אוצר הקללות ביידיש

חיים מזר חוקר רב תחומי נכנס הפעם לתחום מחקר זר ומוזר באמת הנמצא על סף ההיעלמות מהעולם עולם ניבולי הפה של שפת היידיש .

האם יש מקום להחיות מחדש את קללות היידיש? 

לכל הפחות אפשר לאמר שיש בהן כושר דמיון והמצאה מרובים דבר שאי אפשר להגיד על הקללות המוכרות לי אלו שמוצאן בעברית ובערבית.באנגלית ובצרפתית ברוסית.

אוצר הקללות ביידיש

חיים מזר

מנין ימיה של השפה היידית הוא כ-1000 שנה.אורך החיים של השפה הקנה לה עושר ועומק שיכולים להיות רק לשפות בעלות תוחלת חיים ארוכה.בזכות זאת אוצר המילים של השפה גדלו והועצמו גם היכולת לבנות דקויות שונות.השפה היידית ביסודה היא הגרמנית שדוברה לפני 1000 שנה. נוספו לה מילים מהעברית ומהשפות אשר בתחומם הגיאוגרפי חיו יהודים.אחד האמצעים הבונים את תרבותה של כל שפה הוא הספרות שלה.בכל ספרות שהיא יש סוגות(ז'אנרים ) שונים.מביניהם, אוצר האמרות והקללות יכול ללמד הרבה על החיים השוטפים מאחר והם משקפים את היומיום. היידיש התברכה ברבים מהם.
מה שמקנה להם את הייחודיות הכל כך אופיייניים הוא הצליל,המוסיקה שלה. בתרגום משפה לשפה הרבה הולך לאיבוד מאחר ולא קיימת שום אפשרות להעביר משפה לשפה קונוטציות ואינטונציות.מובא כאן מקבץ של אמרות וקללות עם תרגום לעברית.מקבץ זה הוא פרי עטי.

מיט איין הארץ אזוי ווי אשטיין דער מצבה איז אומזיסט-

 עם לב שלך  כמו אבן המצבה היא בחינם.

א רויח זאל אריין קריכאן אין דיינע נשמה אונד זאלסטע פארלייאראן דיינע גאוויסאן-

שדיבוק  ייכנס בנשמה שלך ותאבד את השפיות שלך.

זאלסטע לייבן צווישאן ביימע וואס קאנאאן נישט גייבאן קיינע פרוכטאן-

שתחיה חיים ארוכים  בין עצים שלא יכולים להניב פירות.

זאלן דיינע גזאלצנע טרוייארן אויפהייבן דיינע בלוטרוק-

שהדמעות המלוחות שלך יעלו לך את הלחץ דם.

זאלסט נישט אויף הייראן צום קרכצאן

-שלא תפסיק להיאנח.

 

.ס'אשוט אוייף דיינע גשמדקע חלומוס וואס די אוסט- דיי קאנסט נישט פארגינאן פאר דיינע איגנע חלומוס

חבל על החלומות המתוקים שלך.אתה לא מסוגל לפרגן לחלומות שלך עצמך.

מיט א- קאלטע נשומה וואס די אוסט, דער אייז און דעם פריגי'דער איז ווארם-

בהשוואה לנשמה קרה כמו שלך הקרח במקרר לוהט.

לאז,זאלן אריין קריכען און דיינע נאז אונד זאלסטע נישן וויסאן פון ווי אונהייבן צום קראצען- 

 שיכנסו לך כינים   לאף ושלא תדע מאיפה להתחיל להתגרד.

זאלסטע פארלייראן דער מערגאכקלייט צום לאכן אונד דער אגיינע פארגיניגאו וואס זאל דייער בלבייבאן איז תשעה באב טרוייארן –

שתאבד את היכולת שלך לצחוק ושההנאות היחידות שלך תהיינה דמעות של תשעה באב.

זאלן דייער וואקסן אויף דער פינגאר א-זוייפאל ברילנטאו אז אסט נישט קאנאן האלטען אין דער האנד א-גלוס תה-

שיצמחו לך על האצבעות כל כך הרבה יהלומים שלא תוכל להחזיק בידיים כוס תה.


זאלן דיינע הואר אויפן קאפ אויס זעייאן ווייר א-בואד פון א-קוזה-

שהשערות על הראש שלך יראו כמו זקן של תיש.

צום דיינע חאסנע ,זאלסטע פרפומיירן מיט קנובאל-

  שתתבשם בחתונה שלך  עם שום .

 


מיט א-זוייפאל וורטע וואס די ניצט,מאן קאנאן בויין אין בריק צו דער לבנה-

עם כל הרבה מילים שאתה משתמש אפשר לבנות גשר לירח.

 

ראו גם

האיש שהציל את היידיש

עברית או יידיש ?

הזרעים הרוחניים של גדול משוררי היידיש אברהס סוצקובר

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • דוד שליט  On פברואר 11, 2010 at 11:25 am

    כמה חוכמת חיים בכל משפט. אפשר תוסיף סאונד-טרק, מישהו כמו דג'יגאן יורה את הטקסטים האלה?

  • רוני  On פברואר 11, 2010 at 5:55 pm

    כדאי היה לתקן את כתיב היידיש – אין כאן אף מילה שכתובה כמו שצריך, וחבל. חמש דקות של בדיקה במילון יידיש היו פותרות את הבעיה. לדוגמא:
    זאָלסט נישט אויפֿהערן צו קרעכצן

    אנא לא לזלזל! יידיש היא שפה ככל השפות , ומגיע לה קצת רעספּעקט

    • Sara-Shira Dagan  On ספטמבר 25, 2016 at 9:01 am

      חבל שאין לך גם כמה מילים טובות להגיד ……..דוס קוסט נישט געלט

  • יוני  On פברואר 11, 2010 at 8:58 pm

    נו אז יאללה תעשה את זה. חמש דקות אמרת…

  • יעל  On פברואר 12, 2010 at 2:32 am

    מעולה!

  • איפכא  On פברואר 14, 2010 at 12:04 am

    למרות ה זעזוע משגיאות ה כתיב – אהבתי.
    והתרגום הנכון לפתגם הראשון – עם לב אבן כשלך המצבה מיותרת.
    יש תקומה ליידיש.

  • מספר 666  On מרץ 11, 2010 at 5:14 am

    העשיר והמגוון של שפת היידיש
    יש כאן
    http://www.notes.co.il/eshed/65852.asp

  • מספר 666  On מרץ 24, 2010 at 5:55 am

    לאחר שפירסם שתי רשימות שבהן אסף ממיטב הקללות וניבולי הפה בשפה היידיש ,חיים מזר מביא
    עוד רשימה של קללות שנשכחו אך לא נס ליחן.
    .
    ראו
    בחזרה לאוצר הקללות ביידיש
    http://www.notes.co.il/eshed/66178.asp

  • Orit  On פברואר 21, 2011 at 1:15 pm

    לא הפסקתי לצחוק רק מהמחשבה שבני בן ה 11 ישתמש בקללות האלה בבית הספר

  • חצקל  On מרץ 5, 2014 at 8:41 am

    רוני, זה לא רק הכתיב הקלוקל, גם האידיש עצמה עילגת ביותר..

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 14, 2014 at 6:27 am

    משה
    חצקל.. השם שאתה מציג בו את עצמך הוא לא שמך האמיתי. זה שם שהתאים ליהודי מזרח אירופה ובפרט פולין.יהודים בני דורות אלה הם מעטים כיום מדרך הטבע ואני לא בטוח שהוריך נתנו לך שם זה ואתה גם לא חצקל איש כסית. ההערכה שלי שאתה אדם צעיר מאוד לכל היותר בשנות ה -40 שלו. גם בני דור זה הם היידיש שהם שמעו בבית אינה היידיש הספרותית מבית היוצר של שלום עליכם או איציק מאנגר או אברהם סוצקובר. היידיש שלך היא יידיש שלומדים בקורסים ולכן אינך יכול לומר שהיידיש של כותב זה היא עילגת. אינך מספיק ידע בשביל להגיע למסקנה כה גורפת. איך אומרים זאת בתרגום לעברית שתהיה כמו בצל עם הראש באדמה והרגליים למעלה. אמן כן יהי רצון.

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On מרץ 14, 2014 at 6:54 am

      חצקל

      בנוסף לכך כותבים יידיש ולא אידיש מה שמחזק את ההערכה שלי שיידיש אינה שפת האם שלך, אז טול קורה מעל עיניך. כנראה שהיידיש אינה דיוק כוס התה שלך. אל תעשה את עצמך ידען גדול של תרבות זו. אתה לא שם ולא תהיה שם.

  • מישהו  On ינואר 17, 2015 at 1:23 pm

    תגישו איך אומרים "תפסיק לקשקש בביצים"

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אפריל 7, 2015 at 12:50 pm

      מישהו On

      האק נישט אין צ'אניק

  • yitschack eliyahu  On אוקטובר 30, 2015 at 7:20 am

    היידיש מעולה הכתיב גרוע ממש, היידיש ממש יידיש של חסידים, כאילו ממש כמו שאני מכיר אותה (חסיד בעלזא, מה שאומר שיידיש שלי זה שפת אם מגיל אפס)

  • שושי  On אוקטובר 31, 2015 at 7:06 pm

    אין לי מילים !! פשוט נפלא

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On ספטמבר 16, 2016 at 9:50 am

    מי יודע מה זה אוקס?

  • מיכאל גלובה  On ספטמבר 24, 2016 at 6:31 am

    בהיותי בקיבוץ בקראקוב ב1946הגיע אלינו איזשהו יהודי שהקריא לנו סיפור בשם: די גענדזלקע – מוכרת אווזים. כל חיי ואני היום בן 88, אני מחפש את הסיפור הזה שלפי זכרוני, אמור היה להיות של שלום עליכם. הסיפור מתחיל בכך, שהסופר חיפס נושא ולא היה לו, לכן הלך לשוק, נתן למוכרת עווזים 2 זלוטי וביקש שזאת תקלל אותו. והיא אמרה:איך אקלל אותך, הרי נתת לי 2 זלוטי, לכן עלי לברך אותך. והתחילה לברך… לסופר זה לא התאים, לכן חטף לה את ה2 זלוטי, ואז זה התחיל: אני זוכר רק את הפתיחה: א ברען, א סרייפע, א שלאג, מגייפע… ככה זה נמשך כמה דפים. הסופר זרק לה 5 זלוטי וברך . והקללות עדיין מהדהדות אחריו.אולי מישהו מכיר את היצירה הזאת? בספרייה הלאומית לא מצאו לי אותה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On אוקטובר 6, 2016 at 6:46 am

    חיים מזר שלום.במקרה או שלא במקרה נפלתי על הקללות שלך מקסים.
    אני מנהלת חוג ליידיש.אנו מונים כ 40 איש באזור המרכז.
    אם אתה גר באזור ומעוניין להשתתף פעם בחודש במפגשים אנא
    פנה אלי אשרי אלה 0508863141 לפרטים.

  • ronbarak  On דצמבר 2, 2016 at 5:38 pm

    המילה שוויץ ביידיש פרושה זיעה. לכן, מילולית, שוויצר הינו אדם מזיע.
    כיצד התגלגלה המילה לתאר אגם גאוותן או מתנשא?

  • ee  On פברואר 24, 2017 at 5:26 pm

    היא התגנדרה
    כמו חווה לגט

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: