ימים ולילות ב"ארומה "

 

רונית דקל היא משוררת יוצאת דופן שהופיעה כבר באתר זה,היא שילוב יוצא דופן  של דתיות עמוקה מחד והכרות דקדקנית עם התרבות העברית החילונית.

השיר הנוכחי נכתב בכמה בתי קפה של ארומה ובראשם בית קפה ארומה של רמת אילן ליד אוניברסיטת בר אילן.

ארומה – אורות התחיה  

מאת רונית דקל

כבמקדש

יושבת בארומה בפעם המאה היום

והיא ממתיקה את ימי ולילותי השסועים

כמו שפה שנכרכה באלף שאלות חלום ששאלתי

כמו שירת הבקשות

ירדתי תהומות

סביבי אנשים משופשפים אינדיפרנטיים לעומק הסיטואציה

ערבים לצד מתפללי ותיקין לצד

ערביות שמתפללות חמש פעמים ביום לצד יהודיות שמתפללות שלוש פעמים ביום

לצד אחת שנמנעת ממלח סדומית לצד אחת שעושה פילאטיס, מזמינה מנקה ומבשלת לבעלה מתכונים חאפ לאפ

בעלה אוהב אותה מאוד, אבל יש בו משהו מאוד לא מעניין  ומאוד זורם איתה ועם התכשיטים  והכפכפים שהיא קונה בבאזרים של מתחם ארנה כמעט כל עונה 

בכל אחד מאיתנו יש את הבעל הזה שמלווה אותנו לקניון  ומשמש לנו כחבר לעת קפה

וצוחק ליתר ביטחון את צחוק התבוסה שמשאיר אותנו נוכחים במלחמה

שלא יגידו שלא נלחמנו במלחמה הזאת

על כולם להיראות במלחמה כבמסיבת סיום

כולם עושים מילואים קרביים בגלגול הזה

ומי יודע אולי לעת הזאת הגיעו למלכות

בארומה לשבת

זה כמו לומר תהילים השלם

יושבים ברב עם ויש ניגונים: צפורים טהורות? צפורים שבקליפה?

ומידי פעם מישהו מכריז…

פלוני בן פלוני לבוא לקחת שברכתו : פרי העץ , האדמה , מזונות

נדמה שהאנשים מתחלפים

אבל הנשמה הכללית היא נצחית  

ויוצא שכל אחד מאיתנו עובר את אותו מסלול

לפני קריאת שמע שעל המיטה  כולנו מהגרים

שבאים על סף ארץ חדשה

מה זכויותנו  ומה חובתנו

בעל הבית דוחק ולא עלינו המלאכה לגמור

ואין אנו רשאים  רק ניגשים ברחמים על סף

באים בשאלות חלום

אומרים שירה של בקשות

וקמים לעשר נטילות ידיים

ולעוד בוקר בארומה

ועם בסיס רוחני כזה

כולנו יכולים להביא את המניפסט שיכלול את וולוזין , הסורבון  ובעל הסולם.

הנה אני קוראת את תומר דבורה

הנה אני מעיינת בתרגומים החדשים של המינגווי

הנה אני כותבת מאמר ביקורת על ג'ורג' סטיינר

הנה אני מקפצת בין הנצי"ב למשך חכמה  ומאמרי האדמור האמצעי

הנה אני מסיימת מסכת

על חמין במסעדה צמחונית

ככה שהכל פרווה

ככה שכל התשובות לשאלות חלום שלי

באות לי בארומה

מאה ואחת  פעמים ביום אני עושה תשובה

וכל הניצוצות מתגלגלות באייס ארומה שלי

והניצוצות צריכות בירור

ויש שידוד ישיר בין הרמקול שמכריז לפלונית בת פלונית

לקום עשה

קומי, תבואי תקחי את מה  שקנית

בשקית מרשרשת

כמו כד ריק

אני הולכת איסטרא בלגינא

ופותחת את פי בבירורים חסרי רסן

הספקתי לומר כבר מאה ברכות

וכמו מבחן קשה

שהנבחן יוצא ממנו הלום תם ושאינו יודע לשאול

ולא ידועה השעה הזאת לשום גורם באנושות

אבל יש מחבלים בכרמים

ויש אחת שדודה ברח

ויש אחת שרק בארומה היא מצליחה להתכוון בשיר השירים

כשברקע אלטון ג'ון מקפיץ את עובדי הדלפק

וגורם להם למצוא נקודה אחת טובה בעצמם

שבה

הם כבר יכריעו את העולם הזה לכף זכות .

ראו  גם

עוד שירים של רונית דקל

 

והדיבור קשה והגמרה מקשה :שיר של רונית דקל עם פרשנות של ירון ליבוביץ

עסקת ג'יבריל

כשראש הממשלה נשא נאום

סנובים במקווה כבר הייתם :רונית דקל על מקוואות

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

%d בלוגרים אהבו את זה: