מדוד בן ישי ועד דוד בן גוריון -40 שנות בית התנ"ך

.

בימים אלו מלאו 40 שנה להקמתו של בית התנ"ך הנמצא כיום בבית דיזינגוף בשדרות רוטשילד 16 בתל אביב, וזהו המקום שבו הוכרזה מדינת ישראל.

ויש מי שרואים בו את אתר הקודש החשוב ביותר של מדינת ישראל.
 
.
המקום הוקם בידי דוד בן גוריון כדי לשמר ולחגוג את מורשת התנ"ך באמצעים שונים והוא מוזיאון ליצירות אמנות העוסקות בתנ"ך. ואולם להשמע הרצאות להקרנת סרטים הקשורים בתנ"ך.
המקום היה במשך שנים רבות תחת סכנת סגירה מידי עירית תל אביב שהתנכלה לו במשך שנים רבות באמצעים שונים והוא ידוע במצבו המוזנח המתפורר .הוא מוחזק בידי קבוצת מתנדבים .

לאחרונה כאשר היציג רשימה של מקומות שיש להתייחס אליהם כאתרי מורשת הזכיר ראש הממשלה בנימין נתניהו את המקום כמקום הנמצא במצב מוזנח במיוחד.בית דיזינגוף אכן אמור להיכנס לאתרי המורשת האלו.אך אין זה ברור מתי
ולהלן כתבה מקיפה על תולדות בית התנ"ך על קשריו עם דוד בן גוריון ,עם האוצרות המיוחדים שהוא מחזיק בהם ומאבקו העיקש  על קיומו לאורך השנים עם עירית תל אביב .

 

המוזיאון של מאיר וצינה דיזינגוף

קובץ:Tel aviv museum.jpg

תערוכה במוזיאון תל אביב של דיזנגוף .שנות השלושים.

  

"בקשתי האחרונה מאת תושבי תל אבי ב:חלק גדול מחיי הקדשתי לעיר הזאת ,ועתה בהיפרדי מכם הנני מוסר לפקודתכם את בן זקוניי ילד שעשועי –מוזיאון תל אביב .שמרו עליו כי ברכה בו ,כי עתיד המוסד הזה להיות לתפארת ולכבוד לעירנו. "
( מתוך צוואתו של ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזינגוף ,1935)


במקור המקום שבו נמצא היום בית התנ"ך  הלא הוא בית דיזינגוף היה מוזיאון שהוקדש לאמנות יהודית ואמנות התנ"ך , אשר ראש עיריית תל אביב הראשון מאיר דיזנגוף הקים בביתו החל מ-1932לשם הנצחת אישתו המנוחה צינה.

הוא החליט להוריש אותו לילדי תל אביב ותושביה. במשך שנים השקיע מכספו ,התרים את ידידיו להרחבת הבניין ולרכישת יצירות אמנות .הוא הרחיב את הבית במיוחד והכשירו לשמש מוזיאון ראשון לעיר העברית ומינה למוזיאון אפוטרופוסים והנהלה ציבורית . ובו הוצגו מגוון יצירות אמנות רבות של אמנות יהודית שרכש מכספו .
בין השאר דיזנגוף הקים בביתו אגף מיוחד לאמנות התנ"ך.הוא נסע במיוחד לאירופה קנה בכספו 200 יצירות אמנות (!) והביא משם בין היתר העתקי פסלים של משה ודוד מאת מיכאלאנג'לו ורוקיו וברניני בנוסף להעתקי תמונות של ציירים ידועים .

 לראשונה פתח ראש העיר את המוזיאון לציבור בשנת 1932 ולאחר שהשקיע כספים ומאמצים להרחבת הבית ,ערך בפברואר 1936 ,חודשים אחדים לפני פטירתו ,חנוכה רשמית וחגיגית של בית המוזיאון המחודש במעמד הנציב העליון של ארץ ישראל ארתור ווקופ ואישים ידועים של תל אביב .
זה היה המוזיאון הראשון של העיר תל אביב. דיזנגוף עצמו שילם את משכורות עובדי המוזיאון מכיסו. ושמח לקבל באופן אישי כיתות ותלמידים במוזיאון.במוזיאון הושמעו גם לעיתים קרובות קונצרטים למען תושבי תל –אביב.
לעצמו בנה ראש העיר דירת חדר קטנה על הגג.
כיום מקרה כזה של נדיבות עירונית נראה בלתי אפשרי ממש.מי שמע היום על ראש עיר שמקים מוסד עבור הציבור בחלקו מכספיו שלו עצמו ?
דיזנגוף מן הסתם לא העלה גם בחלומותיו הפרועים ביותר שרק שלוש עשרה שנה לאחר מותו ביתו ישמש כמקום ההכרזה על מדינת ישראל ומקום הפרלמנט הזמני שלה.


הכרזת המדינה

קובץ:Declaration of State of Israel 1948.jpg

  

  

האירוע החשוב ביותר בתולדות בית דיזנגוף התקיים בשנת ב1948  כאשר מועצת המדינה הזמנית קיימה את ישיבותיה בבית המוזיאון במשך תשעה חודשים ,עד לבחירתה של הכנסת הראשונה.


ושם ה ביום ה' באייר תש"ח מערך באולם המוזיאון הטקס ההיסטורי של הכרזת העצמאות בעת שדוד בן גוריון קרא את מגילת העצמאות.

בפתיחת המגילה כתבו האבות המייסדים :"

 

.."בארץ ישראל קם העם היהודי ..והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי" 

 

קובץ:Israel -Independence May 14, 1948.jpg

 קהל מתאסף מחוץ למוזיאון בעת השמעת ההכרזה. 1948.  


הוכרזה מדינת ישראל .הפרלמנט עבר למקום קבוע בירושלים ונטש את תל אביב והפך להיות הכנסת.

המוזיאון חזר להיות מוזיאון. 

 

אולם העצמאות וחדר העבודה של מאיר דיזינגוף נשתמרו מאז היטב במוזיאון במשך שנים רבות .

.מוזיאון זה התקיים עד שנת 1971 .כאשר העירייה רוקנה את המוזיאון מכל תכולתו שהועברה לבניין החדש של מוזיאון תל אביב .

 מנהל בית התנ"ך דניאל  אופיר מספר  :

 מ1948 עד 1969 במוזאון תל אביב ששכן במקום היה אחראי על אולם העצמאות כפי שהיה בתש"ח הוא נסגר ב1969 ואז העיריה העבירה את המוצגים כולל הריהוט והתמונה שנשתמרו באולם שבו הוכרז המדינה, ומכרה אותו הבניין למדינה ב800 אלף לירות בידי מנהל המוזיאון של תל אביב חיים גמזו היה זקוק אז מאוד לכסף  עבור מוזיאון תל אביב שאליו הועברו חלק מהיצירות וחלקן נמכרו למרות שהיו אמורות לעמוד תמיד לרשות תושבי תל אביב. אבל העיריה התעלמה מכך.
העיריה גם לא מצאה לנכון לקרוא את מוזיאון תל אביב לאמנות בבנינו החדש בשדרות שאול המלך על שם מאיר דיזינגוף. יתר על כן על הלוח המציין את שמות המייסדים בכניסה למוזיאון הנ"ל אין שמו של דיזינגוף מופיע כלל.

באותו מוזיאון מוצגות תמונות יקרות ערך עם כתוביות כגון "מאוסף מוזיאון תל אביב 1935" מבלי להזכיר שהן ניקנו על ידי מאיר דיזינגוף ובכספו הפרטי.

 גם פרס דיזינגוף לאמנות הוזנח ואפילו ההחלטה של ועדת השמות והנצחה מלפני שנים אחדות בדבר קריאת ביתו של דיזנגוף בשלט"בית דיזנגוף " לא בוצעה עד היום.
עיריית תל אביב שנטלה לעצמה את רכושו ואת כספו של מאיר דיזנגוף לא מצאה במשך שנים רבות צורך לקיים אזכרה לזכרו בבית העלמין הישן ביום פטירתו . או לפחות לשלוח חזן שיגיד קדיש על קברו.
העירייה חדלה מלקיים את תערוכת העדליאדא שדיזנגוף הנהיג וקיים בכל פורים .

ב1.9.1972- העיריה מכרה את הבית לממשלה למנהל מקרקעי ישראל.
חפציו האישיים של דיזינגוף שהוצגו בתצוגה לזכרו הועברו לבית העירייה הישן של תל אביב .מה קרה להם מאז אין זה ברור .ייתכן שהם שוכנים באיזה מחסן ואולי נזרקו לפח .
וכך הבית שהיה חלק נכבד מתולדות העיר העברית הראשונה ,שציין במידה רבה את תרומתו וחלקו של אבי העיר להתפתחותה של התל אבי ולתקומת ישראל ושהיה  המקוד חשוב להתפתחותה של תל אביב כמרכז תרבות לישראל כולה עמד נטוש שומם ואף התמלא עכברים . הוא הוזנח.

התעורר חשש שיהרסו אותו, כפי שהרסו את גימנסיה הרצליה

בן גוריון בא להציל.

 


את הבית הציל דוד בן גוריון.שעמד אז בראש החברה לחקר המקרא ביחד עם נשיא המדינה זלמן שז"ר .
כאשר שמע בן-גוריון על כך שהבניין נמצא בסכנת הרס, החליט להטיל את כל כובד משקלו להצלת המבנה. הוא הצליח לקבל אותו מהמדינה, ולשכן בו את החברה לחקר המקרא.

  

 

בן גוריון בבית התנ"ך

 

 הוא הצהיר "בבית שבו הכרזתי על העצמאות יהיה מוזיאון שיראה כי העצמאות לא החלה בימי דוד בן גוריון אלא בימי דוד בן ישי". 

  בן גוריון שאף להקים מוזיאון שירכז פעילויות ומוצגים הקשורים בהוראת התנ"ך. 

    

פסל בן גוריון בבית התנ"ך .

  

בהקמת בית התנ"ך במקום שבו הכריז על עצמאות המדינה ראה בן גוריון סיום נאה למפעל חייו :בית המציג את תולדות ישראל בארצו מימי קדם ועד ימינו. שאיפתו הגדולה של בן –גוריון שלא התקיימה הייתה שלעתיד לבוא נמקום יהפך מרכז לתנ"ך של העם היהודי כולו , מקביל לבית התנ"ך הקתולי בוותיקן. 

 

מעין אתר קודש ועליה לרגל בפני עצמו.

בית התנ"ך 

תמונה הנמצאת בבית התנ"ך.

 

בית התנ"ך נוסד ב-1971 על ידי החברה לחקר המקרא בישראל לשם ניהול שוטף של מוזיאון התנ"ך בבית דיזינגוף. נקבע כי מנהל מקרקעי ישראל לא יישא בהוצאות שיפוץ והאחזקה של הבית ,ובתמורה הלכך תהיה החברה לחקר המקרא פטורה מתשלום שכר דירה.
החברה לחקר המקרא עצמה שנוסדה בידי דוד בן גוריון התפרסמה בציבור כאשר קיימה בשנת 1958 את חידון התנ"ך הראשון בשנת העשור לישראל .החברה ייסדה גם את חוג התנ"ך בביתו של נשיא המדינה והוצאת ספרים א\שר העלתה על הכתב את ההרצאות והמאמרים של גדולי החוקרים של תולדות המקרא והארץ בימים ההם. במקביל הקימה החברה את המרכז העולמי לתנ"ך בירושלים אשר מאז שנות החמישים במאה הקודמת פרסם למעלה מ-150 רבעונים ובהם למעלה מ-1600 מחקרים על התנ"ך. היום המרכז הזה כמו החברה לחקר המקרא פועל מבית התנ"ך.
בית התנ"ך עצמו נוסד במקור על ידי כמה מחנכים ידועים כמו ד"ר ברוך בן יהודה מנהל גימנסיה הרצליה ,שלום לוין מזכ"ל הסתדרות המורים ,ד"ר שאול לוין מנהל אגף החינוך בעיריית תל אביב ,ד"ר בן ציון לוריא ממשרד החינוך והחוקר יוסף ברסלבי ואחרים.
הם הצהירו :
"בית התנ"ך נועד להפיץ את ידע התנ"ך.ואהבת התנ"ך. הוא בא להציג את התנ"ך כתעודת הזהות של העם היהודי וכשטר-הקניין שלנו על ארץ ישראל . בית התנ"ך מדגיש את תרומתו של התנ"ך להמשך קיומו של העם היהודי ( בעוד שהעמים העתיקים שמסביבנו נגוזו ברובם מן העולם ) ושל התנועה הציונית כמגשימת חזונם של נביאי ישראל".
המנהל הראשון של הבית היה גור-אריה שדה והוא פעל נמרצות לביסוסו ופיתוחו.
אחריו פעלו כמנהלים
 

 אליעזר בר חיים.
יוסף ברניב.

 וכיום החל מ-1995 המנהל הנמרץ והעקשן של המקום הוא דניאל אופיר  מורה להיסטוריה של עם ישראל עם התמחות בתקופת בית ראשון ושני, שימש כמנהל מוסדות תרבות וחברה הנהלת משרד החינוך, ומאז יצא לגמלאות הוא מנהל את הבית בהתנדבות, כמו רוב העובדים האחרים בו. 
 בעמותת בית התנ"ך רשומים מאות חברים שלהם זכות השתתפות באסיפה הכללית כולל הזכות לבחור ולהיבחר למועצה ולהנהלה של העמותה.
בתחילה הפעילויות היו במיקום ברמת גן.

       

 

 

בשנת 1971 קיבלה חברה לחקר המקרא מהמדינה את מפתחות בית דיזנגוף ואת האחריות לשיפוצו שימורו ופתיחתו מחדש של המקום שנפתח לציבור בשנת 1973.
בשנת 1978 הסכימה הנהלת בית התנ"ך להעמיד את קומת הקרקע של הבניין לרשות העיריה כדי לשחזר שם את אולם העצמאות שבו הוכרזה מדינת ישראל.

 

  

בן גוריון הכריז. חולדאי הבריז

  

  

  

  

 

 

 

 

 

 וכעת עומדות לרשות בית התנ"ך רק שתי הקומות העליונות בבניין.

. באולמות הכניסה של בית התנ"ך ישנה תצוגה מבטאת הקשר בין החזון של נביאי ישראל לבין הגשמת החזון הציוני היום. בצורת תמונות ענק המבטאות את חזון הנביאים בדבר שיבת ציון לצד תמונות המתארות את התגשמות שיבת ציון בימינו.

 

 

אגף האמנות מחזיק באוספיו כ- 800 יצירות בנושאים תנכיים המוצגים בתערוכות מתחלפות.
בספריית בית התנ"ך יש למעלה מ2000 כותרים בנושאי התנ"ך אמנות התנ"ך רומנים על נושאי התנ"ך ותולדות ארץ ישראל.הספריה כוללת מאות ספרי תנ"ך עתיקים מתורגמים ליותר ממ150 שפות.
במקום יש ספריה מיוחדת של האגודה הגנאלוגית המתכנסת בו העוסקת בנושאי גנאלוגיה יהודית.
כן יש בבית האוסף הגדול במדינה של קלטות של סרטים תנכיים .המוקרנים בהקרנות קבועות .
במקביל הבית מגיש לציבור הרצאות בנושאי תנ"ך ומקיים עשרות תערוכות מתחלפות מידי שנה. ומקיים סיורים לימודיים בארץ התנ"ך. הבית מארח קבוצות תלמידים חיילים וגמלאים וסתם אזרחים שישה ימים בשבוע
המקום עוסק הן בתנ"ך והן בתולדותיה של העיר תל אביב.

 


דני אופיר  מסביר : .
בית דיזינגוף מוקדש לתיעוד ולתיאור תולדותיה של תל אביב ותולדותיהם של מייסדיה למען לא ישכחו בדורות הבאים.  אנחנו עושים מאמץ ניכר להנציח את שמו של דיזנגוף",היות שאין לו משפחה שיכולה לדאוג לכך, החלטנו לאמץ אותו כאב. במסגרת זו הוצאנו מחדש את הספרים שכתב ושנכתבו עליו, בית התנ"ך עשה מאמץ מרוכז להחזיר את חפצי האמנות שרכש דיזנגוף ושהעירייה לקחה, אולם רובם נעלמו. 
 ומדי שנה בפורים אנחנו מקיימים אזכרה שנתית כפי שביקש בצוואתו ומקיימים הרצאות לזכרו".

דני אופיר  מסביר : .
בית דיזינגוף מוקדש לתיעוד ולתיאור תולדותיה של תל אביב ותולדותיהם של מייסדיה למען לא ישכחו בדורות הבאים.  אנחנו עושים מאמץ ניכר להנציח את שמו של דיזנגוף",היות שאין לו משפחה שיכולה לדאוג לכך, החלטנו לאמץ אותו כאב. במסגרת זו הוצאנו מחדש את הספרים שכתב ושנכתבו עליו, בית התנ"ך עשה מאמץ מרוכז להחזיר את חפצי האמנות שרכש דיזנגוף ושהעירייה לקחה, אולם רובם נעלמו. 
 ומדי שנה בפורים אנחנו מקיימים אזכרה שנתית כפי שביקש בצוואתו ומקיימים הרצאות לזכרו".

בשנת המאה ליסוד תל אביב היו שבע תערוכות על תולדות תל אביב אנחנו מקיימים את מדרשת דיזינגוף
היחוד שלנו הוא שאנחנו היחידים שמציגים את הקשר בין העצמאות היום בוין ימי התנ"ך ובית שני על בסיס מגילת העצמאות שקושרת את מדינת ישראל היום עם ימי התנ"ך
תערוכות הקבע שלנו מסודרות לפי נושאים ולפי ספרי התנ"ך. כל למשל "אולם בראשית "מציג את סיפורי תנ"ך מבריאת העולם ועד יוסף במצרים ."אולם השופטים "הוצגו התמונות והספסלים המתארים אתה שופטים מיהושע ועד שמואל וב"ביתן המלך דוד " סודרו גם יצירות על ירושלים.
בתור דוגמה עשינו תערוכה לשישים שנה להקמת המדינה ןעושים מידי שנה שנתיים תערוכה על השואה והתקומה שבאה ממנה. שאר התערוכות שאנחנו מארחים הן של אנשים שמבקשים להציג בפני הציבור את יצירותיהם. זה בהתאם לצוואת דיזינגוף שעשה תערוכות וביקש להציג לפני הצבור יצירות אמנות שונות.
בית דיזינגוף הוא בין אתרי המורשת שראש הממשלה נתניהו הכריז על נכונותו לתת להם כסף
אלי :וקיבלתם את הכסף ?
אופיר: נכון לאפריל 2010 עדיין לא. עכשיו צריכים להוציא מכרז ואמור להגיע למקום הנהלה חדשה ואז יינתן הכסף אולי .בנתיים אנו מתקיימים כרגיל על עבודת המתנדבים . אנחנו מצפים לשמוע איך המדינה מתכוונת להוציא לפועל את חוק שימור הבית שעבר בכנסת

  .

עירית תל אביב נגד בית התנ"ך


 אלי: מדוע עיריית תל אביב לא עשתה שום דבר לאורך השנים עם בית דיזינגוף ובית התנ"ך שנראה היום כמקום מוזנח למדי ?
אופיר :את זה אתה צריך לשאול את עיריית תל אביב.לאורך השנים היו שם מתנגדים חריפים לצביונו של הבית ולבית התנ"ך .
היו בעיריה שאמרו מספיק לדבר על הבית מימי דוד בן גוריון ושאין לקשר בינו ובין דוד בן ישי .
בין המתנגדים היו ראש העיריה הקודם של תל אביב רוני מילוא שהשתדל להמעיט את התמיכה של העיריה לבית התנ"ך וראש עירית תל אביב הנוכחי רון חולדאי שטען שאין קשר בין העצמאות היום ובית התנ"ך.למרות שהוא חבר במועצת בית התנ"ך.
ראש אגף התרבות של העירייה אביגדור לוין הופיע בפני ועדת החינוך והתרבות של הכנסת והצהיר שהתנ"ך אינו בקונספט של העיריה. "

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב.


בכיר בעיריה אמר לנו לפני שנים אחדות "תתנו לנו את מפתחות הבית ועופו לנו מהעינים".
אנחנו מרגישים ניכור ועוינות חמורה וחסלנית מצד העיריה. העיריה הייתה מעדיפה שבית התנ"ך יצא מהבית . העיריה לימים התחרטה על המכירה של הבניין. וכיום מנסה להחזיר את הבניין לידיה . היא רוצה לקבל שוב  את שלושת הקומות.

      במשך שנים הם עשו מאמצים שוב ושוב ושוב בשפע שלא יאמן ממש  של אמצעים שונים ומשונים להביא לפינויו של בית התנ"ך מהבניין מבלי להציע דיור חליפי סביר. 

 דבר שהיה עלול להביא לחיסול המוסד.

 אין  טעם ואין לי כוח  לפרט את  הכמות האדירה של השיטות השונות שהם הפעילו כדי לנסות לסלק את בית התנ"ך מכאן.

כתושב העיר אני חש בושה עצומה על העיריה הזאת.

אנחנו בכל אופן נשארים כאן.  

אלי :  על מה העיריה אחראית כיום ?
אופיר: העיריה אחראית היום על אולם העצמאות מ1978. היא רוצה גם את שאר הקומות בידיה . אולם מה יעשו עם הבניין כשיחזור אליהם אין זה ברור כלל וכלל.

אפרים סנה

אפרים סנה .יזם את חוק בית התנ"ך בכנסת.

 

 

העיריה ניסתה לבצע העברה אליה של בניין מידי המדינה בתירוצים שונים ומשונים.אך למרבית המזל המזימה הזאת סוכלה   הודות לפעילות של חבר כנסת אפרים סנה שהיגיש הצעת חוק שמר אופיר ניסח והיגיש לכנסת שתבטיח שהבית לא יהיה מוזיאון שכונתי או עירוני אלא נכס לאומי של העם היהודי בארץ ובתפוצות בדור הזה ובדורות הבאים ומוגן על ידי חוק מדינה. החוק שעבר שינויים בשבע ישיבות של ועדת החינוך של הכנסת התקבל לבסוף. מאז העיריה שוב אינה יכולה להשתלט על הבניין אבל היא יכולה לדרוש שהיא תהיה הקבלן שמיישם את חוק בית דיזינגוף.

 

אופיר: יש להבין בית דיזינגוף ובית התנ"ך ואולם העצמאות שבתוכו הם לא סתם עוד בניין תל אביבי .זהו לאמיתו של דבר מקום הקודש של מדינת ישראל.המקום שבו היא הוקמה ושבו הנשמר הקשר שלה עם עידן התנ"ך.
אפשר להשוות את עוצמת החשיבות שלו למדינת ישראל לזאת של הכותל המערבי.לא פחות.
בית התנ"ך הוא הקשר הישיר והחי בין דוד בן ישי ודוד בן גוריון בין אליהו הנביא ובין האסטרונאוט אילן רמון שתמונה גדולה שלו נמצאת במוזיאון.
ואסור בשום פנים ואופן לפגוע בקשר הזה.

אילן רמון תמונה בבית התנ"ך

 

ראו גם על בית התנ"ך

בית דיזינגוף בויקיפדיה

·        

בית דיזינגוף אחד משבעת פילאי ישראל

·        

צינה דיזינגוף הגברת הראשונה הראשונה

דניאל אופיר ובית התנ"ך
תמונה בבית התנ"ך
ברוך קפלינסקי ראש החברה לחקר המקרא
מחלוקת בין העיריה והממשלה מעכבת את שיפוץ בית דיזינגוף

מי יציל את בית דיזינגוף

רון לונטל על הזנחת בית התנ"ך

דו"ח ועדת החינוך בכנסת על מצבו של בית התנ"ך

התנ"ך האומה ובן גוריון ניצחו את חולדאי ( בנתיים )

המאבק לשימור בית דיזינגוף עבר לכנסת

הסוף להזנחת בית התנ"ך?

בית העצמאות ישומר לפי חקיקה בכנסת

·          

·         חוק בית העצמאות

·

        

האי מייל של דני אופיר ושל בית התנ"ך

ophirdan27@bezeqint.net

 

 

בן גוריון מקריא את מגילת העצמאות .1948.

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • נטלי גוטמן  ביום אפריל 19, 2010 בשעה 1:04 pm

    ההזנחה של שם או בית היא תוצאה טבעית של הזנחה עצמית…

  • איפכא  ביום אפריל 19, 2010 בשעה 3:44 pm

    במקום הבית? כמה קומות ניתן לבנות עליו?

  • נטלי גוטמן  ביום אפריל 20, 2010 בשעה 7:12 am

    מה ערך לקיר שאין בו כישוף ההגנה מפני השתכרות המוח, כשדייריו מגיל 10 מוטלים על צדי הכביש מסטולים מרצונם הטוב?
    בסוף נמחקת עיר כולה…

  • איציק  ביום ינואר 29, 2011 בשעה 12:44 pm

    נכתב באופן ברור… לא ברור לי מה עיריית תל אביב רוצה לעשות עם המקום?.

  • אברם העברי  ביום דצמבר 22, 2013 בשעה 3:01 pm

    (באיחור אלגנטי:)
    לאחרונה עשיתי מחקר קטן בנושא העברים במקרא וקדמותם בארץ – השערה שכפי שידעתי אז, דב"ג היה ההוגה הראשון שלה – והנה גיליתי כי קדמו ד"ר אליהו אורבך, ולא זו בלבד אלא שאליעזר שוסטק מ'חרות' ניצל זאת לנגח את ב"ג… הנה השתלשלות האירועים:
    http://ivri.org.il/2013/11/ben-gurion-and-the-hebrews/

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: