אחרון הנפילים ? על מאיר ויזלטיר

מאיר ויזלטייר.רישום מאת קרן כץ.

יואב עזרא  קרא בספר חדש של אחד המשוררים הידועים ביותר בשפה העברית כיום. ודן בשאלה החמורה :האם עצר הזמן מלכת עבור  מאיר ויזלטייר? 
 

מרודים וסונטות (תריסר מקבצי שירים 2009) – שירים לעת מצוא מאת מאיר ויזלטיר בהוצאת הקיבוץ המאוחד, 113 עמודים.

מאיר ויזלטייר.צילם מוטי קיקיון .
מבחינתי זהו. הייתי יכול לסיים את הרשימה כבר פה במילים האלה. מאיר ויזלטיר אתה מצוין פלוס , הוריך אינם צריכים להגיע לאסיפה.
אבל, ככה פוגעים בנפשו הרכה של הילד, שרוצה להיות כמו כולם, ורוצה שגם הוריו יגיעו לאסיפה.
טוב אז נתחיל, מאיר ויזלטיר הוא סוג של אחרון הנפילים, שכבר מזמן הפך לרכוש ציבורי. מי לא אמר, שמאיר שייך לו.
האקדמיה אמרה, שמאיר וילזטיר שייך לה. פרופסורים ודוקטורים אמרו, שמאיר שייך להם . מבקרי ספרות טוענים שמאיר הוא שלהם בלבד..
חברים עם רקע של זמן וגיל אמרו, שמאיר שייך להם. אפילו , בבית ביאליק שכבר מזמן הפך לבית תינוקות (אם פרופסורים אמרו, שמאיר ויזלטיר הוא צעיר הצעירים, אז בית ביאליק הוא בית התינוקות ) כל מיני תינוקות,שערכו את הערב לספרושל מאיר אמרו, שמאיר שייך להם ובכך קרבו את עצמם אליו.
אבל, רק מי, ששייך באמת למישהו לא אומר את זה. הוא מרגיש את זה, ובכך הוא מופיע כצל בשדה השייכות.
ספרו של מאיר ויזלטיר הוא ספר מצוין חף מטעויות נקי ואלגנטי.
כבר מהעטיפה,שמאיר וילזטיר צילם ועיצב בעצמו יש רמז על הספר כולו. כותרת הצילום של העטיפה
היא "סופה קיצית ברובע הלטיני, 2006 צילם ועיצב מאיר ויזלטיר". אבסורד, זה הגרעין של הספר כולו.

עמוד 34

ריח

שני פחים ירוקים
מרחרחים זה את זה
ביום שרב.

זו דוגמא של שלוש שורות , שניתן לכתוב עליהם ספרים שלמים, ולא ספרים שלמים
של שירה ,שלא ניתן לכתוב עליהם אפילו שלוש שורות.
דוגמאות קצרות לפירושים.
נתחיל במישור הפשוט הצופה/ הולך עובר ברחוב וראשו אינו נישא השמימה.
אלא, מוטה כלפי מטה מעט הצידה, ובמקום לראות את המלאכים וגן העדן, הוא נתקל בשני פחיזבל ירוקים,אלא שכאן הוא מעניק להם חיות ,כמו בסרט מצויר הם מרחרחים זה את זה. ייאוש ביום שרב עם ריח של זבל מצחין ברחוב כמעט נוזלי, שלא ניתן ביום כזה דבר להוציא פחי זבל מרחרחים.
פירוש נוסף.
שני פחי זבל כמוהם כשני אוהבים. זוג .בעל ואשה בשרב של חייהם, שזה אומר אמצע החיים. שניהם כבר מזמן מלאים בזבל של כל הסביבה . המפנים של הזבל אינם. אולי הם יגיעו מחר, וכל שניתן לעשות במלכודת הזו זה לרחרח זה את זו.

מאיר וילזטיר מקצוען . הוא יודע להשתמש במילה כמו ומתי לא. המשפטים הקצרים שלו
כמוהם, כמחול סכינים סינים. הם פוגעים ישר בלב הקורא. המשפטים הקצרים של מאיר הם לא שירים
הם משפטים. (זה מה שפעם עורך בעיתון אמר לי כששלחתי את המשפטים שלי בעקבות המלצה של חבר משורר מפורסם.אך, המשפטים שלי חזרו כלעומת שנשלחו בתואנה שהם לא שירים הם משפטים ). בכך , אני הופך תפיסת עולם רעה של עורך לתפיסת עולם טובה שלי.
המשפטים של מאיר, לדוגמא

הוסף לסל את שירים איטיים / מאיר ויזלטיר

עמוד 81

ראשים רכונים
על המפות היפות
מאיירים את העולם בתבערות.

 

 

עמוד 93

כל אחד מאיתנו נושא את האבן בבטן
בזוית קצת שונה
וקורא לזוית אישיות.
דבר אופטימי, עשית שירים / מאיר ויזלטיר

מאיר לא מייאש את הקורא. הקורא של מאיר יכול להשאר תמים בתובנותיו.
הקורא לא צריך להיות היסטוריון של השירה או חוקר ארצות עמים ובוגר אקדמיה כלשהי.
הקורא של מאיר פשוט צריך להיות קורא, גם כשהוא קורא שירה פוליטית וקשה.


עמוד 33

המכבסות האוטומטיות

ככל שמדרימים בעיר הזאת
הן מתרבות ונעשות הומות יותר.
עיר זו,פועלים רומנים צאצאי דאקים
(או וטרנים של טריאנוס ואדריאנוס)
עמליה מתגנבים אליה
מאפריקה המערבית, מסין, מאיי האוקינוס השקט,
זונותיה סלביות ובלטיות.העם אינו נכתב, ותפקידכם
לכתוב אותו?

לא, לא,
לכתוב איך לא נכתב.
מאיר מסמן את העיר הדרומית של תל אביב עם כאביה הזרים
של תושביה הזרים. איך עדיין כאבם של אנשים אלה הנמצאים ממש קרוב
לשכנים בצפון, איך עדיין כאבם כעם עדיין לא נכתב, הוא שואל, מסמן.
מאיר בשיר פולטי זה עדיין יודע בצורה אינטואיטיבית לשמור על השיר כשיר
ועדיין לפצוע את הקורא בתובנותיו, כמשורר פוליטי מושחז.

צילם מיכאל קרמר
עמוד 38

אהובתי, את מחכה לי
מתחת לעץ הסגול.
העץ בוער יפה בלילה
וכבה תחת שמי התכול.

בשיר זה מאיר מראה שהוא שולט, כמקצוען גם בקיטש- שזה השירה
הרומנטית.

חרף השנים, שעברו על מאיר ויזלטיר מאיר היה ונשאר משורר.
אמנם הממסד אמץ אותו לחיקו. אבל, מאיר לעולם לא היה ממסד. הוא היה ויהיה לעד
שולים זוהר ונצחי, גם כשהוא התחתן הביא ילדות הפך לאבא ואחר-כך לסבא,
מאיר לעולם לא אמץ איש אליו . הסביבה היא זו, שאמצה אותו אליה באהבה,
כילד פלא . מאיר היה ונשאר ילד הפלא של שדות השירה, ולשם בשדות הפלא של השירה הוא רואה את עצמו
שייך יותר מכל – לקהל אוהבי השירה המטייל בשדות הנצח של השירה,
מאיר לעד יופיע ,כילד עם מטה הקסם ,שיסביר לעד מתובנותיו הפלאיות, לחבריו הילדים של שדות השירה נצחיים.

צילם אנצ'ו גוש

עמוד 70

זהירות, ילדים

הם יציעו לכם שני דברים:
יציעו מה שאין
ומה שאין בידם לתת.
ואת המעט שיש בידם
ישימו בכיס, עמוק בכיס.
לא יראה ולא ימצא.

עמוד 71

 כל ה….

כל השקרים, כל האשליות
שאנו מוכרים לכם, ילדים,
כולם היו פעם פרחים רעננים.
פסק הדין


. ספר מצוין בנוי נכון . נוח לקריאה. אין שם של עורך.
וכל הזכויות שמורות למחבר ולהוצאה. מאיר כעת מופיע כשותף לזכויות.
ככה צריך לבנות ספר. ככה צריך לכתוב שירה.ככה משורר צריך לחיות. זה המודס.
לסיום משהו אישי, מאיר הופיע כעובר אורח בתחנת הרכבת של "עכשיו". איפשהו בזמן
הרחוק הבחנתי בו חולף לרגע משכתי את פני אחריו.
והזמן קפא.

Thumbs Up Clip Art

צילם מיכאל קרמר

ראו גם על מאיר ויזלטיר

  

מאיר ויזלטיר בלקסיקון הספרות העברית החדשה

על יצירתו:

אלי אשד :המשורר שעבורו הזמן עצר מלכת

צילום: מיכאל קרמר

מאיר ויזלטיר .צילם מיכאל קרמר

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • תודה  ביום אפריל 30, 2010 בשעה 9:17 am

    אתה הולך ומשתבח

  • מבקר  ביום אפריל 30, 2010 בשעה 9:39 am

    בצורה אינטואיטיבית תפס נכון את מהות הספר. מפתיע.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום אפריל 30, 2010 בשעה 9:45 am

    אהבתי במיוחד את הפירוש השני של שיר הריחת מבריק. רשימה נפלאה.

  • הקוסם מארץ עוץ  ביום אפריל 30, 2010 בשעה 11:49 am

    גורי וזך כבר מתו?

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום אפריל 30, 2010 בשעה 12:05 pm

    כן, הם בפח האשפה של ההיסטוריה.

  • צורח בקהל  ביום אפריל 30, 2010 בשעה 12:50 pm

    יואב עזרא נשמה. יואב עזרא נשמה. יואב עזרא נשמה.הרשימה שלך פוצעת לב . יואב עזרא נשמה . יואב עזרא נשמה. יואב עזרא נשמה.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום אפריל 30, 2010 בשעה 6:17 pm

    לא חבל

  • שרוני  ביום אפריל 30, 2010 בשעה 9:03 pm

    רשימה ממש טובה. הפתיח הוא משעשע והפרושים
    לשירים הם מעניינים שעוזרים לקורא להבין ובסופו של דבר להתקרב לשירה. אתה עושה שרות מעולה לאתר של אלי אשד ולמשוררים בכלל.

  • גיורא לשם  ביום אפריל 30, 2010 בשעה 9:39 pm

    אם זך וגורי בפח האשפה של ההיסטוריה, זה כנראה המקום שבו מחזיקים את הבושם!

  • האמת  ביום מאי 1, 2010 בשעה 10:07 am

    על פי השירים המועטים שהעליתם כאן מהספר החדש שירתו של ויזלטיר מגומגמת קצרה ופשטנית. לא כל ספר עם משפטים קצרים "שעושים רושם" ראוי למחיאות כפיים.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 1, 2010 בשעה 11:08 am

    ודי מכוער לתלוש כך שורות משירים ולתלות אותן כאן עם כל מיני תמונות סביבן. אתה עושה שירות רע לשירה היפה והחזקה של ויזלטיר

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 1, 2010 בשעה 12:01 pm

    יואב, אתה שירות נהדר ומצוין לשירה היפה והחזקה של מאיר. תודה רבה. דרך אגב, התמונות משרתות נאמנה את הרשימה.

  • רייטינג בבקשה  ביום מאי 1, 2010 בשעה 12:05 pm

    רשימה נהדרת, או רשימה מביכה?

  • זבל  ביום מאי 1, 2010 בשעה 12:43 pm

    הוא זבל. למרות שפורסם בעיתון הארץ. הפירוש שעזרא מעניק לשיר ריח גאוני. אני יכולה רק להתקנאות בפירוש שלו. עזרא, המשך בדרך זו.

  • זבל אורגני  ביום מאי 1, 2010 בשעה 1:30 pm

    רק בגלל שפורסם בעיתון הארץ. עיתון דוחה מגעיל ומעורר שעט נפש.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 1, 2010 בשעה 1:59 pm

    (שהיא למעשה לאה שניר ) לא ערכה את ספרו של מאיר ויזלטיר? אתה בטוח שגולדה מאיר לא ערכה אותו?

  • גיורא לשם  ביום מאי 1, 2010 בשעה 2:01 pm

    ויזלטיר הוא בלא ספק אחרון הגדולים בדורו.
    בצעירים ממנו אינני רואה, לפי שעה, משורר בשיעור קומתו.

  • מספר 666  ביום מאי 1, 2010 בשעה 2:15 pm

    מפרשנות והבנת השירה של ויזלטיר .
    ראו קישור לרשימה שלי בעניין
    המשורר שעבורו הזמן עצר מלכת
    http://www.notes.co.il/eshed/4020.asp

  • גיורא לשם  ביום מאי 1, 2010 בשעה 2:52 pm

    לאלי,
    שאלת צורתו של שיר, מקצבו, מצלולו (לרבות חריזה כלשהי) לא פסו מן העולם.
    אין קריטיות כמו שהיו לפני שנות דור, ואולי אף יותר.
    קיומה של מדיה חדשה אינה מוציאה מכלל צורך לדון במהותה של השירה.
    ואולי להיפך.
    לי דווקא נדמה, שהשירה עדיין לא הצליחה להבין כיצד מתמודדים עם עולם מורכב כל-כך שמלא בכל-כך הרבה מידע ו"רעש" תקשורתי.
    יתכן שויזלטיר אינו יודע להתמודד עם השאלה הזאת, אולם אני בטוח שהוא מנסה לתהות עליה.
    בסופו של דבר, לא הייתי מוציא מכלל אפשרות שויזלטיר הוא המשורר האינטליגנטי ביותר בדורו.
    הצרה שלנו פשוטה למדי: מחוסר יכולת להתמודד לעתים עם סיבוכים חדשים אנחנו נוטים לחשוב שהעבר "פאסה".

  • קורא  ביום מאי 2, 2010 בשעה 1:28 am

    ויזילטיר הוא משורר גדול. הוא מושפע בשיריו ממשוררים ענקים של דורו: נתן זך, פסח מילין, דליה רביקוביץ ודוד אבידן

  • האמת  ביום מאי 2, 2010 בשעה 10:56 am

    אם הוא מושפע בשיריו ממשוררים אחרים הוא לא יכול להיות משורר גדול, אולי בינוני.

  • הקוסם מארץ עוץ  ביום מאי 2, 2010 בשעה 11:05 am

    הוא משורר פוטוגני.
    וגם זה משהו

  • מספר 666  ביום מאי 2, 2010 בשעה 11:49 am

    ממשוררים אחרים.
    אם הוא לא מושפע בכלל.זה מראה שהוא לא קרא כלום ואז הוא לא יכול אפילו להיות משורר בינוני.

  • גיורא לשם  ביום מאי 2, 2010 בשעה 12:30 pm

    זך, מילין, רביקוביץ' ואבידן אינם בני דורו של ויזלטיר.
    כדאי לדייק בעובדוטת כאלה.
    לאלי,
    השפעה היא דבר מסובך מאוד.
    כיצד נגדיר, משל, שירים אחדים של ויזלטיר שבהם יסודות פארודיים על שירתו של זך?
    האם זו השפעה, או לא?

  • T/  ביום מאי 3, 2010 בשעה 11:37 am

    משורר לא אמור להיות מושפע , הוא כן אמור לבטא את הקול האישי שלו. אנחנו עדים ליותר מדי משוררים שמרוב שהם מושפעים אתה מבחין בכשלונם

    משורר אמור לבטא קול ייחודי, כל משוררי
    ישראל המוערכים לא הושפעו ישירות מאף אחד, אלא ביטאו את הקול האישי שלהם,

    ועוד משהו :יש הבדל בין השפעה
    שעלולה להיות גם גניבה רעיונית פואטית
    לכתיבה שמתייחסת לדיאלוג עם טקסטים אחרים

  • מספר 666  ביום מאי 3, 2010 בשעה 11:55 am

    הבלים
    אני מפנה אותך לספר של חוקר הספרות הידוע הרולד בלום
    חרדת ההשפעה
    http://www.resling.co.il/book.asp?book_id=402
    הוא מראה שכל יצירה יכולה להיות חשובה רק אם היא חלק מאינטרטקסט שהסופר מתייחס אליו ורומז אליו בצורות שונות.
    בלום קובע שכל משורר אמיתי ( להבדיל ממשורר לא אמיתי )
    כותב מתוך כורח מתמיד להיבדל מקודמיו, וכורח זה הוא שגורם לו, בסופו של דבר, לכתוב כפי שהוא כותב. לא פעם בא הדבר לידי ביטוי, אצל המשורר ה"מושפע", בקריאה מסולפת (misreading, כהגדרתו של בלום) של המשוררים ה"משפיעים" – ודווקא קריאה מסולפת זו, המונעת מחרדה קיומית, היא הקריאה המפרה באמת, היא הקריאה המעצבת, הפותחת לבסוף פתח ליצירה חדשה. אך לפוריות הזאת קודמת – בהכרח – בעיטה. כל יוצר אמיתי עומד תחילה על רגליו האחוריות – ובועט. .
    מומלץ לקרוא בעניין הזה את המאמר של פרופסור נורית גוברין חרדת ההשפעה וחדוות ההשפעה
    שהופיע באימאגו
    http://www.e-mago.co.il/Editor/literature-3252.htm
    והיא קובעת :
    "אין אפשרות שלא להיות מושפע. תרבות היא פעילות בתוך מסורת של השפעות. אין אפשרות ליצור ללא השפעות כלל. השאלה היא מה עושים עם ההשפעות הללו, ולא אם הן קיימות. אדרבא, מי שאינו מושפע, חי ויוצר בחלל ריק, ללא מסורת של תרבות מאחוריו, ולכן, יש סכנה שגם יצירתו שלו תהיה דלה, שטחית ועלובה."

  • גיורא לשם  ביום מאי 3, 2010 בשעה 2:28 pm

    תנועת הדאדא, נאמר בספרות, קמה מתוך מחאה נגד המסורת שקדמה לה.
    האם מחאה אינה השפעה?
    הצרה במלה "השפעה" היא בפרשנות שרבים נוטים ליחס לה, כלומר "כניעה".
    ובכן, לא מדובר בכניעה, אלא בהתמודדות, שהיא סוג דרמטי של השפעה והתנגדות בעת ובעונה אחת.

  • YU  ביום מאי 3, 2010 בשעה 11:21 pm

    שים לב אשד שאנחנו לא מתווכחים, אתה טוען מה שאני אומר במילים אחרות.

    אם בלום קובע שכל משורר אמיתי ( להבדיל ממשורר לא אמיתי ) כותב מתוך כורח מתמיד להיבדל מקודמיו, וכורח זה הוא שגורם לו, בסופו של דבר, לכתוב כפי שהוא כותב. לא פעם בא הדבר לידי ביטוי, אצל המשורר ה"מושפע", בקריאה מסולפת (misreading, כהגדרתו של בלום) של המשוררים ה"משפיעים" – ודווקא קריאה מסולפת זו, המונעת מחרדה קיומית, היא הקריאה המפרה באמת, היא הקריאה המעצבת"

    בכל מה שציטטת מבלום אין שום סתירה לדברים שכתבתי. אין ספק שנוצרת הפרייה אבל בסופו של תהליך ותוצאה, משורר אמיתי הוא זה שכפי שבלום מציין מונע מחרדה קיומית של השפעה ואם הוא באמת אמיתי מורגש ומודגש שהוא כותב "את שלו"

    שים לב מה כתבתי:

    משורר לא אמור להיות מושפע , הוא כן אמור לבטא את הקול האישי שלו. אנחנו עדים ליותר מדי משוררים שמרוב שהם מושפעים אתה מבחין בכשלונם

    משורר אמור לבטא קול ייחודי, כל משוררי
    ישראל המוערכים לא הושפעו ישירות מאף אחד, אלא ביטאו את הקול האישי שלהם,

    ועוד משהו :יש הבדל בין השפעה
    שעלולה להיות גם גניבה רעיונית פואטית
    לכתיבה שמתייחסת לדיאלוג עם טקסטים אחרים

    לצערנו קמו לנו לא מעט מסוררים שכותבים את הגיגיהם תוך ציטוט ישיר ממשפטים של משוררים ידועים, אתה יכול לעשות על זה דרך אגב פוסט נפרד ולברר עובדות אלה, הם לא כותבים מתוך חרדת ההשפעה אלא מתוך שמחת ההשפעה, והתוצאה היא אוסף בלתי נדלה של שירים שדומים אלו לאלו כאילו נכתבו בידי אותו משורר ולא בידי מאה אנשים שונים.

  • גיורא לשם  ביום מאי 3, 2010 בשעה 11:40 pm

    YU
    כל ה"תיאוריה" שלך נשענת על קנה רצוץ ואפילו בלום איננו הסמכות לקבוע בעניין הזה.
    שירה אינה ביטוי הקול האישי אלא בריאת עולם חלופי במלים.
    מה שנקרא בפיך "קול אישי" אינו אלא חומר מחומרי הבריאה הללו, ממש כחומר אחר.
    ובאשר להשפעות. אם הן נטמעות היטב בעולם השירי שנברא על-ידי המשורר שבא אחריהן, הרי הן חומר ככל חומק.
    אם ההשפעה לא הוטמעה היטב, העולם הנברא קורס.
    ועכשיו, אמור לי: מהו "קולו האישי" של שקספיר, או הומרוס, או אלתרמן, או ביאליק?
    אתה באמת מזהה את קולם האישי או שמא אתה שומע באוזנך את מה שאמרו לך המורים עליהם ואתה סבור שהם צודקים?
    ובכן, למורים יש, בדרך כלל, בעייה. הם אינם יודעים באמת כיצד שירים נכתבים ובמקום לדעת הם יוצרים תיאוריות, וזה כולל את מר בלום.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 4, 2010 בשעה 9:11 am

    זה ידידך אלי אשד. אני הגבתי לדבריו. אפילו לקרוא מי ציטט מה אתה לא מסוגל.

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 4, 2010 בשעה 9:15 am

    בדיוק כמו קול דיבורו. כך בשירה ובאמנויות אחרות. אתה פוליטיקאי לשם, אבל בספק אם אתה מבין בשירה או יש לך קול אישי. את הקול האישי שומעים אצל משוררים מובהקים לא אצל מושפעים חרדים מהשפעה או הגל החדש והעכור של שמחי ההשפעה שאין להם בעיה לקחת משפטים שלמים משירת משוררים ידועים ולהכניס בשינוי בתוך שיריהם ולקבל על זה פרסים וחיבוקי מימסד.

  • גיורא לשם  ביום מאי 4, 2010 בשעה 11:24 am

    למי שאינו מזדהה,
    לאחר שקראתי את דבריך אכן אינני בטוח אם אני מבין או לא מבין בשירה.
    דבר אחד לא ברור לי?
    על מה ולמה זכיתי בתואר פוליטיקאי.
    ובכל זאת, עדיין לא הצליחו להבהיר לי מהו קולו האישי של הומרוס או שקספיר או ביאליק או אלתרמן.
    אני חושב שמשורר ניכר ביחוד של תמונת עולמו, בעוד שהוא מסוגל לאמץ לעצמו כליל את קולות דובריו בשירתו כשם ששקספיר אימץ לעצמו את קולו של המלט, של אופליה, של המלך ליר ושל המכשפות של מקבת.

  • גיורא לשם  ביום מאי 4, 2010 בשעה 12:50 pm

    YU
    לא אמרתי שציטטת את בלום.
    לי מותר להתווכח אפילו עם ידידי אלי אשד.
    קראתי היטב את דבריך וכפי שכתבתי אני פוסל את גישתך שלפיה "משורר אמור לבטא קול ייחודי".
    משורר אמור לברוא תמונת עולם יחודית, זה כן.
    אולם קול יחודי? מה זה?
    מוטב שתשים לב גם להערותי על עולמו של שקספיר, או שמא דוגמתו אינה מספיק טובה בשבילך?

  • מספר 666  ביום מאי 4, 2010 בשעה 4:08 pm

    הייחוד הגדול שלו הוא שבעצם אין לו קול ייחודי .
    או אם יש לו כזה אנו לא מצליחים לזהות אותו.
    למה הכוונה :
    הגדולה של שיקספיר היא שהוא יוצר דמויות עצמאיות אוטונומיות שאתה לא מזהה בהן קול של יוצר ספציפי שעומד מאחוריהן כביכול הן חיות לחלוטין בזכות עצמ והן שונות לחלוטין אחת מהשנייה.
    את שיקספיר עצמו כאדם שעומד מאחורי המחזה ומאחורי הדמויות קשה מאוד לזהות.
    אצל רוב הסופרים כמובן זה קל לזהות את היוצר שמאחורי הדמויות ושהן מדברות בעצם בקולו ולא בקולות שונים ומגוונים באמת. .

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  ביום מאי 4, 2010 בשעה 5:55 pm

    מספר חוקרים הטוענים, שאת שייקספיר כתבו מספר אנשים. בתוכם ישנו איזה כומר אנגלי ששכחתי את שמו.

  • YU  ביום מאי 5, 2010 בשעה 12:14 am

    מכאן הדמויות העצמאיות לכאורה או שלא לכאורה שהוא כתב. קולו ניכר במשפטיו האלמותיים המצוטטים יום ולילה מאז שכתב אפילו בפרסומות היום. לנתח את שייקספיר אפשר להתחיל ולסיים רק אם מבינים מה היה "סוגו" והוא היה בראש
    ובראשונה מחזאי שהמציא לדמויות קולות שונים. הוא היה גם פילוסוף, רק בסוף משורר.

    הדוגמא של שייקספיר לא שייכת למשוררים ולכותבי השירה, יש הבדלים עצומים שאפשר לבחון בנוגע למשוררים מקוריים לכותבי שירה שגונבים משפטים ומנכסים לעצמם עם שינויים קלים או קוסמטיים.

    על כך צריך לדבר.

  • גיורא לשם  ביום מאי 5, 2010 בשעה 1:11 am

    YU
    דוגמת שקספיר היא אולי הקובעת ביותר בפתח התקופה החדשה, התקופה המרכנטיליסטית.
    מחזאותו של שקספיר כולה שירה, קצובה, חרוזה לעתים קרובות, דימוייית.
    וכל זאת, בצד הסונטות שלו ושירי טבע וכו'.
    הוא המורה הגדול של השירה לאחר הומרוס ודנטה.
    כך הדבר גם בשירה העברית. הרי לך ביאליק של של "הברכה",
    של "מתי מדבר", של "מגילת האש", של "על השחיטה" ושל "גמדי ליל". זה אותו הקול?
    והרי לך אלתרמן של "כוכבים בחוץ", של "עיר היונה" של "שירי מכות מצרים" של "חגיגת קיץ". זה אותו הקול?
    מן הראוי להבין את ההבדלים. בלעדיהם הטענות אינן נשענות על שום עובדה מעשית.

  • הקוסם מארץ עוץ  ביום מאי 5, 2010 בשעה 11:51 pm

    שכתבי שקספיר לא נכתבו ע"י שקספיר כי אם ע"י אחד שקוראים לו שקספיר

  • הקוסם מארץ עוץ  ביום מאי 5, 2010 בשעה 11:54 pm

    דנטה ראה בוירגיל את מורהו

  • הקוסם מארץ עוץ  ביום מאי 5, 2010 בשעה 11:56 pm

    מזמן לא בא כשמן הזה אל עצמותינו הזקנות

  • גיורא לשם  ביום מאי 6, 2010 בשעה 3:28 am

    נו, קבעת שכתבי שקספיר לא נכתבו בידי שקספיר כי אם בידי אחד שקוראים לו שקספיר, וזה גרם לי נחת רוח ובא מרגוע ליעף.
    והיה, אם אתה צודק, ואינני יודע אם כן ואם לאו, כל התיזות המגוחכות על "קול אישי" הרי שוות כקליפת השום!
    אולם, איך אמר השקספיר שכתב בידי אחד שקוראים לו שקספיר: "מלים, מלים, מלים".

  • גיורא לשם  ביום מאי 6, 2010 בשעה 2:53 pm

    לצערי, תגובתי האחרונה לא נקלטה.
    הבעתי בה את הדעה שתגובתו אינה אלא זיוף.
    לאחר בדיקה קפדנית שערכתי בשעה האחרונה מסתבר לבטח שהתגובה שנכתבה בשמו של מאיר ויזלטיר מזוייפת.
    אבקש גם להתיחס כך לתגובתו של מי שמכנה את עצמו "הקוסם מארץ עוץ".
    פניתי לאלי אשד וביקשתי ממנו למחוק את התגובה המזוייפת ואת התגובה עליה.

  • גיורא לשם  ביום מאי 6, 2010 בשעה 2:54 pm

    במשפט השני של תגובתי נפלה טעות וצ"ל:
    "הבעתי בה את הדעה שתגובתו של מאיר ויזלטיר אינה אלא זיוף.

  • מספר 666  ביום מאי 6, 2010 בשעה 3:42 pm

    אכן היו לי ספיקות אם זה אכן הוא כתב אותה.אולם על פניה לא היה בה שום דבר שלא יכול היה להיכתב באמת בידי מאיר ויזלטייר.
    דהיינו היא לא הייתה מטומטמת מידי או צעקנית מידי או משהו מעין זה. .
    במקרה כזה אין לי ברירה אלא להשאיר תגובות כאלו ולקרוות שאם היא מזוייפת ההאדם האמיתי יבהיר לי אתה עניין.

  • אם תשימי לב  ביום מאי 11, 2010 בשעה 7:31 pm

    השירים נתלשו מהספר ועומדים כמו שהם. אבל. אולי שירתו של וילטיר חלשה פסולת רומנטית ולא חזקה, כמו שאת מציינת.השיר שיואב ציטט מעמוד 38
    אהובתי, את מחכה לי
    מתחת לעץ הסגול.
    העץ בוער יפה בלילה
    וכבה מתחת שמי התכול.
    שיר זה בעיני הוא זבל רומנטי וספק אם הוא היה נכתב על ידי מישהו אחר מישהו היה מתיחס אליו. השיר הזה הוא זבל ממש פסולת

  • נימוס ודרך ארץ  ביום מאי 11, 2010 בשעה 8:30 pm

    של אם תשימי לב. תגובה זו אינה משרתת את האתר.

  • מספר 666  ביום מאי 11, 2010 בשעה 9:04 pm

    אינה משרתת את האתר מאחר שלא נומק מדוע זוהי פסולת רומנטית.
    כל הצהרה לחיוב או לשלילה יש לנמק.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: