האיטי ארץ הזומבים

הופיע בגרסה שונה בשם "הסערה שלפני הרעש " בדיוקן –מקור ראשון גליון 651 29.1.2010 ע' 20-24.

הרפובליקה של האיטי באי היספניולה המדינה השנייה שקיבלה עצמאות בחצי הכדור המערבי נמצאת כיום ביום בנקודת השפל החמורה ביותר בתולדותיה לאחר רעידת אדמה הרסנית שהרסה את בירתה.

שעה שכוחות ההצלה מהמדינות הזרות ובהן ישראל מתחילים לעזוב את האיטי מוכת האסון נותרים תושביה להתמודד עם עוני, חורבן שחיתות  וגם רשע שהחלו הרבה לפני שהאדמה רעדה .

אבל לעומת זאת אלמנטים שונים מתרבותה של האיטי התאזרחו בעולם כולו.ויותר מכולם הזומבים המתים החיים שהם לכאורה חלק אינטגראלי מהתרבות של האיטי ,ושהמילה המציינת אותם הפכה לידועה לכל במערב בשנים האחרונות.

ונשאלת השאלה :האם אכן המתים מוקמים לתחייה בהאיטי ?

להלן רשימה שנייה מתוך שתיים על ההיסטוריה והתרבות של האיטי
חלק א' :האיטי הרפובליקה המכושפת

מאז שזכתה לעצמאות דומה היה שנגזר גורלה של הרפובליקה הצפופה הזו להיות מהמדינות הכושלות בעולם .האחראים לזה היו בעיקר מנהיגיה הרודנים ממשטרים אפלים ומרודנים מטורפים ומרושעים שכל אחד מהם עסק בעיקר בניצול האזרחים .. הפיכה רדפה הפיכה ורודן אחד הופל רק על מנת שבמקומו יקום רודן אחר,אכזרי מקודמו.
ועכשיו לאחר רעידה האדמה כאשר יש חששות מרעידת אדמה נוספת אולי גרועה אף יותר אם יש להאיטי ולתרבותה תקומה?
כעת נראה שהאיטי מחוסלת לעתיד הנראה לעיין כמדינה מתפקדת ותיהפך לישות המקבילה למדינות כמו סומליה שאזרחיהן עסוקים בעיקר במלחמת הישרדות ובמאבקים פנימיים בין כנופיות.
ובכל זאת ..במאתיים שנות קיומה כמדינה פחות או יותר מתפקדת האיטי תרמה שתי תרומות חשובות וייחודיות לתרבות הפופולארית של העולם .
את הוודו
ואת הזומבים.
שתי מילים ורעיונות האיטניים שהתאזרחו בתרבות העולם הודות לסרטים וספרים פופולאריים שונים.

הוודו


רעיונות אלו קשורים קשר הדוק לדת של אנשי האיטי.מקובל לאמר שתשעים וחמישה אחוז מתושבי האיטי הם נוצרים קתולים ומאה האחוז מהם הם מאמינים אדוקים בדת הוודו.הוודו הוא סוג של דת כישופית שהיא שילוב של רעיונות אליליים הלקוחים מהתרבות האפריקנית של עבדים השחורים וגם מהדת הנוצרית ואפילו מרעיונות של אירגונים חשאיים צרפתיים בסגנון "הבונים החופשיים " שפעלו בהאיטי לפני הפיכתה לעצמאית.
דת הוודו מאמינה שרוחות המתים "ה" לואה" ( שחלקם מבוססות על הרעיון של הקדושים הנוצריים הקתוליים ) חיות בעולם אחר אך ביכולתם לבקר בעולם שלנו ולקלל או לברך את המאמינים בהם שרואים את עצמם כ"משרתי הרוחות ".


.אחד מהמאפיינים הבולטים של אמונת הוודו של אנשים הרוקדים באקסטזה ריקודים שלוחי רסן שבהם כביכול נכנסת נשמת אחד "הלואה" בכוח" של דיבוק " ומדבר ופועלת דרכו ורוכב עליו כמו על סוס . זהו אחד המקורות של ריקודי "הטראנס " שהיו מוכרים גם בישראל. עצם השפעתם על הצופים יכולה להיות מדבקת ממש והאיש אכול הדיבוק יכול לדבר במשך שעות ב"קולו של הלואה " בשפה בלתי ידועה לכאורה .
הרוחות מחולקות לשני סוגים הרוחות הטובות ה"ראדה" שבאו עם העבדים מאפריקה כדי להגן ולסייע להם בעולם החדש ורוחות רעות ה"פטרו" שנוצרו רק במהלך ימי העבדות בהאיטי עצמה.


כוהני הדת הוודו משמשים כמתווכים בין העולם הטבעי לעולם העל טבעי של הלואה.
הם עוסקים בדרך כלל בפעולות של "כישוף לבן " שמטרתן להבטיח את בריאות הגוף והנפש ושגשוג המשפחה והקהילה.


אך בשוליים יש ארגוני סתר ומכשפים שעוסקים בכישוף שחור והם הוציאו לוודו שם מצמרר .למשל בכישוף שבו פוגעים באדם על ידי נעיצת מחטים בבובה בדמותו . וכשפים אלו הוציאו לוודו מוניטין שלילי ביותר שהופץ בידי סרטי אימה שונים.אך אין לאמר שאין לו בסיס בטענותיהם של אנשים שונים בהאיטי.
מנהיגים האיטיניים שונים ייחסו לעצמם יכולות כישופיות שונות כמו להיות חסינים מכדורים או יכולים להיהפך לבלתי נראים הודות לכוחות הוודו שלהם. והיכולת הכישופית המפורסמת מכל היא של "יצירת " הזומבים.

הזומבים

זומבי מהאיטי

המושג ההאיטייאני השני שנכנס לתודעה העולמית הוא של הזומבי .
הזומבים באמונת אנשי האיטי הם המתים גופות חסרות נשמה שהוקמו לתחייה בעזרת מכשפי הוודו המשתמשים בהם כעבדים. ולפחות כך נטען עד לעצם היום הזה. חלק גדול מאוכלוסיית  האיטי מאמינים שלמכשפים ולאנשי האגודות הסודיות הקיימות יש את הכוח להקים לתחייה ולשעבד את המתים.

Voodoo
לעיתים קרובות נודע בהאיטי על גופות כאלו באיזורים מרוחקים שם הם עובדים בעבודות פיזיות קשות של עבדים או בשירותו של מכשף שחור "בוקור ".
לרוב נטען שמדובר באדם שנפטר זה מקרוב שהוצא מן הקבר והוחזר לחיים באמצעות פעולה מסתורית של וודו.
את הזומבים ניתן לזהות בקלות לפי מבטם הריק לפי קולם המאנפף ולפי נטייתם לציות .
רבים בהאיטי חששו שהדבר עלול לקרות לגם להם לאו ליקרים להם לאחר מותם .כתוצאה הם מבצעים פעולות שונות שאמורות למניע את אפשרות "חטיפת " גופתם לאחר מותם והחייאתם כזומבים.
האם יש בסיס לסיפורי הזומבי בהאיטי?

החוקר ואד דיוויס שעסק בחקר צמחי רפואה בחברות שבטיות חשב שכן . הוא פירסם ספר רב מכר בנושא ב-1985 בשם The Serpent and the Rainbow. בעקבות מחקר של שנים בהאיטי הספר גם הוסרט לסרט מצליח בידי במאי סרטי אימה.
ב-1982 מצא דיויס שלכאורה לפחות יש בסיס אמיתי לאמונות הזומבים . הוא הצליח למצוא "בוקור" (מכשף שחור ) אחד מאנשיו של השליט חובב הוודו פפה דוק שתמורת חופן דולרים שהסכים לחשוף את סודות המקצוע ולרקוח למענו את השיקוי המשמש לצורכי יצירת זומבי .לצורך השיקוי השתמש המכשף בחלקי לטאות ,תולעים עכבישים ארסיים ועצמות ילדה קטנה שנגנבו מביצת הקברות הסמוך. דיוויס שבדק את המרקוח מצא שהאלמנט החשוב בו היה רעלן שנלקח מדגים בשם טטרודוטוקסין המוכר במערב זה מכבר ותערובת של חומרים נוספים.
הוא היגיע למסקנה שמה שקורה במציאות הוא שאנשים שנראים כמתים, משותקים לחלוטין באמצעות סם הרעלן הזה המוכר לקוסמים של האיטי שגורם לדעתו לאנשים להיכנס למצב דמוי מוות קליני שלאחריו קוברים אותם .
אם המנה של הסם שקיבלו לא הייתה גדולה מידי כי אז הם יכולים להתעורר ויוצרים לאחר מכן מהקבר מתים לכאורה זומבים מהלכים.
דיוויס מצא שביפן שם נחשב הדג למעדן קולינארי מובחר מדווחים מדי שנה על מקרים של
הרעלה כתוצאה מאכילת הדג ,הסימפטומים של נפגעי הרעל ביפן זהים לדעתו עדויות על הזומבים בהאיטי.
הנפגעים בהרעלה כזאת שרויים בהכרה מלאה אך מאבדים את יכולת התנועה והדיבור שפתיהם מכחילות והם נראים כמתים אם זאת לבסוף הם מחלימים מההרעלה
אך נשאלת השאלה: מדוע בהאיטי בניגוד ליפן המורעלים הפכו לזומבים מהלכים ?


דיויס האמין שהסיבה היא תרבותית. עצם קיום האמונה הקיימת בהאיטי על הזומבים.

הנקברים חיים סובלים מטראומה קשה המחזקת את אמונתם במכשף שהוציא אותם מקברם השתלט על נשמתם וכתוצאה מאמונה זאת הם מאבדים את רצונם החופשי ומשתעבדים לו. דיוויס גילה כי הכישוף מעורר האימה הזה נחשב בקהילה האיטית לעונש מוות. רוב המתים החיים היו פושעים או אנשים שפשעו כנגד אגודות הסתר של האיטי או אנשים שפגעו בטאבואים של הקהילה .


דיויס היגיע למסקנה שיצירת הזומבים היא בין השאר סוג של ענישה כנגד אנשים שמפרים את חוקי החברה ההאיטית , או לכל הפחות חוקים שונים של האגודות הסודיות . אנסים , אנשים ששוכבים עם כמות גדולה של נשים , מפיצי סיפורי דיבה וכו' .
מבחינה זאת יוצרי הזומבים משמשים כמעין שוטרים השומרים על חוקי החברה באמצעות הפיכת מפירי מוסכמות לזומבים.
לאנשים כאלו נשלחה אבקה צהובה שכללה את הרעל והמגע עימה גרם להם להיהפך לזומבים . המדובר היה בשילוב של אמונה חזקה שהם אבודים , של נידוי חברתי מצד הסביבה , ושל מגע עם הרעל ההרעלה עצמה התבצעה כנראה על ידי מגע חפוז עם הקורבן או נשיפה משפופרת זעירה כלפיו.
כאשר מופיעים התסמינים דמויי המוות הקליני בטוחים נפגעי הרעל שהם גוועים כתוצאה מהכישוף .הם אמנם נמצאים בהכרה בעת הכישוף אך מאמינים שנשמתם יצאה מגופם .הודאות הזאת אינה מתערערת גם לאחר שהמכשף ועוזריו מסירים את המצבה פותחים את הארון ומוציאם אותם מקברם בחשכת הליל הם נקשרים לפני הצלב מוטבלים במי קודש ומקבלים שם חדש. בשלב זה מכריכים אותו לאכול סעודה המכילה סם פסיכוטי שמופק מצמח הדטורה שגורם להזיות ומכאן ואילך לפי הבנתם שלהם הם מתים חיים ומתנהגים בהתאם.
לכאורה דיויס גילה את הדרך שבה יוצרים המכשפים בהאיטי זומבים .

אולם כיום כל ממצאיו של דיויס הם שנויים במחלוקת בעולם המדע .

 

צילום של זומבי בהאיטי.

במחקר שערכו רולנאנד ליטוולווד וצ'אבאנאס דיוויון הם טוענים כי לא היו דברים מעולם.

הזומבים מהאיטי שהם איתרו במחקרים שהם ערכו בהאיטי ונבדקו לא נמצאו בהם עדויות ישירות לפגיעה מרעלים כלשהם.

וסקירה של  מוחם  לא חשפה נזק מוחי צפוי כתוצאה ממחסור בחמצן בעת הקבורה חיים
הם היגיעו למסקנה שהזומבים הם למעשה אנשים חיים בהחלט הסובלים מבעיות נפשיות שונות כולל סכיזופרניה ופגיעה מוחית.
השימוש במונח זומבים הם טוענים הוא הדרך שבה התרבות בהאיטי מגבילה ומבינה אנשים אלה המסתובבים אנא ואנא באיזורים שונים.
למעשה המדובר במנגנון חברתי שבאמצעותו נאספים חולי נפש על ידי משפחות אבלות הם מקבלים את הזהות של בן משפחה שמת ונקבר וזהותם האמיתית נשכחת , ומשובצים שוב כעובדים במשפחה ובקהילה.

לבוקורים אין שום קשר לזה. אם כי מן הסתם הם מפיצים סיפורים שונים בעניין שאין להם שום קשר למציאות.

Wet Brain Zombie

  הויכוח המדעי בנושא נמשך אולם כמדומה שכיום המדענים נוטים לדחות את טענות דיויס שעל סם הזומבים ורואים בכך אגדה נוספת.

הזומבים של האיטי בקולנוע

זומבי בסרט "אני הולך עם זומבי "

המתים החיים מהאיטי הפכו לבסיס של ז'אנר שלם של סרטי אימה שבראשיתו היה קשור לאמונות האיטיות. זאת בהתבסס על ספרו של ויליאם סיברוק "אי הכישוף " ( 1929) שבו לראשונה הוצגו במערב סיפורי הזומבים של האיטי


בשנות השלושים והארבעים נוצרו סרטים כמו "הזומבי הלבן " White Zombie (1932)
בכיכובו של כוכב סרטי האימה המפורסם בלה לוגוזי ( שהתפרסם במיוחד בגילומו את הערפד דרקולה ) ". בסרט לוגוזי הוצג כמכשף וודו שטני שמספק זומבים כעובדים עבור האיכרים של האיטי.הוא מתאהב בארוסתו של גיבור הסרט הלבן אך זה מצליח להצילה מטקס הוודו של הנבל.

בלה לוגוזי כאדון הזומבים בהאיטי בסרט "הזומבי הלבן".

עוד סרט ידוע על הנושא היה קואנגה או "תופי הג'ונגל " ( 1935) שאותו ניסו לצלם בהאיטי ארץ זומבים על מנת להעביר לצופים רושם אוטנטי ככל האפשר. .אולם למקומיים נודע על מה עומד הסרט לעסוק והם לא התלהבו .ככל הנראה הם הבינו היטב שיחסי ציבור טובים לאי שלהם סרט כזה לא יעשה. הם מיהרו להעביר לצוות הזהרת וודו  בצורת אבק צהוב , שהם כולם יהפכו לזומבים.

 הצוות קלט את הרמז ומיהר להעביר את הצילומים לג'מייקה. ושם גם הוסרטה גירסה שנייה שלו מ1939 עם צוות של שחקנים שחורים בלבד.
הסרט עצמו עסק בכוהנת וודו שכוחה המחוזק על ידי היפנוזה והקרבנות אדם אינו חזק מספיק לגרום ללבן לאהוב אותה. כנקמה עוזריה הזומבים גונבים את הארוסה של האיש לשם תוקרב כקרבן וודו אך היא ניצלת על ידיו .


ככל הנראה הסרט הטוב והמעניין ביותר שנעשה על הזומבים של האיטי הוא סרט מתח של במאי סרטי האימה ווס קראבן THE SERPENT AND THE RAINBOW( 1( 1988) המבוסס על סיפורו האמיתי של החוקר ואד דיויס שפירסם אותו בספר רב מכר בשם זה ב-1985 .

. הסרט מבוסס על סיפורו של דיויס המרתק כשלעצמו אבל שינה אותו מן היסוד והפך אותו לדרמטי יותר ופוליטי יותר.
עוצמתו הייתה בכך שלא היה זה סרט אימה רגיל על העל טבעי אלא שהוא שימש גם כסוג של אלגוריה פוליטית ( אם כי אין שום פוליטיקה בספר ששימש כבסיס לסרט ) ,הוא עסק גם במשטר הדיכוי הפוליטי של "ביבי דוק דובלייר " ששרר בהאיטי והשתמש בכישוף הוודו ככלי לטרור המוני כנגד מתנגדיו.והאיש הרע של הסרט היוצא כנגד הדמות של דיויס  היה איש המשטרה החשאית של האיטי המשתמש בכישוף הוודו כאמצעי שליטה,ומסוגל  אף לחדור לחלומותיו של הגיבור.   הוא משמיע במהלך הסרט ותוך כדי עינויים של הגיבור כמה הצהרות האנטי אימפריאליסטיות כמו "ארץ זאת חיה על הקצה ,חולשה אחת במקום הלא נכון ונהפך לעבדים שוב .כמו הצרפתים ארה"ב רוצה שתהיה כאן אנרכיה ,אבל זאת לא גרנדה .אני כאן ואני אעצור את האנרכיה ".

הוא יוצא לעצור את המחקר של המדען מארה"ב ואת גילוייו המדהימים .( במציאות איש לא הפריע לדיויס לבצע את מחקריו )
כיום הסרט נראה כתיאור פשטני מאוד של מאבק החוקר הלבן הטוב באנשי הוודו השחורים המרושעים והרודניים .
הסנטימנטים אנטי אימפריאליסטיים שמושמעים בידי איש הוודו בסרט דווקא נשמעים גם היום אקטואליים מאוד בזמן מלחמת עיראק שבה ארה"ב ימצאה כנגד רודן מהסוג ששלט בהאיטי . אלא שהפעיל האנטי אימפריאליסטי מוצג כמכשף וודו מסוכן וסדיסטי לקהל האמריקני שרואה בארה"ב את נציגת הסדר העולמי שנציגיה הנוצרים הלבנים כמו דיויס יוצאים להאיטי שבה שולטים אנשים כה מסוכנים עם כוחות כישוף שחור ( פשוטו כמשמעו ) והנאבקים בשליטים המרושעים
כמה שנים לאחר שהופק הסרט ב-1993 היגיעו להאיטי כוחות אמריקניים שהשתלטו על האי שפיקחו על העברת השלטון שם לדמוקרטיה,במה שאפשר להראות כחזרה כללית למלחמת עיראק . אחד ממפקדי היחידות האמריקניות נוצרי אדוק אמר בסרט תיעודי על האיטי שהוא רואה בנצרות את הפתרון היחיד לבעיותיה של האיטי וכי בעיניו דת ה וודו היא דת השטן .
לא מן הנמנע שסרטי זומבים כמו זה של קרוון שימשו כמקור השראה לאימרות אלו ..
בסרט יצירת הזומבים אינה משמשת למטרות ענישה חברתיות כפי שתיאר זאת דיויס אלא למטרות ענישה פוליטיות של המשטר כנגד יריביו שאותם הוא הופך לזומבים ( בהתחשב באופי המשטר שהשתמש במציאות באימת כשפי הוודו כנגד מתנגדים ייתכן שכך היה במציאות אם כי דיויס לא דיווח על כך באופן ספציפי בספרו ).
הזומבים והוודו יצאו היום ממקורם ההיאיטאני והפכו לחלק מהתרבות הפופולארית שלה מערב והעולם כולו. והזומבים בגירסה לא האיטיאנית הפכו לז'אנר מצליח מאוד של סרטי אימה עם כי כל קשר עם המקור מהאיטי אבד בנתיים לחלוטין ללא קשר לשם.

מצבה של האיטי הוא כה גרוע שכיום תיאולוגים שוניים נוצרים ויהודים רומזים או אומרים במפורש שחורבנה של האיטי בא כתוצאה מפשעיהם של תושבי .תיאולוגים נוצרים פונדמנטליסטים אומרים במפורש שאת אסונה המתמשך  של האיטי יש לייחס לכך שאנשיה כרתו בעבר הרחוק ברית עם השטן על מנת לגרש את אדוניהם הצרפתים ,ולכך יש ליחס את מצבם הגרוע בהווה. וגם הוגה יהודי רמז לאחרונה משהו בכיוון במאמר ב"מקור ראשון".   

 ועם זאת היום כאשר האיטי חרבה לגמרי לכל הפחות יש את הנחמה לחשוב שתרבותה תרמה את התרומות האלו לתרבות הפופולארית של העולם.

Voodoo Month

ראו עוד על הוודו והזומבים של האיטי :

 

 

ספרות יפה מהאי האיטי

 

ז'ק רומן ,( 1907-1944 ) שר הטללים : ספור אי האיטי / עברית חיים אברביה מרחביה : ספרית פועלים, 1948.

הספר באמזון
הרומן הקלאסי על האי האיטי ועל הוודו   . ספר  שבאופן יוצא דופן שתורגם כמעט מיד לאחר פירסומו המקורי ב-1944 .

. . 
דאן שוקר הזומבי הנורא מאפריקה / עברית אשר דורי    תל אביב :   רמדור,   (1974 ספר בסדרת האימים . שבו אנשי יחידה מיוחדת נאבקים בהאיטי במלחים שנהפכו לזומבים בידי קוסמי האיטי.

ככל הנראה זהו הספר הראשון בעברית ואולי גם המקור הראשון בעברית בכלל שבו הופיעה המילה "זומבי ". 

 

וודו: מבוא קצר 


, אסטריד רויטר וודו : מבוא קצר / מגרמנית: נעם אורדן תל-אביב : מפה, [תשס"ז] 2007.

אריאנה מלמד על הספר 

 

וודו – ושמחת בחגיך (משלחות מסע אחר). מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות , 73: 12, 1997

דבי הרשמן .רוקדים עם הצל שלהם מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות , 74: 16-34, 1997

על הוודו בהאיטי

, דבי הרשמן .איש מת מהלך. מסע אחר: כתב עת לטיולים ומסעות , 114: 84-92, 2001
בספרות הרפואית מתועדים מקרים של זומבים, מתים ששבו לחיים, אך לא חזרו להיות אותם אנשים שהיו. מה עומד מאחורי התופעה, אילו הסברים מספקים החוקרים, ולמה זה קורה דוקא בהאיטי, בירת הוודו העולמות ‬

בספרות הרפואית מתועדים מקרים של זומבים, מתים ששבו לחיים, אך לא חזרו להיות אותם אנשים שהיו. מה עומד מאחורי התופעה, אילו הסברים מספקים החוקרים, ולמה זה קורה דוקא בהאיטי, בירת הוודו העולמות

וודו בויקיפדיה

אי הכישוף של סיברוק

עידו אסף על תולדות הוודו

עדו אסף על נשים בוודו

בלוג הוודו של עידו אסף

 

 

זומבי בויקיפדיה

הזומבי מהאיטי

 

החוקר ואד דיויס

המחקר של דיויס

 

הספר "הנחש והקשת "

תגובות על הספר

 

הסרט "הנחש והקשת"

טטרודוקסין הגורם לזומביות ?

האם הזומביות קשורה לאלכוהוליזם ?

 
עמי בן בסט על הזומבים

 

סיפור הזומבים בהאיטי

 

הזומבים של האיטי

 

 רועי צזנה על ,איך ליצר זומבים מדגי נפחא

 

באתר הידען

 

הסרט "הזומבי הלבן "בויקיפדיה

בלוגר על הסרט "הזומבי הלבן "

 

האם חתמה האיטי חוזה עם השטן על מנת להשתחרר מהצרפתים?

 

 

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  On פברואר 13, 2010 at 12:51 am

    לכאורה על פי תיאוריה חדשה עוד מקור ה"זומביות " הוא בסוג של אלכוהוליזם שממנו סובלים עניי האי האיטי שגורם להם לנזק מוחי ואת התופעה הזאת מנצלים "הבוקורים " על מנת "ליצור זומבים".

    למעשה מקור המידע הוא אתר פארודי ברשת
    כאן
    http://emtoast.com/?p=1377
    המידע הוא מזוייף ומטעה אבל הרעיון כלשעצמו אינו מטופש כל כך .

  • ירון ליבוביץ  On פברואר 13, 2010 at 10:19 pm

    לא הזכרת את סרטו של ז'ק טרנר, הלכתי עם זומבי, למרות שצרפת תמונה מהסרט הזה

  • מספר 666  On פברואר 14, 2010 at 12:12 am

    שהסרט בעצם אינו עוסק בהאיטי אלא באי אחר כלשהו.
    התמונה ממנו משמשת רק כאיור.

  • מספר 666  On פברואר 28, 2010 at 11:36 pm

    בישראל אנחנו יודעים מעט מאוד על הרפובליקה הדומיניקנית שמעט מאוד פורסם עליה בספרות
    העברית .
    היצירה המקורית היחידה אי פעם שפורסמה עליה בעברית היא למיטב ידיעתי סיפור בדיוני שמחברו האנונימי ( עמוס קינן ?) מתאר כיצד איש הג'ונגל טרזן מביא בעת ביקור ברפובליקה הדומיניקאנית להפלתו של הרודן הדומינקני מאריך השנים טרוחיו,סיפור שמן הסתם נכתב זמן קצר ביותר לאחר ההתנקשות שהביאה לסופם שלושים שנות עריצות רודנית של אותו טרוחיו. .
    פרט לכך קיימים בעברית רק ארבעה ספרי ספרות יפה על הרפובליקה הדומיניקנית.
    וככל הנראה הבולט שבכולם הוא המוזה ואימה .רומן ביוגרפי על חיי המשוררת גדולה של הרפובליקה הדומי נקנית וביתה .
    ולהלן רשימה קצרה על הספר של המומחה לענייני אמריקה המרכזית והדרומית בספרות העברית ירון אביטוב.
    המוזה מהרפובליקה הדומינקאנית
    http://www.notes.co.il/eshed/65537.asp

  • מספר 666  On מרץ 17, 2010 at 6:11 am

    תערוכה מעניינת מוצגת כעת במתחם קסטיאל על הקרנבל האחרון שהתנהל בהאיטי לפני רעידת האדמה .
    צילם אותה דניאל קידר ישראלי המתגורר בהאיטי .
    צלם ישראלי המתגורר מזה כ 20 שנה בהאיטי, מקדיש את כל זמנו בימים אלו לשיקום ההריסות ולסיוע לתושבי האיטי.

    כל ההכנסות מהתערוכה יוקדשו להקמת בית ספר בהאיטי, למען ילדים הלומדים בימים אלו באוהלים זמניים.

    הצלם דניאל קדר, המתגורר בהאיטי ובצרפת, הוא ישראלי הנשוי לבת המקום, מאריז (לשעבר שרת התיירות של האיטי).

    במשך השנים תיעד את האיטי באלפי צילומים, הציג תערוכות ,והוציא 3 ספרי צילום המתעדים את החיים, האנשים והנופים המקומיים. ספרים בעלי חשיבות רבה, שכן לפניהם לא הוצאו ספרי צילום על האיטי, ולא נעשה תיעוד מסודר כלשהוא במדינה.

    מאז רעידת האדמה ,מקדישים דניאל ומאריז את כל זמנם בעזרה לכוחות המסייעים בפיתוח ושיקום תשתיות. הם שכרו משאיות, קנו מיכלי מים ומפעילים קו חלוקת מים למחנות הפליטים. כעת הם מקימים ומפעילים בתי ספר זמניים באוהלים. דניאל היה איש הקשר בין משלחת החילוץ והסיוע הישראלית בהאיטי, לבין התושבים והשלטונות המקומיים.

    בתערוכה בגלריה קסטיאל, יוצגו עשרות תצלומים שבהם תיעד קדר את הקרנבל האחרון בהאיטי בשנה שעברה. הצילומים מציגים את המסורת המקומית היצירתית הייחודית לחגיגת הקרנבל בעיר החוף ג'אקמל בהאיטי. תיעוד תהלוכת הקרנבל, התחפושות וההכנות אליו.

    חגיגה של דמויות חושניות, צבועות בצבעים עזים ועוטות מסכות מפוארות. כמו מנבאות או מבשרות את האסון המתקרב רוחש ומבעבע מתחת לפני השטח. התמונות מתעדות את מחולות הוודו ותהלוכות התושבים המקומיים, את דמויות הרוחות, האלים, החיות והזומבי (המכשפים המתים-חיים). מראות חלומיים והזויים, שבהם יופי עז וקסום מעורב עם אכזריות ופחד.

    התערוכה "האיטי: קרנבל אחרון" תוצג במקביל במתחם קסטיאל בת"א ובגלריה צ'לסי במיאמי.
    כל ההכנסות מהתערוכה יוקדשו לתרומה להקמת בית ספר קבוע לילדי האיטי.

    לתרומות להקמת בי"ס בהאיטי, ארגון 'לתת': מס' חשבון בנק : 12-609-200803

    התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב עד ה23/3/10 , הציבור הרחב מוזמן.

    גלריה קסטיאל, רחוב אלפסי 36 תל-אביב, טל': 03-6836334

    שעות פתיחה: א' – ה' בין השעות 10-17, יום ו' 9-13

    אתרי אינטרנט – http://www.prodevhaiti.org/ , http://www.waterhaiti.org/

  • מספר 666  On מאי 27, 2010 at 2:55 pm

    הספר הישראלי הראשון שנכתב על האיטי הופיע בימים אלה .
    שפרו של אל"מ אריאל בר
    אל"מ ד"ר אריאל בר הגיע לבירת האיטי, פורט-או-פרינס, מיד אחרי רעידת האדמה , ומצא ארץ חרבה ואנשים שנלחמים על צלם האנוש שלהם. בספר זה הוא שוזר את סיפורם של בית החולים ושל משלחת צה"ל למדינה המוכה, עם סיפורם של אנשי האיטי שאותם פגש ובהם טיפל. באמפתיה ובדאגה של רופא מסור הוא מנסה להיות להם גם לפה.

    בית החולים שפעל בהאיטי היה לסיפור הצלחה, והביא להצלת חייהם של מאות אנשים. היו שראו בנסיעה הזו את פסגת חייהם המקצועיים כאנשי רפואה, היו שנותרו אחריה עד היום עם שאלות פילוסופיות וקיומיות נוקבות, והיו גם כאלה ששבו להאיטי בכוחות עצמם בניסיון להמשיך ולסייע לאנשי האיטי, אשר יאלצו להתמודד עם פצעי הטרגדיה שניחתה עליהם עוד שנים ארוכות.

    מומלץ מאוד לקרוא ללמוד ולחקות .
    ראו

    כשהאדמה רעדה
    http://www.text.org.il/index.php?book=1006055
    סקירה על הספר של נוריתתה
    http://www.nuritha.co.il/a3467….%D7%9E%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%99

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: