דהיה אל כהינה -המלכה הלוחמת

 סודות מרקש

לימור שריר   רופאה סופרת חוזרת ברומן החדש שלה "סודות מרקש" אל מקום שאינו מוכר כלל לרוב הקוראים ארץ מרוקו האקזוטית ואגב כך מתארת גם את אחת הדמויות המסתוריות והמדהימות ביותר  של ימי הביניים מנהיגה יהודיה בצפון אפריקה שכמעט הצליחה לעצור את התקדמות האיסלאם ולשנות בכך את פני ההיסטוריה . דמות שלמרות שהיא מעוררת כיום ויכוחים עזים בצרפת ובצפון אפריקה ונראית רלבנטית ביותר בחוגי הפמיניסטיות ובמיוחד הפמיניסטיות המזרחיות   אינה מוכרת כמעט כלל במקומותינו.

דהיה אל כהינה. מלכה ברברית יהודיה .

"..בשעות בין הערביים הופיעו לפתע לנגד עינַי גדודי אדם רוכבים על סוסיהם ובראשם אישה. גופה היה רכון לפנים, שערה הארוך התנוצץ בשמש כטיפות של דבש, גלימתה התבדרה ברוח, חושפת את רגליה השחומות והיא נושאת בידה דגל בדרכה למלחמת מצווה. מי היא, תהיתי. היא דמתה בעינַי לנערה שהבחנתי בה בילדותי מבעד לחרכי החומה, במקום בו הייתי נפרד מדי בוקר מאמי.

הרוכבים חולפים על פני הרים גבוהים, שעָרים בצורות נטועות על פסגותיהם ולמרגלותיהם פזורות כנקודות כבשים לבנים ועיזים שחורות. קרני השקיעה מרצדות עליהם וטיפות של אור מכסות את הטרשים ואת הדרך המתפצלת לשבילים ירחיים זוהרים. דמויות נשיות בלועות בגלימותיהן ועטויות רעלות נעות בהן לאיטן כפסלים כהים מתנודדים. הגדודים דוהרים קדימה, חוצים את השדות וחולפים ליד נחל שלשׂפתו כורעות נערות המכבסות במימיו. ילדה קטנה יחפה עומדת לידן ולצווארה מחרוזת של אבני כחל. עתה חולפת השיירה על פני אורחת גמלים המשרכת דרכה על פני דיונות בהירות, מעולפות מחום ונעצרת בנווהֿהמדבר. האישה יורדת בקפיצה מגב הסוס, ומלוויה מובילים את הסוסים אל הבאר. עתה אני מבחין בדהינה אל כהינה, משתרעת לה תחת עצי התמר ונועצת בי את עיניה. אני מעז לשלוח לה חיוך קטן ואף היא משיבה לי חיוך. ניצוץ ניצת בעיניה הגדולות, מתעופף באוויר כגץ לוהט ונבלע בליבי ואני חש בכווייה צורבת ויחד עם זאת נעימה – מין כאב שנובע מתוך עונג ואיש מלבדי ומלבד הכהינה לא שם לב להתרחשות המופלאה הזאת.

המוני אדם הולכים ונקבצים סביבה. אוכלוסי בֶּרבּרים מכל קצות הארץ הגיעו לנאותֿהמדבר לשמוע את דבריה. אני מבחין בשבטי הזנתה מגלילות האורס שבאו עם גמליהם וצאנם וחנו בעמקים מסביב ויהודים באו מקצות המדבר, אוּמני נשק וכלי ברזל ויוגבים ורועים כאותם בני מלילי – עבדי הכהינה לבושי גלימות שחורות ונושאי כידונים ואבני קלע אשר נשארו בקירני ובאגפוליס ונאנקו תחת עוּלם של הערבים. ובאו גם שבטי מישור טריפולי וביניהם שבט הלחם היהודים אנשי המלחמה ובני שבט הגריאן – היהודים יושבי המערות והאיפרן והנפוסה שעמדו בדת ישראל גם הם. ואליהם נלוו אוכלוסים משבטי הלואתה ועם צבאם נמנים יהודים קדומים מאגמי השוט לבושי טלית פסים ונושאי רומח שמקורם מארץ ישראל. ומכל נאות
המדבר הדרומיות אשר שם התבצרו גדודי הרוכבים של יהודי כיבר באו בדרך חבש לבושי בגד צמר לבן ונושאי מגן עם שקע כפול. ומהרי נומידיה ומהרי אמור וג'ורגור התקבצו גזעי בניֿ אדם רחוקים מזרע הכנענים. ומקצה המערב באו
המסמודה – הפלשתים שהתייחסו לגוליָת ומההרים הגיעו בני שבט האמזיר – זרע עמלק ובראשם אגג. מחוף הים והאוקיאנוס הגיעו גדודיו הגיבורים של דוד המלך היושבים בארץ כף נון ונהר סוס ואידטנת ומבוריון הגיעו אנשי שלמה, אשר סלומון שר צבא היוונים אנסם לפני דורות על דתם והחריב את ביתֿהכנסת שלהם שהיה מיוחס לדורו של שלמה המלך. ועל הבֶּרבּרים הרבים האלה היתוספו גם נוצרים ועכו"ם, איש על פי שבטו ועלֿפי גזעו. דהינה אל כהינה קמה ממקומה וקראה למלחמת מצווה: "המולדת הגדולה הולכת ונחרבת מפני המחלוקת, הפירודים ושנאת חינם. רק האחדות המוחלטת והמשמעת הגמורה יוכלו להביא גאולה מידי האויב הערבי. הכול בגדו באפריקה ועזבוה לנפשה. דעו לכם כי אין להישען אלא על כוחכם ועל עצמכם". אני מקשיב לדבריה וקולה של הכהינה נישא למרחוק ומרעיד את חולות המדבר. בזמן שהיא נושאת את דבריה, נראה לי שהיא שבה ומתבוננת בי וליבי נמלא גאווה שהכהינה פונה אלי כלאחד מלוחמיה עזי הנפש. באותם רגעים אני מוכן לחרף את נפשי עבור שחרור אפריקה ובעיקר עבור הכהינה. וכל הקהל מריע לה "יחי הכהינה, נלך אחריה באש ובמים. אנו נציל את אפריקה" וקולי גובר על הקולות האחרים, זועק מתוך החלום.

התעוררתי שטוף זיעה במיטתי, נזכר שאני שרוי בחדר עלוב בבית ֿהזונות של ללה זוהיר".

מצוטט מתוך סודות מרקש מאת לימור שריר ע' 98-100.

 לאחרונה יצאה לאור ספרה החדש והמעניין של הרופאה –סופרת  לימור שריר-שרייבמן : סודות מרקש וזהו ספרה השישי של הרופאה –סופרת ( ומלכת יופי של ישראל  וסגנית מלכת היופי העולמי בעברה) . שריר כיום היא  ה הינה חברת מדור ספרות מטעם המועצה לתרבות ואומנות, מכהנת במועצת מאזנים- בטאון אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל, עורכת מדור תרבות ורפואה ב"רשת רפואה", מרכזת קורס:"ספרות ורפואה" בפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת תל- אביב ומתנדבת בעמותת רופאים לזכויות אדם.

לימור שריר

כמו כמה מספריה הקודמים  הנודדים לעבר של גרמניה הנאצית ושל איטליה בשנות החמישים והשישים גם ספר זה מתאר סביבה אחרת ומציאות אחרת שאינה מוכרת כלל לקורא הישראלי הממוצע.

כמקובל אצל שריר גם  ספר זה  מבוסס על תחקיר מעמיק  הפעם של  מרוקו  ותולדותיה,  עוסק לכאורה בחייו של נער מרוקני בימי מלך מרוקו הקודם חסן ובהרפתקאותיו השונות עד הגיעו לספרד שם הוא הופך למשורר נודע.

  בין ההרפתקאות השונות ומשונות על הרקע האקזוטי של מרוקו יש גם  אפיזודות מיניות הומוסקסואליות  נושא נדיר מאוד בספרות ישראלית שנכתבת בידי נשים שאולי מטבע הדברים מתקשות למצוא עניין בגברים הומוסקסואלים אם כי בהחלט יש יוצאות מהכלל.

"הנה אתה יושב כאן לידי על המזח בנמל טנג'יר וחולם להגיע אל ספרד", אמר לי כאילו קרא את מחשבותי. "אל נא תשלה את עצמך. לא בשל החלטתך ולא בשל כוחותיך תצליח לעזוב את מרוקו. אם אך עולה על דעתך שלאדם יש רצונות משלו וכוח להתמודד עם החיים דע לך שאללה הוא שיצר כך והכול נתון בידיו. אלוהים הוא ישות היודעת הכול מנצח נצחים. ובהתאם לידיעתו הוא בורא את העולם – מעניק ממשות למהויות שאינן אלא הוא עצמו. מהויות אלה הן היבטים שונים שלו, שמות שבאמצעותם הוא מתואר: רחמן ורחום, נורא הוד, מחיה וממית, נוקם והורס, נדיב וחכם. אלוהים מצווה על הדברים להיות מה שהינם, ושהיו מאז ומעולם. מעֵבר לזמן. הבריאה אינה תהליך בזמן. היא מתרחשת בכל רגע ורגע מחדש. וכך אנו חיים בעולם שתכונתו ורעננותו בלתיֿ ניתנות למיצוי".

"ויודע אתה מדוע ברא אלוהים את האדם?" שאל. כדי שיהיה לו בפני מי להתנשא, חשבתי בליבי. הוא המשיך בדבריו מבלי שהמתין לתשובה. "אלוהים יצר את האדם כי רצה לראות את עצמו כבראי. תחילה יצר אלוהים את העולם כולו כמשהו חסר צורה ונטול חסד, שניתן להשוותו למראָה שעדיין לא צוחצחה. הסדר האלוהי תבע הצטללות של מראה העולם, ואדם נעשה לאור של מראה זו ולרוח של צורה זו. באמצעות האדם מתבונן אלוהים בבריאה וזורע בה את חמלתו". לא רק חמלה הוא זורע, חשבתי לי, אלא אף הרבה סבל, אך לא אמרתי דבר. לפתע האיש קם ממקומו ונפרד ממני לשלום. עקבתי אחר דמותו ההולכת ומתרחקת מעינַי עד שגוועה בקצה המזח ונעלמה בסמטה".

מצוטט מתוך "סודות מרקש" ע' 139-140 .

 מתוך הטקסט הפשוט לכאורה צפים ועולים להם דיונים מעמיקים- פילוסופיים, מעניינים בפני עצמם כמו למשל הדיון בין הנער ובין אלמוני שהוא פוגש בנמל טאנג'יר על אודות טבעו של האלוהים ומדוע ברא את העולם . דיון חובק עולם זה מזכיר מאוד את הדיון הקיים בספרה "אלוהים ואלוירה" ( הוצאת כרמל, 2005) וככל הנראה מצביע על התעניינותה של המחברת בסוגיות תיאולוגיות שונות.

במהלך העלילה הסופרת משלבת גם תוכן רב הנוגע להיסטוריה של המגרב בפרקי הספר המופיעים כתיאור חזיונותיו על  הגיבור על המלכה הצפון אפריקנית הקדומה דהינה אל כהינה התייחסויות המבוססות בבירור על תחקיר עמוק .

 למרות שדמותה של דהיה אל כהינה  מעוררת מחלוקת רבה במחקר המודרני ועניין רב בתרבות הפופולארית המודרנית  ישנן מעט מאוד התייחסויות אליה בספרות העברית המודרנית ומבחינה זאת ניתן לראות בלימור שריר כפורצת דרך.

המלכה 

 

מי הייתה דהינה אל כהינה ?

לא הרבה ידוע עליה.  רוב הטקסטים שנכתבו עליה הם בעיקר בשפה הערבית ובצרפתית והיא כמעט בלתי מוכרת בעולם האנגלו סקסי או בעברית.

עד היום פורסם עליה רק ספר אחד בשפה העברית – ספרו של נחום סלושץ . המאמרים הקיימים עליה בעברית הם נדירים וכעת ניתן להוסיף עליהם את דהינה אל כהינה המיוחדת במינה העולה לנגד עיניו של הקורא מתוך"סודות מרקש" ללימור שריר.

לפי מסורת ספק היסטורית ספק אגדתית הייתה דהינה אל כהינה המלכה הברברית האחרונה ששלטה באלג'יריה ותוניסיה של היום .דמותה תופסת מקום נכבד בתיאורי כיבושה של אפריקה הצפונית בידי הערבים וסיפורים על אודותיה מצויים במקורות ערביים שונים מן המאה השמינית לספירה ועד המאה ה14.

File:Ibn Khaldoun-Kassus.jpg

פסל של ההיסטוריון אבן חלדון בתוניסיה.

ההיסטוריון הערבי המפורסם מכולם אבן חלדון שחי במאה ה-14 והוא זה שנותן את התיאור המקיף והמפורט ביותר ומתואר אותה כגיבורה לוחמת כחוזה יהודיה או מתגיירת .

מה משמעות  השם "דהיה "?

 נחום סלושץ חושב שהשם בא מ"יהודית" אבל טענה זאת שנויה במחלוקת.

מאיפה בא השם "כהינה "?

 הגרסה המקובלת היא שפירוש המילה כהינה הוא כוהנת. גרסה אחרת סוברת שכהינה הייתה חוזת עתידות דהיינו נביאה בדומה לדבורה הנביאה מתקופת  השופטים בארץ ישראל.

לפי הגרסאות השונות המאורעות הקשורים בשמה של הכהינה ארעו בשנים 687 -697 לאחר שחסן בן נעמן- שר צבאו של הכליף עבד אל מלך כבש את קרתגו מידי הביזנטים . דהינה ( או דמיה ) הכהינה בת ראש השבט טאבת  מלכת  בני ג'ראוה  ( גרא ? אולי משמעות השם  גרים ?) משבט זנאתה (שהיו ברברים שהתייהדו) נלחמה נגדו והנחילה לערבים תבוסה  קשה בקרב שנערך במורדות הרי האוראס ( ולפי גרסה אחרת ליד קאבס בחוף תוניסיה הדרומית).  המצביא הערבי נסוג עם שרידי גדודיו לברקה וכהינה הפכה לשליטה בעיר הראשית באיזור קרתגו.

הכהינה שילחה לחופשי את כל שבוייה הערבים למעט ח'אלד בן יזיד – הצעיר שאותו אימצה לבן והוא נוסף על שני בניה האחרים: האחד ברברי והאחר יווני דהיינו לכל אחד מהם היה אב שונה).חאלד זה התגלה כבוגד שהעביר ידיעות לערבים אולם הכהינה ידעה זאת מראש ויש סברה האומרת שהכהינה אימצה אותו במיוחד כדי שבבוא היום ישמש מתווך בין אנשיה ובין הערבים שלימים היא ניבאה את ניצחונם עליה.

לאחר חמש שנים, כאשר חסן התאושש ממפלתו וחזק את צבאו, הוא פנה להילחם בכהינה.הפעם כבש את קרתגו- בירתה של הכהינה וזו שחזתה כאמור מראש את מפלתה יעצה לחאלד לעבור עם שני בניה האחרים ולהצטרף אל האוייבים הערביים. היא עצמה סירבה להיכנע לכובשים ונקטה במדיניות של "אדמה חרוכה". היא הורתה ללוחמיה להשמיד את כל היבולים בשטחים שנכבשו וכך הושמדה באותה עת כל הארץ המיוערת והמיושבת בישובים חקלאיים ועירוניים.  מדיניות זאת עוררה נגדה את חמתם של אנשיה שלא ששו להשמיד את אדמותיהם.

 הכהינה נפלה בקרב מתי שהוא בשנת  693 698 או 701 או  702  או 703 לספירה וראשה של"דבורה הברברית " נשלח לכליף בדמשק.  .

מסופר שדהיה אל כהינה הייתה בת 125 או 127 במותה והיא מלכה על הברברים במשך שלושים וחמש או שישים וחמש שנים.

בניה של דהיה  ניצלו הודות לחאלד, התאסלמו הופקדו על גדודיהם של 12 עשר אלף פרשים ברברים שקיבלו עליהם את האסלאם וסופחו לגייס הערבי. הם אלה שהשלימו את כיבוש המגרב והפיכת תושביו למוסלמים. מאז נשלטת צפון אפריקה בידי התרבות האסלאמית הערבית והברברים מהווים כיום מיעוט המדוכא בידי האוכלוסייה הערבית.

 אמת או אגדה?

כתובת על מה שנטען היום שהוא קברה של הכהינה.

יש חוקרים שרואים בסיפור עובדה היסטורית .ויש שדוחים את כולו ורואים בו אגדה רומנטית. יש לציין שכיום עדותו של אבן חלדון נאמנה מאוד על ההיסטוריונים.

רבים מקבלים את ההנחה שכך או כך בסיפור על דהיה אל כהינה ישנו גרעין היסטורי אמיתי. שהיא הייתה מנהיגה כריזמטית שהובילה את הברברים במאבקם האחרון נגד האסלאם .רבים מקבלים את ההנחה שהיא הייתה  שייכת לאיזה שהוא שבט שהתייהד.

המוסלמים שנלחמו בכהינה תיארו אותה כמי שהתאסלמה והציגו אותה כדמות של מוסלמית קלאסית ששימשה דוגמא ומופת.

הברברים העדיפו לראות בה גיבורה ברברית נודעת שעליה גאוותם.

הצרפתים השוו את דהיה לגיבורה הלאומית שלהם- לז'אן דארק שנלחמה באנגלים ושבדומה לה נפלה בידי אויביה והומתה על ידיהם.

יש חוקרים המטילים ספק ביהדותה וסוברים שמדובר באגדה ושבעצם דהינה אל כהינה הייתה ברברית פגאנית.

דהיה אל כהינה –הגירסה היהודית

היהודים לאורך הדורות לא התלהבו מדמותה של הכהינה .

החוקר הצרפתי קזיס העלה על הכתב  קינה בערבית שהשתמרה בין יהודי תוניסיה ועברה בעל פה מדור לדור עד המאה ה19 ( ואולי נוצרה  רק  במאה ה-19? ). קינה זאת  מגנה את דהינה בשל רדיפותיה  האכזריות את היהודים כדלקמן:

אויה בנות ישורון

את תשכחו את עושקכם

את הכשדים ,טיטוס קיסר ואדריאנוס

ואת דהינה

זאת האישה הארורה

האכזריה מכולם יחד

היא את בחורינו מסרה להרג הדמים

היא את בתולותינו מסרה לאנשי חילה

 

אל יצרה לכפר על עוונותינו

הוא האלוהים השונא את המציקים לעמינו

השיבו לי את בניי

למען יבכוני !

הן אותם השארתי בידי דהינה !

לא כל היהודים ראו את הכהינה כאויבת אכזרית.

היו יהודים שראו בדהינה אל כהינה  מעין  דבורה  נביאה ולוחמת מקומית. המיתוס של הדהינה שימש מקור השראה למחתרת היהודית באלג'יריה בתקופת מלחמת העולם השנייה כשבראשה עמד ו'וזה אבולקר.  אימו המחזאית ברתה אבולקר –בנישו אף כתבה מחזה על דהינה.

 

מנורה מסתורית שנמצאה  במדבר סהרה עם סימנים מוזרים ובלתי מפוענחים המזכירים את אלו של השפה העברית הקדומה , אולי סימני כישוף .לפי סברה אחת המדובר במנורה מזמנה של דהיה אל כהינה.

דהיה אל כהינה –גרסת נחום סלושץ

reina bereber

 דהיה אל -כהינה הקסימה את ההיסטוריון הארץ ישראלי נחום סלושץ ( 1871- 1966) שהרבה לסייר בארצות צפון אפריקה בעקבות אנשי קרתגו. הוא  כתב על אודותיה ספר- דהיה אל כהינה :   <יהודיה הכהנת> מלכת אפריקה : פרק גבורה מתולדות בני ישראל הנדחים בערבות היבשה הספר  היחיד הקיים בנושא זה  עד היום בעברית. ספרו הציג את דמותה לפני הקהל היהודי המערבי שספק רב אם שמע עליה קודם לכן.

נחום סלושץ  הציג לראשונה בעברית את שושלת היוחסין של דהיה ומשפחתה. לדבריו על סמך הפולקלור הברברי הייתה דהינה בת לשושלת קדומה של כהנים מיהודה, שהגיעו לאפריקה בימי המלך יאשיהו ופרעה נכו במאה השביעית לפני הספירה, לשם הוגלו בידי הפרעה המצרי לאחר שגבר בקרב מפורסם במגידו על המלך יאשיהו והרגו. אבותיה של הכהינה בצפון אפריקה הגיעו לגדולה ולשררה והפיצו את תרבותה של ארץ ישראל ואת מסורות ישראל הקדום במדבר סהרה.

השושלת של דהינה אל כהינה לפי סלושץ הייתה כלדקלמן :

בת טבת

בן ניסין

בן באורה

בן מסכרה

בן אפרד

בן אוזילה ( או עוזילה  ואולי עוזיאל ? )

[ בן גרא. ( שהוא מן הסתם האב הקדמון של השבט.)

השם דהיה לדעת סלושץ מבוסס על השם היהודי הקדום יהודית .והוא מספר שעד זמננו מכנים יהודי תוניס את נשיהם בשם יהודית בכינוי החיבה "דהיה " שפירושו החכמה או הזהירה.

ישנה סברה שקרוב לזמנה של דהיה, במאה התשיעית לספירה, שלטה באתיופיה מלכה  יהודיה שם "יודית או" יהודית"  שנלחמה בנוצרים והפילה את השושלת ששלטה באקסום תפשה את השלטון למשך חמישים שנה.

מעניין שלדברי סלושץ הייתה  דהיה בת כוהן ומושל בעירו ביסכרה. אמנם בישראל אישה אינה יכולה להיחשב ככוהנת .אולם לדעתו של סלושץ יכלה דהיה לשמש ככוהנת אם יסתמך על היהדות הקדומה הכנענית לפיה נשים שימשו ככוהנות וגם כנביאות. סלושץ מספר שעד היום הברברים  מאמינים שנשות מלכים יכולות לרפא חולים בנגיעתן בלבד וכן הן מסוגלות לחזות את העתיד.

סיפורים דומים תומכים בדעה שהכהינה נחשבה למעין מכשפה. הסופר אל קירואני העיד עליה שהייתה מנחשת באיזה דרך תלך ולא תיכשל ולא טעתה לעולם. טעותה היחידה והקריטית הייתה כשהחליטה להלחם בקרב אחרון נגד המוסלמים הובסה והומתה.

המסורות מנסות להסביר זאת בכך שגם את תבוסתה  זאת היא חזתה מראש.

אבן חלדון מספר שהיא ידעה את חכמת הרזים ואת אשר למעלה מן הטבע ככל אשר למדוה רוחות או נשמות אבותיה.

סלושץ חשב שהכוונה לכך שאבותיה הכהנים למדו  את תורת האורים והתומים וסגולות רפואה שקבלו בירושה עוד מימי כהני ישראל הקדומים. לדעתו היא הייתה בת יחידה לאביה ועל כן הוריש לה את ידיעותיו בתורת הכוהנים ובחכמת הרפואה וחיזוי עתידות בעזרת האורים והתומים.

 Those outfits; those eyebrows! Kahina...Kahlo...could there be a connection?

סלושץ הציג אותה על סמך אגדות ברבריות שונות ששמע במסעותיו בצפון אפריקה. כנאאה שהייתה חסונה ויפת תואר: "יפה כסוס וחזקה כמתגושש "בת מדבר אמיתית, בריאה וקלה ברגליה רוכבת מצוינת קולעת אל המטרה בלי להחטיא". בספרות ערב היא מתוארת כבעלת "עיניים שחורות להפליא שערות ראשה חומות מבריקות ,קומתה חסונה כתמר".

סלושץ מספר שהיו לה שלושה בעלים  והיא "התמכרה לאהבת בשרים בכל מזג נעוריה הבוער".לטענתו לפחות שניים מבעליה לא היו יהודים אחד אחד היה ברבי פגאני והשני ביזנטי נוצרי. לדעת סלושץ אפשר להסביר זאת בכך שהיהדות של דהינה  ל הייתה הגרסה קדומה יותר שמלפני ימי  עזרא. לדעתו אבותיה  של דהינה הגיעו לארצם עוד בימי הפרעה נכו והמלך יאשיהו ביהודה לפני שהוכנסו הרפורמות שונות ביהדות שאסרו על נישואים עם זרים.

יש להזכיר את מחקרו החשוב בעברית של חיים זאב הירשברג " הכאהנה הברברית" תרביץ כ"ו חוברת ד'  תשי"ז  195"  העוסק בדהינה אל כהינה וטמתייחס בספקנות רבה לטענותיו השונות  של סלושץ . לדעתו אכן היית מנהיגה לוחמת כזאת שעמדה בראש הברברים במלחמתם האחרונה כנגד הערבים בימי כיבוש אפריקה. והיא ובניה נספו במלחמה זאת .  ואולי הייתה  ממוצא יהודי.

 אולם לדעתו שמה האמיתי לא היה "יהודית " כפי שחשב סלושץ אלא  היה "כהיה "שהשתנה ל"דהיה  ולדמיה ולדהבה " מאחר שבכתב ה הערבי הקדום האותיות "דלת " וכף" דומות מאוד ולכן התחלפו בשמה של המלכה עבור דורות מאוחרים.גם הכינוי "כהינה " לא בא לדעתו מאחר שהייתה כוהנת אלא פשוט מעוד קריאה שגויה של השם המקורי "כהיה " שהובנה בידי היסטוריון מאוחר בטעות  ככינוי נוסף ומרגע שנוצר כינוי זה כביכול החלו לדעתו לרקום סביבה סיפורים ככוהנת ובעלת אוב.

הכהינה פוגשת את זינה האמזונה הלוחמת

Outtakes from Madonna's Ray of Light photo sessions

הכהינה בסדרת הטלוויזיה "זינה " בגילום  אליסון ברוס.

הכהינה שימשה כמקור השראה ליצירות ספרות בשפה הצרפתית . ספרו של פייר בנואה מלכת אטלנטיס על מלכה של שבט ברברי אבוד  שהופכת את מאהביה הרבים לפסלים חיים.

מלכת אטלנטיס - אטלנטידה / פייר בנואה

הספר  הוסרט כמה פעמים ובאחת הגרסאות גילמה אותה השחקנית הישראלית חיה הררית ( הידועה יותר ככוכבת "בן חור").

בעברית זכה הסיפור של בנואה למעין חיקוי

 אלילת המדבר חוברת מספר 72 בספריית  "שמיר " הוצאת דפוס מלן.זהו   סיפור על חיילי  לגיון הזרים שמגלים במדבר הצפון אפריקני שבט ברברי נסתר ומגדלים שמלכתו היא בת אלמוות ועליה כל שנה לשלוח את אהובה למוות בידי אריות מזה אלפי שנים .אך הגיבור נמלט בשלום בסוף הסיפור.

 "אלילת המדבר " זכה לפלגיאט מעניין בסדרת טרזן בהוצאת הקרנף כרך 15  מספר 8  בשם "טרזן ואלילת המדבר" שבו הגיבור הוא לא אחר מאשר טרזן איש היער  .אבל חוץ מזה הכל בסיפור הוא זהה.

book cover of   Cahena   A Dream of the Past   by  Manly Wade Wellman

 דהינה אל כהינה שימשה גם  כדמות ברומן היסטורי  בשם   Cahena: A Dream of the Past

 (1986 של סופר הפנטזיה האמריקני  מנלי מאד ולמן.

הרומן הוא סיפורו של לוחם סקסוני מביזנטיון הנמלט מקרתגו לאחר נפילתה בידי הערבים אל דהיה אל כהינה והברברים .והוא הופך ליועצה הצבאי.

מעניין שבספרו של וולמן דהיה אינה מופיעה כיהודיה,והיא שולטת בסובלנות על יהודים נוצרים וברברים פגנים .  אך היא בהחלט מופיעה כבעלת כוחות כישוף ראיית העתיד וריפוי  והכישוף הוא ככל הנראה אמונתה האמיתית והיחידה. היא מוצגת בעלת מספר גדול של חפצי כשוף שונים ומשונים הכוללים נרות יהודיים צלב נוצרי ופסלי אלי חיות ברברים .

תבוסתה נגרמת כתוצאה מההריגה בטעות  בידי הלוחם הסקסוני  של למיה מעין רוח נשית מסתורית  וערפדית המביאה לדהיה את עוצמתה . כתוצאה מהריגה זאת נעלמים האלים הברבריים וכוחות השיוף של דהיה וידם של האיסלאם והמונותיאיזם הנאבקים בכישוף היא לבסוף על העליונה.

הכהינה אף הופיעה בשמה בפרק של סדרת הפנטסיה האמריקנית הידועה על  זינה הנסיכה הלוחמת   ויש שטענו שהדמות של זינה עצמה הושפעה בידי הכהינה אם כי זה מאוד לא סביר,מהסיבה שהדמות לא הייתה ידועה בעולם האנגלו סקסי .

After shooting on Xena finished, Mel Gibson came in to film his Aramaic epic. You can spot him at far right.

לאחרונה היא הפכה שוב  לנושא למחלוקת  והפעם בישראל. החוקר שלמה זנד טען בספרו " מתי ואיך הומצא העם היהודי? (    תל אביב :   רסלינג,   [תשס"ח] 2008.)  שסיפור דה הוא הוכחה לכך שמוצאם של יהודי צפון אפריקה משבטים שהתגיירו ולא דווקא צאצאים של כוהנים קדומים מארץ ישראל של המלך יאשיהו כפי שטען נחום סלושץ.

מטבע הדברים טענותיו של זנד זוכות היום להד חזק באתרים אנטי ציוניים ואנטי שמיים ושל חובבי קונפירציות מטורפים שונים   ברשת.

La Kahina : Une reine berbère en lutte armée contre l'invasion islamique arabe du Maghreb

הויכוח בנושא  דהייה אל כהינה נמשך וספק אם יוכרע אי פעם בגלל מיעוט המידע האותנטי עליה ובגלל שהיום, יותר מתמיד, דהיה אל כהינה משקפת את התחושות והמיתוסים של מגוון קבוצות שאינן קשורות דווקא אלו לאלו:

היהודים של צפון אפריקה

הברברים

הנשים הפמיניסטיות של צפון אפריקה.

פעילים שחורי עור ופעילות שחורות פמיניסטיות.

כל אלו רואים בדהינה אל כהינה גיבורה נערצת, רלבנטית וכדמות להשראה וחיקוי יותר מאי פעם.

היא מהווה כיום גיבורה של חלק מהקבוצות האתניות ממוצא ברברי באלגיריה ובצרפת שרואות בה מקור השראה.

פעילים שחורים שונים בארה"ב רואים בה מופת לגיבורה שחורה וטוענים שעובדת היות צבע עורה השחור מוסתרת בכוונה  בידי היסטוריונים לבנים גזעניים.

Amazing, what Play-Doh and a little bronzing gel can do...

זינה הנסיכה הלוחמת עם הכהינה.

לדעתי התיאור המעניין והרומנטי ביותר שניכתב לדעתי בספרות העברית על דמותה המסתורית של דהינה אל כהינה מופיע בפרקים הקצרים בספרה של לימור שריר סודות מרקש. 

"בלילה הראשון בביתה של משפחת דיאז נדדה שנתי. חשתי כאילו גופי מרחף ונודד אל נופים עתיקי יומין. והנה עולים באוזנַי רעמי תופים, מלוּוים בקולות מסולסלים בשפה לא מובנת וקול טפיפת רגליים מלוּוה בצלילי ענבלים. לנגד עינַי מופיעים להם גברים כהי עור וחשופי חזה שלמותניהם גלימות פסים ואצעדות זהב על רגליהם ותלתליהם בוהקים לאור לפידים. והגברים הבֶּרבֵּרים שרים ותוך כדי ריקוד הם הולכים וקרבים כנחשולי אש אל מזבח גדול וממש בסמוך לו פסל מוזהב, חציו אדם חציו עגל. ואני מזהה בו את גורזיל. ומאחוריהם, בחצי מעגל, ניצבים סוסים כהים בעלי עיניים מואדמות ומאחורי הסוסים שורות של גמלים מפותלי צוואר ונזמי זהב בנחירי אפם, רוקעים ברגליהם ומולם כבש עקוד על המזבח, שותת דם, וטיפות דמו מבעבעות בחול המדבר. עשן כחלחל מיתמר אל שמיים אפלים. ולאור הלפידים מאדים עור גוום החשוף של הבֶּרבֵּרים וגופיהם המקושתים נפרשים בתנועות ריקוד, חושפים את הצלעות שמתחת לעורם. הלובן סביב קשתיות עיניהם השחורות בוהק לאור הירח וקצף לבן וסמיך צף על שפתותיהם. נדמה שראשיהם השחורים כמו ניתקים מגופיהם והם מחוללים סביב עצמם וסביב המזבח. ומאיֿשם, מתוך האפלה, מופיעה לנגד עינַי, הנערה התמירה שחומת העור ובעלת עיני הקטיפה הכהות. גלימת פסים דבוקה לגופה ונזר זהב מעטר את מצחה, מעל הרעלה שחושפת את עיניה. והיא מרקדת ליד המזבח, אל מול העגל, חמוקי גופה מרצדים לאור הלפידים ועיניה מחייכות. עיני כולם נתלות בה כמהופנטות. ותמונה אחרת מופיעה לנגד עינַי. מרכבת נחושת רתומה לשני סוסים דוהרת במעלה ההר אל עבר הקסבה והמוני בניֿאדם צובאים על פני החומות, מריעים, מניפים דגלים ומשליכים חבצלות לבנות אל המרכבה. נערות שחורות שיער בגלימות לבנות מפזרות פרחים באלפי צבעים על פני שביל העפר שלפני המרכבה. ורחש הולך וגובר בתוך הקהל ואני שומע רוחות המלחשות באוזנַי, כמקהלה יוונית: "הנה קרבה ובאה דהינה – אל כהינה, משבט בני גרא, בת ביסכרה, נצר אחרון של זרע קודש עתיק. זאת יהודית יפת התואר בת המדבר הפראית, בריאה וחזקה, קלה ברגליה ורוכבת מצוינת, הקולעת אל המטרה מבלי להחטיא כאחד הגברים הבֶּרבֵּרים. היא הנביאה הידועה בחוכמתה הנשגבת, המרפאת חולים וקוראת באורים ובתומים. והניצחון הוא לה", מהדהד הקול שבאוזנַי וחוזר: "והניצחון הוא לה", וחדל. ובעמק שמתחת, ניצבות על מקומן, שורות של רוכבי הגראים על סוסיהם ארוכי הרעמה, קלי הרגליים ורחבי הבטן שמוצאם בחבל האורס. וגדודי הזנתה הרבים והעצומים עומדים יחד עם גמליהם כמסגרת לצידי הרוכבים הגראים ובתווך גוש חיל הרגלים הבֶּרבֵּרים לפלוגותיו.

הם מסודרים במרובע גדול שתופס את כל העמק, צועדים ליד נחל הנינה. לפתע הצלחתי לשמוע את קולות דהירתו של סוס שחור ועליו רוכב שפוף בן ערב, כהה כסוסו וזקנו, מתעופף ברוח והוא והסוס כמקשה אחת דוהרים אל האופק. קולות המקהלה ממשיכים לרחוש באוזנַי: "זהו חסן, מפקד המוחמדים שנמלט עם קומץ מאנשיו מהמדבר לערבות טריפולי. ושׁמע ניצחונה הגדול של מלכת הגראים הגיע עד נאותֿהמדבר ובאפריקה כולה מטריפולי ועד טנג'יר. כל הבֶּרבֵּרים כיהודים, כנוצרים היוונים והלובים, פרקו את עול הערבים המוחמדים ועזבו את דתם אשר כפו עליהם. וכל יושבי אפריקה הרחוקים הביטו על הכהינה כעל מושיעה וגואלת אשר נחה עליה רוח אלוהים, ואנשי קדמס, תחנת מדבר למסחר ההולכות לארץ הכושים, קיבלו את מלכותה ובערבות החול של חבל האדרר בלב המדבר הגדול, ראו בה בת אלוהים דומה לתנת, מלכת השמיים, אלת הפונים והכושים. ומעבר למדבר הריצו לה מתנות ומלכי הכושים אשר בין נהרות הניגר והנילוס הכחול עד חבש סיפרו את כבוד גדולתהּ". והכהינה הופיעה עתה לנגד עינַי ולגופה גלימת קטיפה ארגמנית, ראשה ופניה מכוסים ברעלה דקיקה מרוקמת בחוטי משי, ישובה בכורסת זהב שמשענותיה מגולפות כסוסים מכונפים.

משני צדדיה ניצבים נערים, שרק פיסת בד מכסה את חלציהם, ומסוככים על ראשה בכפות תמרים. ונער שלישי, קטון משניהם, עומד ומזליף על סביבותיה מיני בשמים. ולמולה מופיעים כושים גבוהי קומה לבושים באדרת עיזים, נושאי טסים מוזהבים גדושים באבני חן. וקבוצת כושים בגלימות מנומרות כורעת ברך לפניה ומניחה לרגליה תמרים יבשים. ומרחוק קרבה משלחת של בני קרתגו רכובים על פילים, פורקים תכשיטי זהב ושנהב".

(מצוטט מתוך סודות מרקש ע' 149-151 )

 

ביבליוגרפיה

נחום סלושץ (, 1872-1966. )    דהיה אל כהינה :   <יהודיה הכהנת> מלכת אפריקה : פרק גבורה מתולדות בני ישראל הנדחים בערבות היבשה השחורה.    תל אביב :   אמנות,   (c1933).
ח.ז.-  הירשברג "הכאהנה הברברית" תרביץ כ"ו חוברת ד'  תשי"ז  1957  ע' 370-383

: ד"ר יעקב לוי – ישראל בעמים, ספר חמישי מהדורה רביעית /הוצאת מסילות 1960.

יוסף שרביט "אלכהינה –הערות והארות על הרומן ההיסטורי של דידיה נבות"פעמים :פרקי עיון במורשת ישראל במזרח מספר 18 תשס"ו  ע' 161-164.

Hannoum, Abdelmajid, 1960-    Colonial histories, post-colonial memories :   the legend of the Kahina, a North African heroine /    Portsmouth, NH :   Heinemann,   c2001

ביקורת על הספר

 שלמה זנד  מתי ואיך הומצא העם היהודי? /    תל אביב :   רסלינג,   [תשס"ח] 2008.

הספר סודות מרקש מאת לימור שריר .הוצאת כרמל 2010

 מלכת אטלנטיס אטלנטידה

בנואה, פיר    מלכת אטלנטיס (אטלנטידה) :   רומן / מצרפתית: יצחק סברדליק    ח. מ. ה. :   הדב,   תש"ח

 

בנואה, פייר    אטלנטיס /   תרגם אביטל ענבר   תל-אביב :   ספרית פועלים,   תשמ"ט.

ראו גם :

 שלמה אשכנזי על דהיה אל כהינה

 אייל אורטל על דהיה אל כהינה

 פרטים על דהיה אל כהינה

אריה חורשי על האנשים הכחולים ודהיה אל כהינה

 תיאורית אל כהינה של שלמה זנד

שלמה זנד ודהיה אל כהינה

הכהינה בויקיפדיה

כהינה מלכת הברברים

 פרטים על דהיה

,סיפורה של הכהינה

הכהינה כמלכה צפון אפריקנית

הכהינה פמיניסטית שחורה ?

ערך על כהינה

 כהינה פוגשת את   זינה האמזונה הלוחמת

 כהינה מאת מנלי ווד וולמן

 עוד על הסופרת לימור שריר

לימור שריר בויקיפדיה

 שחרור מחרצובות הריאליזם " משה גרנות על  "סודות מרקש "

נוריתתה  על הספר "סודות מרקש" t

 

נורית גוברין ויואב איתמר על הספר  "סודות מרקש"

 האישה מול האלוהים :התיאולוגיה של לימור שריר

חוקרת המיתוסים :האישה הנצחית על פי לימור שריר

רומן של תיקון ושל תקווה :נורית גוברין על לימור שריר

הזהות הנשית של לימור שריר ::מירון איזקסון על לימור שריר

 פגישה עם העורך :סיפור מאת לימור שריר

 ועוד מלכה יהודיה לוחמת מימי הביניים המוקדמים וגם שמה יהודית

האם התגלה חפץ כישופי מימיה של דהיה אל כהינה ?

תעלומת המנורה  המיסתורית

 

פסל של הכהינה באלגי'ריה.

Post a comment or leave a trackback: Trackback URL.

תגובות

  • שימי  On יוני 14, 2010 at 12:05 pm

    משעשע שאתה מזכיר את ספרו של זנד. רק לפני שבוע יצא מחקר גנטי בנייצ'ר, העיתון המדעי החשוב בעולם שמפריך אחת לאחת את כל הטענות של זנד ומוכיח באופן חד משמעי כי היהודים נושאים מטען גנטי ייחודי ומוצאם מהמזרח התיכון. וזה, שנתיים בלבד מפרסום ספרו שכעת הוא חסר ערך לחלוטין. המחקר הזה ככל הנראה חיסל את הקריירה האקדמית של זנד או לפחות את שמו הטוב.

  • מספר 666  On יוני 14, 2010 at 6:28 pm

    אני לא יודע למה גם גילוי כזה ללא קשר למשמעותו המדעית צריך להפריע לזנד.
    הוא הרי טוען שכל הבדיקות הגנטיות האלו הן גזעניות מעצם מהותן ואם ילחץ אל הקיר תמיד יוכל להצביע על איזה מחקר של גנטיקאי שמטיל בהם ספק.
    דהיינו : לא משנה מה יהיה הקונצנזוס המדעי גנטי בעניין הוא תמיד יתעלם מימנו בזלזול כלא רלבנטי למטרותיו.

  • שימי  On יוני 14, 2010 at 9:55 pm

    אז זהו שלא. להיות המחקר גזעני או לא אין שום משמעות במקרה הזה (הוא לא. ממש לא). המיוחד במחקר הזה הוא שלפחות כיום אין גנטיקאי שמטיל בו ספק. הוא התפרסם בנייצ'ר. זה אומר שמדובר במחקר שנעשה בקפדנות שאין למעלה ממנה ותוצאותיו על פניו אינן ברות ספק. זנד לא יכול להתעלם מהמחקר הזה שסותר כל אחת מטענותיו תוך שימוש במתודולוגיה מדויקת בהרבה מהמתולוגיה שלו (בעצם תוך שימוש במתולוגיה שכמעט לא ניתן להפריך אותה). זנד בבעיה ענקית כיון שבעת פרסום ספרו הואשם על ידי קולגות שלו בכל העולם בשרלטנות וכעת יש בידיהם האקדח המעשן. יש מצב שהשם האקדמי שלו נפגע באופן בלתי הפיך.

  • מספר 666  On יוני 15, 2010 at 3:35 am

    יש קישור למחקר הזה באינטנרנט ?
    אם הוא הרסני לטענותיו של זנד כפי שאתה טוען אז ראוי להביא אותו בכל פורום שבו נערך דיון על טענותיו של זנד.
    שים לב שמבחינת כל אותם חובבי תיאוריות קונספירציה מטורפים שמתנפלים על זנד ועל רעיונותיו כשלל רב זה לא ישנה ולא כלום,,אבל זה בהחלט יכול לשנות מבחינת הקורא הנורמלי.

  • מספר 666  On יוני 15, 2010 at 3:55 am

    אגב אחד מאותם הדברים המוזרים לגבי אותם חובבי תיאוריות קונעספירציה אנטישמיים ( דבר שגם זנד בעצמו הצביע עליו ) הוא זה שהם מוכנים בשמחה לוותר על אלמנט של התורה האנטישמית שלהם למען אלמנט אחר.
    הם טוענים בעקבות זנד שהיהודים של היום הם לא היהודים של ימי בית שני אלא צאצאי עמים אחרים.
    והפלסטינאים הם צאצאי היהודים האמיתיים.
    דהיינו:הפלסטינאים ולא היהודים הם צאצאי צולביו של ישו הנוצרי ואלו שאמרו :דמו עלינו ועל בנינו "ואלו שהכנסייה הנוצרית הכריזה לאורך כל הדורות שהם מקוללים לנצח נצחים.
    אבל לא נראה שהעניין הקטן הזה מפריע לחובבי הקונספירציה.

  • שימי  On יוני 16, 2010 at 11:33 am

    לא. אי אפשר להביא את המחקר כולו כיון שהוא מוגן בזכויות יוצרים. אבל תקליד דורון בהר ונייצ'ר ותמצא איזכורים ותאור כללי. אם תרצה אני יכול לשלוח לך עותק פידיאף מלא של המחקר במייל. המחקר אגב השווה דגימות גנטיות של פלסטינאים לאלה של יהודים ולא נמצאה קרבה (נמצאה קרבה בין יהודי לדרוזים ולקפריסאים אגב. מעניין).

  • ניקול אליאס-מימוני  On מרץ 17, 2012 at 9:07 am

    מעניין מאוד.
    בעקבות עבודה על אילן היוחסין למשפחתי הענפה, הגעתי לכתבה קצרה על פגישת רב יהודי בצבא צרפת שלחם במדינות המגרב(תוניסיה, אלגיר ומרוקו).
    התקופה היתה חודש ניסן, חג פסח.
    הוא פגש שתי משפחות העונות לשם מימוני ועלוש עבורם שחט כבש כשר לחג.
    משפחת מימוני "הבחוצים" מלשון המילה בחוץ, ניתן להם שאנשי חוץ שלא שייכים למקום, הם נדדו ועיקר עיסוקם היה מרעה וחקלאות.
    עוד אוסיף שהם נצר של שבט הברברים שבראשם היתה דהיה אל כהינה. הסבורים שהתגיירו או היו יהודים באמת מהמאה ה-7.

  • ירובעם  On אוגוסט 15, 2012 at 11:55 am

    הקישור הזה לא פעיל
    אולי יש לך את המקור בבקשה
    אל כהינה : מלכת אפריקה : פרק גבורה מתולדות בני ישראל הנדחים בערבות היבשה נחום סלושץ

    • משתמש אנונימי (לא מזוהה)  On נובמבר 2, 2012 at 2:21 pm

      אכן יש לי את הספר הצךחתי להשיג אותו באתר "סימניה" ספרים ישנים וחדשים.
      תנסה שם יש לא מעט הוצאות שניתן דרכן להשיג.(לא קל אך אל יאוש).
      בהצלחה !
      ניקול.

  • איזי  On ספטמבר 9, 2015 at 10:12 pm

    בילבולציה

Trackbacks

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: