עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה

 

 

כמו בשנה שעברה גם השנה לרגל תחרוות האירוויזיון ניתן כאן רשימות של חיים מזר ושל אלי אשד על פזמונים ידועים מתחרות האירווזיון לדורותיה.
והפעם חיים מזר חוזר ללהקה ישראלית "כוורת " שבה עסק בעבר ועוסק בשירה הביזארי במיוחד עבור אירוויזון 1974 "נתתי לה חיי " או "עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה ".

 

נתתי לך חיי
מילים: אלון אולארצ'יק 

:דני סנדרסון

לחן ::דני סנדרסון

ביצוע: להקת "כוורת"
עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה
כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה
ולא הבדילו בין מחר שלשום ואמש
היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש
אך דבר אחד הוסכם אם עקשן הבן אדם
אין סיכוי אין פיצוי זה מה שקרה

נתתי לה חיי
ירדתי על ברכיי
יאמינו לי כולם
למדתי מה זה סתם ונעלבתי

מאז עברו הרבה גשרים מעל המים
וכבר הספיקו להמציא את הצהריים
עוד לא ידעו הם על הגלובוס מה צורה לו
אם מרובע הוא אם עגול או איך שבא לו
אך דבר אחד ידעו ואת זה מייד קבעו
אם סירבה אין תקווה זה מה שקרה

נתתי לה חיי
ירדתי על ברכיי
יאמינו לי כולם
למדתי מה זה סתם ונעלבתי

היום תמצא שהנושא לכל וויכוח
הוא מה בא קודם הביצה או התפוח
אחד אומר שנגמרים לו השמיים
שיש מספיק אוויר למדינה או שניים
אולי בכל זאת נסתדר אם נרצה אז נתגבר
היא מנעה כל גישה זה מה שקרה

נתתי לה חיי
ירדתי על ברכיי
יאמינו לי כולם
למדתי מה זה סתם ונעלבתי

 

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה
מאת חיים מזר

שיר זה של להקת "כוורת" הוצג בתחרות האירוויזיון ב-1974. בשיר ארבעה בתים ופזמון חוזר במבנה של בית,פזמון חוזר,בית,….בכל בית שש שורות ובפזמון החוזר ארבעה שורות .השורות בבתים הן ארוכות ובפזמון החוזר השורות הן קצרות. בשלושת השורות הראשונות בפזמון החוזר שלוש מילים ובשורה האחרונה חמש מילים. בשיר יש מעין עלילה הנעה על ציר הזמן מהעבר הרחוק ועד היום.

בית ראשון:

עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה
כשהעולם היה קיים רק בתיאוריה
ולא הבדילו בין מחר שלשום ואמש
היו רבים איפה כדאי לשים ת'שמש
אך דבר אחד הוסכם אם עקשן הבן אדם
אין סיכוי אין פיצוי זה מה שקרה

בשורה הראשונה נאמר "עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה".עבר רחוק מאוד וקמאי באופיו. מהשורה השניה ניתן להבין שמדובר בהיסטוריה האנושית.תקופה בה לאנשים לא היתה יכולת הפשטה לגבי מושג הזמן לא לגבי טווחי זמן ארוכים ולא לגבי טווחי זמן קצרים.הם לא ידעו להבחין בין ה"מחר שלשום ואמש".אבל לריב הם כן ידעו והמריבות היו קשות.המריבות בבית הזה מתייחסות למקומה של השמש.יש לשים לב לסיומת של השורה הרביעית "ת'שמש".נעשה שימוש סלנגי.לא אומרים את השמש ,אלא "ת'שמש".מין קיצור היכול להגיד מה שהוא על אנשים, לקצר דברים. את השמש אי אפשר להזיז. אלא מאי,על פי תנועת השמש אפשר לקבוע שעות.מתי מתחיל הבוקר,מתי הצהריים ומתי הערב.טווח זמן מינימליסטי ביותר. ההסכמה היחידה היתה רק לגבי עיקשותו של האדם. מרוב עיקשות ואי נכונות להגיע להסכמה קרו אסונות.כפי שנאמר בשורה האחרונה: "אין סיכוי אין פיצוי זה מה שקרה".התוצאות הן קשות ובלתי הפיכות.רמז דק ומעודן למלחמות הנובעות מאי הסכמה.

פזמון חוזר:

נתתי לה חיי
ירדתי על ברכיי
יאמינו לי כולם
למדתי מה זה סתם ונעלבתי

הפזמון החוזר נראה כתלוש ולא שייך לנושא.למי המספר רצה להקריב את עצמו? בפני מי הוא התחנן? מי הם אלה שאמורים היו להאמין לו? מעין אזהרה שאם לא ישעו לתחנוניו יקרה דבר מה קשה ואת הסירוב להקשיב לדבריו הוא רואה כעלבון אישי. התעלמו ממנו.

בית שני:

מאז עברו הרבה גשרים מעל המים
וכבר הספיקו להמציא את הצהריים
עוד לא ידעו הם על הגלובוס מה צורה לו
אם מרובע הוא אם עגול או איך שבא לו
אך דבר אחד ידעו ואת זה מייד קבעו
אם סירבה אין תקווה זה מה שקרה


השורה הפותחת בבית זה היא "מאז עברו הרבה גשרים מעל המים". המילה "אז" מציינת משך היסטורי מה"ימים הראשונים של ההיסטוריה" עד ימינו אנו.המשך המשפט הוא פאראפרזה על המשפט " מאז עברו הרבה מים בירדן".המילה המשמעותית כאן היא "גשרים" כמאטפורה לאיזה שהוא אמצעי לפתרון בעיות.גשר בין גדה אחת של מים זורמים לגדה השניה.כאן ישנה איזו שהיא התייחסות לזמן,המצאת הצהריים. אבל נמצאה סיבה אחרת למריבה.מה קורה לו לעולם? רמיזה לוויכוחים שנמשכו שנים בין התפישה שראתה בעולם כדור לבין התפישה שהעולם הוא מישורי, הוויכוח הוא בהיבט הגיאומטרי מרובע או עגול. חסרה עדיין יכולת הפשטה מרחבית.כמו בבית הראשון ,כך גם בבית הזה השורה הרביעית מסתיימת בביטוי עממי "איך שבא לו", העולם הוא אינדפרנטי לתפישת העולם של האנשים. הוא יכול לקבל כל צורה.נשמע כאן מבט אירוני על מריבותיהם של בני האדם. אי אפשר לנהוג בעולם כאילו הוא איזה שהוא חפץ שאפשר לעצב אותו איך שרוצים. שתי השורות האחרונות מתייחסות לעיקשותו של האדם.אם בבית הראשון ההתייחסות היא לאדם באשר הוא,בשורות אלה ההתייחסות היא לאדם ספציפי.במקרה זה מדובר באישה.מי היא האישה שאליה מתכוון השיר, אשר בעטיה של עקשנותה בא שוב אסון עם תוצאות בלתי הפיכות?

בית שלישי:

היום תמצא שהנושא לכל וויכוח
הוא מה בא קודם הביצה או התפוח
אחד אומר שנגמרים לו השמיים
שיש מספיק אוויר למדינה או שניים
אולי בכל זאת נסתדר אם נרצה אז נתגבר
היא מנעה כל גישה זה מה שקרה
בית זה פותח במשפט "היום תמצא שהנושא לכל וויכוח".ההתייחסות היא להווה,לכאן ולעכשיו ושוב פעם ויכוחים ומריבות הוויכוחים הם על שני נושאים.בשורה השניה רבים "מה בא קודם הביצה או התפוח". פאראפרזה על המשפט "מה בא קודם הביצה או התרנגולת".למה דווקא התפוח?האם הכוונה היא לתפוח של גן העדן? רמז לתשוקה,ליצריות וליצרים בלתי נשלטים? בשורה השלישית ההתייחסות היא לאחד ולא ברור למי הכוונה ,שנגמרים לו השמיים".מין תחושה של צורך בעוד מקום,בעוד מרחב. המקום צר עליו.בשורה הרביעית באה התשובה של המספר: "שיש מספיק אוויר למדינה או שניים". אפשר לחוש כי בדברי המספר מבצבץ הספק .למדינה אחת יש מקום .באשר לשתי מדינות המרחב עלול להיות קטן ולוחץ. בשורה החמישית מובאת איזו שהיא תקווה שעם קצת מאמץ "אולי בכל זאת נסתדר".השורה האחרונה מתייחסת לאישה אשר "מנעה כל גישה".זאת אותה אישה אשר גרמה בעיקשותה לאסון עם תוצאות בלתי הפיכות. בהתחשב בכך ששיר זה נכתב ב-1974 מתקבל הרושם שהוא נכתב כתגובה למלחמת יום הכיפור.האצבע המאשימה מופנית כלפי מי שהיתה אז ראש הממשלה גולדה מאיר.

הפזמון החוזר מקבל עתה משמעות כבדת משקל.המספר רואה את עצמו כמי שהקריב את עצמו למדינה ונתן לה את חייו.לא שעו להפצרותיו וקרה מה שקרה. לא פלא שהעלבון הוא אישי.

1974 eurovision.jpg

ראו גם

הקליפ מאירויזיון 1974

נתתי לה חיי בויקיפדיה
חיים מזר על הג'יבריש של להקת כוורת
אירוזיון 1974
ועוד רשימות על שירי האירוויזיון
הבובה המזמרת "ירון ליבוביץ על השיר הזוכה באירויזיון 1965

הטרובדור משירי זמר נודד :אלי אשד על השיר הזוכה ( אחד מהם ..) באירויזיון 1969

שקיעתה של הפרימה בלרינה :חיים מזר על עוד פזמון ( שלא זכה ) מאירויזיון 1969

הבלדה של ג'וני בלו :חיים מזר על הפזמון שייצג את גרמניה באיוויזיון 1981

שמשון אולי תתבגר חיים מזר על עוד פזמון מאירויזיון 1981

אלוהים תהיה בן אדם ! :חיים מזר על השיר הישראלי בתחרות אירוויזיון 1988

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  On אפריל 26, 2010 at 6:20 am

    להקת "כוורת "יצרה בפזמון "מדינה קטנה " את אחת הגירסאות הייחודיות ביותר לתיאור תולדותיה של מדינת ישראל.חיים מזר מנתח את הגרסה הזאת.
    ראו :
    תולדות מדינת ישראל :גירסת כוורת

    http://www.notes.co.il/eshed/66875.asp

  • ו  On דצמבר 8, 2010 at 10:15 pm

    שגיאת כתיב: כתוב בטעות "שהנושא לכל וויכוח " – אין צורך בו' החיבור לפני המילה ויכוח. נא תקנו.
    תודה

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: