאו אמנים, כי את האמנים מנתחים לפי פוליטיקה.

    האמירה הזו לא קשורה לדעות הפוליטיות שלהם.

    נחזור לדעות הפוליטיות: ניתוח פוליטי של שירה מתבטא במגמה הבאה: אם אתה בעד השיר, טען שיש לו מרכיבים חתרניים של שמאל, לפי ההגדרה המעודכנת של שמאל בזמן הכתיבה. נא לבדוק בבוקר, ההגדרה משתנה מעת לעת.

    אם השיר מבעס אותך, קרא לו פשיזם, קולוניאליזם או מה שלא יהיה. השיטה פשוטה: בחן מה לא נמצא בשיר, וייצג את הלא-נמצא בעוז. למשל, שקספיר כותב על אהובתו שדומה ליום קיץ: שים לב שבאנגליה אין הרבה ימי קיץ, ולכן מתבטאת כאן שאיפה אל הנדיר והקשה להשגה, כלומר אל הפריבילגיה. ייצג את ימי החורף הנפוצים באנגליה, וטחן למניאק את הצורה.

    אלתרמן כותב על העיר בכל עונות השנה – תקע אותו מכיוון של המחסור המוחלט בייצוגים הומו-לסביים בשירים שלו. יש לו מספיק שירים, תוכל לטעון, כדי שלפחות עשרה יעסקו בהומו-לסביות. לא עוסקים, סימן להטיה הומופובית.

    סוף השיעור…

    נ.ב: עכשיו, נסה משהו למתקדמות: בשירה הגרילה מופיעים באופן בלבדי מופעי רוע של יהודים. מופעי רוע של ערבים אין שם. מה הדבר אומר ?

    (רמז: התשובה אסורה בכתיבה).

  • מספר 666  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 9:56 pm

    גרילה תרבות לא פועל רק או במיוחד בתחום יחסי ערבים יהודים אלא גם ביחסי יהודים בינם לבין עצמם ,כמו בפרשת בית החרושת אקרשטיין שדיכא את עובדיו.
    לזה עד כמה שידוע לי אין קשר ליחסי יהודים ערבים וגם לא לאנטישמיות באופן כללי,למרות הטענות השקריות של יחצנים בשכר של של בית החרושת ברשת .
    כל אחד יכול להציע פרוייקט לגרילה תרבות לבצע. יש לך הצעה בשבילהם לגבי הפגנה? תציע .

    אני מניח שבהחלט יש מקום לשלוח את גרילה תרבות לעזה להפגין מול משרדי החמס שם אבל ספק אם הם יחזרו משם שלמים או אם בכלל יחזרו כך שנצטרך להניח לזה בנתיים עד שתהיה דמוקרטיה בעזה.

  • סמולן  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 10:26 pm

    כמו שאני מנחש שאתה דווקא יודע יותר טוב ממני, עקרונות הניתוח הפוליטי של השירה מבוססים על טכניקות מרכסיסטיות שעברו הסבה סמלית. בסופו של דבר, מחאה עאלק-פשיזם היא מחאה נגד עאלק-קפיטליזם. אני מוכן להתערב שאנשי המנגל-גריל-ברביקיו, או לפחות החשובים שבהם, רואים במטרות הללו פנים לא כל כך שונות של אותו דבר עצמו.

  • סמולן  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 10:40 pm

    אגב, לניסוח כללי של התיאוריה הסטנדרטית של אנשי התרבות בארץ, הנה לינק: http://www.hahem.co.il/friendsofgeorge/?p=1146

  • פורים בן נשמע  ביום ינואר 31, 2010 בשעה 11:36 pm

    המשורר הצעיר הבולט כיום ביותר הוא פסח מילין

  • חוחית פוסטינור-בדיחי  ביום פברואר 1, 2010 בשעה 1:56 am

    הוא ח"נ ביאליק

  • מספר 666  ביום פברואר 2, 2010 בשעה 4:43 am

    והנה הקטע של מה שהיה מול בית חרושת אקרשטיין מוסרט בשלמותו וכעת ברשת
    כאן
    http://www.youtube.com/user/culutregerila#p/u/7/lobP6aiOGuI

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.

%d בלוגרים אהבו את זה: