נביא הצדק:על עמוס הנביא ועמוס מוקדי

 Amos  הנביא עמוס. ציור מאת גוסטב דורה.

לפני כמה ימים נחגג יום האחד במאי יום החג של העובדים והפועלים וכל הנלחם על זכויותיו. ולרגל תאריך זה וגם לרגל שבוע הספר חגם של הסופרים והיוצרים  אין טוב מלהיזכר בנביא עמוס המשורר וההוגה הראשון שאנו מכירים עוד במאה השמינית לפני הספירה שספרו השתמר בידינו  שנלחם בעשירים הדורסים ברגל גסה את העניים והמקופחים ומרוששים אותם עד להפיכתם לעבדים.

ובהיזדמנות זאת כדאי להיזכר באחד הרומנים המקראיים הבולטים  בספרות העברית העוסקים בחייו של עמוס "הספר "חיי נביא " שנכתב   בידי אדם ששמו הוא כשם הנביא ,עמוס מוקדי ולגמרי לא במקרה.

חוזה לך ברח

הנביא עמוס מנבא למלך.

רק לפני כמה חודשים השתתפתי בהפגנה בירוחם בנגב מול בית חרושת שסירב לאפשר לעובדיו להתארגן והתנהג כלפיהם בצורה הנכלולית  והחזירית ביותר האפשרית.

בהפגנה הקראתי קטעים  מדברי הנביא עמוס שלא התיישנו כלל ב2800 השנים שחלפו מאז כתיבתם שכן המאבק למען צדק סוציאלי הוא תמיד רלבנטי .
לפני ההפגנה התראיינתי לטלוויזיה לכתבת של ערוץ 10  שתמהה מדוע אני ועמיתי המפגינים חבורה של משוררים ומשוררות תל אביביים מקבוצת "גרילה תרבות "כמו צ'יקי ארד ,מתי שמואלוף ,ערן הדס ויהושע סימון  טרחו לרדת לירוחם כדי להפגין למען זכויות הפועלים שם.

"אין לכם מה לעשות בתל אביב" היא שאלה ?

Amos
הזכרתי לכתבת נביא בשם עמוס שנולד בממלכת יהודה  במאה השמינית לפני הספירה ,אך טרח לעבור לממלכת ישראל העשירה ולמחות שם כנגד מעשי העושק של העניים בידי העשירים .בעבור זה הותקף עמוס בידי כוהן אדיר השפעה בשם אמציה שבאחד הקטעים החזקים ביותר במקרא לעג לעמוס והזכיר לו שהוא בכלל בא מארץ אחרת וקרא לעמוס לחזור למקומו ולארצו. :

19 CROSSMAP EXPELLED FROM BETHEL AM 7 12

עמוס מגורש מבית אל.

וַיֹּאמֶר אֲמַצְיָה, אֶל-עָמוֹס, חֹזֶה, לֵךְ בְּרַח-לְךָ אֶל-אֶרֶץ יְהוּדָה; וֶאֱכָל-שָׁם לֶחֶם, וְשָׁם תִּנָּבֵא.

יג וּבֵית-אֵל, לֹא-תוֹסִיף עוֹד לְהִנָּבֵא: כִּי מִקְדַּשׁ-מֶלֶךְ הוּא, וּבֵית מַמְלָכָה הוּא.

יד וַיַּעַן עָמוֹס, וַיֹּאמֶר אֶל-אֲמַצְיָה, לֹא-נָבִיא אָנֹכִי, וְלֹא בֶן-נָבִיא אָנֹכִי: כִּי-בוֹקֵר אָנֹכִי, וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. טו וַיִּקָּחֵנִי יְהוָה, מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן; וַיֹּאמֶר אֵלַי יְהוָה, לֵךְ הִנָּבֵא אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל

ובמאמר זה נדון ברומן ענק שעוסק בחייו של אבי המאבק למען צדק סוציאלי הנביא עמוס "חיי נביא " מאת עמוס מוקדי אדם שמזדהה בכל מאודו עם אותו נביא שעליו כתב ושעל שמו הוא נקרא ויצר בהשראתו אידיאולוגית צדק חדשנית משלו.

הנביא עמוס

הנביא עמוס .מאת גוסטב דורה .

עמוס הנביא, שחי במאה השמינית לפני הספירה בימי מלך ישראל ירבעם השני, הוא אחד מנביאי המקרא הידועים ביותר, והראשון שנבואותיו השתמרו בספר מיוחד, שאולי הוא עצמו או תלמיד שלו כתב אותו הראשון בספרי "תרי עשר " שבמקרא והקדום שבכולם.

הנביא היה מהישוב תקוע שמדרום לבית לחם יהודה, מקום הנזכר רבות במקרא, וזאת למרות שעמוס הגדיר את עצמו כבולס שקמים, שדווקא אינם גדלים באיזורי יהודה.עמוס היה "בנוקדים", דהיינו, הוא היה בוקר או רועה,
James Tissot: The Prophet Amos

עמוס בפעולה. מאת ג'ימס טיסוט.

למרות שהיה איש עממי וחקלאי ולא דווקא סופר במקור ניתן לראות בנביא עמוס כמייסד הספרותי של ז'אנר ספרי הנבואה שהיגיע לידינו. הז'אנר הספרותי שלו הניח עמוס את היסודות היגיע לשיאו שנים לאחריו עם נביאים כמו ישעיהו ירמיהו ויחזקאל.

אמנם היו גם נביאים לפני עמוס, כמו אחיה השילוני כמון יונה מגת-חפר ורבים אחרים ., אולם עמוס הוא הנביא הראשון לאחר משה, דבורה ושמואל, המזוהה עם יצירות ספרותיות ספציפיות שהשתמרו עד ימינו. יצירות המשדרות את הדופק של זמנו – המאה השמינית לפני הספירה.

ירבעם השני מלך ישראל בימי עמוס

עוזיהו מלך יהודה בימי עמוס

הוא היה יליד ממלכת יהודה, אך שניבא בממלכת ישראל דווקא בימי עוזיהו מלך יהודה (733-785 לפה"ס) ושל ירבעם בן יואש ( ירבעם השני ) מלך ישראל (788-749 לפה"ס),המלך הנחשב היום לגדול מלכי ישראל שהרחיב מאוד את גבולותיה.

File:Amos-prophet.jpg

הנביא עמוס. ציור רוסי מהמאה ה-18.

למרות שלא ניתן לקבוע בבירור את משך הזמן המדוייק שבו ניבא עמוס, סביר להניח שכל נבואותיו קדמו לשנת 745 לפה"ס, ומשום שאין בספר זכר לשקיעתה של ממלכת ישאל, שבזמנו של ירבעם השני הייתה בשיאה לאחר מות המלך, ואין בו רשום רמז להתפשטות האשורית שהביאה לבסוף לחיסולה ולהגליית תושביה .
The prophet Amos.

כאמור, הנביא עמוס היה הראשון בנביאי הכתב, אלו שדבריהם השתמרו בידינו, כשעובדה זו, כשלעצמה, מראה על הכבוד הרב שרחשו לו בזמנו ובדורות הבאים. אבל אולי גם על התפתחות ידיעת הקריאה והכתיבה בצורה דרמטית בתקופה זאת, המאה השמינית לפני הספירה, כאשר החלו להעלות על הכתב את דבריהם של נביאים ידועים (זאת בניגוד לנביאים הקדומים יותר, כמו שמואל, גד ואחיה השילוני, שגם אם נרשמו דבריהם בכתב, הרי שלא השתמרו) סביר להניח שבאותה התקופה החלו להופיע ספרים נוספים ואולי לא מעטים מסוגו של ספר עמוס.

The prophet Amos.
עמוס ידע לנצל היטב את המהפכה התקשורתית הזאת שחלה בזמנו.
הוא היה הראשון  ואולי ניתן לאמר "המייסד ומקור ההשראה " ושל שרשרת נביאי הכתב , סוג חדש של נביאים שבניגוד לקודמיהם שהיו מעין חוזי עתידות עממיים או יועצים מלכותיים, היו משוררים ואנשי תקשורת שהתריעו בנבואותיהם על עוולות שונות וקראו לשינוי פני החברה. מכאן ואילך הם מילאו תפקיד מרכזי במשך שלוש מאות שנים בהתפתחות האמונה הישראלית.

15 AMOS 1
עמוס היה אבי אבות כל תורות הצדק האוניברסאלי שהעלה על נס ערכי צדק אוניברסאליים ואת הטענה המדהימה שכל העמים שווים בעיני האל.

לימים דמותו של עמוס בלטה פחות מדמותם של נביאים אחרים כמו ישעיהו, ירמיהו ו,יחזקאל אבל בשנים האחרונות פורסם עליו הרומן התנ"כי הגדול ביותר בשפה העברית "חיי נביא"  של עמוס מוקדי . (כרמל, 1995), רומן העוסק בתיאור מפורט של חייו ותקופתו של עמוס וכיצד הפך להיות ראשון נביאי הכתב.


זהו אינו הרומן הראשון שנכתב בעברית על עמוס .שנים לפניו הופיע הספר של משה חיקיס יומו הגדול של הנביא עמוס : ספור ( תל אביב : אורות, . 1961)
אבל זהו ספר שאפתני מקודמו לאין ערוך.

הרומן "חיי נביא" של עמוס מוקדי, הינו רומן ענקי המקיף את חייו של עמוס הנביא במאה השמינית לפני הספירה, ומתאר את ימי צעירותו, בגרותו וזיקנתו כנביא, כמו גם את האירועים הקשורים בנבואות שונות שלו. המדובר אפוא באחד הרומנים התנכיים הגדולים ביותר, מבחינת היקפם לפחות, שקיימים בעברית, אם כי הוא זכה למעט מאוד תשומת לב מחקרית וביקורתית.

הסופר

עמוס מוקדי.פורטריט מאת חנן שלונסקי.

עמוס מוקדי, מחבר "חיי נביא", הוא שחקן איש תיאטרון. הוא בא ממשפחה טובה מאוד בתחום. הוא בנה של מייסדת אולפני הרצליה המייסדת של עולם הניו איג' בישראל והסופרת הידועה "מרגוט קלאוזנר. אביו הידוע מאוד גם הוא היה יהושע ברנדשטטר .

מוקדי הופיע כשחקן בהצגות שונות  ובסרט הקולנוע הישראלי "ניני ". והקים את תיאטרון הנוער "שחרות", כשבנוסף לכך הוא גם כתב וגם ביים ברדיו. בעת שהותו   בלונדון הקים שם  תיאטרון שוליים.

עמוס מוקדי
ו

בין השאר הוא הופיע שם בפרק של הסדרה "המלאך חוזר ". בפרק "ספטמבר שחור אחד " שבו המלאך סימון טמפלר נאבק בטרור האסלאמי ויוצא ללכוד טרוריסט ערבי המשתולל ברחובות לונדון ונעזר באיש המוסד לאון גרבי אותו גילם עמוס מוקדי

עמוס מוקדי נזכר  ב"שובו של המלאך"
נדמה לי שהייתי איש המוסד, אם כי אני זוכר שהייתי גם אסיר  ואסור היה לי לחפוף ראש במשך כמה שבועות. באולפני הטלוויזיה במערב לונדון, כל
ההזדהות הזאת עם "ישראל הלוחמת הטובה" נראה לי די מאוס כבר אז.

כן, אני זוכר  שבשער של המתחם, עמדה איזו מהפכנית טרוצקיסטית אדומת שער וחילקה פמפלטים על  המהפכה המתקרבת. בגלל שערה הפרוע והופעתה המפחידה, לא זיהיתי את ידידתי מימי  בית הספר למשחק, וונסה רדגרייב, והיא לא זיהתה אותי בשערי המטונף. נשארנו ידידים, ואני בהחלט מצליח לזהות אותה היום בזקנתה המכובדת.


לאחר שובו לארץ, הוא הקים מחלקה לפיתוח תסריטים באולפני הרצליה, שהוקמו בידי הוריו, והפיק את הסרט "צלילה חוזרת",  על חייהם ומותם של אנשי הקומנדו הימי . סרט שזכה לפרס הסרט הטוב 1981.

בשלב מאוחר יותר הוא החיל לעסוק גם בכתיבת ספרים.
בנוסף לטרילוגיית חיי נביא, הכוללת את החלקים "צמא המשכיל ו"השאגה", הוא כתב גם ספר עיון, הקשור בנושאיו לחיי נביא בשם האתגר:פרדיגמה יהודית חדשה ( מועדים ,1997) .

כן כתב מוקדי ספר בשם "אחותי איליאה" ( כרמל 1994), קובץ סיפורים שכתב לבתו, על אהבת נערה שהלכה לעולמה, ואיך לחיות בעולמנו זה כאן למטה.

פשוט, לחיות / עמוס מוקדי
לאחר מכן  פרסם  את "פשוט לחיות" (ירושלים, כרמל, תשס"ד 2003) – סיפור חייו של רבינוביץ', מראשוני המתיישבים בעמק, המבוסס על חיי אביו של מוקדי בעלה של מרגוט קלאוזנר יהושוע ברנדשטטר בעשרים שנותיו הראשונות בארץ ישראל..

ב-2006  מוקדי תירגם עיבד והפיק את המחזה "הסערה " -מחזהו האחרון של שייקספיר שגיבורו הוא המכשף פרוספרו , שנושאו הוא סליחה בין אוייבים.  ההפקה הוגדרה כ"הפקה ישראלית-פלשתינאית", והיא הועלתה לראשונה בפסטיבל כפר בלום, מיד אחרי מלחמת לבנון השניה.הוא הופיע במחזה בארבעה תפקידים שונים ובראשם בתפקיד המכשף פרוספרו .מולו הופיעו השחקנים הפלסטינאים סלווה נקארה (ב-3 תפקידים ), ולצידה אינאס מסאלחה בעלת הקול השמימי, ששרה את השירים שלפי שייקספיר מזומרים ומנוגנים בפי, ועל ידי, רוחות…"הסערה " הופק גם כדי וי די " בשתי שפות (עברית ואנגלית), שזכה לשבחים בארץ ובעולם.

חייו של הנביא עמוס .

יצירתו הבולטת ביותר מכל סוג  של מוקדי עד היום  הוא הספר "חיי נביא" (1995) – אחד הרומנים התנ"כיים המעולים ביותר בשפה העברית, העוסקים בנביאים. המדובר הוא בספר ענק (כמעט 540 עמודים) העוסק בנביא עמוס, ראשון נביאי הכתב, שחי בתקופה של המלכים אמציה ועוזיהו.
עמוס מוקדי שם את הדגש על האידיאלים הדתיים והמוסריים שמנחים את הנביא עמוס, את אנשי התקופה ואת דרך התפתחותם. המדובר בספר נדיר כיום, בכך שזהו מעין ספר אידיאליסטי במכוון, כפי שהיה מקובל מאוד בתקופה האמורה. אצל מוקדי אין למצוא ציניות וריאליזם אכזרי, המקובל כיום ברומנים היסטוריים רבים.
ספרו של מוקדי התבסס גם על ניסיון חייו של מוקדי עצמו, כחקלאי, כבנאי, כאיש תיאטרון וכמנהל תיאטרון, וכאיש שהיה מעורב מאוד בפוליטיקה הישראלית, כאיש חוגי-השמאל, זה שלא היסס להביע את דעותיו בריש-גלי, ושקרה להקמתה של מדינה פלסטינאית לצד ישראל, עוד בתקופה שדעות מסוג זה כלל לא היו מקובלות בציבוריות הישראלית, וכ"איש בודד שחי בארצו וחי בגלות" .


חלקו הראשון של הספר יצא  לאור כספר נפרד בשנת 1987 בשם"צמא," שהוא החלק הראשון בטרילוגיית חיי נביא מא, שיצאה בכרך אחד ב-1995.

Prophet of Justice: Understanding the Book of Amos

בספר זה מתאר מוקדי, בלשון מקראית רבת עוצמה, את חיי הנביא עמוס ברומן, שהוא היצירה המקיפה ביותר על דמות מקראית כלשהי בספרות העברית, ומתאר את התפתחותו הנפשית והרעיונית של הנביא, מילדותו עד היהפכו לנביא הכתב הראשון. למרות חשיבותו של הספר, הוא עורר רק תשומת-לב ביקורתית מועטה, בעיקר באשר להבחנות הפוליטיות שניתן להקיש מהן להיום..

עמוס מקבל את הקריאה להיהפך  לנביא .ציור צרפתי מ-1372.

עמוס, כפי שהוא מוצג בספר ובתנ"ך, היה רועה פשוט מכפר שכוח-אל – תקוע שבדרום ממלכת יהודה, שמחליט יום אחד ללכת לשומרון, עיר הבירה של הממלכה הצפונית בישראל, שבה שלט אז מלכה הגדול ביותר – ירבעם בן-יואש, ירבעם השני, האיש שהפך אותה למיני אימפריה, כאשר הרחיב את גבולות כיבודי אביו צפונה ומזרחה, אל מעבר לגבולות ממלכתו של דוד, על חשבון ארם, שהייתה נתונה אז במאבק קיומי עם האויב האשורי העולה ממזרח. בלב האימפריה הצפונית הזאת, משמיע עמוס באוזני שרים ושועים ובאזני המלך האדיר ירבעם בן-יואש, את האמת הבוערת בליבו – הכוח והכיבושים הצבאיים, והעושר המופרז, הם דברים מושחתים ומשחיתים.

21 CHILDREN S BIBLE DIANE SHIMON AMOS AM 6 3 6
ירבעם בן-יואש, גדול מלכי ישראל, השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה, והפך את ממלכת ישראל לממלכה האדירה ביותר במרחב, אולם בכך פתח פתח גדול ורחב להשחתת המידות, לריקבון מוסרי, ולהרס הרקמה הכלכלית החברתית והמוסרית. את המלך הקיפו נביאים מקצועיים, כמו למשל יונה בן-אמיתי, אולם לא הם שהביאו בשורה חדשה להמונים.


עמוס לא הטיף כנגד עבודת אלילות, להוציא הערה אחת מזלזלת. את חיציו הוא כיוון כנגד העושק והעבודה לה' במקדשים דווקא, זו שמתעלמת מהצו העיקרי של האל – עשיית צדק.
המלך ירבעם, למשל, לא הוגדר כעובד אלילים כלל, אלא נאמן מאוד לאלוהי ישראל בדרכו שלו, אך עמוס מנבא למפלת ישראל ולקץ בית ירבעם בחרב, ולעונשים כבדים, שיבואו משום חטאיה המוסריים של הממלכה כנגד עמה שלה. והעונש הקשה מכל יהיה גלות. חידושו הגדול של עמוס היה, שהעלה את אלוהי ישראל למעמד אלוהי כל העמים, ויצר את הפיסקה – שצדק סוציאלי חייב לעמוד בבסיס כל סדר חברתי ומדיני בעל קיימא.
10 AMIENS ND AMOS THE IMPENDING DEVASTATION

עמוס  הנביא צירה צרפתית מימי הביניים.

המדובר הוא ברומן פרטני, רחב יריעה , העוקב בדקדקנות אחרי התפתחותו הרוחנית והנפשית של הגיבור. הצרה היא שלעיתים הוא מאריך יתר על המידה, וזה פוגע בדרמה, אולם נראה שהחסכנות שהתנ"ך נוהג בנביא, שעליו איננו יודעים ולא כלום, עורר אות המחבר לפעולת שחזור היסטורי  מפורטת ביותר של הדמות העלומה של הנביא.
חלקו הראשון של ספר "צמא" שיצא לאור, ומקורו כספר נפרד, הוא סיפור נעוריו של עמסיה, נער רועים מתקוע, שברבות הימים ייהפך לעמוס הנביא.

השם עצמו הוא מוטו לצמא אמיתי מאוד, מאחר שעמסיה חי בגבול המדבר, אך הוא היה צמא לא רק למים, אלא גם לדבר אחר – גם לצמא אחר דבר ה', לצמא להתנסות המיסטית ולכוחה המאגי של המילה – "הוא צמא לשלום ולצדק חברתי. לא צמא למים". הצמא הוא גם לשלום ולצדק חברתי, שאינם קשורים לאינטרסים אישיים, אלא לערכים כלל עולמיים.

10 ND AMIENS AMOS THE PROPHET
ברקע הסיפור על עמוס, שוזר עמוס מוקדי את האירועים הסוערים של קורות ממלכת יהודה ומלחמותיה בימי-המלך אמציה. מוקדי מתאר את ניצחון המלך על אדום, המתלווה בכישלון רוחני של פנייתו לעבודת אלוהיה וכישלונו במלחמת האחים עם יואש מלך ישראל .

מוקדי מתאר בפירוט את דמויות בני משפחתו של עמוס, כמו קטורה אימו המשכילה של עמוס, פמיניסטית גדולה אלפי שנים לפני הפמיניזם, בת כוהנים מכפר השילוח, שידעה קרוא וכתוב, שיכולה הייתה להיות בין סופרי המלך לולא שונאים של משפחתה שפגעו בקריירה שלה , שמלמדת אותו בין השאר אסטרונומיה. היא הייתה משכילה יותר מבעלה , והסתירה זאת על מנת שלא לפגוע בעמוס בנה.


אביו של עמוס, שחור, הינו לוחם נערץ, שר העשרה, גיבור המלחמה באדום, השואף דווקא לשלום בעוד שהבן הבכור, אחיו של עמוס, דותן, שואף קרבות.

13 AURIFABER WORKSHOP COMMUNICATING WITH GOD B

עמוס הרועה מתקשר עם האל. מיניאטורה צרפתית המאה ה-13.

עמסיה חש שביכולתו לחזות את העתיד עוד בנעוריו, כאשר הרגיש את תחושת העתיד באשר לבערה האוהב את נעמה בת דודו של עמסיה, העתיד להיהרג בבית-שמש בקרב בין מלך יהודה ומלך ישראל, קרב שרוב פרקי החלק הראשון עוסקים בו במישרין או בעקיפין, תוצאת הברית שהייתה בין יהודה וישראל, והפכה לאיבה כתוצאה ממלחמת עצמאות של אדום ביהודה, וזאת באשמת דותן אחיו.
עמוס חש שאנשי יהודה עתידים לנחול מפלה בשלמה, בקרב כנגד ישראל.

Amos_1

עמוס והעם.ציור מאת Guy Rowe.

האם זהו אכן דבר ה', או שמא תחושה פרפסיכולוגית ? קשה לדעת, אולם התחושה אכן התקיימה לפרטיה. עמסיה אינו בוטח בתחושות אלו, האם אכן אלו דברי ה', אך אינו מגלה אותו. ולאחר מעשה, תמה עמסיה בסוגיה – אם יכול היה למנוע את האסון ?
למלחמה זו גורמים\ומכים ומתנגדים :
• חנניה הנביא והכוהנים תומכים בה.
• בני-הנביאים מעדיפים לא לגלות עמדה ברורה.
• השרים מתנגדים לה, מהחשש שהיא רק תחזק את המלך, אם זה ינצח כמובן.
הכל חשים שמלחמה זו תבוא, ואיש אינו ידוע מדוע – ויש כאן מסר להווה.

בסופו של דבר, לאחר מאבק פוליטי ממושך  גוברת  בחצר מלך יהודה יד המחנה שפניו למלחמה, ומסבך את הממלכה והמלך במפלה צורבת. בגרירת הממלכה אל מערבולת הקרב, יש חלק נכבד לאנשי הרוח והנביאים, הן בישראל והן ביהודה. מסר אחר הוא – האחווה העמוקה שבין עמסיה לעוזן האדומי. האדומים והעברים הם אחים, והמלחמה, כל מלחמה, מביאה לאסון, ואולי ניתן היה למנוע אותה, אילו אלו שחשו את האסון מבעוד מועד, היו נוקדים עמדה ברורה בעוד מועד.


באחרית הדבר המעניינת מאוד לסוף החלק הראשון, מובאת בגלופה ובהדפס צבעוני קריאה של "מגילת אמציה"שהתגלתה בידי ארכיאולוג מודרני , בכתב-עברי עתיק, ולצידם תעתיק בכתב-העברי הנהוג בימינו. המפרש אינו יודע מאומה על עמסיה, ומעיר שזוהי צורה מלאה יותר לשם עמוס, ובאותה מידה יכול היה להיקרא כותב המגילה – אמציה, להיקרא "אמוץ", דהיינו, כשם אביו של ישעיהו הנביא, שאכן מופיע בהמשך.
הרעיון של הפרשנות הארכיאולוגית המודרנית למגילה הקדומה כביכול  הוא מרשים מאוד ומוסיף אמינות "ארכיאולוגית " רבה לסיפור.  חבל רק שמוקדי לא המשיך בכיוון זה גם בחלקים האחרים ויצר עב מגילה "מתאימה " לכל אחד מהם ויוצר סימטריה בעדויות "הארכיאולוגיות " כביכול לאמיתות הסיפור.
בחלקים הבאים של הרומאן עמוס, הנביא מתקוע, נלקח מעם הצאן להינבא על ישראל בימי-מלכות ירבעם, וכך הוא מגיח אל מרכז חיי הממלכה, כאדם גולמי מבני האיכרים – "לא נביא אנוכי ולא בן נביא אנוכי, כי בוקר אנוכי ובולס שקמים".

הנביא  עמוס בציור מ1535 מאת Prophet Amos 1535

JUAN DE BORGONA

עמוס יוצא בעקבות דבר ה', כאשר הוא אינו נמצא בנביאי יריחו, ואף לא בקרב הנזירים בני ריכב, שהפרישו עצמם מהכלל, על מנת לחיות חיים, טהורים בעיניהם, של סגפנות מוחלטת ותפילה לה'.
החלק השני עוסק מוקדי בבעיה מיוחדת בחייו של עמוס .נבואותיו של עמוס, אם כי היה בן-כפר "רועה ובולס שקמים" בלבד, הראו על יכולת הבעה משוכללת, של אדם שרכש לעצמו השכלה ספרותית.

ואכן, הפרק השני בטרילוגיה עוסק בהתוודעות  היצירתית של עמוס אל המילים, ובשלב החניכה הרוחנית שלו, שבמהלכו הוא מגלה את רזי הספרייה. עמוס מודרך בידי סופר המלך אמוץ, הלא הוא אביו של הנביא לעתיד ישעיהו, ומתוך כך נבנית דמותו של עמוס – כיוצר, כאמן, וכמשורר המתמודד בין השאר עם בעיות שכתוב וצנזורה בסדרה של עימותים.

16 WEIGEL AMOS THE HERDSMAN FROM TEKOA
הספר מטיב להשתמש ביסודות הדרמטיים של יצירתו של עמוס – נבואות הפורענות המפחידות, צילם של מצור, ואסון טבע בדמות "הרעש", רעידת האדמה שראה. עמוס היה הראשון שהעז לתקוף את הפולחן-הדתי, ולדרוש להציב במקומו ערכים אוניברסאליים – של מוסר, ושל עקרונות של צדק בעלי תוקף כללי, שאינם תלויים במעמד חברתי או גיאוגרפי, או השתייכות לאומית, ואת זכויות-היתר של החברות להחליף בתובענות מוסרית.
הנביא עמוס של מוקדי, הוא נזיר מהחלטה, שלא ידע אישה בחייו, לפחות לפי מיטב זכרונו. הוא החליט להקדיש עצמו לחלוטין לנבואתו ושירתו, אך יש לו קשר עמוק עם שלוש דמויות נשיות שונות.
חלקו השלישי עוסק במערכת היחסים בין הנביא ובין גדול מלכי ממלכת ישראל, ירבעם השני, שמציע לנביא "ג'וב " מעולה, משורר החצר, ואף להיות יד-ימינו של המלך. עמוס דוחה אתנן זה בתקיפות, כאשר הנביא חורג מהנחיותיו של המלך ושליחיו, כמו אמציה, ומסכן בכך את חייו.
הנביא מסרב לראות באל כנחלה בלעדית של עדת-כוהנים, וגם של העם הרואה את עצמו כעם סגולה, תוך שהוא מכריז – "הלא כבני כושיים אתם לי בני ישראל נאום ה'".

Amos_

עמוס מנבא למלכים ירבעם השני ועוזיה .ציור מהמאה ה-14.

שיאו של הספר מתמקד בעימות שבן הנביא, העשוי ללא-חת, לבין ירבעם מלך-ישראל, כאשר הנביא חורג מהנחיותיו השלטוניות. בעצם חריגתו של עמוס מהנחיות המלך, מסכן הוא את חייו על מזבח שליחותו וחרות ההתנבאות שלו, ומצליח להיחלץ מזעמו של המלך בסיוע ידידו מנוער – אמציה בן-אביתר סופר המלך.

 בסיום הסיפור עמוס מכין את מגילות נבואותיו עבור תלמידיו מיכה והושע. והוא הופך לחלוץ של מהפכת נביאי הכתב בישראל ויהודה שיוצרת עידן חדש של ספרות מעורבת ומהפכנית.

הלשון

15 ILLUMINATION BNF AMOS IS KILLED BY AMAZIAH

עמוס מגורש בידי אמציה.

ברור שמוקדי מעורה היטב בעובדות ההיסטוריות, הארכיאולוגיות והגיאוגרפיות של התקופה – המאה השמינית לפני הספירה, ככל שניתן ללמוד אותם.
הוא אף השכיל לדלות ככל הניתן מהרגלי היומיום מעולם המושגים ומהנופים שעליהם מצביעים המקורות. הוא יצר גשר חי עם התקופה, בצורת שפה עתיקה חדשה השאובה מן המקרא, אולם גם מסגנון הדיבור העכשווי.
לשון הספר "חיי נביא " היא פיוטית, אולם לא ניתן להימנע מהמלאכותית שבה. מוקדי, כמו מנסה להקים לתחייה את לשון התנ"ך, בדומה למה שניסה בזמנו לעשות הסופר אברהם מאפו, כשהמדובר הוא למעשה בלשון ספק חדשה ספק עתיקה, כמעין דיאלקט ייחודי פרי יצירתו של המחבר.

סמל מתקופת ירבעם השני של שמע "עבד ירבעם "  אחד מפקידי הממלכה הבכירים.

העברית של הספר הינה עברית מיוחדת במינה, היא עשירה, גמישה וארכאית, אך למרות זאת, היא גם קריאה בזכות הניקוד החלקי. שפה זו מספקת תחושה של מלאות החיים, המתוארים גם בנוף וגם בהווי, ויוצרת מארג אמין למדי. זהו מעין שילוב של עברית מקראית וישראלית-מודרנית, שממנה סולקו כל שכבות-הביניים של הלשוניות של ספרות המשנה, היראים וההשכלה, אם כי, המחבר לא היסס לשלב גם מילים שאינם באוצרי המילים התנ"כי – כמו אנקול .

כתיבה אישית במקרא


מוקדי מציין באחרית דבר מעניינת לספר "על כתבי האישית ועל יומנים אישיים בתקופת המלוכה שיש רק מעט מאוד תעודות אישיות יומנים ומכתבים פרטיים בתנ"ך ונשאלת השאלה האם לא היו בכלל או שמאספרי כותבי ועורכי התנ"ך בחרו לא לכללם? "
מוקדי מראה שככל הנראה בתקופתו של עמוס ( וזה מאושר בידי הממצא הארכיאולוגי ) המאה השמינית לפני הספירה התרחבה אמנות הכתיבה ואמנות הקריאה לראשונה אל מעבר לחוגי סופרי חצר המלוכה וחוגי בעלי האמצעים וההשפעה בעם כפי שהייתה קודם לכן והתרחבה לחוגים רחבים יותר .הייתה זאת תקופה של מעין "התפוצצות ספרותית " כאשר אנשים ממעמדות נמוכים יותר מבעבר החלו להתבטא בכתב ,ואלו כללו את עמוס שהיה רועה צאן ואת הנביא מיכה שבא מעיר שדה קטנה בעצם השנים שבהם חי עמוס קובע מוקדי החל עם ישראל להיות עם הספר ועמוס היה חלוץ המהפכה הזאת.

עמוס מוקדי רואה בנביא עמוס את חלוץ הכתיבה האישית בספרות העולמית כולה,הוא לדבריו האיש הראשון בספרות העולמית שמתאר את חייו בגוף ראשון ( אם נתעלם ממלכים ואצילים שונים במצרים ובמסופוטמיה  ומ-11 הפרקים הראשונים בספר דברים המיוחסים למשה אבל אלו מיוחסים בידי המחקר למאה השביעית ללפני הספירה אחרי זמנו של עמוס ) לראשונה מתאר איש מן העם את עצמו ודבריו בכתביו מצאו להם לראשונה קהל קוראים רחב .אם כי עמוס היה דמות מבוזה ונידחת  דבריו הלכו והיכו שורש הודות להתפתחות ידיעת הקרוא וכתוב בישראל וביהודה.
אם נרצה עמוס היה אבי אבות כל הבלוגרים ברשת שעוסקים בחייהם באינטנסיביות ובאובססיביות.
עמוס מוקדי שם דגש על האידיאלים הדתיים והמוסריים שמנחים את הנביא עמוס ואנשי התקופה ואת דרך התפתחותם. זהו ספר נדיר כיום בכך שזהו מעין ספר אידיאליסטי במכוון כפי שהיה מקובל פעם מאוד . אצלו אין למצוא ציניות והריאליזם אכזרי המקובל כיום ברומנים היסטוריים רבים.

עוזאי / ראובן קריץ
מעניין להשוות את "חיי נביא" עם רומן מודרני אחר שעוסק באותה תקופה , ספרו של ראובן קריץ "עוזאי " ( 1983 יצא לאור תחת השם מחבר ריקי קלר "ושוב ב2002 תחת שם המחבר האמיתי ) "שעוסק בסיפורה של נערה תל אביבית מודרנית שחוזרת בזמן לימי המלך עוזיהו ביהודה .
אך עם זה ששני הספרים עוסקים באותה תקופה לא מוכרת של ימי המלך עוזיהו הם אינם יכולים להיות שונים יותר , שכן מוקדי בניגוד מוחלט לקריץ שם דגש על האידיאלים הדתיים והמוסריים שמנחים את הנביא עמוס ואנשי התקופה ,אצלו אין למצוא את הציניות והריאליזם האכזרי של  ראובן קריץ .

ניתן לאמר שמוקדי מתאר את התקופה , כפי שהייתה צריכה להיות על פי התיאור התנכי ,בעוד שקריץ מתאר אותה כפי שככל הנראה הייתה , תקופה של אמונות פגאניות ותככים פוליטיים אין סופיים וחסרת כל אידיאלים מוסריים נעלים כל שהם.,

חזון עמוס מוקדי

 

הספר "חיי נביא" היה רק פתיחה לחזון האמיתי של מחברו .
המחבר, ששמו הוא כנראה, ולא במקרה, כשם הגיבור, חי בהזדהות אישית ועמוקה עם דמותו של הנביא, היוצא כנגד בני תקופתו למען אידיאלים של צדק ושלום. בראיון עימו לכבוד צאת הספר, סיפר מוקדי, שלפני הכתיבה קרא את ספר עמוס התנ"כי חמישים פעם, צילם את כל הפסוקים, גזר אותם והדביק אותם על לוח שעם ענק, וכמו בסיאנס, מאלו שהיו כה חביבים על אימו – מרגוט קלאוזנר מאבות הספיריטואליזם בארץ, הניע את הפסוקים באצבעו בכדי ללמוד את חיי עמוס ובעזרת לוח זה קרמה דמותו של הנביא עמוס עור וגידים .

אחרי "חיי נביא " פירסם מוקדי ספר נוסף, שהוא מעין המשך או מקביל, כשהפעם לא ספר בדיוני אלא ספר הגותי בשם "האתגר : פרדיגמה יהודית חדשה", הוצאת מועדים 1997 ( שיצא לאור גם במהדורה מורחבת באנגלית Toward a new Jewish paradigm / Jerusalem : Gefen, c2001 )
שבו ניסה ליצור תפיסה חדשה ליהדות.
בספר זה ציין מוקדי שהוא מאמין במימד הרוחני המאפיין את המין האנושי – מימד של שאר-רוח, של השראה, וחיפש בו פרדיגמה יהודית חדשה, שתמלא את החלל הריק שנותר בציונות-העובדת לאחר קריסת העולם המחר הסוציאליסטי .
הוא חוזה מארג של הדדיות בחיי היום יום – במשפחה בקהילה, במדינה בחבר-מדינות, במשפחת-האדם, בכדור הארץ עצמו ובכל היקום. הוא קרא לא לראות בעם היהודי כנזר הבריאה, וגם לא במין-האנושי כולו, אלא רק כאפיזודה הומאנית – קשובה, יוצרת ופלורליסטית בתולדות היקום .
ניתן לראות עם כך ב"חיי נביא " כמעין הקדמה לחזון של מוקדי עצמו ב"האתגר" ונראה שההזדהות של עמוס מוקדי עם הנביא עמוס כמודל לחזונו שלו של צדק עולמי היא שלמה.

Toward a New Jewish Paradigm
ביבליוגרפיה
עמוס מוקדי מוקדי, עמוס צמא / חיפה : מפרש, 1987
עמוס, מוקדי "חיי נביא", ספר ראשון: צמא ; ספר שני: המשכיל ; ספר שלישי: השאגה, ירושלים, כרמל, תשנ"ה.
עמוס מוקדי .תפישה כוללת חדשה של היהדות: ממתי קיימת יהדות ההלכה?. יהדות חופשית, 10: 35-36, 1996
עמוס. מוקדי מדינה יהודית חדשה (שיחה עם עמוס מוקדי). סביבות, 41: 75-78, 1998
עמוס מוקדי האתגר : פרדיגמה יהודית חדשה / תל אביב : מועדים, [תשנ"ז)

" יוסף קלוזנר עמוס : עם פרשגן <פאראפראזה עברית> בצרוף מחקר מפורט על אישיותו של עמוס הנביא, זמנו ונבואותיו / תל אביב : יזרעאל, תש"ג. 1943

אגסי ,יוסף "חסמבה ומלחמתה בנביא עמוס "מעריב תרבות 26.5.1995. ע' 14

אור, אמיר.מצב האדם <על "צמא" מאת עמוס מוקדי>. מאזנים: ירחון לספרות, ס"א (10-11): 92, 1988

ברסלבי, יוסף, "עמוס נוקד, בוקר ובולס שקמים", בית מקרא יב, תשכ"ז.
ויסמן, זאב, "דגמים ומיבנים במראותיו של עמוס", בית מקרא יד, תש"ל.
זקוביץ, יאיר "תנ"ך עכשיו " על "צמא" מאת עמוס מוקדי כותרת ראשית 10.6.1987. ע' 45

טל, אסתר "לאהוב איש זה עוצמה אדירה :שיחה עם עמוס מוקדי " מעריב-נשים 27.8.1992. ע' 6-7
לימור, משה.עמוס הנביא <מאמר בקרת>. יהדות הומניסטית חילונית, 2: 101-102, 1988
. נתן, שולמית, מוטיבים בספרות החכמה בנבואת עמוס, ספר פרופ' חמ"י גבריהו, תשנ"א.
. סימן-טוב, יעקב.מעמוס עד עמוס <מאמר בקרת על ספרו של עמוס מוקדי: צמא> /. על המשמר , ז' בחשון, תשמ"ח, 30.10.87: 15
. פרליס, איזה."חניכותו" של הנביא עמוס <מאמר ביקורת על ספרו של עמוס מוקדי: צמא> / איזה פרליס. דבר , כ"ה בטבת, תשמ"ח, 15.1.88: 20-21

. קריץ ראובן "בין נטורליזם למטפיזיקה " על "צמא " לעמוס מוקדי ""ערב רב :על ספרים סופרים וסוגיות ספרות. פורה, 1990 (במקור פורסם ב עתון 77: לספרות ולתרבות, 102: 11, 1988)
. שי ,אלי "מחוץ לשיעור תנ"ך " מעריב 31.10.1995. על חיי נביא

ראו גם


עמוס בויקיפדיה

האתר של עמוס מוקדי

עמוס מוקדי בויקיפדיה

רועי ארד על ההפגנה מול אקרשטיין
דוד נגד גולית אקרשטיין

מה לנביא עמוס ולבית חרושת בירוחם ?

איתן קלינסקי על הנביא עמוס ועל בית חרושת "אקרשטיין" בירוחם

כתבה של ערוץ 10 על ההפגנה מול בית חרושת אקרשטיין

יומו הגדול של הנביא עמוס עוד רומן על הנביא

רומן אמריקני על עמוס

עוזאי :ספר מקביל ומנוגד ל"חיי נביא "
ראובן קריץ מחבר "עוזאי "
בעלת האוב על מרגוט קלאוזנר אימו של עמוס מוקדי

ועוד נביאים וסופרים

הסופרים והחוזים של עידן התנ"ך

סופר המלך דוד חלק א-

סופר המלך דוד :החלק השני

חיים מזר על יחסם האמביבלנטי של מלכי ישראל ויהודה לנביאים

תוחלת החיים של נביאים

משפט המלוכה של שמואל הנביא

עידו החוזה והנביא

חלק א בסדרת "המרכבה של יחזקאל " :החזיונות של הנביא יחזקאל

מרכבת החלל של יחזקאל

בחזרה לימי התנ"ך

האי מייל של עמוס מוקדי

Mokadi31@gmail.com

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • אורי  On יוני 4, 2010 at 8:41 pm

    חמש דקות אחרי פסיקת בית המשפט אקרשטיין פשוט מעכו את ההתקוממות הזו. העובדים היום היו בשמחה מחזירים הגלגל אחורה. ברור לי שלחלקכם לפחות היו כוונות טובות אבל כח לעובדים היא מסגרת לא מקצועית ואבוי לעובדים שמתאגדים סביבה. כל המאבקים שניהלו כח לעובדים עד היום נגמרו בכשלון חרוץ. מה אתה חושב קורה באו"פ? צריך יותר מכמה משוררים עם חמש עשרה אג'נדות כדי להיטיב עם העובדים.

  • מספר 666  On יוני 4, 2010 at 9:59 pm

    שעדיף שמשוררים לא יתחבו את האף שלהם לאיפה שלא צריך כי במילא זה רק יזיק?
    הרשה לי לתעלם בבוז מן הטענה הזאת.
    אקרשטיין הייתה מתנהגת באותה הצורה עם או בלי הפגנת המשוררים .
    אני גם לא יודע עם השובתים היום מתחרטים על השביתה .זה מה שאתה טוען
    אבל מי בעצם יודע אם מה שאתה אומר זה נכון ?
    אולי אתה מייחצן את האינטרסים של אקרשטיין בטענותיך ?
    אין לדעת ונשאיר את זה כך.
    ולגבי אקרשטיין:
    אני חוזר לקריאתי
    לאנשי התקשורת כל זמן שמאבקם הצודק של העובדים נמשך יש להכניס את שמם של בעלי ומנהלי בית החרושת אקרשטיין לרשימה שחורה שתוודא שאנשים אלה לא יופיע יותר מכאן ועד להודעה חדשה בשום כלי תקשורת ובשום אמצעי תקשורת בכל נושא שאינו נוגע למאבקם בעובדיהם.

  • אורי  On יוני 4, 2010 at 11:47 pm

    מאבקי עובדים צריכים להתנהל על ידי עובדים. לא על ידי אנשים שמימיהם או רוב ימיהם לא החזיקו כלל בעבודה מה שנקרא 9-5 (או 7-3(. למאבקים כאלה צריך גוף שהמחויבות היחידה שלו שלו היא לרווחת העובדים ואם כבר יש לו אספירציות פוליטיות הן רק משום שבאמצעות כוח פוליטי ניתן להיטיב עם העובדים. ההסתדרות למשל למרות סיאובה היא גוף כזה. תראה, עם שורה תחתונה קשה להתווכח והשורה התחתונה היא שכל המאבקים של כח לעובדים נחלו כשלון חרוץ. אין לי דבר עם משפחת אקרשטיין אבל בניגוד לך כפי הנראה אני מלווה את המאבק הרבה מעבר לכמה שעות, כמה פוטואופס והופלה לתל אביב ולבלוג. אקרשטיין הפסידו במשפט, נתנו לחבר'ה להקים ועד והרעו עוד יותר את התנאים לעובדי ירוחם בהשוואה למפעלים האחרים שלהם, בהם אין ועד. כך, אין היום דרישה להקמת ועד באף מפעל של אקרשטיין. אלה העובדות. באוניברסיטה הפתוחה מאבק המנחים שולב בטפשות גמורה במאבק רכזי ההוראה למרות שאלה שתי קבוצות בעלות אינטרסים מנוגדים ועד היום אין הסכם עבודה. המון צלצולים ושירים ובשורה התחתונה היום המנחים מרוויחים פחות כסף.

  • מספר 666  On יוני 5, 2010 at 12:23 am

    שיש מקום למעורבות של אנשי תקשורת משוררים וסופרים במאבקים חברתיים.
    אני לא מצליח לראות במה הם יכולים להזיק לעובדים גם אם הם באים להפגנה של כמה שעות והם רק יכולים להואיל בכך שהם מביאים איתם אולי תשומת לב תקשורתית נוספת. קצרת טווח וחסרת משמעות אולי אבל למה זה צריך להפריע ?
    איני מצליח לראות במה פעילותם מזיקה לפעילות של פעילי עובדיפ "מקצועיים " כמו ההסתדרות ולמה זה צריך להפריע לך כמי שטוען שהוא פעיל עובדים מקצועי .
    ומובן שלא המשוררים קובעים את מדיניות השביתות במקומות השונים שנקבעת בידי הועדים המקומיים.הם רק באים לבטא הזדהות באמצעים שונים.

  • שי  On יוני 5, 2010 at 5:56 am

    אז למה ההסתדרויות השונות לא עושות דבר כדי להיטיב עם החלשים?

  • אזרח.  On יוני 5, 2010 at 11:06 am

    במדינות בהן הלכידות החברתית גבוהה ,קבוצות שונות "ובלתי קשורות" זו לזו מבחינת האינטרסים הציבוריים, משתפות פעולה זו עם זו.מה שעשה משטר ההפרטה הניאו-ליברלי לחברה, מתבטא בכך שהוא גרם לפירוק הלכידות החברתית.כל גוף לעצמו.כל קבוצה לעצמה.איך יוכלו לעמוד המנקות באוניברסיטת בן גוריון לבדם מול המעסיקים,אם לא יהיו מאחוריהן משוררים,סופרים,אנשי מדע,רבנים,ועדי עובדים אחרים,חזקים ושאינם חזקים ?כח לעובדים עושים עבודה מצויינת במקום שבו ההסתדרות לא מתערבת ואף מפריעה.
    ובכלל,אם עמוס היה חי בימינו ,הוא היה נחשב שמאלני,סוציאליסט המתנגד ל"טבע" הדברים שבו העולם נוהג,ל"מדע" הכלכלה ,ובכלל ,אחד המפריע ל"צמיחה" ולכלכלה.

  • אורי  On יוני 5, 2010 at 5:53 pm

    "להיטיב עם החלשים". יש להן עניין לדאוג לזכויותיהם של מי שחברים בהן. מי שבוחר לחבור עם כוח לעובד יקבל הגנה מכח לעובד. אלי, ודאי שהמשוררים יכולים להזיק. המשוררים הם יחסי הציבור של כח לעובד. הם נוטעים בציבור העובדים את התחושה השקרית שעילית חברתית "תל אביבית" עם מטריה תקשורתית תומכת במאבקם. בפועל העילית הזו, דקה אחרי הפוטואופ כבר מצויה עמוק במאבק הבא, באג'נדה העדכנית, והעובדים נהיים עוד שורה בסיוי של המשורר התורן.

  • מספר 666  On יוני 5, 2010 at 7:02 pm

    הרשה לי לפקפק בטענתך זאת .
    אתה מזלזל יתר על המידה בפועלים שאתה טוען שאתה נלחם למענם ( בשם מי ? אתה פעיל של ההסתדרות ?) צר לי להגיד לך שטענותיך הן מוזרות ביותר וקשה להאמין שהן תוצר של פעיל אמיתי של ההסתדרות .בוודאי לא כזה שמבין משהו בענייני תקשורת.
    שום פעיל של השביתות שאני נפגשתי עימו לא התייחס יותר מידי ברצינות להפגנת המשוררים. הם קיבלו זאת כעוד להטוט תקשורתי שאולי יכול לסייע להם במשהו ואולי לא.
    הלוואי שהיו מתייחסים אלינו ברצינות כפי שאתה טוען .
    בכל מקרה דעתי היא שעם נציגי העובדים אכן היו פונים לנציגי הסופרים ומבקשים סיוע קבוע ומתמשך
    הם היו מקבלים וזה היה מביע להם תועלת תקשורתית מסויימת ,לא גדולה מידי אבל מסויימת.
    ובאמת היה מעניין לראות מי במאבק התקשורתי על דעת הקהל ידו הייתה על העליונה :משרדי היחצנים של תעשיינים כמו אקרשטיין או חוגי הסופרים והמשוררים.
    דעתי מי היה גובר במאבק כזה היא ברורה.

    שום נציג עובדים למיטב ידיעתי לא ביקש עד כה סיוע קבוע כזה וכתוצאה הם גם לא קיבלו יותר מהפגנה אחת או שתיים למענם.
    אולי באמת אם היו טורחים לבקש זה יכול היה לסייע להם .
    להזיק זה לא היה יכול .

  • מספר 666  On יוני 5, 2010 at 7:22 pm

    לא מובן לי מדוע אתה צריך לתחוב כאן את כל התביעות שלך נגד מנחם פרי ואילן שיינלד.
    מה גם שכבר העלית אותם בתגובות לפוסטים קודמים.
    ועוד מעלה אותם עים ניבולי פה כלפי למרות שאיני שייך כלל לעניין.אם לא הבנת שרק בגללם הם ימחקו אז בהחלט יש לך קושי להבין בני אדם.
    עם זאת .
    יש לך אישור להעלות את הטענות שלך ללא ניבולי הפה המפגרים בתגובות כאן
    להיות מנחם פרי
    http://www.notes.co.il/eshed/38630.asp

    או כאן
    הטרנד החדש החרמות :מנחם פרי מחרים
    http://www.notes.co.il/eshed/5960.asp

    בתגובות לשני אלו אתה יכול להעלות מה שאתה רוצה על מנחם פרי בתנאי כמובן שאין בכך ניבולי פה או לשון הרע.ואז זה ימחק.

  • אורי  On יוני 6, 2010 at 2:23 am

    הייתי עד לאחרונה פעיל בארגון הצולע של המנחים באוניברסיטה הפתוחה (קבלתי דוקטורט לאחרונה, יצאתי לפוסט ואיני בישראל עוד). בניגוד לחברי לארגון למדתי לעומק את הרזומה של כח לעובד ואת הביוגרפיות של הפעילים בארגון והתרעתי כבר בתחילה. מסתבר שצדקתי. במסגרת העבודה המדוקדקת שעשיתי דברתי בין היתר עם עובדים באקרשטיין ירוחם מייד כשהחלה ההדיינות בינם לבין כח לעובד וגם הרבה אחר כך. אפשר לומר שאני מומחה לא קטן בכלל לנושא הזה. אולי זה ישמח אותך אולי לא אבל לך ולחבריך היתה השפעה לא מעטה כלל על הנכונות ההרסנית עבורם, של העובדים להתאגד במסגרת כח לעובד. הדברים נכונים בעיקר לאוניברסיטה הפתוחה.

  • מספר 666  On יוני 6, 2010 at 7:50 pm

    על התפקוד או חוסר התפקוד של "כוח לעובד" .
    אני גם לא רואה מה זה במיוחד קשור להפגנות של סופרים ומשוררים ונראה לי שהגישה שלך כאן שיש קשר אינטגראלי בין השניים כביכול המשוררים הם זרוע של "כוח לעובד" היא שגויה .
    הפגנות משוררים יכולות להיות קשורות באותה המידה להסתדרות או לכוח לעובד או לאף אחד מהם.
    לאמיתו של דבר הן עומדות לחלוטין בפני עצמם והמשןררים לא מיצגים את ההסתדרות או את כוח לעובד אלא רק את עצמם ואת כלל העובדים .

  • יריב בבלי  On נובמבר 25, 2010 at 3:03 pm

    תודה רבה מאמר עזר לי בעבודתי,
    אתה יכול גם להסתכל על משהו שכתבתי (בנושא אחר?)
    http://www.articles.co.il/article/88460/אל%20מלחמת%20העולם%20השנייה%20-%20נפתוליי%20המסע%20בזמן,%20לחישתו%20של%20אנגלוס%20נובוס%20או%20ייצוגיה%20של%20היסטוריופוטיה

  • מספר 666  On מאי 30, 2012 at 10:32 pm

    עמוס מוקדי מחבר "חיי נביא " פירסם בימים אלה רומן חדש ,עכשווי הפעם " בשם "מלאכים על התקרה " ששם גיבורו הקיבוצניק הוא יוונה. והוא יוצא לנינווה מודרנית ברלין שבגרמניה.
    ראו על רומן זה דברים שנאמרו בערב ההשקה לכבודו
    עמוס מוקדי ,יונה ו"המלאכים על התקרה".
    http://www.yekum.org/2012/05/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A1-%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%93%D7%99-%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%94/

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On יולי 11, 2012 at 10:38 am

    "

Trackbacks

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: