רשמים מכנס משפחת וולפנזון

לפני כמה שבועות התקיים בירושלים כנס צאצאי משפחת וולפנזון על תולדות משפחה זאת שנמצאת ופועלת  בארץ ישראל כבר מזה 240 שנה.

לכנס קדם סיור באתרים שונים הקשורים במשפחה זאת בתל אביב ( שכונת מונטיפיורי ) ובירושלים , ( תחנת הרוח של משפחת וולפנזון ,בית הכנסת "החורבה" שנבנה בידי זאב וולפנזון " המרתף של זאב וולפנזון שממנו על פי המסורת יצאו אנשי הגברדיה החשאית לפעולותיהם ועוד ).

דולי עירון מורת דרך וחוקרת תולדות ארץ ישראל השתתפה בכנס פגשה את המשתתפים השונים והמגוונים .

ולהלן התרשמויותיה וגם תיאור של תולדות הענף שלה של המשפחה.  :

 הכנס של  משפחת וולפנזון,רשמים,תחושות וחויות

מאת

דולי עירון מורת דרך ,משפטנית וחוקרת תולדות ארץ-ישראל.

 

 

 כבר בשעה 6.00 בבוקר שמנו פעמינו   מהגליל העליון (כורזים),לשכונת מונטיפיורי

 בתל-אביב.המגמה: סיור השורשים של משפחת וולפנזון ,אשר לקחה  חלק חשוב ופעיל בבניין הארץ ובישובה. משפחתי ואנוכי .

הגענו לבית- הכנסת  בשכונת מונטיפיורי כשהגיל הממוצע של המשפחה :  14 -94 ואולי יותר(כך נראה היה הדבר על "פניו") . תמר בתי בת ה-10 חשבה במשך שבוע ימים ,כי שורשים זה חשוב ,אך הודיעה נחוחה ,כי לא תגיעה "לסיור  "ארכיאולוגי "עם חפירות מלפני שנים רבות" .כך אמרה ולא הוסיפה!

  הקטנה ידעה  בדיוק מה היא רוצה, בניגוד לבני אורגד בן ה-14 שאמר: "מאד חשוב ללמוד על השורשים ובאמת לדעת מי המשפחה ומה המקורות שלי"  ,אבל מכאן ועד ישום הרעיון,המרחק רב ביותר!

 הגענו לרחוב המסגר  בתל-אביב. שכונה הומה ,רעש ,זיהום אויר ,צפיפות  ומוסכים רבים  ולא כל-כך הבנתי  איך בכל הרעש הזה אפשר להתפלל "מודה אני " או "תפילת שמונה עשרה" היכן בדיוק  בית הכנסת ?

ואכן בית הכנסת קיים גם קיים. הוא נמצא במקום אשר היה בעבר פרדס מניב שמונטיפיורי רכש ב1855 ,הפרדס הראשון בא"י אשר נטע וטופל בידי יהודים (לימים נעקר הפרדס ובשטחו הוקמה שכונת מונטיפיורי (ציורי נחום גוטמן מעטרים מקומות שונים בתל-אביב עם ציורי הפרדס השונים ).

 נכנסנו בחרדת קודש  לבית התפילה ,כולם כבר היו ישובים  וגומעים בשקיקה את הנאמר שם ואני מודה לאל שתמר עסוקה  היתה עם חבריה בת"א  ואין מי שיפריע לי ויקטר .והרי  זוכרים,מה אמר בני אורגד?? :"חשוב לדעת על השורשים…" ואז  בבית הכנסת בעל מבנה פשוט,אך יציב,בלתי מפואר ולא מתוחכם הגיעה ההפתעה .אורגד הסתכל מסביבו ,  החל לגלגל עיניים ,לגלות אי נחת,חוסר שביעות רצון  ,מעט סבלנות  והחל לומר: " אמא ,מה אעשה כאן עם כל ה"חפירות"(ביטוי תדיר בימים אלה) ועם בני ה-80 ומעלה האלה "

 "זה לא בדיוק מתאים לגיל שלי ","תראי את כל הממצאים הארכיאולוגים פה"? ,"אני לא אשרוד את היום הזה", "מה אעשה כאן כל היום" ? " אם זה מתחיל כך,אמא ,אני מעדיף לחזור הביתה "!

"איך תחזור" ?"רק 3 שעות לקח לנו להגיע  ואמרת ששורשים זה

 חשוב ,תשאר עוד קצת  בני  ,כדאי לך!תמיד אתה אומר בסוף,היה כיף וטוב שלא ויתרת לי "  ואני,במקום להנות מהשושלת המיוחסת ולראות מה קורה סביבי מודה   ברוב חטאי, ויתרתי לו ושלחתי אותו לבקשתו לקולנוע לראות סרט עם חבריו התל-אביבים.

מדוע ויתרתי??!

ויתרתי,כי הייתי  נרגשת מהרעיון  שהגה אלי אשד עד כי לא רציתי שיפריעו לי ביום  מלמד ומעצים ,יום עם משפחת וולפנזון שבעלי מנחם עירון-אייזלמן הינו דור שביעי  לאברהם  הדיין וולפנזון  ונין למנחם וולפנזון  אשר תמונתו תלויה ברוב הדר ופאר בחדרו של בני אורגד אשר אמר לי דרך אגב לפני שעז ב את חבורת ה"צעירים:"אני מסתפק בתמונה התלוייה על הקיר בחדרי שלי".

 המקום הפך לשכונת מוסכים,צפיפות ורעש (מעל התקןהמותר) … למקום אמנם פוטנציאל של שיקום ,שחזור  בנושא  מורשת ישראל,אך העבודה מרובה.

 בית בשכונת מונטיפיוריט בשנות העשרים של המאה הקודמת.

ציפי פרימור  המדריכה הותיקה, נכדתו של הרב אליהו  לנדא,- בן הנין של הגאון מוילנה  חידשה לנו רבות על המקום והדריכה ממש מול הבית בו גדלה .שנים אני מדריכה באיזור ת"א,יצא לי עשרות פעמים להוביל קבוצה ומולי הגיחה  ציפי פרימור הידענית המופלגת ואני לא  חלמתי כי יום אחד  התברר  כי אנחנו קשורות לאותה  משפחה .

 באוטובוס הממוזג  לירושלים נתפתחה שיחה מרתקת עם אחד  משושלת היוחסין מר זוסמן שמו  בן ה-87  האדם השורשי ,הערכי דובר ערבית,פרסית ולדינו (שעוד נפגוש אותו פורץ בשירה אדירה בבית הכנסת "חורבה")  סיפר לי  על המקהלה בפתח –תקוה  בה הוא שר יומיים בשבוע ועל הפעילות ההתנדבותית  שלו בבי"ח מאיר בכפר סבא במחלקת דיאליזה.כן כאלה הם צאצאי משפחת וולפנזון,תורמים ,בונים,הוזים ומתנדבים.

 

בטחנת הקמח שפעלה בכוח הרוח לרווחת תושבי ירושלים ושנבנתה ביוזמת מונטיפיורי ומכספי העזבון של יהודה טורא  ,הדרכתי  אין ספור פעמים,אולם במה חשיבותו  של הסיור הפעם? מה כבר לא נאמר על האיש והמקום?

לא נאמר בסיורי ובסיורים אחרים כי  זאב וולפנזון המדובר חכר את הטחנה ממונטיפיורי ואחיו הצעיר  יהושע הפעיל אותה!

 תארו לכם , איך אגלגל עיניים בסיור הבא אותו אדריך  ואיך אומר:"אחד מאבות  משפחתו של  אישי ההוא ההוא מר  וולפנזון שמו הוא  אשר חכר את התחנה" והרבה בנפלאותיו של האיש!

 האמת היא שאישי מנחם עירון-אייזלמן ,הוא  הוא בעצם בעל היחוס ואני רק עוזרת לילדינו להיות אף הם מצאצאי המשפחה,עזב את קבוצת האם לכיוון הרבע המוסלמי.

סמדר המהנדסת ,בתו של פרופ' סגל ,נכדיו וחתנו המהנדס יוסי,שמתוך אהבה  עוסק ובקיא  בחקר תולדות ארץ ישראל ,הצטרפו אלינו  לרח' ח'אלידיה מה שנקרא "חצר רייסין"  חפשנו שם דבר מה .באוויר היה משהו שקשה להסביר.חשתי שהמקום מוכר לי שהייתי פה לא פעם ולא פעמיים . ואכן במקום  עברתי פעמים רבות ,אולם מעולם לא  העלתי בדעתי ,כי ממש כאן על מפתן הדלת שתיכף יקיש עליה אישי  היא  תפתח באופן כל-כך  טבעי  כשלמולינו יופיע  בחור חרדי ג'ינג'י, יפתח את הדלת וישקה אותנו  במים  צוננים  ,יציע אף  יציע לנו לתור את המקום .

כאן במקום הזה ,בלב הרבע המוסלמי בעיר העתיקה  בחר לו  זאב וולפנזון, בעל התרבוש  הלבן והג'לאביה הארוכה  להתגורר .על פתח הבית בו התגורר  מופיע ציור חאג'(שהינו מצוייר בחזיתות בתיהם של השבים ממכה ומסמנים אותם באופן של מי  שעלה לרגל והקיף את הכעבה 7 פעמים .את הציורים מכינים או מזמינים בני המשפחה לכבוד שובו של עולה הרגל) {העיתונאי  והאמן המשוטט יונתן אמיר כותב עליהם  בפרוטרוט}

  הציור  זכר לימים בו גר שם  אדם אחר והיהודי חזר  לכור מחצבתו  לאותה חצר של טחנת הקמח  אותו ניהלה לפי המסופר רבקה אישתו של זאב. .

התחושה של בעלי להתוודע למקום מגורי ולוול וולפנזון היתה עמוקה  ומסעירה .

יצוין כי ב"חצר ריסין"נתגלו שריד בקבוקי גזוז המלמדים על בית מלאכה לסודה אשר החליף את טחנת הקמח.

אביא לידיעתכם כי דודו של בעלי, זאב(ולוול אייזלמן ז"ל) היה בעל מפעל לסופולוקס ,אותם היה משווק ברחבי העיר נתניה ולא אתפלא אם יתברר כי הוא החל במפעלו ,עוד ב"חצר ריסין".(אשאל את בניו בן ציון,מנחם ונח).

 

החום הגדול לא העיב על ההתרגשות ותחושת  השייכות שבאנו בעצם לחלוק כבוד ולדעת על מי שהיה לו חלק בבנית בית- כנסת "חורבה".

 קובץ:Hahurva Mertz 2010.jpg

בשירה אדירה ובהתרוממות רוח נכנסנו לבית כנסת "חורבה" בירושלים.

היה מרגש לשמוע ,לראות ולהבין איך  זאב וולפנזון לקח חלק פעיל בבנית בית הכנסת במאות הקודמות. את השירה  המתפרצת  הוביל באופן ספונטני

לחלוטין , מר זוסמן  בן ה87  נצר למשפחה המיוחסת .מר זוסמן המתנדב המסור   סחף אותנו  בשירה אדירה ובריקוד ,רוצה לאמר :"חזרנו ובנינו למרות הכל ואף על פי כן".

בית כנסת מפואר לכל הדעות   בו  מצוי  מקוה  אולי  מימי משמרות הכהונה שכפי הנראה  טבלו שם קודם עלייתם לבית המקדש או אולי ג'קוזי של בעל ממון מהתקופה ההיא?

נעם אשד אשר אירגן את כל הלוגיסטיקה באופן מופתי ( וזה המקום להודות לו)הביאנו אל מלון קריר ונעים ודאג לכיבוד כי הרי כאן באולם האירועים של מלון לאונרדו  מול מקום הולדת   בעלי בשכונת שמעון הצדיק הנמצאת בשולי שיח ג'ארח  החל המידע לזרום . תמונות,שקופיות ,קרב סיעור מוחות  "היה או לא היה "(כמה חבל שלא הבאתי את התמונה הגדולה התלוייה בחדרו של בני אורגד.)

 במלון  הצטרפו אלינו בני משפחה נוספים ,אחים ובני דודים לרבות יפהל'ה קוץ מפריז (דודניתו של בעלי)זוגתו של כתבנו ברחבי אירופה גדעון קוץ הפוקדת אותנו יחד עם ילדיה בכל אוגוסט כשפריז מתרוקנת מתושביה ומתמלאת בתייריה.

מר סילצקי   בן ה94,יליד נוה –צדק אשר סיפר מתוך עוצמה  פנימית  ולא היה צריך את עזרת בנותיו,כי הסתדר יפה מאד למרות גילו המופלג , דיבר על יעקב  גולדמן  סופר ועיתונאי שעגנון הירבה להסתודד ולשוחח עימו  בחולות  הים ובנוה- צדק.יעקב גולדמן היה סבו.

( אם היה זמן,מר סילצקי  יכול היה לספר לנו עוד זמן רב.

)עגנון  כתב על גולדמן  בספרו "תמול שלשום ".אותו גולדמן הוא  גיס  ליהשע וולפנזון אחיו הצעיר של  זאב וולפנזון

 שנים אני מדריכה בנווה צדק מספרת על עגנון ועל גולדמן,אולם לא ידעתי שהוא קשור למשפחה המיוחסת של אישי.

זוכרים איך אגלגל שוב עיניים משאדריך בנוה-צדק??

 המפגש במלון אפשר למשתתפים המגוונים להכיר בני משפחה אשר לא הכירו מעולם ולהעמיק את הקשרים אשר התפתחו זה עתה באוטובוס.

 סיעור המוחות בין ד"ר מורגנשטרן – חוקר תולדות ארץ ישראל במאה ה-19 ,לבין  מר  סגל פיזיקאי ופרופ' נספח בטכניון ולמי שהגה ,הנחה יזם ואירגן את היום –הלא הוא החוקר של תנ"ך  ,בלש  תרבות ומבקר ספרות פופולארית אשד אלי   היה  מסעיר  ויש לזה "טעם של עוד". הדיון רב המשתתפים הראה את חשיבותה של משפחת וולפנזון על ענפיה לאתחלתא דגאולה,לתחיית הישוב היהודי בארץ-ישראל ,לתקומת העם היהודי בארצו ולהקמת מדינת ישראל ,פיתוחה ובניינה.

ולסיום –שערו בנפשכם :

איזה כבוד נפל בחלקי לישון כל לילה עם בן הנין נין נין נין של נצר למשפחת וולפנזון.

בכנסים הבאים עלינו לטובה ,נחפש ואכן נמצא את הקשר של וולפנזון לגליל העליון לעיר הקודש צפת  .כאשר בימי הרעש הגדול (1837) חרבה העיר

 צפת ,היו אשתו ,שני ילדיו של וולפנזון וספרים אשר חיבר תחת ההריסות.

משום ששם המגרש הביתי שלי ,- אהיה בהחלט  מוכנה להדריך ולסייע.

 אותו אורגד, עלם חמודות כתב את עבודת השורשים שלו בהיותו בן 13 (כיום בן 14.5) וכאן אולי המקום לתרומתו בכל זאת לכנס משפחת וולפנזון.

שורשי משפחת עירון

וכך כתב באתר שנתפרסם באינטרנט:

 

 

שורשיה של משפחת עירון היא מאזורים שונים בביילורוסיה ובליטא.

שם המשפחה הקודם של אבא של אבי יעקב, היה אייזלמן, שפירושו חמר, נוהג חמורים.

בהקשר לכך סיפור מענין, לסבא רבה שלי אליעזר לייב אייזלמן, חסיד קרלין, היה עסק של שיווק חלב בעיר העתיקה בירושלים ובשכונות שמחוצה לה. אליעזר לייב העביד את ילדיו מגיל רך מאד. לסבא שלי יעקב אייזלמן, היה מסלול של מכירת חלב עם החמור, ועליו כדי החלב, בחנויות בעיר העתיקה, בשעות הבוקר המוקדמות לפני הליכתו ללמוד ב"חיידר", בהיותו ילד רך בשנים.

יום אחד נפל סבי מהחמור ואיבד את ההכרה והחמור ערך את סיבוב המכירות וחזר חזרה למחלבה.

משפחת אייזלמן הגיע מהעיירה הנקראת פינסק  בבילו רוסיה, משכונה הקרויה קרלין.

לקרלין חסידות אותה ייסד רבי אהרן הגדול, שהיה תלמיד תלמידו של הבעל שם-טוב מייסד החסידות.

ר' יצחק אייזלמן, אבא של סבא-רבה שלי היה השמש של בית-הכנסת הישן של חסידות קרלין בשכונת בית ישראל בירושלים ונחשב צדיק גדול.

כשר' יצחק אייזלמן נפטר, הספיד אותו גדול הדור באותה עת ואמר,  כי עתה שוכנת נשמתו של ר' איצ'ה עם רבי אהרן הגדול מקרלין ואין הערכה גדולה מזו בעולם החרדי.

מרביתה של משפחת אייזלמן קבורה בהר הזיתים בירושלים.

אני עולה עם אבא להר הזיתים בירושלים בימי הזיכרון של סבא ינקל וסבתא איילה ופוגש את בני הדודים שלי על ההר.

סבא יעקב היה אדם גבוה, נאה מאד, שקט ונעים הליכות, הוא עסק בבניה ובנה מרפסות, תוספות ודירות בשכונות הותיקות בירושלים ועל מצבתו נכתב "בונה ירושלים".

האדם הראשון ממשפחתו שהגיע לארץ  רבי אברהם וולפנזון אשר עלה ארצה בשנת 1808 מהעיירה שקלוב בביילורוסיה, שהוא אבי אבות אבותיה של סבתא רבא שלי טובה גנשא, אשת אליעזר לייב.

רבי אברהם וולפנזון היה רב  ודיין.

הוא היה מתלמידי הגאון מוילנה (הגר"א) והוא ועוד שני תלמידים של הגר"א הגיעו כחיל חלוץ לארץ. 13 חודשים ערך המסע, דרך קושטא.

לאחר 3 שנים הגיעו ארצה יתר תלמידיו של הגר"א, 70 נפש.

רבי אברהם וולפנזון השתקע בצפת ונהג לנסוע לחו"ל כשד"ר (שליח דרבנן) לגייס כספים לישוב היהודי.רבי אברהם וולפנזון היה גם  הדיין הראשון לעדת האשכנזים הפרושים בארץ ישראל.

בשנת 1837 שהה רבי אברהם וולפנזון באירופה, בשליחות. באותה עת ארע הרעש הגדול והעיר צפת חרבה, בין היתר אשתו ושני ילדיו והספרים שהוא חיבר נקברו תחת ההריסות.

רק בנו הבכור  זאב שגר כבר בירושלים וספר אחד הקרוי "מחזה אברהם" שרדו.

רבי אברהם וולפנזון, התחתן פעם שניה ונולדו לו ילדים נוספים.

אני דור תשיעי לאברהם וולפנזון, הדיין הפרושי הראשון בירושלים.

גם מצד אמא של אבי, הגיעה משפחתה ארצה לפני 6 דורות.

הראשון בא ארצה בשנת 1863 ר' שמואל אלפרט, מסלונים שבביילורוסיה יחד עם בנו ר' יצחק דב אלפרט שגם הוא היה שד"ר. לרבי יצחק דב אלפרט נולדו מספר ילדים,  ביניהם רב משה אלפרט שכבר בגיל 17 נשלח לשליחות בהונגריה. רבי משה אלפרט מונה ע"י הבריטים להיות מוכתר של יהודי ירושלים מחוץ לחומות ואבא כילד היה הולך אליו הביתה ללמוד גמרא והוא כינה את אבא בהיותו בגיל 3 "איש קטן" בגלל הבנתו השכלית של אבא. אשר למד אצל אשתו של רבי משה אלפרט אנגלית, בהיותה אנגליה ג'ינג'ית.

אחת מבנותיו של רב יצחק דב אלפרט הייתה דבורה לאה והיא אמא של איילה איזלמן-עירון, סבתי.

איני יודע כמה דורות היה בארץ בעלה וסבו של אבי, נתנאל (ניסנה) סלדוכין.

יש אומרים שהוא או אביו או אבי אביו נקראו רובין ובעלותם ארצה, נעצרו ע"י שוטר בגבול אשר ביקש להרגם והם נאלצו להרוג אותו ולקחת את תעודותיו ולהקרא סלדוכין.

אין כל ראיות לסיפור זה.

מובן מאיליו שכל האנשים הנ"ל התגוררו בסופו של דבר בירושלים אשר בא מושרשת משפחתו של אבי דורות רבים.

אבי לוקח אותי מפעם לפעם לירושלים ובעיקר בחג שמחת-תורה, שם אנו מתפללים ורוקדים שעות 7רבות ריקודים חסידיים ומבורכים ע"י אדמו"ר החסידות ומוזמנים לארוחת חג אצל משפחות החסידים. התפילה והריקודים הם חוויה שמימית.

 

 ראו גם על משפחת וכנס וולפנזון

 

הכנס הגדול של משפחת וולפנזון

 סיכום כנס משפחת וולפנזון

הרוקח הראשון בירושלים :הרצאה שהושמעה בכנס משפחת וולפנזון

קישורים על תולדות משפחת וולפנזון

 דוד תדהר "הרב אברהם וואלפינזאהן" מתוך המהדורה ברשת של "האנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו, כרך 1, ע"מ 304- 305

אברהם וולפנזון בוקיפדיה

אלי אשד, חייו הכפולים של זאב וולפנזון, בבלוג "היקום של אלי אשד"

בית כנסת "החורבה "

יהושע וולפנזון  הרוקח היהודי הראשון באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו

יעקב גולדמן סופר ועיתונאי גיסו של זאב וולפנזון  באנציקלופדיה של דוד תדהר כרך א' ע' 108109

  פנחס גרייבסקי ,אחיו של יעקב גולדמן והיסטוריון של ירושלים

בתיה בריינה בתו של זאב וולפנזון ובעלה אלעזר לנדא נינו של הגר"א

הרב אליהו לנדא "גואל התנ"ך "

  רחל אחותו של אליהו לנדא

בן ציון וולפנזון בנו של זאב וולפנזון באנציעקלופדיה של דוד תדהר  כרך ראשון ע' 307308

  

מנחם וולפנזון בנו של בן ציון מקים בית העיוורים היהודי הראשון באנציקלופדיה של דוד תדהר כרך א

ע' 460-461 

  

ד"ר ישראל בן זאב היסטוריון של משפחת וולפנזון באנציקלופדיה של דוד תדהר כרך א' ע' 378379

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

טרקבאקים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: