אלן גינסברג פוגש את גרשום שלום

אלן גינסברג נחשב לאחד המשוררים האמריקניים הגדולים ביותר של המחצית השנייה של המאה העשרים . ואולי הוא המוכר ביותר בציבור הרחב כאחד הנציגים המרכזיים של "הביטניקים " שהיוו מקור השראה להיפים ולתרבות הנגד של שנות השישים.

הוא היה משורר יהודי שמאלני והומוסקסואל בנו של משורר מהסוג השמרני במיוחד שלו בז כל חייו. אמונתו הייתה ככל הנראה בודהיסטית .אלא שבשנותיו המאוחרות יותר החל להתעניין מחדש ביהדות וגם בסוגים שונים של היהדות כמו הקבלה ופה ושם בשיריו ניתן למצוא התייחסויות לכך.

להלן תרגום של גיורא לשם לשיר של גינסברג שמתאר מסע שלו לישראל ב1961 שבמהלכו נפגש עם חוקר הקבלה גרשום שלום ( שאותו הוא מזכיר בשיר).  

במהלך אותו הביקור אישתו של שלום פניה שאלה את גינזברג מדוע אינו עובר לגור בישראל .

גינזברג ענה לה : האידיאל שלכם הוא לבנות מחדש את הברונקס (_ הרובע מניו יורק שממנו בא גינזברג) במזרח התיכון . ואני כל חיי מנסה לברוח מהברונקס."

אז הנה התרשמויותיו של אלן גינסברג מהכינרת 1961.

חוף גלילי

מאת אלן גינסברג

תרגם גיורא לשם

עִם הַכִּפָּה הַכְּחֻלָּה-הַכֵּהָה הַמְכֻכֶּבֶת בַּלַּיְלָה זֹקֶן, אוֹרוֹת-סִירָה נוֹהֲרִים מֵעֵבֶר לְמַיִם,

מַחֲרֹזֶת פִּסְגוֹת-מָצוֹק מִחַשְׁמָל סוּרִי בַּמֶּרְחָק,

פַּעֲמוֹנִים עַל הַחוֹף, מוּסִיקָה תּוֹרַעַת מִתֵּבַת-נְגִינָה,

צַלְמָוֶת חַשְׁמָלִי נִדְחָק אֶל חָזִי

– סִיגָרִיָּה, הֶבְהֵק גַּפְרוּר, גֻּלְגֹּלֶת מְלַחְלַחַת אֶת שְׂפָתֶיהָ –

מִכְמֹרוֹת מֵעַל לִמְחִיצוֹת עֵץ, מַשַּׁב-רוּחַ קָלִיל בַּעֲנַף עֲרָבָה מֵת

עַל גָּדָה עֶשְׂבּוֹנִית – הַסָּקְסוֹפוֹן רָגוּעַ וְאָלִים, קְרָנוֹת כֶּסֶף מְהַדְהֲדוֹת –

הֶהָיָה אָדָם שֶׁשְּׁמוֹ שְׁלֹמֹה? פֶּטְרוּס הִתְהַלֵּךְ פֹּה? יֵשׁוּ עַל הַמַּיִם הַמְּתוּקִים הָאֵלֶּה?

בְּרָכוֹת עַל רֹאשְׁךָ עוֹשֵׂה הַשָּׁלוֹם!

                                           אַנְגְּלִית מְדֻבֶּרֶת

בָּרְחוֹב סַנְדָּלֵי יְהוּדִים עַבְדְּקָנִים וְכָּפִיָּה עֲרָבִית לְבָנָה –

הַשְּׁתִיקָה בֵּין עִבְרִית לַעֲרָבִית –

הַכֵּיף שֶׁל חָשִׁישׁ רִאשׁוֹן בְּאֶרֶץ-קֹדֶשׁ –

עַל גִּבְעָה וּבְמוֹרַד עֵמֶק בְּאוֹטוֹבּוּס כָּחֹל, לְלֹא חֲתוּנוֹת עַל פְּנֵי כַּפְר כַּנַא –

בֵּן-בְּלִי-שֵׁם אֲנִי נוֹדֵד בְּגָלִיל כַּפְרִי חֲסַר שֵׁמוֹת –

כָּל הַבָּחוּרִים הַצְּעִירִים הָלְכוּ לִרְאוֹת מַעֲרָבוֹן אָדִיר –

גָּלֶרְיָה נְעוּלָה, מִקְטֶרֶת סַכִּין-גִּלּוּחַ וְטַבָּק עַל הָרִצְפָּה.

לָגַעַת בִּזְקָנוֹ שֶׁל מַרְטִין בּוּבֶּר

לְהִתְבּוֹנֵן בְּגֵרְשֹׁם שָׁלוֹם פְּנֵי-גֻּלְגֹּלֶת שׂוֹרֵךְ אֶת נְעָלָיו

לַהֲגוֹת אֶת שֵׁם כְּפַר נַחוּם וְלִרְאוֹת דַּלְתוֹת קֶבֶר מֵאֶבֶן

לִהְיוֹת עָנָו, בָּדָד, לְיַד אֲגַם גָּדוֹל כֵּהֶה בַּלַּיְלָה –

לַחֲלֹף דֶּרֶךְ אַחֲרֵי-צָהֳרַיִם מְאֻבָּק בְּנָצֶרֶת, לְהָרִיחַ לְיַד בְּאֵר מִרְיָם אֶת הַשֶּׁתֶן לְמַטָּה וְלִצְפּוֹת בְּיָרֵחַ כָּתֹם

מֵצִיץ מֵעַל סוּרְיָה, הַבְטָחַת רְפָאִים –

לְהַמְתִּין עַל גְּדַת הַכִּנֶּרֶת – לַיְלָה עִם אוֹרְיוֹן, בָּרָק, קוֹלוֹת כּוּשִׁים, מַחֲלַת

בִּירְגֶר, כּוֹס תֵּה בְּלִימוֹן – לְהַעֲבִיר אֶת יָדִי הַשְּׂמָאלִית עַל סַנְטֵרִי הַמְגֻלָּח

כָּל אֲשֶׁר עָלֶיךָ לַעֲשׂוֹת הוּא לָשֵׂאת בַּכְּאֵב הַמֵּטָפִיסִי שֶׁל הַמִּיתָה.

אָמָּנוּת הִיא אַךְ צֵל, כְּמוֹ פָּרוֹת אוֹ תֵּה –

הוֹתֵר אֶת הֶעָתִיד פָּתוּחַ, אַל תִּקְבַּע פְּגִישׁוֹת הַכֹּל נִמְצָא כָּאן

בִּזְרִיחַת יָרֵחַ וּמוּסִיקָה רַכָּה עַל זִכָּרוֹן פָּטֵפוֹנִי –

חֲשֹׁב בְּפַשְׁטוּת כַּמָּה זֶה מַפְלִיא! מִישֶׁהוּ קָם וּפוֹסֵעַ עַל הַמַּיִם.

טבריה, אוקטובר 1961

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יואב עזרא, לגיורא לשם.  ביום יוני 30, 2010 בשעה 3:51 pm

    תודה, ואני שמח שאתה חבר שלי . ממש כייף לי לדעת , שאנחנו חברים .
    מתרגם משול בעיני ליורד ים, מושך את קהל הקוראים למחוזות שונים.
    אתה יורד ים מהסוג הישן והטוב. אתה מגלן. תודה .

  • סמולן  ביום יוני 30, 2010 בשעה 8:24 pm

    תרגום מעולה. חיפשתי את המקור, שיהיה פה להשוואה (והערכה)

    Galilee Shore

    With the blue-dark dome old-starred at night,
    green boat-lights purring over water,
    a faraway necklace of cliff-top Syrian electrics,
    bells ashore, music from a jukebox trumpeted,
    shadow of death against my left breast prest
    —cigarette, match flare, skull wetting its lips—

    Fisherman-nets over wood walls, light wind in dead willow branch
    on a grassy bank — the saxophone relaxed and brutal, silver
    horns echo—
    Was there a man named Solomon? Peter walked here? Christ
    on this sweet water?
    Blessings on the peace maker!
    English spoken:
    on the street bearded Jews’ sandals & Arab white head cloth—
    the silence between Hebrew and Arabic—
    Over hill down the valley in a blue bus, past Cana no weddings —
    I have no name I wander in a nameless countryside —
    young boys all at the movies seeing a great western —
    art gallery closed, pipe razor & tobacco on the floor.

    To touch the beard of Martin Buber
    to watch a skull faced Gershom Scholem lace his shoes
    to pronounce Capernaum’s name & see stone doors of a tomb
    to be meek, alone, beside a big dark lake at night —
    to pass through Nazereth dusty afternoon, and smell the urine down
    near Mary’s well
    to watch the orange moon peep over Syria, weird promise —
    to wait beside Galilee — night with Orion, lightning, negro voices,
    Burger’s Disease, a glass of lemon tea — feel my left hand
    on my shaved chin —
    all you have to do is suffer the metaphysical pain of dying.
    Art is just a shadow, like cows or tea —
    keep the future open, make no dates it’s all here
    with moonrise and soft music on phonograph memory —
    Just think how amazing! someone getting up and walking on
    the water

טרקבאקים

  • מאת Howl – יללה?! « הספרייה ביום מרץ 19, 2012 בשעה 7:34 am

    […] אך אמונותיו המרכזיות היו הבודהיזם – אלי אשד כתב פוסט מעניין שמציג את הקשר בחייו המאוחרים של גינזבורג ליהדות ולקבלה […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: