תולדות המדינה גרסת להקת "כוורת"

קובץ:Kaveret Zafof.jpg

 

להקת  "כוורת "יצרה את אחת הגירסאות הייחודיות ביותר לתיאור תולדותיה של מדינת ישראל.חיים מזר מנתח את הגרסה הזאת.

קיצור תולדות המדינה בחמישה בתים

מאת חיים מזר
מדינה קטנה

כוורת
מילים: דני סנדרסון

לחן: דני סנדרסון ויוני רכטר
במקום די רחוק, קרוב לכאן
אספנו את עצמנו
הבאנו חברינו
ולא אמרנו מי ומה

קובץ:Kaveret Sipori.jpg

בדרום בצפון או במרכז
שכרנו קצת שמים
דמעות הביאו מים
פתחנו ארץ חדשה

מדינה קטנה מתחמקת מצרה
את הכתובת לא תמצא
היא שמורה בתוך קופסה
בעולם כל כך קשה
להתבלט זה לא יפה
נתחבא כאן ולנצח לא נצא

שני בתים, שני סוסים ,שלושה עצים
נוסעים תמיד ברגל
שרים שירים בלי דגל
נושמים שנים ללא סיבה

מלחמות אסונות חולפים בצד
אנחנו בתוכנו
וכל מה שאצלנו
תמיד ניתן למחיקה

מדינה קטנה…

יום אחד אם כדאי אולי נצא
כל עוד נעמוד לאורך
אני לא מרגיש ת'צורך
נחיה נמות ואז נראה

מדינה קטנה…

השיר "מדינה קטנה " של להקת כוות הוא מעין ביוגרפיה של המדינה מהעליות הראשונות ועד כתיבתו.מילים גדולות אין, סיפורי גבורה אין ואין פראזות מרקיעות שחקים.ביוגרפיה של המדינה בצליל מינורי, אפולוגטי משהו.הצגת הדברים היא בגוף ראשון רבים.השיר בנוי במתכונת של שני בתים,פזמון חוזר,שני בתים, פזמון חוזר,בית,פזמון חוזר.

בית ראשון:

במקום די רחוק, קרוב לכאן
אספנו את עצמנו
הבאנו חברינו
ולא אמרנו מי ומה

בבית זה, אלה שהביאו לחידוש היישוב העברי בארץ מתארים את צעדיהם הראשונים. הם התחילו את המעשה במקום רחוק .לא קשה לנחש היכן נמצא מקום זה-אירופה.הם גייסו את חבריהם ובאו ביחד איתם לחבל ארץ זה. האם באמת לא אמרו להם שום דבר? קשה להגיד. נראה שמדובר באמצעי ספרותי הבא ליצור אווירה של מסתורין ורומנטיקה, בבחינת יודעי דבר ביחס לאותם שבאו איתם ובעקבותיהם.

בית שני:

בדרום בצפון או במרכז
שכרנו קצת שמים
דמעות הביאו מים
פתחנו ארץ חדשה

המובילים והבאים אחריהם כבר נמצאים בארץ והם פרוסים בה למלוא אורכה ובסוף הבית הצהרה:"פתחנו ארץ חדשה".פתיחה זו היתה כרוכה במאמץ רב כפי שנאמר "דמעות הביאו מים".היה צריך להשקיע הרבה יזע כדי שלארץ הזו יהיה בסיס להישען עליו.הדרישות הטריטוריאליות היו מצומצמות "קצת שמים" לא את כל השמים. אבל למה לשכור,לא לקנות? בפועל נקנו לא מעט אדמות. האם בכך ששכרו יש משום אמירה המעידה על חוסר ביטחון שהכל זמני,או שהעדיפו לשכור ואחר כך לקנות חבל ארץ זה?ללכת בקטן מתוך תקווה שהקטן יתפתח ובמרוצת הזמן יהיה גדול? מעין וריאציה על המשפט "עוד דונם ועוד עז".

קובץ:Kaveret Poogi.jpg
פזמון חוזר:

מדינה קטנה מתחמקת מצרה
את הכתובת לא תמצא
היא שמורה בתוך קופסה
בעולם כל כך קשה
להתבלט זה לא יפה
נתחבא כאן ולנצח לא נצא
בעוד בבתי השיר ארבעה שורות בכל אחד,בפזמון החוזר שישה שורות.המדינה בפועל קיימת ואיך היא מתנהגת? מהוססת,שלא יראו אותה.לא למשוך תשומת לב,מחשש שיגרם לה נזק ולמה שיגרם לה נזק?בגלל מימדיה הזעירים אי אפשר לרשום את שמה על מפת העלם ולכן היא חסרת כתובת.יש לשמור עליה מכל משמר.המקום הבטוח ביותר הוא "בתוך קופסה" כך שלא יראו אותה.כל זאת מתוך ידיעה שהתבלטות תזמין רק צרות.מכך יש להימנע.איך עושים זאת? "נתחבא כאן ולנצח לא נצא".

בית שלישי:

שני בתים, שני סוסים ,שלושה עצים
נוסעים תמיד ברגל
שרים שירים בלי דגל
נושמים שנים ללא סיבה

בית זה הוא מעין שילוב בין מצב כלכלי לבין מצב רוח.מבחינה כלכלית מדינה ללא בסיס כלכלי מוצק(אין לשכוח שהשיר נכתב בשנות ה-70 של המאה ה-20)- "שני בתים, שני סוסים,שלושה עצים".ואיך מגיעים לכל מקום? בסגנונו הייחודי של דני סנדרסון "נוסעים תמיד ברגל".לכל מקום הולכים.מין נסיעה וירטואלית בכלי רכב כשבפועל הולכים. המצב הוא עגמומי.תחושת השליחות שליוותה את המגיעים לארץ בבית הראשון מאבדת מתנופתה בבית זה.אין יעד לחתור אליו ואין חלום לממש.אין דגל ונושמים בגלל שנושמים.האם התפכחות מחלום,האם תחושה של ריאליזם או אובדן דרך? תחושה של עייפות ואכזבה.

בית רביעי:

מלחמות אסונות חולפים בצד
אנחנו בתוכנו
וכל מה שאצלנו
תמיד ניתן למחיקה

בבית זה ניתן הסבר לתחושה הכבדה המתוארת בבית השלישי.מלחמות שהביאו להתכרבלות פנימה. נותנים לאירועים הגדולים וההרסניים לחלוף בצד,לא להיות חלק מהם.תחושה המבוטאת בצירוף המילים הלא שגרתי "אנחנו בתוכנו" וחשש שהכל עלול להיהרס. התחושה של סכנה קיומית מאוד חזקה.

בית חמישי:

יום אחד אם כדאי אולי נצא
כל עוד נעמוד לאורך
אני לא מרגיש ת'צורך
נחיה נמות ואז נראה
מתחת לתחושה המדכדכת עדיין אפשר לחוש בזיקים של אופטימיות."אם כדאי אולי נצא". במידה ותמצא מטרה חדשה ולא תבוא התמוטטות, תימצא האפשרות להזדקף "נחיה נמות ואז נראה",אם כי מורגשת עדיין ההססנות-"כל עוד נעמוד לאורך אני לא מרגיש ת'צורך".שאלה האומרת בשביל מה לעמוד?.יש לשים לב לשימוש בסלנג "ת'צורך". מילה שהשימוש בה נפוץ בציבור הרחב ומבטאת ענייניות וקיצור דברים.היא מייצגת את ההמונים.יש כן שילוב בין גוף ראשון יחיד לגוף ראשון רבים.שילוב בין האני הפרטי לאני הציבורי,הקולקטיבי. בעקבותיה של מילת הסלנג בא אקורד הסיום הרטורי משהו :"נחיה נמות ואז נראה". אם נמות אי אפשר יהיה לדעת אם כדאי היה.את זה יוכל להגיד רק הדור הבא.אולי בכל זאת יש תקווה.אי אפשר שלא לחוש בהדיה של מלחמת יום הכיפור שפרצה לפני הקמת כוורת.

ראו גם
"מדינה קטנה " הקליפ

להקת כוורת בויקיפדיה

  • כוורת, באתר MOOMAכוורת האתר הרשמי

     

    חיים מזר על פזמונים אחרים של "כוורת"


    עוד בימים הראשונים של ההיסטוריה
    ,
    חיים מזר על הג'יבריש של להקת כוורת

    הופעת איחוד נוספת ללהקת כוורת

  • פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

    תגובות

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום ינואר 10, 2016 בשעה 3:59 pm

      מאוד מעניין הניתוח לא הסכמנו עם הכל

    להשאיר תגובה

    הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

    הלוגו של WordPress.com

    אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

    תמונת גוגל

    אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

    תמונת Twitter

    אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

    תמונת Facebook

    אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

    מתחבר ל-%s

    This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

    %d בלוגרים אהבו את זה: