יצחק לאור , הלורד ביירון ,הערפדים והדיכוי המטריארכלי

 

פרשת המשורר יצחק לאור שמואשם כעת בהטרדות מיניות ובסוג ביזארי עד מאוד של אונס ,מזכירה בצורה מטרידה את פרשת המשורר לורד ביירון שהואשם בהאשמות דומות לפני מאתיים שנה .

האם יצחק לאור הוא גיבור ביירוני או ערפד ?

האם הוא צייד אפל או קורבן של כוחות דיכוי מטריארכליים ?

תלוי איך מסתכלים על זה.

המשורר יצחק לאור הואשם בשבועות האחרונים בהאשמות חמורות של הטרדות מיניות בלתי פוסקות וגם מה שעל פניו נראה ,לכאורה ,כמו סוג כלשהו של אונס שבוצע לפני 20 שנה
הנפגעת  אשכר אלדן מספרת שיצחק לאור חדר לביתה בלי שהוזמן קיים עימה יחסי מין ללא הסכמתה ( אך ככל הנראה גם ללא התנגדותה התקיפה )
ובסוף האקט כאילו להוסיף חטא על הפשע היא סיפרה בשידור הטלוויזיה ,הוא דיבר עימה מכל הדברים על שירה.
אכן מעשה מוזר מי שמע אי פעם על אנס שמכל הדברים מדבר בסוף האונס עם קורבנו על שירה ?

ומדוע לא יצאה הנאנסת למשטרה  מיד אחרי שבוצעו בה הדברים האלו?  
מדוע מצאה כוח בנפשה להוציא זאת לאור  רק 20 שנה לאחר המעשה?
לא ברור .
בבירור אין המדובר כאן בשום סוג אונס קונבנציונאלי מוכר שבו גבר כופה את רצונו באלימות גופנית על אישה. יצחק לאור עד כמה שאפשר להבין מהתיאור לא הרים אצבע אחת  על הבחורה באלימות .
ברור שמבחינתו לא היה המדובר כלל באונס .
הוא כפה עליה את רצונו ללא אלימות גופנית .
וזהו סוג של אונס אם זוהי בכלל המילה שעוד לא נדון באמת בתקשורת.
אני סבור שתיאור של מקרה מקביל שהתרחש לפני מאתיים שנה אולי יכול להבהיר את הדברים מה בעצם קרה שם.

הגבר הביירוני

הלורד ביירון .מודל של יצחק לאור?

לפני מאתיים שנה היה המשורר לורד ביירון המשורר המפורסם ביותר באנגליה הוא היה מרכז החיים החברתיים ,הסלבריטאי הגדול של תקופתו ,הוא נודע באישיותו הסוערת בהתפרצויות הזעם שלו ,בדיעותיו המהפכניות הליברליות והלא מקובלות ובמשיכה המגנטית שלו לנשים . הללו באו אליו בהמוניהם אם כי הוא התייחס אליהן בצורה בהמית ובלתי נסבלת על פי הסטנדרטים שלנו .

הנשים ידעו היטב שהוא יתייחס אליהם בנבזות ובכל זאת המשיכו לבוא.
הגברים העריצו את ביירון שייצג את במציאות את מה שגיבוריו היציגו על הדף הגיבור המסתורי האלים ועם זאת המושך והרומנטי..גיבורים מסוג זה שמעתה ואילך הפכו לנפוצים קיבלו את השם "הגיבור הביירוני ".
אבל לא כולם התפעלו מהגיבור הביירוני.

File:Carolinelamb.jpg

קרולין למב .יצאה בסדרת האשמות כנגד לורד ביירון וגרמה לנידויו החברתי.

אחת מהנשים הללו קרולין למב פירסמה רומן מפתח שבו תאירה את ביירון בשם "לורד רוטוון "היא היציגה אותו כסוג של "צייד " הצד נשים מביא אותן לאוקסטזה אדירה בעצם מגעו אבל לאחר מכן נוטש אותן באכזריות ומשאיר אותן מרוקנות וחסרות חיים .


הספר עורר שערורויה עצומה באנגליה שעליה הוסיפו קשריו של ביירון עם אחותו החורגת שהיו סוג של גילוי עריות.הוא הפך למצורע חברתית ולבסוף נאלץ לעזוב את אנגליה .במסעותיו ליווה אותו רופא בשם פולידורי שכתב בסיום המסע ספר בשם "ומפיר" שבו הציג את הערפד הראשון בסיפרות האנגלית אחד "לורד רוטוון " .

הנ"ל היה בבירור לורד ביירון והוא הוצג בדיוק כמו בספר של קרולין למב טיפוס מגנטי שמפתה גברים ונשים מביא אותם לאקסטזה אדירה ולבסוף מרוקן אותם מחייהם . בהבדל משמעותי אחד .

זה לא נעשה  מטאפורית כמו בספר של לאמב אלא  ממשית מאחר שהוא ערפד.


ביירון שכמובן זיהה את עצמו השתולל מזעם .הוא הבין שספר כזה לא יוסיף דבר לתדמיתו
ואכן צדק.

באנגליה שעד אז הייתה ארץ ליברלית ופתוחה מאוד מבחינה מינית החל להתחולל שינוי דרסטי באורח החיים ,כל מיני תועמלנים ובעיקר תועמלניות דתיות אדוקות השתמשו באמצעי הדפוס החדשים על מנת להפיץ מליוני חוברות וספרים שהביאו למהפכה בחינוך וגרמו ליצירת מה שאנו מכנים היום העידן הויקטוריני שבו הוטל חרם מוחלט על סוג החיים שהיה מקובל בזמנו של ביירון של פתיחות וליברליות מינית .

התוצאה הייתה דיכוי חסר תקדים מאז ימי הביניים של היצריות והמיניות ונתק מוחלט בין המינים .

העידן הזה אגב היה עידן מטריארכאלי.באנגליה שלטה במהלכו המלכה ויקטוריה ..
הדמות הביירונית המשיכה להתקיים.

 היא הופיעה במלוא הדרה בספר בשם "דרקולה " שבו הגיבור היה לורד שמביא נשים לאקסטזה בכוח רצונו והופך אותן לשפחותיו לפני שהוא הורג אותן או הופך אותן לערפדיות כמוהו .


אבל הוא מעולם לא התנהג כלפיהן באלימות לא היה לו צורך בכך.

המסר הסמוי של הספר היה שהנשים בעצם רוצות את דרקולה שמביא להן עולם שאותו הגברים הרגילים המשעממים שלהם אינם מסוגלים לתת להן.
אנו רואים כאן שינוי ברור :מה שהיה נערץ בעידן של ביירון הפך למפחיד ומסוכן בעידן שבו נכתב הספר "דרקולה ".
ולדעתי אנחנו רואים שינוי ערכים ברור כזה בימים אלה עם פרשת המשורר יצחק לאור.

ציידת הערפדים

חנה בית הלחמי

יש כאמור נקודות דמיון בין פרשת לאור ופרשת ביירון המדובר בשני אנשים כריזמטיים לא קונבנציונליים במודע ותוקפניים במודע כלפי נשים .ועם זאת עד כמה שידוע הם מעולם לא השתמשו כנגד נשים באלימות פיזית של ממש . וגם לא היה להם שום צורך בכך .
יש גם דימיון בין האישה שחשפה את הפרשה לציבור הרחב חנה בית הלחמי ובין אותם אנשים שיצאו כנגד הלורד ביירון והביאו לנידויו החברתי .
אז המדובר היה הכמרים ובתועמלניות דתיות בעלות אג'נדה דתית חברתית חזקה ביותר שאכן הצליחו במעשיהם .אך כיום האג'נדה שלהם נראית לנו הזויה ומזיקה לטווח הארוך.
במקרה של חנה בית הלחמי פמיניסטית ידועה המדובר באישה רצינית אך כשבודקים את מאמריה לעומק רואים שבבסיס רעיונותיה יש בליל אידיאולוגי הזוי על הצורך לחסל אחת ולתמיד את ה"דיכוי הפטריארכלי " וכו' ,,קשקשת הלקוחה מספרי הטקסט הפמיניסטיים הקיצוניים ביותר שהיא בדרך כלל נמנעת בחכמה רבה להשמיע אותה בהופעות פומביות בידיעה שזה יציב אותה מייד בשוליים הבלתי שפויים.

כתוצאה בהופעות כאלו שבהן היא עוסקת רק בנושאים נקודתיים ולא בהשקפת העולם הכוללת שלה היא יוצרת רושם רציני ביותר.  זאת בדומה לכל אותם תועמלנים דתיים שהשתמשו במקרה של ביירון כעוד מרכיב על מנת להשליך את אנגליה הסובלנית לעידן של דיכוי מיני .
אז מה קרה במקרה של לאור והאישה ?
כמובן היא אפשר לדעת מה בדיוק קרה שם :

אולם הניחוש שלי הוא שלאור בעצם כוח רצונו ותדמיתו "הביירונית " יצר מעין "אפקט לורד ביירון " על האישה והשתלט עליה נפשית ללא כל אלימות.
ואחר כך השאיר אותה מרוקנת ללא יכולת לגשת למשטרה משום ש\אחרי הכל גם לפי הבנתה שלה באותו הזמן לא התחולל בה מעשה אונס.

רק  כעבור עשרים שנהה גם בהשפעת התעמולה של חנה בית הלחמי ואחרות היא החלה לראות במקרה כ"אונס".
אני מנחש שישנן נשים שהאפקט עליהם הוא שונה לחלוטין והן חשות כתוצאה אקסטזה והתעלות שמיימית שהן לא יחושו עם גברים רגילים שגרתיים .

אז מה אפשר להגיד לסיכום ?

המשורר והיוצר איננו ואינו יכול להיות הפקיד הרגיל איש היי- טק המיושב בדעתו בעל המשכורת הקבועה.המשורר הוא הזר והמוזר המפחיד והמרתיע

אבל  הוא גם זה שבהקשר עימו אפשר להגיע לעולמות העליונים והאקסטזה כמו אלוהית .
אנו יכולים להתייחס אליו כמו אל הגבר הבירוני המושך ולרצות אותו  .

אנחנו יכולים להתייחס אליו כמו אל הערפד המפחיד ולחשוש ממנו .
אבל לעיתים האחד אינו בא בלי השני .


ראו גם
פרשת יצחק לאור בתוכנית "מקור "

אשכר אלדן מספרת  על הערפד
אשכר אלדן מספרת על הערפד 

חנה בית הלחמי יוצאת למסע הצלב נגד ערפדים

ולינקים נוספים מפוסט ההמשך:

נעמה כרמי +  פוסט תגובה למגיבים

מתי שמואלוף

יוסי גורביץ

אורנה קזין

אבי לן סוקר את הפרשה

קורינה משוחחת עם יצחק לאור
אורית קמיר על ה"ארץ ו" ויצחק לאור

יהודה בלו פוגש יום אחד את יצחק לאור ברחוב
יהודה בלו מסביר מדוע לא התפתה להשתתף בלינץ' נגד לאור ביום היחיד שעבר מאז שידור התוכנית עליו

דרקולה
יצחק לאור פרופיל של משורר

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שהאל יהא בעזרי  On פברואר 18, 2010 at 1:03 pm

    מזמן לא שזפו עיניי גבבה כזו.

    אסכם בקצרה: אתה מוזמן להיות בקשר עם המשוררים היותר-נשגבים, שכחלק מנשגבותם אונסים ופוגעים. שיהיה לך לבריאות.

    • יהודית אוריה  On דצמבר 25, 2014 at 11:56 am

      אלי, לאור אנס אותי בברוטליות, מקרה לאור שייך לקטגורית האלימות. מקרה פשוט מאד של יזימת שמוש בכוח שלא לצורך הגנה עצמית. במקום ההילה המיתית שאתה מלביש עליו כדאי לחשוב על זכויות האדם היסודיות, אותן מלמדים תינוקות לפי שיטת מונטסורי, כשלכל אחד נותנים מחצלת פרטית אליה אין לתינוק זולתו זכות לחדור. האלטרנטיבה שאתה מתאר, האדרת האלימות המינית הגברית, או פוריטניות נשית היא אלטרנטיבה כוזבת וחולנית.

  • מספר 666  On פברואר 18, 2010 at 1:06 pm

    הרי ידעתי מראש שזה יעצבן אותך .
    אבל אין לך משהו ספציפי להגיד על התוכן ?
    להצביע על איזו שגיאה או משהו מעין זה?

  • דנון  On פברואר 18, 2010 at 1:14 pm

    של יהודה בלו. פתאם בלי אף קשר לפרשה הוא מפרסם תהיות על פירוש לשיר.
    יצחק לאור אנס אותנו לאנוס את שירו
    http://www.notes.co.il/ben-hateva/65049.asp
    ואז הוא מסביר שאין לו קשר ללינץ'. אני לא אתפלא אם הוא יזם הכל מהתחלה.
    השתתפת בלינץ' – תשתוק. אל תתחסד פתאם.

  • גיורא לשם  On פברואר 18, 2010 at 1:37 pm

    לצערי, בשנים האחרונות, מרבית הוויכוחים סובבים מסביב ליצר "פלילי או לא פלילי".
    אולם בין שני הקטבים האלה קיים שטח אפור רחב שהייתי קורא לו אתיקה.
    הבה נניח שיצחק לאור לא אנס את אשכר אלדן כהן.
    על עובדה אחת לא מצאתי עדיין חולק: על כך שהוא תחב את נעלו כדי שלא תוכל לסגור את הדלת.
    על כגון זה אפשר לומר שהמעשה הוליך ל"משגל בכפייה", אף אם לא היתה אלימות גופנית.
    מבחינה אתית, המעשה מהווה בעייה.

  • גיורא לשם  On פברואר 18, 2010 at 1:43 pm

    לדמות המשורר המתוארת אצלך מתלווה סטיריאוטיפ לא נוח.
    וולס סטיבנס היה מנהל חברת ביטוח.
    ויליאם קרלוס ויליאמס היה רופא.
    טשרניחובסקי היה רופא.
    אורי ברנשטיין עו"ד והיה מנכ"ל חברה גדולה.
    ביאליק היה מו"ל.
    יהודה עמיחי היה מורה ומרצה.
    ג'ון דאן היה כומר.
    חיים גורי עתונאי.
    הדמות הביירונית היא מעין אנאכרוניזם רומנטי, שהיה חריג אפילו בדורו.
    בלייק, שאני עוסק בו שנים רבות, היה חרט ודפס.
    אם אמשיך, לא יהיה סוף לרשימת המשוררים שחיו חיים מסודרים וכתבו שירה גדולה.

  • החטא ואונסו  On פברואר 18, 2010 at 2:02 pm

    השוואה פתטית, מנותקת מהמציאות ומעידה עליך כעל אדם המזדהה הזדהות מדהימה עם מעשי לאור.
    אתה יכול להשוות אותו במקרה זה גם לעצמך , מה שבפועל עשית, גם אם לא שמת לב.

    ההשוואה לערפד היא השוואה ילדותית שמתאימה לילדים בני 12 ולא לאנשים בוגרים שאמורים לסלוד מתופעות אלימות כלפי נשים , עצם הפוסט הזה מצביע על תופעה חמורה אתה מוכרח לטפל בעצמך .

  • איפכא  On פברואר 18, 2010 at 2:06 pm

    ה משורר והיוצר הוא כאחד האדם,
    אין דבר כזה כמו שאמרת.
    את ההילה -אני אמן הכל מותר לי- מאמצים אמנים מטעמי נוחות אגואיסטית.

    רשימת הסופרים המשןוררים המחזאים הציירים הפסלים והמוסיקאים שהיו 'כאחד האדם' ארוכה מאוד. מישהו כבר העלה לפני קמצוץ ובדל קמצוץ ממנה.

  • ח.בית הלחם אלדן  On פברואר 18, 2010 at 2:57 pm

    עקבתי אחרי הכתוב פה ובבלוגים אחרים ונזכרתי:

    הייתי בשנות השישים ילד בן שלוש עשרה חלש וחולה בשכונה פרועה יחסית בגוש דן.מ
    עניין,שהבנים בשכונה לא ניצלו הזדמנות קלה – מי שניצלו הזדמנות זו היו הבנות ףבעיקר שתי בנות גדולות ממני בשנה.אלה הכו אותי בלי סיבה ובלא כל עילה מצדי,ואני מדבר על מכות רצח! אפילו חששתי לצאת לרחוב!
    אני גלתי,התחזקתי,חלק מהמחלות הרפו,ואני,למרות שקראתי היטב את מין ואופי של אוטו ויניגר,לא נהייתי שונא נשים,אלא זהיר בנשים בכוונותיהן הטובות ובאנושיותן.מתוך זהירות זו נישאתי ואף גידלתי שלוש בנות.
    הפצעים כאילו נפתחו מחדש בעקבות מקרה לאור והתובנות עליו.אני רק מקבל עוד ועוד הוכחות שהעניין אינו ש ח ר ו ר ה א ש ה,אלא ההגנה על ה ח ל ש.בהפרדה הזאת מצטיינות הפמיניסטיות כאן – שלאכזריותן המילולית הייתי עד פעמים רבות,פה בבלוג,בעיקר אחת,איריס יער,שגסות הרוח הבסיסית שלה מנצחת כל שוביניסט מצוי ואפילו לא מצוי,אבל גם לחנה בית הלחמי לא חסר.ועוד הפתעה רעה זומנה לי פה בבלוגיה – בבלוג שנקרא הכל שפיטפוט קראתי וידוי מזעזע של מישהו שלא נהג במעריצתו הקטנה כמו שמייחסים למשורר לאור,אלא נענה לאהבתה וקיים איתה חיי זוגיות מלאים,וכשחלה,מאסה ובחלה בו,וכיוון שהוא לא מסוגל,עקב מחלותיו,להיעלם מחייה כמו שביקשה הוא שוכב בחדר מזוהם,נתון לחרפות ולהצקות,מורעב במתכוון,תרופותיו לא מוגשות לו,והבת הקטנה שלהם מגניבה לו אוכל מתחת לאפה של אמה!
    אז אולי ההתנהגות של לאור היגיונית(אם אמנם נכון מה שמיוחס לו),בעולם שבו,אפילו בחיי הזוגיות,כל דאלים גבר!
    והפמיניסטיות כאן מוכיחות זאת.ראה למשל,התנגדותה הצעקנית של ח.בית הלחמילהכללת נשים בחוק האונסין,היינו,שגם אשה יכולה לאנוס ולהתעלל,והיא ברת עונשין כמו כל גבר. פה פתאום נגמר השיוויון ונעלם .
    בקיצור,האלימות וההתעללות בחלש ובחולה משותפת לכל המינים והמגדרים.דיי בכך שניזכר איך היו בחורות לועגות לבנים שלטעמן היו "יורמים" ו"סבונים"- הם פשוט לא התנהגו כמו (שמיוחס) לאיציק לאור!

  • את  On פברואר 18, 2010 at 3:00 pm

    אלי תודה, אתה תמיד מבהיר הכל ונותן פרספקטיבה עמוקה.אין לי ספק שתעמוד בהשתלחויות.ציד מכשפות של בלוגרים משועממים.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On פברואר 18, 2010 at 3:02 pm

    יצחק לאור מכוער ברמות. גס רוח ובהמי
    לורד ביירון היה יפה ומשך את הנשים מכוח קיסמו שבר את ליבן , לא נזקק לאונס וכפייה
    מה עניין אחד לשני?

  • רועה  On פברואר 18, 2010 at 3:18 pm

    ומצדיק את הימין הקיצוני

  • אליענה  On פברואר 18, 2010 at 4:12 pm

    רשימה מחרידה ובזויה. לא פחות.
    ורק לידיעתך, אין צורך בהתנהגות אלימה כדי לבצע אונס. אולי כדאי לך לקרוא קצת חומרים בנושא כדי להבין מהו אונס ובאיזה אופנים הוא יכול להתבצע. עד אז הייתי מציעה לך לא להתבטא בנושא. אתה מבייש ומבזה את עצמך. שלא לדבר על הגועל שאתה מעורר בקוראים.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On פברואר 18, 2010 at 4:31 pm

    אני לא אלי אשד.קראתי את הרשימה פעמיים לא מצליח לראות מה מבייש ומה מבזה ברשימה הזאת ומה מגעיל יותר ממה שכתוב בתגובה של פמיניסטית אחת פה לחייל במחסום שתהה על דבריה בנימוס והיא איחלה לו מקרב לב שירצח בסכין של פושע נתנייתי,כיוון שבמעשיו הוא מציל את תושבי נתניה מפצצות חיות!
    אז גם כאן הגועל והביוש והביזוי ניתנים לחלוקה?
    הפמיניזם פתאום יותר חשוב מהכיבוש,עאלק? ממתי?
    ובכלל,מה מגאיל ברשימה שעושה אנאלוגיה בין משוררים?
    וכל מי שלא יסתער מרגע מסויים שהוחלט עליו במועצה האקומנית הפמיניסטית ויקרע את לאור כדג,זאת בטרם נשפט,הורשע,ואף טרם הוגשה תלונה רשמית אחת אז דינו לעורר גועל בקוראים?

  • דב  On פברואר 18, 2010 at 5:09 pm

    למקרא הכתבה הנ"ל
    שכל מילת ביקורת עליה מיותרת בעליל –
    מוצע בזאת כי ישונה הלוגו של הבלוג
    מ – "היקום של אלי אשד"
    ל – "היקום האטום של אלי אשד".

  • גלית  On פברואר 18, 2010 at 5:25 pm

    אתה מפשיט את הטיעון מעיקרו. אדם עש מעשים נתעבים כנראה, ולא רודפים אותו רק משום שהןא גבר, אלא משום היותו אדם פוגע. ומה רע בכך?
    הוידוי המזעזע שהזכרת הוא סיפור (עצוב) בפני עצמו, אבל אין לו דבר עם מקרה לאור.

  • לגלית  On פברואר 18, 2010 at 5:35 pm

    אל תהיי בטוחה! המקרה המזעזע והעצוב הוא תיאור מצבו של מישהו שהתנהג הפוך לדרך שבה התנהג יצחק לאור!
    מצבו של לאור,גם אם כל מה שמיוחס לו נכון,הרבה יותר טוב ממצבו של האומלל שהתנהג ביושר ובאופן מצפוני ובחר ל ה א מ י ן לאשכר שלו.
    וזה לא מקרה בודד! אני מכיר עוד מקרה דומה שקרה לעורך ומרצה ידוע לספרות!
    למזלו עוד היה בכוחו לצאת בשלום מהצדקת שלו..

  • תשובה לגלית  On פברואר 18, 2010 at 6:03 pm

    אלימות מילולית היא התנהגות נתעבת,אבל חוטאים בה רבים.הראשון שלא התנהג כך,שירים על לאור את האבן!
    לגבי אונס או מעשה מגונה -לכך יש בתי משפט ועונשים כבדים מאד זוהי אשמה חמורה ואין לנהוג בה קלות ראש ולגלגלה על ראש כל פוסט או בלוג
    ואפילו המתלוננת הראשית לא היתה בטוחה בזה.
    אז בבקשה!התנהגות מילולית היא עניין לדון בו.אונס,מעשה מגונה – דונו בו כמה שאתן רוצות רק לאחר שהוכח האשם בבית דין!
    לינץ ציבורי הוא חרב פיפיות!ומה אם יקום דיון מפורט בהתנהגותן של המתלוננות?! גם אז הלינץ' יהיה חופשי על הבר?
    זהירות!

  • גלית  On פברואר 18, 2010 at 6:07 pm

    אז זהו. שלא מדובר במין "אשכר" משובטת, שמכירה שני מצבי שימוש: כניעה ושליטה, אלא ביצור הדומה לך בהרבה בחינות, הלא היא: האישה! לא דמון, לא לילית, לא מכשפה. בסך הכל אישה, שיש לה עוד מגוון התנהגויות בין שני הקטבים של כניעה והשפלה. יכול להיות?

  • החטא ואונסו  On פברואר 18, 2010 at 6:09 pm

    לא צריך בית משפט. אבל, אם לאור יחליט שלא מוצא חן בעיניו "ההמצאות של אשכר" שיפנה לבית המשפט. אשכר בשמחה תהיה מלווה בגדוד של נשים שיעידו נגדו, מעניין למי יאמין בית המשפט.

  • R  On פברואר 18, 2010 at 6:13 pm

    וגברים רבים הם אלימים אנסים ומטרידנים לפחות בפוטנציה, ובמקרים רבים גם בפועל, וזה מסביר את החיפוי שהם מחפים זה על זה. בכך למעשה ובעקיפין הם מגינים על עצמם.
    בוזזזזזזזזזזזז גדול לך מר אלי אשד, מגן האנסים

  • mr.globy  On פברואר 18, 2010 at 6:20 pm

    מר אשד הנכבד.
    ניכר בפוסט שכתבתה (לעניות דעתי) כי הנך מעריץ ללא סייג של מר לאור.
    הרשה נא לי להציעך דבר.
    פנה נא למר לאור ובקש,בעצם,דרוש ממנו תגובה להאשמות.
    יקום נא מר לאור ימסור גירסתו בפומבי.ניוכח כולנו בחפותו באם ישנה כזו. ויחזור השקט לשכון במעוננו.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On פברואר 18, 2010 at 6:31 pm

    במשטרת ישראל ערוץ 10 עומד לבשר על כך במהדורת החדשות שלו הערב.

    אשד תרגיע ומהר!

  • מספר 666  On פברואר 18, 2010 at 6:46 pm

    אם כבר אני גם לא מעריץ של הלורד בירון .
    אבל אני גם לא אוהב לראות מעשה לינץ' ציבורי מתבצע ביוצר שאשמתו עוד לא הוכחה .
    אגב לגבי התלונה במשטרה ,כפי שציין לשם העבירה היחידה שניתן לשפוט עליה את לאור על סמך מה שהוצג עד כה זאת הסגת גבול או חדירה לבית בכוח.מאחר שברור שהוא לא השתמש באלימות פיזית כל שהיא על המתלוננת.
    אלא אם כן החוק יורחב ויקבע שגם "ערפדות רוחנית" היא בגדר עבירה.

  • מספר 666  On פברואר 18, 2010 at 6:49 pm

    אני אשמח לראות תגובות נזעמות בבלוגים אחרים או בכלי תקשורת אחרים בעיתונות כו' תגובות נזעמות ואחרות על רשימה זאת.
    כל עיתונאי או עיתונאית שיתייחס אליה לשלילה או לחיוב מאני מתחייב שאני אתייחס כאן לתגובתו או לתגובתה לפי העניין.
    .

  • תשובה לגלית  On פברואר 18, 2010 at 6:50 pm

    משובטת? חס ושלום!
    דו קוטבית מבחינת התנהגות? לא מופרך!
    אכזרית למרות שהיא אשה,אפילו אכזרית מאוד? יתכן ואפשרי (אין הכוונה כאן לשום דמות ספיציפית,כמובן)
    ועדיף התעללות רגעית,נניח,אונס והולך הביתה,על התעללות של חמש שנים כמו שמתואר בבלוג הזה ובבלוג הכל שפיטפוט!
    שתתכבד אשכר ותתלונן במשטרה,כדי שגוף שתפקידו בכך יחליט אם יש מקום לכתב אישום או לא!

    בדיון ציבורי פומבי,נדון בכל קשת ההתנהגויות שאינה מחשידה בפלילים חמורים כדי כך!

  • יואב עזרא  On פברואר 18, 2010 at 7:01 pm

    אני מסכים איתך . זה כל-כך כייף להסכים עם אפכא ושבו בנים לגבולם . אני לדוגמא לא קורא לא שומע ולא רואה יצירות של אנשים שהיו רעים . כשאני קורא או שומע או רואה יצירות של אדם רע זה ממש מעורר בי חרדה כאילו אני שותף לדבר עבירה . תודה לאל התנקתי מכל מרד הנעורים והדוקא והשלכתי מהבית את כל התקליטים הדיסקים והספרים של היוצרים הרעים . בגלל אמא שלי כיום אני רק מתענין באנשים שהם קודם כל היו אצילי נפש .

  • מספר 666  On פברואר 18, 2010 at 7:06 pm

    שאני עצמי מתנגד בתוקף לגסות מילולית כמו זאת של לאור.
    אבל איני חושב שיש לראות בה עבירה.
    אם הוא מדבר בגסות למישהי תואיל זאת להעמידו במקומו ולבקש ממנו לסתום את הג'ורה המלוכלכלת שלו להבא.
    אם הוא ממשיך שתחזיר לו באבי אביו .
    ואם הוא עדיין ממשיך לאחר שהבהירה שהדבר מבחינתה הוא בגדר הטרדה.
    \כי אז יש לראות בכך הטרדה.
    אבל נראה לי שגם יצחק לאור מבין אחרי פעם או פעמיים שמעירים לו איפה ולמי הוא יכול לדבר בצורה מסויימת ואיפה לא.

  • מספר 666  On פברואר 18, 2010 at 7:08 pm

    אם אתה קורא שומע ורואה רק יצירות של אנשים שהיו טובים אז אתה מחמיץ את היצירות של חלק גדול מגדולי היוצרים שהיו רחוקים מאוד מלהיות אנשים טובים .
    ובכלל זה רמברנדט ,פיקאסו , שיקספיר ,ורבים רבים אחרים.

  • יואב עזרא  On פברואר 18, 2010 at 7:21 pm

    להתענין אך ורק בשאנשים שהם קודם כל אצילי נפש . זהו, מבחינתי אנחנו באין-סוף ואין צורך להעריץ את הרוע . לדוגמא אני מתענין בצלם דיויד לה שאפל . יוצר מקסים ולבבי . שבעיני שם בכיס הקטן של הז'אקט שלו את פיקסו אם כל הרוע של פיקסו . לפח האשפה כל היוצרים הרעים ובלי פחד מאחר ואנחנו בעידן האין-סוף . יש די והותר אנשים טובים מוכשרים וגאונים שאפשר וניתן להתענין בהם .

  • ירדנה אלון  On פברואר 18, 2010 at 7:30 pm

    עברייני אהבה,כך נקראים טיפוסים כמו ביירון, ואולי גם לאור אין לי מושג בקשר אליו ולכל הסיפור שיוצא עכשיו החוצה,לכן לא אתייחס למקרה הזה ספציפית אלא באופן כללי ביותר למושג שנקרא "עברייני אהבה".מאחר וכבר כתבתי בפרוטרוט בנושא ברשימה בשם "מבט פנימה אל ההרמון"שכתבה מישהי בשם שולה פרסלר, והתפרסמה בזמנו באתר קדמה ואני הגבתי לדברים שהיא כתבה,אני מביאה חלק מן הדברים אולי העריכה שלי לא מי יודע מה ,מי שירצה שיקליק בגוגול ויעמוד על טיב השיח שהתנהל שם,על כל פנים הנה מה שכתבתי בנושא אז ואין לי חשק להתחיל לכתוב את הכל מחדש עכשיו…………" אנו חיים בתרבות מניפולטיבית,תרבות מתמרנת ולא די בכך, האופי האנושי באופן כללי הוא אופי מתמרן, מה שאינך יכול להשיג בצורה ישירה ע"י בקשה ושימת רצונותיך ומאוייך על השולחן בצורה כנה וגלויה,ולקבל מראש שבקשתך ייתכן ותמולא ממקום של רצון טוב , ויכולת ההכלה של אמירת" לא" מן הצד השני,.
    דרך אגב אותו דבר קורה גם ההפך, גברים שמחזרים אחרי נשים ומעמידים פנים שהם מתכוונים לבנות איתן מערכת יחסים של אהבה כשכל מבוקשם הוא להשתמש באישה כבאובייקט מיני, לצורך האדרת האגו,או סתם סיפוק מיני גרידא , ולאחר שהשיגו את מבוקשם לזרוק את האובייקט ככלי אין חפץ בו, לטיפוסים האלה משני הצדדים יש שם, ויש הגדרה קוראים להם "עברייני אהבה"
    מיהו עבריין אהבה?
    "מי שנכנס לקשר רומנטי לא כדי לתת ולקבל אהבה אל א במטרה להשיג מטרות אישיות תוך ניצול רגשות האהבה והכנות של הצד השני לתועלתו העצמית, עבריין אהבה פועל בצורה מפוכחת ללא רחמים וחמלה הוא יודע לשחק ,לשקר,להסתיר,לנצל,וליהעלם בדיוק כמו שהופיע"………… (הגדרה זו מצאתי לפני זמן רב בכתבה באינטרנט אינני זוכרת של מי הציטוט הזה.
    אין כאן לדעתי שום דבר עם יחסי כוח ומלחמת מינים של גברים-נשים,או "פאטריארכליות" גברית, או חסור אונים "נשי שבשלו נשים נאלצות לפעול כך בטח לא בימינו אלה, זהו האופי המניפולטיבי של בני אדם החיים בחברה שמקדשת תחרותיות ושאפתנות דורסנית,שבה ההגינות ושמירת זכויותיו של האחר לומר "לא" או "כן" בכלל לא מובאים בחשבון.
    מה שנחוץ כאן זה דבר מאוד פשוט, הכרת זכותו של האחר להיעתר או לא להיעתר מתוך בחירה חופשית, בחירה חופשית יכולה להיעשות רק אם שני הצדדים מביעים את רצונם בכנות,ומסוגלים להכיל את הזכות של הצד השני להגיד "לא".

    ואני חושבת שהנה דווקא היום בעידן שבו אנחנו אולי? "לכאורה" חופשיות וחופשיים לבחור את בן הזוג לחיים בחירה חופשית בחירה של הלב בכל זאת אני שומעת נשים צעירות כשהן מחפשות בן זוג לחיים הן עושות מעין "רשימה למכולת" שיהיה אקדמאי(כלומר מפרנס טוב) שיהיה ככה ושיהיה ככה והכל במושגים של מעמד חברתי-כלכלי היום הזוגיות נשמעת גם כן כמו סוג של "איחוד משאבים כלכלי". יש מעט מאוד נשים שמבססות את הבחירה שלהן על פי בחירת הלב (למרות שהן לא מודות בזה)ואני תוהה איזה הצדקה יש לזה היום,בעיקר כשהיום המוביליות המעמדית חברתית הרבה יותר פתוחה לנשים מאשר פעם למרות שאני בהחלט מודה שטרם הגענו למצב האופטימלי ואני שואלת
    האם אנחנו כנשים עדיין שבויות בתוך אותו "חלום סינדרלה" ?עדיין שבויות בתוך האגדה שהנסיך יבוא ויגאל את העלמה במצוקה שכלואה אי שם במגדל? אני שואלת את עצמי מי שבוי בידי מי
    האם אנחנו הנשים באמת קורבנות של הפאטריארכיה הגברית? או שאנחנו שבויות בתוך חלום אגדי רומנטי שבו הלעיטו אותנו אז אולי זאת לא רק הפאטריארכיה שאנחנו צריכות להשתחרר ממנה אולי מחלום סינדרלה אנחנו צריכות להשתחרר קודם כל ודבר ראשון והיחידות שיכולות לעשות זאת זה אנחנו עבור עצמנו,ואולי לאחר שנשחרר את עצמנו מההזייה הזאת נוכל להסתכל לצדדים ולראות שיש אלטרנטיבות אחרות הן לזוגיות והן ליחסי גברים נשים.
    לי באופן אישי(יתכן שזוהי בעיה סובייקטיבית שלי) קשה עם קיתונות הרותחין ששופכים על העולם הגברי למעט מקרים בודדים, יש לי חיבה,אהדה,סימפטיה והמון אהבה למין הגברי, בהיסטוריה האישית שלי רשום שדווקא מהמין הגברי קיבלתי יותר תמיכה רגשית,מנטלית,פירגון, מרחב להתבטא,העצמה,מאשר מנשים.החברויות הכי עמוקות שלי,השיחות עם התובנות הכי עמוקות שלי היו דווקא עם גברים ולא עם נשים, ואפרופו שני הצדדים מודים שהם יצאו רק מופרים מהמפגש(הפרייה הדדית לא שאני הייתי לייזה דוליטל והגברים שימשו לי מעין ד"ר היגינס) מנשים רק ספגתי את כל מה שאומרים כאן ובעוד מקומות על הפאטריארכליות.ההיסטוריה האישית שלי לימדה אותי בדיוק ההפך.
    אבל זה לא שאני לא מודעת למצב האישה בקרב נשים בסביבתי הקרובה ובאופן אוניברסאלי
    זהו פחות או יותר,מה שאני חושבת על כל העניין הזה שאלי קרא לו "ערפד" היום כשיש יותר פתיחות לשיח בנושא של יחסי נשים גברים ממה שהיה בתקופה הויקטוריאנית שבה פעל ביירון התופעה של "עברייני אהבה" מוכרת וידועה,וכפי שהינכם רואים יש לה אפילו שם.
    בחרתי מלכתחילה להתייחס לנושא במובן האוניברסאלי שלו ולא למה שקרה בין יצחק לאור ולמתלוננת מפני שאין לי שום סמכות לחקור ולשפוט בעניין על כן אני מעדיפה לראות איך יפול דבר ע"פי ההליכים המקובלים ולא רוצה לצדד באף צד בעניין,אלא לדבר על הנושא באופן כללי.

  • מספר 666  On פברואר 18, 2010 at 7:33 pm

    אתה חוסך מעצמך את יצירתם של רוב היוצרים הגדולים שאף אחד מהם לא היה מושלם מוסרית .
    נתן זך הוא אלכוהוליסט והתנהג לאנשים בחייו בצורה בהמית .
    האם בגלל זה תימנע לקרוא את שיריו?
    יעקב שבתאי בגד באישתו .
    האם בגלל זה תימנע לקרוא את ספריו.?
    וכך הלאה וכך הלאה.

  • יואב עזרא  On פברואר 18, 2010 at 7:59 pm

    מבחינתי אלכוהליסט שתיין ומעשן זה דוקא מצוין . בתפיסת עולמי אין ולא היה בגידה . אדם שמתמסר לאהובתו בכל רגע ורגע נתון לא בוגד בעיני . בוגד בעיני זה שמפקיר את אהובתו לאכזריות העולם בתואנות שוא של אני נשוי צר לי . בוא לא נעמיד פנים כולם יודעים מה זה אדם רע . אדם רע זה שאונס . אדם רע זה גונב . אדם רע זה שרוצח . הסבא שאנס את נכדתו זה רע . פדופיל זה רע . לעושק ולבזוז את כספי הציבור זה רע . אבל, שטויות של בחור שצוחק ושמח עם חבריו ולא עושה רע במזיד לאיש או אשה מה רע בבחור כזה .

  • יואב עזרא  On פברואר 18, 2010 at 8:18 pm

    יש להתענין ברוע אבל לא להעריץ אותו . לא להיות בורים ועמי ארצות . ולצאת למסע נקמה דתי כנגד היוצרים שהיו בני אדם רעים .בקיצור זה מסובך כל הענין הזה . אין דיעה אחת בענין הזה . הדיעות באמת ובתמים חלוקות לכן ולכן . יש לשקול כל מקרה לגופו כל יוצר לגופו . בקיצור אני לא מכון התקנים של מה נכון ליצירה האנושית ומה לא . תודה אליד על התכתובת היה כייף . יש כיום מסיבת יום הולדת לכרמלי ברחוב ישראליס בתל-אביב בשעה 22 פלוס הציבור מוזמן . מי ברז חינם .

  • איפכא  On פברואר 18, 2010 at 8:38 pm

    האם רמברנדט -שקספיר- פיקסו-שבתאי ושאר בריות נאשמו או נחשדו במעשי אונס? במה שנקרא היום 'אלימות'. נגד הזולת =הטרדה מינית'

    אנחנו לא מצפים מאיש להיות 'נחמד' אנחנו מצפים ממנו לנהוג בזולת כפי שאומרים יהי כבוד חברך יקר לך ככבודך.

    בנוניטו צ'ליני ופרנסואה ויון היו אמנים דגולים – וכנראה רוצחים מתועבים.
    אז מותר אפילו להעריץ את עבודתם ולסלוד מהם..

    א

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On פברואר 18, 2010 at 9:05 pm

    דוסטויבסקי היה פדופיל, המלחין
    ג'זואלדו רוצח,באך כמעט הרג בחרבו עמית לתזמורת.תסלחו לי,הבעיה אינה מי היו,אלא מה כתבו ויצרו.להתמודד עם הגדולה הזאת,קשה.אז עדיף שנפטור את עצמנו מטעמי מוסר מהתמודדות עמם ונמשיך לדדות ברחובות עם מוסיקת טכנו תקועה באוזן,ומבט אווילי.
    כי מי שסתום-סתום בלום בלחץ עצום,,אפילו אם יש לו הנמקות מ ו ס ר י ו ת.

  • גיורא לשם  On פברואר 18, 2010 at 9:34 pm

    לגבי דידי, כל יחס רגשי או מיני שהוא בהסכמה ממש, לגיטימי בעיני, ובלבד שגם ייעשה כחוק.

  • סמולן  On פברואר 18, 2010 at 11:09 pm

    ועד כמה שאני מסתייג ממה שחנה בית הלחמי אומרת וכותבת בדרך כלל, צריך לשים לב שהיא היתה בין אלו שהיה להן את האומץ, כלומר הביציות, להביא לו את האגרוף שהוא כנראה התחנן לקבל. כבר עשרים או שלושים שנה.

  • עידו לם  On פברואר 18, 2010 at 11:24 pm

    את מתכבדת לזרוק את האבן הראשונה אם מעולם לא חטאת… אבל אם זה לא המצב ובעוונותייך עשית כמה מעשים בעברך שאת מתחרטת אז מן הראוי שלא תטיפי לכול העולם ואשתו מוסר על כול פיפס.

  • אליענה  On פברואר 18, 2010 at 11:26 pm

    באמת לא ברור מהדוע אתה מתערב בעיניינם שאין לך כל מושג לגביהם
    ובעניין הטפות המוסר- אני אעשה את זה כמה שמתחשק לי, ואתה האחרון שיכתיב לי מה לעשות.
    לילה טוב!

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On פברואר 19, 2010 at 12:52 am

    מי זה עידו לם? מישהו יודע?

  • עידו לם  On פברואר 19, 2010 at 1:06 am

    אני לא באתי להכתיב לך דבר רק ניסיתי להניע אותך מלהיות כול כך שלילית וביקורתית זה הכול .

  • יוני  On פברואר 19, 2010 at 5:02 am

    האם חוסר התנגדות תקיפה אומר שמותר לאנוס???

    מה, איפה האינטלגנציה הבסיסית של אדם שלא יודע שהבחורה שמולו מפוחדת ולא באמת רוצה לשכב איתו?

    לי ולרוב הגברים שאני מכיר זה ברור לחלוטין. לא צריך להיות חכם במיוחד בשביל להבין את זה.

    כמובן שיש פילוסופים בגרוש שנהנים להסביר ש"כל עוד הוא לא עשה ככה וככה" ו"כל עוד היא לא עשתה ככה וככה" אז זה לא אונס.

    הכל טוב ויפה, אבל לפילוסופים כאלו אני קורא אידיוטים, או יותר נכון – חארות.

    אפשר לנתח את זה כמה שרוצים, אבל (ובלי קשר ללאור), גבר שאין לו רגישות בסיסית לבחורה שעומדת מולו הוא כנראה לא אינטיליגנט במיוחד, או לחילופין – חרמן חסר שליטה עצמית שחי בהכחשה.

  • מספר 666  On פברואר 19, 2010 at 6:38 am

    אגב גם המתלוננת בעצמה אישרה את זה בשידור האטלווזיוני כשהיא אמרה שבסוף האקט הוא דיבר איתה על שירה.
    דהיינו מבחינתו לא היה כאן שום אונס ושום אירוע יוצא דופן והוא היה משוכנע שהיא הסכימה לכל והייתה במצב רוח לדיון על שירה.
    עצם הובדה שהוא החל להגג על שירה עברית ומצבה מראה שמבחינתו לא היה כאן שום אירוע יוצא דופן.

  • אליענה  On פברואר 19, 2010 at 8:20 am

    אלי אתה מדבר שטויות.
    העובדה שהוא החל לדבר על שירה בתום האונס לא מעידה על דבר חוץ מאשר על האכזריות והנרקסיזם הפתולוגי שלו.
    בעניינים שאתה לא מבין בהם דבר עדיף לשתוק.

  • מספר 666  On פברואר 19, 2010 at 8:56 am

    רשימה שבה היא מוחה על גישתם הנצלנית והמטרידנית של אנשי הבוהמה הספרותית ( כמו למשל יצחק לאור ואחרים ) כלפי נשים .
    וראו כאן
    http://www.notes.co.il/yael/65253.asp?p=0
    תשובתי
    כל מילה נכונה .
    אכן
    הבוהמה ,שעולם הספרות היה חלק אינטגראלי ממנה היא תמיד יותר קיצונית בגישותיה מהחברה מסביב.
    וזה אומר שכשהגברים והנשים ברחוב היו מתונים ושמרניים בגישתם כלפי מין אנשי הבוהמה היו נועזים ואסרטיביים יותר ופתוחים וליברליים יותר ללא מרכאות .
    וזה אומר שהסיכוי להיות מוטרד מינית בידיהם היה גבוה יותר ,הרבה יותר מאשר מחוץ לבוהמה ,כי ההנחה הכללית הייתה שמי שנכנסת לבוהמה מודעת לכללי המשחק האלו .
    אפשר לבכות ולזעוק על זה עכשיו,אפשר לגלגל זוג עיניים נדהמות כמו אחרון הצנזורים בכנסת , אבל כך זה היה מאז ומתמיד בעולם.
    עולם הבוהמה הספרותית והתיאטרלית והאמנותית נטה תמיד להיות הרבה יותר קיצוני מבחינה מינית מאשר העולם "הרגיל ".

    משום כך הוא תמיד נרדף בידי צנזורים בשם הכנסיה בשם המדינה בשם עצמם ובשם מי שאתם רוצים.
    היום אגב זה די שונה גם מאחר שהעולם שמבחוץ די התקדם בעניין הזה ולא זקוק יותר לליברליותה מינית של הבוהמה הוא ליברלי מינית בעצמו . ונראה שהבוהמה היום היא דווקא שמרנית יותר אולי כניסיון להמשיך להיות שונים מהכלל . .
    עם זאת …
    אם חלילה יווצר עידן ויקטוריאני חדש עם כללי הפרדה חמורים בין גברים ונשים כי אז הסיכויים הם שהבוהמה תחזור להיות למה שהייתה אז אליטה ליברלית שמעיזה להתנסות ולעשות דברים שהאחרים כבר לא מעיזים גם מבחינה מינית התנהגותית תרבותית . .

  • מספר 666  On פברואר 19, 2010 at 9:37 am

    והנרקסיזם הפתולוגי שלו.
    "
    שטויות.
    האדם הרגיל הממוצע לאחר אקט מיני \בהסכמה או שלא נרדם ונוחר או מדבר על קשיי היום או פשוט קם מהמיטה והולך ועוזב את בת הזוג לאנחות ובכך הורס את כל המשמעות של האקט.
    . על פי התיאור לאור לאחר האקט החל לקיים דיוו נוקב במצב השירה העברית .
    דהיינו הוא כל כך כיבד והעריך את דעתה של בת הזוג שהוא העביר לה את מחשבותיו בנושא שלא מקובל לדון עליו אחרי סקס דווקא כנראה מתוך ציפיה לתגובותיה כחלק אינטגראלי בעיניו של האקט במקום פשוט לקום וללכת .

  • עידו לם  On פברואר 19, 2010 at 9:37 am

    מי היא בכלל? יואב עזרא אתה חייב לה משהו בכלל? האם אליענה התנצלה פעם על כול הדברים המכוערים שהיא עשתה?

  • אליענה  On פברואר 19, 2010 at 9:44 am

    אני לא יודעת מי אתה ומה אתה. אני כן יודעת שאין לך מושג קלוש לגבי העניין שיש ביני לבין יואב עזרא. כמו מכן אני יודעת שאין לך מושג קלוש מי אני, מה עשיתי אי פעם ועל מה התנצלתי או לא התנצלתי.
    את שנאת הנשים הפתולוגית שלך לך זרע במקום אחר. אני לא מעוניינת.

  • עדי  On פברואר 19, 2010 at 9:52 am

    זה באמת חוסר הבנה במקרה הטוב ואטימות במקרה הרע. עצוב שככה אתם מנתחים את זה. עצוב מאוד.

  • יורית  On פברואר 19, 2010 at 2:19 pm

    אתה מבלבל מתירנות מינית ואלימות.
    להחליף פרטנרים במיטה, להיות נועז בכתיבה, לזיין ולזרוק, זה דבר אחד (שלא בהכרח קיים רק בבוהמה, תופתע לשמוע).
    לאנוס, לכפות את עצמך על מישהי תוך שימוש בכח – אין לאף אחד פטור שמרשה לו להתנהג ככה.
    אם אתה מסתובב בחברה של סופרים בוהמיינים, האם זה מתיר למישהו מהם לאנוס אותך (כן, כגבר, גם זה קורה אם לא שמעת במקרה).
    תקרא את זה, תפנים את זה, שנייה לפני שאתה מתגונן בתגובה.

  • אליענה  On פברואר 19, 2010 at 3:25 pm

    מצוין. אתה תגיד מה שמתחשק לך ואני אגיד מה שמתחשק לי. ככה הרי זה אמור להיות לא?
    ואגב בגוף ראשון עתיד אומרים אגיד ולא יגיד. זו שגיאה די מכוערת.
    ועוד דבר, דרך ארץ כבר יש בי. מה עם דרך הארץ שלך? תראה מה עשית כאן- התערבת בעניין שאינך יודע עליו דבר, הבעת את דעתך עלי בלי שאתה מכיר אותי, מה הרווחת מזה חוץ מעוד כמה דקות של עונג פתאטי מול המקלדת? צא החוצה. יום ממש יפה בחוץ.

  • מספר 666  On פברואר 19, 2010 at 4:25 pm

    אם כי בבירור המסר של המאמר הוא שמי שמחפשת קשר ארוך טווך אין לה מה לחפש עם הגבר הערפדי.
    הוא בשביל סיפוק קצר טווח בלבד אבל אינטנסיבי .

  • עוברת אורח  On פברואר 19, 2010 at 4:45 pm

    אלי אשד – אכזבת אותי. כקוראת נאמנה של הבלוג שלך אני לא מצליחה למצוא קשר חזק בין שתי הפרשות וגם הטיעון שהאדם שמואשם באונס יכול להשיג את כל מי שהוא רוצה ולכן הוא לא אנס איננו מתוחכם במיוחד.
    אתה לא יכול לדעת מה אדם זה עשה . אתה הרי לא מלווה אותו בכל צעדיו. אני כן מבינה את הרצון להגן על חבר וזה יפה . אבל מה אם אתה טועה? לא יכול להיות שאתה בעד שגברים יוכלו להכריח נשים לקיים איתם יחסי מין, נכון?

  • מספר 666  On פברואר 19, 2010 at 7:02 pm

    יכול לדעת מה באמת קרה שם וציינתי זאת .
    אנימתבסס על התיאור של הפרשה כפי שהופיע ברשת ובתוכנית הטלוזיונית.
    לא איני בעד שגברים יוכלו לכפות על נשים לקיים עימן יחסי מין .
    או להפך.
    כמדומני שהטיעון שהברור שלי הוא שבשני המקרים שתוארו לא הייתה שום כפייה גופנית כזאת .
    אם כי בהחלט יכול להיות שהייתה כפיה נפשית .
    אגב יצחק לאור אינו חבר שלי ובכלל לא נפגשנו מעולם.

  • גיורא לשם  On פברואר 19, 2010 at 7:14 pm

    דבר אחד ברור לי לחלוטין: לאור נכנס לביתה של אשכר אלדן באמצעות שימוש מסויים בכוח, בעת שתחב את רגלו בדלת כדי שלא תוכל לסגרה.
    המעשה הזה, ללא פרשנות נוספת, אינו ראוי מבחינה מוסרית.

  • מספר 666  On פברואר 21, 2010 at 7:53 am

    של חנוך מרממי היה העורך הראשי של "הארץ" חנוך מרמרי עוסק באחת העדות /שהופיעה
    בתוכנית "המקור " כנגד לאור הגברת להב שעבדה עם לאור בדסק העייתון. היא סיפרה על ההטרדות המילוליות שלו כנגד עובדות ומעמיד דברים על דיוקם
    מסתבר שהגברת להב שהיציגה את עצמה או שהוצגה באופן מטעה כמי שהייתה כפופה ללאור וכמי שהייתה נתונה תחת אימה מתמדת מצידו למעשה לא הייתה כפופה לו כלל ואף החזיקה בהמשך בעמדה בכירה ביותר ב"הארץ" כנראה יותר בכירה מזאת של לאור .
    מה שהופך את התנהלותה בעניינו לתמוהה.
    אם עמדתה הייתה כל כך בכירה בהשוואה אליו והיא כל כך הוטרדה מהתנהגותו ,אז מדוע לא קראה לו לשיחה נוקבת בזמן אמיתי ?
    מדוע לא הביאה לנזיפה כלפיו ?
    כל העניין תמוה.
    ראו את עדותה של להב ב"המקור " כאן
    http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleId=700238&sid=126

    ראו את מאמרו של מרמרי כאן

    http://www.the7eye.org.il/Metu….HAR/Pages/Metukshar_Lobby.aspx

  • מספר 666  On פברואר 21, 2010 at 9:58 am

    נאלצתי למחוק פתיל שלם של דיון בין המשורר יואב עזרא ואליענה שעסק בדברים אישיים.וזאת לבקשת השניים.
    אני ממליץ שהציבור ישקול היטב כל דבר שהוא מעלה כאן כי לי עצמי קשה לעיתים להחליט מה דינו מחיקה מאחר שהוא פוגע בצינעת הפרט ומה לא .ובעיקרון אני מעדיף למחוק עד כמה שאפשר פחות או בכלל לא.
    יש להבין שאם מישהו מעלה דבר הנוגע בו עצמו והמישהו השני הקשור לעניין מגיב לו אינני יכול לקבוע אוטומטית שדברים מעין אלה הם צינעת הפרט ויש להעלים אותם שכן השניים הנוגעים בדבר לא נראה שהם רואים זאת כך.
    בקיצור זוהי בעיה קשה .

  • מספר 666  On פברואר 21, 2010 at 2:19 pm

    על תחקיר "מקור " כאן
    http://e.walla.co.il/?w=//1645302
    שווה לקרוא

  • סמולן  On פברואר 21, 2010 at 5:13 pm

    נדמה לי שדי ברור שהמרכיב הקריטי ביכולת של לאור לפעול לאורך זמן – בלי קשר אם מעשיו חוקיים או לא – הוא המיקום שלו ב"הארץ": משכתב בכיר בדסק החדשות, או משהו דומה.

    הוא לא פורמלית בוס של עובדות אחרות שם, לכן אין לו יחסי מרות פורמליים. הוא בעל מהלכים נרחבים בהנהלחה הבכירה של העיתון, וזה לא פחות אפקטיבי, ומנטרל את רוב לשון החוק.

    מה שיש פה הוא לא משורר שמסתכן אל מול ויקטוריאניזציה חברתית כמו ביירון, אלא נצלן שיטתי של פריבילגיה מקומית.

    הקטע הוא הסיבוב המלא של הפריבילגיה הזו: יש אנשים, שיקראו להלן ש.וקן (סתם, אני לא מכיר אותו), ששוכרים אנשים אחרים לעבודה על סמך התאמה כללית בדעות. האנשים האחרים, להלן ל.אור, מספרים לש.וקן דברים שמחזקים את תפיסת המציאות של ש.וקן, שהיא די פראנואידית מלכתחילה (החברה הישראלית היא חרא וכדומה). בתמורה הם מקבלים מטריית מגן בתוך הארגון, ומנצלים אותה בתוך הארגון כדי להפוך אותו למקום עבודה כיפי, עבורם. עם הזמן, היות והארגון הזה חשוב מאד במדינה, מופיעים כל מיני טובין שאפשר לסחור בהם בתמורה לפרסום שירים גרועים, הפצה של תיאוריות פוליטיות גרועות ומוזרות (אבל שש.וקן אוהב – הן מזכירות לו דברים שאמרו פעם ייקים זקנים על ישראל של בן גוריון, רק שהייקים ההם גם ידעו לחיות ולמות עבורה), וכן הלאה.

    בדרך, ל.אור מנסח ידיעות חדשותיות בהארץ, כך שהן לא רק משקפות את המציאות אלא גם קצת יוצרות אותה. כי הוא ממילא מאמין שזה מה שידע יודע לעשות, האין זאת.

    הערה חשובה: כל האמור לעיל, הוא ספקולציה. אין לי מושג אם הוא נכון או לא. אבל משהו מטריד עובר לי בראש כשאני מגלה שהידיעות שאני קורא ב"הארץ" נוסחו במשך שנים על ידי יצחק לאור. האיש שהוא רשת הבטחון של עצמו, יחד עם בכירי הארץ, לכאורה.

  • אישממאדים  On פברואר 21, 2010 at 8:51 pm

    לא קורא הארץ,
    לא בשמאל.

  • מספר 666  On פברואר 22, 2010 at 9:54 am

    מטבע הדברים הדעות בעולם הספרות חלוקות על פרשת יצחק לאור .
    רן יגיל עורך כתב העת"עמדה" קורא למצות את הדין עם יצחק לאור במאמרו
    רק הגוף זוכר :מין ואלימות בשירת יצחק לאור
    http://www.nrg.co.il/app/index….96b25648b44472262adc013&id=936
    לעומתו המבקר והמשורר מנחם בן מי שנרדף בידי לאור פעמיים לאורך רחוב שינקין ובבית הסופר והוכה על ידיו לפחות פעם אחת ( על פי עד הראיה גיורא לשם ) מגלה כלפי לאור סלחנות נוצרית כמעט וקורא "לא לדרוך על אדם המוטל על הקרשים.
    ראו
    "
    במאמרו
    שבחי יצחק לאור וטעויות רן יגיל
    http://www.nrg.co.il/app/index….5fab943de3637e1d1cb52f4&id=937

  • יבגני  On פברואר 22, 2010 at 7:27 pm

    לפני כשנה התפרסמה כתבה מעולה בעיתון "תכלת" שיכולה לענות על כמה וכמה שאלות שפרשיית "אונס" מסוג זה מעלה.
    http://www.tchelet.org.il/article.php?id=427

    בעיקר הדיון סב סביב העניין המהותי – למה אישה שמסוגלת להגיע למימוש עצמי, לתפקיד בכיר לרמה אינטלקטואלית וכלכלית גבוהה, לא מסוגלת להגן על עצמה מפני "מטרידים" ונזכרת להגיש תלונה רק כעבור שנים?

  • מספר 666  On פברואר 23, 2010 at 7:09 am

    לפני כמה ימים מצא עצמו הסופר העורך והעיתונאי יצחק לאור בסחרור תקשורתי חסר תקדים מבחינתו כאשר אישה בשם אשכר אלדן כהן החלה לרמוז שהוא ביצע עליה מעשה אינוס . השמועות בנושא צברו תאוצה הודות לפרסומם המאסיבי ב"רשימות ".
    בדיעבד לעניות דעתו של בעל האתר בדיקה של פרטי המקרה כפי שפורסמו בכלי התקשורת מראים שלא היה שום אונס. או בכל אופן לא היה שום אונס כהגדרתו בחוק ככפיה פיזית על אישה.
    ואם היה אונס הרי זהו האונס היחיד בתולדות המין האנושי שהסתיים בדיון ארוך על מצב השירה העברית.
    מאידך ,מקרים רבים שנחשפו בתקשורת בידי נשים רבות הראו מעבר לכל ספק שיצחק לאור אכן אשם במקרים רבים של מה שנחשב בעיני נשים שונות כהטרדות מילוליות ומיניות שגרמו להן תחושה לא נעימה ביותר. והעדויות מראות שהמדובר בתופעה מתמשכת לאורך שנים רבות.
    אלא שכאן נישאלת השאלה :מהי בדיוק הטרדה מינית ? וכיצד נדע להכיר אותה כאשר אנו נפגשים בה וכיצד נדע להימנע ממנה.
    אולי אחרי הכל בחברה המשוחררת מינית שלנו אין מקום לדבר יותר על הטרדות מיניות ?
    שלומית הרטמייר עורכת ופעילה וותיקה למען זכויות הנשים בישראל הירהרה בסוגיה זאת ולהלן מסקנותיה

    ראו
    מהי הטרדה מינית ?
    http://www.notes.co.il/eshed/65383.asp?p=0

  • מספר 666  On פברואר 23, 2010 at 9:07 am

    מעניין שיצחק לאור כפי שכבר העירו במקומות אחרים עסק רבות ביצירתו בנושא הקורבן שהופך למקרבן וכמובן בדרך כלל כוונתו לסכסוך הישראלי הערבי.
    אולם לא פעם הוא הרחיב את זה לכל אספקט בחיי האדם במה שניתן לראות בו עניין אובססיבי ממש שכעת אולי ניתן לבחון אותו מזווית חדשה.

    כמובן הוא אחד המעריצים הראשיים בספרותנו של חנוך לוין שנושא הדיכוי בין המינים ( מצד האישה הדומיננטית לגבר המדוכא ) הוא מרכזי ודומיננטי לחלוטין ביצירתו.
    והוא עשה רבות לקידומה הספרותי של יצירת לוין שאפשר לראות בו כמורו ורבו הראשי.
    לא ניתן אלא לתמוה אם העניין הזה נובע מהכרה אינטלקטואלית כל שהיא בנעשה בחייו הפרטיים שלו .
    ואולי ההשפעה היא הפוכה אולי דווקא העיסוק באינטנסיבי במחזות חנוך לוןין שבהם הנשים מדכאות ומטרידות באופן קבוע את הגברים גרם לו בחייו להיות בצד ההפוך כסוג של נקמה סימלית ?

  • סמולן  On פברואר 24, 2010 at 11:05 pm

    זה יכול להיות גם סרט קולנוע
    נערה רזה
    שיער ארוך
    חזה כבד
    (או רק פטמות בולטות מאוד)
    ואף אדום מקור (או קוקאין)
    עם להקת הרוק, ברחוב ליד הפארק
    חורף עוד מעט

    כשהם מנגנים, היא לא אוספת כסף
    היא יושבת קצת רחוק מהם על מן קופסה שחורה
    (או שהיא קמה לה פתאום ויושבת פתאום
    על אבן חדה מחוץ למעגל)

    עיניה ריקות או עצובות
    היא בכלל לא אוהבת מישהו מהם.
    היא שוכבת רק עם המתופף
    (או עם כולם, או עם אף אחד לא,
    או לפעמים עם מי שנשאר
    איתה, לבד, במקרה)

    הם לא רוצים ממנה כלום,
    או לא יותר ממה שהיא נותנת.
    גם עיניהם ריקות מטופשות.
    היא מחכה למישהו אחר
    התגלגלה איתו עד רומא
    בחזרה נסעה לבד
    (או נסחבה איתו,
    או נסחבה עם מישהו אחר)
    וכשנסעו דיבר איתה על זו שעזבה אותו
    שהוא אוהב אותה עדיין,
    בת זונה (או שידבר איתה
    על תכניות הנישואין שלו, על כסף
    ועל נדודים קבועים).

    עיניה ריקות, מטומטמות, קרות אולי
    בכלל היא מפגרת ובימים קרים מאוד
    הם נכנסים לאיזו אכסניה זולה ומדברים
    הרבה על קוקאין ולפעמים בקור על בירה
    לא קרה חולמים על נסיעה להודו
    באוטובוס צפוף דרך איסטנבול וקאבול
    חם שם וזול שם אפשר להביא ולמכור גם קצת כאן.
    הם לא רוצים להפיק תקליט ולא אכפת להם
    כמעט משום דבר

    היא מזדיינת בקלות
    (או כמעט לא זזה כמעט
    כל הדפיקה או מסייעת
    בתנועה קלה של הישבן שלה
    לאקט החדירה וקופאת
    או משתוללת)
    היא לא אוכלת או היא כן
    אוכלת או היא לא גומרת או
    היא כן גומרת או היא לא מדברת
    היא לא נותנת לא מזדיינת לא או כן
    מאוננת אולי רק מבשלת להם אולי רק מתבוננת
    בהם בשקט בשקט
    בסוד הם מעשנים מריחואנה ושותקים

    היא היתה רוצה להיות
    נערת רוק אבל אין דבר כזה

  • מספר 666  On פברואר 25, 2010 at 9:44 am

    מפעילה בכירה במפלגה הקומוניסטית ,לאור הפך בימים האחרונים לדי מנודה במיליה החברתי שלו. או אולי המילה היא "מוקצה".
    גם בעיתון מעריב הייתה ידיעה רכיולותית היום על כך שעיתונאיות בכירות "בהארץ "מעלות שאלות " מדוע הוא עדיין נמצא שם.
    לא איני שמח לאידו עד כמה שאני מבין הוא כבר פוטר מרוב או מכל המקומת שעבד בהם כמרצה ללא קשר לעניין הזה.
    עד כמה שאני מבין המשרה בעיתון "הארץ " היא היחידה שנשארה לו.
    נראה שהשגיאה שלו הייתה שהוא המשיך בחופש המילולי שלו להערות מיניות ( שכעת מוגדר כ"הטרדה מינית ") גם אחרי שהיה ברור ששוב זה לא מקובל מבחינה חברתית .
    או כמו שאמר פעם מישהו
    "הממזרים שינו את הכללים ואיש לא טרח להודיע לי ".
    כנראה שאיש לא טרח להודיע גם ללאור.
    אפשר לכתוב על זה מאמר שלם על שינוי תרבות השיח הסקסיסטי בתרבות העברית.
    פעם בשנות העשרים והשלושים זה לא היה מקובל לחלוטין להעיר הערות מיניות לנשים .
    זה השתנה בשנות השישים והשבעים ובוהמיינים כמו דן בן אמוץ הובילו את הדרך . למה שנראה אז כפתיחות מינית גדולה יותר.
    והנה היום לאור שבסך הכל ממשיך את המסורת הזאת של מה שנראה בעיניון כפתיחות מינית גדולה יותר נראה כטרדן מיני בגלל הערות כאלו.
    דהיינו יש היום שינוי ערכין שמחזיר אותנו למצב ששרר בתחום השיח בראשית המאה העשרים. ויצחק לאור הוא ,,הקורבן,, שלו אם זאת המילה . .

  • סמולן  On פברואר 25, 2010 at 7:49 pm

    הבעיה בלאור היא לא הדיבורים, אלא שהם בוצעו במסגרת משתיקה ומדמימה. הם בוצעו על פעילות שלום שוחרות טוב ומוכנות להקרבה עצמית. איכשהו, יש כאן אמירה בעייתית מאד על הפעילות הזו, שממילא מוכפשת בתור קורבניות גם ברמות היותר מופשטות שלה. קורבניות פוליטית שיטתית, בדרך כלל. לדעתי בצדק, ומה שלאור עשה במצב הזה הוא פעולה מתוך ובתוך קבוצה שבה קל להשתיק דרך תביעה להיות קורבן שלום.

  • יואב עזרא  On פברואר 26, 2010 at 12:30 pm

    וספרות של עיתון הארץ שמר יצחק לאור ממשיך את עבודתו שם . מאחר ועל פי תכניו המתפרסמים במוסף תרבות וספרות של עיתון הארץ זה אחד המוספים הביזארים והמלוכלכים שאי-פעם היו בתולדות הספרות העברית . לדעתי לא כדאי כמשורר וכיוצר לפרסם שם דבר . לקוראים הצעירים במידה וקיימים כאלה בבלוג של אלי אשד יש במות אחרות וטובות הרבה יותר מן המוסף המודפס של תרבות וספרות של עיתון . כמו למשל Y NET . זוהי דעתי וזכותי כמשורר לומר את דעתי . זכות הבעת הדיעה הספרותית לגיטימית מבחינתי גם ותגרור ברוגז רב שנים .מוסף תרבות וספרות ועורכו כמוהו מבחינתי כמוץ הנידף .ושלטון האימה שהם מטילים על ציבור המשוררים והסופרים לעולם לא עוד כמו שאמר אדגר אלן פו בשירו המאגי . לעולם ללא עוד .

  • הקוסם מארץ עוץ  On פברואר 26, 2010 at 2:53 pm

    את מוסף הארץ לספרות ותרבות בניצוחו של ב"צ משעמם.
    מאמרים וכתבות שמקומם במוסף מפוזרים בעיתון. כתבות שמקומם במקומות אחרים גלריה קולנוע דת מופיעים במוסף.

    משעמם ולא ממוקד כבר אמרתי?

  • מספר 666  On פברואר 26, 2010 at 8:16 pm

    בשמו של יואב עזרא כביכול היא התחזות .
    כל תגובה מתחזה נוספת כזאת תימחק.

  • מספר 666  On מרץ 7, 2010 at 7:18 am

    תומר פרסיקו פירסם כתבת תחקיר על המעשים המיוחסים ליצחק לאור במערכת "הארץ" שממנה מתברר שהטרדות מילוליות סקסיסטיות הייתה התופעה נפוצה במערכת ה"ארץ" .
    וכי לאור היה מטריד ומעליב בצורה שווה וללא משוא פנים גם נשים וגם גברים .
    אז האם גם על כך יש לרדוף אותו?

    ראו
    יחסי עבודה
    פרשת ההטרדות המיניות המיוחסות ליצחק לאור
    הזוית של עיתון "הארץ"
    http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/020310_What_Haaretz_know_about_Yitzhak_Laor.aspx?RetUrl=/ARTICLES/Pages/katavot_lobby.aspx

  • גיורא לשם  On מרץ 28, 2010 at 4:31 pm

    אני יכול להודיע באופן מוסמך כי אשכר אלדן כהן הגישה נגד יצחק לאור תלונה למשטרה חרף התישנות המקרה.
    היא סבורה שמבחינה מוסרית ראוי לחשוף את פרטי המקרה גם לעיני החוק.

  • כואב לי הלב  On מרץ 28, 2010 at 7:39 pm

    בני ציפר מצא זמן ומקום במוסף תרבות שהוא ניצב מאחורי כל מי שלא אשם. גם לבני ציפר כואב הלב, ולראיה הוא מבזבז זמן ומקום לפרסם הודעות במוסף במקום לפרסם שירים מקוריים. אני בוכה יחד עם כל המוסף. אויש, אויש. זה קולות של בכי.

  • מספר 666  On מאי 7, 2010 at 6:00 pm

    כתבת השער של עיתון "העיר – תל-אביב" היא רשימה מאת יצחק לאור, הארוכה ביותר שראיתי ממנו אי פעם בעיתון ( לא פחות משמונה עמודים !
    עם כל הכבוד לא ברור לי למה היא זכתה לאורך כזה מצד העורכים).
    בכתבה לאור מספק את גרסתו לסערה התקשורתית שבמרכזה עמד לפני שלושה חודשים, כשעל פני השטח עלו טענות והאשמות כי אנס אשה והטריד מינית נשים רבות שהיו בסביבתו הקרובה.

    פרט להכחשה גורפת ופרטנית ("לא תחבתי רגל ולא דחקתי את עצמי פנימה ") , מדגיש לאור ביחס לטענות של אשכר אלדן כהן, שהגישה נגדו תלונה במשטרה על אונס, ומוסיף כי יחסי המין איתה היו "בהסכמתה המלאה"),
    לאור מופיע בצילום העטיפה של הגליון הקריב של פניו והוא נראה מאוד לא טוב .כמעט קורבן של מעשה אונס בעצמו.

    לאור כותב בהרחבה על תחושותיו האישיות בימים שבהם עמד במוקד תשומת הלב התקשורתית, מהימים שבהם השמועות בעניינו פשטו בבלוגוספירה, ועד לתקופה שנאלץ להתמודד עם עיתונאים מכלי תקשורת מרכזיים יותר. "עלילת הדם נגדי", מגדיר זאת לאור בכותרת רשימתו. הוא כותב כי "היה זה לינץ' לכל דבר, עם טוקבקים רעילים, כתבות, תוכניות טלוויזיה ורדיו ששפכו את דמי", וכי "כל מי שעיניו בראשו יכול היה להבחין ביד מכוונת.

    "שלושה חודשים חלפו", מוסיף לאור, "שום תלונה חדשה, להוציא את העניין הזה של אשכר, כמובן, שום הזמנה למשטרה, שום חשד במובן היחיד שיש למלה חשד". ל
    אור מלא כעס על הבלוגריות שהציפו לראשונה את הטענות נגדו, ומלא בוז לכלי התקשורת שנתנו לטענות הללו ביטוי. "'המקור' היא תוכנית לא ממש רצינית, בלשון המעטה. מבחינת עפר שלח, הרס חיי אדם זה בערך כמו לקשקש משהו על מכבי פיק אנד רול תל-אביב", כותב לאור למשל על התוכנית שהובילה את הפרסומים בעניינו, ומוסיף כי בכוונתו להגיש תביעת דיבה, לא רק נגד "המקור".

    .
    יש גם שלל תגובות אבל אין ספק שאף אחת מהם לא מתחילה להקרב לעוצמה והאפקטיביות של גרסת לאור מבחינה רטורית.שווה ללמוד אותה בבית ספר לתקשורת .
    הבעיה היא זאת :לדעתי היא ארוכה מידי .
    לא ברור מדוע באמת היה צורך לתת ללאור כל כך הרבה מקום עבור פרשה כזאת .
    עם זאת אודה ואתוודה שאני מרגיש עם לאור כמעט סימפטיה :
    מתעורר יום אחד אדם בבוקר ומגלה שאישה שהוא ככל הנראה אף לא זכר מיהי, מעוררת נגדו גיהנום תקשורתי באינטרנט בגלל משהו שקרה לפני 25 שנה ואולי לא זכר גם אותו וככל הנראה בכל מקרה בעיניו מעולם לא היה אונס.
    עכשיו הוא הולך כנראה לתבוע אנשים בבית המשפט .
    בכל מקרה ברור שהפרשה נותנת מימד חדש להרס השם הטוב שאותו יכול לגרום האינטרנט.

  • גיורא לשם  On מאי 7, 2010 at 6:17 pm

    אלי,
    אם מישהו שכב עם מישהי לפני 25 שנה והכל היה בהסכמה אולם הוא לא זוכר מי היא, אני חש בבעיה כלשהי שאינה טמונה בשאלה אם היה מין בכפייה או לא, אלא במבנה הנפשי של הבועל.

  • מספר 666  On מאי 8, 2010 at 3:31 pm

    לאוה הצהיר ברשימה שהוא הולך לתבוע את אשר וגם את תוכנית "המקור " ולא רק אותם ( וכנראה כ\וונתו לבלוגריות שתקפו אותו אם כי איני סגור על כך).
    בכל אופן כאן תהיה בעיה .
    איך הוא יוכל להוכיח או איך אשכר תוכל להוכיח שהיה או לא היה אונס ?
    אני מניח ששניהם יעברו טיפול במכונות אמת ואני מוכן להתחייב כבר עכשיו שמכונת האמת תקבע שכל אחד מהם משוכנע לחלוטין שהוא דובר אמת .
    הדרך היחידה להוכיח שהיה או לא היה אונס היא רק אם מישהו מהם סיפר על הפרשה בזמן אמיתי או לאחר מכן למכרים ואלו יוכלו להעיד שכבר אז לפני 25 שנה העניין נראה כאונס או כסטוץ בלבד. אם אין הדבר כך איני רואה כיצד בית
    המשפט יוכל להגיע להכרעה.
    ללא קשר לתביעה אני נדהם מהתיאורים של לאור את מה שהפרשה גרמנה לו .
    עצם העובדה שהוא הקדיש לכך שמונה עמודים ( !) וניתוח בפרטי פרטים של דיונים תפלים באינטרנט מראה שהענייו גרם לו נזק נפשי רב.
    אפשר לראות את זה מהקלוז אפ של פניו הוא נראה כמי שעולמו חרב עליו.

    הוא טוען שמאז שהעניין התפוצץ הזמן נעצר עבורו. .
    אגב גם אורלי לובין שכתבה נגדו טוענת שם שהיא הפכה למצורעת כתוצאה במיליה שלה.
    לא יאמן .וכל זה בגלל פרשה שהתרחשה לפני 25 שנה .

    הסיבה האמיתית היא כמובן שהפרשה שהייתה או לא הייהת רק שימשה כטריגר להוצאת כעסים כנגדו על דברים חדשים יותר .
    מהדרך שהוא מתאר את זה העניין הפך למקור לחיסולי חשבונות פנימיים בכל חוגי השמאל הקיצוני שאליהם הוא משתייך

  • מספר 666  On מאי 9, 2010 at 6:26 am

    שמתוארת בידי שלומית ליר כאן

    דברים שיצחק לאור לא יוכל עוד לשמור בצל
    http://www.mysay.co.il/articles/ShowArticle.aspx?articlePI=aaadjd#comment100429
    עם זאת יש לציין שבין מה שמתואר כאן ובין אונס יש מרחק גדול.
    אבל בהחלט יש מקום לקרוא לזה זלזול והשפלה של יוצרת.

  • עדי  On מאי 9, 2010 at 4:21 pm

    שלומית כתבה את הפוסט הזה או לא?

  • SAM  On מאי 12, 2010 at 9:27 am

    לכו תכתבו שירים, או סיפורים, או פוסטים, בתשלום, או לא בתשלום, או סתם תעצצו במרפסת עם השמש של הבוקר, מה שאני צריך לעשות, יצחק לאור לא אשם, אתם אשמים בזה שאתם מתעסקים בזה הערב והשכם, אחרי קריאה מסיבית על הפרשה, הוא חף מפשע, זה די ברור, שקוף, כ"כ הרבה שונאים, מה הפלא? די, גם אני אפסיק להתעסק בזה. הלכתי לקנות סיגריות. שאו ברכה

  • גיורא לשם  On מאי 12, 2010 at 1:10 pm

    לשי אריה מזרחי,
    אל תשלח אותנו לכתוב שירים או סיפורים או פוסטים.
    אנחנו יודעים את מלאכתנו היטב.
    מדובר פה על חיים של בני אדם, ולא אותיות על נייר.
    ניסיתי להבהיר לך את זה בשקט, באי-מייל פרטי, אולם גבהות לבך גררה אותך לפסוק מניה וביה מי אשם ומי חף מאשמה.
    גם אני אינני מנסה לקבוע מי אשם ומי לא אך ההגינות מחייבת לקבוע דברים גם על-פי אמות-מידה מוסריות ולא רק פליליות.

  • SAM  On מאי 12, 2010 at 3:36 pm

    נכון גיורא, מדובר פה בחיים של בן אדם. על כך אין עוררין. בכל מקרה, אני עדיין ממליץ, כמה שחמור הנושא של הטרדות מיניות, וכמה שזה חשוב להתעסק בזה, שוב ושוב להפסיק. לנוח. יש חיים אחרים, עדיין.

  • SAM  On מאי 12, 2010 at 3:42 pm

    איך 'גבהות לבי' קשורה לעניין? מדוע אתה קובע שעמדתי בנושא נובעת מגבהות לב? ואיך גבהות לבי שהחליטה שיצחק לאור חף מפשע, (גם בנושא ההטרדות, על פי מה שקראתי, ההיגיון שלי פעל והחליט שאין בכך ממש), שונה מגבהות לבם של כל אלה שהחליטו להעמיד את צווארו של יצחק לאור על החבל?

  • גיורא לשם  On מאי 12, 2010 at 4:03 pm

    זאת גבהות לב:
    לכו תכתבו שירים, או סיפורים, או פוסטים, בתשלום, או לא בתשלום, או סתם תעצצו במרפסת עם השמש של הבוקר.
    ואת המשפט הזה אתה כתבת!
    ןבנושא ההטרדות אתה פעלת על-פי ההיגיון ואחרים פעלו על-פי מידע.
    זה כל ההבדל.

  • SAM  On מאי 12, 2010 at 4:45 pm

    לא הייתי קורא לזה גבהות לב, אלא עצה ידידותית. (אולי עצה לעצמי, יותר מלאחרים).

    רק ההיגיון הניע אותי? אני לא סבור. כמו האחרים, המידע שקיים בפרשה הניע את ההיגיון שלי, שהסיק את מה שהסיק.

  • מספר 666  On מאי 16, 2010 at 7:40 am

    מסתבר שכמה וכמה אירגונים היגישו תלונה לעיתון "העיר " על הצורה שבה פורסם .
    הקשת הדמוקרטית המזרחית; מרכז תמורה למניעת אפליה; אחותי – למען נשים בישראל; קואליציית נשים לשלום; אשה-לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה; אל"ה – אוניברסיטה ללא הטרדות באוניברסיטת תל-אביב; מרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית; עמותת רוח-נשית – עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות; קול-האשה – מרכז פמיניסטי רב-תרבותי; הכיוון-מזרח – בימת קדם לספרות; עמותת איתך-מעכי – משפטניות למען צדק חברתי; שישה-צבעים – בונים קהילה גאה בישראל; ארגון ויצו ישראל; עמותת שישה-צבעים; פנורמה – קהילה בי-פאנסקסואלית-פמיניסטית; ברית-נשים-מתקדמת – בל"ד/אל-תג'מוע; פרלמנט נשים; ש.י.ן לשוויון ייצוג נשים; שדולת-הנשים; עמותת נשים-לגופן; והאגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר.

    ראו :
    מאמר של אורן פרסיקו בנושא
    http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/120510_I_am_not_a_judge.aspx?RetUrl=/ARTICLES/Pages/katavot_lobby.aspx

  • שלומית ליר  On נובמבר 15, 2010 at 2:54 pm

    הי אלי,
    שמתי לב שאתה מפנה למאמר המביא ווידוי אישי שלא אני כתבתי. אני רוצה להאמין שאם היה קורה לי משהו בסגנון המתואר היום, לא הייתי מהססת לכתוב את הדברים בשמי המלא.

    בכל מקרה התייחסתי לפרשה בבלוג שלי מספר פעמים.

  • יוני  On יוני 9, 2014 at 8:26 am

    במקרה הזה ייצוג נפגעות עבירה הוא דבר שמתבקש

  • יהודית אוריה  On דצמבר 25, 2014 at 12:03 pm

    אלי, מקרה לאור שייך לקטגורית האלימות הפיזית הברוטלית -יזימת השימוש בכוח, שלא לצרכי הגנה עצמית, עבירה יסודית על זכות האדם לחרות, שכל תינוק שנגמל מחיתול מתחנך עליה בגן מונטסורי, ערך המומחש לו עלידי העובדה שכל תינוק מקבל מחצלת פרטית שלאף תינוק אחר אין זכות לחדור אליה ללא רשותו. זה ענין פשוט מאד שלא כדאי לבזבז עליו את ההשואה הגאונית והיפה אסתטית שעשית כאן, ענין רחוק מאד מהאלטרנטיבה הכוזבת בין אלימות מינית גברית לבין פוריטניזם נשי.

  • יהודית אוריה  On דצמבר 25, 2014 at 12:05 pm

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: