סיכום כנס משפחת וולפנזון

ברצוני להודות לכל האנשים שעזרו באירגון כנס משפחת וולפנזון ,לאלה שהשתתפו ונתנו הרצאות ולאלו שבאו להאזין ולהשתתף.
תודה רבה לכולכם .
מבחינתי הכנס היה הצלחה מסחררת.
סך הכל באו 80 איש לאולם על מנת להאזין לדיונים על אירועים ואנשים שחיו לפני כ-150 שנה .
וכחמישים איש השתתפו בטיול לאתרים המזוהים עם תולדות משפחת וולפנזון בתל אביב ובירושלים.ובראשם תחנת הרוח של משפחת וולפנזון ליד שכונת ימין משה , בית הכנסת "החורבה" ששוחזר בדיוק כפי שנבנה בידי זאב וולפנזון במאה ה-19 וביתו של זאב וולפנזון בחצר רייסין ששם ביקרנו באולם התת קרקעי המדהים שממנו הפעיל את תחנת הקמח שלו .אולם שנבנה עוד בידי הצלבנים כנראה למטרות אימונים של אצילים.
ואחרי שביקרתי במקום השתכנעתי שייתכן בהחלט שמהמרתף הענק הזה פעלה הגוורדיה היהודית אותה חברה להגנה עצמית יהודית שהפעיל זאב וולפנזון במחצית השנייה של המאה ה-19.
תודה לדודני נועם אשד שאירגן את הסיור ואת המלון .
תודה לדודתי ציפורה פרימור ששימשה כמורת דרך באתרים בתל אביב.
,תודה ל"דר עימנואל סגל שעזר באירגון הרצה והשתתף בעימות.

תודה להיסטוריון ד"ר אריה מורגנשטרן שחלק עימנו מידיעותיו בשתי הרצאות מרתקות והסכים להשתתף בעימות יוצא דופן עם "דר עמנואל סגל .
תודה למר תותי זוהר שהרצה על אבי אבותיו יהושע וולפנזון .
תודה לזקן המשפחה מר נפתלי סילצקי בן התשעים ושתיים שנתן הרצאה על סבו יעקב גולדמן .
תודה למרים עירון ששרה.
הכנס כולו הוסרט ואני מקווה שבקרוב כבר אפשר יהיה להעלות לפחות קטעים ערוכים ממנו לרשת.
לפחות כמה מההרצאות יעלו בקרוב באתר זה.
ועכשיו שהתחלנו אין שום סיבה לסיים.
בהחלט יש מקום לכנס נוסף, או לכנסים נוספים של משפחת וולפנזון בשנים הבאות .
ויש עוד הרבה נושאים נוספים לדון בהם :
על מסעי השדרו"ת של אברהם וזאב וולפנזון בחו"ל
על בית ההעוורים הראשון שהוקדם בירושלים בידי משפחת וולפנזון
על ישראל בן זאב מזרחן והיסטוריון של משפחת וולפנזון
על הרב אליהו לנדא "גואל התנ"ך על חייו ופעילותו .
ויש עוד הרבה.
בקצרה אפשר להתחיל כבר לעבוד על הכנס הבא בעוד  שנתיים-שלוש..
ומלבד זאת הכנס הראה שיש עניין רב בציבור  בספר על תולדות משפחת וולפנזון .
בהחלט אפשר להכין ספר על תולדות המשפחה  שיכלולל תמונות ציורים וצילומים רבים.

זאת בנוסף לאתר על תולדות המשפחה באינטרנט.

.אולם פרוייקט כזה יעלה כסף.
כל מי שמעוניין לתרום לספר ולכנסים הבאים בכלל מוזמן ליצור קשר עימי
elieshe@zahav.net.il

הספח :

תמצית הסיור והכנס המשפחתי של משפחת וולפנזון מ-3 אוגוסט 2010

מאת שלומית קמפל

 

ציפי פרימור: בתם של הרב יוסף ווסרמן וחנה- בתו של הרב אליהו לנדאו (בן הנין של הגאון מוילנה),  שהוא בנה של בתיה ברינא, שהיא בתו של זאב וולפנזון, עשתה לנו סיור בביה"כנ מונטיפיורי בשדרות יהודית וליד ביתם ברחוב מסילת החשמונאים 19 בשכונת מונטיפיורי.

אביה הרב יוסף ווסרמן הגיע לנוה שלום ולימד "בשערי תורה" 10 שנים וב-1924 בנה את ביתו, בשכונת מונטיפיורי, כמו כן הקים ביה"כ של הפועל המזרחי הצעיר ולאחר מכן הקים את ביה"כנ הגר"א ברחוב הירקון בתלאביב, בין שאר עיסוקיו.

שכונת מונטיפיורי,היתה בתחילה פרדס  של 4150 עצים,שרכש מונטיפיורי , היו הפסדים מהפרדס,בתחילה נשלחו חמש משפחות לעבדו ע"י הרב של המוגרבים מירושלים, לאחר מכן, החכירו לכי"ח שהעבירו לתלמידי מקוה ישראל, ההפסדים המשיכו. הכספים עברו לקרן מזכרת בתיה. לפי החוזה אסור היה להעסיק פועלים ערבים.הרב קוק רבה של יפו שלח מכתבים שיקדישו מעשר ותרומות ממטע האתרוגים.ב-1894 נאלצו להעביר את הפרדס לסוכנות הישראלית האמריקאית. הם העבירו את הקרקע לאנשי נדל"ן שחילקו את הפרדס ל-80 מגרשים (8 גרוש לאמה). משפחת ווסרמן כאמור בין 32 משפחות ראשונות.

 

 

סיור בירושלים ליד טחנת הקמח בימין משה.

ב-1860 הוקמה שכונת משכנות שאננים (ימין משה בשנת 1892).יהודה תורה נתן את הכספים לבנות את טחנת הקמח.בין השנים 1863-1865 החכיר זאב וולפנזון את הטחנה ואחיו יהושע הפעיל אותה. היות והיתה בעיר העתיקה טחנה שהופעלה על קיטור, והיות והערבים העדיפו את הטחנה בעיר העתיקה וגם יש אומרים הטילו כישוף על טחנת הקמח, לכן נאלצו להפסיק פעולתה.הטחנה נהרסה במלחמת השחרור וכיום יש שחזור שלה. בתוכה יש תמונות של הטחנה המקורית.

 

 

עברנו ליד הר הזיתים, שם קבור זאב וולפנזון ז"ל בבית הקברות האשכנזי, שנקנה מכספו הפרטי. הוא קבור קרוב ליד אבשלום.אבי המשפחה אברהם וולפנזון קבור בבית הקברות האשכנזי העתיק , אשר כוסה בערמות חול ובכביש ע"י הירדנים. בתקופה האחרונה החלו לגלות חלק מן הקברים. מוצע שצאצאיו יעשו לו מצבה חדשה כשימצא הקבר.

 

 

ביקור בביתו של זאב וולפנזון ברובע המוסלמי רחוב מעלה ח'אלידיה עד סופו  ורחוב אל חכארי- "חצר רייזן"-נכנסנו לחצר של הבית (שגרים בו עכשיו יהודים) שהיתה ביכ"נ,וכן ליד  נמצא אולם עם קשתות ובניה גותית מסוף התקופה הצלבנית בצורת שמונה (נועדו לאבירים על סוסים), ששמש למשפחה כמפעל גזוז, וטחנת קמח. (היום זה אולם אירועים).

 

 

גולת הכותרת של הסיור היה בביהכ"נ של ה"חורבה"(שסיורים אליו בתאום ובהזמנה מראש בלבד טלפון026265900). בנין החורבה הוא אחד הסמלים להצלחת תלמידי הגר"א שקבלו פירמן (רשיון) להקים ביכ"נ.למעלה מ-1500 שנים טענו הנוצרים שהבחירה האלוהית עברה מהיהדות לנצרות, ואח"כ טענו המוסלמים מהיהדות לאיסלם. לפי חוקי האיסלם אסור ליהודים לבנות בתי כנסת בירושלים. הייתה מלחמה דתית מאז חורבן הבית.ב-1836 הצליחו לקבל רשיון לבנות את חצר ביהכ"נ וראו בזה התחלתה דגאולה.זאב וולפנזון היה מנהל הבניה של החורבה, שהוקמה ב-1864.

תלמידי הגר"א גם למדו תורה אבל ניסו גם לקדם את בנינה של ירושלים, הם גם יצרו רוב יהודי בירושלים, הם האמינו שע"י המעשה שהם עושים בעולם תבוא הגאולה וההתעוררות מלמעלה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אלי אשד בנו של צבי אחיה של ציפי פרימור , ספר שזאב וולפנזון עמד בראש הגברדיה היהודית, אירגון הגנה עצמית יהודית, במחצית השניה של המאה ה-19.תלמידי הגר"א חברת משמורים , אנשים שהיו קשורים למדרש בביהכ"נ החורבה,שעסקו בתפילות אבל הגנו על האנשים בלילות . (העותומנים לא רצו שישמשו בתפקיד שמירה ולכן הסוו את פעולתם).בקטע מספרו של ווסרמן, יקירי ירושלים, מסופר שהגברדיה הגנה על בתי החומות וגם יצאו מהעיר לעבר ההרים מסביב. בי"ח סיון תרל"ג הם ירו בבדויים המופתעים.זה היה ליל הישועה (1873).

 

 

ד"ר מורגנשטרן לומד ממכתבים בארכיון באמסטרדם שהתגלה אחרי מלה"ע השניה וארכיון גדול של מסיונרים אנגליקנים באוקספורד לונדון, שבהם דיווחים על הקורה בא"י,תלמידי הגר"א עלו לארץ בהשפעת הגאון מוילנה שקבע שהדרך לגאולת ישראל רק אחת- תחילת שיבת ציון, תהליך קיבוץ גלויות, עליה וישוב הארץ, דהיינו לקדם הגאולה ע"י עליה.

 

 

 

 

 

ד"ר עמנואל סגל,נינו של בן ציון וולפנזון,נכד של פייקע ובן של טייבל , הראה בשקפים את 4 הענפים של המשפחה ילדיו של אברהם וולפנזון: זאב,פיגה- טובה, אסתר-מלכה ויהושע.

 

 

 

כמו כן התנהל ויכוח בין ד"ר מורגנשטרן וד"ר עמנואל סגל בענין שנת עליתו לארץ של אברהם ולפנזון 1810 או 1835.לטענת ד"ר מורגנשטרן במיפקד מונטיפיורי 1839 מצוין שעלה ב-1835 וכן מ-1809 היו 100 תעודות כולל פרושים עד 1836 ולא נזכר בהם אברהם וולפנזון.לטענת ד"ר סגל מיפקדי מונטיפיורי לא היו מדוייקים והיה לפעמים אינטרס שלא לתת אינפורמציה אמיתית, כמו כן בעוד שלגבי משפחת ריבלין שטענה שראש השלשלת הלל ריבלין עלה לארץ ב-1809 ובתעודה בארכיון רוסי במינסק יש צילום פספורט של הלל ריבלין מאפריל 1832, לגבי אברהם וולפנזון אין מסמך פוזיטיבי כמו בענין ריבלין.

בהיותו של אברהם שד"ר הוא לקח לחו"ל איתו עותקים מהספר "פאת השולחן" שכתב בן דודו  ישראל משקלוב , על מנת למוכרם בחו"ל.אלמנתו של משקלוב בקשה ממנו את כספי המכירה של הספר בחו"ל והוא סרב לשלם לה. זה  מוזכר בספרו של ד"ר מורגנשטרן השיבה לירושלים בהוצאת שלם (סטימצקי)

ד"ר סגל הסביר שהיה כולל שממן את הדפסת הספר ולכן דרש גם את החזר כספיו ממכירת הספר, ולכן עולה שאברהם לא לקח את הכסף לעצמו אלא שבקש שהכסף יעבור לכולל שממן הוצאתו.

 

 

 

 

 

 

 

 

"תותי" משושלת יהושע וולפנזון, מבנו הבכור אברהם זאב, ספר שיהושע גדל ביתו של זאב אחיו המבוגר בשלושים ושבע שנים ממנו, שהיה לו כמו אב. הוא מימן את לימודי הרוקחות בבירות ופתח עבורו בית מרקחת ראשון בעיר העתיקה ברחוב היהודים מול ביהכ"נ החורבה. בספרו של אמנון ריכלין מעשה רוקחים מוזכר יהושע שלוש פעמים:ראשית מוזכר כידען ותיק ובעל בית המרקחת הראשון בעיר העתיקה, והמוסמך הראשון.נזכר פעם שניה בקשר לאריה לייב מחותנו רוקח מוסמך. ופעם שלישית מצוין ששמו אינו מופיע בין בוגרי המכללה לרוקחות בבירות.בלי ספק היה מומחה בהיגיינה של 10 ילדיו, שחיו בריאים ושלמים (בעוד לאחיו נשארו רק שני ילדים מכל ילידיו שנולדו). בית המרקחת נסגר כי האנשים השתמשו בתרופות סבתא מהבית.אחיו זאב רכש את זכיון טחנת הקמח של מונטיפיורי ויהושע הפעילה למשך שלוש שנים בלבד כי הפלחים הערבים העדיפו לפנות לטחנת קמח בבעלות ערבית בעיר העתיקה.משם עבר לגור בנוה צדק והפעיל טחנת קמח, ולבסוף טיפל בפרדס של חותנו בפתח תקוה, שם גם נקבר.

יהושע חינך את ילדיו לעבודת כפיים וכך אברהם בנו הבכור היה בעל מקצוע ובנה את בי"ח לקרח הראשון בתלאביב וכן עזר לבריטים לשקם את הבארות בעזרת משאבות. כמוכן הקים את ביהכ"נ יונה הנביא ובו מקווה, והיה גבאי 40 שנה.

 

 

 

 

 

 

 

נפתלי סילצקי הוא "זקן" השושלת בן 94,בן רבקה ינטה בתם  של אסתר מלכה ובעלה הרב יעקוב גולדמן ספר עליהם. גרו ברחוב שטיין 31 בנוה צדק.היו להם 11 ילדים ושלושה מתו בילדותם.אסתר מלכה שנפטרה בגיל 100 וקבורה בפתח תקווה. היתה עזר כנגדו  של בעלה, וביתם היה פתוח להכנסת אורחים ובין ידידיהם הקרובים ובאי ביתם היו :הרב הגאון שמואל סאלאנט,ר' נפתלי הרץ,ר' יעקוב מאיר ראשי רבני א"י, הרב קוק,שמעון רוקח, יחיאל מיכל פינס,יואל משה סלומון, ש"י עגנון,זאב יעבץ, נחום גוטמן,ביאליק, אלכסנדר זיסקינד, ואפילו ברנר מתנגדו. אסתר מלכה היתה מאירה דרכו לביהכ"נ בבוקר, התנדבה בבי"ח "שער ציון" והקימה קופת צדקה לנזקקים, כמו כן היתה מספרת לנכדים "צאנה וראנה"מפרשות השבוע, ועוד. ר' יעקוב גולדמן היה מזכיר ועד הקהילה האשכנזית  ביפו ונוה צדק,מנהל ומזכיר בי"ח "שערי ציון",  מזכיר לשכת בבני ברית,ממיסדי הספריה העירונית "שערי ציון" (בית אריאלה)כמנהיג רוחני דתי, הקים את ביה"כנ עדת הפרושים בנוה צדק, היה קורא בתורה, ונותן שיעורי תלמוד ומישניות .ר' יעקוב גולדמן היה עיתונאי וחתם בשם ספרותי,השתייך למערכת "חבצלת" ובא כוח של עיתון "הצפירה"וכן כתב מאמרים ב"האסיף" שמשמשים היום לחקר תולדות הישוב בא"י. הספרים שכתב "בני אשר" ו"פרט ועוללות", הם  פרושים למשנה ולתלמוד.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מספר 666  ביום אוגוסט 15, 2010 בשעה 5:54 pm

    היה היה פעם אדם בשם יהושע וולפנזון ( 1851-1924)

    .הוא היה אחיו הצעיר מאוד מאותו האב אברהם אך מאם אחרת של אדם בשם זאב וולפנזון .

    יהושע גדל בילדותו אצל אחיו שהיה מבוגר ממנו במשך שנים רבות עד שניתן היה לטעות ולחשוב שהוא אביו ולא אחיו.

    זאב וולפנזון היה אדם מפורסם מאוד הוא היה בין השאר הבונה של בית הכנסת "החורבה" זאב קנה עבורו בית מרקחת ויהושע עבד שם כרוקח היהודי הראשון.זאב גם העסיק אותו בתחנת הקמח שאותה בנה מונטיפיורי ליד שכונת נווה שאננים.

    יהושע חי במשך שנים בצילו של האח הגדול. כמדומה שבכל פעם שהזכירו את השם יהושע היה צורך להזכיר תמיד את השם זאב.

    אך מי היה יהושע וולפנזון האיש ?

    צאצאו טוטי זוהר מספר עליו לראשונה במאמר גדול ומפורט שהוצג לראשונה כהרצאה בכנס משפחת וולפנזון.

    הרוקח הראשון בירושלים
    https://no666.wordpress.com/201….d7%95%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%9d

  • מספר 666  ביום אוגוסט 31, 2010 בשעה 4:59 am

    לפני כמה שבועות התקיים בירושלים כנס צאצאי משפחת וולפנזון על תולדות משפחה זאת שנמצאת ופועלת בארץ ישראל כבר מזה 240 שנה.

    לכנס קדם סיור באתרים שונים הקשורים במשפחה זאת בתל אביב ( שכונת מונטיפיורי ) ובירושלים , ( תחנת הרוח של משפחת וולפנזון ,בית הכנסת "החורבה" שנבנה בידי זאב וולפנזון " המרתף של זאב וולפנזון שממנו על פי המסורת יצאו אנשי הגברדיה החשאית לפעולותיהם ועוד ).

    דולי עירון מורת דרך וחוקרת תולדות ארץ ישראל השתתפה בכנס פגשה את המשתתפים השונים והמגוונים .

    ולהלן התרשמויותיה וגם תיאור של תולדות הענף שלה של המשפחה. :

    הכנס של משפחת וולפנזון,רשמים,תחושות וחויות
    https://no666.wordpress.com/2010/08/29/%d7%a8%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%9b%d7%a0%d7%a1-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%aa-%d7%95%d7%95%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%96%d7%95%d7%9f/

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: